במוטו גוצי עובדים עלגרסה חדשה לסטלביו – האדוונצ'ר הגדול שייצורו הופסק – עם מנוע מקורר נוזל שיגיע מה-V100 מנדלו. תמונות 'ריגול' ראשונות שלו פורסמו ברשת.
בתערוכת מילאנו של 2022 הודיעו במוטוגוצי על קאמבק לשם סטלביו, שהיה מוצמד לאדוונצ'ר גדול משנת 2007 ועד 2016 ושלא זכה להצלחה גדולה. המידע ניתן בתמונה שהראתה את שם הדגם וצמד חישוקי שפיצים במידות 19″ ו-17″. כבר אז ידענו על שימוש במנוע החדש של ה-V100 מנדלו.
המנוע הוא וי-טווין עם גל ארכובה אורכי וזווית של 90° בין הצילינדרים, בעל גל-זיזים עילי כפול ו-8 שסתומים, והחידוש הוא המעבר לקירור הנוזל, שסימל חידוש משמעותי עבור מוטוגוצי, שדגלו במשך כל השנים בתצורת קירור אוויר למנוע. נפח המנוע עומד על 1,042 סמ"ק, ובגרסת הכביש מפיק 115 כוחות סוס ו-10.6 קג"מ, כאשר 90% מנתון המומנט זמין כבר מ-3,500 סל"ד. יש מצמד רטוב מופעל הידראולית, והנעה דרך גל הינע. הגיוני שגרסת האדוונצ'ר תציע מעט פחות הספק לטובת ההתאמה ליעוד.
מערכת האלקטרוניקה צפויה לעבור לגרסת האדוונצ'ר עם יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) בשישה צירים, יחד עם בקרת אחיזה רב-שלבית, ABS להטיה, בקרת שיוט, בקרת בלימת מנוע, 3 מפות ניהול מנוע ומצבי רכיבה מרובים. יהיו פנסים LED היקפיים כולל מתכווננים לפנייה, וכן מסך TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר. צפוי להיות קוויקשיפטר לשני הכיוונים, ידיות מחוממות, וכנראה אופציה לבולמים חשמליים סמי-אקטיביים בגרסת פרימיום כזאת או אחרת.
תמונות ה'ריגול' מראות את הסטלביו ואת חישוקי השפיצים, ביחד עם משקף מתכוונן. כאמור, אין מידע נוסף בשלב זה, ואנו צופים שבחודשים הקרובים ישחררו במוטוגוצי נתונים נוספים, לקראת חשיפה שתגיע – ככל הנראה – בתערוכת מילאנו 2023.
הסקרמבלר המקורי של דוקאטי הופיע בשוק האמריקאי בתחילת שנות ה-60 בעקבות הפריחה של תחום רכיבת השטח, ועם מנוע סינגל בנפחים של 250, 350 ו-450 סמ"ק.
ממש עכשיו, לשנת 2023, הציגו בדוקאטי את הדור העדכני של הסקרמבלר (כאן עם ה-800 אייקון בהשקה העולמית), כאשר מאז שהשם הועלה מהאוב בשנת 2015 נמכרו מעל 100 אלף יחידות ממנו, כלומר האופנוע הנישתי הזה הוא הצלחה גדולה מבחינת דוקאטי, עם נתח מכירות חשוב, עם לקוחות שמתחילים וממשיכים עם המותג, וכמובן קופת מזומנים שמסוגלת להאכיל את תקציבי הפיתוח של קבוצות המרוצים.
'סקרמבלר' הוא כינוי גנרי לאופנועי כביש מוסבים שנועדו (לפחות פעם) להתחרות במסלולי עפר. ההסבה בוצעה על-ידי רכישת אופנוע כביש והכנסתו למוסך הביתי על-מנת להחליף צמיגים, להגביה וליישר כידון, לשנות יחסי העברה ולספק יותר כוח זמין על חשבון מהירות. אופנועי הסקרמבלר – שפירוש אחד של המילה הוא ערבוב – היוו את המקור, את הבסיס, לאופנועי המוטוקרוס שאנו מכירים כיום.
הנוסטלגיה של דוקאטי הולכת אחורה עד לשנות השישים, כאשר בדוקאטי ייצרו במיוחד לשוק האמריקאי את הסקמבלר המקורי (בזכות 'Berliner Motor Corporation', אחים שניהלו סוכנות דוקאטי בניו יורק) עם מנוע צילינדר יחיד בנפח של 250 סמ"ק. בדוקאטי התייחסו למנוע כאל 'Narrow Case', כלומר תיבה צרה, והיו חלק מהדור הראשון עם מנגנון הדזמודרומיק לשסתומים. בדוקאטי התחילו להתייחס לזה יותר ברצינות לקראת השדרוג של 1968, שם הוצגו גם הנפחים הגדולים של 350 סמ"ק ו-450 סמ"ק. המנוע כבר שודרג ל-'Wide Casing' (כמו מקודם, רק ברחב) שמתייחס לתושבות המנוע האחוריות, שהיו רחבות פי 3 מאשר הקדמיות ותרמו לעמידות ולנשיאת העומס.
גרסת ה-450 כללה מנוע סינגל בנפח 436 סמ"ק מקורר אוויר ועם גל-זיזים עילי יחיד. ההספק עמד על 27 כוחות סוס ב-6,500 סל"ד, שהובילו למהירות מרבית מוצהרת של 130 קמ"ש, דרך חמישה הילוכים. הבולמים היו של מרזוקי, הבלמים היו מסוג תוף, מלפנים היה חישוק 19″ ומאחור 18″, גובה המושב עמד על 770 מ"מ והמשקל על 145 ק"ג, עם מיכל דלק שהכיל 11 ליטרים של נוזלים.
