Fullgaz

קטגוריה: מכונות

  • ימאהה XV950 במבחן דרכים

    ימאהה XV950 במבחן דרכים

    מתחבר לאורגינל

    סבתא שלי היה אומרת שחשוב לדעת לקיים מה שהבטחת, אבל יותר חשוב להבטיח מה שאתה יודע לקיים. אי אפשר לפספס בהבטחה הגלומה באופנוע הזה – הארלי ספורטסטר, זו המטרה שהייתה למהנדסי ימאהה בין העיניים. אופנוע הכניסה לז'אנר של היצרן האמריקאי המגדיר את הקטגוריה. אם תסירו את הסמל של ימאהה ממיכל הדלק יש מצב שתחשבו שלפניכם ניצב הארלי MADE IN USA.

    לפני קצת יותר משלושים שנה ניסתה ימאהה, כמו יצרניות יפניות נוספות, לייצר אופנוע שקולע לטעם האמריקאי – ימאהה ויראגו. בתחילה האופנועים שהיו אמינים, יעילים וטכנולוגיים, ולמרות זאת הם לא הצליחו להתחרות בתוצרת האמריקאית, עד שבשנת 1984 עשתה ימאהה את הדבר היחיד ההגיוני המתבקש – את מתלה המונושוק המתקדם החליפו צמד בולמים פרימיטיביים, מנוע וי-טווין מקורר אוויר חלש היה כבר קודם, והתוצאה הייתה אופנוע שהצליח סוף סוף לקלוע לטעם האמריקאי. כל כך הצליח לקלוע למטרה עד שהממשל האמריקאי נאלץ להטיל מכס מיוחד על אופנועים יפניים בנפח 700 סמ"ק ומעלה.

     

    https://www.youtube.com/watchv=NK8KRWYO1go

    צילום ועריכה: אסף רחמים

    מראית עין

    image017האופנוע ממשיך את המורשת הנמשכת כבר 30 שנה – לנסות לייצר כלי שייראה יותר מיושן, יותר נוסטלגי, יותר הארלי מהמקור – וימאהה הצליחה כאן בגדול. האופנוע נראה נכון, וכבר כאן אפשר לסמן וי אחד גדול, שכן מראה הוא חלק חשוב בקטגוריה הזו וימאהה קלעו פה בול. העיצוב נוטה בבירור לכיוון ה'בובר' – סגנון המקדש מינימליזם, פשטות וניקיון. זה מתחיל בצבע בשחור במקום כרום, עם השחמה של חלקי מנוע, מפלטים, כידון וחישוקים. אופנוע המבחן הגיע עם מיכל בצבע לבן אופנתי, וחבל כי המראה השחור פשוט הולם אותו מאוד. הרווח בין המיכל למושב תוכנן היטב כדי שיעניק את המראה של מושב שהונח כלאחר יד, ואפילו האזיקון המחזיק את צמת החשמל במקומה נראה כאילו הובלט בכוונה. הכידון נקי, ואת כיסוי המצבר החסר אל תטרחו לחפש כי הוא לא נפל – הוא פשוט לא היה במקור. המדקדקים במצוות יוכלו להסיר את הכנף הקדמית או לקצצה כדי לקבל בובר למהדרין.

    סדרת ה-XV הולכת עוד צעד אחורה מבחינה טכנולוגית, או קדימה מבחינת האותנטיות. ימאהה חזרה למנוע מקורר אוויר שהוצג ב-XVS ועבר עדכון קל לקראת 2013. כראוי, המנוע הוא האלמנט הבולט ביותר. שני ראשי הצילינדרים הגדולים בולטים מעבר לרוחב מיכל הדלק ומדגישים את הסידור הא-סימטרי – הקדמי לימין והאחורי לשמאל. אפילו השעון הדיגיטלי העגול תואם את המראה הכללי עם התצוגה הנקייה המציגה את המהירות וזהו זה.

    אז האופנוע הזה נראה נהדר על המדרכה צמוד לבית הקפה הנכון או ליד הבר המתאים. אם בית הקפה לא צמוד לחניה שלכם תצטרכו לרכב לשם, וכאן כבר אין ברירה אלא להושיט יד לצידו הימני של הכידון, לסובב את המפתח ולהניע.

    נמר בשדות חיטה

    image039המנוע בן 942 הסמ"ק מפיק בסך הכל 52 כוחות סוס צנועים, מספר שלא ירשים אפילו מגה-סקוטר, ושלא לדבר על אופנוע פול-סייז, אבל המספרים משקרים. המנוע הוא פנינה אמיתית, מושך מסל"ד אפס, כאשר הסוסים מחולקים היטב לאורך כל קשת הסל"ד. לא נוכל להרחיב הרבה על הסל"ד כיוון שאופנוע חסר מד סל"ד, אבל לא תצטרכו אחד כזה. כאשר צבירת המהירות מתמתנת תדעו שהגיע הזמן להעלות הילוך. למרות המספרים הצנועים, לרגע לא הרגשנו מחסור בכוח, בוודאי לא כשמדובר באופנוע כניסה. המנוע משדר רעידות שתוכננו בקפידה, בדיוק בתדר הנכון כדי שתרגישו שמשהו רוטט מתחתיכם אבל אין סיכוי שיטריד אתכם. ברור כי בימאהה היה מי שנדרש לשבת על האופנוע לאורך מבחנים מפרכים עד שנמצא התדר המדויק שיפנק את התחת שלכם אבל לא יטריד.

