אתמול (שבת) התקיים בפעם החמישית אחד ממרוצי האקסטרים-אנדורו הקשים שיש בסצנה האמריקאית – ה-Last Dog Standing. מרוץ שמפיק מועדון האופנועים – כלבי פריירי (Prairie Dogs MC) במסלול גלן הלן בקליפורניה.
השלישייה הישראלית בוחנת עצים למנגל שאחרי המרוץ
המרוץ מתחיל בפרולוג, אבל של קטגוריית הפרו בלבד, ומיד אחריו מזנקות שאר הקטגוריות (Novice, Intermediate, ,Expert) לשלב הראשון – LDS1 – הקפת אנדורו קשה מאוד של כ-20 ק"מ המשלבת תוואי שטח קשה ומכשולים טבעיים ומלאכותיים קשים. לרוב הקפה זו לוקחת 45-60 דקות למתחרה המהיר ביותר משורות האקספרט, ועל מנת לעלות לשלב הבא – LDS2 – צריך לסיים את ההקפה עד 60 דקות אחרי המוביל.
LDS2 – כל מי שסיים את השלב הראשון עולה לשלב זה. כאן מדובר על אותה הקפה, רק בתוספת כמה אלמנטים קשים. כאמור, לשלב זה מזנקים גם רוכבי קטגוריית הפרו.
כדי לעלות לשלב הבא והאחרון – LDS3 – צריך לסיים עד 45 דקות אחרי המוביל. נזכיר שבשלב זה המסלול קשה יותר, המוביל הוא פרו רענן (הם לא משתתפים ב-LDS1), ויש גם עייפות מצטברת מהשלב הקודם.
יורם לביא וחברים
מי שהצליח לסיים בזמן ועלה לשלב השלישי – LDS3 – מתמודד שוב עם הוספת אלמנטים קשים, והפעם מדובר ב-3 הקפות רצופות של המסלול שצריך לסיים במסגרת הזמן המותרת – שזה כבר ממש קשה. בשנה שעברה, למשל, רק שישה סיימו מתוך מאה.
השנה לראשונה השתתפו 3 ישראלים – יורם לביא (ק.ט.מ 300EXC), שבאמתחתו כבר אין ספור מרוצים בינלאומיים (רומניאקס, באחה 500, באחה 1000, סיקסדייז ועוד), משה כהן (ק.ט.מ 200EXC), שכבר קטף מספר גביעים מקומיים באליפות האנדורו שלנו וזה המרוץ הראשון שלו מעבר לים, וליאור (ק.ט.מ 300EXC) – ישראלי נוסף שמתגורר בלוס אנג'לס. שלושתם התחרו בקטגוריית ה-Intermediate .
נתחיל מהסוף: לשלב השלישי, LDS3, לא הגיע אף אחד מהשלושה.
צמיג בגודל ראש שלך!
את ה-LDS1 מוש סיים ראשון מבין השלושה ובמקום 20+ בכללי. את ה-LDS2 יורם וליאור לא סיימו בעקבות נפילות ותקלות, כגון מגע במתנע החשמלי באופנוע של יורם שעשה בעיות, ונפילה שבעקבותיה נפתח פקק הדלק וכמעט כולו נשפך, מה שאילץ את יורם לרכב במוד של רק להגיע לסוף על ליטר הדלק שנשאר.
את אותה הקפה שנייה, LDS2, סיימו 8 פרו ,11 אקספרטס ו-1 אינטרמדיאט, שזהו מוש שהביא תוצאה מעולה. 12 מתוכם הצליחו לעלות לשלב השלישי ולסיים בזמן גג.
מוש סיים ראשון בקטגוריה שלו ו-15 בכללי! הישג מעולה ומכובד מאוד, במיוחד כשאת המקומות הראשונים תופסים שמות כמו קודי ווב, מייק בראון, קולטון האקר ואחרים ברמתם.
ברכות ממערכת WheelZ.
הישראלים מחייכים. פה זה לפני המרוץ…גם מוש מבסוט, נראה לנו שפה זה כבר אחרי…וכך יורם נראה תוך כדי…
"לא ייאמן. נתתי כל מה שיש לי על סט הצמיגים הראשון. על הסט השני כבר הלכתי על הכל או כלום. כמעט התפוצצתי כי פתחתי גז מוקדם מדי. מקום ראשון ושני לסוזוקי על הגריד זו תוצאה נפלאה, ומגיע להם אחרי כל העבודה הקשה. אני שמח מאוד לייצג אותם ומקווה שנילחם מלפנים מחר". ככה סיכם אלייש אספרגרו את תחושותיו לגבי הביצועים המשובחים שלו במבחני הדירוג לגרנד-פרי הקטלוני.
ארבע שנים אחרי הפרישה, סוזוקי חוזרים ל-MotoGP. במשך כמעט שנתיים עקבנו אחריהם בדריכות, כל פרסום לעיתונות, כל תוצאת מבחן, כל עדכון שרנדי דה-פונייה, רוכב המבחן שלהם, נתן. את אלו של נובואטסו אאוקי לא הבנו, הם היו ביפנית.
בתוצאות המבחנים הם היו בין שנייה לשתי שניות רחוקים מיתר אופנועי המפעל
ההתחלה לא נראתה מבטיחה במיוחד – בתוצאות המבחנים הם היו בין שנייה לשתי שניות רחוקים מיתר אופנועי המפעל. הגיוני בסך הכל. רק חוזרים עם אופנוע חדש לחלוטין שעוד דורש המון פיתוח, ובכל זאת. את דני פדרוסה הם לא הצליחו להחתים, על קרטשלאו החליטו לוותר. במקום אלה הם לקחו צמד מעניין של רוכבים – אלייש אספרגרו ומאווריק וינאלס.
על פניו מדובר בשני רוכבים מאוד מוכשרים ומבטיחים. הראשון כבר בילה מספר עונות בקטגוריה הבכירה והביא תוצאות מאוד מכובדות על אופנוע CRT נחות מבוסס אפריליה RSV. השני רוקי שעולה לקטגוריה אחרי אליפות עולם ב-Moto3 ושנה אחת בלבד אותה סיים שלישי ב-Moto2.
שני רוכבים מאוד מוכשרים ומבטיחים
אז מחד מדובר בשני רוכבים מהירים בהחלט, אולם מאידך ברור לכולם שעם כל הכבוד לאספרגרו, על האליפות הוא לא הולך להתחרות בעונה הקרובה. גרוע מכך, לא מדובר בבחירה המוצלחת ביותר כשבאים עם אופנוע חדש וצריך לפתח אותו מאפס. במצב הזה סביר שירצו רוכבים עם הרבה ניסיון, המון מהירות ויכולת פיתוח טובה – כלומר מתן פידבק מעולה על מה האופנוע עושה, מה הוא צריך לעשות, ורצוי גם שיהיה לו רקע על עוד אופנועי פרוטוטייפ מוצלחים של יצרנים אחרים. נניח, קאל קראטשלאו, דני פדרוסה, או אפילו ניקי היידן.
