הונדה צפויים להציג בחודשיים הקרובים את ה-CBR600RR החדש, שככל הנראה הפעם יהיה הגרסה הבאמת סופית של הדגם האייקוני.
שוק האופנועים העולמי תסס בתחילת חודש אפריל עת פורסמו שמועות על גרסה סופר-קרבית לסופרספורט האייקוני והוותיק של הונדה, ה-CBR600RR, שאף היה אמור לשאת את שלושת ה-R-ים בשמו, כמו אחיו הגדול, ה-CBR1000RR-R. בסוף 2017 הודיעו בהונדה על הפסקת שיווקו באירופה משום שה-CBR600RR דאז לא עמד בתקנות יורו 4, וכדי שיעמוד בתקנות היה צורך להשקיע בו כסף רב. בנוסף, ההתאמה ליורו 4 עלולה הייתה לגרום לעלייה במשקל ואף ירידה בביצועים. בארה"ב, לדוגמה, הוא עדיין נמכר אך ללא שום שינוי מאז 2013.
אחיו מהבית, ה-CBR650R, עושה עבודה טובה כאופנוע ספורט-תיור מצוין, זול יחסית ומוצלח מסחרית. לכן, הכיוון הקיצוני והיקר אליו כולם קיוו שהונדה תיקח את ה-600 כנראה ירד מהפרק. מה שכן, המנוע הנוכחי – 4 צילינדרים בנפח 599 סמ"ק עם 16 שסתומים – יישאר על כנו, ישודרג מעט, ויכוון להספק של 120-110 כ"ס. המשקל ינסה לרדת מ-200 ק"ג, ותתווסף מערכת אלקטרוניקה מלאה שתילקח מהאח הגדול.
זה אומר: יחידת מדידת אינרציה של בוש IMU ב-6 צירים, יחד עם כל המערכות האפשריות כמו בקרת זינוק, ABS להטיה – כולל מצב ספורט ומצב מרוץ, בקרת אחיזה מתקדמת הכוללת בקרת החלקה של הצמיג האחורי בהטיה (בקרת דריפט), וכמובן מצבי ניהול מנוע ואופנוע וקוויקשיפטר. בנוסף, פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני.
כאמור, ה-CBR600RR החדש (מחודש?) צפוי לצאת בחודשים הקרובים. נמשיך לעדכן.
משרד התחבורה מגבש בימים אלו המלצות לקטגוריות דו-גלגלי נוספות בישראל לפי התקינה האירופאית: L1e-b – קטנועים חשמליים המוגבלים למהירות של 45 קמ"ש (Moped), ו-L5e – קטנועים תלת-גלגליים.
במדינות אירופה נמכרים כלים מקטגוריית L1e-b – קטנועים חשמליים קטנים עם מהירות מקסימלית של 45 קמ"ש (Moped) – כתחליף עירוני זול, שקט ולא מזהם לקטנועים קונבנציונליים. הם מספקים מהירות גבוהה יותר מאופניים חשמליים ומאפשרים נסיעה בטוחה בכבישים עירוניים. אופניים חשמליים מורשים בישראל למהירות של עד 25 קמ"ש, ויוצרים פער מסוכן בין מהירות הנסיעה שלהם לזו של התנועה מסביב. הדרג המקצועי במשרד התחבורה ימליץ לאשר גם כן את הקטגוריה כאמצעי זול משמעותית מקטנועים 125 סמ"ק. כלים אלו יחויבו אמנם ברישוי ובביטוח, אך בתעריף שנגבה מקטנועי 50 סמ"ק, קרי בין 1,500 ל-2,000 שקל בשנה, שזה פחות ממחצית ממחיר ביטוח החובה מהפול שמשלמים רוכבים 125 סמ"ק. בנוסף, במרבית מדינות אירופה, הרכיבה על קטנועים חשמליים מדרגת רישיון זה מותרת לבעלי רישיון B לרכב פרטי, כך שאין צורך להוציא רישיון נהיגה לדו-גלגלי.
מדובר בכלים שיהיו זולים משמעותית מקטנועי 125 סמ"ק או חשמליים קיימים, שמחירם נע בדרך כלל סביב 15 עד 20 אלף ש"ח. הכלים החשמליים העירוניים מקטגוריית L1e-b צפויים, על-פי ההערכות, לעלות בין 5,000 ל-10,000 שקל.
ההמלצה של הדרג המקצועי היא לחייב את הכלים החשמליים האלו בחובת רישיון A2, כלומר יש צורך במבחן תיאוריה ומבחן שליטה. זאת בניגוד לרוב מדינות אירופה, שם כאמור כלים אלו מאושרים לרכיבה גם ללא רישיון מיוחד החל מגיל 24, או למי שכבר נושא רישיון נהיגה B לרכב פרטי.
