לאחר תקופה ארוכה של שמועות והשערות – גאס גאס מוציאה הודעה רשמית על יישום תוכנית הבראה והמשך יצור דגמי 2020.
לגאס גאס, חברת אופנועי השטח (טריאל ואנדורו) הספרדית שנוסדה בשנת 1985, אין רגעים שקטים. במהלך שנת 2013 נרכשו רוב האחזקות של החברה על-ידי קבוצת אנשי עסקים ישראליים, ואלו השקיעו כספים רבים בחברה על מנת לשקם ולהבריא אותה. כחלק מההסכם עם ממשלת ספרד, שהחזיקה באותו הזמן בכ-22% ממניות החברה, אם יהיה צורך להשקיע כספים נוספים בחברה ישתתפו המשקיעים והממשלה בהשקעה העתידית כיחס אחזקותיהם. בשנת 2015 הודיעה הנהלת החברה דאז על פשיטת רגל. בסוף אותה השנה נרכשה גאס גאס על-ידי TORROT, שהזרימה כספים רבים והחזירה את המפעל לכשירות.
לפני כחודשיים התחילו להגיע אלינו לפול גז שמועות על קשיים כלכליים רבים לחברה ואף ידיעה על הפסקת ייצור לתקופה של חצי שנה. לא קיבלנו על ידיעות אלו אישור רשמי ובחרנו שלא לפרסמן אלא לבדוק את העניין לעומק ואף לקבל תשובות מגאס גאס עצמה. היבואן המקומי, אגב, מכר 55 יחידות אנדורו וטריאל בשנת 2018 ו-17 יחידות ב-5 החודשים הראשונים של 2019.
בגאס גאס ניסו לשמור על חזית בריאה עם השקעה נרחבת בקבוצות המרוצים שלהם, אך נדרשו להדוף את השמועות ואי הבהירות. האתר ENDURO21 פרסם התייחסות רשמית של גאס גאס למצב, שמצד אחד מבטיחה המשך פיתוח של דגמי 2020 והמשך ייצור של חלקי חילוף, אך מנגד מודה בקשיים כלכליים רבים, בצורך לייעל את סגלי העובדים (שזאת שפה מכובסת לפיטורים), ופנייה למשקיעים שיזרימו כספים להמשך פיתוח. תכנית ההבראה המצוטטת בכתבה נועדה להביא להתייעלות של 45% בהוצאות החברה – כלומר לקצץ בחצי את ההוצאות.
אנו כמובן נחזיק להם אצבעות ונקווה שימצאו את השקט הנחוץ להמשיך ולייצר עוד אלטרנטיבה ותחרות בשוק האנדורו העולמי, אך החדשות האחרונות מאשרות שלחברה הספרדית תידרש עוד תקופה ועוד טלטלה על מנת שתתארגן מחדש.
נתונים טכניים: מנוע 4 פעימות, 249.9 / 349.7 סמ"ק, מתנע חשמלי, הזרקת דלק אלקטרונית, גוף מצערת בקוטר 42 מ"מ, בקרת אחיזה, 2 מפות ניהול מנוע, גיר 6 הילוכים, מצמד דיאפרגמה DDS בתפעול הידראולי, קירור נוזל, שלדת פלדת כרומולי, שלדת זנב קרבון / פוליאמיד, בולמים הפוכים WP XPlor מתכווננים מלא, מהלך 300 מ"מ, בולם אחורי WP מתכוונן מלא עם מערכת לינקים, מהלך 300 מ"מ, בלמי דיסק 260 ו-220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,487 מ"מ, מרווח גחון 360 מ"מ, גובה מושב 950 מ"מ, מיכל דלק 9 ל', משקל 105.5 / 106.8 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 140/80-18, 80/100-21
הוסקוורנה FE250 / FE350 דגם 2020
מה זה?
צמד מרובעי הפעימות קטני הנפח של הוסקוורנה – הפופולריים מאוד בקרב רוכבי האנדורו בארץ ובעולם – עוברים כמה שינויים חשובים לשנת 2020. למעשה זהו דור חדש של אופנועים עם שינויים בכל מקום אפשרי, והשינויים במנועי ה-250 וה-350 הופכים אותם לאופנועים חדשים כמעט לגמרי.
אז מה חדש? ובכן יש שלדה חדשה, קשיחה יותר, ויש שלדת זנב חדשה שעשויה מ-2 חלקים במקום 3. מערכת הבולמים כוילה מחדש – עם קפיצים רכים יותר והידראוליקה קשיחה יותר, ומערכת הלינקים של הבולם האחורי חדשה לחלוטין, והיא פרוגרסיבית יותר – כלומר רכה יותר בתחילת המהלך אך קשיחה יותר לקראת סופו. זהו שינוי חשוב שמשנה – או משדרג – את התנהגות האופנוע.