למרות זאת, דווידה בריביו, מנהל הקבוצה, אמר מספר פעמים שהוא מאמין מאוד בבחירות שלו לרוכבי הקבוצה. אספרגרו מאוד מהיר ועזר מאוד בפיתוח ה-ART עליו רכב, ווינאלס לומד מהר מאוד. אם להתעכב על וינאלס, אז הוא חגג השנה יום הולדת 20 בסך הכל ונחשב אחד השמות המבטיחים בתחום בשנים הבאות, וזה בהחלט דבר חשוב כשבונים קבוצה מנצחת בראייה של 3-4 שנים קדימה.
למרות שהמנוע חזק יותר, באופן מוזר הוא גם קל יותר לשימוש
ובינתיים, ההתחלה לא הייתה פשוטה. הערכות מדברות על כך שהמנוע של הסוזוקי קרוב יותר בהספק שהוא מוציא לאופנועי ה-Open Class מאשר לאופנועי המפעל. בישורות רואים את זה היטב – אספרגרו ווינאלס איטיים מאוד ביחס לרוכבי הונדה, ימאהה, ובוודאי דוקאטי, ששוברים שיאי מהירות. לקטלוניה הם הביאו מנוע מעודכן, אבל לא לזה ציפו הרוכבים. אספרגרו אמר שהמצב יותר טוב, אבל השיפור מתבטא ב-2-3 קמ"ש בלבד יותר מהמנוע הקודם, מה שאומר שהם עוד 2-3 קמ"ש איטיים מרוכבי ימאהה והונדה. עם זאת, הוא ציין, למרות שהמנוע חזק יותר, באופן מוזר הוא גם קל יותר לשימוש והתגובה למצערת פחות חריפה.
והנה, אם בחרז ראינו ניצנים ראשונים של כיוון חיובי בסככה התכולה, ביומיים הראשונים בקטלוניה הכיוון כבר ברור מאוד. וינאלס ואספרגרו התברגו לחמישייה הראשונה בשלושת מקצי האימון הראשונים, ובמקצי הדירוג עצמם לקחו את המקום הראשון והשני בהתאמה. פול פוזישן ראשון מאז 2007, הללויה!
הלכתי על הכול או כלום
אז נכון, מקצי דירוג זה לא מרוץ (רק תשאלו את ולנטינו רוסי, הוא כבר יסביר לכם), ועוד יש הרבה עבודה, אבל אנחנו נחזיק לצמד הצעיר ולאופנועים התכולים אצבעות במרוץ מחר.
הסבב השלישי באליפות הסתיים עם סימן שאלה גדול בקטגוריית ה-450 – מה מצבו של איליי טומאק (הונדה GEICO) אחרי ההתרסקות הקשה שעבר לקראת סוף המקצה השני? הפרשנים ניחשו כל דבר בין חזרה כבר למרוץ הבא ועד להיעדרות של כמה מרוצים.
באמצע השבוע שחררה הקבוצה של טומאק הודעה שהמחישה עד כמה קשה הייתה הפגיעה שהוא ספג. כתף אחת נפרקה ויצאה מהמקום, ואילו הכתף השנייה ספגה פגיעה רצינית יותר והרצועה בה נקרעה, מה שמצריך ניתוח וזמן התאוששות ארוך כך שאיליי טומאק לא ימשיך להתחרות העונה וגם אין צפי כרגע לחזרה לאופנוע בהמשך.
הפציעה של טומאק הפכה את האליפות להרבה פחות מעניינת, כאשר ראיין דאנג'י (ק.ט.מ) מוביל את האליפות בפער נקודות עצום מקני רוקזן (סוזוקי RCH). למרות שמדובר בשני רוכבים שווי כוחות אשר נמצאים בכמה רמות משאר השדה, קשה לראות מאבק של ממש על האליפות, אבל יש לצפות ללא מעט מרוצים מותחים בין השניים, כאשר מדי פעם רוכבים מהדרג השני כמו אנדרסון, סילי, בארשה ובאגט יתערבבו איתם ויעלו על הפודיום.
דאנג'י – בלי מתחרים
בקטגוריית ה-250, ג'רמי מרטין (ימאהה) נראה נפלא והדיווחים מהמחנה של מרווין מוסקין (ק.ט.מ) מספרים כי הוא התאושש מההתרסקות בשבוע שעבר ויגיע בכושר מלא. כמו בקטגוריית ה-450, יש לנו שני רוכבים שהם רמה מעל כולם, אך בכל מרוץ נראה רוכבים חזקים אחרים כמו זאק אוסבורן (הוסקוורנה), ג'סי נלסון (סוזוקי) ואדם סינסרלו (קוואסאקי) משתלבים בצמרת.
מרוצי הסופ"ש
450
במקצה הראשון התרחיש שכולם ציפו לו אחרי הפציעה של טומאק התממש. ג'סטין בארשה (ימאהה JGR) מנזק היטב, לוקח את ההולשוט ומקנח עם סלטה יפה – מה שמשאיר לדאנג'י מסלול פתוח, והוא אכן דוהר כל הדרך לניצחון. מאחור קרב יפה בין ג'ייסון אנדרסון (הוסקוורנה) לבין קני רוקזן. אנדרסון, שבינתיים מפתיע עם יכולת גבוהה ולא אופיינית עבור הרוכב שמצטיין לרוב בסופר קרוס, מסיים שני, כאשר רוקזן כמעט כמעט מדביק אותו אך מסתפק במקום השלישי.
במקצה השני רוקזן חוזר להראות לנו כמה כישרון ויכולת יש בבחור הצעיר הזה (בסך הכל בן 20!). רוקזן מוביל את המרוץ מקצה לקצה, כך שדאנג'י מסתפק במקום השני בלבד ובהבנה שלמרות שטומאק כבר לא על המסלול החיים לא יהיו קלים העונה. שלישי מסיים בלייק באגט (סוזוקי) שמראה לנו שהוא הופך למבקר קבוע על הפודים
פודיום ת'אנדר ואלי – 450
ראיין דאנג'י 1-2
קני רוקזן 3-1
ג'ייסון אנדרסון 2-4
כזה גדול!
טבלת האליפות
הטבלה לאחר פרישת טומאק לא מלהיבה במיוחד, ואלא אם תקרה איזו תקלה טכנית רצינית או פציעה משמעותית לדאנג'י – נראה שאין מה שימנע ממנו תואר אליפות נוסף.
ראיין דאנגי' – 175 נק'
קני רוקזן – 138 נק'
בלייק באגט – 125 נק'
250
במקצה הראשון מרווין מוסקין (ק.ט.מ) מראה שהוא התאושש משבוע שעבר. מוסקין לוקח את ההולשוט, דוהר קדימה לניצחון ומשאיר אבק לג'רמי מרטין שקצת מסתבך במרכז השדה אך לבסוף מסיים שני. שלישי מגיע ג'סי נלסון (ק.ט.מ TLD) שמפגין יכולת גבוהה לאחרונה ואוסף עוד פודיום.
