בק.ט.מ שחררו שני סרטוני טיזר קצרים לקראת הצגתו של דגם המיועד למסלול בלבד אשר ייוצר ב-100 יחידות בלבד עם 128 כ"ס על 140 ק"ג ויפגין ביצועים מעולמות ה-Moto2.
הטיזר הראשון:
הטיזר השני:
בטיזרים של ק.ט.מ מוגדר שביום שלישי הקרוב יחשפו דגם אשר מיועד למסלול בלבד וייוצר ב-100 יחידות. צליל המנוע מזכיר מאוד את הטווין המקבילי של ה-890 דיוק R, כך שסביר להניח שהדגם המיועד (RC890R?) ישתמש במנוע שלו. פרטים נוספים שאנו יודעים הם מנוע בעבודת יד, נתון הספק של 128 כ"ס, משקל יבש של 140 ק"ג, בלמי ברמבו, בולמי WP, חישוקי Dymag ומערכת פליטה של אקרפוביץ'.
אם נמשיך לשער, אז נזכיר את שיתוף הפעולה של סדנת קרמר עם ק.ט.מ אשר יצרה דגם למסלול עם מנוע ה-790 דיוק (בתמונה בתחתית הידיעה), לו הם הגדילו את הנפח ל-890 סמ"ק (850 סמ"ק לארה"ב, בהתאם לנפח של מרוצי המועדונים שם), והוא סיפק 128.2 כ"ס (105 כ"ס במקור ל-790) וכ-10 קג"מ על משקל רטוב של 140 ק"ג. מכלולי השלדה הם מהטופ שיש לתעשייה להציע, כמו חישוקים מחושלים של Dymag, קליפרים רדיאליים של ברמבו מדגם M50, מערכת פליטה של RP Race Performance ומערכת בולמים של WP – לא זו שמגיעה במקור על ה-790 דיוק אלא מערכת שלמה המיועדת למרוצים ופותחה בשיתוף של קרמר ו-WP. נתונים זהים למה שנחשף בטיזר.
כאמור, החשיפה הרשמית והמסקרנת תהיה ביום שלישי הקרוב.
מנוע של ק.ט.מ 790 דיוק, שלדה מייצור עצמי, ומכלולי קצה
בשנת 1998 הטילו בימאהה פצצה על עולם האופנועים, וקבעו מדד חדש בדמות צמד דגמי שטח שהעזו להציע לקהל רוכבי המוטוקרוס ואנדורו משהו שהוא לא דו-פעימתי מעשן.
עד לשנת 1998 עולם השטח המיינסטרימי דגל בתצורת מנוע של שתי פעימות. זה הכי קל פיזית, הכי מגיב, הכי זול לתחזוקה – בטח לעומת מנועי ארבע פעימות שהושארו לדו-שימושיים ולרפליקות דקאר – בעיקר בשל הגודל הפיזי והמשקל של המנועים. היו הבלחות של הוסאברג (עם יואל סמטס הענק) וק.ט.מ, אבל עולמות המוטוקרוס והאנדורו היו שייך למעשנים. באותה השנה בימאהה חשפו שני דגמים, שלימים יקבעו את הכיוון שאליו תצעד כל תעשיית המוטוקרוס והאנדורו. השגרירים הכחולים יצאו לאור בגרסתם הראשונה – WR400F לאנדורו, יחד עם גרסת המוטוקרוס YZ400F – וחוללו מהפכה של ממש באופנועי השטח, שכן הם הציגו מנועי 4 פעימות קומפקטיים במשקל הקרוב למנועים דו-פעימתיים, ועם ביצועי קצה קרביים – מה שלא היה עד אז. אנחנו נתמקד הפעם בגרסת האנדורו.
ימאהה WR400F דגם 1998 – הנביא
הימאהה WR400F היה גרסת האנדורו של ה-YZ400F (המשמעות של WR היא Wide-Ratio – כלומר יחסי העברה ארוכים יותר), שכבר עשתה את צעדיה כאב טיפוס באליפות המוטוקרוס העולמית שנה לפני כן. לעומת גרסת המוטוקרוס, האנדורו היה מעט רך יותר, מתון יותר, שקט יותר ועם תאורה ותקינת כביש). היפני החצוף העז להסתכל על דגמי ה-SC המקצועיים של ק.ט.מ ישר בעיניים עם מנוע חד-צילינדר בעל גל-זיזים עילי כפול, חמישה שסתומים (3 יניקה ו-2 פליטה) ונפח של 399 סמ"ק. המנוע היה מקורר נוזל וניזון מקרבורטור קייהין בקוטר 39 מ"מ. כנהוג בזמנו ההנעה התבצעה רגלית, כאשר היה מאוד מאתגר להצליח בכך כשהמנוע חם ולאחר נפילה.
ההספק עמד על 48 כוחות סוס ב-8,000 סל"ד, המומנט על כ-4 קג"מ ב-7,500 סל"ד והכל הועבר אחורה דרך גיר של חמישה הילוכים. מערכת הבולמים הורכבה ממזלג קדמי הפוך בקוטר 46 מ"מ עם מהלך של 300 מ"מ, ובולם אחורי עם מהלך גלגל של 315 מ"מ – שניהם של קאיאבה. נתון המשקל היבש עמד על 114 ק"ג.
הדגם – ובעיקר גרסת המוטוקרוס – התקבל בעולם בהתלהבות מהולה בחשדנות. עלו טענות על יכולות ההתנעה החמה, על שרידות הפלסטיקים שאהבו לדהות, ועל מחירי הטיפולים. אבל היכולת הייתה שם, ובגדול – ה-WR ידע לזוז, חזק ומהר. שנתיים לאחר מכן נפח המנוע טיפס ל-426 סמ"ק (שנה לפני כן היה את ה-YZ426F) עם מצמד מחוזק, וב-2003 הוצג ה-WR450F, שכבר נשא מתנע חשמלי, ועודכן ארבע פעמים נוספות מאז. האח הקטן, WR250F, הוצג לראשונה בשנת 2001, והפך גם הוא להצלחה אדירה ולאופנוע אייקוני, כשהאבולוציה שלו ממשיכה עד היום.
שנת 1998 הייתה סופר-חשובה בתולדות ימאהה, עם –YZF-R1 שקבע עובדות בשטח בסגמנט הסופרבייקס, וצמד דגמי ה-400 שסללו את הדרך לטכנולוגיה שמובנת מאליה היום בתחום המוטוקרוס והאנדורו. ה-WR400F הגיע לארץ בשנתו הראשונה וזכה להצלחה פחותה מיריבו הכתום, גם בגלל תמחור גבוה יחסית למוצר יפני מול אירופאי, אבל להרבה כבוד בזכות היכולת והאמינות. בהחלט דגם לספרי ההיסטוריה.
