טיזר שפרסמה ק.ט.מ מעדכן על הצגת דגם אדוונצ'ר נוסף היום (ב') – ככל הנראה 890 אדוונצ'ר בגרסה רגילה.
בטיזר חדש שפרסמה ק.ט.מ ברשתות החברתיות מדברים על הצגת דגם אדוונצ'ר נוסף, כשבועיים לאחר הצגת גרסת ה-890 אדוונצ'ר R החדשה (בתמונה בראש הידיעה). להערכתנו מדובר על הגרסה הפחות קרבית, שתחליף את ה-790 אדוונצ'ר המאופיין יותר לכביש.
לעומת דגם ה-R, הגרסה הרגילה נבדלת בעיקר במערכת מתלים פשוטה. מלפנים הותקן מזלג ה-APEX של WP בקוטר 43 מ"מ, עם מהלך של 200 מ"מ, ואילו מאחור על הזרוע האחורית מאלומיניום הותקן בולם פשוט של WP עם כיוון עומס קפיץ. לדעתנו זה היה אחת מנקודות התורפה של ה-790 אדוונצ'ר, ואנו מחכים לראות אם בק.ט.מ טיפלו בעניין.
המנוע צפוי להיות בנפח 889 סמ"ק, כאשר ההספק עלה ב-10 כ"ס ל-105 כ"ס, והמומנט טיפס גם הוא, ב-1.22 קג"מ. בנוסף, מנועו של ה-890 עומד בתקנות יורו 5. למעשה, זהו מנועו של ה-890 דיוק R, כשהוא מכויל לעבודת אדוונצ'ר, מפיק קצת פחות הספק, אבל מציע טווח שימושי רחב יותר ומומנט זמין יותר בסל"ד נמוך.
כאמור, נעדכן בכל הפרטים ברגע שיתפרסמו – במהלך היום.
גרסה נוספת תצטרף בקרוב לדגמי הטנרה 700, ותציע מיכל דלק בנפח של 20 ליטרים לפחות, התאמות מנוע לתקן יורו 5 ואולי אף בולמים משופרים.
גרסה מכוסה ומוסווית של הימאהה טנרה 700 נתפסה בתמונות ריגול וחושפת דגם חדש שיצטרף לגרסה הרגילהולגרסת הראלי. דגם זה יקבל מיכל דלק גדול יותר מהנוכחי, שעומד על 16 ליטרים. לפי ההערכות, הדגם החדש יכיל כמות של לפחות 20 ליטרים של דלק.
ימאהה טנרה 700 בגרסה לטווחים ארוכים – בקרוב
כיסוי חלקו הקדמי של דגם המבחן יכול לרמז גם על שינויים עיצוביים קלים, שבאים שנה וחצי לאחר השקתו העולמית, אם כי אנו לא צופים שינויים מיוחדים. מערכת פליטה מעט שונה מרמזת על התאמת מנוע ה-CP2 של הטנרה – הטווין המקבילי בנפח 689 סמ"ק שמגיע מה-MT-07 ומפיק כ-74 כ"ס וכמעט 7 קג"מ – לתקנות פליטת המזהמים יורו 5.
הכיתוב שקיים על צינורות מזלג הקאיאבה של הטנרה מבחן, לעומת הגרסה הרגילה, יוצר ציפיות לדגם אחר ולשיפור יכולת הספיגה, שמהווה נקודת ביקורת בסך ההתרשמות מהדגם. ניתן לצפות גם לאופציה למזוודות צד, על-פי המתאמים המולבשים על הדגם שבתמונה.
סביר להניח שבמהלך השבועות הקרובים ייחשפו פרטים נוספים על גרסת הטווח המוגדל של הטנרה 700, וכמובן שנעדכן.
קבוצת ימאהה תכבד את זכרו של פבריציו פירובאנו במסלול אסטוריל שבפורטוגל במסגרת סבב אליפות הסופרבייק העולמי. פירו ניצח את המרוץ שהתקיים שם בשנת 1993, לפני 27 שנים, על גבי הימאהה YZF750SP, במה שהיה מרוץ הסופרבייק האחרון שהתקיים שם וניצחונו האחרון של האיטלקי, שמת בשנת 2016 מסרטן.