בעקבות ההצלחה, ובעיקר בזכות הקריצה לקהל צעיר שראה בו ביטוי לסגנון חיים, בדוקאטי הציגו את הדור השני של 1968 גם לשוק האיטלקי, שמיידית התלהב מהקונספט ורכש בהמוניו – כך לפחות לפי הפרסומים של דוקאטי עצמם. ההתלהבות כנראה שככה בשלב מסוים (בטח בארצות הברית שעברו לרכוב בשטח עם אופנועי שטח אמיתיים) והייצור פסק לגמרי בשנת 1976. כיום אף אחד לא ייקח אותו לשטח, אבל בדוקאטי נותנים את הכבוד הראוי לסקרמבלר המקורי שהתחיל את כל המסיבה.
בשרקו מציגים צמד אופנועי 125 סמ"ק ארבע פעימות חדשים – ה-125 SM-RS סופרמוטו ו-125 SE-RS אנדורו, לבני 16 בעלי רישיון נהיגה A2.
שרקו SM-RS 125
בשרקו מציגים שני אופנועים שנכנסים היישר לדרגת רישיון A2 המתאימה לבני נוער בני 16 בישראל (רישיון A1 באירופה). בבסיס ה-RS יש מנוע ארבע פעימות בנפח 124.45 סמ"ק עם 4 שסתומים, גל-זיזים עילי יחיד ותזמון שסתומים משתנה (VVT). למנוע קירור נוזל ומתנע חשמלי. אין מידע לגבי ההספק המרבי, אך מדובר על 14.9 כ"ס (11 קילוואט) המקסימליים המותרים בקטגוריה.
השרקו 125 ארבע פעימות מגיע עם מזלג קדמי הפוך בקוטר 41 מ"מ ומהלך גלגל של 253 מ"מ ובולם אחורי יחיד עם מהלך של 67 מ"מ. בסיס הגלגלים עומד על 1,408 מ"מ. ההבדלים בין גרסאות האנדורו וסופרמוטו מתחילים כמובן במידות החישוקים – 17″ לסופרמוטו עם צמיגים במידות 100/80 ו-130/70 (לפנים ואחור בהתאמה), ו-21″ מלפנים עם 80/90 ו-18″ מאחור ו-110/80 לאנדורו. הצמיגים מתוצרת מישלין. הבלמים גם שונים, עם דיסק קדמי יחיד בקוטר 300 מ"מ ו-180 מ"מ מאחור לגרסת הסופרמוטו ו-260 מ"מ מלפנים ו-180 מ"מ מאחור לשטח. שניהם עם מערכת בלימה משולבת (CBS). מרווח הגחון בכביש על 284 מ"מ עם גובה מושב של 898 מ"מ ובשטח על 315 מ"מ ו-923 מ"מ. אין מידע על המשקל.
גרסת הסופרמוטו תגיע בצבעי הפקטורי המוכרים של כחול-צהוב (הבחירה היחידה באנדורו), וכן עם אופציה נוספת של שחור-אפור ('BlackMoon'). בשלב זה אין מידע על מועד הגעה או מחירים בישראל.
CVO (ר"ת Custom Vehicles Operation) מסמל את גרסאות העילית מוגבלות הייצור, ובהארלי יוצאים בחשיפה מוקדמת לשתי גרסאות CVO מיוחדות וחדשות שיוצגו בתחילת חודש יוני.
בהארלי רוצים שנהיה מוכנים לחשיפה הרשמית שתתקיים ב-7 ביוני, ומשחררים תמונות ופרטים ראשונים על הסטריט גלייד והרואד גלייד החדשים, שיוצגו בגרסאות ה-CVO המיוחדות. נזכיר שהארלי חוגגים השנה 120 שנים של מלחמות, כישלונות והרבה הצלחות אחרי שהתחילו לייצר אופנועים בשנת 1903.
הגרסאות החדשות יגיעו עם מנוע הווי-טווין מילוואקי אייט (Milwaukee Eight) 121 החדש, עם מערכת תזמון שסתומים משתנה חדשה (VVT) בנפח 1,980 סמ"ק, מתלים חדשים עם מזלג קדמי הפוך, מערכת שמע חדשה ועיצוב מחודש / מעודכן.
כל הפרטים, כאמור, יחשפו בחגיגות ה-120 בחודש יוני כאשר ה-CVO סטריט גלייד וה-CVO רואד גלייד יצטרפו לגרסאות ה-120 המיוחדות שהוצגו בתחילת השנה (אלו עם הרואד גלייד הקודם ומנוע ה-117). נמשיך לעדכן.
הבוק החדש של קייק מכניס את האופנוע החשמלי של המותג השבדי עמוק יותר לתחום השטח עם מכלולים מתאימים ושלדה וסוללה חדשים.