מקצה שני – ג'רמי מרטין לא מרשה לעצמו לאבד נקודות במאבק האליפות. הוא מזנק חזק ומוביל את המרוץ מקצה לקצה. מוסקין מסתבך בזינוק עם רוכבים נוספים, ועד שהוא מתאושש הוא נמצא הרחק מאחור. רכיבה מבריקה של הצרפתי מאפשרת לו לצמצם נזקים והוא מסיים רביעי. ג'סי נלסון משדרג מקום במקצה השני, ושלישי מגיע אדם סינסרילו שמשתפר משבוע לשבוע
פודיום ת'אנדר ואלי – 450
ג'רמי מרטין (ימאהה) 2-1
מרווין מוסקין (ק.ט.מ) 1-4
ג'סי נלסון (ק.ט.מ) 3-2
ג'רמי מרטין
טבלת האליפות
השבוע ללא שינויים דרמטיים בטבלה. ג'רמי מרטין מגדיל במעט את הפער מקדימה, אבל עדיין יש לנו תחרות צפופה וחזקה על תואר האליפות.
ג'רמי מרטין – 175 נק'
מרווין מוסקין – 169 נק'
ג'סי נלסון – 122 נק'
סבב האליפות הבא יערך בסופ"ש הקרוב במסלול היי פוינט שבפנסילווניה.
ארצברג רודיאו – מרוץ האקסטרים-אנדורו הגדול בעולם, התקיים בסוף השבוע האחרון בפעם ה-21 באוסטריה. המרוץ, הנמשך ארבעה ימים, הוא הגדול, הצבעוני והמגוון בסדרת האקסטרים-אנדורו, עם 1,500 מתחרים מכל העולם מול מאות צופים נלהבים. האירוע מתחלק ל-3 מרוצים שונים, כשגולת הכותרת הוא המירוץ האחרון – ה'רד בול הייר סקרמבל', שאליו מגיעים 500 הרוכבים המהירים ביותר מתוך 1,500 הרוכבים שהתחרו בפרולוג – ה'גנרלי איירון רואד'.
המרוץ הראשון הוא ה'קארצ'ר רוקט רייד' – תחרות טיפוס גבעה סופר-תלולה בגובה ארבע קומות.
השנה זכה בגביע בפעם השלישית המוטוקרוסר האוסטרי אוסי רייסינגר (הוסקוורנה). שני בראד ווילאמס (הוסקוורנה) ושלישי רוכב הפריסטייל-מוטוקרוס הבלגי ג'ימי ורבור (ק.ט.מ).
המרוץ השני, ה'גנרלי איירון רואד' – דרך עפר באורך 13.5 ק"מ וברוחב 30 מטר שלוקחת את המתחרים לפסגת מחצבת אייסנרז בגובה 1,446מטר מעל פני הים.
ג'וני ווקר (ק.ט.מ, בתמונה בראש הידיעה) זינק ראשון וקבע את הזמן המהיר ביותר – 11:05.131 דקות. אוסי רייסינגר (הוסקוורנה) הגיע שני, 5 שניות אחרי ווקר ובהפרש של פחות משנייה לפני טדי בלזוסיאק (ק.ט.מ) שהגיע שלישי .
הרד בול הייר סקרמבל
סיום מפתיע למרוץ: ארבעה מנצחים במקום הראשון.
בעקבות אחוז גבוה של מסיימים בשנה שעברה, מארגני המרוץ הוסיפו קטע חדש ולא מוכר (ומסתבר שגם כמעט בלתי עביר), שחייב את אלפרדו גומז, ג'וני ווקר, גראהם ג'רוויס ואנדראס לטינביכלר להתאחד ולעזור אחד לשני על מנת לעבור אותו ולהמשיך יחד עד לסיום. בנוסף אליהם גם מריו רומן זכה לסיים ולהגיע למקום השני .
התחלת המרוץ הייתה רגילה יחסית ומזג האוויר היה טוב, לראשונה מזה כמה שנים. ג'וני ווקר (ק.ט.מ) לקח את ההובלה מהזינוק ולחץ חזק כדי לפתוח פער על השאר. טדי בלזוסיאק (ק.ט.מ), שכבר ניצח את הארצברג 5 פעמים בעבר, חזר השנה אל ההר עם הרבה ציפיות אבל התרסק ופרש בעלייה הראשונה.
ווקר הוביל עד אחרי הקטע המפורסם 'הארוחה של קארל' (קטע ארוך של בולדרים עצומים בסגנון טריאל), אבל ג'רוויס כבר הצליח לצמצם את הפער ולהתמקם שני, 2 דקות אחרי ווקר, כשאלפרדו גומז (הוסקוורנה) רודף אחריהם חזק אחרי שתי התרסקויות. לא הרחק מאחוריהם היו וויד יאנג (ק.ט.מ), אנדראס לטינביכלר (ק.ט.מ) ומריו רומן (ק.ט.מ).
אחרי הארוחה של קארל העניינים הסתבכו, כאשר ווקר עצר לסדר רדיאטור פגוע, ג'רוויס וגומז עקפו אותו ונכנסו היישר אל הקטע החדש והלא מוכר 'דאון טאון'. אחרי מספר ניסיונות ג'רוויס הבין שבלתי אפשרי לעבור את הקטע האימתני לבד וברכיבה, ואז ג'רוויס, גומז, ווקר, לטינביכלר ורומן שהגיעו אחרי זמן מה התאחדו והתחילו למשוך אחד את השני עם חבלים במשך 90 דקות תמימות, וזאת על מנת לעבור את הקטע. לאחריו הם רכבו יחד לסיום, כך שאלפרדו גומז, ג'וני ווקר, גראהם ג'רוויס ואנדראס לטינביכלר – כל הרביעייה במקום הראשון, מריו רומן במקום השני ווויד יאנג נפסל כי הוא פספס נקודת ביקורת.
עם דאבל רביעי העונה למספר 65 בירוק, הוא עומד הפעם העשירית העונה על המדרגה הגבוהה בפודיום, עליו הוא מבקר כבר 15 מרוצים ברצף (כולל המרוץ הנועל של 2014) – ההישג השלישי בגודלו בהיסטוריה של הסדרה. לא פחות מרשימה היא העובדה שאת שני הניצחונות בפורטימאו משיג ראיי כשהוא מזנק מהמקום השמיני.
את הפול פוזישן לוקח ג'וליאנו, שמאז שחזר מהפציעה ממנה סבל בתחילת העונה נראה טוב על הדוקאטי של קבוצת ארובה, ואת המירוצים הוא מסיים במקומות הרביעי והשני בהתאמה. עוד בשורה הראשונה טום סייקס וצ'אז דיוויס. בשורה השנייה מפתיעים אלכס לווז (סוזוקי) ומתאו באיוקו (דוקאטי אלתיאה) משני צידיו של לאון האסלם. ראיי שמחליק במקצה הדירוג מזנק כאמור מאמצע השורה השלישית בלבד.
איך אני מפרק להם ת'צורה?
