מארק מרקז לוקח את ההונדה RC213V של קבוצת רפסול דרך הייסייד אלים באימון חופשי 1 ששולח אותו לבית חולים, בניית סט-אפ לקצב מרוץ מהיר, עמדה מספר שלוש בגריד, עשרים וחמש הקפות בצמוד לפאביו קוארטררו הרוקי של קבוצת פטרונאס-ימאהה, עקיפה מתוזמנת היטב על כוח המנוע של ה-RC213V, פנייה אחרונה מושלמת שמכריחה את קוארטררו להיכנס מהר ולצאת לאט, ומרקז שחולף ראשון על פני דגל השחמט בבוריראם.
במספרים: אליפות מספר 8, מהן ארבע האחרונות ברצף, שאליהן מצטרפות עוד שתי אליפויות ב-MotoGP – הראשונה בעונת הרוקי שלו, אליפות ה-Moto2 ואליפות 125 דו"פ.
אליפות שמינית, מהן 6 בבכירה, מהן 4 רצופות!
אנדראה דוביציוזו שרוכב על הדוקאטי GP19 של קבוצת המפעל יכול היה לדחות את הקץ לו היה מסיים לפני מרקז. דובי מדרג שביעי, מזנק לרביעי, ואיטי ממרקז בשליש שנייה להקפה.
קוארטררו, שכוכבו דורך לאחרונה, זוכה בעמדת הפול ומזנק היישר אל ההולשוט. מרקז מתקדם מקום אחד לשני על חשבון מאבריק ויניאלס שרוכב על היאמהה YZR-M1 של קבוצת המפעל מונסטר. מרקז מנצל את המנוע ואת הסליפסטרים בניסיון עקיפה מוקדם על קוארטררו שאינו צולח. ויניאלס, כהרגלו במרוצים האחרונים, חופר לעצמו בור של מספר שניות, כשאינו מצליח לעמוד בקצב המסחרר שקובעים קוארטררו ומרקז בחוד.
קוארטררו – ככה קרוב לניצחון ראשון
מארק מרקז יכול להסתפק במקום השני שבו רכב לאורך המרוץ, ואפילו במקום השלישי, על מנת לזכות באליפות. יכול, אבל לא רוצה. מרקז רוצה לזכות באליפות בקלאסה, תוך שהוא מנצח במרוץ האליפות שלו. על הדרך מרקז, כמו במיזאנו לפני כחודש, מזכיר לקוארטררו מי הבוס כשהוא דוחק אותו למקום השני בהקפה האחרונה לאחר שקוארטררו רוכב מרוץ קרוב למושלם.
בדוקאטי נסוגים מעט בחצי השני של העונה עם ניצחון בודד של דובי באוסטריה. מנגד, בימאהה ממשיכים להשתפר כשקוארטררו מצרף פודיומים לפול פוזישינים, ובברוריים ארבעת אופנועי ימאהה מדורגים בשמינייה המובילה, כשויניאלס סוגר את הפודיום בשלישי, מורבידלי שישי ורוסי שמיני.
ויניאלס – מחלץ פודיום
בדוקאטי גם שאר הרוכבים יגעים. ג'ק מילר שרוכב על הדוקאטי של קבוצת פרמאק מדומם על הגריד, מזנק מהפיט ליין ומצליח לאסוף 2 נקודות אליפות כשהוא מסיים במקום ה-14. דנילו פטרוצ'י נאלץ לצלוח את מקצה הדירוג המוקדם Q1 ומדורג לזינוק במקום החמישי. זה מספיק לו לסיים במקום התשיעי. פטרוצ'י מתקשה לשחזר את היכולת שבשיאה זיכתה אותו בניצחון במוג'לו בתחילת העונה.
בסוזוקי מסיימים מרוץ טוב, כשצמד הרוכבים, אלכס רינס וחואן מיר, מביאים את ה-GSX-RR למקומות החמישי והשביעי בהתאמה.
דוביציוזו – עשה הכי טוב שאפשר
בק.ט.מ ובאפריליה מתקשים, כשפול אספרגרו על גבי ה-RC16 הקטום מסיים במקום ה-13 ואנדראה יאנונה על גבי ה-RS-GP מסיים במקום ה-15.
מרקז חתם את האליפות, אבל מניסיוננו, בשלב הזה מרקז רוצה להמשיך ולנצח מרוצים או להתרסק בניסיון לנצח. ארבעה מרוצי מנה אחרונה לפנינו, כשמתוכם מוטגי, פיליפ איילנד וספאנג ברצף החל מיום ראשון 20.10, ואז למרוץ הסוגר בוולנסיה ב-17.11. השדה כולו ינסה את מזלו כנגד מרקז, ובהם קוארטררו שינסה לנצח בפעם הראשונה ב-MotoGP, ויניאלס שינסה להוסיף ניצחון לזה של אסן, דובי ואולי גם פטרוצ'י על גבי הדוקאטי, ואפילו רוסי שישמח לא לסיים עונה נוספת ללא ניצחון.
"מרקז, שפנייה 10 השמאלית בארגון נקראת על שמו מאז יום חמישי האחרון, לא יוכל לזכות באליפות במרוץ הבא בברוריים בתאילנד, אבל יוכל לעשות זאת באופן תאורטי במסלול הבית של הונדה במוטגי שביפן". כך כתבנו בסיקור המרוץ בעונה שעברה. העונה, מארק מרקז יכול לזכות באליפות בברוריים שבתאילנד וכל שעליו לעשות הוא לצבור 2 נקודות יותר מאנדראה דוביציוזו, שרוכב עבור קבוצת המפעל של דוקאטי.
מרקז – עוד 2 נקודות זה נגמר
מארק מרקז נולד בספרד, אבל למרוץ בארגון הוא מתייחס כקיסר רומאי: באתי, ראיתי, כבשתי! – ובפעם הרביעית ברציפות. החרב שמשמשת את מרקז בניצחונותיו חושלה בהונדה יפן. מרקז לוקח את ההונדה RCV213V להקפה המהירה כבר באימון חופשי 1 ביום שישי, כשהוא עוצר את השעון על 1:46.869 דקות להקפה. מתחריו הישירים מגמגמים, כשמאבריק ויניאלס על גבי הימאהה YZR-M1 של קבוצת מונסטר איטי ב 1.6 שניות. פאביו קוארטררו, רוכב פטרונאס-ימאהה, ודובי על הדוקאטי GP19, איטיים בשתי שניות שלמות.
דוביציוזו – מסיים שני ומרוצה; מאחור ג'ק מילר
מרקז מזנק היטב, נכנס ראשון ויוצא ראשון מפנייה 1, וכל השאר הופך עבורו לארבעים וחמש דקות של ניהול מרוץ. הפער על ג'ק מילר, שרוכב על הדוקאטי GP19 של קבוצת פרמאק, מאמיר ל-4.5 שניות בהקפה השביעית. בתום המרוץ הפער יעמוד על 4.8 שניות אחרי שמרקז נותן 2 שניות שלמות לדובי שהצליח לכבוש את המקום השני ממאבריק ויניאלס והימאהה YZR-M1. שעת המרורים של ויניאלס לא מסתיימת באובדן לדובי, כשמייד אחריו מילר מנצל את המנוע של הדוקאטי על מנת לצלול לפנייה 1 לפני ויניאלס ולהגן על הקו עד לדגל השחמט.
ויניאלס – מקום רביעי מעט מאכזב
ובניגוד למקצי האימון שבהם היה נראה כי צמד הימאהות של קואטררו וויניאלס יאכלסו את שארית הפודיום, היו אלה הדוקאטים של דובי ושל מילר שחנו במקום השני והשלישי בהתאמה.
אלכס רינס על גבי הסוזוקי GSX-RR מתקשה לבלום לפנייה 12 בהקפה הראשונה ומיירט את פרנקו מורבידלי על גבי הימאהה של קבוצת פטרונאס. מורבידלי נאלץ לפרוש ורינס חוטף עונש בדמות הקפה ארוכה. זה לא מונע מרינס לסיים במקום התשיעי.
מקום אחד לפני רינס מסיים ולנטינו רוסי במרוץ מאכזב עבורו. רוכב נוסף שחווה אכזבה הוא חורחה לורנזו, רוכב רפסול-הונדה, שרוכב על אופנוע זהה לזה של מרקז. לורנזו מצליח להימנע מלהחזיק בקצה השני של השדה כשהוא מסיים לפני חפיז שיירין וה-RC16 של קבוצת ק.ט.מ טק-3.