הוועדה גם תמליץ על אישור קטגוריית אופנועים L5e, המתייחסת לתלת-גלגלי, אם כי גם כאן מדובר על דרגת רישיון המחויבת במבחנים מעשיים לרישיון נהיגה, ולא כמו במרבית מדינות אירופה – המתירות למחזיקי רישיון נהיגה על רכב לרכוב על כלים תלת גלגליים גם מבלי שיצטרכו להחזיק ברישיון נהיגה לדו-גלגלי. השימוש בהם מוגדר בתקנות כיום כזמני, והדרג המקצועי במשרד, כאמור, ימליץ להפוך אותו לקבוע באמצעות הכרה בתקינה האירופית המסדירה אותו.
איגוד יבואני הדו-גלגלי הגיש למשרד התחבורה תכנית לעידוד הרכיבה בכלים דו ותלת-גלגליים, כתשובה לעומסי התנועה הכבדים. התכנית מבוססת על מחקרים של משרד התחבורה והמכון לחקר התחבורה בטכניון, שמצאו כי הגברת השימוש בכלים דו-גלגליים יצמצמו ב-50% את קטעי הכביש העמוסים בישראל. נתון זה מבוסס על מחקר שבחן את התרומה התחבורתית והסביבתית של מעבר לנסיעה בדו-גלגלי.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בימים אלו צוות מקצועי באגף הרכב בהשתתפות אגפים נוספים במשרד התחבורה, רלב"ד ומשטרת ישראל מגבשים המלצות לקטגורית אופנועים נוספים בישראל למול התקינה האירופאית. כחלק מעבודת הצוות נבחנת האפשרות לאישור קטגוריית אופנועים L1e-b ו-L5e, כולל המלצה בדבר רישיונות הנהיגה הנדרשים לקטגוריות אלו. לאחר סיום עבודת הצוות ואישור ההמלצות, הנ"ל יובאו להתייחסות הציבור כמקובל".
חסרונות: מחיר רכישה, מהירות סופית, מתאים רק לרכיבה עירונית, אין ABS
שורה תחתונה: קטנוע חשמלי איכותי וטכנולוגי המהווה תחליף ראוי ומשודרג מאוד לאופניים חשמליים
מחיר: 20,990 ש"ח לפרו, 16,490 ש"ח לספורט
מפרט טכני: מנוע חשמלי של בוש 3,500 וואט (כ-4.75 כ"ס) עם בקר אלקטרוני, צמד סוללות 60V בקיבול 35Ah כל אחת (11 ק"ג לסוללה), טעינה מלאה 7 שעות, שלדת צינורות פלדה, בולמים קדמיים טלסקופיים, בולם אחורי כפול, צמיגים 90/90-12, 120/70-12, דיסק קדמי 220 מ"מ עם קליפר צף 3 בוכנות, דיסק אחורי 180 מ"מ, מערכת בלימה משולבת CBS, אורך ,1800 מ"מ, גובה מושב 790 מ"מ
אלקטרוניקה ואבזור: 3 מצבי ניהול מנוע, פנסי LED היקפיים, מסך LCD, אפליקציה לטלפון הסלולרי לשליטה מלאה, שקע טעינה USB, רגליות מורכב נשלפות
צפו בווידאו – סקירה מסביב לקטנוע והתרשמות רכיבה:
צילום ועריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
מותג הכלים החשמליים NIU עושה עלייה לארץ. חברת UME – היבואנית של סגוויי וחברה-בת של יבואנית הרכב UMI – החלה לייבא לאחרונה את קטנועי המותג הסיני, כשבליין הכלים שמיובאים בשלב זה יש שני כלים – ה-NQi GT Sport וה-NQi GT Pro, כשהשניים נבדלים אחד מהשני בקיבול ואיכות צמד המצברים. בעוד לגרסת ה-Sport מצברים פשוטים יחסית בקיבול של 26Ah כל אחד, לגרסת ה-Pro צמד מצברים בקיבול של 35Ah כל אחד. ההבדל בסוללות בא לידי ביטוי בטווח הרכיבה, שעל-פי הצהרות היצרנית עומד על סביב 100 ק"מ בספורט ועד 140 ק"מ בפרו.
ה-NIU NQi GT Pro שכאן במבחן הוא קטנוע חשמלי עירוני. המנוע של בוש בהספק של 3,500 וואט, שהם כ-4.75 כ"ס צנועים. כאמור, צמד הסוללות בקיבול של 35Ah מאפשרים טווח רכיבה של עד 140 ק"מ ברכיבה עירונית, כשזמן הטעינה עומד על כ-7 שעות לטעינה מלאה. את צמד הסוללות – שאחת יושבת מתחת למושב והשנייה מתחת למדרס הרגליים – ניתן לטעון על הקטנוע עצמו, אולם ניתן גם לשלוף אותן ולטעון בבית. בנוסף, ה-NIU יכול לנסוע עם סוללה אחת בלבד מתוך השתיים, אולם אז טווח הרכיבה ירד מן הסתם לחצי.
