אחרי משבר הקורונה – אליפות ישראל במוטוקרוס חוזרת לפעילות, וגם אליפות החובבים החדשה Start 2 Race MX יוצאת לדרך – כל זאת בשישי ובשבת 29-30.5.20, ובשידור חי ברשת.
ביום שישי, 29.5.20, יתקיים הסבב הראשון באליפות המוטוקרוס למתחילים ולחובבים Start 2 Race MX. הסבב יתקיים במסלול וינגייט, ובמגבלות הקורונה הוא ייערך ללא קהל.
יום למחרת, בשבת 30.5.20, יתקיים הסבב הראשון בעונת 2020 של אליפות ישראל במוטוקרוס לקטגוריות המקצועיות. גם הסבב הזה יתקיים במסלול וינגייט, וגם הוא ייערך ללא קהל.
על מנת להנגיש את המרוצים לקהל הצופים, המסלול בווינגייט רכש פלטפורמת שידור מלאה הכוללת מצלמות, רחפנים, נתב, וכל הציוד הדרוש לשידור חי, והמרוצים כולם ישודרו בערוץ היוטיוב של Raceway TV. קישור לשידור החי נצרף בימים שלפני צמד הסבבים. את השידורים ילוו שדר ופרשן מקצועיים, והם ילוו גם את מסיבת העיתונאים והראיונות שלאחר המרוצים.
יש משהו באופנועי ליטר ספורטיביים שמעורר כבוד. זה שילוב של הרבה גורמים, אבל לגשת לאופנועים יקרים וגדולים מהם, אף פעם לא מעורר בבטן את אותם פרפרים שמעורר אופנוע עם יחס-הספק של קרוב ל-1:1 עם תנוחה ספורטיבית קרבית. עכשיו מילא לעלות עם כזה דבר על מסלול מרוצים ייעודי, איפה שמתכננים כאלו דברים לזוז מהר, אבל לעלות על כביש ציבורי, ועוד בלבנט המזרח תיכוני – זה כבר מעניין, ואפילו מאתגר.
אני חייב להתוודות: השבוע שבו הייתי אמור לבחון את ה-RC8R של ק.ט.מ היה מחורבן לתפארת. מספיק כדי להכניס אותי לבעסה רצינית, כזאת שתגרום לי לשקול לבטל אותו. להגיע למבחן כזה כשאני לא ממוקד זה כבר על גבול הסכנת נפשות. אזרתי כוחות יום לפני המבחן וקיבלתי החלטה – לוקחים את האופנוע. אם אני לא מתחבר ולא הולך, לא לוקחים סיכונים מיותרים ומתקפלים. עכשיו הכול נותר בידיו של ה-RC, או שיצליח להוציא אותי מהבעסה, או שיגביר אותה ואצטרך להחזיר אותו לפני הזמן שתוכנן.
ק.ט.מ RC8R שנת 2011
Ready To… What?
קיימת אמרה ידועה, שמקבלת משנה תוקף באופנועי קצה, שאומרת: Race on Sunday, Sell on Monday. אני לא מומחה בשיווק, אבל ההיגיון מאחורי המשפט הזה ברור לי לגמרי. אני יכול להבין למה מישהו ירצה לקנות דגם ספציפי אחרי שראה את הרוכב החביב עליו מנצח על אופנוע שנראה אותו הדבר במקרה הטוב, או עם סמל של אותה חברה במקרה אחר. אלא שנראה שהימים האלו הולכים ומתרחקים מאיתנו. המשבר הכלכלי שינה את חוקי המשחק, אין קצב פיתוח מטורף כבעבר, ההשקעות במרוצים לא פעם נמדדות במשורה, ויצרניות מסוימות מעדיפות להדיר את רגליהן לגמרי, בין אם באופן רשמי או חלקי.
כשק.ט.מ השיקו את הגלגול הראשון של ה-RC8, הם הבטיחו כי התכנית היא שנתיים של מרוצים באליפות הסופרסטוק העולמית, ומשם היישר לאליפות הסופרבייק העולמית. אבל זה לא קרה. ההישגים באליפות הסופרסטוק היו מבישים למדי ולחברה שהסלוגן שלה הוא Ready To Tace, וזה היה קצת מביך. אז נכון, הניסיון של ק.ט.מ במרוצי כביש הוא דליל, ומה לעשות שאפריליה שחררה את ה-RSV4, ב.מ.וו את ה-S1000RR, ובאופן כללי להתחרות עם וי-טווין מול 4 צילינדרים ברמה הכי גבוהה, דורש הרבה יותר השקעה. השאלה היא, עם כל הכבוד למרוצים, כמה זה משפיע עלינו, כרוכבים, בכביש הציבורי?