    האופנוע הזה נועד לשימוש עירוני, לדלג לבית הקפה החביב עליכם, משם למכון הכושר והלאה לקאנטרי – או בקיצור, לכל המקומות בהם צריך להיראות. אבל גם אם תידרשו לנסיעה בינעירונית לא תחושו בחוסר בכוח. האופנוע מרגיש נוח בשיוט של 120-130, וכשתדחפו חזק הוא גם יגרד את ה-180. התיבה בת חמש המהירויות מחולקת גם היא היטב, העברת ההילוכים מדויקת אך דורשת מעט כוח, אולי בגלל שהאופנוע חדש. אנחנו, בכל אופן, אהבנו את ה'קליק' בין העברות ההילוכים. ההינע הסופי משתמש ברצועה משוננת, בדיוק כפי שעושה הספורטסטר. הרצועה תחסוך תחזוקה שוטפת ותמנע מכות וזעזועים שעלולה ליצור שרשרת.

    עוטף בתשוקה

    image009תנוחת הישיבה סבירה במונחים של קאסטום. המושב נמוך, קרוב מאוד לכביש, הרגליות קרובות והכידון רחוק – בהתאם לצו האופנה, אבל אידיאלי. המושב הנמוך יחד עם מרכז כובד נמוך מסייעים לתחושת הביטחון והשליטה באופנוע. המושב מרופד בנדיבות של תחבושת היגיינית, ועדיין כל עוד הכביש סלול היטב תרגישו בסדר. הברכיים קרובות מדי, ברך ימין מונחת על מסנן האוויר והשמאלית על ראש הצילינדר, הידיים קצת רחוקות, אבל לא שום דבר קיצוני. כאשר הכביש משתבש הדברים הופכים להיות לא נעימים. עבור כל כניסה למהמורה המתלה האחורי גומל בחבטה משלו ישירות לעמוד השדרה. אחרי חילופי מהלומות קצרות וכואבות הבנו את העניין וויתרנו לו. את המבחן ערכנו בטמפרטורה ממוצעת של 4 מעלות. בסביבה זו החום שהפיק הצילינדר ישירות לתוך החלציים לא הטריד ואפילו הנעים, אבל בקיץ המצב עלול להיות שונה.

    אם מצאתם מישהי שמוכנה לאכלס את המושב האחורי – אל תעצרו, תמשיכו ישירות להורים. ראשית, המושב מתאים רק למי שממדיה הפיזיים עומדים בקריטריונים מאוד נוקשים. הוא גם קטן וצפוף, והרגליות הגבוהות דורשות גמישות מופלאה. תוסיפו על זה את המתלה האחורי, ותבינו שמי שיושב שם מוכן להקריב הרבה בכדי להישאר צמוד לגב שלכם. אגב, הצלם שלנו, שנאלץ לעבור למושב האחורי של ה-XV עקב תקר באופנוע הליווי, ברח בעצירת התדלוק הראשונה והוא לא מוכן לשוב יותר.

    נחשים על הכבישים

    image052בהשוואה לקאסטומים דומים, ה-VX950 מפתיע לטובה בהתנהגות. מרווח ההטיה אמנם מוגבל, אבל האופנוע לא נבהל מכביש מפותל ומציע היגוי סביר. המשקל הממוקם נמוך יתרום לביטחון ויעניק תחושת יציבות ושליטה. גם הבלמים מציעים כושר בלימה טוב ביחס לקטגוריה. מבנה הקאסטום עם המזלג המשוך לפנים פוגע ביכולת הבלימה, אבל הדיסק הקדמי הפרפרי הבודד מציע עוצמה סבירה, רגש ברור ו-ABS יעיל שלא ממהר להתערב אך בשעת הצורך פועל במהירות ובמדויק. בסך הכל מרחק הבלימה סביר והתחושה נשלטת גם בעת פאניקה.

    מיכל הדלק מכיל 12 ליטרים המספיקים לקצת פחות מ-200 ק"מ, הרבה מעל ומעבר מהמרחק הממוצע בין שני בתי קפה. גם אם מועדון הקאסטומים איתו אתם רוכבים יבחר לצאת לאילת, לא תהיו הראשונים לחפש תחנת דלק.