הבקר האלקטרוני מתוחכם למדי, והוא מציע 3 מצבי ניהול מנוע: E-Save שמביא את הכלי למהירות מקסימלית של 20 קמ"ש ונכנס לפעולה אוטומטית באחוזים האחרונים של המצברים, Dynamic שמאפשר מהירות מקסימלית של כ-50 קמ"ש, ו-Sport שיאפשר תאוצות מקסימליות ומהירות מקסימלית של 78 קמ"ש.
NIU NQi GT Pro
ואם כבר אלקטרוניקה, אז לוח השעונים מציע את כל הנתונים האפשריים על הטעינה, תצרוכת החשמל וטווח הרכיבה, והוא מתממשק לאפליקציה ייעודית לטלפון הנייד הכוללת שליטה מלאה על הכלי – כולל GPS מובנה בקטנוע שמאפשר לראות באפליקציה את מיקום הקטנוע או את המסלול שעבר. בנוסף, יש פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הראשי.
מבחינת מכלולי שלדה, יש גלגלי "12, בלמי דיסק עם מערכת בלימה משולבת CBS, בולמים טלסקופיים מלפנים וצמד בולמים מאחור. אבל מה שמושך את העין הוא העיצוב המודרני והנאה, כשבצביעה הלבנה שכאן במבחן ה-NIU בולט מאוד על כבישי תל-אביב ומושך מבטים רבים.
מהירות מקסימלית של 78 קמ"ש
ביצועים
המנוע החשמלי הצנוע אמנם בהספק נמוך של פחות מ-5 כ"ס, אולם כמנוע חשמלי הוא מספק את כל המומנט כבר מהירות אפס. המשמעות היא שבמצב ספורט התאוצה מעמידה טובה מאוד, ומקבילה פחות או יותר לזו של קטנועי 125 סמ"ק עירוניים – עד למהירות של כ-60 קמ"ש. משם קצב איסוף המהירות קטן, והמהירות המקסימלית היא 78 קמ"ש.
המהירות המקסימלית הזו מצוינת לכבישים עירוניים, ואפילו לכבישים עירוניים רחבים ומהירים כמו למשל דרך נמיר. יחד עם זאת, בכבישים בין-עירוניים המהירות המוגבלת מעט בעייתית. כשהכבישים פקוקים ועמוסים ומהירות הנסיעה איטית – ה-NIU יסתדר מצוין. אולם בכבישים בין-עירוניים מהירים יותר, המהירות הסופית הנמוכה עלולה להיות מסוכנת. המשמעות היא שה-NIU הוא כלי עירוני מובהק, והוא יכול לצאת לגיחות בין-עירוניות אם מדובר בכבישים קצרים, ובעיקר עמוסים.
ההתנהגות העירונית מצוינת. המשקל לא גבוה במיוחד, והוא ממוקם יחסית נמוך כך שהשליטה ב-NIU קלה. זווית הצידוד של הכידון גדולה מאוד, ויחד עם הממדים הקטנים קל מאוד להשתחל איתו בין מכוניות בכבישים העירוניים הצפופים.
הבולמים קשיחים יחסית, אולם לא באופן מוגזם, כך שה-NIU אמנם בעל כושר ספיגה סביר ביותר לכבישים העירוניים, אולם הוא מעביר לרוכב את כל האינפורמציה מהכביש. מאידך, הבלמים חזקים מאוד, כאמור עם מערכת בלימה משולבת CBS (שמקנה עוד 3% הנחה בביטוח החובה), אבל מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים בהחלט מתבקשת כאן וחסרונה מורגש.
בסך הכל ה-NIU מציע ביצוים עירוניים טובים, עם תאוצה של 125 סמ"ק, מהירות סופית של 50 סמ"ק, והתנהגות דינמית זריזה ומהנה.
כלי עירוני מובהק
איך זה מרגיש?
ה-NIU NQi GT Pro הוא קטנוע עירוני מובהק. ככזה, הוא קטן וקומפקטי, ועם גובה מושב סביר של 790 מ"מ הוא מתאים גם למאותגרי גובה. מאידך, לרוכבים גבוהים הוא עלול להיות מעט צפוף.
אחד היתרונות הגדולים של כלי חשמלי הוא השקט, ואנחנו חייבים להודות שהשקט הזה של המנוע החשמלי ממכר, ושאחריו קצת קשה לעלות על אופנוע עם מנוע בעירה פנימית שמרעיש ורועד. אז גם ה-NIU שקט לחלוטין, ואנחנו לגמרי אוהבים את זה.
על אף שמדובר בחברה סינית, איכות החומרים, איכות ההרכבה והגימור הכללי – טובים מאוד. בטח ביחס לקטנועים קטנים – חשמליים או בעלי מנוע בעירה פנימית. וזה לא מפתיע, משום שחברות סיניות המייצרות לשוקים מערביים עברו בעשור האחרון שינוי מהותי, והמוצרים שיוצאים לשוקים הם לרוב טובים ואיכותיים. אז כאמור, גם ה-NIU הוא כזה.