מיקה קאליו והק.ט.מ
אנדראה דוביציוזו מקרטע באימונים ומזנק עשירי, אבל מוכיח שהוא מבין מרוצים כשהוא מקיים את הבטחתו לסיים על הפודיום במקום השני.
אפריליה, לראשונה העונה, מצליחים לראות את צמד הרוכבים שלהם – אלייש אספרגרו ואנדראה יאנונה – במקצה הדירוג הקובע Q2. רכיבה טובה של הצמד על גבי האפריליה RS-GP מביאה את אספרגרו למקום השביעי ואת יאנונה, שרוכב פצוע, למקום ה-11.
מרקז – שליטה מוחלטת
בק.ט.מ משחררים את יוהאן זרקו טרם המרוץ בארגון, כשמיקה קאליו, רוכב מבחן של ק.ט.מ בהווה ורוכב MotoGP בעברו, ירכב על ה-RC16 של זרקו עד לתום העונה. פול אספרגרו שובר את פרק כף היד באימון חופשי 4, כשה-RC16 יורה אותו מהאוכף. מיגל אוליברה מסיים 13, והוא רוכב המצטיין של ק.ט.מ בארגון.
5 סבבים נותרו לתום העונה, כשהסבב הבא בברוריים, תאילנד, יתקיים ב-6.10.
שלושה רוכבים הציגו קצב מהיר באימונים בסבב של מיזאנו: מאבריק ויניאלס, רוכב מונסטר-ימאהה שגם זוכה בעמדת הפול, פאביו קוארטררו, הרוקי המבטיח שרוכב בקבוצת פטרונאס, ומארק מרקז, רוכב קבוצת רפסול-הונדה שמשחק עם ולנטינו רוסי במקצה הדירוג Q2 עולה לו בעמדת הפול והוא מזנק מהמקום החמישי. למרקז זה המיקום הנמוך בגריד ב-2019. פול אספרגרו כובש לרגע קט את הפול פוזישן, ואז מאבד אותו לויניאלס. לאספרגרו ול-RC16 של ק.ט.מ זאת הפעם הראשונה לזנק מהשורה הראשונה למרוץ יבש. מתקדמים שם בק.ט.מ.
אספרגרו וק.ט.מ – שורה ראשונה על הגריד ומקום 7 בסיום; מתקדמים
הרוכבים בשורות הראשונות על הגריד מזנקים היטב. ויניאלס צולל אל ההולשוט ומוביל את המרוץ, כשאליו צמוד קוארטררו. מרקז מרסן זינוק פרוע תחת החלקה ומצליח להתאושש בפנייה 1, כשבהמשך ההקפה הראשונה מרקז עוקף את פרנקו מורבידלי, רוכב קבוצת פטרונאס-ימאהה, ומתייצב במקום השלישי.
ויניאלס, קוארטררו ומרקז מממשים את הקצב המהיר, מעט מתחת ל-1.34 דקות להקפה, ומשאירים את מורבידלי, פול אספרגרו, רינס, רוסי ודובי מאחור. ויניאלס, כהרגלו, נעלם לפתע לקוארטררו ומרקז, ובעוד האחרונים ממשיכים בקצב מהיר, ויניאלס נתקל בקושי לא ברור ומאבד לצמד רוכבי החוד 2.9 שניות עד ההקפה ה-12. ויניאלס, שוב כהרגלו, מוצא מחדש את הביטחון לרכוב בקצב של המובילים, והמעט מדי והמאוחר מדי מספיקים לפודיום כשויניאלס מסיים במקום השלישי.
ויניאלס – מסיים שלישי
פאביו קוארטררו, הרוקי הנוצץ על גבי היאמהה YZR-M1 של קבוצת פטרונאס ימאהה, רוכב נפלא וללא טעות עד ההקפה האחרונה. מארק מרקז, האלוף המכהן על גבי ההונדה RC213V, רוכב כצל במקום השני, כשהפער נע בין כלום לשום דבר. הקפה לאחר הקפה, הקפות הרבה, עד להקפה האחרונה.
הישורת במיזאנו קצרה, 530 מטר אורכה, ומרקז מתקשה לנצל את המנוע העדיף של ההונדה. אז כשאין יתרון למנוע, מרקז מנצל 20 הקפות למידה של קוארטררו ובולם לפנייה 1 שבריר לאחר קוארטררו. מרקז עוקף על הבלמים בפנייה 1 ומגן על הקו. קוארטררו, שמרקז נשף בעורפו לאורך המרוץ כולו, מחזיר מלחמה, ובכניסה לפנייה 4 הוא בוחר קו מעט פנימי למרקז ועוקף. מרקז צמוד לקוארטררו דרך פנייה שש ופנייה שבע, ומנצל את הפנייה השמאלית ההדוקה בשמונה כדי להידחף שוב אל הקו הפנימי, להדביק את ההונדה RC213V לאפקס ולהוביל את המרוץ בפעם השנייה. הרוקי של ימאהה לא מוותר ומצליח להדביק את מרקז בפניות 12 ו-13, כשהוא מתכנן עקיפה לפנייה 14, רק שהפעם מרקז מגן על הקו בחירוף ומנצל את מלוא היכולת של ההונדה לבלום, לפנות ולשגר את האופנוע כטיל מהאפקס לפנייה הבאה. בכך מרקז מכריח את קוארטררו, שיתרונו במהירות הפנייה של הימאהה, לסגור גז ולזקוף את האופנוע על מנת שלא להימרח על ההונדה שחונה בשיא הפנייה.
26 הקפות של משחק מקדים
פסיכולוגיה: מארק מרקז אולי מחזיק בחמישה תארי אליפות ב-MotoGP, אבל במרוצי ראש בראש הוא נוהג לסיים שני. למרקז הייתה נקודה להוכיח. אבל אם כבר להוכיח, אז על גבו של פאביו קוארטררו, שאותו מרקז מחשיב כאיום המרכזי לשנים הבאות.
דובי סיים את מיזאנו במקום השישי, והפער בראשות הטבלה גדל ל-93 נקודות כשלפנינו עוד שישה מרוצים ומאה חמישים נקודות אליפות. בעוד שבוע בדיוק ארגון, ספרד – מסלול שאותו מרקז מחבב ובו דובי והדוקאטי סובלים.
סילברסטון אינו המסלול החביב על מארק מרקז ועל ה-RC213V של קבוצת המפעל רפסול-הונדה. מרקז ניצח בסילברסטון ב-2014, אבל מאז השאיר את הניצחון לוויניאלס על הסוזוקי, רוסי על הימאהה ודוביציוזו על הדוקאטי. חביב או לא, מרקז היה בחוד לכל אורך האימונים, ובדירוג מרקז עוצר את השעון על 1:58.168 דקות – שיא מסלול חדש, כ-0.4 עשיריות מהיר מרוסי – וכובש פול פוזישן מספר 60 מתוך 120 ניסיונות. מדהים. אחריו בשורה הראשונה רוסי על גבי הימאהה YZR-M1 של קבוצת המפעל מונסטר-ימאהה, וג'ק מילר על גבי הדוקאטי GP19 של קבוצת פרמאק.
פאביו קוארטררו, שהיה המהיר באימונים, מחזיר את האופנוע הראשון שלו לאחר שנדלקת נורת אזהרה, ועדיין מדרג רביעי. אלכס רינס על הסוזוקי GSX-RR חמישי, ויניאלס והימאהה שישי. דובי מצליח רק אט-אט לאלף את הדוקאטי GP19 של קבוצת המפעל, ולאחר שהוא צולח את מקצה הדירוג המקדים דובי מדרג שביעי. אלייש אספרגרו, לראשונה העונה, קובע זמן ששולח אותו היישר למקצה הדירוג הקובע, אבל לא מצליח לסיים את המרוץ.