תחרות הסופר-אנדורו חוזרת לישראל – והפעם במתכונת משופרת, בהשתתפות טובי רוכבי האנדורו העולמיים. בחול המועד סוכות, בתאריכים 22-23.9.21, יתקיימו יומיים של תחרות סופר-אנדורו בצומת שוקת, כולל פסטיבל מוטורי גדול לקהל הצופים שיגיע לתחרות הבין-לאומית.
כך כתבנו אחרי מרוץ הסופר-אנדורו הראשון, שהתקיים בספטמבר 2019 בצומת שוקת: "האירוע הזה היה נקודת מפנה לא רק בגלל גיל המנצחים, אלא כי כאמור הוא הציב פה סטנדרט חדש של מקצועיות, הלכה למעשה ברמה גבוהה של חו"ל, ועם ההמשכיות הצפויה מצד ההפקה – ישראל עשויה להגיע למקומות גבוהים מאוד במפת האנדורו העולמית. על פניו נראה שהשינוי כבר פה".
ונראה שקלענו, שכן תחרות הסופר-אנדורו שתתקיים בחול המועד סוכות, 22-23.9.21, בהפקת Riders for Riders, תהיה קפיצת מדרגה משמעותית אפילו ביחס לסטנדרט הגבוה של האירוע הקודם. מה גם שהיא תהיה טיזר לאירוע בין-לאומי גדול יותר שמתוכנן להגיע לישראל בהמשך. ראשית, לתחרות יגיעו חלק נכבד מרוכבי האנדורו המובילים בעולם כמו אלפרדו גומז (הוסקוורנה), ג'וני ווקר (בטא), פול טארס (ימאהה) ומריו רומן ו-וויד יאנג (שרקו) – שיתחרו בקטגוריית ה-PRO על אופנועים הזהים לאופנועים איתם הם מתחרים בחו"ל – בעזרת היבואניות המקומיות. גם רוכבים ישראליים כמו סוף סלע יתחרו בקטגוריה הזו – מול טובי הרוכבים שבעולם. חו"ל זה כאן.
שנית, מתחם התחרות עצמו בצומת שוקת עבר דיוק תכנוני, ולאירוע הקרוב הוא יהיה מקצועי יותר עם מסלול מכשולים מדויק ואיכותי, עם כ-6,000 מקומות ישיבה לקהל, ועם מתחם האירוע שבו ישהה הקהל ויכלול שטחי מסחר, מזון ואטרקציות. המארגנים מבטיחים פסטיבל מוטורי וחוויה משמעותית לקהל הצופים, כולל אטרקציות רבות לילדים, כך שזו עשויה להיות פעילות מומלצת למשפחות בחופשת חול המועד.
עניין נוסף הוא שיום הגמרים ישודר בשידור ישיר בערוץ ספורט 5. בנוסף, מגזיני אנדורו מכל העולם יגיעו כדי לסקר את האירוע, שהוא כאמור אירוע בין-לאומי. את האורחים מחו"ל תארח המועצה המקומית בני שמעון, שחוגגת בימים אלו 70 שנה ולוקחת חסות על האירוע. גם סופר יוחננוף הוא נותן חסות עיקרי לאירוע – כמו בכל האירועים של Riders for Riders.
סופר-אנדורו היא תחרות אקסטרים-אנדורו במסלול מכשולים סגור הבנוי ממכשולים מלאכותיים. במסלול יש מכשולים כמו גזעי עץ ענקיים, גינות סלעים, בריכות צמיגים, מכשולי צמיגי ענק, בריכות מים ועוד. המתחרים מזנקים למקצה יחד, והמנצח הוא מי שמגיע ראשון לקו הסיום אחרי הזמן הנקוב. בתחרות הסופר-אנדורו בשוקת תהיינה 4 קטגוריות – פרו (מקצועית), אקספרט (רוכבים מנוסים), הובי (רוכבים מתחילים-בינוניים), ומקצה נוסף של ג'וניורס – ילדים ונוער.
מיקום האירוע: כביש 31, צומת שוקת – מאחורי מתחם תחנת הדלק פז. במקום יהיו שילוט והכוונה מהכניסה לתחנת הדלק ועד הכניסה לאירוע.
לוח זמנים לימי האירוע
יום רביעי 22.9
09:30: פתיחת שערי המתחם
10:00 – 12:00: מקצי אימון והכרת המסלול של המתחרים
12:00 – 12:30: טקס הכרת הרוכבים
12:30 – 16:30: מקצי דירוג
17:30: סגירת שערים
יום חמישי 23.9
09:30: פתיחת שערים
09:30 – 12:00: חצאי גמר
12:00 – 12:30: הצגת הרוכבים שעלו למקצה הגמר
12:30 – 15:30: מקצי גמר לכל הקטגוריות
16:30: טקס סיום וחלוקת פרסים למנצחים
17:00: סגירת שערים.
מחירי הכרטיסים ליום בודד של אירוע: 150 ש"ח למבוגר ו-50 ש"ח לילד. ברכישת כרטיס לשני ימי התחרות תינתן הנחה. מתחמי הפעילות, שדרת החנויות, מתחם האוכל ואטרקציות יהיו פתוחים וזמינים לקהל במשך כל שעות האירוע. הפעילויות והאטרקציות לילדים יהיו ללא תשלום (רק כרטיס הכניסה למתחם כרוך בתשלום).
רוכבת אופנוע הואשמה על-ידי המשטרה בכך שסטתה מנתיב נסיעתה ופגעה בניידת שעמדה בצד הדרך. בבית המשפט הרוכבת זוכתה מכל אשמה, בעיקר מפני שהתבררו כשלים חמורים של המשטרה בחקירת המקרה ובהגשת כתב האישום – כולל שקרים, טיוחים וניגודי אינטרסים. סיפור עם סוף טוב, אבל עדיין שיטות הפעולה של המשטרה ונורמות החקירה צריכות להטריד כל אזרח שומר חוק.
על-פי כתב האישום שהוגש לבית המשפט נראה כי הרוכבת היא זו שאשמה בתאונה. על פי המתואר, התאונה התרחשה בינואר 2019, כאשר הרוכבת רכבה על אופנוע בכביש 40 מצפון לדרום והגיעה לצומת לוד מרכז כשהיא בנתיב הימני מתוך 2 נתיבים בכיוון נסיעתה. באותו הצומת, ובכיוון נסיעתה, עצר שוטר את הניידת בה נהג, מכיוון שברמזור בכיוון נסיעתם דלק אור אדום. על פי כתב האישום, הרוכבת נהגה ברשלנות, סטתה מנתיב נסיעתה והתנגשה ברכב המעורב בדופן הקדמי-ימני, מה שהוביל לפציעתה ולנזק לכלי הרכב המעורבים.