כזכור, רק לאחרונה בחנו את הקאלק המגניב של קייק שרק הגיע לישראל. קייק (CAKE) הוא מותג אופנועים חשמליים שבדי, אשר הוקם בשנת 2016 ומאז הציג 5 פלטפורמות של אופנועים חשמליים קטנים. החברה מפתחת את האופנועים בעצמה, תוך שימוש ברכיבים איכותיים, כשהמאפיין העיקרי של ליין הדגמים הוא העיצוב הנקי, הייחודי והמודרני – וכפי שראינו עם הקאלק, גורר תגובות מעורבות מצד כולם. המותג משווק ברחבי העולם, וישראל היא אחת המדינות הראשונות מחוץ לאירופה ולצפון אמריקה שאליהן מגיעה קייק.
כעת מציגים בקייק את הבוק (Bukk), ש-50 יחידות ממנו כבר הוצגו כמהדורה מוגבלת בסוף 2022 ונמכרו ברגע. בניגוד לפלטפורמות האחרות שנועדו להיות בעיקר כפריט לייפסטייל שיכול גם לזוז מגניב בתוך העיר, ברכיבת שטח, וגם קצת לפרברים, הבוק רוצה שירדו איתו לשטח. הוא יגיע בשתי גרסאות: סופר לייט (Super Light) ופאוור לייט (Power Light) שנבדלות בעיקר בסוללה.
CAKE Bukk בגרסת LE
הסוללה הנשלפת בקיבול של 2.6kWh שהכרנו בקאלק משפרת את הקיבול ל-2.9kWh, כשהמנוע מפיק הספק מקסימלי של 13 קילוואט (כ-17.4 כ"ס), הספק נומינלי של 8.5 קילוואט (כ-12 כ"ס) ו-37 קג"מ בסופר לייט, ו-16 קילוואט (כ-21.4 כ"ס), הספק נומינלי של 11.01 קילוואט (כ-14.7 כ"ס) ו-46.6 קג"מ בפאוור לייט. זמן הטעינה עומד על 1:55 ש' ל-80% ו-2:45 ש' ל-100%, טווח הרכיבה המוצהר עומד על כ-70 ק"מ ברכיבה אנדורו או כשלוש שעות רכיבת שטח. ניהול המנוע כולל 3 רמות כוח הנשלטות דרך אפליקציה ייעודית.
שלדת האלומיניום כאן חדשה לגמרי, כאשר החישוקים במידות 19″ מלפנים ו-18″ מאחור. ניתן לבחור בין שלושה הרכבים של בולמים: קיט של RB / Formula עם מזלג קדמי הפוך בקוטר 39 מ"מ ומהלך גלגל של 270 מ"מ, כאשר האחורי מציע מהלך של 297 מ"מ; קיט אוהלינס / WP XACT PRO 7543 שמציע מזלג הפוך של WP עם מהלך גלגל של 278 מ"מ ואוהלינס S46 מאחור עם מהלך של 297 מ"מ. קיט WP XACT PRO עם מזלג 7543 ומהלך גלגל של 278 מ"מ ובולם 8946 עם מהלך של 279 מ"מ.
הבלמים הם של פורמולה עם דיסק קדמי בקוטר 240 מ"מ ואחורי בקוטר 220 מ"מ, בסיס הגלגלים עומד על 1,360 מ"מ, גובה המושב על 965 מ"מ ומרווח הגחון על 350 מ"מ. המשקל עומד על 85 ק"ג, כש-20 ק"ג מהם שייכים לסוללה.
הקייק בוק החדש יגיע לאירופה בשבועות הקרובים עם מחיר שיתחיל באירופה סביב 10,500 אירו לסופר לייט וכ-1,000 אירו יותר לפאוור לייט, כלומר זול יותר מהקאלק, שמתומחר בישראל ב-63 אלף ש"ח. אין מידע בשלב זה על מחיר או היתכנות הגעה לישראל.
בשנות ה-90, כשהרשיונות היו עד 500 (סמ"ק) ומעל 500, היו לקוואסאקי ארבעה אופנועים שחלקו פלטפורמת מנוע 500 סמ"ק אחת: ספורטיבי, אדוונצ'ר-כביש, נייקד וקרוזר.
סחטו את הלימון עד הסוף בקוואסאקי עם קטגוריית ה-500. בשנות ה-90 קיבלנו בישראל ארבעה אופנועים של הירוקים בקטגוריית ה-500 סמ"ק (שבאופן מעניין אף לא אחד הגיע בצבע הירוק הייחודי של קוואסאקי): ה-GPZ500S הספורטיבי, ה-ER-5 הנייקד, ה-KLE500 הדו-שימושי / אדוונצ'ר, וה-EN500 הקאסטום / קרוזר. כל אחד מהאחים היה מוצלח בתחומו – לא מלך הכיתה, אבל בהחלט בחבורה המובחרת. המכנה המשותף לכולם היה מנוע הטווין המקבילי בנפח 498 סמ"ק, מקורר נוזל, בעל שמונה שסתומים וגל-זיזים עילי כפול. ההספק ואופי אספקת הכוח היו שונים במעט בין האחים שנועדו לתחומים נפרדים, כשבמקרה של ה-EN500 קיבלנו 50 כוחות סוס ב-8,500 סל"ד ו-4.8 קג"מ ב-7,300 סל"ד.
קוואסאקי EN500
בשנת 1984 הציגו בקוואסאקי את הוולקן 750 (VN750) כנציג הקרוזרים הגדולים שנועד לתקוף בארצות הברית את הצלחת הארלי דיווידסון. משפחת הוולקן התרחבה ל-400 סמ"ק, שתוגברו בשנת 1990 עם הוולקן 500, או כפי שאנחנו מכירים אותו – ה-EN500. בשנת 1996 בוצע עדכון שכלל בעיקר שדרוגי מנוע שנועדו לחזק את הכוח בסל"ד נמוך, שינויי ארגונומיה קלים והחלפת רצועת ההינע בשרשרת.