מהיר ב-0.4 שניות
מזנקים אל הפנייה הראשונה. מרקז מזנק היטב, ואחריו צוללים לפנייה הראשונה רוסי ורינס. קוארטררו סוגר גז כשרינס חווה אובדן אחיזה רגעי. קוארטררו מנסה לפצות בפתיחת מצערת לרווחה, אבל מעט מוקדם מדי וחזק מדי לצמיגים קרים והימאהה עונה בלשגר את פאביו מעבר להייסייד. דובי, שמנצל במלואו את מתקן הזינוק של הדוקאטי GP19, מגיע כטיל לפנייה 1 וממריא אל-על כשהוא פוגש את הימאהה של קבוצת הלוויין פטרונאס שמחליק אל צידי המסלול.
דובי, חבוט כהלכה אבל בריא ושלם למעט אובדן זיכרון זמני, עוזב את סילברסטון עם אפס נקודות אליפות ואופנוע שרוף.
הפנייה הראשונה – קוארטררו ודוביציוזו
בדרך לפנייה האחרונה היה זה מרקז על-גבי ההונדה RC213V שמוביל ומגן כנגד אלכס רינס, שרוכב צמוד למרקז על גבי הסוזוקי GSX-RR. למעט מספר פניות שבהן מוביל רינס, מרקז עושה את כל העבודה מהחוד. הסוזוקי מהיר בעליל בפנייה מההונדה, אבל מרקז מגן על הקו בעקשנות ותוקף בחזרה מיד כשרינס מנסה לעקוף.
שתי הקפות לתום המרוץ ורינס מנסה הכל. כולל תקיפה של מרקז בקו החיצוני לפנייה. מרקז מנצל את הדרייב וכוח המנוע העדיף כשהוא רוכב בקו הגנתי בניסיון למנוע מרינס לעקוף. פנייה ועוד פנייה, ומרקז מצליח לשמור את רינס מאחור.
רינס – יותר מהיר בפניות
פנייה אחרונה, ומרקז מנסה בכל כוחו להדק את הקו. רק שהצמיג האחורי של מרקז מסרב להינעץ באספלט החדש של סילברסטון ומרקז לא מצליח להדביק את האופנוע לאפקס ויוצא רחב מאוד אל הישורת. מאחור, רינס מרחיב מעט את הקו בכניסה לפנייה האחרונה על מנת למקסם את הדרייב של הסוזוקי, ובמצערת פתוחה מכוון אל הרווח שמותיר מרקז. מרקז על הגז עם צמיג אחורי שמחליק לעבר קו הסיום נכנע ב-13 אלפיות השנייה לאלכס רינס, שמצליח בדיוק ברגע הנכון למקסם את מהירות הפנייה של הסוזוקי GSX-RR. את הפוטו-פיניש אתפם יכולים לראות בתמונה שבראש הכתבה.
ורגע לפני שניפרד לשלושה שבועות עד מיזאנו. יוהאן זרקו, רוכב קבוצת המפעל של ק.ט.מ, מחליט להיפרד מאוכף ה-RC16 ומוותר על עונת מרורים נוספת על-גבי האופנוע הקטום. בדרך, זרקו מתרסק בלואוסייד בסילברסטון ולוקח עמו את מיגל אוליברה, רוכב קבוצת הלוויין ק.ט.מ טק-3, שצפוי להחליף את זרקו. חורחה לורנזו חוזר לאוכפו של ההונדה RC213V של קבוצת המפעל רפסול-הונדה לראשונה מאז שבר שתי חוליות בעמוד השדרה באסן. בדירוג לורנזו איטי ממרקז ב-3.5 שניות, מזנק מהמקום ה-20 ומסיים את המרוץ במקום ה-14.
עתידו של זרקו לא ברור. לטעמנו, גם עתידו של לורנזו לוט בערפל, שכן מקומו בקבוצת רפסול-הונדה מובטח אבל אנחנו בספק עם לורנזו יצליח לרפא את הסדקים שנפערו בעונות האחרונות בשריון המנטלי שכל כך חשוב לרוכב מרוצים.
תוצאות הסבב ה-12, סילברסטון
אלכס רינס
מארק מרקז
מאבריק ויניאלס
ולנטינו רוסי
פרנקו מורבידלי
טבלת האליפות לאחר הסבב ה-12
מארק מרקז, הונדה 250 נק'
אנדראה דוביציוזו, דוקאטי, 172 נק'
אלכס רינס, סוזוקי, 149 נק'
דנילו פטרוצ'י, דוקאטי, 145 נק'
מאבריק ויניאלס, ימאהה, 118 נק'
ולנטינו רוסי, ימאהה, 116 נק'
ויניאלס – שלישי מכובדרינס אחרי העקיפה על רוסיעובר לשבת על מרקזלוחץ חזק
דובי שומר על רצף מושלם לדוקאטי מאז חזרו להתחרות באוסטריה ב-2016, והוא עושה זאת תוך שהוא מנהל אסטרטגיה, טקטיקה ועקיפה מושלמת בפנייה האחרונה.
אסטרטגיה: מרקז וה-RC213V של קבוצת המפעל רפסול-הונדה אולי זוכה בפול הרביעי ברציפות שלו באויסטריך, אבל דובי שומר על אס בשרוול הדוקאטי GP19 של קבוצת המפעל כשהוא מדייק באופן מושלם את למידת הצמיגים ובוחר צמיג אחורי בדרגת קושי רכה שממקסם את האחיזה בפניות הימניות הרבות ולא מאבד יותר מדי בצמד הפניות השמאליות שבהן מרקז מושלם. בנוסף, דובי מציג קצב מרוץ מהיר באימונים, אבל את הקצב האמיתי שבו הוא יכול להקיף את אויסטריך על גבי הדוקאטי GP19 דובי שומר ליום המרוץ.
אסטרטגיה – יש
טקטיקה: דובי מזנק מהמקום השלישי, כשבדירוג הוא איטי בחצי שנייה ממרקז. זה האחרון אמנם צולל אל ההולשוט, אבל דובי מזנב בו כל הדרך לפנייה 2 ולפנייה 3, ומכריח את מרקז לבלום מאוחר מאוד, לצאת רחב ולאבד ארבעה מקומות לחמישי. דובי, שהיה בקו חיצוני למרקז, נאלץ לבלום ומאבד שני מקומות, אבל חוזר לקצב מהר ממרקז וחיש קל חולף על פני ג'ק מילר על גבי הדוקאטי GP19 של קבוצת פרמאק ועל פאביו קווארטררו, הרוקי של קבוצת הלוויין פטרונאס-ימאהה. דובי, בחוד, קובע קצב מרוץ שמאפשר לו ולמרקז לפתוח פער על קווארטררו, ובכך הופך את המרוץ לכזה שמתנהל ראש בראש בינו ובין מרקז על גבי ההונדה RC213V. ההובלה מתחלפת בין צמד הניצים מספר פעמים, והחוזקות והחולשות נלמדות היטב.
טקטיקה – יש
הקפות אחרונות: מרקז בוחר שלא לחכות להקפה האחרונה, וארבע הקפות לתום המרוץ מרקז נצמד ולוחץ את דובי בכל ישורת, נקודת בלימה והאצה ביציאה מהפנייה. מרקז צולל לקו הפנימי בפנייה שבע, שהיא השנייה מתוך שתי הפניות שמאליות, ומגן על הקו בפניות הימניות שבהן דובי חזק. בשתי ההקפות האחרונות דובי יוצא מהסליפסטרים בקצה הישורת רק בשביל לצאת רחב מפנייה 1. מרקז מנסה לנער את דובי, אך ללא הועיל.
פנייה אחרונה: מרקז מצליח לפתוח פער קטן בהקפה האחרונה ונראה שהוא עומד לנצח באויסטריך, אבל דובי מחכה לרצף הפניות הימניות שבסופה של ההקפה. דובי מדייק את הבלימה לפנייה 9 ואת פתיחת המצערת שאחריה, וכך מקבל דרייב מושלם. מרקז, שכבר מזמן רוכב על המגבלות, מוכרח להשתמש בקו מהיר ורחב. דובי צולל מתחת למרקז בפנייה האחרונה ויוצא מעט רחב, אבל על הגז. עם מעט האחיזה העודפת שנותרה לו בצדו הימני של הצמיג האחורי דובי מייצר דרייב עדיף וחוצה ראשון את קו הסיום.