פבריציו פירובאנו רכב כאמור על הימאהה YZF750SP וניצח באסטוריל, בשנת 1993, במה שהיה ניצחונו העשירי בסך הכל והאחרון במסגרת האליפות. פירו גם זכה פעמיים בסגנות האליפות, בשנת 1988 – שנתו הראשונה באליפות, ובשנת 1990. בשנת 1997 זכה באליפות קטגוריית הסופרספורט. הסבב לא התקיים במסלול זה מאז, וכדי לכבד את זכרו של פירו שמת מסרטן, בחרו בימאהה לעצב את ה-YZF-R1 בצבעי הלבן-סגול-כחול, יחד עם מספר 5 של פירו.
אלכסנדרו גרמיני, חברו של פירו ושם עבר מפורסם שזכה באליפות העולם בגרנד-פרי בקטגוריית ה-125 סמ"ק והתחרה גם במסגרת אליפות הסופרבייק העולמית, ירכב על רפליקת פירו להקפת כבוד אחת לפני המרוץ השני. לאחר המרוץ ה-R1 יימכר במכירה פומבית, שהכנסותיה יתרמו לקרן לחקר סרטן.
בשנת 2001 הדליקו סוזוקי את עולם האופנועים כשהציגו בתערוכת טוקיו דגם קונספט שהתיימר להיות סטריטפייטר הנושא גרסה מוגדשת של מנוע 1,300 הסמ"ק של ההיאבוסה. מה עוד שסוזוקי הבטיחו לייצר את זה. הדגם שהוצג בשנת 2007 לא קיים את ההבטחה.
סוזוקי B-King – היאבוסה נייקד
דגם הנייקד / סטריטפייטר שהוצג בסופו של דבר נראה שונה. מאז ומעולם הדעות לגבי העיצוב של ה-B-King היו חלוקות, אך יפה הוא לא היה. המנוע היה כבר סיפור אחר. אמנם לא עם טורבו כמו שציפו, אך הדור השני של מנוע ההיאבוסה שובר השיאים לא עורר ויכוחים. ארבעה צילינדרים בשורה עם ארבעה שסתומים לצילינדר, בנפח 1,340 סמ"ק עם 181 כ"ס ב-9,500 סל"ד (הייתה גם גרסה מופחתת הספק), מומנט של 15 קג"מ ב-7,200 סל"ד ומשקל רטוב של 235 ק"ג. המהירות המרבית הוגבלה ל-270 קמ"ש, מה שאכזב רבים לאור העובדה שההיאבוסה, עם אותו המנוע עבר את ה-330 קמ"ש. הגבלת המהירות הושגה על-ידי הגבלת מהירות המנוע בהילוך חמישי ל-9,300 סל"ד ו-8,600 סל"ד בהילוך השישי. תיבת האוויר הייתה שונה, כמו-גם המפלטים – אליהם עוד נחזור.
מכלולי השלדה והבולמים היו זהים להיאבוסה וסיפקו יכולות התאמה לכביש ולמסלול, וכמובן שרוב הרוכשים לא בחרו לקחת אותו לימי מסלול. הוא הגיע עם מערכת ניהול מנוע של פעם – מצב A בבורר להספק מלא ומצב B להספק מופחת (80 כ"ס פחות). צמד בלמי דיסק מסיביים בקוטר 310 מ"מ, יחד עם קליפרים רדיאליים, סיפקו כוח עצירה תואם. מידת הצמיג האחורי היה מעט רחבה יותר מהבוסה (200/50 לעומת 190/50), ובכל מקרה בעלי ה-B-King נדרשו להחליפו כל כמה אלפי ק"מ בודדים. יש מחיר למומנט. תצרוכת הדלק גם היוותה נקודת תורפה, עם דרישה לתדלק את מיכל ה-16 ליטרים בכל 250 ק"מ.