מערכת המתלים הייתה על הצד הפשוט עם מזלג רגיל בקוטר 36 מ"מ וצמד בולמים מאחור, כששניהם היו נטולי יכולות כיוונון למעט עומס קפיץ מאחור. החישוקים היו במידות 19″ מלפנים ו-15″ מאחור, ונשאו דיסק יחיד לבלימה מלפנים בקוטר 300 מ"מ ובלם תוף פשוט מאחור. בסיס הגלגלים עמד על 1,595 מ"מ, גובה המושב 714 מ"מ, מיכל דלק של 15 ליטר ומשקל יבש של כ-200 ק"ג. ביצועים לא היו שם, וגם לא נועדו להיות, עם מהירות מרבית מוצהרת של 160 קמ"ש.
הקוואסאקי EN500 נועד לספק למתחילים את האפשרות לרכוב על אופנוע קרוזר אמיתי, ואת האפשרות לשפר ולדגם אותו ככל העולה על רוחם. חלקם הגדול, אגב, המשיך להחזיק אותו גם אחרי שדרוג הרישיון. אין פה דרישה לביצועים או להתנהגות, אך החיים איתו ביום-יום היו בהחלט נינוחים ומספקים, כשה-EN500 הפגין אמינות (וסחירות בתקופות הרלוונטיות) מעולה. הוא תמיד עבר את מבחן התגובות מהרחוב, כי נראה גדול יותר ממה שהוא באמת.
הייצור פסק בשנת 2009, כשבהמשך הדגל עבר לוולקן S, על-בסיס פלטפורמת משפחת ה-650 סמ"ק. המתחרים העיקריים בארץ היו הימאהה ויראגו 500 וההונדה שאדו.
עשיתי לא מעט קילומטראז' על האופנוע הזה. לא היה בבעלותי אך תחזקתי לחבר לתקופה ארוכה.
1. המראה:
מראה קרוזרי 'מלא', שאיכשהו, ועם קצת דימיון מפותח, מזכיר את ההארלי נייט-טריין, אך אפשר להבחין בקלות שזה בסופו של דבר קרוזר קטן וזול ונחסך בו המון בתהליך התכנון והעיצוב. בכל זאת, מושך המון מבטים והרבה יחשבו שהוא יותר גדול ממה שהוא בפועל. קיצר, את מבחן 'בית הקפה' יעבור כמו גדול.
2. מנוע ותמסורת:
אותו מנוע של ה-GPZ וה-KLE אכן, אך עבר קצת שינויים להתאמה לתפקיד. מדובר במנוע טווין מקבילי אמין (ויש שיגידו שקרוזר ללא מנוע וי-טווין הוא לא קרוזר) המפיק 50 כ"ס, אז לא לצפות לכוח מתפרץ והרי מומנט. הכוח עובר דרך תיבה 6 הילוכים מעט נוקשה, אך החלטית ולא מפספסת. משם הכוח עובר לגלגל דרך גלגש"ים ושרשרת, מה שאותי ביעס האמת. לא נורא, עם שני תיקי צד מעור (על זה בהמשך) ניתן כמעט להעלים את השרשרת.
3. התנהגות:
האופנוע קל וצר, זריז מאוד, אפשר למשוך הילוכים בגבול הטעם הטוב וליהנות מתאוצה יפה מאוד. החגיגה נגמרת בסביבות ה-110-100 קמ"ש, אז הרוח תפריע מאוד. הבולמים הותקנו בשביל הפרוטוקול בלבד, אין למה לצפות (קדמי מזלג רגיל, אחורי זוג קפיצים) שיכוך בינוני-מינוס, במיוחד מהקדמי, ובריבאונד יתנדנדו-עד מאוד על כבישים גליים, הפעם האחוריים נכנעים קודם. הבלמים גם כנ"ל, הקדמי דיסק יחיד עם יכולת בלימה סמלית בגלל הגאומטריה והצמיג הדק מלפנים, האחורי תוף. חובה לתכנן מרחקי בלימה, במיוחד במהירויות מעל 90 קמ"ש.
4. שימושיות:
בעיר הכלי מאוד מהנה ויעיל, אפשר לעלות ולרדת מדרכות בכיף, המשקל הקל עוזר מאוד. כמעט חובה להתקין זוג תיקי עור או דמויי-עור (עלות סביב 1,000-600 שקל) ליכולת אחסון. על הכביש המהיר כל העסק פחות מזהיר, בגלל שילוב של תנוחת מפרש, בולמים בסיסיים מאוד ובלמים מאותגרי יכולת. כל עוד המהירות סביב ה- 100 קמ"ש העסק יתפקד סבבה, מעל אתה כבר מפספס את הפואנטה.
5. תנוחה:
יחסית נוח. תנוחה כמעט זקופה, כידון צר ונמוך (יחסית) ובמבט מהצד לא תראה את הקוף האופייני. המושב עבה אך לא שוקע ואפשר לרכב על גביו שעה עד שעה וחצי עד הצורך במנוחה, שזה נתון יפה לקרוזר. למורכב/ת יש מספיק מקום והמושב כנ"ל. עם הוספת משענת גב, בכלל תענוג.