בהליך פלילי, על מנת להרשיע נאשם על המדינה להרים את נטל ההוכחה מעבר לכל ספק כי הראיות מצביעות על ביצוע העבירה. אלא שמה שקרה בתיק הזה רחוק שנות אור מהתנהלות סבירה של התביעה המשטרתית. לא צריך להיות עורך דין כדי להבין שעל בסיס מסכת ראיות כל כך מחוררת – לא מגישים כתב אישום. כיצד ייתכן שעל אף שאין כל בדל של ראיה שמוכיח כי הרוכבת אשמה, הוגש כנגדה כתב אישום? התנהלות המשטרה הפעם הייתה כה חריגה, עד כדי כך שהשופט כתב כי עדותם של השוטרים "מחוררת יותר מאשר גבינת אמנטל שווייצרית, וגם זאת בלשון המעטה".
מה קרה בתיק הזה?
כבכל דיון שמתנהל על בסיס כתב אישום, ניתנת תחילה לנאשם האפשרות להודות או לכפור באשמה. הרוכבת הנאשמת כפרה כבר מתחילת הדרך. על מנת לבסס את טענותיה כי היא חפה מאשמה, ביקשה מבית המשפט לזמן לעדות את שני השוטרים שנכחו בניידת בזמן התאונה, את בוחני התנועה, שגם על בסיס מסקנותיהם הוגש כתב האישום, וכן עד ראייה שנכח בזירת ההתרחשות.
לדוכן העדים עלו תחילה השוטרים שנכחו בניידת במהלך התאונה. אולם בשונה מעדות של שוטר 'ניטרלי', שנתפסת כחפה מאינטרס, במקרה הזה מציין השופט כי מצא מקום לבחון באופן מדוקדק את התנהלותם בזירה ואת עדותם, שכן הם היו מעורבים בתאונה. אחד מהשוטרים המעורבים העיד כי כלל אינו זוכר את האירוע, אך מנגד הוא ערך דו"ח פעולה ואף צילם מספר תמונות, מהן למד בית המשפט כי הניידת הוזזה ממקום התאונה. מדוע פרט זה מהותי? על שולחנו של השופט הונח גם דו"ח של בוחני תנועה שמצביע על אשמתה של הנהגת, אולם התברר כי אלו כלל לא הגיעו לזירה אלא כתבו אותו 'מרחוק'. הבוחן אף הודה כי בתיק החקירה צוינו פרטיו של עד ראייה, אך מסיבה שאינה ברורה הבוחן לא טרח ליצור איתו קשר.
אך אלו לא הכשלים היחידים שנפלו בהתנהלות הבוחנים. לבית המשפט זומן עד נוסף, שהעיד כי לא ראה את התאונה מתרחשת, אולם במזכר שהוגש לבית המשפט ציין הבוחן כי העד הבחין באופנוע שמגיע מצד ימין ומתנגש בה. וכיצד יישב הבוחן את הסתירה בין הצדדים? הוא הבהיר לבית המשפט כי לשיטתו אין סתירה.
לבית המשפט זומן גם בוחן תנועה נוסף ש'ריכך' את חד המשמעיות של קביעת הבוחן הראשון, תוך שהוא מסייג ומאשר כי לא מדובר על תאונה שנגרמה כתוצאה מסטייה חדה: "זה אפיון של תאונה צד בצד, טיפה זווית". בית המשפט הקשה ותהה כיצד עדותו מתיישבת עם עדותו של השוטר שנהג בניידת שטען כי הנאשמת נסעה באלכסון, וזה השיב: "יכול להיות שיש פה פגם בניסוח". בסופו של דבר קבע הבוחן נחרצות כי גם הנאשמת וגם הניידת יכולים היו לסטות, כך על פי התאמת הנזקים, ולא ניתן לקבוע מי סטה לכיוון מי.
בסיכום ביניים, על-פי השופט, התאמת הנזקים מלמדת כי אחד מהרכבים סטה, אך לא ידוע מי. עדותם של השוטרים אינה מסירה את העננה מעל הגורם לתאונה. "ההיפך הוא הנכון, עדותם חסרה ומחוררת יותר מאשר גבינת אמנטל שוייצרית, וגם זאת בלשון המעטה".
בשלב זה עלה לדוכן העדים עד הראייה, אותו הגדיר הבוחן "עד ראייה משמעותי", אולם כבר בתחילת עדותו הוא גרם לתובע המשטרתי להתכווץ בכיסאו: "לא ראיתי את התאונה עצמה בעיניים, זה היה יחסית רחוק, לא שני מטרים", ובהמשך הוסיף: "מעבר לזה לא ראיתי מי אשם". לדבריו, הוא ציין זאת גם בזירה. בהמשך הוא מציין כי לא הבחין בתאונה, אך הגיע למקום לאחר כחצי דקה ומצא את הניידת בנתיב הימני ואת האופנוע זרוק על אי-התנועה. "את המקרה בעיניים – לא אשקר – לא ראיתי. זה הכל השערות. הסברתי זאת גם לשוטרים".
אולם מסכת הראיות הבעייתית שעמדה בבסיס כתב האישום הזה אינה הבעיה היחידה בתיק, והשופט מותח ביקורת על היבט עקרוני אחר. לדבריו, העובדה כי בתאונה מעורב רכב משטרתי, והתאונה אירעה בתחום מרחב שפלה ונחקרה על-ידי בוחני התנועה של מרחב שפלה, גורמת לתחושת אי-נוחות. לדבריו, "בהחלט ייתכן כי היה מקום שהתאונה תיחקר על ידי יחידת בוחנים ממחוז אחר, ולו למראית פני הצדק".
וכך, בהתאם להשתלשלות העניינים ועדויות הצדדים, קבע בסופו של יום השופט כי לא הוכח בפני בית המשפט כיצד התרחשה התאונה וכי הוא לא שוכנע כי הנאשמת היא הגורם לתאונה. "בנסיבות אלה נדמה כי גרסת התביעה באשר לאחריות לגרימת התאונה אינה נתמכת בראיות, ולו לכאורה".
