Blog

בשנת 1990 הציגו ימאהה גרסה חדשה של ה-XT600 בן השש בזמנו, שבנוסף לרשימת שינויים גדולה יחסית גם חיבר לדגם את המתנע החשמלי. זה הדגם שגם הגיע לישראל – XT600E.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת ימאהה הציעה שני דגמים רלוונטיים לשטח המדברי והאורבני: TT500 אנדורו ו-XT500 דו-שימושי. שניהם עם מנועי 500 סמ"ק 4 פעימות ומקוררי אוויר – פשוטים ומוצלחים. ב-1982 הוגדל הנפח ל-550 סמ"ק, ובשנת 1984 הוצג מנוע ה-600 סמ"ק מקורר אוויר עם מערכת ה-YDIS שפיתחו בימאהה, המספקת יניקה כפולה לקרבורטור בסל"ד בינוני וגבוה. בנוסף, האופנוע הוצע עם מיכל דלק של 30 ליטר, בלם דיסק מלפנים (לפני כן הגיע עם בלם תוף) ועוד שדרוגים לעומת הדגמים הקודמים. קבלו בבקשה את ה-XT600 טנרה הראשון. הדגם הוכתר כהצלחה, גם בעולם המרוצים וגם בעולם שקובע – השוק. מעל 61,000 יחידות נמכרו באירופה עד סוף העשור. הפלטפורמה הזאת המשיכה לכיוון אדוונצ'רי יותר עם ה-XTZ660 טנרה ב-1991.

הדגם שמעניין אותנו היום הוא זה שהוצג ב-1990 ושהגיע לארץ מעט אחרי, עם תחילת השיווק של ימאהה בישראל. השינוי הברור, המתבטא בשמו, הוא המתנע החשמלי (E). מעבר לכך העיצוב היה שונה ו'פשוט' יותר, החישוקים היו מפלדה ולא מאלומיניום, מערכת פליטה חדשה, מיקום חדש למיכל השמן, לוח שעונים ללא מד סל"ד ומיכל דלק של 14 ליטר. בשנת 1993 בוצעו שינויים מינוריים, וב-1995 הוצג דגם עם עיצוב מודרני יותר, מיכל דלק עם ליטר נוסף, מד סל"ד בלוח השעונים ושיפורים בהילוכים ובבלמים. הדגם המשיך כך עד להפסקת ייצורו בשנת 2004 (בתמונה בראש הידיעה).

את ה-XT600E הניע מנוע סינגל בנפח 595 סמ"ק בעל ארבעה שסתומים (5 שסתומים לצילינדר בדגמי הטנרה שצמחו בנפח), מקורר אוויר, מוזן קרבורטור ומונע דרך חמישה הילוכים. ההספק עמד על 45 כוחות סוס ב-6,500 סל"ד והמומנט 5 קג"מ ב-5,500 סל"ד. המנוע הוחזק בתוך שלדת פלדה פשוטה, והמכלולים הורכבו ממזלג קונבנציונאלי בקוטר 41 מ"מ ללא אפשרויות כיוונון ובולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ. מערכת הבלימה הציעה דיסק קדמי יחיד בקוטר 267 מ"מ ועוד אחד אחורי. החישוקים היו במידות של 21″ מלפנים ו-17″ מאחור, והמשקל היבש עמד על 156 ק"ג.

לא היה מה לצפות בתחום ביצועי המנוע, כשהמהירות המרבית עמדה על כ-160 קמ"ש. הבולמים הרכים והפשוטים יחד עם אפס מיגון רוח מנעו ממנו לככב בטיולים ארוכים או בפיתולים, והוא נתן מענה בסיסי בלבד על שבילים כבושים. אבל מה שנראה על הנייר כחסרון הופך ליתרון בידיים הנכונות. המנוע היה חסין קליעים – אמין, פשוט לתפעול וזול לטיפול. בסביבה אורבנית הוא נתן מענה מעולה, וגם כך מי שבסוף רכש אותו ידע לא לסחוט ממנו את המיץ ושמר עליו לדורות הבאים. בשלב מסוים הוא קרץ לבתי ספר לנהיגה, יחד עם אחיו המוגבל לרישיון ה'עד 500 סמ"ק' (A1 של פעם) בנפח 500 סמ"ק.