6. אחזקה ותוספות:
אין משהו חריג באחזקה, כמו כל 500 בגילו ומצבו. כמעט חובה להוסיף תיקים ומשענת גב למורכב/ת לשיפור משמעותי באיכות החיים, אפשר גם לחשוב על מגן רוח מתאים שיוריד לחץ מפלג הגוף העליון. כל שאר הקשקושים שבעלי קרוזרים אוהבים להוסיף תעיף קיבינימט.
לסיכום:
אופנוע מתוק(!), כמו נער מתבגר שמשתדל להיראות גבר-גבר, מעלה כמה חיוכים, לפעמים אפילו מצליח, אך בסופו של דבר כולנו יודעים שהוא בסך הכל ילד חמוד. לעיר הוא מצוין, מציע הרבה 'אופי' (פוזה), בזמן שמחוצה לה יש צורך להיות מודע למגבלות ולקחת אותו באיזי. עם קרוזר אף פעם לא ממהרים לשומקום.
הדזרט X – האדוונצ'ר-ראלי החדש של דוקאטי – הוא האופנוע הראשון אי-פעם של החברה מבולוניה שמצויד בגלגלי שטח במידות "21 ו-"18. אם סדרת המולטיסטראדה, שחלקה מגיעה עם חישוקי אדוונצ'ר-כביש במידות "19 ו-"17, הרחיבה את מנעד השימושים של אופנועי דוקאטי גם לכיוון השטח, הרי שהדזרט X הוא כבר האופנוע הראשון של החברה עם יכולות שטח של ממש, כשהוא מתמקם גבוה בסגמנט האדוונצ'ר-ראלי – אופנועי האדוונצ'ר עם חישוקי שטח, שמתחיל בימאהה טנרה 700, עובר באפריליה טוארג 660, הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R ואחיו ההוסקוורנה נורדן 901, הטריומף טייגר 900 ראלי, ועד ההונדה CRF1100 אפריקה טווין.
אביעד, עורך אתר פול גז שבו אתם גולשים כעת, רכש לעצמו דוקאטי דזרט X חדש בגלל כמה סיבות: הוא רצה אדוונצ'ר קרבי לשטח, חזק, מודרני וטכנולוגי, הוא נדלק על העיצוב של הדזרט X – שהוא הומאז' לקאג'יבה אלפנט 900 של שנות ה-90, ובנוסף הוא רואה את המקום שאליו הגיעה דוקאטי בשנים האחרונות וחושב שהגיע הזמן לרכוב על דוקאטי – ומה יותר מתאים מאדוונצ'ר-ראלי.
בחודשים הקרובים אביעד ישתף את חוויותיו עם הדוקאטי דזרט X ויספר על החיים עם האופנוע המעניין הזה. בחלק הראשון שכאן אביעד מקבל את האופנוע, מתחיל להתרגל אליו, מבצע הרצה,מכניס את האופנוע לטיפול ראשון, וגם מרכיב מיגוני שטח לפני שיתחיל לרכוב עם האופנוע במקומות שלהם יועד.
צפו בווידאו – החיים עם דוקאטי דזרט X, חלק ראשון:
עריכה: אביעד אברהמי
סטטיסטיקה – שלושה חודשים ראשונים עם הדוקאטי DESERT X
2,700 ק"מ (הרבה ימי גשם והרבה ימי חו"ל גרמו לקילומטראז' נמוך יחסית)
136.1 ליטרים של דלק
8 תדלוקים
17 ל' בכל תדלוק בממוצע
330 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
18.35 ק"מ/ל' בממוצע
הוצאות חד-פעמיות
דוקאטי דזרט איקס – 125,590 ש"ח
חבילת שטח (מגן מיכל דלק, מגן משאבת מים, מגן גחון, מגני ידיים, מגן רדיאטור) – 8,380 ש"ח
רגע אחרי ק.ט.מ, חושפים גם בהוסקוורנה את דגמי המוטוקרוס של 2024 – גם כאן עם שינויים קטנים שמלטשים את הדור החדש של שנה שעברה.
דגמי המוטוקרוס של הוסקוורנה ל-2024
בשנת 2023 הוצג דור חדש לדגמי המוטוקרוס של ק.ט.מ, הוסקוורנה וגאס גאס, שהציג רשימת שיפורים ושינויים המתחילה בהחלפת הקרבורטורים בדגמים הדו-פעימתיים למערכות הזרקה (אל גוף המצערת ולא אל תא המעבר כמו בדגמי האנדורו TPI), שיפורי מנוע בדגמי הארבע פעימות, שלדה חדשה, בולמים חדשים, גרפיקה עדכנית, ושיפור ממשק הרוכב עם הכלי. בשבוע שעבר הציגו בק.ט.מ את העדכון שבוצע לדגמי 2024 וכעת בהוסקוורנה מתפנים לזה. בשני המקרים זה מוקדם מהצפוי, וזאת על-מנת לפנות את הבמה אל הדור החדש של דגמי האנדורו שצפוי להיחשף בשבועות הקרובים.
השינויים מינוריים וכוללים סט-אפ חדש לבולם הקדמי שנועד לחדד את ההתנהגות בפניות ולשמור את הגלגל הקדמי בקו הנבחר וכן להגביר את הנוחות ולמנוע עייפות. בנוסף, יש גרפיקה אפורה-צהובה מעודכנת וכיסוי מושב חדש לשיפור מניעת ההחלקה. דגמי 2024 ימשיכו לכלול כידון ProTaper, מערכות מצמד של ברמבו, צמיגי דאנלופ GEOMAX MX33, קוויקשיפטר, בקרת זינוק ובקרת אחיזה.