בסופו של דבר, לאור כל האמור, זיכה בית המשפט את הנאשמת. לדברי עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח, נזיקין ותעבורה המשמש גם כפרשן המשפטי של מערכת פול גז: "העמדה לדין היא החלטה בעלת השלכות גורליות. היא מטילה אחריות כבדה על התביעה הכללית, אשר לה נתונה סמכות שיקול הדעת בנושא. הגשת כתב אישום קובעת את גורלו של הנאשם ומשפיעה על נפגע העבירה ועל הציבור כולו. אי לכך העלה המחוקק את רף ההוכחה במשפט הפלילי וקבע כי יש להרימו מעבר לכל ספק סביר. המושג 'ספק סביר' מצביע על קיומה של אפשרות מתקבלת על הדעת אשר מציג הנאשם, קרי, אפשרות ממשית שיש לה אחיזה בחומר הראיות, להבדיל מהשערה שאין לה כל בסיס בראיות או שהינה בבחינת אפשרות תיאורטית גרידא. בית המשפט העליון קבע בעבר, כי לא כל ספק הוא ספק. אי לכך, לאור סד הראיות הקלושות בתיק, לא היה מקום להגיש בו כתב אישום".
*הבהרה: העו"ד שייצג את הרוכבת בהליך המשפטי הוא עו"ד יחי כותה.
נתונים טכניים: מנוע דזמוסדיצ'י סטרדלה V4 עם 90 מעלות, 1,103 סמ"ק, 208 כ"ס ב-12,750 סל"ד, 12.5 קג"מ ב-11,500 סל"ד, גל ארכובה מסתובב אחורנית, 4 שסתומים לצילינדר, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות אובאליות, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול הידראולי, שלדת אלומיניום קדמית עם מנוע גורם נושא עומס מרכזי, מזלג הפוך של שוואה מסוג BPF בקוטר 43, כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ (ב-S – מזלג אוהלינס NIX חשמלי סמי-אקטיבי SMART 2.0, מהלך 120 מ"מ), זרוע אחורית חד-צידית עם בולם יחיד של זאקס, כיוונים מלאים, מהלך גלגל 130 מ"מ (ב-S – בולם אוהלינס TTX36 חשמלי סמי-אקטיבי SMART 2.0, כיוונים מלאים, מהלך 130 מ"מ), צמד דיסקים חצי צפים בקוטר 330 מ"מ עם קליפרים רדיאליים Stylema ומשאבה רדיאלית, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, בסיס גלגלים 1,488 מ"מ, גובה מושב 845 מ"מ, משקל מלא 201 ק"ג (199 ק"ג ל-S), מיכל דלק 16 ל', צמיגים 120/70ZR17, 200/60ZR17
אלקטרוניקה ובקרות: 3 מצבי רכיבה (מרוץ, ספורט, כביש), 3 מצבי כוח ותגובת מנוע, ABS להטיה ב-3 מצבים, בקרת אחיזה ב-8 מצבים וניתוק, בקרת ווילי, בקרת החלקה (דריפט), בקרת בלימת מנוע, בקרת זינוק, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, תאורת יום אוטומטית, פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל "5, (ב-S – בולמים חשמליים סמי-אקטיביים אוהלינס SMART 2.0 כולל כיוון עומס קפיץ אוטומטי).
צפו בווידאו: דוקאטי סטריטפייטר V4 S במבחן:
עריכת וידאו: אביעד אברהמי
מה זה?
הסטריטפייטר V4 – או בשמו המלא דוקאטי פניגאלה V4 סטריטפייטר – הוא גרסה מופשטת פיירינג עם כידון שטוח וגבוה של הפניגאלה V4 מבית היצרנית האיטלקית. המנוע – דזמוסדיצ'י סטרדלה V4 – זהה לפניגאלה V4, עם נפח של 1,103 סמ"ק, והוא מספק 208 כ"ס ב-12,750 סל"ד. ההספק הופחת במעט ביחס לגרסת המקור, אולם המומנט טיפס – ובעיקר התעבה, כשכבר בסל"ד נמוך ובמהירויות נמוכות יש שפע של מומנט זמין – 30% יותר מקודמו בתפקיד עם מנוע ה-1,098. אגב, עם קיט מרוצים למסלול בלבד, שכולל מערכת פליטה ייעודית של אקרפוביץ' השוקל 6 ק"ג פחות, תוכלו להעלות את ההספק ל-220 כ"ס! המשקל המלא עומד על199 ק"ג לגרסת ה-V4 S ו-201 ק"ג ל-V4.
הסטריטפייטר V4 מגיע עם כנפונים המספקים 28 ק"ג כוח הצמדה במהירות של 270 קמ"ש, ואלו משתלבים עם העיצוב השרירי הרדיקלי הכולל מנוע ענק במרכז האופנוע, מסיכת חזית קטנטנה וזנב מינימליסטי הלקוח מהפניגאלה. בדוקאטי אומרים שההשראה לעיצוב נלקחה מדמות הג'וקר בסדרת הקומיקס של באטמן. אנחנו בעיקר מתפעלים, שכן הסטריטפייטר הוא אחד הכלים היותר מושקעים עיצובית (ולא רק). כך או כך, בסטריטפייטר בוצעו שינויים ארגונומיים ביחס לפניגאלה: הכידון שטוח לעומת הקליפ-און הנמוך, הרגליות הוזזו מעט קדימה והמושב הוגבה מעט לטובת הנוחות.
הסטריטפייטר מספק חבילת אלקטרוניקה נרחבת ביותר הכוללת מערכת ABS מתקדמת להטיה ב-3 מצבים שמאפשרת שליטה בהחלקת הגלגל האחורי בכניסה לפנייה על הבלמים. בנוסף, בקרת אחיזה מהדור האחרון של דוקאטי עם בקרת החלקה ביציאה מהפנייה (בקרת דריפט). יש בקרת זינוק, בקרת ווילי, בקרת בלימת מנוע, וקוויקשיפטר לשני הכיוונים, וכל הבקרות מתאפשרות בזכות יחידת האינרציה של בוש – IMU 6, שמנטרת את התאוצות ב-6 צירים, כך המידע מאפשר לבקרות לעבוד לכל הכיוונים ובסינרגיה מלאה.
גרסת ה-V4 מציעה מזלג שוואה 43 מ"מ מדגם BPF מלפנים ובולם אחורי של זקס – שניהם עם כיוונים מלאים. לגרסת ה-S יש מזלג אוהלינס NIX30 ובולם אחורי TTX36 – שניהם של אוהלינס – חשמליים סמי-אקטיביים מדגם SMART 2.0. לשני הכלים מערכת בלמים אימתנית עם צמד דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים של ברמבו מדגם Stylema, וכן משאבת בלם רדיאלית.
