ב-19 ביולי תתקיים בפארק הלאומי ברמת-גן תחרות סופר-אנדורו – לראשונה כחלק ממשחקי המכבייה.
הבולדוזרים של 'Riders for Riders' לא נחים. לאחר סבב הסופר-אנדורו העולמי שהתקיים השנה בירושלים, ותחרות ההארד-אנדורו 'מינוס 400' של ים המלח, פונים המפיקים להפקת תחרות סופר אנדורו במשחקי המכבייה שיתקיימו בקיץ הקרוב. תחרות הסופר אנדורו צפויה להיכנס כענף ספורט קבוע במכבייה.
משחקי המכביה קשורים ל'מכבי תנועה עולמית' – שהיא תנועת הספורט היהודית הגדולה והוותיקה בעולם הפועלת במעל 5 יבשות ו-60 מדינות, עם 450 מועדונים ו-400,000 חברים. המכבייה, אירוע הספורט היהודי הגדול ביותר בעולם, מתרחשת אחת לארבע שנים בישראל. השנה יתקיים האירוע ה-21 במשחקי המכביה.
אגב היסטוריה, אתר המכבייה מציין חיבור ישיר לתחום הדו-גלגלי: שתי משלחות של רוכבי אופנועים יהודים יצאו מת"א ל'מסע תעמולה' ברחבי אירופה: הראשונה בשנת 1930, מתל-אביב לאנטוורפן, והשנייה מתל-אביב ללונדון, שנה מאוחר יותר. יקותיאלי עצמו השתתף במשלחת אופנועני הנוער. במסע השני, שהתקיים בין 10 במאי ל-16 ביולי 1931, עברו רוכבי האופנוע 9,375 ק"מ – ממדבר סיני, דרך קהיר, אלכסנדריה, סלוניקי, גורניה-ג'ומיה, סופיה, בלגרד, נוביסד, אוסיאק, זגרב, וינה לינץ, נירנברג, פרנקפורט, מץ ופריז, ועד לונדון, ברייטון, לידס, מנצ'סטר, גלזגו, ברמינגהם וביירות. אל כל הערים האלה הובא דבר המכבייה, אשר הייתה עתידה להיערך באביב 1932 בארץ ישראל, והמוני חברים נלהבים הביעו רצונם להשתתף ב'אולימפיאדה היהודית'. ומכאן הכל היה היסטוריה.
כאמור, אירוע הסופר אנדורו יתקיים בפארק הלאומי ברמת גן ב-19 ביולי, וישתתפו בו רוכבים מובילים מהעולם ומהארץ. בפארק הלאומי ייבנה מסלול מכשולי אנדורו שיכלול סלעים, גזעים, צמיגים בגדלים שונים, וכן אלמנטים טכניים שונים שאותם יצטרכו הרוכבים לעבור במינימום זמן ובמקסימום טכניקה. לצד התחרות יתקיים בפארק הלאומי הפנינג ענק הכולל יריד קניות, אטרקציות לילדים, מתחם מזון, מופע פתיחה, והקרנה של התחרות על מסך ענק. הכניסה למתחם חינמית ופתוחה לקהל הרחב.
נריה מזעקי, ירושלמי בן 21 שמתחרה כבר שנתיים בקטגוריית SSP300 בסופרבייק הישראלי, החליט להגשים חלום גדול ולהתחרות ברמות האירופאיות הגבוהות. הוא מצא קבוצת מרוצים איטלקית ונרשם לקטגוריית R3 קאפ – גביע R3, קטגוריה איטלקית המבוססת כולה על ימאהה R3 – במסגרת האליפות האיטלקית.
זהו סיפורו של נריה בסוף השבוע של הסבב הראשון ב-R3 קאפ האיטלקי, במסלול מיזאנו.
איזה איחוד מרגש: כוכבי העבר של הגרנד פרי, החולקים ביניהם 12 אליפויות עולם על פני שלושה עשורים, יחברו לרכיבה משותפת.
פסטיבל המהירות של גודווד, שנערך מאז 1996 בטירה פרטית הסמוכה למסלול מרוצים בדרום אנגליה, הוא אירוע מוטורי אייקוני שמציג רכבים ואופנועים מכל המינים, סוגים ותקופות בצורה סטטית, וגם מערב אותם במסלול סגור במעלה הגבעה עם שואו מטורף שמנסה לשבור שיאי זמנים מנקודה לנקודה.