אופנועי המוטוקרוס של הוסקוורנה לשנת 2024 יגיעו לישראל בחודשי הקיץ, כמובן ברישוי אפור.
הוסקוורנה FC250 דגם 2024הוסקוורנה FC250 דגם 2024הוסקוורנה TC125 דגם 2024הוסקוורנה TC125 דגם 2024
נתונים טכניים: מנוע L-טווין 803 סמ"ק, 73 כ"ס (53.6 קילוואט) ב-8,250 סל"ד (עם אפשרות לגרסת A1 מוגבלת הספק), 6.6 קג"מ ב-7,000 סל"ד, 4 שסתומים, קירור אוויר, 6 הילוכים, מזלג הפוך של קאיאבה (KYB) בקוטר 41 מ"מ, מהלך 150 מ"מ, בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ, מהלך 150 מ"מ, דיסק קדמי בקוטר 330 מ"מ עם קליפר 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ עם קליפר יחיד, בסיס גלגלים 1,449 מ"מ, גובה מושב 795 מ"מ, משקל יבש 170 ק"ג, מיכל דלק 13.5 ל', צמיגים פירלי MT60 RS במידות 110/80ZR18, 180/55ZR17
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, שני מצבי רכיבה (כביש וספורט), בקרת אחיזה עם אפשרות לניתוק, ABS להטיה, קוויקשיפטר (אופציה), מסך TFT בגודל 4.3″, פנסי LED, שקע USB לטעינה
דוקאטי סקרמבלר אייקון דגם 2023
הדוקאטי סקרמבלר 800 הוצג בשנת 2015, שודרג בשנת 2019 וכעת, לשנת 2023, זוכה לעדכון משמעותי עם תוספת אלקטרוניקה עדכנית, מצערות חשמליות עם שני מצבי רכיבה בניהול מנוע, בקרת אחיזה, וגם הפחתה של 4 ק"ג מהמשקל. אדם 'צאד' צ'יילד, העיתונאי ורוכב המרוצים שמוכר גם ממגזין MCN, רכב על הסקרמבלר החדש בהשקה העולמית ומדווח לנו.
בדוקאטי הציגו את הסקרמבלר בשנת 2015 בהשקה שנערכה בקליפורניה שבארצות הברית, וכללה הרבה ידוענים וסקייטבורדרים בשביל להראות את ה'מגניבות' והצעירות החדשה של דוקאטי. וזה עבד. מאז ועד היום מכרו יותר מ-100 אלף יחידות ברחבי העולם, כלומר האופנוע הנישתי הזה הוא הצלחה גדולה מבחינת דוקאטי, עם נתח מכירות חשוב, כשהוא זוכה בהרבה מעריצים כולל אותנו. בשנת 2019 ביצעו בדוקאטי מתיחת פנים ראשונה לסקרמבלר 800 אייקון – רב המכר של סדרת הסקרמבלרים, כשבשנת 2021 נוספה לאייקון ולדזרט סלד גם גרסת Nightshift, שקיבלה פרשנות קפה-רייסר עם צביעת אפור-שחור ותוספות נוספות.
למרות העיצוב, שבמבט ראשון נראה כמו כל דוקאטי סקרמבר שאנחנו מכירים, לשנת 2023 מציגים בדוקאטי עדכון משמעותי שמכסה כמעט 70% של רכיבים חדשים או מחודשים. יישור הקו לתקנות יורו 5 מכתיבות מערכת פליטה שונה והוספה של מצערות חשמליות אשר מאפשרות להוסיף גם שני מצבי רכיבה חדשים – כביש וספורט. מערכת ה-ABS להטיה שהתווספה לפני שנתיים נשארה כמובן, כשבדוקאטי מאפשרים להתקין קוויקשיפטר דו-כיווני כרכיב אופציונלי בתוספת תשלום. המצמד החדש שמותקן השנה מאפשר להוריד משקל של כ-2.5 ק"ג מהמנוע. הסקמבלר מקבל גם מסך TFT חדש בגודל 4.3″ ופנסי LED היקפיים (כולל מאותתים) עם מסיכת 'X' על הפנס הקדמי. בדוקאטי מציגים גם את גרסת חדשה בשם 'Full Throttle' (מצערת מלאה, או פול גז אם תרצו) שמוסיפה מפלט של טרמיניוני, קוויקשיפטר ומגן מנוע.
סקרמבלרים. מלא סקרמבלרים!
כמו העיצוב והמנוע, גם השלדה נראית זהה, אך יש בה שינויים משמעותיים. הבולם האחורי שהותקן אלכסונית בצד שמאל עובר למיקום אמצעי קונבנציונלי, ומכתיב גם זרוע אחורית חדשה. שלדת הזנב מתברגת כעת ומאפשרת גם תיקון קל וזול יותר במקרה של תאונה. יחד עם מצבר קל יותר, שלדה קלה יותר והמצמד שכבר הוזכר, סקרמבלר מודל 2023 משיל 4 ק"ג ממשקלו ומציב את המאזניים על 170 ק"ג יבשים. אין שינויים במידות החישוקים, אלא רק בעיצובם החדש, כאשר הבלמים נשארים זהים לדגם הקודם.