הארגונומיה חדשה גם היא, ובוצעו בה כמה שינויים חשובים: כך למשל גובה המושב ירד ב-10 מ"מ, ועם מנגנון הלינקים החדש הגובה האפקטיבי ירד ב-10 מ"מ נוספים, כך שהאופנועים השנה נמוכים בכ-20 מ"מ מאלו של השנים הקודמות. בנוסף, גם הזנב וגם אזור מיכל הדלק והרדיאטורים (החדשים) – צר יותר. יש גם פלסטיקה חדשה, שכאמור צרה יותר, וכמובן מעוצבת מחדש, עם המאפיינים העיצוביים שהולכים ומתגבשים אצל הוסקוורנה של השנים האחרונות – בשטח ובכביש.
כל השינויים שפורטו בוצעו כאמור בכל דגמי האנדורו של 2020, אך ב-FE250 ו-FE350 בוצען שינויים ספציפיים במנועים. כך למשל מערכת הפליטה חדשה, והיא קלה יותר מקודמתה, אבל השיפורים המשמעותיים התבצעו במנועים. ה-FE250 מקבל ל-2020 צילינדר חדש, יחס דחיסה גבוה יותר, וכן תזמון חדש לגלי הזיזים, והשינויים הללו משמעותיים. גם ה-FE350 מקבל יחס דחיסה גבוה יותר, בין היתר על-ידי ראש מנוע חדש לחלוטין שגם שוקל 200 גרם פחות, וגם תא השריפה מעוצב בו אחרת מבעבר. הבוכנה ב-FE350 חדשה, וגם היא אחראית על העלאת יחס הדחיסה. זוהי עוד אבולוציה לצמד המנועים המצוינים הללו, שכבר הוכיחו בעבר שהם יעילים מאוד לרכיבת אנדורו.
דור חדש ל-2020 – וגם מנועים משודרגים
ביצועים
נתחיל במנועים, ונעשה את זה קצר: המנוע של ה-FE250, עם השיפורים שהוא מקבל השנה, הוא אחד מיחידות הכוח הטובות ביותר שיש נכון להיום לאנדורו 4 פעימות. המנוע הזה עבר אבולוציה רבה, וכעת הוא כמעט מגיע לשלמות. הוא חזק לכל אורך טווח הסל"ד, הוא גמיש יחסית ל-250 סמ"ק, והוא סופר נעים לשימוש – עם תגובות 'מסטיק' רכות שבעיקר מקלות על הרוכב לשלוט במנוע ובאופנוע. כמובן שאם סוחטים את המצערת מקבלים מנה יפה של כוח, ועם מערכת הפליטה החלופית – שגם איתה רכבנו – התגובות חדות ומידיות יותר.
המנוע הזה מאפשר, למשל, להחזיק את הגז פתוח על רצף באמפים ארוך, ובכך 'לנקות' אותם עם פרונט פתוח. הוא גם מאפשר לצאת מפניות חזק על הגז, בשליטה מוחלטת על החלקת הגלגל האחורי. גם טיפוסים והנפות גלגל קדמי באים בקלות, גם בשימוש בקלאץ' הסופר-רך מסוג דיאפרגמה. המנוע הזה הוא פנינה מוטורית, והשנה הוא כאמור כמעט מגיע לשלמות. החיסרון היחיד שלו לטעמנו הוא נטייה קלה לדומם בסל"ד רצפה, אם כי הנושא הזה שופר מאוד גם השנה וזה בקושי קרה. כך או כך, המנוע הזה מצוין מקצת אחרי סל"ד הסרק ועד פול גז על המנתק, והוא חי וגמיש בתחום הביניים – התחום השימושי ביותר למנוע רבע ליטר.
באופן מפתיע, דווקא מנוע ה-FE350, שנחשב לאולראונדר המושלם, הפך השנה לחזק מדי. התגובה שלו חזקה וחדה, במיוחד עם מערכת הפליטה של FMF. זה עדיין מנוע גמיש וטוב, והיתרון הגדול שלו הוא שתמיד הוא ייתן את פעימת הכוח הבודדת הדרושה לסיים את הטיפוס או את המכשול, בלי לדומם, והוא בהחלט אולראונדר, אבל עם עודף הכוח – או נכון יותר עודף התגובה – הוא יעייף את הרוכב קצת יותר מבעבר.