השנה יכבדו בנוכחותם רוכבים אגדתיים מתקופות שונות מעולם הגרנד פרי (לפני שנקרא MotoGP) כמו וויין רייני, אשר זכה בתואר הנכסף שלוש פעמים רצופות בעונות 1992-1990 על גבי ימאהה עד שנפצע בעונת 1993 ואיבד את התחושה בגפיים התחתונות. למעשה, זאת תהיה הפעם הראשונה בה רייני יעלה על הימאהה YZR500 שפצע אותו, אחרי שכבר רכב פעם אחת על גבי R1 מותאם. לצידו ירכב קווין שוואנץ – לעולם מספר 34 על הסוזוקי RGV500 – שזכה באליפות של אותה עונת 93 הטראגית. רוכב אמריקאי נוסף הוא 'קינג קני' – ובשמו המלא קני רוברטס. הוא פרץ בסערה לעולם הגרנד פרי בסוף שנות ה-70 עם סגנון רכיבה שהביא מעולם הפלאט טראק, וזכה בשלוש אליפויות עולם רצופות בעונות 1980-1978. הצלע הרביעית – מיק דוהאן האוסטרלי – מחזיק ב-5 תארי אליפות רצופים בעונות 1994 עד 1998 בסגנון חלק וייחודי, כשפציעה חמורה ברגלו הימנית חייבה הפעלה אחרת לבלם האחורי. את השיטה שלו – ידית בלם נוספת מתחת לידית המצמד – מאמצים עד היום רוכבים רבים. בתמונה בראש הידיעה: קווין שוואנץ מוביל את וויין רייני ואת מיק דוהאן.
פסטיבל המהירות של גודווד יתקיים בין התאריכים 23 ל-26 ביוני (קישור לאירוע), ולמי שיש יכולת לרכוש כרטיסים ולראות את כל הקסם – אנחנו ממליצים!
צפו בוולוג של בילי בולט המנסה לשרוד את הקשיים של 'מינוס 400' המטורף.
אנחנו אוהבים ולוגים, ובטח של אלופי עולם. בילי בולט (הוסקוורנה), הבריטי הצעיר שנמצא בשיא הקריירה שלו, מתאר את שלושת הימים המאתגרים בהם התמודד בתחרות ה'מינוס 400', שרק הסתיימה. צפו בתוואי המטורף, בחום הכבד ובאלוף עולם שנותן גז חזק במדינת ישראל הקטנה.
לאחר הפרישה הרוחבית של ימאהה וה-WR450F מכל מסגרות מרוצי המדבר, מודיעים בחברה על הקמת קבוצה חדשה עם הרוכבים פול טארס ואלסנדרו בוטארי, שירכבו על הטנרה 700 WORLD RAID החדש.
לפני כחודשיים הודיעו בימאהה על פרישה מכל מרוצי המדבר, לרבות ראלי הדקאר בו זכו בפודיום רק השנה, זאת לאור הרצון להפנות את המשאבים הכלכליים לתחום אופנועי האדוונצ'ר בכלל והטנרה 700 בפרט. הידיעה התקבלה בתדהמה בעולם השטח, בעיקר משום שלימאהה יש קבלות בתחום: אם נתייחס רק לדקאר המפורסם והיוקרתי, אז סיריל נבו ניצח בדקאר הראשון עוד בשנת 1979 על-גבי ה-XT500. שנה לאחר מכן ימאהה כבר כבשו את כל ארבעת המקומות הראשונים, כאשר מתוך 25 רוכבים שסיימו באותה השנה, 11 רכבו על ימאהה XT500. סטפן פטרהנסל ניצח שש פעמים במדי ימאהה בשנות ה-90 (עם ה-YZE750 וה-XTZ850TRX), ואדי אוריולי הוסיף עוד ניצחון בשנת 1997.
הימאהה טנרה 700 וורלד רייד וצמד הרוכבים שיתחרו עליו
מספר ימים לפני כן חשפו בימאהה את הטנרה 700 וורלד רייד החדש, וכעת מודיעים בימאהה על הקמת קבוצת מרוצים למרוצי המדבר – כאמור על בסיס הטנרה 700 רייד החדש. הרכב הרוכבים כולל את פול טארס ואלסנדרו בוטארי, שהיו שותפים לפיתוח הטנרה הקרבי, ומכוון אל מרוץ ה'אפריקה אקו' באוקטובר הקרוב, מרוץ שהוא ממשיך דרכו של ראלי הדקאר המקורי לפני שעבר מאפריקה לדרום אמריקה. נזכיר שגב סלעניצח שם בשנת 2017. עד אז ישתתפו הצמד במספר מרוצים מקומיים על-גבי הטנרה. האג'נדה של ימאהה היא לקדם את המותג של הטנרה 700, וזוהי דרך מעניינת ומאתגרת לעשות זאת.