    ה-XV950 מרגיש יפני במובן הישן והטוב של המילה – מוקפד, עשוי טוב ומתוכנן היטב. לא תמצאו כאן מוזרויות מפתיעות וגם לא הבלחות שיגרמו לכם לשמוט את הלסת.

    בחו"ל מחירו דומה למחירו של ההארלי ספורטסטר, וגם כאן בארץ – תידרשו לשלשל 73 אלפי שקלים לידי היבואן. קצת יותר מהמחיר לגרסה הבסיסית של הספורטסטר. בסך הכל מציע ה-XV950 כרטיס כניסה מוצלח לעולם הקאסטומים – הוא נראה נכון, מרגיש נכון ומתנהג יפה. שלושים שנה אחרי שהחלו היפנים לייצר קאסטומים, ה-VX מציע כלי מאוזן שבהחלט יש לו מה להציע מול המקור.

    ועכשיו, עם נחיתת הארלי דיווידסון בארץ, נשאר לבחון את ה-XV950 מול מתחרהו הישיר – הספורטסטר 883. גזרת הקאסטומים הבסיסיים מתחממת.

    תודה לזוהר לוקסנבורג על העזרה בהפקת הכתבה!

    image036

     

  • השקה מקומית: הארלי דיווידסון חוזרת ארצה

    השקה מקומית: הארלי דיווידסון חוזרת ארצה

    אלבר מוטו, יבואנית דיאלים לישראל וחלק מחברת אלבר השייכת לקבוצת אלעזרא , היא מעתה גם יבואנית אופנועי הארלי דיווידסון האמריקאיים. במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ד') הציגו אנשי החברה את אולם התצוגה החדש, את האופנועים והמחירים, את מערך השירות ואת החזון לעתיד הקרוב והרחוק.

    Hהמותג הארלי דיווידסון הוא אייקון אמריקאי, ועבור רבים ברחבי העולם הוא לא מהווה כלי תחבורה אלא דרך חיים. אפשר לומר שיש להיות אופנוען ויש להיות הארליסט, וזאת בעיקר בשל הרוח המיוחדת שהאופנועים האלה מביאים איתם – פחות טכנולוגיה וריצה אחרי הקידמה ויותר רוח אופנוענות חופשית. אז נכון שגם התחום הזה ממוסחר ונועד למקסם רווחים, אבל רוח האופנוענות החופשית בהחלט קיימת ומייצגת את האופנועים האלה של הארלי דיווידסון.

    בשנים האחרונות זיכיון הייבוא של הארלי בישראל היה אצל ג.ב.ר שירותי רכב, שהעמידו סוכנות יפה ברחוב המסגר, מכרו אופנועים ואביזרים ונתנו שירותי מוסך, והעסק עבד בסך הכל לא רע ושירת את ההארליסטים המושבעים שמצאו במקום בית חם שמאפשר את הקשר עם היצרן. כעת, כשזיכיון הייבוא נמצא בידי אלבר מוטו, נראה שהדברים הולכים להיעשות בגדול, כשהמטרה היא להנגיש את האופנועים של הארלי דיווידסון לא רק להארליסטים המושבעים אלא לאוכלוסייה רחבה הרבה יותר.

    אולם התצוגה ומרכז השירות המפוארים נמצאים ברחוב המלאכה 6 בחולון, והם חלק מ'בית הכשרה' השייך גם הוא לקבוצה. במקום הושקעו, על פי אנשי אלבר, לא פחות מ-3 מיליון שקלים, והוא נבנה ועוצב לפי הסטנדרטים המחמירים של היצרן. במקום ניתן למצוא לצד אופנועי התצוגה (28 במספר) גם מחלקת אביזרים וחלפים, וכן מחלקת ביגוד ואביזרי אופנה, כולם של מותג הארלי דיווידסון. בנוסף ישנו מוסך ומרכז שירות משוכלל.

    Hבאלבר מוטו מתכוונים, כחלק מפעילויות השירות שלאחר המכירה, לקיים פעילויות מועדון לרוכבי הארלי במסגרת מועדון החברים HOG הכלל עולמי, כשלמועדון זה יוזמנו בעלי הארלי מכל השנים. ההערכות מדברות על כ-800 הארלים הרשומים כיום בישראל. היעד של אלבר הוא למכור כ-70 כלים בשנה הראשונה, ובתוך 3 שנים להתברג כמותג המוביל בשוק אופנועי הפרימיום.

    לארץ יגיעו כל משפחות הדגמים של הארלי דיווידסון – 6 משפחות הכוללות 16 אופנועים שונים בלמעלה מ-30 תצורות, כשכל אופנוע ניתן להתאים באופן אישי על ידי אינסוף התוספות והשיפורים שיש בקטלוג היצרן המקורי המונה כ-800 עמודים ומתעדכן בכל שנה.