כמו בפניגאלה V4, בדוקאטי לא חסכו בכלום בסטריטפייטר V4, והרכיבו את מכלולי השלדה ורכיבי האלקטרוניקה הטובים והמודרניים ביותר שיש, שיגבו את המנוע החזק ויפרעו את הצ'קים שהעיצוב הרדיקלי כותב. בפניגאלה V4 זה עבד מדהים. בואו נראה איך זה עובד בסטריטפייטר V4 S.
דוקאטי פניגאלה V4 S סטריטפייטר
ביצועים
אפשר להתחיל מהסוף: הסטריטפייטר V4 הוא אחת ממכונות הביצועים היותר מטריפות שיש כיום על הכבישים, כשהכל אצלו במקסימום. אם הפניגאלה V4 הוא אחד מאופנועי הספורט המשובחים שיש, אז הסטריטפייטר V4 הוא בדיוק כזה – רק נוח. רגע, מה? נוח? ובכן, כן. אבל על זה בהמשך.
מנוע הדזמוסדיצ'י סטרדלה V4 בגרסת הסטריטפייטר הוא אחד המנועים המרגשים שיש. הוא שופע מומנט ואפשר לרכוב על סל"ד מאוד נמוך, והוא בונה את הכוח בליניאריות עד להתפוצצות בכמעט 13 אלף סיבובים לדקה שבהם יורדים לקרקע 208 כוחות סוס שמטיסים את האופנוע בתאוצה כל כך חזקה, שבהילוכים הנמוכים צריך להחזיק מאוד חזק ולהפעיל חזק את כל שרירי הגוף כדי להצליח להישאר מחוברים אליו. טירוף מוחלט.
אז המנוע הזה חזק מאוד ברמה של מטריף, אבל שלושה דברים חשוב להגיד על המנוע הזה. הראשון, שתצורת ה-V4 גורמת לחספוס עדין ולסאונד מיוחד, שגם עם מערכת הפליטה המקורית מצליח לרגש. השני, שהוא שימושי בצורה בלתי רגילה וטווח השימושים שלו רחב מאוד – הוא יכול להיות חתלתול נעים לשימוש והוא יכול להיות המטורלל שיעיף אתכם למקומות וריגושים שלא חלמתם עליהם, הכל תלוי ביד ימין. ובהמשך ישיר העניין השלישי: הוא נשלט לחלוטין, והוא ידידותי למשתמש ביחס הפוך לביצועים שהוא יכול לספק. כלומר, הביצועים מטורפים בכל קנה מידה דו-גלגלי, אבל המצערת והמנוע נשלטים מאוד. אפשר לומר על המנוע המטורף הזה שהוא ידידותי למשתמש – וזו לא תהיה הגזמה. מנוע אדיר, אחד הטובים והמרגשים שיש היום על הכבישים.
תגובת המנוע ובלימת המנוע ניתנות לוויסות על-ידי בחירת מצב הרכיבה, וכן על-ידי כיוון פנימי בתוך המצב הנבחר. מצב מרוץ היה קיצוני לשימוש כביש וגרם לעייפות מוקדמת, ולכן רכבנו ברוב הזמן במצב ספורט ובמצב כביש. בשניהם כמובן לא חסר כוח ותגובת המנוע מהירה מאוד. בכל זאת מנוע של מכונת ספורט מהטובות שיש, וניהול המנוע מהונדס פה היטב – ברמה הגבוהה ביותר שיש.
מנוע אדיר: חזק, גמיש ומרגש
אבל המנוע פה הוא לא הכל, אלא חלק מהחבילה הכללית – שהיא לא פחות מלהיבה. את ההתנהגות הדינמית של הסטריטפייטר V4 אפשר לתאר כהתנהגות של אופנוע ספורט, ומהטובים שיש. וגם זה לא מפליא, שכן כאמור הסטריטפייטר יושב על פלטפורמת הפניגאלה V4 – שהוא אחד מאופנועי הספורט המשובחים שיש.
כך למשל, מערכת הבולמים בסטריטפייטר V4 S שעליו רכבנו במבחן היא אחת מהטובות שיש יום בכלים סדרתיים. האוהלינסים האלה – NIX מלפנים ו-TTX מאחור – יודעים לעבוד על טווח שימושים רחב, יודעים לספוג כוחות גדולים, וההידראוליקה המעולה מאפשרת ספיגה השואפת לשלמות וכפועל יוצא אחיזה, יציבות ותחושת ביטחון לרוכב לפתוח גז מוקדם וחזק. מצבים עם שילובי כוחות כמו בלימה חזקה אל תוך פנייה מתקבלים על-ידי מערכת הבולמים בזלזול – גם בעומסי מסלול, ומהצד השני הם סופגים היטב גם את בעיות הכביש הקטנות ומספקים לרוכב חווית רכיבה נוחה ויחד עם זאת ספורטיבית.
טווח השימושים המאוד רחב הזה מתקבל לא רק בגלל ההידראוליקה, אלא גם בשל היותם חשמליים וסמי-אקטיביים, כך שהם משנים את עומס הקפיץ מאחור ואת שיכוכי הכיווץ וההחזרה מלפנים ומאחור תוך כדי רכיבה ובהתאם לכוחות שפועלים על האופנוע. רמה גבוהה!
ובכל זאת יש קצת הבדלים מהפניגאלה. כך למשל ההיגוי זריז יותר, וזה נובע מהכידון הרחב והגבוה יותר המאפשר שליטה טובה יותר על האופנוע בכביש הציבורי וכן פקודות היגוי זריזות יותר, ומתנוחת הרכיבה הזקופה יותר. היציבות כמובן לא נפגעה, והסטריטפייטר שומר היטב על קו ועל יציבות במהלך הפנייה – אלמנט נוסף שמספק לרוכב שפע של ביטחון לפתוח גז מוקדם וחזק.
אלמנט נוסף של הסטריטפייטר שנמצא במקסימום – כמו כל האופנוע – הוא מערכת הבלמים. עם דיסקים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים מהשורה הראשונה ומשאבה רדיאלית – מערכת הבלימה הקדמית היא חזקה ברמות דימיוניות, ועם המון רגש. גם כאן הרכיבו בדוקאטי את הסחורה האיכותית ביותר שיש, שמספקת את הביצועים המקסימליים שאפשר. ביצועים במקסימום.
אפשר לסכם את הפרק ולהגיד שהסטריטפייטר V4 מציע את מקסימום הביצועים שאפשר לקבל היום מאופנוע ספורטיבי, עם מנוע סופר-חזק ומרגש ועם התנהגות דינמית מהמשובחות.