גרסת הוורלד רייד לוקחת את פלטפורמת הטנרה 700 ומשפרת אותה במקומות החשובים. ראשית יש בולמים משודרגים – מלפנים קאיאבה הפוכים בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 230 מ"מ, שמוסיפים עוד 20 מ"מ על הגרסה הרגילה. מאחור גם נוספו 20 מ"מ למהלך הגלגל ל-220 בסך הכל, כשהמתלה מגיע עם לינק בתכנון חדש. יש גם משכך היגוי של אוהלינס עם 18 מצבים לטובת היציבות במהירות גבוהה. הבלמים קיבלו מערכת ABS עם שלושה מצבים: מלא על שני הגלגלים, רק על הגלגל הקדמי (ללא האחורי) או ניתוק מלא. עוד תוספות כוללות תיבת אוויר חדשה עם מתאם מאלומיניום, משקף קדמי הגבוה ב-15 מ"מ, כיסויי רדיאטור מפיברגלס, רגליות רוכב רחבות יותר (עם גומי פריק), מגן מנוע מסיבי, וכיסוי רדיאטור חדש וחזק יותר. יש מאותתי LED, ואת צג ה-LCD של הדגם הרגיל מחליף מסך TFT בגודל 5″ עם מצבים שונים וקישורית לסלולר. עוד בולט וחשוב – מיכל הדלק מוגדל המכיל 23 ליטרים של דלק וצמד פתחי התדלוק.
בוקר שבת, אני על קו הזינוק, מתחתיי מנוע וי-טווין בנפח 1,000 סמ"ק, ואני קצת מתרגש והרבה מחויך. ככה זה – ככל שהמנוע יותר מטרטר ככה החיוך הדבילי בתוך הקסדה יותר רחב.
גיא מזניק, והמכונה ואני יוצאים לריקוד טנגו מלחמה. ההילוכים עוברים, המהירות עולה, והמדבר רץ אחורנית מתחת לגלגלים. זה הזמן שאני מזכיר לעצמי שמדובר בראלי ולא במרוץ צפוף, ולכן צריך גם לנווט, או בעיקר להיכנס לראש של של דן קטנוב ולנסות להבין מה הייתה כוונת המשורר שכתב את ספר הדרך.
'ספר דרך' זאת שיטת ניווט שלא ברור לגמרי מאיפה הגיעה. סוג של סיפור דרך כמו שהיינו מכינים לעצמנו בראש בניווטים בצבא, אבל פה עם ציורים ומרחקים. תוך כדי הרכיבה צריך להתאים את המרחק לציור, ולנסות להבין מה ראה הבחור שכתב את ספר הדרך שבו אתה קורא עכשיו תוך כדי רכיבה במהירות שלעתים נוגעת ב-100 קמ"ש. אז אני משחרר קצת את יד ימין, מתרכז בניווט, ואין דבר יותר מהנה מלראות את נקודות הסימון נופלות לך בדיוק במקום.
מקפל את האופנוע – כשעוד היה כוח
נקודה ועוד נקודה, החיוך אדיר, הראש נכנס למצב שיוט, ואז מגיעה הנקודה בקילומטר 3.07 – פנייה ימינה לטיפוס של דיונה. דנדן פינק אותנו בדיונה-דיונה. מסתכל קדימה לנתח את הדיונה, מזהה נחל קטן לפניה, מוריד להילוך שני, מגיע אל הנחל, מפיל את האופנוע בכוח לתוך הנחל כדי לייצר אחיזה, גז חזק ביד ימין, גוף לאחור, והאופנוע נדבק לדיונה ומתחיל לטפס. בשני-שליש גובה האופנוע מסמן שהוא לא מגיע למעלה. כל הגוף ימינה, עוד לחיצה קטנה על יד ימין, ואני מסמן לאופנוע שהוא כן עולה את הדיונה. עוד תיקון אחד לשמאל ואנחנו למעלה.
בקילומטר 3.22 אני פוגש כמה רוכבים מבולבלים, ופה אני עושה את מה שאני הכי טוב בו – מפגין מלא ביטחון עצמי ומסתער על הדרך שנראית לי מתאימה. הפעם זו לא הדרך, ואחרי כמה מאות מטרים על הדיונה אני מזהה שהספר לא מתחבר לשטח. חוזר אחורה, יורד את הדיונה, חוזר שתי נקודות אחורה, בודק שהטיפוס לדיונה התבצע בנקודה הנכונה, שוב מסתער על הדיונה, הפעם קצת יותר נחוש בקו ישר, ושוב אנחנו למעלה. עוצר, מסתכל, מנסה להבין, מושך מעט מזרחה ושוב חותר למגע, אבל על הציר הלא נכון. הבנתם את הרעיון, אבל אני עוד לא. מבזבז על הדיונה כ-20 דקות וחמישה טיפוסים, ולבסוף מוצא את הדרך הנכונה שבה הסיפור מתאים לדרך.