העניין היחיד שעלול להוות חסם בפני רכישה לרוכבים שמחפשים תחבורה עירונית זריזה, יעילה וזולה הוא עניין הטעינה, שכן לא לכל אחד יש את האפשרות לטעות את הכלי עצמו. אולם כאמור, האפשרות לשלוף את המצברים מהקטוע ולהעלות אותם הביתה לטעינה היא מצוינת, אולם צריך לזכור שכל מצבר שוקל 11 ק"ג.
מבחינת עלויות, טעינה מלאה של המצברים מ-0% ל-100% תעלה כ-4 ש"ח בחשבון החשמל, ואלו יספיקו כאמור ליותר מ-100 ק"מ של רכיבה עירונית. בנוסף, ביטוח החובה הוא כשל 50 סמ"ק – כ-2,000 ש"ח לשנה, והתחזוקה השוטפת זולה משמעותית משל קטנוע בעל מנוע בעירה פנימית, שכן הטיפולים השוטפים אינם כוללים שמן מנוע, מסנני אוויר וחלקי וריאטור. המשמעות היא עלויות שוטפות הנמוכות משמעותית מאלו של קטנוע בעל מנוע בעירה פנימית.
שקט ועלויות שוטפות נמוכות במיוחד
סיכום ועלויות
ה-NIU NQi GT Pro מסמל בעינינו את הדור החדש של התחבורה העירונית החשמלית. הוא איכותי למדי, הוא בעל טכנולוגיה מתקדמת, הוא מודרני ונעים לעין, והוא בעל עלויות שוטפות נמוכות למדי.
לרוכבים עירוניים, המחפשים תחליף משודרג לאופניים חשמליים – כזה שיאפשר להם לזוז מהר יותר בתוך העיר, וגם את האפשרות להגיע לפרברים, במיוחד אם הם קרובים – ה-NIU עשוי להיות פתרון טוב ויעיל.
החסרונות מבחינתנו הם היעדר מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים, וגם מחיר הרכישה – שעומד על 20,990 ש"ח לגרסת ה-Pro ו-16,490 ש"ח לגרסת ה-Sport – עלול להוות חסם לרכישה. מאידך, האפשרות לטעון את הסוללות בבית ולא על-גבי הקטנוע – מהווה יתרון, על אף משקלן הגבוה של הסוללות, כאמור 11 ק"ג לסוללה.
ובשורה התחתונה – תתחילו להתרגל. בעתיד הקרוב תראו יותר ויותר כלים חשמליים שכאלה – במיוחד בעיר אבל גם מחוצה לה, ובעתיד הרחוק יותר כך תיראה – ותישמע – התחבורה כולה. אנחנו, בכל אופן, חושבים שמדובר בפתרון מעולה לתחבורה עירונית זריזה, יעילה, מהירה וגם זולה, במיוחד כשהיא מגיעה עם הרבה טכנולוגיה וסטייל.
פנס ה-LED מורכב כדרך קבע באופנועי המרוץ של הוסקוורנה, כמו לדוגמה קבוצת רוקסטאר אשר משתתפת באליפות ה-WESS. הנתונים מדברים על עוצמת אור של 1,500 לומן (יחידת מידה פוטומטרית למדידת עוצמת אור שנקלט על-ידי עין אנושית) וטמפרטורת צבע של 5,500 קלווין – כלומר, חזק ויחסית לבן. הפנס תקני לרכיבת כביש ומחליף את הפנס המקורי.
בהוסקוורנה טרם פרסמו את מחיר יחידת התאורה, אך היא צפויה להגיע ארצה ולהיות זמינה לרכישה דרך היבואן המקומי, וכמובן דרך האתרים השונים.
ק.ט.מ משפרים את דגם 2021 של ה-450 ראלי רפליקה ומביאים אותו הכי קרוב לאופנוע המרוצים הרשמי שלהם, אבל כזה שאנחנו יכולים לרכוש (טוב, לא בדיוק).
חשוב להבין: האופנוע הזה הוא לא אופנוע סדרתי אלא אופנוע מרוץ מהמסד ועד הטפחות, והוא מיועד להתחרות במרוצי ראלי-רייד ברמה הגבוהה ביותר. הוא מיועד לקבוצות מרוצים ולרוכבים פרטיים המשתתפים באליפויות ראלי כאלה ואחרות, והוא פיסת טכנולוגיה המכילה חלקים ומכלולים מהרמה הגבוהה ביותר, שתפקידם הוא אחד – לנצח מרוצי ראלי-רייד. את זה כתבנו כשדגם 2019 יצא לשוק ונמכר כהרף עין. תיאור זה עדיין נכון ל-2021.
ק.ט.מ 450 ראלי רפליקה 2021
הדגם הספציפי הזה נבנה דרך המשוב שהתקבל מרוכבי הדקאר של ק.ט.מ הרכובים על-גבי ה-450 ראלי – טובי פרייס, סאם סאנדרלנד ומתיאס וולקנר. המנוע נלקח במקור מגרסת המוטוקרוס 450SX-F, אבל עבר הסבה לראלי, בין היתר על ידי הוספת כמות משמעותית של שמן יחד עם שתי משאבות שמן, הורדת יחס דחיסה לטובת עמידות, וכמובן הוספת הילוך שישי. הוא בעל גל זיזים כפול ו-4 שסתומים, נפח של 449.3 סמ"ק (קוטר 95 מ"מ, מהלך 63.4 מ"מ), והזנת הדלק על-ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ המופעל על-ידי כבל. ההספק עומד על יותר מ-60 כ"ס.