דוקאטי הביאו אותנו לוולנסיה וחילקו את צמד ימי הרכיבה ליום בתוך התנועה הצפופה של העיר ויום שני בכבישי ההרים הסובבים. יומיים שאפשרו לנו להתרשם מההתקדמות של הדגם החדש. העלייה על הסקרמבלר מאפשרת להרגיש 'כמו בבית' (או יותר נכון כמו הגרסאות הקודמות), עד שרוכנים אל הכידון ומגלים תנוחת רכיבה 'ספורטיבית' יותר, כשהכידון ממוקם 5 מ"מ נמוך יותר ו-17 מ"מ קדימה יותר. השעון האנלוגי והעגול של פעם מתחלף במסך TFT מרובע ומודרני (למרות שבדוקאטי שמרו את המעטפת העגולה של הצג), שמתחבר לרוח התקופה (וגם לסלולר).
היום הראשון בעיר מאפשר לנו להתבונן בחלונות הראווה שמסביב בשביל להתלהב מה'מגניבות' המשתקפת מהרוכב ומהסקמבלר. הרכיבה עצמה חסרת מאמץ, בטח עם המצמד והמצערת החשמלית החלקה. לגרסה עליה רכבנו לא היה את הקוויקשיפטר (כאמור בתוספת תשלום או סטנדרטי בגרסת ה-Full Throttle, או הפול גז כמו שאנחנו אוהבים), וזה קצת מפריע שצריך להוסיף כסף על כך (237 אירו באנגליה). הטמפרטורה בחוץ עמדה על סביב 30 מעלות, אבל החום שנפלט מהמנוע בתנועה האיטית בהחלט הציק. אם נחזור לדברים החיוביים, אז צליל המפלט בהחלט השתדרג ונשמע מעולה, ובכלל היכולת בתוך העיר של ספיגת הזעזועים והמהמורות, יחד עם יכולת תמרון קלילה (כולל פניות פרסה) תרמו לחוויה החיובית.
התנהגות מהנה
היום השני כבר הוציא אותנו מהעיר, כשדוקאטי לקחו אותנו בקצב אינטרוואלי שכלל קטעים מהירים וספורטיביים מצד אחד וקצת טיול 'שאנטי' רגוע מהצד השני. בסך הכל כיסינו כ-200 ק"מ של רכיבה ביום הזה. ניסינו להבין את ההבדלים בין שני מצבי הרכיבה (כביש וספורט), ובכנות, לא ממש הרגשנו את ההבדל. אין שינוי בהספק או במומנט של המנוע, אלא רק בתגובת המצערת, שחדה יותר במצב ספורט. המומנט בדור החדש מעט נמוך יותר ומגיע בסל"ד גבוה יותר (7,000 סל"ד לעומת 5,750 סל"ד בדגם הקודם), אבל לא הרגשנו את הצורך לרכוב בסל"ד גבוה יותר בשביל לסחוט ביצועים. נתון ההספק של 73 כ"ס אינו משהו שאתה מרגיש שצריך להבליט אותו, אבל בכבישי ההרים המנוע הזה אפשר מנעד תחושות שנעו בין רוגע ובטחון מוחלט לבין התרגשות וכיף. אין לו שרירים חזקים, אבל יש לו אופי מיוחד שמאפשר לעמוד בקצב של רוכבים מהירים על כלים חזקים. עם ניתוק בקרת האחיזה ניתן גם לשחק עם הגלגל הקדמי ולהרים אותו לפי דרישה.
ההתנהגות נשארה מהנה כבעבר, כאשר הכל בא בטבעיות בפיתולים. התגבור של בקרת האחיזה בהטיה אמנם נשמע מיותר עם 73 כ"ס, אך הוא בהחלט תורם לתחושת הבטחון של כל רוכב, בטח עם קטעים מאובקים בהם נתקלנו פה ושם. צמיגי הפירלי MT60 RS, שנראים שיתאימו גם בשבילי עפר, סיפקו אחיזה מעולה בכבישים בהם רכבנו ואיפשרו גם קצב אגרסיבי. בהשוואה לגרסאות הקודמות, המתלים במודל 2023 מאפשרים רכיבה אגרסיבית יותר ולספק תחושת סופרמוטו לעתים. זאת עד שמגזימים ואז מגלים שהמזלג הצנום וללא יכולות כיוונון לא משתף פעולה יותר מדי ומעודד להוריד בחזרה את הקצב. גם הבלמים שנתנו תחושה מעולה בעיר ובקצב המהיר מרימים ידיים כשהקצב מתחמם יותר מדי. לא רק פיתולים חווינו, אלא גם קטעי קישור ארוכים וישרים יחסית, וגם שם אופי המנוע אפשר להירגע וליהנות מהדרך ומהנוף, כל עוד לוקחים בחשבון, כמובן, את חוסר המיגון ברוח.
מקדם מגניבות גבוה
הרעיון מאחורי הסקרמבלר הוא גם יכולת ההתאמה שלו (הקאסטומיזציה אם תרצו), שמתחילה בבחירת שני גובהי מושב (810 מ"מ או 780 מ"מ, לעומת 795 מ"מ במקור), ועוד תוספות שניתן לבחור מקטלוג החלקים. הסקרמבלר גם מגיע בשלושה צבעים שונים לבחירה ביחד עם עוד שש אפשרויות של צבעי משנה.