ממשיכים ברכיבה. הניווט קשה, ואני לא היחיד שמסתבך. רוכבים שזינקו הרבה לפניי מגיעים פתאום מולי, ואני מוצא את עצמי רוכב על הדרך כשחמישה מתחרים חוזרים ממנה. פה אני שוב עושה את מה שאני הכי טוב בו, וממשיך בשלי…
ממשיך בשלי
הנקודות מסתדרות לי, ואני מבין שהרגע עקפתי חמישה מתחרים מאוד משמעותיים וזה בדיוק הזמן שלי לעשות טעות ולמשוך בדרך השמאלית במקום הימנית, ושוב הספר לא מתאים לקרקע. מזהה במהירות את הבעיה וחוזר לנקודה האחרונה שבה בוודאות הייתי מאופס, וכך הסיפור חוזר חלילה עד לנקודת התדלוק הראשונה אחרי 60 קילומטרים – נקודה שבה השעון עוצר ל-20 דקות. מתדלקים את האופנוע, צועקים רגע, נושמים עמוק, ומתכוננים לעוד 140 קילומטרים תחרותיים כאלו. קטנוב ניגש אליי ואומר: "עכשיו אתה הולך ליהנות". כמה שהוא צדק.
המרשל סורק את הברקוד שעל האופנוע, ואנחנו מזנקים לקטע מהיר. הדרך לבנה, שישה קילומטרים של מצערת פתוחה, מד המהירות מתריע על 145 קמ"ש, אבל הכל בסדר והכל בשליטה. האופנוע ואני בריקוד המכונה. קצת השכבה, מדי פעם האופנוע באוויר ונוחת כמו על חמאה – חלק ונעים. סיפור הדרך מסמן לי לפנות ימינה לדרך ברורה על הדיונות. החול עמוק, והענק הכחול שלי ששוקל מעל 200 קילו וחמוש ב-115 סוסים שעושים את מה שהם הכי אוהבים – לדהור על החול הרך. אני כמו במדיטציה, מלטף את החול עם פרסות הסוסים במהירות של יותר מ-60 קמ"ש. האופנוע ואני בחיבור מושלם דוהרים, קופצים, משכיבים בסיבובים, זורקים זנב ביציאות מהם, מקפיצים גלגל על 'קרסטים' וצוהלים בשמחה. מדי פעם גם עוקפים רוכבים שיד ימין שלהם פחות חזקה.
הניווט הולך מושלם, ואני מצמצם פערים שפתחתי בדיונה הראשונה. מגיע לנקודה שבה ספר הדרך אומר שמאלה אחרי הגבעה. מזהה את כל השמות הגדולים רוכבים בחוסר ביטחון לכל מיני כיוונים, ושוב אומר לעצמי: "נכון או לא נכון – הפגן ביטחון!". נצמד למצפן הפנימי שלי, והכוכבים לטובתי – אני על דרך המלך. מזהה את המפלצת של גבע מצמצמת עליי פערים. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שעמית שדות בעמדת הנווט ועירא על ההגה, יושבים על ארבעה גלגלים שכל אחד מהם יותר גבוה ממני. כדאי שאזוז ואצמד לשמאל. מסמן להם לעקוף, והם עוקפים תוך כדי שעירא מוציא את היד לסמן לשלום. ככה זה בראלי – המתחרים הם קודם כל חברים.
עם 990 אדוונצ'ר בחול ובדיונות
שוב מזהה פנייה שמאלה בספר הדרך. כנראה שעמית שדות מופתע ממנה בדיוק כמוני, כי הם פונים במהירות מטורפת, והנהג המיומן חזק על הגז כשארבעה גלגלים זורקים עליי קוב וחצי חול. טוב, נו, 'ברכה' קטנה וממשיכים על החול הרך.
אחרי בערך 100 קילומטרים אינטנסיביים כאלה הגוף כבר מותש, הידיים כואבות ממשקל המכונה, המהירות יורדת, האופנוע נותן תחושת כבדות, ופנייה הדוקה ימינה מאלצת אותי להאט. מיד אחרי הפנייה ירידה חזקה של מטר, ואני לא מספיק חד על הגז. הגלגל הקדמי נשתל בחול, ואני שם ת'ראש על דיונה, אבל לא נותן למוזות קצת לרעום. רץ ומרים את האופנוע, מניע ומכניס לראשון. אבל עדיין מדובר במכונה של יותר מ-200 ק"ג, בחול רך, בעלייה, והוא לא רוצה לזוז. בסדר חביבי. מכניס להילוך שני, הרבה גז, מתיישב על החלק האחורי של המושב, ואין ברירה חביבי – לפעמים עושים גם מה שלא רוצים. מתקדמים.
שוב סיבוב, הפעם בקטנה. אני מוריד את האופנוע לצד שמאל, לא בעיה. רק מרים אותו וממשיכים בערך עוד קילומטר, אבל בסיבוב הבא אין לי כוח ליישר את האופנוע והוא יורד לו על צד ימין. אני מרים אותו, ממשיכים ליפול מצד לצד, ובסוף אני כבר כל כך עייף שבקושי מצליח להרים את האופנוע. מתיישב עליו, וכמו תמיד שאתה על סף ייאוש, חשוב לדבר בסמכותיות. אני אומר לאופנוע: "תקשיב אדי! (ככה אני קורא לו כי מדובר בק.ט.מ 990 אדוונצ'ר ספיישל אדישן דקאר), אנחנו מסיימים את היום הזה ביחד, אז כדאי שתהיה מרוכז, ישר על הקו, ושתתחיל למשוך אותי יותר קדימה וקצת פחות הצידה".