מלפנים מותקן מזלג הפוך של WP מדגם XACT PRO בקוטר 48 מ"מ, עם קארטרידג' סגור ובטכנולוגיית Cone Valve, מאחור בולם של WP המיועד כמובן למרוצים ועומס גבוה, והבלמים של ברמבו – כולם בסט-אפ המכוון לתנאים ולעומסים הקשים ביותר. לשנת 2021 יש גיר חדש לגמרי עם יחסי העברה זהים לאופנוע המרוצים. האופנוע מגיע עם כל הציוד והאביזרים שצריך לרכיבת ראלי תחרותית, כמו צמד מיכלי דלק גדולים, משקף רוח גדול ואביזריי ניווט ותושבות מובנות ביחידת התאורה.
לשנת הדגם 2021 ק.ט.מ תייצר 85 יחידות בלבד של מכונת המרוץ האקזוטית הזו, כשכל אחת תעלה באירופה 26 אלף יורו פלוס מיסים מקומיים ושילוח. בארץ, אם התעניינתם, מחירו צפוי להיות לפחות 250 אלף ש"ח.
חלוד, זחוח, לחוץ, או שסתם עבר עליו יום נאחס? לא משנה התוצאה האיומה בסבב הזה וההשלכות קדימה בעונה המקוצרת והאינטנסיבית שצפויה לנו, מרקז הוא הכוכב המדובר וזה שנתן את ההצגה הכי טובה בעיר. אחרי הכל, עדיף אקשן משובח מעוד סתם מרוץ משעמם עבור ניקוד.
אז אחרי פתיחה חזקה של ויניאלס עם הימאהה שצויד במתקן שיגור חדש, מרקז מתמקם אחריו ומתחיל ללחוץ. ויניאלס מחזיק כמה הקפות ומתחילים לראות שהוא על הקצה, כשפעם-פעמיים האחורי שלו מאבד אחיזה ביציאה מפניות. עוד קצת לחץ ומרקז עובר להוביל, כשהוא ממשיך לדחוף חזק קדימה.
יוצאים לדרך – פתיחה חזקה של ויניאלס
בינתיים מאחור ג'ק מילר על הדוקאטי והכוכב הצרפתי העולה פאביו קוארטררו על הימאהה לוויין של פטרונס, מצמצמים את הפער על ויניאלס שבחר בצמיג קדמי רך ומבין שהוא חייב לנהל ביתר זהירות את המשך המרוץ אם הוא רוצה לסיים אותו בתוצאה ראויה.
ואז מגיע הרגע של מרקז בפנייה על שם פדרוסה: הוא מאבד את הקדמי, ובאינסטינקט או תרגולת המוכרים שלו, כשכל רוכב אחר בעולם מסיים בהתרסקות בטוחה, הוא מצליח באלפיות שנייה להחזיר אחיזה לפני ההגעה לחצץ בשולי המסלול, ואז כשהוא כבר עמוק בחצץ במהירות דו-ספרתית הוא שומר את ההונדה על שני גלגלים וצולח את השטח חזרה למסלול כשכולם כבר חלפו על פניו.
ואז מגיע מרקז
הקוף שהיה שם על גבו מהרגע הראשון, עכשיו עם עיניים בוערות באש אדומה, דופק על החזה וצורח, זה הכל או כלום, והוא דוחף בכל הכח המנטלי והפיזי את המכונה המטורללת הזו קדימה, חותך דרך הרוכבים כאילו הם לא קיימים עוד הקפה ועוד אחת, מצמצם קדימה, מתעלם מהמגבלות, מועך, מעוות ומתמרן אותן במשחק מסוכן, הימור לא מחושב מבוסס תחושה ותשוקה למהירות וניצחון.
בינתיים מלפנים קוארטררו ומילר עוברים את ויניאלס, כשהצרפתי הצעיר שפתח מהפול בצורה פושרת מתאושש ומוביל בבטחה וממשיך לדחוף קדימה. לעומתו ויניאלס מתחיל להילחץ מהדבוקה שבנויה מדוביציוזו על הדוקאטי, מורבידלי על הימאהה של פטרונס, ופול אספרגרו על הק.ט.מ, מתחילים לסגור עליו ולהתקרב.
רמה מעל כולם
חוזרים לנמלה שממשיכה במחול המטורף. הוא כבר עובר את הדבוקה בהובלת דובי, ריח הפודיום באפו כשג'ק מילר על הדוקאטי נחלש וויניאלס עובר אותו ומתמקם שני. חמש הקפות לסיום מרקז עובר גם את מילר, לא לפני שהאוסטרלי העיקש מנסה להחזיר ולשמור על המקום, אבל מרקז קטלני, לא משאיר סיכוי, ועוד פנייה ומילר מריח אגזוזים של הונדה.