    הבשורה הגדולה היא דגם ה-STREET 750, שמחירו נקבע על 59,900 ש"ח בלבד, וזאת על ידי עזרה מהיצרן לצורך עידוד החדרת המותג לישראל. גרסת ה-STREET 500 לא מגיע נכון לעכשיו לשוק האירופאי, וחבל שכן היא עשויה להתאים לדרגת הרישוי A1 עד 35 קילוואט (47 כ"ס).

    משפחת הספורטסטר – כרטיסי הכניסה לעולם של הארלי בנפחים 883 ו-1200 סמ"ק, תימכר החל מ-69,000 ש"ח ל-883 הבסיסי.

    משפחת ה-DYNA תימכר החל מ-116,900 ש"ח לגרסה הבסיסית. משפחת ה-SOFTAIL תימכר החל מ-157,000 ש"ח. משפחת ה-TOURING החל מ-188,461 ש"ח, וה-CVO היוקרתי יימכר החל מ-246,700 ש"ח. גם ה-VROD הגיע ארצה, והוא יימכר החל מ-145,153 ש"ח.

    משה רוקח, מנהל אלבר מוטו אמר היום: "אנו מביאים בשורה אמיתית לחובבי הארלי דיווידסון בישראל ולקהל רב נוסף אשר רצה לרכוש אחד מהכלים אך לא הצליח בגלל הפסקת הייבוא הסדיר. אנו נמכור את האופנועים במחירים אטרקטיביים ביחס למתחרים בישראל כך שיוכלו להתאים למגוון רחב של לקוחות, כולל צעירים ונשים. כחברה בעלת איתנות פיננסית והיכרות מעמיקה עם שוק הרכב הישראלי, יש לנו את היכולת להשאיר את המותג בישראל לשנים ארוכות ולהתחיל להנגיש אותו ללקוחות שבעבר לא חשבו שיוכלו להחזיק אופנוע של הארלי דייוידסון".

    למותג המפואר הארלי דיווידסון ולרוח המיוחדת שהוא מביא איתו בהחלט יש מקום גם בסצנת האופנועים הישראלית, כך שנשאר רק לאחל הצלחה. מבחני דרכים לא שגרתיים נפרסם כאן בפול גז כבר בעתיד הקרוב.

    [nggallery id=1056]

  • פיאג'ו MP3-300 בסיבוב התרשמות

    פיאג'ו MP3-300 בסיבוב התרשמות

    לפני מספר שבועות בחנו כאן את ה-MP3-500. ההשקה העולמית של הדגם התקיימה בפריז חצי שנה קודם לכן, שם התוודענו לדור החדש של התלת-גלגליים של פיאג'ו. ה-500 הוא הדגם הבכיר במשפחה, ואכן היה צפוי שכמו בדור הקודם – גם בחדש יהיה דגם בנפח ביניים, אבל זה לא הוצג בהשקה העולמית וגם לא הוזכר שם. עם נחיתתו בארץ של ה-500 הופתענו לגלות שהוא לא עשה עלייה לבד אלא הביא עימו גם אח קטן – ה-MP3-300.

    המאפיין העיקרי של הדור החדש של ה-MP3 הוא נטישת הפלטפורמה המתיישנת של האיקסאבו (X8 במקור) ויישור קו עם קטנוע הדגל של פיאג'ו שאינו מיובא לארץ – ה-X10. מנוע ה-500 של ה-MP3 הוא אותו מנוע שמשמש את ה-X10 הבכיר, לכן באופן טבעי ציפינו שגם דגם הביניים ישתמש במנוע הביניים של ה-X10. המנוע המדובר הוא מנוע חדש, מודרני ומתקדם, בנפח 330 סמ"ק ועם הספק של 33 כ"ס. היתרונות שלו, לדברי פיאג'ו, הם ממדים וקלילות פעולה כמו של 250-300 סמ"ק יחד עם תפוקת כוח שמקבילה למנועי 400 סמ"ק. ההפתעה התחלפה באכזבה כשגילינו שיחידת הכוח שמניעה את ה-MP3-300 מבוססת על מנוע ה'קוואזר' הוותיק עם הספק של 23 כ"ס בלבד.

    השם 'קוואזר' למי שתוהה, הוא אמנם גרם שמיימי קדום ועתיר אנרגיה, אבל בהקשר שלנו זה הכינוי שבחרו פיאג'ו למנועי ה-250 שלהם שיצאו לשוק ב-2002. Quarter-Liter Smooth Augmented Range – או 'רבע ליטר בעל פעולה חלקה' בתרגום חופשי. איך מנוע 300 מתקשר לנו עם רבע ליטר? ובכן, זהו למעשה מנוע ה-250 המוכר שעבר הגדלת נפח ל-278 סמ"ק, מוציא הספק כמעט זהה למקור, אבל עם מעט יותר מומנט. הסיבה להגדלת נפח כזו נעוצה בתקנות זיהום האוויר והרעש באיחוד האירופי שכופות על היצרנים 'לחנוק' את המנועים, והפתרון הזול והפשוט בכדי לא לפגוע בביצועים הוא להגדיל קצת את הבוכנה והצילינדר. אצלנו בישראל רווחי חברות הביטוח חשובים יותר מאיכות הסביבה או מבְּטיחות בדרכים, וקטנועי ה-300 סמ"ק נדרשים לביטוח חובה במדרגה הגבוהה ביותר – כמו אופנועים עתירי הספק. האבסורד הזה הופך מגוחך עוד יותר כשמדובר בקטנוע תלת-גלגלי שהוא בטיחותי יותר מדו"ג רגיל, וכולל גם ABS ובקרת אחיזה. באירופה אגב, תל"ג בגרסת LT מוגדר כמכונית ומותר לרכיבה עם רשיון רכב רגיל. שני דגמי ה-MP3 החדשים מיוצרים רק בגרסת LT, שמחייבת מרווח מינימלי של 46 ס"מ בין הגלגלים הקדמיים ודוושת בלם מרכזית שמפעילה את שלושת הבלמים.