ובאבנים גם
שינוי גישה: עכשיו אני לא מנווט תוך כדי רכיבה. יושב על המושב, נזכר בתקופה שהתחלנו לרכוב שם בערבה, שבה לעמוד הייתה מילה גסה. מסתכל על מגדל הניווט, מזהה שיש קילומטר ישר, רוכב בישיבה, ומדי פעם נעמד. על ראש הדיונה מזהה את הנקודה הבאה, וככה שומר על כוחות. קצת מסדיר דופק, נעמד שוב על הרגליות בתנוחת רכיבה קרבית, מישר מבט אל השביל, מזהה קוליס של אופנוע מותש על הציר, וכמו זכר אלפא מקבל מוטיבציה ופתאום נהיה קל יותר. ממשיך ברכיבה, ואחרי כמה קילומטרים מזהה צמד רוכבים שמשחררים לי את הקוף, שגורם לי לשחרר את הסוסים שמזנקים על הבאמפים. מגיעים לשני רוכבים – אחד מימין והשני משמאל – כמו קונוסים במגרש של מורה הנהיגה, וכל האנרגיות חוזרות לגוף. אנחנו בתחרות חביבי!
לדעתי גם אותם קצת עוררתי. מצטער, אני לא יכול להיות בטוח כי לא הסתכלתי אחורנית. ידוע שהאופנוע נוסע בדיוק לאן שהמבט מופנה, ובמהירות של 80 קמ"ש על הדיונה אתה לא רוצה להסתכל לאחור.
הסרט של סיפור הדרך תכף מסתיים. פנייה ימינה, הבאה חצי שמאלה, חמישה קילומטרים לקו הסיום, ציר הבאמפים שצמוד לכביש צאלים-רביבים, ואני כמו חמור שמזהה את האורווה מרחוק. כל הצ'אקרות נפתחות, והמהירות עולה לכזאת שגורמת לאופנוע להיות מנותק מהקרקע רוב הזמן, וכמה שזה כיף! עוקף עוד איזה אופנוע לקראת סיום המרוץ, וחוצה את קו הסיום במהירות גבוהה. עכשיו רק צריך לעצור את הקרנף חזק על הבלמים.
עם חבר אלמוני שמתחרה בפעם הראשונה בראלי
בחזרה לגזיבו של דן להחתים את כרטיס הזמנים, לשתות אספרסו קצר, ועכשיו יש זמן לחלוק חוויות עם החברים עד הטקס המרגש של הנפת הגביעים. זה בדיוק הראלי – לא רק גז וניווט אלא גם חברים טובים שחולקים יחד תחביב משותף.
טקס חלוקת הגביעים. אני על הפודיום – מקום ראשון בקטגוריה שלי, אבל גם אחרון כי אני היחידי שהצליח לסיים את המסלול. אבל בסיכום היום האדיר הזה נתתי הופעה לא רעה בכלל – גם ביחס לעצמי אבל גם ביחס לשאר המתחרים.
מרוץ מינוס 400 שהתקיים בשבוע שעבר באזור עין בוקק ונחלי הסביבה קיבע את מעמדה של ישראל כמעצמת אנדורו עולמית – כשפתח את אליפות העולם בהארד אנדורו; שלושה רוכבים בלבד סיימו את המרוץ באחד המסלולים הקשים בעולם. אי אפשר להפריז בחשיבותו של האירוע הזה לישראל.
את מינוס 400 – הסבב הראשון בעונת 2022 של אליפות העולם בהארד אנדורו – אפשר להכתיר כהצלחה גדולה, ויש לזה כמה סיבות. ראשית, ים המלח, המקום הנמוך בעולם, הוא מקום אקזוטי לבילוי ולרכיבה, והאזור המיוחד יצר עניין רב אצל הרוכבים ואצל העוקבים הרבים ברחבי העולם. בהמשך לכך, המסלול עצמו ותוואי השטח היו קשים ביותר – מהקשים בסדרה. בסיום המרוץ שמענו את רוכבי הגולד שסיימו את המרוץ (מותשים לגמרי) מסננים מתחת לשפה כמה קשה היה המסלול ('EPIC'). המסלול עבר בנחלים ובשלוחות שבאזור נחל זוהר ונחל חימר, והוא כלל טיפוסים בלתי אפשריים בעליות תלולות ומדורדרות, עם קרקע ועם סלעים משוחררים שאותם הרוכבים האירופאים לא מכירים. על סימון המסלול, אגב, אחראים דור שוורץ, ממפיקי המרוץ, ומסמן המסלולים של רד-בול שהגיע ארצה לשם כך. הצליח להם מעל למצופה.