עכשיו, אחרי שהוביל את המרוץ, כמעט התרסק וחזר את כל הדרך מהמקום האחרון ועד לעמדת פודיום די בטוח, מרקז יכול היה להרגיע טיפה, אבל ויניאלס מול העיניים שלו, והוא במוד תקיפה מרגיש חזק ומהיר, וחברי ומנהלי הקבוצה שלו יחד איתו בטירוף רוצים עוד, עוד טיפה. אבל אז המציאות בועטת אותו בהיי-סייד אכזרי. הפעם ללא שום סיכוי. מרקז מתרסק חזק. שבר לא פשוט בזרוע ימין, ועתיד העונה כרגע מבחינתו מעורפל.
ההתרסקות הזו מחזירה את דובי, שכזכור שבר עצם בריח באימון מוטוקרוס רק לפני שלושה שבועות, לפודיום, כשויניאלס מסיים שני, ומנצח את המרוץ בענק פאביו קוארטררו.
ניצחון GP ראשון לקוארטררו
הצרפתי, שכבר בשלהי העונה שעברה נכנס למרקז מתחת לעור והתחיל לשחק לו בראש, מצליח לקטוף ניצחון GP ראשון, כשהמתחרה הישיר שלו מושבת לכל הפחות למרוץ הבא ואולי אף יותר מזה, יש עליו כרגע קצת פחות לחץ ותוספת מומנט חיובי להמשך.
ואיך אפשר אף מילה עד עכשיו על הדוקטור ולנטינו רוסי? קשה, אבל אין יותר מידי מה לדווח. בזמן שבני קבוצתו מסיימים ראשון, שני וחמישי, הוא לא מסתדר עם האופנוע והצמיגים ופורש בגלל תקלה.
ביום ראשון הקרוב ניפגש שוב באותו המקום ובאותה השעה – חרז, ספרד, הפעם בלי מארק מרקז.
ה.מ מוטורס, יבואנית MV אגוסטה לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של צמד דגמים מעוניינים ואקזוטיים: ברוטאלה 1000RR וסופרוולוצ'ה 800.
הברוטאלה 1000RR הוא הגרסה האחרונה של הברוטאלה 1000, והוא מציע מכלולי קצה סופר-איכותיים – ממנוע 4 צילינדרים בנפח 1,000 סמ"ק המפיק 208 כ"ס, דרך בולמי אוהלינס TTX36 מאחור ו-NIX30 מלפנים, בלמי ברמבו בקוטר 320 מ"מ ואלקטרוניקת קצה הכוללת את כל מה שניתן לזרוק על אופנוע ספורטיבי כמו מסך TFT בגודל "5, בקרת אחיזה בעלת 8 מצבים, בקרת ווילי וקוויקשיפטר, מערכת ABS להטיה, תאורת LED עם טכנולוגיית DRL, ועוד.
מחירו של הברוטאלה 1000RR נקבע על 211,220 ש"ח.
MV אגוסטה ברוטאלה 1000RR
הסופרוולצ'ה(סופר מהיר) 800 מבוסס על ה-F3 הספורטיבי של MV אגוסטה. העיצוב המרהיב עוטף מנוע טריפל בשורה, 798 סמ"ק, 12 שסתומים, DOHC, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 148 כ"ס ב-13,000 סל"ד ו-9 קג"מ המושגים ב-10,600 סל"ד. המשקל היבש הוא 173 ק"ג והמהירות המרבית המוצהרת היא 240 קמ"ש. נתונים נוספים הם 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת מסבך משולשי פלדה, בולמי מרזוקי הפוכים 43 מ"מ ובולם פרוגרסיבי של זקס מאחור. הפיירינג עשוי מקרבון, מערכת הפליטה מעוצבת א-סימטרי, עם אגזוז יחיד בצד אחד וצמד בצידו השני. לפי החברה, האגזוז – שבתצורה 3 ל-1 ל-3 – נועד לשחזר את ימי המרוצים העליזים שלהם בתקופת ג'יאקמו 'אגו' אגוסטיני.
משפחת דגמי ה-G/S של ב.מ.וו – כביש / שטח – התחילה את דרכה בשנת 1980 והתפתחה לסדרת דגמים אדירה שנעה בין גרסאות 310 סמ"ק ועד 1,250 סמ"ק ומכרה מעל 1.2 מיליון כלים.