    חיצונית ה-MP3-300 זהה ל-500, למעט המדבקות שמסגירות את נפח המנוע השונה. עוד הבדל נמצא במצערת – מכנית ב-300 לעומת חשמלית ב-500. כמו כן חסרה ב-300 האפשרות לבחור בין מפת ניהול מנוע חסכונית לרגילה, שקיימת בדגם הבכיר. את מנוע ה-300 של פיאג'ו אנחנו מכירים מהווספה, מהבוורלי, ומהאפריליה SR300. זה מנוע חזק וחלק שאנחנו מאוד אוהבים ומעריכים את האופי ואת אופן הפעולה שלו, אבל כאן הוא צריך לסחוב הרבה יותר משקל. עם היציאה לרחובות העיר התפוגגו החששות שלנו שמדובר בעגלה. למרות שיש לו בערך חצי מהכוח של ה-500, ה-(שם חיבה) MP3MEOT מרגיש נמרץ וטמפרמנטי ברכיבה עירונית. בהרבה מצבים של תנועה איטית וצפופה הוא אפילו מרגיש טוב ונכון יותר מאשר אחיו עם המנוע הגדול, בעיקר בגלל אופי המנוע והתמסורת שעולים בקלילות לסל"ד גבוה וגורמים לו להרגיש פחות כבד ויותר נמרץ. מכל שאר הבחינות ההרגשה היא אותה הרגשה של רכיבה על כלי גדול, איכותי ובטיחותי. מערכות ה-ABS ובקרת האחיזה נמצאות גם בדגם הקטן, ויחד עם צמד הגלגלים הקדמיים משרים בטחון יוצא דופן ברכיבה בהשוואה לדו-גלגלי רגיל. היתרונות האלה באים לידי ביטוי במיוחד על כבישים רטובים, כפי שהיו לנו בחלק מימי המבחן, או על תשתית משובשת וחלקלקה. כשיוצאים לכביש המהיר מורגש המחסור בכוח, והמהירות המרבית שעומדת על קצת מעל 120 על השעון, מסגירה את הסיבה לזריזות העירונית – יחס העברה סופי קצר יחסית. הביצועים אם כך נמצאים בליגה של קטנועי ה-250, וזה לא רע בכלל למי שעיקר השימוש שלו בקטנוע הוא עירוני עם רכיבות בינעירוניות קצרות יחסית. המחיר נמוך בכעשירייה מה-500 ועומד על קרוב ל-47 אלף שקלים כולל אגרות רישוי.

     

  • הזקת' מתכננת להציג דגם חדש

    הזקת' מתכננת להציג דגם חדש

    בסוף שנת 2013 דיווחנו לכם על כך כי הזקת' צפויה להציג אופנוע חדש. מסתבר שמאז החברה אף מכרה מספר אופנועים וכעת מתכננת אופנוע חדש לשנת 2016.

    לשנת 2014 הציגה הזקת' הבריטית את ה-24, המופיע בתמונה הראשית. למרות תג מחיר מכובד של 35,000 פאונד, מדווחת החברה כי 16 אופנועים מתוך ה-24 שמתוכננים לייצור כבר נמכרו. בראיון שערך הטלגרף הבריטי עם פול סלימן, דיווח בעל החברה כי הם מתכננים למכור את כל דגמי ה-24 עד לשנת 2015, ולשנת 2016 מתכננים כבר אופנוע חדש.

    אז מה מתכננים בהזקת'? סלימן נותן אנלוגיה מעולם המכוניות: "אם ה-24 היה כמו אסטון מרטין, עכשיו אנחנו עובדים על בוגאטי ויירון". לאלו מכם שלא מתמצאים בעולם ארבעת הגלגלים, נספר לכם כי הבוגאטי בדגם הבסיס מגיעה עם מנוע המספק כ-1,000 כ"ס, מהירות סופית של מעל ל-400 קמ"ש ותג מחיר של כ-1,200,000 דולר. אז אנו מבינים כי הזקת' מתכננת דגם חזק ויקר בהרבה מה-24, אך מעבר לכך לא ידוע כרגע כלום, פרט לכך שהזקת' מתכננת להציג את האופנוע לקראת שנת 2016. נמשיך לדווח.