עקיפה בפנייה האחרונה – יש
דובי אמנם נוטה לנצח את מרקז במרוצים בהם הצמד נאבק ראש בראש עד לפנייה האחרונה, אבל מרקז זוכה באליפויות. בעונה שעברה מרקז סיים את המרוץ באוסטריה עם 59 נקודות פער בינו לבין רוסי במקום השני. העונה מרקז מוביל על דובי שנמצא במקום השני ב-58 נקודות. גם אם הניצחון הוא עידוד מורלי חשוב לדוקאטי ודובי, עם ההונדה RC213V של 2019 אנחנו לא רואים את האליפות הופכת לצמודה.
ראוי לציין גם את פביו קווארטררו, רוכב קבוצת הלוויין פטרונאס-ימאהה, שלו זה פודיום שלישי בעונת הרוקי שלו. רביעי וחמישי מסיימים צמד רוכבי קבוצת המפעל מונסטר-ימאהה, רוסי וויניאלס בהתאמה. שישי מסיים אלכס רינס על גבי הסוזוקי GSX-RR. במקום השביעי והמבורך עבורו מסיים פרנצ'סקו בניאיא, הרוקי של קבוצת פרמאק-דוקאטי שסבל מרצף ארוך של התרסקויות. אחרון חביב הוא מיגל אוליברה, הרוקי של קבוצת ק.ט.מ טק-3, שרוכב על ה-RC16 אל המקום השמיני והוא הרוכב המוביל של ק.ט.מ במסלול הביתי.
קווארטררו – פודיום שלישי לרוקי
מעט פחות משבועיים עד שכל הרוכבים המופלאים הללו יבדקו את האספלט הכל חדש של סילברסטון. כולנו תקווה שהסלילה החדשה בוצעה היטב, ושגם בגשם ניתן יהיה לקיים את המרוץ.
בכל שנה בזמן שהרומניאקס מתקיים, שומעים מסביב רוכבים אומרים אחד לשני "אז בשנה הבאה ברומניאקס?", ומתחילים לקטלג את עצמם ואת מי שמסביבם לאיזו קטגוריה הם מתאימים. צר לי לבשר שזה לא כזה פשוט. כשצפיתי השנה במרוץ מבחוץ הוא היה נחמד אבל קצת משעמם. כשהתחלתי לרוץ עם מתחרים ספציפיים ממקום למקום הבנתי שאמנם יש קטעים משעממים שבהם מחכים, אבל אז כשנמצאים עם הרוכבים בחלק מהשטח, בעליות, בירידות, בשיטפונות ובמכשולים, מנסים כל הזמן להתעדכן איפה הרוכב ומה המצב ומבינים קצת ממה שבאמת הוא עובר ומה קורה – אז מבינים את הטירוף האמיתי.
אז נחזור ללמה זה לא פשוט ה"שנה הבאה ברומניאקס" הזה. צריך להבין שגם אם ברמת הרכיבה רכבנו כמה רכיבות טובות עם רוכב שהתחרה בקטגוריה מסוימת, זה לא אומר שנסיים את הרומניאקס. כן, בהחלט צריך רמת רכיבה מתאימה ואימונים אינטנסיביים, אבל זה לא מספיק. סוף סלע סיכם את זה בצניעות האופיינית לו: "האתגר העיקרי, לא משנה באיזו קטגוריה, הוא פשוט לסיים. זה דורש כל כך הרבה כוח רצון ונחישות, שכל מי שמסיים את המרוץ – כל הכבוד לו. אם אתה לא במצב שאתה מתמודד כל הדרך עם פחדים וקשיים, אתה כנראה בקטגוריה הלא נכונה". גם רז נהוראי שהתחרה באיירון סיפר על קושי מנטלי, על הרצון להישבר כל הזמן ועל המלחמה העצמית הבלתי פוסקת.
ההתמודדות מתחילה עם אתגרי הרכיבה עצמם, ולא, אם לקחו אותך ברומניה ל"עלייה שהגולד עלו", זה לא אומר שאתה ברמת רכיבה לגולד. גם אני רכבתי בשביל שהגולד עברו בו, וזו בערך אותה רמת השוואה. מקומות שראינו מהכביש, ולא רק שלא חשבנו איך לעלות אותם או שזה בלתי אפשרי אלא פשוט לא חשבנו עליהם בכלל כי אין אפילו אופציה שמישהו יעבור שם אי-פעם, סומנו כחלק מהמסלול והשאירו את הצופים המומים כשקטגוריית הגולד רכבה שם. וזה עוד כשאת רוב העליות והירידות שבהן עוברים רוכבי הגולד, נתקעים בהן ועוזרים אחד לשני – הצופים בכלל לא יכולים לראות או להגיע.
סוף סלע בפרולוג רומניאקס 2019 (צילום: ניר עמוס)
לדעתי רוכבי הגולד עושים ספורט אחר לחלוטין ממה שאנחנו הרוכבים עושים. אמנם לכולנו יש אופנוע דומה ועולם מושגים זהה, אבל מה שרוכבי הגולד עושים שונה לחלוטין. אבל לא רק לרוכבי הגולד היה קשה, שכן כל המתחרים בכל הקטגוריות דיווחו על עליות הרבה מעבר למאתגרות, שלא נגמרות, עם המון מכשולים בדרך, סלעים ושורשים חלקלקים, או ירידות תלולות בזויות לא הגיוניות, חלקן עם תהום מימין ומשמאל. רון קדשאי וסוף סלע סיפרו שירדו ירידות ארוכות שבהן אי אפשר לרכוב על האופנוע אלא לרדת ברגל בלבד, כשבחלקן אי אפשר גם לגלגל את האופנוע כי הוא מחליק ומתדרדר למטה ולוקח את הרוכב איתו, אז הדרך היחידה היא להפיל אותו על הצד לתת לו להתדרדר למטה, ובזמן להחליק על הישבן. גם רוכבי החוד המפורסמים ביותר בקטגוריית הגולד נצפו יורדים ברגל את הירידות, חלק עם האופנוע לצידם וחלק על הישבן כשהאופנוע נגרר על הצד. ככה מטורף היה השנה.
כשסוף סלע, ילד הברזל הישראלי שרכב עם 2 שברים ביד את כל 4 הימים האלו (הייתי איתו בירידות שהחלקתי ופחדתי לרדת לבד ברגל, והוא עדיין נשאר רגוע), ורון קדשאי, שהכתף יצאה לו 4 פעמים מהמקום והוא פשוט המשיך להתחרות, אומרים לי משפט דומה – "היו ירידות שמצאתי את עצמי משקשק מפחד, רק לא רוצה ליפול לתוך תהום" – אני רק מנסה להבין איפה לעזאזל העבירו את האריות האלו, במקומות שאנחנו אפילו לא הגענו אליהם בתור צופים.
חוץ מאתגרי הרכיבה עצמם הגוף הכואב ואומר לך שהוא לא יכול להמשיך, אבל אתה חייב להמשיך לדחוף, ולא רק כשאתה בסיטואציה עצמה ואין ברירה אלא יותר מזה, כמו שיוסי גוטמן אמר – "אתה מסיים יום מטורף של סיוט ומלחמה, ואתה צריך לגייס את כל הכוחות שלך לנקות ולעבור על האופנוע, להקשיב בשעה 21:00 בערב לתדריך ליום הבא, ולקום שוב ב-04:30 בבוקר לעוד יום כזה".
יוסי גוטמן מתמודד עם סלע (צילום: ניר עמוס)
אז מה עם להגיע יותר מוכן מבחינת כושר? רון קדשאי אומר "לגבי הכושר, היה קשה, בכל מקרה קשה, כי אז תדחוף את עצמך למקום יותר גבוה ותיגמר שוב". אז כן, כושר עוזר להתמקם גבוה יותר, אבל לא עוזר לא בקושי הפיזי המורגש ולא בקושי המנטלי.
סוף מספר שלסיים את המרוץ בקטגוריית גולד זה האתגר הקשה ביותר שהיה לו אי-פעם, גם מהבחינה הפיזית. הוא היה גמור לגמרי, מספר שכל הזמן ידע שעושה טעויות ולא מצליח להיגמל מהן. מה זה אומר? שאלתי – "אני יודע שאני צריך לקחת קו מסוים, אבל אני כל כך עייף שצד אחר בי כבר מנסה לקצר ולקחת משם, אבל אז אני נופל ומתרסק. אני קם, מבין איפה הטעות, אבל חוזר עליה שוב ושוב. אני כל כך עייף שאין לי כבר שיקול דעת".