על הנייר הסוזוקי B-King היה אמור להיות סיפור הצלחה. אבל הוא נכנס לעולם תוך כדי הפרת הבטחת הטורבו, הוא נראה כך, ומעל הכל היו לו שני אגזוזים שהיוו מקור בדיחה בכל שיחה. הייצור פסק בשנת 2012 אחרי שהוא נכשל באולמות התצוגה ובדעת הקהל, למרות שהייתה פריחה וביקוש מסוים בשוק המשומשים העולמי לתקופה קצרה. ה-B-King תמיד עמד בצילו של אחיו הפופולרי והמוצלח שרבים סגדו לו, והוא נכשל בעיקר בגלל סיבה זו. לישראל הגיעו מספר יחידות, ורובם עדיין מסתובבים ומניפים את האגזוזים האלה בגאווה. שמועות מספרות שגם אחד ממנהלי הפורום שלנו מחזיק במוסך הפרטי B-King משופץ, מתוחזק ומדוגם.
הדוקאטי מולטיסטראדה V4 טרם הוצג רשמית, אך לפני כן בדוקאטי חושפים את המנוע החדש לגמרי שיורכב באדוונצ'ר-תיור הגדול ונקרא Granturismo.
מנוע ה-V4 גרנטוריזמו החדש של דוקאטי
כפי שכבר פרסמנו, בדוקאטי בחרו לא להשתמש במנוע ה-V4 הקיים בפניגאלה ובסטריטפייטר אלא במנוע חדש לגמרי המתאים יותר לדרישות האדוונצ'ריות של המולטיסטראדה. נפח המנוע עלה מ-1,103 סמ"ק ל-1,158 סמ"ק, ולפי דוקאטי מנוע ה-V4 החדש יהיה קל יותר ב-1.2 ק"ג מהמנוע ה-V2 בנפח 1,262 סמ"ק הנוכחי של המולטיסטראדה היוצא ושוקל בסך-הכל 66.7 ק"ג. מנוע ה-V4 החדש יספק 170 כ"ס ב-10,500 סל"ד ו-12.7 קג"מ ב-8,750 סל"ד, וכמובן עומד בתקנות יורו 5 ההכרחיות. יחס הדחיסה גבוה מאוד ועומד על 14.0:1, כשקוטר הצילינדרים עומד על 83 מ"מ ומהלך הבוכנות 53.5 מ"מ.
שסתומי הדזמו המפורסמים של דוקאטי, הנסגרים על-ידי נדנדים ומוטות דחיף ולא על-ידי קפיץ, ומתאימים להספקים גבוהים מצד אחד אך דורשים תחזוקה גבוהה יותר מצד שני, נשארים בבית ומפנים את מקומם למערכת שסתומים סטנדרטית. זה יאפשר מרווח טיפולים חסר תקדים לשסתומים של 60,000 אלף ק"מ. החלפת שמנים ומסננים תידרש בכל 15,000 ק"מ או שנתיים, ומסנן אוויר כל 30,000 ק"מ.
הדוקאטי מולטיסטראדה V4 החדש יוצג ב-4 בנובמבר, ויגיע בהמשך לישראל.
ה-R1250RT הסטנדרטי יגיע עם מערכת בקרת שיוט דינמית (DCC) היודעת גם לשמור על מהירות קבועה גם בירידות ארוכות אשר אינן דורשות האטה, יחד עם אופציה למערכת שיוט אקטיבית מבוססת רדאר (ACC) של בוש אשר מתאימה את מהירות האופנוע בהתאם למהירות התנועה מלפנים. הרוכב יכול לקבע את המערכת על-פי שלושה מרחקים שונים, עם מרחק מרבי של 120 מטרים. המערכת עובדת בספקטרום מהירויות רכיבה של 160-30 קמ"ש.
בקרת שיוט דינמית
ה-RT יקבל מערכת תאורה אדפטיבית לפניות, שיודעת להאיר ב-30° לתוך כיוון הפנייה ומתבססת על רדיוס העיקול ולא זווית האופנוע. התאורה גם משנה את גובהה בהתאם למטען או מורכב המעמיסים על האופנוע. מערכת ה-DTC – מערכת בקרת האחיזה הדינמית – תגיע כסטנדרט בכל הדגמים, ומערכת ניהול המנוע תקבל אופציית 'ECO' לחסכון בדלק.
ה-R1250RT יקבל גם מערכת ABS PRO מעודכנת, אשר מסתייעת ביחידת מדידה אינרציאלית (IMU) ומשלבת את שני הבלמים יחד בעת לחיצה על ידית הבלם הקדמי – או האחורי (כל אחד מהמנופים מפעיל את שני הבלמים). מערכת הזינוק בעלייה הסטנדרטית מקבלת כאופציה גרסת HSC פרו, אשר משלבת חיישן זווית שמפעיל בהתאם את הבלם ומונע הדרדרות לאחור.