מקצה ראשון
ראיי מזנק מצוין ועולה 6 מקומות עד למקום השני עוד לפני תום ההקפה הראשונה, רודף אחרי בן קבוצתו סייקס בזמן שדיוויס נאבק בהאסלם ומצליח לשמור על המקום השלישי. ג'וליאנו מתדרדר מספר מקומות, אולם בהמשך מצליח להתאושש ומסיים רביעי.
6 הקפות לסיום והגשם שאיים לרדת קודם לכן מצטרף לרוחות המנשבות במסלול, הדגלים מונפים ומסמנים לרוכבים שהם יכולים להיכנס לפיטס, אך בהתאם לחוקים לא ניתן להחליף לאופנוע מספר 2 עם צמיגי גשם מורכבים ולכן עליהם להחליף את סט הצמיגים של האופנועים עליהם הם רוכבים. היחיד שלא נכנס עם כולם הוא סייקס, שמחליט להמר בהקפה נוספת עם צמיגי סליקס וחוזר למסלול בדיוק כשראיי חולף על פניו, הישר אל המקום השני בו היה טרם החל לרדת הגשם, ותוך מספר פניות משיג את בן קבוצתו ואף עוקף אותו. פחות משתי הקפות לסיום עובר ראיי להוביל בעקבות מה שנראה כתקלה במערכת בקרת האחיזה באופנועו של סייקס, שמצליח למנוע מדיוויס לעקוף אותו עד לקו הסיום ומסיים שני, 9.3 שניות מאחורי ראיי. אלוף העולם המכהן גינטולי מסיים במקום החמישי במרוץ לא רע מבחינתו, אך על גבי ההונדה נראה רחוק מהיכולת שהפגין בעונה הקודמת.
תוצאות המקצה הראשון
ג'ונתן ראיי
טום סייקס
צ'אז דיוויס
דווידה ג'וליאנו
סילבן גינטולי
בדיוק ככה!
מקצה שני
המחצית השנייה של הסבב ושל העונה כולה נפתחה כעבור שעתיים בלבד במזג אויר מצוין, למרוץ שהפעם התחיל וגם הסתיים יבש. ראיי שוב פותח היטב כדי להדביק את המתרחש מלפנים והשלישיה ג'וליאנו-סייקס-ראיי בורחת קדימה, משאירה את היתר להיאבק על מקומות 4 ומטה. בהקפה מספר 10 מצליח ראיי לעלות למקום הראשון, ומשם הוא פותח בהתמדה פער שגדל לכדי 5.4 שניות עד לקו הסיום.
המאבק על המקום השני (והשלישי) מוכרע כשמספר הקפות לסיום סייקס מאבד גובה במה שנראה כמו עוד תקלה טכנית בקוואסאקי שלו. שלישי מסיים האסלם, שבתום הסבב בפורטימאו מאבד את המקום השני בטבלת האליפות לטום סייקס, רביעי צ'אז דיוויס וחמישי ואן דר מארק, שבהקפה האחרונה גובר על אלוף העולם וחברו לקבוצת הונדה, גינטולי.
תוצאות מקצה שני
ג'ונתן ראיי
דווידה ג'וליאנו
לאון האסלם
צ'אז דיוויס
מייקל ואן דר מארק
קחו שמפניה, פשוטי עם!
טבלת האליפות לאחר סבב מס' 7
ג'ונתן ראיי, קוואסאקי, 330 נק'
טום סייקס, קוואסאקי, 206 נק'
לאון האסלם, אפריליה, 199 נק'
צ'אז דיוויס, דוקאטי, 184 נק'
ג'ורדי טורס, אפריליה, 131 נק'
הסבב הבא יתקיים במסלול מיזאנו (איטליה) בסוף השבוע של ה-21.6.
תחילת הסוף של התאחדות הכידונאים ושל חוק הספורט המוטורי? נראה שכן. לעמותות המוטוקרוס והסופרמוטו נמאס מהמצב הקיים שבו חוק הספורט המוטורי מציב חסמים כמעט בלתי אפשריים על קיום מרוצים, והן הודיעו על פרישה מהתאחדות הכידונאים ויציאה לדרך חדשה, עצמאית.
זה התחיל השבוע עם עמותת המוטוקרוס. רוני רגף, מראשי העמותה, הודיע על פרישה מההתאחדות ויציאה לדרך עצמאית חדשה שבמסגרתה יפעלו לקיום תחרויות מוטוקרוס. לדברי רגף, רוכבי המוטוקרוס הפעילים מתכוונים לפתוח עמותה חדשה שתאגד אך ורק רוכבי מוטוקרוס פעילים, ואשר תפעל לקיום מרוצים בשגרה. יחד עם זאת, מספר נציגים של עמותת המוטוקרוס עדיין מייצגים את העמותה בהתאחדות, כך שלמעשה רוכבי המוטוקרוס מפוצלים.
היום (ו') הודיע דני אנגלברג, יו"ר עמותת הסופרמוטו ומי ששימש עד לא מזמן כיו"ר התאחדות הכידונאים, כי עמותת הסופרמוטו פורשת גם היא מהתאחדות הכידונאים וכי גם רוכבי הסופרמוטו יוצאים לדרך חדשה ועצמאית, בלי קשר לעמותת המוטוקרוס. במכתב שהוציא אנגלברג ליו"ר התאחדות הכידונאים הזמני, שון בן יקר, הוא מודיע בשם העמותה על הפסקת חברותה בהתאחדות, זאת בשל הכישלון הנמשך כבר 10 שנים, מיום הקמת ההתאחדות, בניהול הענף. לטענת אנגלברג, כישלון זה אינו נובע מהרכב האנשים בהתאחדות אלא מחוק הנהיגה הספורטיבית ומהרשות לנהיגה ספורטיבית. עוד אומרים רוכבי הסופרמוטו כי הם אינם מאמינים שלהתאחדות תהיה את היכולת לקדם את הספורט המוטורי בישראל, שכן היא תלויה ב-100% בכספי תמיכה ממשרד הספורט, וכי ההתאחדות הפכה להיות צינור להעברת כספים ממשרד הספורט למפיקי האירועים וכל קיומה הינו פיקציה.
מעמותת הסופרמוטו נמסר שהם מאמינים שהדרך היחידה לכינון ספורט מוטורי בישראל הינה על ידי יישור קו מוחלט עם הנעשה בשאר העולם מבחינת מבנה הענף ורגולציה, וכי מעתה העמותה יוצאת לדרך חדשה שבמסגרתה תפעל אך ורק בכפוף לנציגות ה-FIM בישראל.
הפרישה של עמותות המוטוקרוס והסופרמוטו היא המשך ישיר של כדור השלג שהחל להתגלגל לפני שבועות ספורים. כזכור, יו"ר ההתאחדות הטרי אילן עזרא ומנכ"ל ההתאחדות ישראל ויליגורהפרשו מתפקידיהם בהפרש של שבועות ספורים בשל חוסר אמון במערכת. את אילן עזרא החליף בתפקידו שון בן יקר מעמותת מסלול, אולם בשל חוסר האמון המוחלט של הספורטאים במערכת, לא נראה שחוק הספורט המוטורי יוכל להמשיך במתכונתו הנוכחית. אנו עדים אם כן לתחילת סופו של חוק הספורט המוטורי, במהלכים שמגיעים ישירות מהשטח – מהרוכבים עצמם. נמשיך לעדכן.