ה-FE250 – פנינה מוטורית; מכונה אדירה
מבחינת התנהגות, שוב מתגלה כמה ה-FE250 הוא קסם של אופנוע אנדורו, ובמיוחד בגרסת 2020. זה לא רק המנוע המשובח, אלא גם ההתנהגות הדינמית בהתאם. הוא קל מאוד, והוא בעיקר נותן תחושה שהוא קל – בטח ביחס ל-350. למעשה, ה-FE250 הוא הקרוב ביותר מבחינת התנהגות לדו-פעימתיים ובראשם ה-TE250i. קל מאוד להזיז אותו מצד לצד בזמן הרכיבה, והוא הכי פחות יעייף את הרוכב. ה-FE350 כבד יותר, וזה לא רק ה-1.3 ק"ג של הנתונים הטכניים, אלא בעיקר המאסות המסתובבות שמקשות הרבה יותר על תמרונים צפופים ועל הזזה של האופנוע מצד לצד.
הבולמים – מעולים. אהבנו מאוד את מערכת הלינקים מאחור, שהשנה שופרה ומאפשרת ספיגה טובה ובעיקר עקיבה מעולה. כך למשל על רצף באמפים, בטיפוסי סלעים או על קרקע בוצית עם שורשי עצים – העקיבה של הגלגל האחורי מעולה, והאופנוע ישמור על קו טוב יותר מבעבר. התוצאה היא יותר ביטחון לרוכב לשמור על הגז פתוח ולהתקדם. עבודה יפה עשו בהוסקוורנה לשנת 2020 בתחום ההתנהגות והמתלים.
FE350 – כל פעימה מורגשת
איך זה מרגיש?
למרות שה-FE250 וה-FE350 יושבים על פלטפורמה זהה לחלוטין, ורק המנועים שונים בהם (למעשה, פלטפורמת המנועים זהה בשניהם, ומה ששונה זה גל הארכובה, הצילינדר, הבוכנה וראש המנוע), מכלול התחושות שמקבלים משניהם שונה לחלוטין. בעוד ה-250 קליל ודינמי, ה-350 נותן תחושה כבדה יותר, יציבה יותר ו'בוגרת' יותר, וזה מתבטא לא רק במשקל – או בתחושת המשקל – אלא גם במנוע, שאוהב לעבוד בסל"ד נמוך יותר. לחלק מהרוכבים זה יתבטא ביותר אפשרות לחשוב בקסדה.
הארגונומיה מעולה. אין פה איזו מהפכה, אבל בהחלט יש התקדמות עקבית של הוסקוורנה בתחום הזה. בהחלט מורגש שגובה המושב נמוך יותר, וגם שתחילת המהלך של המתלה האחורי רך מבעבר. גם הצרת כונסי האוויר והרדיאטורים בחלקם העליון מורגשת, ובגדול האופנוע כולו הפך לצר יותר – אם כי לא במידה משמעותית. שוב, אל תחפשו מהפכה, אלא התקדמות עקבית. אהבנו מאוד את יחידת הזנב, שהשנה נראית מעולה, והיא פונקציונלית כתמיד, עם ידיות האחיזה להרמת האופנוע בכנף האחורית. אהבנו גם את הכידון הרחב שמאפשר שליטה מצוינת ותנוחה טובה על האופנוע.
ה-FE250 וה-FE350 מגיעים עם מתג מקורי על הכידון שדרכו אפשר לבחור בין מפה סטנדרטית לבין מפה אגרסיבית יותר, וכן להפעיל ולבטל את בקרת האחיזה. הבדל גדול בין המפות לא ממש הרגשנו, אלא רק בתגובת המנוע – וגם זה לא באמת משמעותי. מה שכן, היינו רוצים לראות את המתג הזה קטן יותר, שכן כרגע הוא סתם ענק.
כמו כל האופנועים של הוסקוורנה ל-2020, גם הצמד הזה – ובעיקר ה-250 – קלים יותר השנה. זה חלק נכבד בתהליך האבולוציה של הוסקוורנה, כשקפיצה משמעותית הייתה ב-2017, והשנה התהליך ממשיך. אלו אופנועי אנדורו מעולים, כשה-250 דינמי יותר במנוע ובהתנהגות, ואילו ה-350 יותר 'טרקטורי' בהתנהגותו. יפה, אגב, לראות איך שני מנועים שונים על אותה הפלטפורמה יוצרים תוצאה שונה לחלוטין גם באופנועים עצמם.
עקיבה מעולה בזכות הלינק החדש
סיכום ועלויות
ה-FE250 וה-FE350 עוברים אבולוציה חשובה ב-2020, וכל אחד מהם נכנס עמוק יותר למשבצת עליה הוא יושב.