לצד מתיחת פנים ושינויי עיצוב קלים בחזית עם פיירינג חדש ונמוך יותר ופנסי LED חדשים, ה-RT גם יקבל מסך TFT חדש בגודל 10.25″ שיאפשר הקרנת מערכת הניווט. בנוסף, מערכת השמע משודרגת בדגם זה.
דגמי 2021 של ה-R1250RT יגיעו כמובן לישראל, ונפרסם מועד ומחירים ברגע שנקבל אותם.
בציוד של קבוצת ב.מ.וו, העובר ממסלול למסלול באליפות הסופרבייק העולמית, נמצאת גם מדפסת תלת-ממד המאפשרת לטכנאים להדפיס חלקים מסוימים ב-S1000RR באופן מיידי. המידע הזה עובר גם למפעל, ומשם לדגמים הסדרתיים הנמכרים לקהל הרחב.
כאשר יצרן מבקש לייצר כל חלק שהוא לשיפור התנהגות האופנוע הוא עובר תהליך של תכנון הנדסי, בנייה מחומר אקזוטי, ואז עובר למחלקת הניסוי לבחינה מסודרת. מדובר על תהליך ארוך שאינו מאפשר פתרונות או שינויים מיידים במידת הצורך. על-מנת להתגבר על הנושא הזה משתמשים בקבוצת המרוצים של ב.מ.וו לאליפות הסופרבייק העולמית במדפסת תלת-ממד (3D) המאפשרת לייצר חלקים – אשר אינם נושאים בעומס מיוחד – בצורה מיידית במסלול עצמו ולבחון אותם.
בב.מ.וו נותנים כדוגמה לכך את את הימים הבודדים שעברו בין הסבב במסלול חרז בספרד העונה לבין הסבב בפורטימאו, פורטוגל. הרוכבים ביקשו לבצע שינויים בחיבור הלינק של הבולם האחורי. הטכנאים במסלול יצרו דוגמה מפלסטיק מורכב ושלחו ליצרן, אשר בנה את הרכיב תוך מספר ימים, והוא הורכב כבר בסבב הבא.
כמובן, שבב.מ.וו יכולים לייצר מיידית במסלול רק חלקים קטנים שאינם נושאי עומס וניתנים להרכבה מיידית. אם נדרש לייצר חלק גדול מחומר מורכב יותר כמו קרבון או טיטניום, הטכנאים שולחים את הסקיצות ישירות למחלקת הפיתוח של היצרן, ושם משתמשים במדפסת משוכללת ומתקדמת הרבה יותר.
אפליקצית myHusqvarna מאפשרת לשלוט דרך הטלפון הנייד על פרמטרים במנוע ובולמים של דגמי המוטוקרוס 4 פעימות החדשים.
בהמשך ובדומה להצגת האפליקציה של ק.ט.מ, מודיעים בהוסקוורנה – שהוא מותג של ק.ט.מ ומשתמש באותה הטכנולוגיה – על אפליקציה דומה לדגמי המוטוקרוס ארבע פעימות של שנת 2021 וכן ה-FC450 בגרסת רוקסטר של שנת 2020. בעזרת האפליקציה ניתן לשלוט על פרמטרים בניהול המנוע כמו בלימת מנוע, תגובת מצערת, בקרת אחיזה ובקרת זינוק. הפרמטרים יכולים להשתנות דרך סרגל לינארי המגביר או מחליש את התגובות, או דרך מדדים שהוכנסו מראש. בבולמים מקבלים המלצות לכיוון ה-SAG ושיכוכי הכיווץ וההחזרה – בהתאם לתוואי המסלול.
נכון ל-2021 האפליקציה זמינה לדגמי המוטוקרוס של הוסקוורנה (ושל ק.ט.מ) בלבד, אולם קרוב לוודאי שכבר ל-2022 היא תגיע גם לדגמי האנדורו – גם ל-4 פעימות אך גם לדו-פעימתיים, שכזכור בעלי מערכת הזרקת דלק אלקטרונית ומחשב ניהול מנוע.