בשבת האחרונה יצא לדרך מרוץ ה-TT באי-מאן. בעידן שכל כולו פוליטיקלי קורקט, ה-TT הוא אצבע משולשת מלאה בסחוג בתוך העין של העולם. מרוץ, כמו שמרוץ צריך להיות, על מסלול ארוך מפותל ומסוכן, עם רוכבים שלא טרודים בגדרות אוויר ומשטחי החלקה. ה-TT הוא המקום האחרון בעולם בו נותנים גז – בלי יותר מדי חשבון.
https://www.youtube.com/watch?v=jqmb23hwLVs
יש אינסוף פרטים חיוניים יותר ופחות סביב ה-TT. הנה חמישה שאנחנו חושבים שהם בסיסיים וחיוניים:
ותק
מירוץ האופנועים הראשון נערך באי ב-1907. עם ותק של יותר מ-100 שנה אפשר לקרוא ל-TT באי-מאן 'ותיק'. ותק שמייצרת מסורת מפוארת של מהירות. למרות שלא בטוח שמהירות היא מה שעובר בראש כשרואים את מנצח המרוץ הראשון – צ'רלס קולייר.
איפה החבר'ה עם מחממי הצמיגים?
מהירות
בשנת 1957 נשבר מחסום ה-100 מייל לשעה (מהירות ממוצעת להקפה). 50 שנה מאוחר יותר נשבר מחסום ה-130 מייל. בשנה שעברה פירק ברוס אנסטי את כל השיאים וקבע 17 דקות ו-6.6 שניות להקפה בת 60 הק"מ. זה מתאר מהירות ממוצעת של כמעט 133 מייל בשעה. בעברית זה יוצא כמעט 213 קמ"ש, מהירות ממוצעת, כן? בשביל להבין איך זה מרגיש אפשר לצפות בווידאו הזה:
אלופים
שלושת הרוכבים המעוטרים ביותר של ה-TT. הם אולי נראים כמו חנוונים בריטים חביבים, אבל מדובר ברוצחי אפקסים סדרתיים שחולקים ביניהם 61 ניצחונות באי.
ג'ואי דאנלופ. קריירה עם 26 ניצחונות באי-מאן נגמרה בתאונה באסטוניה.
ג'ואי דאנלופ. המלך הבלתי מעורער של האי
ג'ון מק'גינס. 21 ניצחונות והוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה. מצד שני אנחנו ממליצים לו להתרחק ממרוצים באסטוניה.
היורש?
סטנלי מייקל ביילי היילווד, זה השם המלא, אבל אתם יכולים לקרוא לו בכינוי המוכר יותר שלו – 'דה-בייק'. 14 ניצחונות באי-מאן הם הישג מרשים, אבל רק חלק אחד מהקריירה המכובדת של היילווד.
בימים בהם אופנועים היו עשויים מברזל ואופנוענים הלכו עם שרשראות זהב…
הכוכב
גיא מרטין, מכונאי משאיות, הוא הכוכב הגדול בעידן הנוכחי של ה-TT. כמה גדול? יש שמועות שהוא יהיה בצוות המנחים הבא של טופ-גיר. שימו את כל זה בצד, הוא גם רוכב לא רע בכלל. מספיק בשביל לצבור 18 פודיומיום באי-מאן. אבל הוא עדיין לא רשם לזכותו ניצחון. בתקופה האחרונה הוא מספר שהמרוץ הנוכחי הוא האחרון שלו. אבל זו הצהרה שקל מאוד לחזור ממנה. בחוגים מסוימים הוא מכונה 'שמעון פרס של האי-מאן'.
גיא (שמעון?) מרטין. אולי הפעם
חשמל
ב-2010 הושק ה-ZERO TT – מרוץ לאופנועים ללא פליטת מזהמים. חשמליים במילים אחרות. חלק מהאופנועים האלו לא הצליחו להשלים את ההקפה של האי וחלק סיימו אותה במהירות הליכה. בשנים האחרונות הכלים החשמליים מציגים יכולת מרשימה יותר, אבל אותנו זה לא מעניין. המרוץ באי-מאן הוא המעוז האחרון, המקום בו הבולשיט נשאר בחוץ ובפנים נשארה רק המחויבות, הגז. אל תזהמו לנו את זה עם חשמל. בבקשה.
אנו מגיעים לסבב השלישי באליפות ארה"ב במוטוקרוס כאשר עד כה יש לנו מוביל דומיננטי בכל קטגוריה שפתח פער משמעותי יחסית לשלב המוקדם בעונה. בקטגוריית ה-450 איליי טומאק (הונדה GEICO) ניצח את כל 4 מרוצי הגמר מאז תחילת העונה והראה דומיננטיות גם ברמת הרכיבה הגבוהה וגם בהפרשים הגדולים בהם ניצח ברוב המקצים. כרגע נראה שישנם רק שלושה רוכבים שיכולים להיצמד לטומאק ולתת פייט משמעותי, הן בניצחונות במרוצים והן על התואר עצמו.
הראשון ובעל סיכוי סביר (עדיין) להתמודד על האליפות הוא אלוף הסופרקרוס הטרי – ראיין דאנג'י (ק.ט.מ). דאנג'י סובל מבעיות סט-אפ של האופנוע והתאמתו למסלולי המוטוקרוס. העונה דאנגי' רוכב על אופנוע חדש לחלוטין עם שלדה, מתלים וגיאומטריה חדשים, שמצריכים הסתגלות ומציאה של נקודת איזון מושלמת כדי להיות מסוגל לתת מענה ליכולות של טומאק.
הרוכב השני שיכול לתת פייט לטומאק הוא אלוף המוטוקרוס לשנת 2014, קני רוקזן (סוזוקי RCH), שסבל מסדרת פציעות בעונת הסופרקרוס ובנוסף סבל לאחרונה משבר לחץ בעמוד השדרה. כעת נראה שהוא מצליח להתאושש ולחזור אט-אט ליכולת הגבוהה שלו.
הרוכב השלישי שיכול לתת פייט לטומאק – הוא טומאק עצמו. עד כה הוא הוכיח שיש לו יכולות פאנומנליות. יחד עם זאת, אנו יודעים מנסיון העבר שלטומאק יש בעיות יציבות לא קלות, ולאורך עונה ארוכה יש לו נטייה להתרסק ולאבד נקודות רבות ואת האליפות, במרוץ אחד או שניים גרועים במיוחד – ולכן בדרך לאליפות טומאק יצטרך להתמודד גם עם עצמו.
בקטגוריית ה-250, אחרי שקופר ווב (ימאהה), אלוף הסופרקרוס מערב הטרי, יצא ממרוץ האליפות עם פציעת קרסול, נשארו שניים במרוץ. מרווין מוסקין (ק.ט.מ), שניצח 3 מתוך 4 הגמרים שנערכו עד כה, וג'רמי מרטין (ימאהה), אלוף המוטוקרוס לשנת 2014 שהפגין רמת רכיבה סופר-גבוהה אבל סבל ממזל רע של תקלות טכניות ותאונות שלא באשמתו. כרגע מוסקין מוביל בפער משמעותי בטבלת האליפות, אבל היכולת הגבוהה של מרטין מתחילת העונה מבטיחה לנו קרב קשוח ומותח על התואר.