ה-FE250, שבעבר היה רייסרי מאוד, מרחיב את טווח השימושים שלו והופך לרבע ליטר נעים מאוד לשימושי אנדורו רחבים, לקל מאוד פיזית וקל לרכיבה, ולאופנוע אנדורו משובח, כאמור עם טווח שימושים רחב מאוד – החל מאנדורו טכני אקסטרימי, דרך סינגלים צפופים, ועד חגיגות של גז על שבילים.
ה-FE350 לעומתו כבד יותר, גם בהתנהגות וגם במנוע, מתאים פחות לאנדורו טכני ויותר לסינגלים, לשבילים ואפילו לטיולי מדבר. הוא יתאים גם לרוכבים שאוהבים לרכוב בסל"ד נמוך על פמפומי מנוע איטיים, וכל פעימת כוח מורגשת אצלו היטב.
כך או כך, צמד הכלים הללו משתבחים השנה, הרבה בזכות השלדה, המתלים והארגונומיה החדשים, והם עוברים תהליך חשוב באבולוציה שלהם כאופנועי אנדורו 4 פעימות מחזית תחום האנדורו, כשהיתרון המשמעותי שלהם הוא מנגנון הלינקים החדש, שמאפשר עקיבה מצוינת עם המון ביטחון, אבל גם גובה המושב השפוי. בנוסף, האבזור מצוין וכולל (רשימה חלקית) רגליות שמונעות הצטברות בוץ, רגלית הילוכים שמונעת הצטברות בוץ, גריפים ננעלים של ODI, כיגון PRO TAPER, מתג בחירת מפת ניהול מנוע ובקרת אחיזה, קלאץ' דיאפרגמה בתפעול הידראולי ועוד.
מחיריהם של ה-FE250 וה-FE350 טרם פורסמו, אולם הם צפויים להיות יקרים יותר במעט מדגמי 2019. נעדכן כאן כשיימסרו מחירים בישראל.
*הכותב היה אורח של חברת הוסקוורנה בהשקה העולמית בפינלנד.
עופר-אבניר, יבואנית פיאג'ו לישראל, משיקה בישראל את משפחת ה-MP3 החדשה המונה 3 דגמים בנפחים 300, 350 ו-500 סמ"ק.
ה-MP3 הוצג לראשונה ב-2006, והיה הראשון להביא את קונספט הקטנועים התלת-גלגליים עם צמד הגלגלים הקדמיים, עם היתרונות הבטיחותיים הברורים של תוספת אחיזה מלפנים בבלימה ובהטיה. מאז נמכרו בעולם יותר מ-170,000 כלים מסדרת ה-MP3, כשהמשפחה עוברת עדכונים כאלו ואחרים בכל מספר שנים.
ה-MP3 החדשים בנפחים 300, 350 ו-500 סמ"ק
כעת כאמור הגיע ארצה הדור האחרון של משפחת ה-MP3, כשהוא מעודכן כמעט בכל אספקט אפשרי. ראשית עודכנו הכלים בעיצוב מודרני יותר ובמתיחת פנים, והתווספו מאותתי LED. הארגונומיה שופרה עם מושב חדש, והמורכב קיבל ידיות אחיזה חדשות ורגליות נשלפות. פרט לכך יש ABS ובקרת אחיזה (ניתנת לניתוק) כסטנדרט, וכן לוח שעונים עשיר הכולל גם נתוני תצרוכת דלק וטמפרטורת אוויר. תא המטען גדול ומכיל 2 קסדות, ויש שקע USB לטעינת לטלפון הנייד. לא פחות חשוב – כל הכלים מקבלים מנועים חדשים, חזקים ויעילים יותר.
MP3 300 HPE Sport
פיאג'ו MP3 300 HPE Sport
ה-300 החדש הוא קטנוע חדש לחלוטין. הוא מקבל את מנוע ה-300 סמ"ק HPE החדש, שביחס למנוע ה-300 הקודם מפיק הספק גבוה יותר ב-16% (כעת 26.2 כ"ס) ומומנט גבוה ב-9% (כעת 2.5 קג"מ). לטענת פיאג'ו, גם תצרוכת הדלק טובה יותר במנוע החדש.
הקטנוע עצמו שנבנה סביב המנוע חדש כאמור לחלוטין, והוא משמעותית קומפקטי מה-MP3 300 הקודם. הוא מגיע כאמור עם ABS ו-ASR, עם רגלית בלם המפעילה את כל הבלמים (כמו בגרסת LT), ועם האלקטרוניקה והאבזור של הדגמים הגדולים יותר.