התנהגות משובחת – בכביש ובמסלול
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה בסטריטפייטר V4 קרבית, אבל שפויה ואפילו נוחה. המושב גבוה יחסית, אבל הרגליות ממוקמות היטב ולא מעמיסות את הברכיים כלל, והכידון הגבוה והשטוח מטה את פלג הגוף העליון קדימה, אך באופן שאינו מוגזם. התוצאה היא תנוחת רכיבה נוחה באופן יחסי לאופנוע סופר-ספורטיבי, וגם לאורך זמן. הבעיה תהיה בהיעדר מיגון רוח, שלא תאפשר רכיבה מהירה לאורך זמן.
המהירויות, אגב, גבוהות מאוד, וזה לא מפתיע כי אנחנו זוכרים על איזו פלטפורמה יושב הסטריטפייטר ואיזה מנוע יש בתוכו. יחס ההעברה קצר יותר מאשר בפניגאלה, והתאוצות, כאמור, עוקרות ידיים. סביב 160-150 קמ"ש התחושה נוחה מאוד, ורק היעדר מיגון הרוח פוגע בחגיגה. המהירות המקסימלית תתקרב ל-300 קמ"ש, והסטריטפייטר V4 יגיע לשם מהר. ונשמרתם מאוד לרישיונכם.
מבחינת אלקטרוניקה, הסטריטפייטר V4 מקבל את החבילה המלאה של הפניגאלה V4, ובקצרה נספר שהיא מחבילות האלקטרוניקה המקיפות והמתקדמות שיש כיום בעולם אופנועי הספורט. בדוקאטי משקיעים המון בשנים האחרונות בפיתוחי אלקטרוניקה ובקרות, הם הגיעו לבשלות בתחום ונמצאים בחזית הטכנולוגיה, והסטריטפייטר V4 מקבל את כל מה שיכול להיות על אופנוע ספורט בתקופה הזאת – כולל בקרות החלקה בבלימה והחלקה בתאוצה (סלייד ודריפט) הנשענות על ה-IMU. נציין במשפט כי הבקרות כאמור ברמה הגבוהה שיש כיום באופנועים, וכי הן לא מורגשות ופשוט עובדות. כלומר בדוקאטי הצליחו להטמיע מערכות אלקטרוניות שנמצאות בקצה אל מערכות מכאניות שנמצאות בקצה, והכל עובד בסינרגיה מלאה ובצורה עגולה, ללא פינות חדות. רמה גבוהה.
ואם כבר רמה גבוהה, אז הסטריטפייטר V4 – כמו הפניגאלה V4 – הוא אופנוע מאוד איכותי ומאוד עגול. איכות החומרים, איכות ההרכבה ורמת הגימור הן מהטובות שיש, ולדעתנו הן גם מייצגות את המקום שבו נמצאת כיום דוקאטי. עכשיו, לחבר המון חלקי ביחד זו חוכמה קטנה. לחבר אותם כך שיעבדו יחד בסינרגיה ובהרמוניה זו כבר חוכמה גדולה, וכשמדובר באופנוע ספורט-קצה עם מנוע ענק המפיק 208 כ"ס – זו כבר אומנות. וכזה בדיוק הסטריטפייטר V4 – אופנוע שבכל מדד נמצא על הקצה, אבל כל המערכות מחוברות יחד בשלמות, ושהתוצאה היא אופנוע ספורט עם ביצועי על, אבל שיחסית לסגמנט הוא ידידותי וקל לרכיבה. כלומר טווח השימושים שלו עצום, לא פחות.
אופנוע משובח – ביצועי-על, אבל כלי שלם ועגול
סיכום ועלויות
בדוקאטי כמו בדוקאטי – עשו את הדרך הארוכה לסטריטפייטר V4. זה לא 'פניגאלה V4 ערום' (ולא שיש משהו רע בפניגאלה V4 ערום, כן?) – אלא אופנוע שמשתמש בפלטפורמה המטורפת והאיכותית של הפניגאלה V4, אבל עושה את כל השינויים כדי שיתאים לקונספט הסטריטפייטר סופר-נייקד. אם זה המנוע שעבר את השינויים הנדרשים (הפחתת הספק, הגדלת טווח יעיל ועיבוי רצועת המומנט), אם אלה מכלולי השלדה והסט-אפ, השלדה עצמה וזווית ההיגוי, ועד האלקטרוניקה המותאמת לקונספט. כל זה כמובן בנוסף לעיצוב הרדיקלי והקיצוני שמהווה אמירה חזקה של דוקאטי. בעניין הזה נציין שהסטריטפייטר V4 הוא אחד האופנועים המרשימים יותר שיש כיום על הכבישים, כשהוא מסובב ראשים ומפתח שיחות, ואפשר להתבונן שעות על הפרטים הקטנים בעיצוב המוקפד והקרבי שלו. דוקאטי במיטבה.
הדוקאטי סטריטפייטר V4 הוא אופנוע קצה, והוא מציע את המקסימום בהכל. יש לו מקסימום מנוע מרגש עם 208 כ"ס, ערימות של כוח וחספוס עדין ומרגש של תצורת V4. יש לו מקסימום מכלולי שלדה עם מערכת בלמים אימתנית, עם בולמי איכות, גלגלים וצמיגי איכות במידות קצה, ועם תכנון והנדסה מוקפדים. יש לו מקסימום אלקטרוניקה על כל המערכות והבקרות שאפשר להרכיב כיום על אופנוע ספורט, וכולן עובדות מושלם. והתוצאה היא מקסימום ביצועים ומקסימום ריגוש. ושוב, מרשים מאוד שהכל עובד בסינרגיה ובהרמוניה – בצורה עגולה ובלי פינות חדות. כשמחברים את כל אלו לעיצוב הרדיקלי והמרשים, מקבלים את התשובה לשאלה שבתחילת המבחן: כן, הסטריטפייטר V4 פורע בגדול את הצ'קים שהעיצוב הרדיקלי שלו כותב.
ואם כבר צ'קים, אז הסטריטפייטר V4 הוא אופנוע לא זול. הסטריטפייטר V4 עולה 152 אלף ש"ח. גרסת ה-S שפה במבחן, הכוללת כאמור בולמים חשמליים סמי-אקטיביים של אוהלינס וחישוקים קלים של מרקזיני, כבר עולה 173 אלף ש"ח. זה המון כסף, אבל ברור לגמרי לאן הולך פה כל שקל. מי שיכול להרשות לעצמו יקבל מקסימום אופנוע שמפיק מקסימום ביצועים ומספק מקסימום ריגוש. אופנוע במקסימום.
במחצית הראשונה של 2021 שנת קבעו בב.מ.וו שיא במספר המסירות של דגמים דו-גלגליים ברחבי העולם.