     

  • רויאל אנפילד חוזרת לבריטניה

    רויאל אנפילד חוזרת לבריטניה

    הקולוניאליזם הבריטי בהודו הוא אולי זיכרון עמום של חלק מתושבי שתי המדינות, אך הידיעה הנוכחית באה להראות, כמו לא מעט ידיעות בנושא, עד כמה הכלכלה באסיה מתחזקת, בפרט בהודו. יצרנית האופנועים ההודית רויאל אנפילד, שכידוע החלה את דרכה כיצרנית בריטית בתחילת המאה ה-20, חוזרת לאי הבריטי ותקים בו מרכז חדש, כדי לעמוד בדרישות הייצור בעולם ובאירופה.

    היצרנית הבריטית רויאל אנפילד ייצרה את אופנועה הראשון בשנת 1901 והייצור באנגליה הופסק בשנת 1969, אלא שבשנות ה-60 החל ייצור תחת רישיון גם בהודו. בהמשך כבר נקנה שם החברה, והשאר היסטוריה. יצרנית האופנועים ההודית נמצאת בתקופת פריחה מרשימה במיוחד. כדי להבין עד כמה צמיחתה מרשימה נספר לכם כי בשנת 2014 מכרה רויאל אנפילד כ-300,000 אופנועים, שזה יותר אופנועים ממה שמכרה הארלי-דיווידסון האמריקאית.

    לאחרונה קיבלנו לא מעט ידיעות על התפתחותה של החברה, כמו השמועות על פיתוח שני מנועים חדשים, העסקתו של פייר טראבלנש, והאחרונה שבהם היא על דגם חדש, ככל נראה דגם דו-שימושי גדול. אחרי כל אלו, מודיעה כעת החברה כי היא משקיעה 70 מיליון אירו בתכניות התרחבות, הכוללות בין היתר הקמת שני מרכזי פעילות חדשים. האחד יחל לפעול בשנת 2016 בהודו בעוד השני יחל לפעול כבר בסוף  בשנת 2015 בלייסטרשר שבמרכז האי הבריטי. עדיין לא ברור מה בדיוק יהיה במרכז, אך מקורות בריטיים מדברים על מרכז מחקר ופיתוח.

    על פי סידהרטה לאל, מנכ"ל אייכר מוטורס – חברת האם של רויאל אנפילד, המטרה לשנת 2015 היא לייצר 450,000 כלים, ועל ידי הקמת שני המפעלים אין ספק שהם בדרך הנכונה.

  • GP: דוקאטי חושפת את ה-GP15

    GP: דוקאטי חושפת את ה-GP15

    בטקס חגיגי בבורגו פניגאלה, חשפה דוקאטי את אופנוע המרוץ החדש שלה לעונת 2015 – ה-GP15. חשיפת אופנוע חדש לרוב אינה שווה סיקור מיוחד, בטח באופנועי GP שהם פרויקטים סודיים שרוב הפרטים לגביהם עלומים, אך במקרה של דוקאטי מדובר באופנוע חדש לגמרי שעבור רבים מהווה ניצוץ של תקווה לחזור למקום הראשון על דוכן המנצחים.

    ה-GP15 הוא תקוותה של דוקאטי לחזור ולנצח מרוצים. בפעם האחרונה שהיצרנית ניצחה מרוץ קייסי סטונר היה מאחורי הכידון, וזה היה ב-2010. אלא שמאז קרו הרבה דברים, שניים מהם חשובים לסיפורנו – האחד הוא רכישתה של דוקאטי על ידי אאודי והשני הוא גיוסו, או שמא גניבתו, של ג'יג'י דלינייה מאפריליה. שני אלו אפשרו, גם אם לא בצורה מידית, ליצור אופנוע תחרותי יותר.

    ניצנים של תקווה ראינו כבר בימי המבחן הראשונים שנערכו במלזיה, בה דוקאטי והאנדראים – דוביציוזו ויאנונה, לא היו כל כך רחוקים מהמובילים. אלא שבימי המבחן ראינו רק את הגלגול השלישי של ה-GP14, המכונה GP14.3. כעת מציגה דוקאטי אופנוע חדש לגמרי. מנגד, גם ימאהה עדיין לא באמת הציגה את האופנוע לעונת 2015.

    אז מה חדש? ובכן, הכל. זאת היצירה החדשה והמלאה של ג'יג'י דלינייה, ויש כאן שלדה חדשה וגם מנוע חדש. התצורה אמנם נשארה זהה – מנוע V4 ב-90 מעלות עם מערכת דזמודרומיק, אך הוא קומפקטי בהרבה, זז לאחור בשלדה ולא פחות חשוב – יש גיר Seamless חדש. יש גם מערכת פליטה חדשה שכעת עוברת בצורה אחרת בזנב האופנוע, וחדי העין יבחינו גם בפתח יניקה חדש בצידו השמאלי של האופנוע.