מחירו של ה-MP3 300 HPE Sport נקבע על 42,795 ש"ח. מחיר השקה למזומן: 38,950 ש"ח.
MP3 350 Sport
פיאג'ו MP3 350 Sport
גם זה דגם חדש, שבו מורכב מנוע ה-350 סמ"ק של הבוורלי 350 בתוך שלדת ה-MP3 300 הקודם, והוא אמור לספק את תוספת הכוח שהייתה חסרה כ כך ב-300 הקודם, שבו המנוע היה קטן מדי לשלדה, לממדים ולמשקל. המנוע מספק כ-31 כ"ס. שאר הקטנוע זהה לחלוטין ל-MP3 500, כולל האבזור הכולל למשל מערכת לפתיחת המושב מרחוק, חישוקים מעוצבים, ומערכת Bike Finder לאיתור הקטנוע.
מחירו של ה-MP3 350 Sport נקבע על 46,950 ש"ח. מחיר השקה למזומן: 42,725 ש"ח.
MP3 500 HPE Business
פיאג'ו MP3 500 HPE Business
הגרסה הגדולה של ה-MP3 קיבלה השנה מספר עדכונים כמו מתיחת פנים ועדכוני אלקטרוניקה. מערכת הזרקת הדלק היא מסוג מצערות חשמליות, וניתן לבחור בין מפת ביצועים לבין מפת חיסכון בדלק. ההספק המקסימי עומד על 44.2 כ"ס.
מחירו של ה-MP3 500 HPE Business נקבע על 53,530 ש"ח.
טכנולוגיות הבטיחות ומערכות העזר הבטיחותיות בכלי רכב פרטיים חוו בעשור האחרון פריחה חסרת תקדים, וכיום מערכות אלו – מרמת המובילאיי הבסיסי ועד למערכות המתערבות באופן אקטיבי בניהוג הרכב על-מנת למנוע סטייה או תאונה – נמצאות באופן מובנה גם ברכבים דלי תקציב. אולם למרבה הצער תחום הדו-גלגלי נותר הרחק מאחור, וזאת על אף פגיעותם הגדולה משמעותית של רוכבי דו-גלגלי. כתבנו בשנה האחרונה על המערכות שדוקאטי מציעה בדגמי המולטיסטראדה שלה, כמו גם קוואסאקי. כתבנו על החברה הישראלית – Ride vision – שמשלבת פלטפורמת למידה עמוקה ויכולות ראייה ממוחשבת. החיישנים של המערכת החדשה מזהים איומים מעבר לטווח הראייה של הרוכב, חוזים סיכון, ומתריעים בפני הרוכב על איומים, והכל בזמן של עשירית שנייה. טכנולוגיה זו מספקת הגנה מפני תאונות בטווח של 360 מעלות, מבלי להסיט את תשומת הלב של הרוכב מהדרך.
בעתיד המאוד קרוב אנו צפויים לרכבים אוטונומיים, שעל הנייר אמורים לתקשר בינם לבין עצמם. כלומר מערכת התקשורת בין הרכבים תדע למנוע תאונות לפני התרחשותן ולתפעל את הרכב או הנהג, הפסיבי עד לאותו רגע, בהתאם. מערכת התקשורת מבוססת על רדאר. אופנועים טרם נכנסו לאותה המערכת משום שהתעשייה טרם התעמקה בנושא האופנוע האוטונומי, למעט הבלחות בודדות של כמה יצרנים. למיינסטרים זה ייכנס הרבה אחרי המכוניות.
על מנת לתת פתרון בטיחותי עכשווי, חברת סטארט-אפ קנדית בשם Damon משלבת ארבע מערכות רדאר משולבי מצלמות באופנוע – אחד מכל צד, מלפנים ומאחור. המידע משודר לענן מיוחד שמנתח את מיקום האופנוע ומהירותו לעומת סכנות המתקרבות, עד ל-64 אובייקטים במקביל. ההתרעה – שברכבים מתבצעת דרך חיוויים קוליים ותצוגה עילית שאינה מתאימה לאופנועים – תגיע דרך רטט בידיות הרוכב, והבהוב במראות הצד שיסונכרנו עם המצלמה האחורית. למעשה, בלוח השעונים תשודר גם התמונה מהמצלמה האחורית. המידע מהרכיבה יישלח וינותח תמידית בענן, על מנת ליצור מערכת לומדת שיודעת להתפתח ולהתקדם כל הזמן.