האבולוציה של ה-GS בתמונה אחת
בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת הציגו בב.מ.וו את דגם ה-R 80 G/S, שסימן את המושג Gelände / Straße, שזה אומר בגרמנית – כביש / שטח. הדגם הציג מהלך מתלים ארוך, מנח ישיבה זקוף וגלגל קדמי בקוטר 21″, שהגדיר את האופנוע כאנדורו-תיור, בהמשך כדו-שימושי וכיום אדוונצ'ר. לדגם היה מנוע בנפח 797.5 סמ"ק, מקורר אוויר בתצורת בוקסר שטוח. להילת הדגם יותר מתרמה העובדה שהוא ניצח לא פחות מארבע פעמים בראלי פריז-דקאר הקשוח – ב-1981 ו-1983 עם הוברט אוריאל הצרפתי וב-1984 ו-1985 עם גסטון ראיה הבלגי עם ה-1.60 מ' שלו (ראו סרטון):
בשנת 1987 שונה המיתוג ל-GS (בלי הלוכסן), והתווספה גרסת ה-R 100 GS בנפח 980 סמ"ק, שצמחה בשנת 1994 ל-R 1100 GS הגדול יותר שהותאם הרבה יותר לכיוון הכביש. מנוע הבוקסר שסיפק 80 כ"ס, והכפיל את מספר השסתומים ל-4, שימש לראשונה כגורם נושא עומס בשלדה. ה-GS אופיין עם זרוע הפרהלבר החד-צידית מאחור, שמכילה את גל ההינע החוסך אחזקה ושימון, ובגרסת ה-1,100 הוצגה מערכת הטלהלבר מלפנים, אשר מונעת שקיעה בעת בלימה ובעצם מפרידה בין כוחות ההיגוי וכוחות הבלימה ומבודדת את הרוכב מהזעזועים תחתיו. בנוסף הציעה ב.מ.וו מערכת ABS, לראשונה בעולם הדו"ש / אדוונצ'ר.
ב.מ.וו R 80 G/S – האבא של האדוונצ'רים
הדגם המשיך עם אבולוציית הנפח, הטכנולוגיה ואלקטרוניקה וגדל ב-1999 ל-1,150 סמ"ק וב-2004 לדגם 1,200 סמ"ק שהשיל כמעט 30 ק"ג ממשקל קודמו והמשיך לעבור אבולוציה והמשך פיתוח כמעט בכל שנה. כך למשל, עם השנים נוספו מערכות אלקטרוניות, וב-2010 ההספק עלה מ-105 ל-110 כ"ס.
בשנת 2013 התווסף קירור נוזל מודרני הרבה יותר למנוע החדש, כשהאופנוע כולו מחודש, אבל שומר על המאפיינים המוכרים של המשפחה. בשנת 2019 הוצגה הגרסה האחרונה לבינתיים – בנפח 1,250 סמ"ק – עם אלקטרוניקת קצה ומערכת תזמון שסתומים משתנה למנוע הבוקסר, שנקראת ShiftCam, אשר משפרת את המילוי הנפחי על כל פני טווח הסל"ד, והלכה למעשה משכללת את גרף המומנט כך שיהיה שטוח יותר וגמיש יותר. אצלנו הדגם מוכר בעיקר דרך משטרת התנועה ורוכבי המועדונים שמעזים לרדת איתו לשטח. לכל דגם גם הוצעה גרסת אדוונצ'ר עם מיכל דלק גדול יותר ואבזור ומיגונים ייעודיים.
ב.מ.וו R 100 G/S
לא נשכח גם את סדרת ה'מסעות הגדולים' של השחקן יואן מק'גרגור, שותפו צ'ארלי בורמן והצלם קלאודיו ון-פלטה, שייצגו את ה-GS בתנאים קשים. המסע הראשון של החבורה היה בשנת 2004, שם רכבו על אופנועי ב.מ.וו R 1150 GS אדוונצ'ר מלונדון ועד ניו-יורק בדרך הארוכה מזרחה. המסע, שעבר דרך אירופה, אסיה ואלסקה, נמדד ב-35,960 ק"מ ו-3.5 חודשים. המסע – Long Way Round – הפך לסדרת וידאו וספר רב-מכר. המסע השני היה בשנת 2007 ויצא מסקוטלנד ועד דרום אפריקה. אופנועי הב.מ.וו R 1200 GS כיסו 17 מדינות ו-19,500 ק"מ בשלושה חודשים. גם פה – והפעם בשם Long Way Down – המסע פורסם דרך סדרת סרטי DVD של ה-BBC וספר רב-מכר.
ב.מ.וו R 1100 GS
דגמי ה-F במשפחת ה-GS
בב.מ.וו חיברו את המותג GS גם לדגמים נוספים, שנשאו מנוע חד-צילינדרי וטווין מקבילי והגיעו בנפחים קטנים יותר. בשנת 1993 הוצגה גרסת ה-F650GS פאנדורו, שהוצמדה למשפחת ה-GS רק בשנת 2000 והציעה את מערכת הזרקת הדלק הראשונה למנוע סינגל, ממיר קטליטי ו-ABS. ב-2007 המנוע הכפיל את מספר הצילינדרים לתצורת טוין מקבילי והציע בהדרגה גרסאות 650, 700, 750, 800 סמ"ק ו-850 סמ"ק.