מיקה סלע אומרת שמעבר לאתגר הפיזי והרכיבה, היה לה הכי קשה עם הטיים-בר והזמנים שמרחפים מעל הראש. אי אפשר לעצור לנוח או לקחת משהו בקלות, כי אז אולי לא תגיע בזמן לאחת הנקודות, ותמיד עדיף לעבור כמה שיותר מהר כי אולי בהמשך תצטרך את הזמן הזה אם תהיה לך תקלה או תקיעה. הזמנים קשוחים.
מיקה סלע מתמודדת עם הרומניאקס (צילום: רד-בול רומניאקס)
ברומניאקס יש לך זמן גג להגיע לכל נקודת ציון בדרך, ואם לא הגעת בזמן – כל היום נפסל. מותר לא לסיים יום אחד בזמן, אבל אם לא סיימת עוד יום – יצאת מהמרוץ. זיו כרמי לדוגמה נפסל כבר ביום הראשון באמצע היום, וגם ביום השני – שניהם על זמנים, ובכך יצא מהתחרות. אור פלס ועמית בר נפסלו על 10 דקות איחור, ואפילו על 14 שניות, ואז ביום האחרון, שעות ספורות מקו הסיום, נפסלו שוב על זמן.
למתחרים עצמם אין באמת מושג מה זמן הגג שלהם. הם רק יודעים שיש זמן לעמוד בו והם חייבים למהר. כל הזמן למהר. רון קדשאי אומר שלא היה לו מושג מתי הוא אמור להגיע לנקודה הבאה, והוא רק ידע שהוא כל הזמן חייב לעשות את הכי טוב שלו, כי אם יתמהמה מעט יש סיכוי שייפסל בתחרות. ביום האחרון, גם עם המכסה השבור ועם הכתף שיצאה כל הזמן מהמקום, קדשאי ידע שהוא גבולי בזמן ולא עצר לנוח. גם כשמצאנו אותו במטרה לתת לו שמן מנוע, הוא בקושי עצר מספיק זמן לסגירת פקק המילוי, ובטח שלא לנוח או לשתות כמו שצריך. כל הזמן במקסימום כוח קדימה.
במסיבת הסיום וגם בארוחות הערב המשותפות, הרוכבים שמובילים את קטגוריית הגולד נראו מאוד מגובשים, ואפילו חברים טובים. מרימים אחד את השני, רוקדים, צוחקים. לא משהו שרואים אצל רוכבי הטופ במוטוקרוס או בדוקטרינות אחרות. כששאלתי למה, התשובה הרווחת הייתה שבקטגוריה הזו הרוכבים נמצאים שעות ביחד במצבי קצה מסוכנים, וזה מאוד מגבש. חלק מהאנשים שעוקבים אחרי התחרויות חושבים שהם עוזרים אחד לשני רק לשם קבלת עזרה בעצמם, בבחינת אתה תעזור לי ולאחר מכן אני אעזור לך. זה נכון, אבל רק בחלק קטן מהמקרים. סוף סלע מספר שיש מקומות שאתה עוזר למישהו, ולמי כבר אכפת המיקום. אתה פשוט לא רוצה להשאיר מישהו על ההר במצב הזה כי אלוהים יודע איך הוא ייצא משם אחר כך. סלע גם מספר שנפל לתהום, ו-2 מתחרים שלו באו מיד לעזור, בלי לחשוב פעמיים. וכמובן היו גם סיטואציות הפוכות בהן הוא עצר והלך לעזור למתחרים שלו. בשאר הקטגוריות דיווחו על מקרים הפוכים, בהם כל אחד לעצמו, ורק במקרים קיצוניים – אם בכלל – יעצרו לעזור. ראינו גם שלגיא נורסלע לא עזרו כשנפל מהמסלול למטה, וגם לא למיקה סלע או ליוסי גוטמן, היחידים שעצרו היו המתחרים הישראלים איציק קלנר ורונן כהן, מה שעלה לקלנר כנראה גם בסיום התחרות שלו.
שיפוע צד קל (צילום: ניר עמוס)
מיקה סלע יצאה ללא מלווה. עזבו לרגע שכולם מתלהבים מבחורות ונערות רוכבות, אין אף נער ישראלי מתחת לגיל 18 שיצא למרוץ הזה בפעם הראשונה לבד ללא מלווה שירכב איתו, וישנם גם רוכבים בוגרים שיוצאים עם מלווה או בזוגות. למיקה סלע זו גם התחרות הראשונה שאי-פעם השתתפה בה, כך שאין לה ניסיון קודם, ולמרות זאת היא רכבה 4 ימים. אין ספק שהיא נערה קשוחה ונחושה, לביאה לבית משפחת סלע.
כששאלתי את מיקה מה עבר לה בראש ואם היא נלחצה או פחדה, היא אמרה שרק בפעמים בודדות, למשל ביום השני עם הסופה והגשם, קצת פחדה להמשיך לרכוב לבד. ההר היה חשוך ומחליק, אבל אין ברירה, חייבת להמשיך. כשנפלה לשיפוע צד בזמן גשם, הסוללה בנייד כמעט נגמרה והיא לא ידעה אם ימצאו אותה – אז התחילו לעבור קצת מחשבות בראש.
נראה לי שמיקה סלע וגם רון קדשאי קצת שונים מרובנו, כי שאר האנשים שדיברתי איתם פחדו, והמחשבות כן עוברות בראש, מה אם אני נופל מהשביל, נפצע ואף אחד לא יודע? מחשבות שבטח לא עוזרות – לא לשרירים ולגוף שגם ככה הכל כואב ובמתח, ולא לטכניקה.
עליות, עליות ועליות (צילום: ניר עמוס)
רק 5 מתוך 14 ישראלים שנרשמו סיימו השנה את הרד-בול רומניאקס. לי מהצד אחוז הפציעות והסיכוי להזדקק לחילוץ נראה גבוה למדי, משלב האימונים ועד לקו הסיום.
רון קדשאי נפצע כבר באימונים בדצמבר, אבל חזר להתאמן. טל אייזנבנד נפצע ממש לפני המרוץ ולא יכול היה לצאת. סוף סלע עם שני שברים ביד מהקפת הראווה, שהייתה גם אימון לפרולוג, וככה הוא התחרה בפרולוג עצמו ובמרוץ כולו. אלעד ששון שבר את היד ביום הראשון. איציק קלנר, רונן כהן ויוסי גוטמן חולצו על-ידי אודי לפיד ותומר שמש מהסופה שנקלעו אליה. גיא נורסלע חולץ על-ידי טפסנים מקצועיים של יחידת החילוץ האזורית ביחד עם תומר שמש ואיציק קלנר, אבל המשיך את המרוץ, ומיקה סלע חולצה על-ידי צוות החילוץ ביום האחרון.
הרוב טוען שזה סיוט מתמשך, מלחמה תמידית של 4 ימים רצופים. היחידים שאמרו שנהנו היו עוז נהוראי, שהתחרה באיירון וטען שנהנה כשהגיע לקטעים טכניים (אבל היו הרבה פחות מהם), וגיא נורסלע ביום הרביעי. אבל ייתכן שנורסלע השווה את היום הרביעי ליום השלישי, שבו מצא את עצמו תקוע לבד 5 שעות על מצוק גבוה, מחכה לחילוץ. סוף סלע אמר "עונג לא היה לי בזה, כיף זה לא", ורון קדשאי אמר שאולי מתוך 10 שעות רכיבה ביום הייתה פחות משעה של קצת גז ונחת. שאר הזמן אתה רק חושב "צריך להמשיך, חייב להמשיך".