ה-RC8R הוא הגלגול האחרון של אופנוע הסופרבייק של החברה הכתומה. בתחילה היה את דגם ה-RC8 הרגיל עם נפח מנוע של 1,148 סמ"ק ו-152 כ"ס, שנה מאוחר יותר יצא דגם ה-R שנמכר במקביל, עם מכלולים משופרים, נפח מנוע מוגדל ל-1,190 סמ"ק וההספק גם כן קיבל עידוד עם 160 כ"ס. הדגם האחרון נמכר ללא אח פשוט וזול יותר, אך עבר מקצה שיפורים כדי להתמודד עם אחת הביקורות הנוקבות על הדגם הקודם, והיא תפעול מעצבן של המצערת. המנוע בדגם החדש מגיע עם צמד מצתים לכל צילינדר, וגם גל התנופה עלה קצת במשקל כדי לעזור בעניין. ההספק כעת עומד על 175 כ"ס מכובדים ביותר.
אין פה קו אחד מעוגל
אינטואיטיבי
אני יודע שזה יישמע מצחיק ולכן אזהר מאוד בבחירת המילים שלי, אבל התחברתי ל-RC כל כך מהר, עוד מסיבוב קצר בעיר, שלרגע הייתי צריך לבדוק שאני באמת על אופנוע סופרבייק קרבי. גם הסיבוב בהרי ירושלים אישש את מה שהרגשתי. האופנוע הזה פשוט התלבש לי כמו חליפה בהזמנה. בעיר אמנם שמים לב שקשה מאוד למצוא את הילוך הסרק, וגם המצמד ההידראולי מעט קשה, למרות שהגיר עצמו חלק ומדויק. גם כפות הידיים נוגעות במראות בצידוד מלא, וזה לא לעניין בכלל. אבל חוץ מהנקודות הקטנות והמעצבנות האלה, הכל נותן תחושה טבעית לגמרי, וזה לא משנה אם זה זגזוג בין מכוניות בכביש 1 עד למחלף בית שמש, רכיבה בעלייה החלקלקה מצומת אשתאול או השטיפה של שאר הכבישים באזור.
אחד הדברים שבולטים מיד הוא הגודל הפיזי של האופנוע. זה לא אופנוע קטן, בטח לא ליד אופנוע יפני מקביל. לא יודע אם יפנים מחשבים את גודל האופנוע לפי גודל של איזה מהנדס יפני, אבל הגודל של ה-RC8R מתחבר היטב עם איזה אוסטרי עב-עצם, וזה מורגש מייד ברכיבה. לא חייבים להתכנס מיד לאיזו תנוחה עוברית מטורפת עם מרפקים בגובה הברכיים. לא מדובר באופנוע תיור חס וחלילה, אבל ביחס לאופנועי ספורט, זה שיפור.
תוסיפו לכך את העובדה שכמעט הכול באופנוע הזה מתכוונן – גובה הרגליות, גובה הקליפ-אונים והזווית שלהם, וגובה המושב. באופנוע המבחן המושב היה במצב הגבוה ביותר בעוד הקליפ-אונים היו במצב הנמוך ביותר, ועדיין המצב היה סבבה לגמרי. שוב, יחסית לאופנוע ספורט. לא יכולתי לחשוב על תיאור טוב יותר לאופנוע מאשר 'אינטואיטיבי', כזה שמצריך אפס הסתגלות, וזה מרוכב שלא רוכב על אופנוע ספורט ביום-יום.
חד ומדויק
גם וגם
אי אפשר להתעלם מהמראה של האופנוע הזה. אמנם אני חושב שאנחנו באיזשהו רנסנס של עיצוב אופנועי ספורט, ויש מעט אופנועי ליטר ספורטיביים שאני לא אוהב ויזואלית, אבל הק.ט.מ RC8R, גם עם עיצוב בן יותר מ-3 שנים, נראה מעולה! אין בו נקודה עגולה אחת לרפואה, שכן כל הקווים חדים ולא מתירים הרבה מקום לדמיון. הזנב מזדקר אל-על ונקי מכל אגזוז, שנמצא מתחת למנוע. הצביעה השחורה יותר יפה לטעמי מזאת הלבנה שהגיעה עם אופנוע המבחן, אבל זה בקטנה. כמובן שיש גם לוח מחוונים מרשים, עם אפשרויות לא מעטות למידע בזמן אמת, כולל מדידת זמני הקפה, אבל אהבנו לרכיבה בכביש את האופציה המראה את ההילוך הנבחר בגדול. אל דאגה, האינדיקציה למספר ההילוך קיימת תמיד מתחת למספרי הסל"ד, וזה אחלה רעיון. רק להעיף את המראות והמחרשה והאופנוע הזה יהיה מושלם. השליטה במסך נעשית ביד שמאל, אך בעל כפות ידיים קטנטנות שכמוני לא פעם לחץ על כפתורי המסכים במקום על האיתות או הצופר. איכות החומרים וההרכבה מציבים רף גבוה מאוד ואין הרבה אופנועים, אם בכלל, שיכולים לתת לו פייט בתחום. תנו מבט על הפלסטיקה, השלדה, הרגליות, המנופים, כולם זועקים איכות.