הונדה הציגו לשוק האירופאי את המחליף של הפורצה 300 – עם מנוע בנפח 350 סמ"ק ועם מספר עדכונים.
הונדה פורצה 350
לצד הצגת הפורצה 750 החדש, הציגו בהונדה גם את מחליפו של הפורצה 300 לאחר הגדלת נפח. דגם ה-350 הוצג לאחרונה לשוק האסייתי, וכעת הוא מגיע לאירופה ולישראל. המנוע בנפח 330 סמ"ק, מקורר נוזל ומוזרק דלק, מספק כעת 29 כ"ס שמספיקים למהירות מרבית של 137 קמ"ש (129 קמ"ש בדגם ה-300). המנוע מותאם כמובן לתקנות יורו 5 העדכניות. התמסורת תמשיך להיות וריאטור. בהונדה מציינים שהמשקל המלא נותר ללא שינוי ועומד על 184 ק"ג.
מבחינת אבזור, הפורצה 350 מגיע עם בקרת אחיזה הניתנת לניתוק, משקף קדמי המתכוונן באופן חשמלי וגדול יותר ב-40 מ"מ מקודמו, מפתח קרבה KEYLESS הפועל גם על הארגז האופציונלי, מקום לשתי קסדות מלאות מתחת למושב יחד עם שקע USB חדש, תאורת LED היקפית, מאותתי חירום בבלימת חירום, ושינויי עיצוב קלים לשיפור האווירודינמיות. כאופציה, בהונדה מציעים גם מערכת שליטה קולית המסונכרנת לטלפון הנייד.
הפורצה 125 הוצג לראשונה ב-2015, קיבל רענון מן היסוד ב-2018 (ונבחן כמובן על ידינו), ומקבל לשנת 2021 מערכת בקרת אחיזה לצד עדכונים קלים במראה, שקע USB מתחת למושב, משקף חשמלי אופציונלי, והתאמה הכרחית ליורו 5.
ההונדה פורצה 350 יימכר בישראל לצד דגם ה-250, אשר נהנה מתעריפים מופחתים בביטוח החובה, וכן דגם ה-125 המחודש. נעדכן לגבי מועדים ומחירים ברגע שנדע.
21YM HONDA FORZA 35021YM HONDA FORZA 35021YM HONDA FORZA 35021YM HONDA FORZA 35021YM HONDA FORZA 35021YM HONDA FORZA 350משפחת הפורצה של הונדה – 125, 350 ו-750
הונדה חושפת היום (ד') את הדגם הבכיר במשפחת דגמי הפורצה – ה-750 החדש, עם מנוע טווין מקבילי, 58.6 כ"ס, גיר DCT והרבה אלקטרוניקה.
הונדה פורצה 750
לאחר מספר שבועות של טיזרים, חשפו בהונדה באופן רשמי את המחליף של האינטגרה 750, שייכנס כדגם הבכיר במשפחת דגמי הפורצה. המנוע מגיע מה-NC750 – טווין מקבילי בנפח 745 סמ"ק, 8 שסתומים, 58.6 כ"ס וגיר ה-DCT האוטומטי הייחודי להונדה. ניהול המנוע יגיע עם שלושה מצבי רכיבה המופעלים דרך המצערות החשמליות: גשם, רגיל וספורט, ובנוסף מצב אישי. בקרת האחיזה (HSTC) תגיע גם כן בשלושה מצבי התערבות, יחד עם האופציה לביטול מלא. בנוסף, תהיה כמובן אופציה לגרסת A1 עם 47 כ"ס.
הפורצה 750 מגיע עם שלדת צינורות מפלדה וזרוע אחורית מאלומיניום, כשמלפנים יש מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ המשכך חישוק בקוטר 17″, ומאחור יש חישוק 15″. בנוסף, יש לחצן הפעלה אשר יופעל דרך מפתח קרבה השולט גם על פתח התדלוק ופתח האחסון מתחת למושב אשר בנפח 21 ליטרים. יש מסך TFT בקוטר 5″ עם חיבור לסמארטפון והפעלה קולית, פנסי LED ומאותתים המופעלים בבלימת חירום וגם מתבטלים אוטומטית. המשקל המלא עומד על 235 ק"ג.
בהונדה טרם פרסמו מחירים ומועדי השקה ברחבי העולם. נעדכן ברגע שנקבל.