איליי טומאק
450
מקצה ראשון. שידור חוזר של השבועיים האחרונים – טומאק דאנג'י ורוקזן מלפנים, רוקזן עולה למקום הראשון כאשר דאנג'י מפספס פנייה ויוצא מהמסלול. טומאק מתיישב על רוקזן ודי מהר עוקף למקום הראשון, שם הוא נשאר עד הסיום. דאנג'י חוזר למסלול במקום החמישי ומתחיל לדהור אחרי המובילים. לקראת הסיום הוא עוקף את רוקזן ומסיים שני.
מקצה שני. זה נראה כמו שכפול של המקצה הראשון. עד מספר דקות לסיום המקצה טומאק פתח פער יפה במקום הראשון, כאשר מאחוריו רוקזן ודאנג'י. המסלול בטאנדר ואלי קיבל הרבה גשם השבוע, מה שיצר חריצים רבים בפניות, ויחד עם סופ"ש שמשי החריצים הפכו לעמוקים וקשים כמו בטון. טומאק, שכהרגלו לוחץ את עצמו ואת האופנוע ללא קשר למסלול, משלם את המחיר. הוא מאבד את האופנוע, מתרסק בעוצמה ונפצע קשה בכתף. טומאק פונה מהמסלול וכרגע לא ברור מה מצב הכתף הפגועה. אם חשבתם שבכך הסתיים המזל של דאנג'י – אז יש לנו חדשות: אחרי שטומאק יוצא מהמרוץ דאנג'י רודף אחרי רוקזן, ומספר הקפות לסיום הצמיג הקדמי של רוקזן מתפנצ'ר והוא חייב להוריד קצב כדי לסיים את המרוץ. בסיום דאנג'י עם מקום ראשון, רוקזן שני ושלישי בלייק באגט (סוזוקי).
ראיין דאנג'י
פודיום 450
ראיין דאנג'י 2-1
קני רוקזן 3-2
בלייק באגט 4-3
טבלת האליפות
התאונה של טומאק טרפה את כל הקלפים, ובנוסף לכך שדאנג'י עלה למקום הראשון, עתידו של טומאק באליפות עדיין לא ברור. גם אם הפציעה תתברר ככזו שיוכל לרכב איתה – אנו נקבל משחק חדש לגמרי בו מתחילים הכל מאפס, כאשר טומאק כבר לא אותו רוכב בשיא כושרו עם ביטחון בשמים.
איליי טומאק – 128 נק'
ראיין דאנג'י – 125 נק'
בלייק באגט – 99 נק'
250
מקצה ראשון. המהפכים השבוע לא שמורים רק לקטגוריית ה-450. ג'רמי מרטין (ימאהה) מזנק היטב, לוקח את ההובלה ולא שומט אותה עד לסיום. אך הסיפור האמיתי מתרחש מעט מאחוריו, כאשר מרווין מוסקין (ק.ט.מ), מוביל טבלת האליפות שדולק מאחוריו במקום השני, מתרסק בעוצמה באחת הפניות. מוסקין מצליח להתאושש ולחזור למרוץ חבול ועם אופנוע מקרטע, ובמאמץ עילאי מסיים את המרוץ במקום ה-14. שני מסיים רוכב הוסקוורנה ז'אק אוסבורן, ושלישי ג'סי נלסון (ק.ט.מ) עם סופ"ש מוצלח נוסף.
מקצה שני. ג'רמי מרטין משחזר את המקצה הראשון ולא משאיר לאף אחד סיכוי. מוסקין, שבסיום המקצה הראשון נכנס לסדרת טיפולים שהעמידו אותו ואת האופנוע על הרגלים, מצליח לרכב בגבורה ולסיים שני, ואילו שלישי מסיים ז'אק אוסבורן.
ג'רמי מרטין
פודיום 250
ג'רמי מרטין 1-1
ז'אק אוסבורן 2-3
אדם סינסרילו 4-5
טבלת האליפות
כמו בקטגוריה הגדולה, גם כאן ההתרסקות של מוסקין טורפת את הקלפים ומאבק האליפות נפתח לגמרי מחדש, כאשר תצוגת הרכיבה של ג'רמי מרטין בסופ"ש האחרון מציבה אותו כרוכב החם בקטגוריה.
ג'רמי מרטין – 128 נק'
מרווין מוסקין – 126 נק'
ג'סי נלסון – 80 נק'
סבב האליפות הבא ייערך בסופ"ש הקרוב במסלול בלוטנסוויל שבטנסי.
השיטה – מאת לורנזו וימאהה. לורנזו מנצח במוג'לו בפעם השלישית ברציפות תוך שהוא עושה זאת במפגן רכיבה מרשים. בדומה לניצחון בחרז ובלה מאן, לורנזו מראה קצב מהיר החל מהדגל הירוק במקצה האימון הראשון בשישי ועד לדגל השחמט בתום המרוץ. זינוק טוב, חימום צמיגים, רצף של הקפות מהירות לפתיחת פער, ואז ניהול הפער כמוביל. במוג'לו הפער בשיאו עמד על מעט יותר מ-8 שניות, כשבתום המרוץ לורנזו חוצה את קו הסיום 5.5 שניות לפני יאנונה במקום השני.
השיטה – מאת רוסי וימאהה. קשה באימונים. תהליך מציאת הסט-אפ המתאים לא בא לרוסי בקלות. ברוב המקצים רוסי ממוקם בחצי השני של העשירייה הראשונה ומדורג בשורה השנייה או השלישית לזינוק. לעתים רוסי והצוות מוצאים פתרון לחימום ביום המרוץ ולעתים רוסי מצליח לזנק סביר. אבל נכון ל-2015, לא משנה מה היה עד ההקפה החמישית במרוץ – בתום המרוץ רוסי מבקר על הפודיום.
השיטה – מאת דובי ויאנונה רוכבי דוקאטי. אופנוע מוצלח בדמות ה-GP15 וצמד רוכבים טובים – שווה פודיום בכל מרוץ אבל מבלי לקטוף את הניצחון.
ככה זה התחיל
אבדן דרך – מאת מרקז והונדה. נכון לכתיבת שורות אלה, מרקז, סנטי הרננדז- ראש הצוות, אמיליו אלזמורה- המנטור, והונדה, חווים אבדן דרך. ניצחון בודד באוסטין, שתי התרסקויות, פודיום נוסף בחרז, מקום רביעי בלה מאן ומקום חמישי בקטאר. על מקצי האימון והדירוג של מרקז בשבת במוג'לו בהמשך.