הסקרמבלר המקורי משנת 2015 אפשר גרסת כניסה למותג דוקאטי הנחשב וזכה לשבחים ולהצלחה גדולה במונחי דוקאטי, כאשר סביר להניח שחלק מהרוכשים נשאר בבית ורכש אופנועי דוקאטי אחרים. עד כדי כך הוא חשוב עבור החברה האיטלקית. גרסת 2023 החדשה קלה יותר, מודרנית יותר, בטוחה יותר, ואפילו לדעתנו נוחה יותר. הרבה שימוש במילה 'יותר' כאן, אז מה יש לא לאהוב?
דגם 2023 מביא איתו הרבה הנאה וכיף לצד קלות רכיבה גם לרוכבים מתחילים וגם לרוכבים מנוסים. הוא מהווה גרסת כניסה ליצרן שנותן בראש וזוכה באליפויות בעולמות של הסופרבייק העולמי וה-MotoGP. הדוקאטי סקרמבלר אייקון הרשים אותנו וגרם לנו לאהוב אותו אף יותר עם המראה שלו, המגניבות שהוא מאפשר לרוכב להרגיש והיכולות שלו בעיר ומחוץ לעיר. הבעיה היחידה אבל עם כל ה'יותר' שמנינו מקודם, הוא ההשפעה על המחיר, שגם מוסיף יותר לשורה התחתונה. הכניסה לעולם של דוקאטי תעלה עכשיו מעט יותר, אבל מבחינתנו שווה את זה לגמרי. אנחנו מחכים לראות איך הוא יהיה על כבישי ישראל עם מחיר שמתחיל ב-77 אלף ש"ח.
בק.ט.מ חושפים את ה-890SMT החדש כגרסת ספורט תיור על-בסיס פלטפורמת משפחת ה-890, עם חישוקי "17 ועם אלקטרוניקה מלאה.
ה-SMT ׁׁ(ר"ת סופרמוטו טורינג) של ק.ט.מ הוצג כמעין היפרמוטו-תיור מגודל בשנת 2008. למקורי היה מנוע 990 סמ"ק, 115 כ"ס ו-9.8 קג"מ, יחד עם מהלכי מתלה ארוכים למדי. הפלטפורמה הייתה ה-990SM שקיבל פיירינג קדמי. הוא נמכר גם בישראל במספרים קטנים יחסית וייצורו הופסק בשנת 2013.
ק.ט.מ 890SMT
ה-890SMT לא בא בהפתעה, כי מאז שנת 2019 אנחנו כותבים על הדגם הצפוי, כאשר בשנת 2021 פורסמו גם תמונות ריגול ברורות של ה-SMT עם צפי להשקה כבר באותה השנה. כאמור, בק.ט.מ בחרו להוריד את היד מהמצערת ולחכות עד לשנת 2023 בכדי להחזיר את שם העבר לשוק.
המנוע נלקח מהמדף, כלומר טווין מקבילי שנמצא גם בגרסאות ה-890 אדוונצ'ר עם הספק של 105 כ"ס (אדוונצ'ר) ועד 121 כ"ס (דיוק). פה נבחר קצה הסקאלה התחתון של ההספק, עם 105 כ"ס ב-8,000 סל"ד ו-10 קג"מ. בולמי ה-WP מספקים מהלך של 180 מ"מ, וזאת באמצעות מזלג הפוך APEX מלפנים בקוטר 43 מ"מ ובולם WP APEX יחיד מאחור, שניהם עם יכולות כיוונון מלאות. הזרוע האחורית חדשה וארוכה יותר, ונועדה גם להעביר משקל לחלקו הקדמי של ה-890SMT. לטובת נושא זה גם מגיע מיכל הדלק החדש, בנפח 15.8 ליטר, שממקם את הרוכב קדימה יותר מה-890 אדוונצ'ר, וגם מושב שטוח.
יש כמובן חישוקי "17 לטובת יכולות הכביש, עם צמיגי מישלין PowerGP במידות 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור.יש בלמי ברמבו עם צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים בעלי 4 בוכנות מפנים, ודיסק אחורי יחיד בקוטר 260 מ"מ. מערכת ה-ABS נועדה גם להטיות, ויש מצב סופרמוטו שנועד לאפשר להיכנס לפנייה בהחלקה. המשקל היבש עומד על 194 ק"ג.
מכונת הפיתולים החדשה של ק.ט.מ
חבילת האלקטרוניקה כוללת מצערות חשמליות עם 3 מצבים, ומצב מסלול נוסף אופציונלי (בתשלום) המאפשר לכוון את תגובת המצערת ואת בקרת האחיזה ב-10 שלבים. יש גם מסך TFT צבעוני בגודל 5″ המתממשק לסלולר ופנסי LED היקפיים. בתוספת תשלום ניתן להוסיף בקרת החלקה (MSR), קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת שיוט וידיות מחוממות.
העיצוב ממשיך את השפה העיצובית של ק.ט.מ ושל משפחת דגמי ה-890, כאשר בניגוד לגרסאות המבחן שנראו בשנים האחרונות יש כאן כנף קדמית גבוהה וחצי נמוכה. יש גם משקף קטן וכהה.
הק.ט.מ 890SMT צפוי להגיע לאירופה בשבועות הקרובים, במחיר של כ-15 אלף אירו, שממקם אותו בין מחירו של ה-890 דיוק R לבין ה-890 אדוונצ'ר R אשר מתומחרים כאן ב-83 אלף ש"ח ו-105 אלף ש"ח בהתאמה. נעדכן במועד הגעה לישראל ומחיר ברגע שנדע.