שנת 2020 הייתה שנה מורכבת, עם משבר הקורונה העולמי ועם ירידה במכירות לכלל היצרנים, כאשר בב.מ.וו רשמו ירידה של 18% במכירות במחצית השנה הראשונה. לקראת סוף השנה נרשמה התאוששות והמספרים השתפרו, אך נשארו שליליים עם ירידה של כ-3.6% במכירות 2020, וסך של 169,272 אופנועים וקטנועים, וזאת לאחר 9 שנים רצופות של עלייה בנתוני המכירות.
2021 כבר מצטיירת כשנה מוצלחת לשוק המוטורי העולמי. בעוד שבישראל נרשמה עלייה של כ-30% במכירות הכלליות, גם בב.מ.וו יש גידול מרשים, שאם נשווה אותו לשנת 2019 ה'נורמטיבית' נגלה שבב.מ.וו גדלו בכ-15% (ובכ-40% אם בכל זאת נשווה ל-2020). המספרים עומדים על 107,610 קטנועים ואופנועים שנמסרו במחצית הראשונה של השנה (236 כלים בישראל), לעומת 76,707 יחידות ב-2020 ו-93,545 ב-2019.
קבוצת האם של ב.מ.וו נמצאת בעלייה כוללת עם סך של 1,339,080 רכבי ב.מ.וו, מיני ורולס רויס שנמכרו במחצית הראשונה (עלייה של 39% לעומת 2020 ו-7.1% לעומת 2019), וכאמור חטיבת האופנועים (BMW Motorrad) היא חלק מהעלייה הכללית. עד לסוף השנה לא צפויים דגמים שוברי שוק מב.מ.וו, אך מגמת ההתחזקות צפויה להמשיך. ה-CE 04 החשמלי לא ישפיע בצורה משמעותית על המכירות, וה-R1300GS חדש ייחשף רק לקראת שנת 2023.
לא קאסטום ולא קרוזר, השם של דגם הקאסטום-קרוזר-קרבי החדש של האמריקאים נקרא ספורטסטר, ובניגוד לקודמו הוא מודרני לחלוטין.
לאחר שמועות וטיזרים שהעריכו שהדגם החדש יקרא בשם קאסטום 1250 או קרוזר 1250, חושפים בהארלי-דיווידסון את המוצר הסופי – ספורטסטר S. בשנה שעברה הודיעו בהארלי על ביטול ליין דגמי הספורטסטר באירופה, כאשר באותה הידיעה הערכנו שהם יחזירו את הדגם – ששורשיו הולכים אחורה עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת – בגרסה חדשה ומודרנית בעתיד. העתיד הגיע מהר מהצפוי בפרויקט 'From Evolution to Revolution' – מאבולוציה לרבולוציה – אשר מתייחס למעבר מפלטפורמת המנועים הישנה, שהולכת אחורה לשנות ה-80, למנועי הרבולושן-מקס המודרניים.
הארלי דיווידסון ספורטסטר S
המנוע בספורטסטר S החדש הוא של הפאן אמריקה 1250, כלומר וי-טווין ב-60° עם תזמון שסתומים משתנה. הנפח עומד על 1,252 סמ"ק, מקורר נוזל ומפיק 121 כ"ס ב-7,500 סל"ד ו-13 קג"מ ב-6,000 סל"ד. ההספק כאן מונמך כצפוי לעומת האדוונצ'ר, ששם מספק 150 כ"ס ב-8,750 סל"ד עם מומנט דומה בסל"ד מעט גבוה יותר. המנוע כאן משתמש בשסתומים בקוטר קטן יותר ותא שריפה שונה, שמאפשר יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני. יחס הדחיסה הונמך ל-12:1 לעומת 13:1 בפאן אמריקה, והמנוע כמובן עומד בתקנות יורו 5. יש שישה הילוכים ומצמד מכני, ומערכת הפליטה חדשה לגמרי ולוקחת את השראתה ממרוצי הפלאט טראק.
השלדה היא מסוג צינורות מפלדה אשר מחוברת – חלקה הקדמי, האמצעי ושלדת הזנב – למנוע גורם נושא עומס מרכזי. בהארלי טוענים שיש כאן חסכון במשקל וחידוד ההתנהגות. מלפנים יש מזלג הפוך של שוואה בקוטר 43 מ"מ מתכוונן במלואו, וכך גם הבולם האחורי. האורך הכללי עומד על 2,260 מ"מ, בסיס הגלגלים על 1,520 מ"מ, גובה המושב על 730 מ"מ, והמשקל המלא (ללא דלק) מסתכם ב-228 ק"ג. מידות צמיגי הדאנלופ GT503 הרדיאליים הם 160/70R17 מלפנים ו-180/70R16 מאחור. הבלמים הם של ברמבו עם דיסק בקוטר 320 מ"מ מלפנים וקליפר מונובלוק רדיאלי עם 4 בוכנות, כאשר מאחור יש דיסק בקוטר 260 מ"מ וקליפר בעל שתי בוכנות. מיכל הדלק מכיל 11.7 ליטרים.
מבחינת אלקטרוניקה יש כאן מערכת ניהול מנוע עם שלושה מצבים (כביש, גשם וספורט), מערכת למדידת אינרציה IMU הכוללת ABS להטיה ומערכת בקרת אחיזה להטיה. יש מסך TFT חדש בגודל 4″ עם חיבור לסלולר ואפליקציית ניווט, פנסי LED היקפיים, בקרת שיוט ושקע USB להטענה.
אין עדיין מידע אם תהיה גם גרסת ספורטסטר בנוסף (בלי ה-S בשם), שכן בפאן אמריקה 1250 גרסת ה-S מציינת את הבולמים החשמליים הסמי-אקטיביים. המחיר בארצות הברית מתחיל ב-16,000$, והסכום דומה ביורו באירופה, כאשר לא ידוע בשלב זה מתי הספורטסטר S החדש יגיע לישראל.
2021 Model Photography. RH1250S2021 Model Photography. RH1250S2021 Model Photography. RH1250S
ההונדה Rebal 1100 הגדול והחדש הוא אופנוע מיוחד בפני עצמו, אבל הסתכלו פה על גרסאות הספורט והבובר לאותו הרבל שנבנו בצרפת.
השבוע התעכבנו על הגרסאות המיוחדות של יבואני הונדה מצרפת, ספרד ופורטוגל שבנו הונדה CB650R בסגנון ניאו-ספורט-קפה. אלו היו אמורות להיות מיוצגות בתערוכה מקומית בצרפת. לאותה התערוכה שהתבטלה בגלל הקורונה נבנו גם שתי גרסאות מאוד מיוחדות של ה-CMX1100 רבל החדש שהוצג בסוף שנה שעברה.