תחום נוסף שהם מפרסמים, שמטרתו להשפיע על הארגונומיה של הרוכב ובכך לשפר את הבטיחות האקטיבית בכלל, זה אפשרות לשינוי גובה הכידון, רגליות הרוכב ומשענת הרוכב – על מנת לאפשר תנוחת רכיבה מותאמת אישית. הדבר דומה לפטנט שהונדה פרסמו לאחרונה.
דיימון – שבחבר הדירקטוריון שלהם יושב גם אריק ביואל מיודענו – מפרסמים באתר שלהם תרשים של אופנוע משל עצמם, אך לא משחררים עליו שום פרט למעט העובדה שהוא חשמלי. נכון לעכשיו החברה גייסה 2.5 מיליון דולר לפיתוח, כך שיכול להיות שבשלב ראשון הם ימכרו את המערכת במטרה לחבר לאופנועים קיימים. הם מזמינים את הציבור הרחב לרכב על האבטיפוס שלהם (אם אתם בסביבה – תירשמו כאן).
תחום הבטיחות ברכבים מתקדם בצורה משמעותית לקראת הפחתה של נפגעים והרוגים בתאונות הדרכים. כאמור, מערכות שפעם היו דמיוניות או לכל הפחות משולבות ברכבי פאר יקרים, מורכבות כבר ברכבי מיני זולים. הרגולציה בארץ ובעולם דורשת את זה. כל רכיב או פתרון שיכול להציל רוכב יתקבל בברכה, ואין לנו ספק שבעשור הבא כבר נקבל מערכות כאלו כמובנות מאליהן.
אנחנו לא הופכים להיות אתר של טייטציונרים (לא שיש לנו משהו נגדם…), ואפילו כבר התגברנו על סמל הדוקאטי על משהו שהוא לא סטריטפייטר יורק אש – בכל זאת דוקאטי היממו עם הסיכוי לפניגאלה חשמלי ואפילו קטנוע.
דוקאטי נכנסו לאחרונה לתחום האופניים, יותר לנכון לאופני שטח חשמליים – MIG-RR. כיאה לשמם, הם העניקו לאופניים מכל טוב: בולמי פוקס עם מהלכי גלגל של 170 מ"מ מלפנים ו-160 מ"מ מאחור, מנוע חשמלי של שימאנו המספק 250 וואט ו-70Nm (כ-7 קג"מ), מצבר 504W, בלמי דיסק של שימאנו, חישוק קדמי בקוטר 29″ ואחורי בקוטר 27.5″, גיר של שימאנו עם 11 מהירויות, כידון רנטל מקרבון ועיצוב מדליק.
טרוי בייליס, שזכה עבור דוקאטי בשלוש אליפויות סופרבייק עולמי, מדגים את היכולות של הדוקאטי MIG-RR בשטח. בהחלט מרשים.
העתיד מתקרב בצעדי ענק, ויצרניות האופנועים עסוקות במציאת מקומן בדרישת החובה לאפס פליטת מזהמים. הפתרון החם ביותר הוא המנוע החשמלי. דוקאטי, טריומף, קוואסאקי, והארלי דיווידסון הן חלק מהיצרניות שכבר שמו את הצלב על המטרה. ב.מ.וו, שכבר דיווחנו על פתרון אחד שלהם לסוללה חשמלית בדמות מיכל דלק אלסטי, הודיעו על אופנוע קונספט חדש, שנראה בשל לייצור. הכירו את הויז'ן DC רודסטר (Vision DC Roadster).
ב.מ.וו ויז'ן DC רודסטר
ב.מ.וו, שמאוד מחוברים לתצורת מנוע הבוקסר שלהם (צמד בוכנות המסודרות בצורה אופקית בכיוונים הפוכים מימין ומשמאל וחובטות בגל הארכובה – מפה המושג 'בוקסר'), המלווה אותם מעל 90 שנה, שימרו את העיצוב הייחודי והרחב של בסיס המנוע גם עם דגם ה-DC רודסטר. המעצבים לקחו את הסוללה, ולאחר כבוד הרכיבו סביבה את צלעות הקירור – שנעות החוצה כשמפעילים את המנוע ומזכירות מאוד את המנוע המקורי – ושלדת אלומיניום. בב.מ.וו הדגישו את המאמץ בחסכון במשקל עם השימוש גם בקרבון בשלדה ושאר המכלולים.
העיצוב, שפעם היינו קוראים לו עתידני, משלב חזית נמוכה וארוכה וחלק אחורי קצר וגבוה. גל הינע חשוף ומזלג דואולבר (Duolever). בצמיגי המצלר, הייעודיים לדגם, מוטבעים מחזירי אור שתורמים לנראות ומתחברים לאור אחיד כשהגלגל בתנועה.