אז למה כן? כי זה אתגר, כי זו חוויה. אם אני מנסה להשוות את זה לדברים אחרים שאני מכירה, זה שילוב של כמה באחד. קחו את תחרות איש הברזל – שם צריך להיות בכושר-על, צריך מנטליות חזקה, התמודדות עם זמנים וכל הזמן למשוך קדימה. אבל תחרות איש ברזל במשך 4 ימים רצוף, כשכל יום, אחרי שהוא נגמר, במשך 4 ימים, אתה קם ומתחיל מחדש. תוסיפו טכניקת רכיבה, אבל לא בתנאי מעבדה, אלא כשאתה עייף וגמור, ועל זה תוואי משתנה שאתה לא מכיר, עם הרבה הפתעות בדרך. נוסיף את זה שאין לך מושג מה הזמן שאתה צריך לעמוד בו – רק יודע שחייב למהר כל הזמן ולהיות על הגבול בין להיות כמה שיותר מהיר לכמה שיותר זהיר. נוסיף את מזג האוויר ההזוי שמשנה את הכל ברגע כך שאתה יכול למצוא את עצמך בתוך שיטפון, את הפחד מליפול לתהום או להיפצע באחד המכשולים, ובתוך כל זה עדיין להיות מרוכז מספיק להפעיל שיקול דעת ולבחור בכל רגע נתון נתיב ולשנות תנוחת רכיבה בהתאם. אז המתחרים קיצרו את כל זה יפה לשתי מילים – סיוט ומלחמה.
גם סדר הזינוק משנה, מה שאומר שלפרולוג יש משמעות. לא להתאבד עליו מאחר ומאכזב להיפצע לפני היום הראשון, כמו סוף סלע שמצטער על זה שאת ההקפה הראשונה לא לקח לאט כהקפת היכרות אלא רכב על הקצה שלו, נפל ושבר את היד. אבל בהחלט לנסות לשפר. סדר הזינוק משפיע על 3 דברים עיקריים במרוץ: ראשית, על התוואי שנטחן עם כל מתחרה שיוצא לפניך. בקטגוריית הברונז היה הבדל משמעותי בין התוואי בו רכבו קדשאי ונורסלע לבין התוואי שזינקו אליו גוטמן, כהן וקלנר. גם לאור ועמית הזינוק המאוחר הקשה, ויש מצב שגם להם וגם לסילברים התמונה הייתה שונה לחלוטין אם היו מזנקים קודם. לקטגוריית הגולד זה משמעותי מבחינת העזרה שהמתחרים מקבלים מהצופים שממתינים להם. העשירייה הראשונה – דווקא זו שפחות צריכה את העזרה – מקבלת הכי הרבה עזרה. לאחרונים כמעט לא מחכים, והם מקבלים פחות עזרה אלא אם כן הביאו איתם צוות אישי שיחכה להם. הדבר השלישי הוא מזג האוויר. לגשם פה יש נטייה להתחיל בצהריים, כך שאם זינקת ב-07:00 ויש לך בערך 7 שעות רכיבה, יש סיכוי שתגיע לסיום לפני הגשם. אבל אם זינקת ב-09:00, זה אומר שאחרי 5 שעות רכיבה יש סיכוי שיתחיל גשם, ואז מה שכביכול אמור היה לקחת שעתיים ייקח 5 שעות, או שפשוט תיפסל על אי-עמידה בזמנים.
כל הדברים האלו רק גורמים לפערים להתעצם רוב הזמן. כלומר אם התחלת אחרון כנראה יהיה לך הרבה יותר קשה.
גיא נורסלע בפרולוג (צילום: מוניק אורבי)
מיקה סלע עשתה הכל בשקט, יצאה למרוץ בלי יחסי ציבור ובלי רעש, ובינינו, גם בלי מספיק אימונים. כשנגמרו הבגרויות ב-19 ביוני היא אמרה שהיא רוצה להתחרות. עד עכשיו רכבה בערך פעם בחודש, אז נשאר לה חודש וקצת להתאמן ולהתכונן. כששאלתי אותה איך היא התאמנה, אמרה שהיא רכבה במשך שבוע בארץ כל יום, קצת עם סוף האח הקטן ועם גב האח הגדול שאימנו אותה ונתנו לה קצת טיפים, אבל את רוב הרכיבות עשתה לבד. יצאה לחדרה להר חורשן ולמענית ורכבה שלוש שעות, ואז הגיעה לרומניה ל-3 שבועות שבהם אימן אותה ילד רומני בגיל שלה שהתחיל לרכוב לפני שנתיים. "הוא הראה לי את המקומות, אבל פחות איך לרכוב", אומרת מיקה. היום היא אומרת שהייתה מתאמנת יותר זמן לפני המרוץ וגם לוקחת מאמן שיודע לאמן אותה גם ברכיבה וגם יודע מה המרוץ עצמו כולל. אנחנו כבר יודעים שאת האופי הנכון והנחישות יש לה, אז עם קצת הדרכה מתאימה ואימוני רכיבה גם היא בטוח תגיע רחוק.
רון קדשאי התחיל להתאמן באוקטובר, שבר את היד בדצמבר וחזר להתאמן אחרי ההחלמה באפריל. 3 אימונים ארוכים בשבוע של 5 או 6 שעות, וגם נסע פעם אחת לרומניה. האם האימונים הספיקו? חד משמעית – לא!
"הייתי מתאמן הרבה יותר, ובעיקר ברומניה כי בארץ אין את הזוויות האלו, וגם לא את האורך הזה שהעליות והירידות לא נגמרות. זה לא 'אוקי ניתן פוש אחד או גז עד הסוף וזהו'. כל פעם יש עוד ועוד".
כמו 4 פעמים רצוף איש ברזל (צילום: ניר עמוס)
סוף סלע התאמן למוטוקרוס ברוב השנה מאחר והוא מתחרה באליפות האירופאית. הוא נסע לשבועיים לרומניה להתאמן, והתאמן כל יום בעזרת רוכב שהתחרה בגולד בעבר וסיים במקום ה-15. האימונים כללו עליות וירידות, עליות וירידות, ואז שוב עליות וירידות. סלע הבין שכמה טכניקות חסרות לו, למשל איך לעלות בזיגזג, אז חזר למגרש האימונים, התאמן על האלמנטים החלשים, וחזר שוב לעליות וירידות. האם האימונים הספיקו? "כשסיימתי את היום הראשון חשבתי שכן, אבל אז ביום השני והשלישי הבנתי שהייתי צריך להתאמן הרבה יותר, עוד הרבה יותר על עוד עליות ועוד ירידות. על מהירות פחות צריך להתאמן".
ההתארגנות על אופנועים ומכונאים חשובה מאוד ומהווה חלק בלתי נפרד מהמרוץ. כל רוכב צריך כלי 'מתוקתק' שיחזיק 4 ימים קיצוניים, והדבר האחרון שצריך להטריד את ראש הרוכב זה אם הרכיבו לו את המוס שביקש. הרוכבים הישראליים התארגנו בצורה שונה. גיא נורסלע, למשל, הגיע עם האופנוע הפרטי שלו מאנגליה, לקח חבילת שרות מבטא בואנו ויצא מרוצה למדי. משפחת סלע הגיעה עם מכונאי צמוד מאנגליה ועם האופנועים הפרטיים מאירופה. איציק קלנר הגיע עם תומר שמש כמכונאי צמוד, והשתמש ב-Sherco Enduro Tours, מה שהתגלה כמהלך מעולה במיוחד לעומת 6 רוכבי הסילבר והברונז שיצאו לא מרוצים מהחבילה המקומית ששכרו מתומאס, הבעלים של Ride Xpower – לא מבחינת מה שנקבע מראש ולא מהחיובים המוזרים בסוף. חבל שבתוך אירוע כזה יש עוד את הסיפור הזה על הראש. משפחת נהוראי שכרו חבילה דרך Eurotek KTM, יצאו מרוצים מאוד ותיארו אותם כמקצוענים.
בכל פעם שניסיתי לשאול את סוף סלע על המרוץ, הדבר הראשון שחשוב היה לו להגיד היה "תודה". אחת הבקשות היחידות של גור האריות המוכשר והצנוע הזה הייתה למסור המון תודה לכולם, למי שפרגן וצפה מהבית, למתחרים האחרים שנתנו לו הרגשה טובה כל הזמן, למי שפרש ועזר, למי שהיה איתו בשטח ודאג שלא יישאר שם לבד, ולמי שדחף יחד איתו את האופנוע.
זיו כרמי ויוסי גוטמן – נקיים לפני הזינוק ליום הראשון (צילום: ניר עמוס)
אז מה הלאה?
סוף סלע חוזר הביתה, לטפל ביד ולאחר מכן חזרה לאימונים לסבב שנשאר לו במוטוקרוס האירופאי.
רון קדשאי יתגייס בדצמבר, כך שלא יתחרה בעוד אירוע גדול בקרוב. קדשאי רוצה להגיע ליחידה קרבית, למרות כל הפציעות שעבר, אז הם יזכו בבחור הקשוח הזה.