    האופנוע עצמו צר וקצר יותר מהאופנוע הקודם. הנתונים היבשים מדברים על 158 ק"ג משקל יבש והספק של מעל 240 כ"ס. בעונה הקודמת הצליחה דוקאטי לעלות לפודיום שלוש פעמים, האם 2015 תהיה השנה בה תעלה גם למקום הראשון?

    [nggallery id=1051]

  • MV אגוסטה: תמונות ופרטים נוספים של ה-F4RC

    MV אגוסטה: תמונות ופרטים נוספים של ה-F4RC

    הימצאותו של דגם קרבי ל-F4 של MV אגוסטה היא כבר עובדה מוגמרת. אלא שלמרות שציפינו לראותו כבר בתערוכת מילאנו האחרונה, הוא לא הגיע. תחילה דלפה תמונה מכנס משווקים, אחר כך גם הופיע תג מחיר, וכעת שוב דולפת תמונה, הפעם עם מעט נתונים וגם מחיר.

    עונת הסופרבייק ממש בפתח, ולמרות שאנו שומעים רבות על הדגם הקרבי שאמור לשמש כבסיס לאופנוע התחרותי ויימכר לציבור הרחב, MV אגוסטה ממשיכה למתוח אותנו. אלא שלמרות ניסיונותיה, שוב דולפות תמונות, הן של האופנוע והן של שקופית ממצגת המשווה את נתוני הדגם החדש – ה-F4RC, מול שאר המתחרים.

    הדגם החדש צפוי להיות חזק וקל בהרבה משאר הגרסאות של ה-F4, וכפי שכתבנו בעבר נראה שהמנוע עבר לא מעט שינויים. כעת יש גם נתונים רשמיים – 212 כ"ס ב-13,600 סל"ד, 11.3 קג"מ ב-9,600 סל"ד, ומשקל יבש מרשים של 175 ק"ג. המחיר באירופה – סכום סמלי של 36,900 יורו.

    כפי שאפשר לראות מהתמונות, האופנוע מצויד בבולמים של אוהלינס, בלמים של ברמבו, ואת דוד הפליטה בעל ארבע השופרות מחליפה מערכת פליטה קרבית וקלה 4-2-1-2 מבית טרמיניוני. סביר להניח שמעבר לעבודה המסיבית על המנוע שמביאה להספק המרשים, יש גם שימוש מסיבי בחומרים קלים כמו סיבי פחם, טיטניום, אלומיניום ועוד. הדבר היחיד שנראה תמוה מאוד בתמונות הן רגליות המורכב, שנראות לא קשורות באופנוע שמיועד לרוכב אחד, למסלול, ואף לא מצויד במראות.

    החברה האיטלקית תשתתף זאת השנה השנייה באליפות הסופרבייק העולמית, כשהפעם על האוכף יהיה הרוכב הבריטי לאון קמייר. כמובן שאופנוע שכזה המשמש כבסיס יעזור לביצועי החברה על מסלול המרוצים. כדי לעשות שימוש באופנוע, צריכה החברה לעמוד ביעד ההומולוגציה של האליפות והוא 125 כלים ראשוניים, 250 כלים עד לסוף העונה הראשונה וכ-1,000 כלים עד לסוף העונה השנייה. אנו משערים כי בניגוד לבימוטה, MV אגוסטה תעמוד ביעדים.

     

  • אינדיאן צ'יף Dark Horse מוצג רשמית

    אינדיאן צ'יף Dark Horse מוצג רשמית

    אינדיאן חושפת רשמית את הדגם האחרון שלה, הצ'יף Dark horse. אחרי שתמונה זלגה לרשת אפשר לומר שההפתעה קצת נהרסה, אך בכל זאת, כעת יש פרטים רשמיים.

    אז כפי שאפשר היה לשער על פי התמונה שזלגה לרשת, הצ'יף דארק הורס הוא הלכה למעשה צ'יף קלאסיק מושחר, עם מושב יחיד. כל חלקי הכרום בדגם הקלאסיק מוחלפים בצבע שחור מט. יש גם ABS שמגיע כסטנדרט, בקרת שיוט והנעה ללא מפתח. כפי ששיערנו, בתחום המנוע אין חדש וזאת אותה יחידת Thunder Stroke 111 המניעה את רוב דגמי החברה.

    כיאה לדגם קאסטום, בטח כזה המגיע מחברה שזה עיסוקה היחיד, לדארק הורס לא פחות מ-40 תוספות שונות, ביניהן כמובן ניתן להוסיף מושב מורכב, למי שממש מתעקש, כידון גבוה (Hanger) או כל תוספת אחרת. הדארק הורס אמור לשמש כבסיס מעולה לשינויים אישיים עם מגוון התוספות השונות שהחברה מציעה מצד אחד, אך מציע גם אופנוע נקי ופשוט עם מראה אגרסיבי, כשהוא דגם הצ'יף הזול ביותר – כ-2,000 דולר זול יותר מהצ'יף קלאסיק, עם מחיר של 16,999 דולר.