אין נתוני כוח והספק למנוע, מחירים או אם בכלל הויז'ן DC רודסטר יגיע לייצור סדרתי. לפי הכיוון שהתעשייה צועדת אנו בטוחים שגרסה קרובה לדגם קונספט שהוצג תגיע לשלבי ייצור.
נציין שבב.מ.וו כבר מייצרים את ה-C Evolution – הקטנוע החשמלי שלהם – החל מ-2013, כשב-2016 הוא שודרג לדור השני שלו, והוא נמכר ברחבי אירופה ככלי עירוני ופרברים נטול מזהמים.
חברת הקטנועים החשמליים בליץ משיקה גרסה חדשה של דגם ה-3000 הבסיסי שלה, שמסתובב על כבישי ישראל זה כמה שנים, ומבחן שלו תוכלו למצוא כאן.
מבחינה חיצונית לא ניכרים הבדלים, ונראה שהדגם החדש ודגם הישן זהים במראה. מה בכל זאת שונה? ובכן, מערכת הטעינה והסוללות. בבליץ נטשו את סוללות הברזל-פוספט לסוג חדש מבוסס קובלט. הטענה היא שהסוללות החדשות אוצרות אנרגיה רבה יותר – עד פי 3 מהסוללות הישנות. במספרים מדובר על 180 וואט/שעה לקילו לעומת 60 בסוללות הישנות.
הבשורה העיקרית בדגם החדש היא שהסוללות כעת נשלפות, בדומה לאופניים חשמליים, וניתן לרכוש גם מטען חיצוני כדי לטעון סוללות בנפרד מהקטנוע. מתחת למושב, היכן שבקטנוע רגיל תמצאו תא אחסון – בבליץ תמצאו סוללות. עד 3 מארזים שניתן לחבר ולנתק בקלות, וכאמור גם לטעון מחוץ לקטנוע אם יש לכם את המטען החדש.
3 סוללות נשלפות
מה המשמעות? ובכן בבליץ טוענים לטווח נסיעה של עד 40 ק"מ לכל מארז סוללות, כלומר עד 120 ק"מ טווח אם ברשותכם 3 סוללות טעונות. ניתן לנסוע גם עם מארז אחד או זוג, אבל הטווח, וכל הנראה נראה גם הכוח, יורדים בהתאם. לדברי אנשי בליץ, טעינת הסוללות לוקחת כשעתיים.
בהשקה השתתף גם יוסי אלבז, מנכ"ל דומינוס פיצה ישראל, שאימצה לצי שלהם גם קטנועי בליץ חשמליים. לטענתו, היתרונות החשבונאיים ברורים ואחזקת הכלי אכן זולה יותר משמעותית מקטנועי בנזין, אבל גם הוא התייחס לעניין הביצועים והסביר שמאחר והתאוצה והמהירות של הבליץ 3000 נופלים מאלו של קטנועי 125 בנזין מקבילים, הדבר בא לידי ביטוי בירידה של 30% במספר התאונות בקרב השליחים. זהו פרט מידע מעניין וחשוב עבור מעסיקים של שליחים, וכנראה שפחות משמח את השליחים עצמם ולקוחות פרטיים בכלל.
הבליץ 3000 החדש
אחרונה עלתה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א הממונה על תחום התחבורה, בינוי ותשתיות, שדיברה על קטנועים חשמליים במודל תחבורה שיתופית, כפי שכבר קיים בערים רבות בעולם במודלים שונים, ובירכה את המעבר לסוללות נשלפות. הגמישות המתאפשרת בזכות תכונה זו, מגבירה לדבריה את היתכנות הפרויקט, שכן מבין שלל המחסומים הבירוקרטיים אחד המרכזיים ההוא התקנת עמדות טעינה במרחב הציבורי. לשמחתנו, היכן שהבירוקרטיה והמדינה חוסמות קדמה, מגיע השוק החופשי ויזמות פרטית ומוצאים פתרונות המאפשרים לנו להסתכל קדימה לתחבורה יעילה וירוקה יותר, ויוכיחו את זה אלפי הקורקינטים החשמליים .
הבליץ 3000 לא הצליח להרשים במיוחד במבחן הדרכים שערכנו לו. כשיגיע הדגם החדש ניקח גם אותו למבחן ונספר לכם כיצד הוא עובד והאם שופר גם בפרמטרים נוספים. בעתיד, אגב, הבטיחו בבליץ גם גרסה עם מחשב דרך, קישוריות אינטרנט ו-GPS קבוע.
בדוקאטי שחררו סרטון של הסטריטפייטר V4 החדש שיתחרה במרוץ פייקס פיק בשבוע הבא.