גיא נורסלע מתכנן בשנה הבאה להתחרות באליפות בעולם באנדורו, Enduro GP, ולבינתיים יתחרה בארץ ובאנגליה.
התמודדויות (צילום: ניר עמוס)
מיקה סלע כפי הנראה תתחיל להתחרות בארץ בקרוב ותייצג את משפחת סלע בכבוד. ממה שהבנתי בין השורות – היא תחזור שוב לרומניאקס, והפעם אחרי אימון מתאים.
עוז נהוראי אומר שיחזור שוב לרומניאקס, בפעם השלישית, והפעם יירשם לקטגוריית הברונז.
ואחרי כל זה, צריך לתת כבוד גם לתומר שמש ואודי לפיד, שבאו בתור צוותים של הסילברים שפרשו ועדיין תיזזו לספק עזרה לכל דורש. כבוד גם לשלושת מתחרי הסילבר – איציק קלנר, יוסי גוטמן ורונן כהן – שאחרי שפרשו, למרות הגוף הכואב, רצו ממקום למקום לחלץ ולעזור. קלנר למשל, לא נח אפילו לא לרגע, עזר לשני החברים שרצו לחכות לחילוץ, למחרת טיפס לחלץ את גיא נורסלע, ובמקום לקחת יום חופש ביום האחרון וללכת לראות את הסיום, הלך לחפש את מיקה ולראות מי עוד צריך עזרה. מה יש להגיד? אחווה ישראלית ברומניה.
מיקה סלע – עוד תגיע לרומניאקס… (צילום: רד-בול רומניאקס)
25 שנים מאז הפציעו שידורי הכבלים בישראל ואנחנו עוקבים אחרי ה-MotoGP. בשנים הללו עקבנו בהשתאות אחרי ענקים כמיק דוהאן, ולנטינו רוסי, ואחרי אלכס קריביליה, מקס ביאג'י וסטה ג'יברנאו שניגנו כינור שני.
בברנו, בנוסף אלינו, גם אנדראה דוביציוזו, ולנטינו רוסי, מאבריק ויניאלס ושאר הגריד בהו בהשתאות, כמונו, על ביצועיו של מארק מרקז, כשהוא מכופף את חוקי הפיזיקה על גבי ההונדה RC213V כמו שהודיני נחלץ ממקומות סגורים, או לפחות כמו שאורי גלר מכופף כפיות.
מכופף את חוקי הפיזיקה
מארק מרקז מנצל את המכונה הכמעט מושלמת שהונדה בנו עבורו. ביבש, באימונים בשישי, מרקז ממוקם שני. ברטוב בשבת מרקז מוביל את השדה באופן אבסולוטי, כשהפער בינו ובין מאבריק ויניאלס על גבי הימאהה YZR-M1 של קבוצת המפעל מונסטר-ימאהה לא יורד מ-0.6 שניות במקצי האימון.
למקצה הדירוג הקובע המסלול הולך ומתייבש, אבל לחלקו הראשון כולם יוצאים נעולים בצמיגי גשם. מרקז מהמר על צמיגי סליקס ויוצא למסלול שחלקו יבש, רובו לח ומיעוטו רטוב. הקפה ראשונה ומרקז נותר שביעי בדירוג כשהוא איטי מהקפת צמיגי הגשם שלו. בהקפה הבאה גשם יורד שוב בפניות האחרונות במסלול, אבל מרקז, על סליקס, צולח אספלט רטוב ועוצר את השעון על 2:04.165 דקות להקפה ולעמדת הפול. ואז בהקפה האחרונה, כשגשם שוטף את הפניות האחרונות והישורת, מרקז עוצר את השעון על 2:02.753 דקות. 2.5 שניות מהיר מג'ק מילר על גבי הדוקאטי GP19 של קבוצת פרמאק ויוהאן זרקו על גבי ה-RC16 של ק.ט.מ. תאורטית, הרכיבה של מארק מרקז עם צמיגי סליקס על אספלט רטוב ממים היא בלתי אפשרית. תאורטית. כשמילר ניסה לרכוב כמו מרקז על המים, זה נגמר במלכודת החצץ.
דוביציוזו – מנסה חזק
הזינוק למרוץ התעכב כשלושים וחמש דקות מורטות עצבים בגלל גשם מקומי מאוד ששוב הטביע את הפניות האחרונות ואת הישורת במים. שאר המסלול נותר יבש. המרוץ הוכרז יבש, אבל הסכנה שברכיבה על צמיגי סליקס עיכבה את הזינוק.
מרקז זינק היטב אל ההולשוט, כשאיתו אנדראה דוביציוזו על גבי הדוקאטי GP19 של קבוצת המפעל, מילר על גבי ה-GP19 של קבוצת פרמאק, ואלכס רינס על גבי הסוזוקי GSX-RR. זרקו וויניאלס התקשו בזינוק ונסוגו לאמצע העשירייה השנייה. בקבוצה הרודפת רכבו פול אספרגרו על גבי ה-RC16 של ק.ט.מ, ולנטינו רוסי על גבי הימאהה YZR-M1 של קבוצת המפעל מונסטר-ימאהה, קאל קראטשלאו וטאקקי נאקגמי על גבי ההונדות של קבוצת LCR, פאביו קוארטררו על גבי הימאהה של קבוצת פטרונאס, ודנילו פטרוצ'י על גבי הדוקאטי GP19.
רינס – כמעט פודיום
המהירות של מרקז מכריחה את דובי, רינס ומילר לרכוב על הקצה. בין הרודפים, רק דובי מצליח פה ושם לסגור את הפער ממרקז למספר עשיריות בודדות. לקראת אמצע המרוץ מרקז מחליט להגביר את הקצב, ותוך שהוא מתעלם מאובדן אחיזה משמעותי של הצמיג האחורי בפניית קווין שוואנץ הוא מגדיל את הפער מדובי שוב ושוב – עד ל-3.2 שניות בשיא.
מאחור, נראה לרגע כאילו רינס והסוזוקי מאיימים על המקום השני של דובי והדוקאטי. רגע לאחר מכן הצמיגים של רינס נכנעים לאספלט של ברנו. מאחור, מילר רואה את רינס מסבסב את הצמיג האחורי לאורכה ה-Horse Power Hill, מגביר את הקצב ושודד מרינס את המקום השלישי והאחרון על הפודיום בהקפה האחרונה.
מגמה מאחור
שבוע ושלוש וחצי שעות נסיעה מברנו, בדוקאטי ינסו להגן על רצף שלוש ניצחונות באויסטריך. העונה, כשמרקז באוכף של ה-RC213V מבציר 2019, דוקאטי ייאלצו לעמול קשה בשביל שדובי או פטרוצ'י יוכלו לאתגר את מרקז.
טרום עונת אליפות המרוצים החשמלית החדשה הייתה רוויה בדרמות עם שריפה שכילתה את כל אופנועי ה-MotoE שאוכסנו בפאדוק במסלול חרז, יחד עם כל הציוד הנלווה. החקירה הרשמית לגורם השריפה העלתה חשד שאחת מתחנות ההטענה עלתה באש, ככל הנראה כתוצאה מקצר חשמלי. השמדת כל הציוד אילצה את המארגנים לבטל, הלכה למעשה, את שני הסבבים הראשונים שתוכננו – בחרז ובלה-מאן.
בסוף השבוע נערך סבב ה-MotoGP בסקסנרינג, גרמניה ושם התקיים המרוץ הראשון אי-פעם בקטגוריית האופנועים החשמליים. על הגריד התייצבו כמה שמות עבר מרשימים: ברדלי סמית', אלכס ד'אנג'ליס, סטה ג'יברנאו, רנדי דה-פונייה ועוד. בסופו של מרוץ, שכלל גם דגל אדום במהלכו, עלו על הפודיום ניקי טולי הפיני, ברדלי סמית' האנגלי ומייק ד'מג'יו הצרפתי. בין שלושתם הפרידה קצת יותר מחצי שנייה! המהירות המרבית שתועדה עמדה על 228.5 קמ"ש – משמעותית איטית יותר מהאחים הגדולים שעובדים על תערובת בנזין ואוויר.
ייקח עוד זמן עד שנתרגל לראות אופנועי מרוץ שקטים, אבל האקשן מובטח, ובין אם נרצה או לא – זה העתיד.