CMX BOBBER
סדנת העיצוב FCR Original בנתה את ה-CMX ספורט, שהחליף את הזרוע האחורית לאחת עם תוספת תחתונה אשר מבליטה את צמד בולמי האוהלינס המושחרים עם המהלך המוגדל. החישוק האחורי המקורי בקוטר 16″ הוחלף לזה של ה-CB500F בקוטר 17″, ונוספו צמיגי דאנלופ D212 ספורטיביים יותר כשהאחורי במידה 190/55. מלפנים יש חיפוי ליחידת הפנס, כידון רחב יותר ומגן בוץ שיושב 25 מ"מ נמוך יותר. המושב עטוף באלקנטרה, והגוף המינימליסטי נבנה במדפסת תלת-ממד – כולל מיכל הדלק העשוי גם משילוב של פוליאסטר וקרבון. הרגליות מייצור עצמי גם כן. במנוע לא נגעו, אבל המפלט הגדול פינה את מקומו לאחד קצוץ.
ה-CMX בובר הוא כבר חיה אחרת, כאשר כאן הזרוע האחורית והשלדה נשארו מקוריים, אך חלקו הקדמי הונמך ב-25 מ"מ וחישוקים מיוחדים נבנו לדגם עם צמיגי בריג'סטון בלוניים. יש כידון שונה מאלומיניום, חיפוי מינימליסטי לפנס מפנים, מושב מעור, מיכל הדלק מעשוי גם משילוב של פוליאסטר וקרבון ומפלט מושחר מייצור עצמי.
CMX SPORT
הונדה CMX1100 רבל
בהונדה הציגו בסוף שנה שעברה גרסה גדולת נפח של דגם הרבל, שעד כה הגיע בגרסאות 500 סמ"ק ו-300 סמ"ק (רק ה-500 מוצע בישראל). הדגם החדש משתמש במנוע ה-1,084 סמ"ק שנלקח בשלמותו מהאפריקה טווין 1100. ברבל השתמשו הונדה במערכת תזמון שסתומים שונה ובגלגל תנופה גדול יותר לטובת מומנט מוגבר בסל"ד נמוך ובינוני. בגרסה זו המנוע מפיק 86 כ"ס (לעומת 102 כ"ס באפריקה) ב-7,000 סל"ד ו-10 קג"מ ב-4,750 סל"ד (שיא המומנט באפריקה מגיע ב-6,250 סל"ד). מערכת ניהול המנוע מגיעה עם שלושה מצבי רכיבה מובנים – כביש, ספורט וגשם – ועוד מצב אחד להתאמה אישית של הרוכב. יש בקרת ווילי ובקרת שיוט.
השלדה מגיעה באותה תצורה של צינורות פלדה, כמו ב-500, אך כאן קוטר הצינורות גדול יותר. מלפנים יש מזלג טלסקופי בקוטר 43 מ"מ ומאחור צמד בולמים עבים יותר, עם כיוון עומס קפיץ. לעצירה יש על חישוק ה-18″ מלפנים דיסק בודד בקוטר 330 מ"מ, עם קליפר רדיאלי בן 4 בוכנות. על חישוק ה-16″ מאחור יש דיסק בודד בקוטר 256 מ"מ. גובה המושב הוא 700 מ"מ, כשמתחתיו יש תא קטן בנפח 3 ליטרים עם שקע USB. מיכל הדלק מכיל 13.6 ליטר. המשקל הרטוב עומד על 233 ק"ג (223 ק"ג עם הגיר הידני). לוח השעונים מורכב מ-LCD, ויש פנסי LED היקפיים.
עומסי התנועה ההולכים ומחמירים, יחד עם זיהום האוויר, יצרו את תכנית אגרות הגודש שמתוכננות לשעות מרכזיות בכניסה לתל-אביב ולערים נוספות ברחבי הארץ.
זה בדרך: משרד האוצר מתכנן לגבות תשלום מנהגים שיכנסו לתל-אביב בבוקר ויצאו ממנה בערב. חוק ההסדרים הוא חוק שהממשלה מביאה לאישור הכנסת בכל שנה לצד חוק התקציב, והוא מאגד בתוכו תיקוני חקיקה רבים שהממשלה רואה צורך באישורם בכנסת כדי ליישם את מדיניותה ותכניותיה הכלכליות. בחוק ההסדרים הקרוב תוגש, ככל הנראה, הצעה של משרד האוצר להטיל אגרת גודש לנכנסים לתל-אביב בין השעות 06:30 – 10:00 וליוצאים ממנה בין השעות 15:00 – 19:00.
הנכנסים ישלמו 25 שקלים חדשים, ואילו היוצאים מגוש דן ישלמו 12.5 ש"ח. הדרך לכך עוד ארוכה ותעבור עוד התנגדויות וגלגולים, אך הכיוון ברור. רוצים לבוא ולצאת לעבודה? שלמו על כך עמלה. מטרת העל היא לגרום לנהגים לחשוב פעמיים ואולי להשתמש בתחבורה ציבורית או לעודד שיתוף נסיעות, כך שהעלויות יתחלקו בין עוד נהגים. זה יעזור להפחית את העומסים המוגזמים הנגזרים מעלייה משמעותית במכירות של כלי רכב (כ-200 אלף רכבים חדשים שעלו לכבישים רק במחצית הראשונה של 2021) וצמצום הכבישים הפנימיים כתוצאה מבניית תשתיות התחבורה הקלה. בנוסף, מצביעים על זיהום האוויר כזרז להצעה.
לא נחווה את דעתנו על ההצעה או על השימוש הרגיל בנהגים למילוי קופת המדינה, אלא נדחוף לכיוון שלנו, לאג'נדה שאנחנו מציגים כבר יותר מ-18 שנים: הפתרון לכבישים הסתומים הוא כלי רכב דו ותלת-גלגלי. שכן בהיעדר תחבורה ציבורית יעילה וראויה, דו-גלגלי זה הפתרון הזמין, המיידי ואף הזול ביותר לשליטה על הזמן והמרחב בכבישי ישראל. כאמור, אנחנו אומרים את זה כבר שנים, ורוצים שחלק מההצעה תאיר על הפתרון ותמצא את הדרך להקל ולהוזיל את העלויות המוגזמות ברכישה, בציוד, בביטוח ובטיפולים. אם יבואו לקראת זה, המשמעות התקציבית מבחינת המדינה תהיה שולית ותפתח את הדרך לנהגים נוספים לזנוח את המכונית הפרטית ולבחור בקטנועים ואופנועים כתחבורה עיקרית, ועל-ידי כך תעזור להפחית את הגודש והזיהום ותמנע את הצורך מאנשים עובדים לשלם עבור הזכות להגיע לעבודה ולחזור הביתה.