הדגם הוא גרסה מופשטת פיירינג של הפניגאלה V4, עם כידון גבוה ורחב יותר. המנוע הוא אותו V4 עם זווית של 90 מעלות בין בלוקי הצילינדרים. הגרסה הסדרתית והחדשה לגמרי לשנת 2020 תוצג בתערוכת מילאנו השנה, ולא תהיה רחוקה ממה שמופיע בסרטון.
ימאהה עובדים על דור שלישי של רב המכר שלהם, ה-MT-07 – ודגם חדש לשנת 2021 נתפס בעדשות ה'ריגול'.
ימאהה יצאו בשנת 2014 עם ה-MT-07 – אח קטן ל-MT-09. האופנוע הראשון של ימאהה מתוך סדרת אופנועים שהיוותה ביחד את התשובה של ימאהה לאופנוענות המודרנית – פשוטה אבל איכותית, יעילה אבל מהנה, יושבת על 'פלטפורמות' אבל ייחודית, ומעל הכל – זולה, גם לקנייה וגם לתחזוקה. אביעד, שבחן בזמנו את הטווין המקבילי בנפח 700 סמ"ק – ה-MT-07– התאהב באופנוע וסיכם: "מקבלים אופנועמצוין בעל יכולות גבוהות וסטייל ייחודי במחיר סופר-אטרקטיבי, וזה, רבותיי, נדיר מאוד אצלנו". בשנת 2018 יצא הדור השני שלא שינה הרבה – כי לא היה צריך – והמשיך להימכר היטב בעולם.
דור שלישי נצפה כעת במבחנים (פורסם על-ידי MCN). חיצונית המנוע נראה כאותו טווין מקבילי בנפח 689 סמ"ק, אך פנימית אין ספק שנעשו שדרוגי מכאניקה ואלקטרוניקה, בעיקר בשביל להתאים אותו לתקנות יורו 5 שתיכנסנה לתוקף בינואר 2020. הפנס הקדמי שונה עם תאורת LED. מערכת המתלים נראית ללא שינוי, אך אנו מניחים שגם היא תעודכן, וכמובן שיהיו שינויי עיצוב שמוסתרים היטב על-ידי יריעות הדבק.
לאחרונה פרסמנו שימאהה מפתחים מנוע בנפח בינוני עם מגדש טורבו בלחץ נמוך ומיועד לסדרת ה-MT. על פניו הדור השלישי בתמונות נראה כאבולוציה לדורות הקודמים ולא דגם חדש עם המנוע המדובר. נעדכן כשנדע עוד פרטים.
בתחילת חודש מאי השנה חשפו בטריומף את הפאוור קרוזר האימתני שלהם – הרוקט 3 TFC. מפלץ שנושא מנוע טריפל אורכי בנפח 2,500 סמ"ק. נתוני ההספק והמומנט לא הוגדרו בדיוק באותה העת, והוערכו בסביבות ה-170 כ"ס ו-24 קג"מ.
נתונים רשמיים פורסמו השבוע, והיום אנחנו יודעים לספר שנתון ההספק המדויק הוא 179.5 כ"ס ב-7000 סל"ד ו-22.4 קג"מ ב-4000 סל"ד. המשקל היבש עומד על 290 ק"ג. הוא מגבה את הכל במערכות מתלים ובלמים מתקדמות וטכנולוגיה שמכילה חיישן אינרציה ב-6 צירים של בוש, בקרת אחיזה מתקדמת, מערכת ABS להטיה ומספר מצבי ניהול מנוע. בנוסף, פנסי LED היקפיים, כולל פנסי יום, מסך TFT צבעוני וגדול עם גוגל מפות מוטמע, קישורית בלוטות' לחיבור לסלולרי וחיבור למצלמת גופרו. בנוסף, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, מערכת למניעת דרדור בעלייה / ירידה, התנעה ללא מפתח ובקרת לחץ אוויר בצמיגים.
רוצו קדימה חודש וחצי. בטריומף, שמלכתחילה התכוונו לייצר את הרוקט 3 כמהדורה מוגבלת, מכרו באנגליה את כל המלאי שהוקצה. בשאר אירופה הביקוש עולה על ההיצע. המחיר באנגליה הוא 25,000 ליש"ט, ובתרגום לשקלים: 113,530 ש"ח (לפני מיסים ועיניינים). לא פשוט אם נשווה לפאוור קרוזר שיחסית מקביל, הדוקאטי דיאבל 1260S, שנמכר ב-16,795 ליש"ט. משמעותית יקר יותר.
האמת, הסתכלו שוב על התמונות. ברור למדי למה כולם רוצים אותו.