לסיכום, מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. ה-XT600E היה אופנוע ישיר ופשוט, בלי טריקים ובלי אלקטרוניקה. הניע כל בוקר ועשה את העבודה ללא תלונות. ממש פועל אפור. באיזשהו מקום, זה גם היה הקסם שלו.

זו לא בדיחה: טריומף, היצרנית הבריטית הוותיקה, גייסה שמות מובילים לפיתוח ומודיעה על כוונתה להציג אופנועי מוטוקרוס ואנדורו מקצועיים – כולל הקמת קבוצות מפעל למרוצים.

טריומף תחגוג בשנה הבאה 120 שנים ארוכות ומאתגרות, ולאור החדשות האחרונות הם לא מתכוונים לנוח. בהודעה רשמית שפורסמה הודיעו בטריומף על כוונתם להיכנס לסגמנטים פופולריים ורווחיים בעולם האופנועים – המוטוקרוס והאנדורו, שנמצאים במגמת גידול בארץ ובעולם.

לשם כך בטריומף משתמשים ברוכבי פיתוח בעלי שם כדוגמת ריקי קרמייקל האמריקאי (12 אליפויות סופרקרוס ומוטוקרוס אמריקאיות), שסיים את החוזה שלו עם סוזוקי לפני כשנתיים ועבר לפרסם את אופנועי האדוונצ'ר של טריומף בארצות הברית. בתחום האנדורו נמצא את איוון סרבנטס הספרדי (4 אליפויות עולם באנדורו, כולל 3 רצופות בתחילת שנות האלפיים). שני אלופי העבר אמונים על פיתוח האופנועים, כאשר מדובר עוד על תכניות עתידיות לפתח קבוצות מרוצים.

אין פרטים כרגע על הדגמים שיפותחו, אם-כי הציפייה היא שבאנדורו יהיה מגוון כלים מרמת דו-שימושיים 'רכים' ועד לאנדורו מקצועיים – כמו מקביליהם האירופאים. אלו בהחלט חדשות מפתיעות ומעניינות, ואנו נמשיך לעדכן עם התקדמות הפרויקט וככל שיתבררו פרטים נוספים.

ב.מ.וו מכריזה על שיתוף פעולה עם חברת הרמקולים הבריטית Marshall, שבמסגרתו יוטמעו רמקולים של החברה בדגמים שונים של ב.מ.וו, ובעיקר בדגמי רטרו / קלאסי.

מרשל היא חברה בריטית המייצרת מזה כ-60 שנה מערכות הגברה בעיקר לתעשיית המוזיקה, כשההתמחות של החברה לאורך השנים התמקדה במערכות הגברה לגיטרות חשמליות. לפני כעשור התרחבה החברה גם לתחום הרמקולים למערכות אודיו וכן לאוזניות לחובבי מוזיקה.

כעת מודיעים בב.מ.וו על שיתוף פעולה חדש עם מרשל, כשהרמקולים של החברה יוטמעו באופנועי ב.מ.וו – בעיקר בדגמי הרטרו / קלאסי, כשהכוונה היא לדגמי ה-R18, וספציפית לשתי גרסאות חדשות שייחשפו בקרוב. בב.מ.וו מוסרים שפרי ראשון של שיתוף הפעולה הזה ייחשף כבר בסוף החודש הזה – ב-29.7.21.

נזכיר כי חלק מדגמי התיור הגדולים של ב.מ.וו, כמו למשל האופנועים של סדרת ה-K1600 וכן ה-R1200RT / R1250RT, מגיעים עם מערכות שמע מתקדמות הכוללות רמקולים היקפיים באיכות גבוהה ומערכות להגברה אוטומטית של עוצמת השמע כאשר מהירות הרכיבה עולה. נמשיך כמובן לעדכן.

חברת האופנועים החשמליים האמריקאית זירו מציגה את ה-FXE, אשר מבוסס על דגמי ה-FX ומעוצב בסדנת עיצוב מיוחדת.