הפארק המוטורי בעין-בוקק
אבל ההצלחה הגדולה של Riders for Riders – מפיקי המרוץ – היא גם, ובעיקר, קיבוע מעמדה של ישראל כמעצמת אנדורו עולמית. כבר שנים שאנחנו כותבים שישראל היא מעצמת אנדורו – אבל זה בזכות מספרי המכירות ומספרי הרוכבים שרוכבים אנדורו כתחביב, שגדולים משמעותית ממה שקורה במדינות אחרות בעולם. תחום האנדורו הפך לפופולרי מאוד בישראל, יחד עם כל תרבות הפנאי. כעת ההכרה הזאת מגיעה לא רק בפעילות הפנאי ובמספרי הרוכבים שעוסקים באנדורו, אלא גם בספורט – וברמה העולמית הגבוהה. אנשי Riders for Riders הביאו את החזון, גורמים חזקים כמו איתן יוחננוף מרשת הסופרים 'יוחננוף' – וכן הרשות לנהיגה ספורטיבית, התאחדות הספורט המוטורי וחברת קומטק – תמכו ודחפו מאחור, ובהרבה עבודה קשה כולם הצליחו להגשים את החזון ולעשות את הבלתי ייאמן – סבב של מרוץ מוטורי בין-לאומי בישראל. זה התחיל בשני מרוצי הסופר אנדורו בצומת שוקת, המשיך בסופר אנדורו בארנה בירושלים לפני חודשיים, וכעת במינוס 400 זה נחתם סופית – ישראל על מפת האנדורו העולמית, ובגדול. על זה תוסיפו רוכב כמו סוף סלע, שכבר בגיל 18 מדגדג את הטופ העולמי, ותבינו כמה מיקוד מקבלת ישראל בדעת הקהל העולמי של תחום האנדורו. מי חשב לפני שנתיים או שלוש שהזינוק הזה אפשרי?
המרוץ התחיל ביום שלישי ביום אורבני שכלל מסלול של 14 ק"מ שבסיומו הקפות במסלול סופר אנדורו שנבנה בכפר המוטורי בעין-בוקק. תוצאות היום הזה קבעו את קבוצות הרוכבים שהוזנקו לפרולוג ביום השני. הפרולוג כלל רכיבה בתוואי השטח שמסביב בהקפת הייר-סקרמבלר של כ-20 ק"מ, שבסיומה הקפה במסלול הסופר אנדורו. ביום השלישי – יום המרוץ המרכזי – הרוכבים יצאו מערד למסלול באורך של כ-75 ק"מ שכלל הקפה בת כ-40 ק"מ, ומשם ירידה מערד לים המלח – המקום הנמוך בעולם ברום של 430 מטרים מתחת לפני הים.
הרוכבים נאלצו להתמודד לא רק עם תוואי שטח קשוח ולעתים הזוי ומטורף, אלא גם עם גל חום שפקד את האזור, כשביום הפרולוג הטמפרטורות עברו את ה-40 מעלות. הרוכבים נחלקו ל-4 קטגוריות – גולד, סילבר, ברונז ואיירון – כשכולם עוברים את אותם המסלולים ומתמודדים עם אותם הקשיים. בסך הכל השתתפו במינוס 400 כ-175 רוכבים, מהם 15 רוכבים בקטגוריית גולד המקצועית. שניים מהם ישראלים – סוף סלע ויפתח פרנקו.
אקסטרים במקום הנמוך בעולם
שלושה רוכבים בלבד סיימו את המרוץ בזמן הגג של 4 שעות. מריו רומן הספרדי (שרקו) סיים במקום הראשון, וזאת לאחר שבחלק ניכר מהמרוץ היה ממוקם שלישי, ובקטעי האקסטרים הקשים הצליח לעקוף את בילי בולט ואת ווייד יאנג. רומן סיים בשמן של 03:48:24 ש'. קצת יותר מ-7 דקות אחריו סיים בילי בולט (הוסקוורנה), ושלישי סיים גראהם ג'רוויס (הוסקוורנה) – 2 דקות בלבד לפני סיום הזמן הרשמי. במקומות הרביעי והחמישי אלפרדו גומז (גאס גאס) וווייד יאנג (שרקו), שאמנם עברו בכל נקודות הביקורת, אבל סיימו לאחר זמן הגג של 4 שעות 04:03 ו-04:06 ש'. אלו הם חמשת הרוכבים היחידים שסיימו את כל המסלול ועברו בכל נקודות הביקורת. כאמור, שלושה בלבד סיימו במסגרת הזמן הרשמי של התחרות.