ב.מ.וו F 850 GS (צילום: אסף רחמים)
דגמי ה-G במשפחת ה-GS
ב.מ.וו הציגה את ה'בייבי GS' בשנת 2016, אשר מורכב במפעלי TVS בהודו, עם פלטפורמה זהה ל-G310R – כלומר מנוע סינגל בנפח 313 סמ"ק המפיק 34 כ"ס ב-9,500 סל"ד ו-2.85 קג"מ ב-7,500 סל"ד, כשיניקת האוויר מלפנים והפליטה מאחור – כלומר מנוע הפוך. המנוע שוכן בתוך שלדת צינורות פלדה. המשקל עומד על 169.5 ק"ג כולל כל הנוזלים. הבולמים ארוכי מהלך (כ-50 מ"מ יותר מאשר ב-R), עם מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ, אך הם נטולי כוונונים למעט עומס קפיץ מאחור. הגלגלים במידות "19 ו-"17, עם צמיגי דו"ש של מצלר עליהם. טכנולוגית יש מערכת ABS כסטנדרט, צג LCD גדול, וכמובן שפע של אביזרים נלווים כמו ארגזים בנפח גבוה, מושב גבוה או נמוך, שקעי טעינה, ידיות מחוממות ומתקן לטלפון סלולרי.
ב.מ.וו G 310 GS – בייבי GS
ב.מ.וו גם שידכו את האותיות GS למשפחות נוספות עם גרסה נוספת ל-R nine T ('נינט'), גרסת הומאז' לאופנועי ה-R-G/S של שנות ה-70 וה-80 שנקראת Urban G/S. האורבאן G/S הצטרף למשפחת ה-R nine T הכוללת את הסקרמבלר, הרייסר, הפיור וה-R nine T המקורי מ-2013.
בב.מ.וו בחרו בינתיים לציין את 40 השנים למשפחת ה-GS ההיסטורית עם דגמים מיוחדים למשפחת ה-F-GS, אבל אין ספק שהמשפחה הזאת, שעשתה את השם שלה עם הדואליות של הכביש והשטח וההצלחה בראלי הדקאר, החזיקה ומחזיקה בכוחות עצמה את חטיבת האופנועים של ב.מ.וו ומסמלת משפחה אליטיסטית מצד אחד אבל מוכשרת ומוצלחת מהצד השני. כיף להרים את האף על בעלי GS, אבל כולם גם רוצים להיות חלק מהם. אנו בטוחים שגרסאות 50 שנה ו-60 שנה יגיעו גם הן במשפחה המיוחדת והאייקונית הזאת.
ב.מ.וו R 1150 GSב.מ.וו R 1200 GS של שנת 2004ב.מ.וו R 1200 GS דגם 2010 (צילום: טל זהר)דגם 2013 מקבל מנוע חדש מקורר נוזל (צילום: אסף רחמים)בשנת 2019 הנפח גדל ל-1,250 סמ"ק (צילום: בני דויטש)
ב.מ.וו מציגה גרסאות מיוחדות לדגמי ה-F850GS, F850GS, F750GS אדוונצ'ר – לרגל 40 שנים למשפחת ה-GS.
ה-F750GS, ה-F850GS וה-F850GS אדוונצ'ר בצביעת 40 שנה
בשנת 1980 הוצג הב.מ.וו R80 G/S. קפיצה קטנה 40 שנים קדימה, מציינים הגרמנים את האירוע עם גרסאות צבע המכבדות את הדגמים המקוריים של המשפחה הענפה והמוצלחת. הצביעה השחורה-צהובה-כסופה תוצע בגרסאות הנפח הבינוני של המשפחה, ה-F750GS וצמד דגמי ה-F850GS וה-F850GS אדוונצ'ר.
שלושת הדגמים, החולקים פלטפורמה משותפת, מגיעים עם מנוע טווין מקבילי בנפח 853 סמ"ק עם גל ארכובה בזווית של 270 ו-450 מעלות בין פיני הארכובה. גרסת ה-750 הרכה מפיקה 77 כ"ס, ואילו גרסת ה-850 מגיעה ארצה עם הספק מקסימלי של 90 כ"ס – על אף שבעולם הכלי משווק עם 95 כ"ס. לשלושתם שלדת פלדה במבנה מונוקוק, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ מלפנים (ב-850 בלבד. ב-750 מזלג רגיל בקוטר 41 מ"מ). המשקלים המלאים עומדים על 229 ק"ג ו-224 ק"ג ל-F850GS ול-F750GS, בהתאמה. גרסת האדוונצ'ר מוסיפה מיכל דלק ענק של 23 ליטרים ואבזור רב כגון מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה לצדדים, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים, וכן פנסי ערפל LED.
בנוסף לגרסאות אלו, מודיעה ב.מ.וו על הוספת מספר פריטים למפרט הסטנדרטי של המשפחה כגון פנסי איתות LED, יציאת USB מהקונסולה המרכזית, מערכת ABS פרו להטיה, בקרת אחיזה דינמית (DTC) ותצוגת TFT צבעונית. לרשימת האופציות יתווספו בקרות רכיבה נוספות, תושבת ל-GPS ומושב מונמך עם סט-אפ מותאם למתלים.