בשנת 2018 בחרו זירו ב-Huge Design – סדנת עיצוב זוכת פרסים מקליפורניה – לעצב עבורם מספר דגמים, כשה-FXE החדש הוא תוצר של שיתוף הפעולה הזה. הזירו FXE מבוסס על המכלולים ויחידת ההנעה של ה-FX הנוכחי, והוא מביא עיצוב של סופרמוטו עירוני, כאמור בשיתוף פעולה עם סדנת העיצוב האמריקאית Huge Design.

ההספק המוצהר עומד על 46 כוחות סוס (34 קילוואט) ב-4,300 סל"ד, נתון המומנט עומד על 7.8 קג"מ, והמהירות המרבית 137 קמ"ש. יש סוללת ליתיום-יון של ZF עם קיבול של 7.2 קילוואט-שעה, וטווח רכיבה מוצהר של 160 ק"מ בעיר ו-120 ק"מ בתנאים משולבים. זמן הטעינה עם מטען של זירו הוא 3.6 שעות, עם אפשרות לשעה וחצי עם מטען מהיר שיגיע בתוספת מחיר. עם מטען ביתי, אגב, זמן הטעינה עומד על 10 שעות.

המכלולים כוללים שלדת פלדה, בולמים קדמיים הפוכים של שוואה בקוטר 41 מ"מ עם כיוונים מלאים ועם מהלך גלגל של 178 מ"מ, זרוע אחורית עם בולם יחיד של שוואה בעל כיוונים מלאים ועם מהלך גלגל של 227 מ"מ, יש צמד חישוקי 17″ העטופים בצמיגי פירלי דיאבלו קורסה II, והמשקל המלא עומד על 135 ק"ג.

מבחינת אלקטרוניקה ובקרות, ה-FXE מציע מספר מצבי רכיבה מערכת ABS של בוש, פנסי LED היקפיים, וכן מסך TFT בגודל 5″ המתחבר לסלולר ולאפליקציה של זירו.

מחירו של הזירו FXE בארה"ב עומד על 12,000$, כשכרגע לא ברור אם יגיע ארצה. כזכור, מותג זירו מיובא ארצה על-ידי מטרו מוטור.

בדוקאטי מפרסמים את נתוני המכירות הגלובליים של המחצית הראשונה 2021, מהם ניתן לראות גידול מכירות מובן על פני 2020 – אך גם על פני 2019 הטובה בפני עצמה.

במחצית השנה הראשונה של 2021 מסרו בדוקאטי 34,485 אופנועים ברחבי העולם – מהם 8,598 נמסרו ללקוחות בחודש יוני האחרון. נתון זה מהווה גידול חיובי של 43% לעומת שנת 2020 הקשה, בה ספגה החברה עצירה מוחלטת של הפעילות, יחד עם כל הענפים, בגלל מגפת הקורונה. לכן הנתון החשוב יותר הוא גידול של כ-9% לעומת שנת 2019.

במושבת האם של דוקאטי, איטליה, נמסרו 6,071 יחידות – המקום המוביל מבחינת מספרי המסירות, כאשר באוסטרליה נרשם גידול של 82% משנה שעברה במסירות, ומעל 50% ביפן וצפון אמריקה. גם בישראל דוקאטי מציגה גידול מרשים  של יותר מ-100% – עם 93 כלים לעומת 46 בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר רק מהמולטיסטראדה V4 לבדו נמכרים לא פחות מ-28 יחידות – 14 מהן בחודש יוני 2021

על-פי דוקאטי, הדגמים הנמכר ביותר הם המולטיסטראדה V4 הטכנולוגי, הסקרמבלר 800 והסטריטפייטר V4. המונסטר החדש יצא לשווקים רק באפריל האחרון, ובעוד בדוקאטי לא פרסמו את המספרים, בחברה ציינו לטובה את כמות המכירות.

הגידול במכירות של דוקאטי מסמל מגמה כלל עולמית של יצרניות רבות – כפי שראינו לפני מספר ימים עם ב.מ.וו. נמשיך לעקוב ולהביא נתונים גם של יצרנים אחרים.