סוף סלע (בתמונה בראש הידיעה) סיים במקום ה-11 הכללי והראשון מבין הישראלים, כשלא הספיק להגיע לנקודת הביקורת האחרונה. יפתח פרנקו סיים במקום ה-13, כשנעצר 2 נקודות ביקורת לפני הסיום. ואם רוצים המחשה לעד כמה המסלול היה קשה – אפשר להציץ בטבלת התוצאות והזמנים ולראות איך טובי רוכבי האנדורו הישראלים הצליחו להגיע לנקודת הביקורת השנייה או שלישית בלבד.
מרוץ מינוס 400 הוא תעודת כבוד עצומה לעוסקים במלאכה, ובראשם חבורת Riders for Riders – איתמר ציפורי ודור שוורץ. החבורה הזאת הביאה את החזון, שנראה עד לא מזמן תלוש ומנותק מהמציאות, ובעזרת תמיכה רחבה עשתה את הבלתי ייאמן, הביאה סבב של מרוץ באליפות העולם לישראל, וקיבעה את מעמדה של ישראל כמעצמת אנדורו עולמית. היו הרבה מאוד קשיים ומכשולים בדרך הארוכה, אולם חבורת הבולדוזרים הצליחה במאמצים רבים להתגבר על כולם ולהוציא את המרות לפועל. לא הכל עבד חלק, ובהחלט יש מה לשפר לשנים הקרובות, אבל מגמת השיפור של ההפקה היא מעולה, ומה שחשוב זה שתהיה המשכיות – שכן הסבב הישראלי צפוי להתקבע כסבב הפותח של אליפות העולם. על זה מגיע ליוזמים הרבה מאוד כבוד!
ביום שלישי הקרוב, למשך שלושה ימים, יתקיים הסבב הראשון לעונת 2022 באליפות ההארד אנדורו העולמית. לראשונה הוא יתקיים בישראל, במקום הנמוך ביותר בעולם – ים המלח.
היסטוריה או לא, הבולדוזרים מ-Riders for Riders, שהביאו את צמרת העולם לצומת שוקת בשנה שעברה לסופר אנדורו ישראל, ולאצטדיון ארנה שבירושלים לסבב באליפות העולם לסופר-אנדורו השנה, ממשיכים לנרמל את ישראל ולקבע את הלגיטימיות בספורט מוטורי. לאחר תכנון של מספר שנים, והתנגדויות עקשניות של גופי שמירת הטבע שגרמו לשינוי בתוואי התחרות, תתחיל ביום שלישי הקרוב תחרות המינוס 400 (Minus 400) בהשתתפות רוכבי ההארד אנדורו הטובים בעולם.
סוף סלע הישראלי ומריו רומן הספרדי במהלך צילומי הפרומו למינוס 400 (צילום: עמרי גוטמן)
יום התחרות הראשון – יום שלישי, 5 באפריל:
זהו יום המשלב רכיבת אקסטרים עם רכיבה 'אורבנית'. המתחרים יוזנקו אל מסלול באורך 14 ק"מ הכולל מסלול סופר-אנדורו שייבנה בכפר המוטורי על חופי ים המלח. משם ימשיכו לחלק האורבני, באזור המלונות של עין בוקק, לרכיבה בתוואי עירוני ומדברי יחדיו, כשחלקו סלעי וחלקו מכשולים אשר נבנו במיוחד ומשם חזרה אל הכפר המוטורי להקפת הסיום.
כל רוכב יוזנק בנפרד וינסה לקבוע את הזמן הטוב ביותר שהוא יכול על מנת להעפיל למרוץ הסופר-אנדורו שיתקיים בשעות אחר הצהריים. אז יתקיים מקצה אורבני נוסף שמטרתו לשפר את הזמנים של מקצה הבוקר. תוצאות היום הראשון יקבעו את חלוקת הקבוצות ליום הפרולוג שייערך ביום השני של התחרות.
יום התחרות השני – יום רביעי, 6 באפריל:
הפרולוג ייערך במתכונת הייר סקרמבל במסלול מיוחד ומאתגר בתוואי המדברי של הרי ים המלח. ההזנקה תהיה בקבוצות שיקבעו על-פי תוצאות היום הראשון. המרוץ יחל ממתחם הכפר המוטורי אל מסלול שאורכו כ-18 ק"מ במתכונת של הארד אנדורו בהרים הסובבים, כשבסופו יש הקפת סופר-אנדורו במתחם המלונות. תוצאות הפרולוג יקבעו את סדר ההזנקה ליום התחרות המרכזי.
יום התחרות השלישי – יום חמישי, 7 באפריל:
הזינוק ליום התחרות המרכזי יצא מהעיר ערד, ממסלול הנחיתה הישן, למסלול באורך 75 ק"מ עד לסיום בים המלח, ברום של 400 מטר מתחת לפני הים. הרוכבים יתחלקו לארבע קטגוריות: איירון, ברונז, סילבר וגולד – שם ירוכזו בכירי הרוכבים בעולם וישראל.