    [youtube]GY3-A0EHXRo[/youtube]

  • טריומף: תמונת ריגול של ספיד טריפל חדש

    טריומף: תמונת ריגול של ספיד טריפל חדש

    לפני כחודשיים וחצי החלו לצוץ שמועות כי טריומף צפויה לשדרג את מנועו של הספיד-טריפל, הנייקד הגדול שלה. כעת השמועות מקבלות משנה תוקף עם תמונות ריגול ראשונה של האופנוע החדש.

    האתר הבריטי visordown חושף תמונה ראשונה של מה שנראה כמו ספיד-טרפיל משודרג. התמונה צולמה בספרד, אך מעבר לכך אין כל מידע נוסף. מה שכן ידוע הוא מה שהעין רואה – כך ניתן להבחין במושב חדש בעל שני חלקים במקום אחד, מיכל דלק חדש וכיסויי רדיאטור חדשים. מלפנים ניתן לראות קליפר מונובלוק רדיאלי, כפי שקיים בדגם ה-R. אך הפרט המעניין ביותר הוא פתח ה-Ram Air שמופיע בתחתית המשקף הקטן, רמז לכך כי ככל הנראה המנוע אף הוא זוכה לשדרוג ועלייה בהספק.

    שוק הנייקדים הפך להיות תחרותי מאוד, ואם טריומף רוצה להישאר בעניינים היא חייבת לעמוד בקצב. את 2014 סיימה החברה עם שיא מכירות של כל הזמנים, ובינואר האחרון הייתה ליצרנית האירופאית הנמכרת ביותר בצפון אמריקה, כך שאין ספק שהחברה הבריטית בדרך הנכונה. אנו משערים כי הדגם החדש יוצג לקראת סוף השנה. נמשיך לעדכן.

  • ימאהה חוגגת 30 שנה ל-VMax

    ימאהה חוגגת 30 שנה ל-VMax

    בשנת 1985 הציגה ימאהה את ה-VMax, אופנוע שרירים המצויד במנוע V4 חזק ומציע מראה אגרסיבי. האופנוע זכה לעדת מעריצים גדולה ויוצר עד לשנת 2001, כשבשנת 2009 ייצרה ימאהה וימקס מחודש. כעת, כחגיגות 30 שנה מאז יוצר הוימקס הראשון, מציעה ימאהה את האופנוע בגרסת קרבון ייחודית ובנוסף משתפת פעולה עם סדנה לבניית דגם מיוחד כהומאג' לדגם המקורי.

    חגיגותיה של ימאהה את העשור השלישי להצגת הוימקס המקורי מגיעות גם עם צער רב, שכן ממש השבוע, כשהחליטה ימאהה להציג את דגמי חגיגות ה-30 לאופנוע האייקוני שלה, מת מי שעיצב את האופנוע, קנג'י אקואן (Kenji Ekuan), המעצב היפני הנודע שאחראי לעיצובם של דברים נוספים רבים כמו בקבוק הסויה של חברת קיקומן או רכבת הקומצ'י המהירה.

    למרות העצב שבדבר, ימאהה בוחרת להציג שני אופנועים לחגיגות שלושים השנה לוימקס. הראשון יימכר לציבור הרחב, והוא גרסת קרבון לוימקס הנוכחי. מדובר באותו האופנוע הנמכר משנת 2009, הזוכה לטיפול סיבי פחם רציני. כל חלקי הפלסטיק באופנוע, ביניהם הכנף הקדמית והאחורית, כיסוי מיכל הדלק ועוד, כולם כעת עשויים סיבי פחם, כשבנוסף מקבל האופנוע גם דוד פליטה של חברת אקרפוביץ'.

    בנוסף לדגם המיוחד, במסגרת Yamaha YARD Built, בה משתפת ימאהה פעולה עם סדנאות שונות כדי ליצור אופנועים בייצור מיוחד, בוחרת החברה לשתף פעולה עם סדנת JvB-moto הגרמנית. האופנוע הוא הומאג' לוימקס המקורי ומהווה שילוב בין אופנוע שרירים חזק וקפה-רייסר. יש כנף קדמית מאלומיניום בעבודת יד, פנס קדמי העשוי סיבי פחם, כך גם מיכל הדלק ויחידת זנב ייחודית. כונסי האוויר בצידי מיכל הדלק נראים כמו אלו של הדגם המקורי, יש מערכת פליטה של 4 ל-1 והאופנוע כולו צבוע בצבע כתום הזהה לצבע קבוצת ה-GP של ימאהה משנות ה-80.

    [nggallery id=1045]