ביום חמישי האחרון הרוכבים מחממים כיסאות במסיבת העיתונאים המסורתית טרם המרוץ. רוסי, לורנזו, מרקז, דובי, יאנונה ודנילו פטרוצ'י על הדוקאטי של קבוצת פרמאק. ביום שישי הרוכבים מחממים מנועים למקצה האימון הראשון במוג'לו. ה-GP מבקר ב-18 מסלולים לאורך העונה המפוזרים על פני חמש היבשות. למעט המסלול באוסטין שאותו איננו מחבבים, לכל המסלולים האחרים יש אספקטים המאפיינים ומייחדים אותם. בתוך אלה יש מספר מסלולים שהם סוג של קודש הקודשים של מרוצי האופנועים. מוג'לו שבאיטליה הוא אחד מהם. מסלול ארוך שסופר 5.2 ק"מ של אספלט משובח ברוחב 14 מטר. במוג'לו 6 פניות שמאליות, 9 ימניות וישורת ארוכה-ארוכה שסופרת 1,141 מטרים ואת אנדראה יאנונה שסוגר 350.8 קמ"ש. יצירת מופת של אספלט טהור.
לורנזו, דובי ויאנונה מהירים החל משישי בבוקר. יאנונה זוכה בפול-פוזישן הראשון שלו כשאחריו לורנזו ודובי. רוסי, כהרגלו, מתקשה להיות מהיר במהלך האימונים ומדורג במקום השמיני. מרקז מגלה יכולת סבירה בשישי כשהוא מדורג שני ורביעי בשני המקצים. את מקצי האימון בשבת מרקז ינסה לשכוח. זה מתחיל במקצה האימון השלישי והסופר-חשוב שקובע את עשרת הרוכבים שעוברים למקצה הדירוג הקובע – Q2, שאותו מרקז מסיים 9 אלפיות שנייה אחרי וינאלס ובמקום ה-11. מיקום זה שולח אותו להתמודד במקצה הדירוג המקדים Q1, שממנו עולים 2 המקומות הראשונים למקצה הדירוג הקובע. מרקז, שסובל מבעיה קשה באחיזה של הצמיג האחורי, מסיים את המקצה במקום השלישי כשהוא מפגר ב-18 מאיות השנייה אחרי אלייש אספרגרו והסוזוקי. יום רע בהחלט לאלוף המכהן, ומרקז מזנק למוג'לו מהשורה החמישית, מהמקום ה-13.
דוביציוזו, מרקז, יאנונה
מרוץ
האורות כבים, ויאנונה בתזמון מושלם משחרר את הקלאץ' במה שנראה כזינוק פסול, אבל רק נראה. לורנזו ודובי גם הם מזנקים היטב ומתקוטטים על ההובלה לאורך ההקפה הראשונה, שבסופה לורנזו הוא זה שמוביל את המרוץ. מרקז מזנק כטיל מהמקום ה-13, ועל הבלמים לפנייה מס' 1 הוא כבר ממוקם שישי. בהמשך ההקפה מרקז חולף על פני אלייש אספרגרו לחמישי, ומיד לאחר מכן את סמית' לרביעי.
רוסי מאידך מתדרדר מהמקום השמיני בזינוק למקום ה-11. בהקפות הבאות מרקז חולף על פני יאנונה ודובי למקום השני. את שניהם מרקז עוקף על הבלמים לפנייה מס' 1. מרקז עוד מנסה להתקרב ללורנזו, אבל האחרון נותן בגז. בהקפה הרביעית לורנזו כבר 1/3 שנייה מהיר ממרקז, ומאותו הרגע לורנזו לא מרפה עד לפתיחת פער של מעל 8 שניות.
הרחק מאחור רוסי מתקדם בעצלתיים. בהקפה הרביעית רוסי ממוקם 9. חולפות ארבע הקפות נוספות ורוסי מתקדם למקום השביעי, ורק במחצית המרוץ רוסי מצליח להצטרף כרוכב חמישי לצמד רוכבי רפסול-הונדה וצמד רוכבי דוקאטי מפעל במאבק על המקום השני. לורנזו טס הרחק אי-שם בחוד, כשמאחור מתנהל קרב צמוד ועיקש בין יאנונה, מרקז, דובי, פדרוסה ורוסי, שהצטרף באיחור ואחרי שהשתמש בצמיגיו על מנת להתקדם מהמקום ה-11.
איזה מלך!
בהקפה ה-15 דובי נאלץ לפרוש בגלל תקלה טכנית לא ברורה שגרמה לרעד קשה בחלקו האחורי של הדוקאטי GP15 שלו. נותרו 4 רוכבים שרודפים אחרי המקום השני. יאנונה מוביל למשך מספר הקפות על מרקז שצמוד אליו, כשמעט מאחור פדרוסה ורוסי. מרקז, שרוצה לשים את ידיו על המקום השני, תוקף את יאנונה בפנייה מס' 1, אבל משאיר מטר וחצי בצד הפנימי שדרכו חולף יאנונה. מרקז ממשיך להיאבק, כשבהמשך ההקפה הוא מצליח גם לעקוף וגם לשמור על הקו ועל המקום השני. או אז מגיעה לה הישורת הארוכה ארוכה של מוג'לו, וכוח המנוע העדיף של הדוקאטי שולח את יאנונה למקום השני. מרקז, שרוכב את ה-RCV213V של 2015 על הקצה של הקצה 18 הקפות רצופות, מאבד את הקדמי בכניסה לפנייה השלישית כשהוא רודף אחרי יאנונה. לרגע נראה שמרקז עוד מצליח להציל את האופנוע, ואז גם האחורי מאבד את עצמו ומרקז נחבט בלואו-סייד ומסיים את המרוץ. את רוסי זה לא מעניין, ופדרוסה הוא הקורבן הבא שלו בדרכו לפודיום שישי ברציפות ב-2015.
בהקפות האחרונות של המרוץ רוסי מנסה לסגור על יאנונה במקום השני. יאנונה, שעדיין רוכב פצוע מאז התרסק במבחן פרטי של דוקאטי במוג'לו, לא מוותר ומצליח לשמור על פער של כשנייה מרוסי. את דגל השחמט מניפים עבור לורנזו ואחריו יאנונה ורוסי. במקום הרביעי מסיים פדרוסה, שמתחיל לחזור לעניינים, ואחריו סמית', פול אספרגרו, ווינאלס. שמיני מסיים רוכב המבחן של דוקאטי – מיקלה פירו, ואחריו פטרוצ'י שביצע חיסול ממוקד באלייש אספרגרו והסוזוקי בהקפה ה-3. את העשירייה הראשונה סוגר הרננדז, בן קבוצתו של פטרוצ'י בפרמאק.
פרט למרקז, דובי ואלייש אספרגרו לא סיימו את המרוץ גם אלכס דה-אנג'ליס, מילר, היידן, בראדל וקראט שלאו, שהתרסק גם בחימום וגם 3 הקפות לתום המרוץ.
14.6, בדיוק שבועיים מהיום, אורות הזינוק יכבו בקטלוניה. רוסי עדיין מוביל על לורנזו בשש נקודות., והוא יכול להוביל את טבלת האליפות גם אחרי קטלוניה לו רק יסיים מקום אחד אחרי לורנזו. מרקז מפגר ב-49 נקודות אחרי רוסי, ואם מרקז מתכנן לשמור על כתר אליפות 3 ברציפות – הוא בוחר דרך קשה מאד לעשות זאת.