מרוץ 'מינוס 400' הוא תעודת כבוד לעוסקים במלאכה, והוא ממצב את מדינת ישראל בשיח המוטורי העולמי כמקום לגיטימי לקיום תחרויות. לפרטים נוספים ניתן להיכנס אל אתר התחרות.
צפו במריו רומן מקבוצת שרקו מתאמן לקראת המינוס 400:
קבוצות המרוצים של ימאהה בענפי הראלי-רייד והמדבר לא ימשיכו לעונת 2022 ולמעשה יפסיקו להתקיים כקבוצות מפעל, זאת לאור הרצון להפנות את המשאבים הכלכליים לתחום אופנועי האדוונצ'ר בכלל והטנרה 700 בפרט.
בימאהה משתמשים בשם 'טנרה' (Ténéré)באופנועים הדו-שימושיים / אדוונצ'ר שלהם עוד משנת 1983, שם שבא להדגיש את רוח המדבר וההרפתקנות של הדגם. טנרה הוא מדבר רחב ידיים המשתרע במרכזו של מדבר סהרה בצפונה של ניז'ר, במערב אפריקה. עוד לפני כן, בשנת 1979, התחרה סוכן של ימאהה-צרפת, ז'אן קלוד אוליבר, לימים נשיא ימאהה-צרפת, בקבוצת ימאהה שהשתתפה במרוץ הפריז-דקאר המיתולוגי – שנה שבה זכו בשני המקומות הראשונים. קצת אירוני שההחלטה לסגור את קבוצת המרוצים נובעת מהרצון להשקיע את המשאבים בשיווק וקידום הטנרה 700 ברחבי העולם.
כאמור, בימאהה מודיעים על סגירה רוחבית של תחום המדבר הכולל את קבוצות הראלי-רייד והדקאר. זאת לאחר שנה טובה מאוד בה סיימו את דקאר 2022 במקומות הרביעי והשמיני. ההחלטה על כך מתייחסת לתחום הדו-גלגלי, בעוד בתחום ה-SSV (צד לצד- SBS) ימשיכו להשקיע ב-YXZ1000R. בימאהה מעדיפים להשקיע במועדוני לקוחות ובשיווק בתחום האדוונצ'ר, שכולל את הטנרה 700, כולל הוורלד רייד החדש.
אם נתייחס לדקאר, אז סיריל נבו ניצח את הדקאר הראשון עוד בשנת 1979, על-גבי ה-XT500. שנה לאחר מכן ימאהה כבר כבשו את כל ארבעת המקומות הראשונים, כאשר מתוך 25 רוכבים שסיימו באותה השנה, 11 רכבו על ימאהה XT500. סטפן פטרהנסל ניצח שש פעמים במדי ימאהה בשנות ה-90 (עם ה-YZE750 וה-XTZ850TRX), ואדי אוריולי הוסיף עוד ניצחון בשנת 1997.
הפרישה של ימאהה משאירה את מרוצי הראלי-רייד בידיים של ק.ט.מ (כולל קבוצות הוסקוורנה וגאס גאס) והונדה בלבד.
הישג אדיר: סוף סלע מסיים במקום השני בקטגוריית הג'וניורס בסבב ההונגרי של אליפות הסופראנדורו העולמית.
רוכב ק.ט.מ הצעיר והמוכשר סוף סלע מציין עוד הישג בקריירה המרשימה שלו כשהתחרה בבסבב השני של אליפות הסופראנדורו העולמית שהתקיים בבודפשט שבהונגריה וסיים שני בקטגוריה. סלע התחרה בקטגוריית הג'וניורס המיועדת לרוכבים עד גיל 21. כל סבב מורכב משלושה מרוצי גמר, והמנצח הוא זה שמקבץ את התוצאה הכוללת הטובה ביותר.
סלע, שמתאמן בחודשים האחרונים תחת שרביטו של אלפרדו גומז, התחיל את הערב עם הזמן המהיר באימונים. את המקצה הראשון סיים סלע במקום השני, לאחר מכן הרוכבים המהירים עוברים לשורה השנייה כדי לשמור על עניין, והוא סיים את המקצה השני רק במקום השביעי. במקצה השלישי והאחרון סלע לקח את ההולשוט והוביל עד לסיום. בסיום התברר שהוא חטף 10 שניות עונשין בשל ירידה מהמסלול, ועקב כך הורד למקום השני.
בקטגוריה הבכירה בילי בולט (הוסקוורנה) זכה בניצחונו השני העונה לפני טדי בלזוסיאק (גאס גאס) וג'וני ווקר (בטא).
הרוכב המוכשר יהיה הישראלי המוביל בסבב השלישי של הסופראנדורו העולמי שיתקיים בארנה שבירושלים ב-3.3, אליו תגיע צמרת הרוכבים העולמיים למסלול הביתי של סלע.