צפו בתקציר מרוץ ה-MotoE החשמלי הראשון (רמקולים חובה!):
עונת 2019, מבחינת דוקאטי, נועדה לדבר אחד: להחזיר את השליטה באליפות הסופרבייק העולמית (WSBK) לידיה לאחר 8 עונות שחונות, ולשבור את השליטה המוחלטת של קוואסאקי וג'ונתן ראיי, שזכו ב-4 אליפויות רצופות.
בנובמבר האחרון הצגנו את הנשק החדש של דוקאטי למשימה הזו – הפניגאלה V4R. העונה התחילה בבליץ אדום של דוקאטי ואלבארו באוטיסטה, המשיכה באותו הקצב עד שגרמה למארגנים להטיל על דוקאטי סנקציה – הגבלת תקרת הסל"ד המרבי. באוטיסטה לא הוטרד מכך והמשיך ל-11 מתוך 11. ג'ונתן ראיי, אלוף 4 העונות האחרונות על גבי קוואסאקי (שסיים שני בכל המרוצים עד כה), השיב מלחמה וכבש את מיזאנו. אחרי המרוץ בחרז בו באוטיסטה חזר חלקית לנצח, איבדנו קצת את העניין, שכן דומיננטיות בספורט היא – בסופו של דבר – רעה. משעמם.
מקצה ראשון בדונינגטון – רטוב
מאז ג'ונתן ראיי, כאמור וכזכור האלוף של 4 העונות האחרונות, סיפק מיני-בליץ משל עצמו וכבש את המדרגה הגבוהה בפודיום 5 פעמים בששת המרוצים האחרונים, ומגירעון של 61 נקודות מבאוטיסטה עבר להוביל ב-24 נקודות בזכות הטריפל האחרון שלו במסלול דונינגטון באנגליה (376 נק' לעומת 352 נק'). הרחק מאחוריהם יושב מייקל ון דר מארק (ימאהה) עם 206 נקודות. נקודה מעניינת במרוץ היא שהפודיום במרוץ הראשון היה בריטי לחלוטין – ראיי, טום סייקס (ב.מ.וו) ולאון האסלם (קוואסאקי).
האליפות תוכרע בין השניים, כשהמומנטום נמצא בידיים של הירוקים. יש עוד חמישה סבבים לכאן או לכאן, אבל מומלץ להמשיך לעקוב אחרי עונת הסופרבייק המטורפת הזו.
משפחת מרקז כובשת את הפודיום פעמיים תוך פחות משעתיים. ראשון לעלות על המדרגה הגבוהה בפודיום הוא אלכס מרקז ב-Moto2, כשמארק מצטרף אליו בתום מרוץ ה-MotoGP.
רכיבה כנגד כיוון השעון, 10 פניות שמאליות ורק 3 פניות ימניות, הם מתכון מושלם עבור מארק מרקז. מתוך השלוש, שתי פניות ימניות דורשות אומץ ועצבים מפלדה, כך שגם הן הולמות את מרקז. 4 רוכבים הראו קצב מרוץ מהיר, כשארבעתם גם מצליחים לייצר הקפה בודדת מהירה במיוחד, ובהם מארק מרקז על ה-RC213V של קבוצת המפעל רפסול-הונדה, פאביו קוארטררו על הימאהה YZR-M1 של קבוצת הלוויין פטרונאס-ימאהה, מאבריק ויניאלס על ה-YZR-M1 של קבוצת המפעל מונסטר-ימאהה, ואלכס רינס על הסוזוקי GSX-RR.
מתחילים; למרות 2 ווילי'ז – מרקז תופס את ההולשוט
מרקז כובש את עמדת הפול כשהוא עוצר את השעון על שיא חדש של 1:20.195 דקות. קוארטררו איטי ממנו בשתי עשיריות, ואולי אף היה מצליח למנוע ממרקז פול-פוזישן לולא נענועי ראש אגרסיביים שגרמו לו פריקה חלקית של כתף שמאל באימון חופשי 3. בין לאיים על הפול-פוזישן ובין לאיים על מרקז במרוץ מרחק רב, כשמרקז מקיף באופן עקבי את סקסנרינג בקצב של 1:21.5 דקות להקפה.
רוסי – מרוץ נוסף שירצה לשכוח
רוכבי קבוצת המפעל של דוקאטי התקשו מאד עם ה-GP19, כשדובי מזנק מהמקום ה-13 ופטרוצ'י מזנק מהמקום ה-12 לאחר שהוא מתרסק במקצה הדירוג הקובע בפנייה 11 בהילוך חמישי במהירות הקרובה למאתיים קמ"ש. רוסי נאלץ לצלוח גם את מקצה הדירוג המקדים Q1 ומזנק מהמקום ה-11.
ככה קרוב זה היה במשך כל המרוץ
מרקז עולה לווילי בזינוק ואז עוד אחד קטנטן, צולל מבחוץ אל פנייה 1 כשהוא בולם מאוחר מאוד, ויוצא כשהוא מוביל את המרוץ. אליו צמודים ויניאלס ורינס. וינאלס מנסה למקסם את הקצב המהיר שלו במקטע שלוש, וגם את הצמיג הקדמי בדרגת קושי מירבית אצל מרקז שדורש חימום של לפחות שתי הקפות. ויניאלס רוכב בקו חיצוני למרקז בפנייה 11 ומשיג קו פנימי משל מרקז לפנייה 12. מרקז, שוב, בולם מאוחר וצולל ראשון לפנייה 12. הוא נאלץ להמשיך ולחמם את הצמיג הקדמי, אבל בהקפה הרביעית הצמיג הקדמי הקשה מגיע לפרקו ומרקז מקיף בקצב של כ- 1:21.5 דקות להקפה. שוב ושוב ושוב, עד שהוא חוצה את קו הסיום עם ידיים שלובות כחמש שניות לפני ויניאלס.
מרקז שולט באופן מוחלט בסקסנרינג
קוארטררו, שנדחק למקום השישי בזינוק לאחר מגע עם מילר, חסר סבלנות ומתרסק תוך ניסיון עקיפה כבר בהקפה השנייה.
רינס מחכה מעט יותר מבאסן לפני שהוא מתרסק בלואוסייד מהיר בפנייה 11 ומשאיר את ויניאלס וקאל קראטשלאו על ההונדה RC213V של קבוצת LCR להיאבק על המקום השני. הצמד ירכב צמוד כמעט עד קו הסיום, כשאיבוד אחיזה של הצמיג האחורי מסמן לקראטשלאו שמקום על הפודיום, גם אם שלישי, מספיק בהחלט.
רינס – החליק בפנייה 11, מרוץ שני ברציפות ללא נקודות
קרב רב על המקום הרביעי התנהל למשך מרבית המרוץ בין דובי ופטרוצ'י, רוכבי המפעל של דוקאטי, ג'ק מילר והדוקאטי של קבוצת פרמאק, חואן מיר הרוקי של סוזוקי, ולנטינו רוסי רוכב קבוצת המפעל של ימאהה, ופרנקו מורבידלי רוכב קבוצת הלוויין פטרונאס-ימאהה. דובי ופטרוצ'י משפרים מיקום תודות למתקן הזינוק של הדוקאטי GP19. במהלך המרוץ ששת הרוכבים החליפו מקומות הרבה, רק שאת הדוקאטים קשה לעקוף במסלול שבו את מרבית העקיפות מבצעים בפנייה 12 לאחר ישורת בירידה. מיר מאיים לרגע על המקום הרביעי, אבל צמיגים גמורים מספיקים למקום שביעי, ואחריו רוסי ומורבידלי. לפני אלה מילר, דובי ופטרוצ'י על הדוקאטים, כשבסופו של דבר פטרוצ'י מסיים רביעי ודובי חמישי.
ויניאלס – מקום שני יפה
דובי אולי מצליח למזער נזקים כשהוא מזנק מהמקום ה-13, אבל כשמרקז מנצח ואוסף 25 נקודות אליפות ופותח פער של 58 נקודות, הנזק לשאיפות האליפות של דובי והדוקאטי דזמוסידיצ'י GP19 הוא – כנראה – ללא תקנה.
ניפגש אחרי פגרת הקיץ, בעוד 4 שבועות בברנו שבצ'כיה.