העסק סגור. קיבלתי הודעה שהולכים להכין לי שני אופנועים בשביל להתחרות בליגת הפרו פלאט-טראק של ה-AMA. אתה בטח שואל את עצמך עכשיו למה אני צריך את זה בגילי, אחרי שלוש אליפויות עולם בסופרבייק. שמע, התאהבתי בספורט הזה שנקרא פלאט-טראק. הוא מתחבר לי לגז, לסלייד, ללחיות על הקשקש, בין הכל לכלום. אני אפילו מארגן תחרויות כאלו באוסטרליה וזה מתחיל לתפוס תאוצה. אז כשדוקאטי-ארה"ב הרימו טלפון אמרתי כן ורצתי לשדה התעופה.
אני מודה, החיים שלי סוכר
29 באפריל: הגיעו תמונות של הסקרמבלר
את האופנועים הכינו החבר'ה מקבוצת המרוצים 'האחים לויד', הם אמורים לדעת את העבודה (יותר ממני…). נראה לי שלהפוך את הסקרמבלר לפלאט-טרקר זה הדבר הנכון והראוי. הם נראים פשוט פגז. שמתי כאן כמה תמונות כדי שתוכל להתרשם. תכל'ס אני לא מסתיר את זה, החיים שלי סוכר. דאגו לי גם לחליפה חדשה. הפעם האחרונה שהתחריתי עם חליפה צהובה הייתה בסופרבייק עם קבוצת GSE. עכשיו אחרי כל השנים הללו, שוב אני עם חליפה צהובה.
אתה מבין למה עליתי על המטוס בלי לשאול יותר מדי שאלות…
14 במאי: מתארגן
אמריקה. החבר'ה דואגים לי, ארגנו לי אופניים וגם חדר כושר להתאמן בו. לקחתי את האופנוע לסיבוב ראשון סביב השכונה. דפקתי כמה ווילים, נתתי קצת סליידים ומזג האוויר פצצה. תענוג. האחים לויד עשו עבודה מצוינת על הסקרמלבר – האופנוע מרגיש טוב. מחר אני אמור להתאמן עליו קצת. אשכרה מתרגש.
הפרונט מרגיש קל בלי דיסקים מלפנים…
20 במאי: קטע, זה כיף גם עם טנדר
עשינו קצת הקפות על מסלול האימון הקצר עם טנדר, ככה סתם בשביל ההיכרות. הספידומטר נגמר ב-80 מייל אבל הטנדר ממשיך לדחוף. אני מעריך שהיינו על כ-95 מייל על המסלול בפועל, שזה כ-150 קמ"ש בשפה שלך. די מהר בשביל טנדר וכיף אדיר על המסלול האובלי. הרגיש כמו אינדי-שטח, ותאמין או לא – זה עזר לי להיסגר עוד קצת על הסיפור של הפלאט-טראק הזה.
להחליק ב-150 קמ"ש זה כיף, אפילו עם טנדר
טנדר או לא טנדר, היה כיף לקפוץ על האופנוע ולתת גז סביב המסלול. זה היה מעלף, נהניתי מאוד, ועד ארוחת הצהריים התחלתי להרגיש טוב על האופנוע. החבר'ה כאן יודעים ת'עבודה. נתתי גז עם איזה קוקוריקו מקומי, ג'יי-סי ביץ'. רדפתי אחריו כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו. היה כיף – לא יכול לחכות כבר להתחרות מחר.
כיף באימונים…
24 במאי: מסלול גדול רוכב ענק
ערב לפני המרוץ, עומד במסלול. הוא נראה ענק. מחר ניתן כאן גז. לילה טוב.
מה לעזאזל אני עושה פה?!
25 במאי: יום מרוץ
יום מרוץ, אני מגיע למקצה הראשון שלי ואלוהים אדירים מה קורה פה. חבורת רד-נקים חולי נפש. לא מצאתי את הידיים ואת הרגליים שלי על האופנוע. אמאל'ה. הם אשכרה לא נורמליים. דוחפים 100 מייל בשעה לתוך הטיה מלאה בפול נעילה נגדית. וגם אם אתה רוצה לבלום אין. אין בלם קדמי.
רגע, הפנייה בסוף הישורת היא שמאלה או שמאלה?
האופנועים האלה בנויים כמו מכוניות נאסקאר, יודעים רק לפנות שמאלה. בשביל זה הם קיימים. גם הרוכבים כאלו. לדעתי הם גם הולכים במעגלים שמאלה. אני אצטרך לתת את כל מה שיש לי כאן.
למה לעזאזל אני עדיין כאן?!
אני מצליח לשפר את הזמנים שלי. להרגיש יותר נוח על האופנוע ומתקדם לאט לאט. בסוף היום לא הגעתי למקצה הגמר, הזמן שלי היה איטי מדי, בשנייה מזורגגת. אם רק הייתה במסלול הזה פנייה אחת ימינה הייתי נותן להם בראש, כי אין לי ספק שהם לא פגשו אחת בחיים. שמע, הספורט הזה הוא משהו אחר לגמרי. אני מזכיר לך שגם היום, בגילי, אני יכול לסיים בעשירייה בראשונה מרוץ סופרבייק. אבל זה? אלו חיות אחרות לגמרי.
קשה בקרב!
זו הייתה חוויה אדירה. אני תמיד רוצה להיות מלפנים וידעתי שהפעם זה הולך להיות קשה. הייתי איפה שחשבתי שאהיה במרוץ הזה. כולם הופתעו שלא עמדתי על פודיום או לפחות עשירייה ראשונה. קל להגיד קשה לעשות. לא אמרתי שאני הולך לבעוט לאנשים בתחת היום. גם כשאני יודע שאני עומד לבעוט לאנשים בתחת אני לא אומר את זה בקול רם. רק רציתי לתת קצת גז בשקט ולקדם את הספורט הזה.
30 למאי: ניסיון שני בסקרמנטו
יאללה סקרמנטו. יופי של מסלול בסקרמנטו, המייל כאן פאקינג היסטורי וזה נחשב למרוץ יוקרתי במיוחד. אבל הדברים לא הלכו לפי התכנית. אני יושב כאן מחכה לצילום רנטגן. הרגל שלי נתפסה בגדר ועכשיו מצביעה לכיוון הלא נכון. אל תדאגו לי, הכל יהיה בסדר. רק לא מבין – למה הייתי צריך את זה?!
זאת לא הייתה התוכנית…
דבר המערכת:
טרוי בייליס הוא רוכב ענק. אנחנו מעריצים אותו ומאחלים לו רפואה שלמה.
אפשר לצחוק ולקרוא לזה אליפות העולם בפנייה שמאלה. אבל צריך לזכור – אם בייליס אכל שם קש, קל זה לא יכול להיות.
רוצים פלאט-טרקר? בבקשה, נסו את זה בבית ותקראו לנו לקחת סיבוב.