כמו שהאופנוע הזה נראה – ככה הוא גם זז. מנוע ה-וי-טווין ב-75 מעלות הוא פשוט אחת היציאות היותר מגניבות שיצא לי לחוות, ויהיה מעניין לרכוב עליו ראש בראש מול מנוע הדזמו של ה-1198 כי יש מצב שהוא נותן לו פייט לא רע. הוא מושך בנחישות כבר מ-4,000 סל"ד ועד למנתק באזור ה-11,000 סל"ד, וגם אם אדרוש מכם לרכוב רק עם הילוך 3 ו-6 – נראה לי שתסתדרו. אפשר גם 5, הרי הוא יכול להביא אתכם למעל ל-240 קמ"ש. נראה שגם בק.ט.מ לא ממש זרמו עם הקוד הבלתי כתוב, ומקורות סודיים מאוסטריה מדווחים כי אחרי 299 קמ"ש מופיע על השעון גם 300, וגם 301 וגם 305, ואולי אפילו עוד.
עובר את ה-300 קמ"ש – גם על השעון
אבל עזבו אתכם ממהירות. כל דביל יכול לרכב מהר בקו ישר. בואו נדבר על אופן העברת הכוח. כי עם כל הכבוד למנוע 4 צילינדרים בשורה, שמספקים היום כ-200 כ"ס עם קו אדום ב-14,000, קשה מאוד לחיות בסל"ד שהם צריכים כדי להרגיש את העניינים. לא כך הדבר ב-ק.ט.מ. הכוח ליניארי, מגיע מסל"ד נמוך ומתגבר לאורך קשת הסל"ד, כך שאפשר לנצל אותו הרבה יותר. לעבור ממנו ל-4 צילינדרים זה כמו לעבור מאופנוע ליטר לאופנוע 600. לוקח זמן לכייל את מד הסל"ד בכמה אלפי סיבובים לדקה למעלה.
אבל כוח בלי שליטה לא שווה כלום ובק.ט.מ עשו שיעורי בית יפה מאוד, כי למנוע המגניב הזה יש את אחת מהמצערות המדויקות ביותר שיצא לי לחוות. אני משער שהיא דורשת יד מיומנת, אבל ההרגשה היא שבעוד שמצערות אחרות עובדות ביד ימין במילימטרים, זאת הנבחנת עובדת במיקרונים. כל כך הרבה שליטה, שמי בכלל זוכר שזה אופנוע סופרבייק ב-2011 בלי שמץ של אלקטרוניקה. ואופי, כמה אופי יש למנוע הזה. לא עבודה חשמלית שמתפוצצת בנקודה, אלא גרגור עצבני שב-7,000 סל"ד מתחלף בשאגה.
איזה מנוע!
והשליטה הזאת משודרת לא רק מהמנוע אלא גם המתלים – של WP כמובן, חברת הבולמים שבבעלות ק.ט.מ. בכיול המקורי הבולמים מצליחים להתמודד עם הכל, לדווח בזמן אמת מה קורה ולשדר ים של בטחון. שלא תתבלבלו, זאת לא ספה מפנקת, וזה עדיין יותר קרוב לאבנים מנוצות, אבל ההתמודדות עם קטעי כביש רעועים לא מוציאה את המתלים משלווה כל כך מהר. הבלמים בעלי עוצמה ומלאי רגש, לא שציפינו לפחות ממכלולים באיכות שכזאת. צריך להפעיל הרבה מאוד כוח מצד הרוכב באזור האגן, כדי לעמוד בכוחות הבלימה שהמכונה הזאת מייצרת.
על הצד הק.ט.מ RC8R נותן תחושה נוחה באותה המידה שבקו ישר, ואם תרצו אפשר גם להקשיח את משכך ההיגוי. לנו נראה חבל לוותר על ההיגוי הכל כך זריז הזה, וסיבוב אחד יותר מהמצב המקורי היה פשרה מעולה. לא להאמין שהאופנוע שלפני רגע חשבתי שהוא יחסית נוח למתחרים הוא כל כך חד ומדויק כשנכנסים איתו לסשן ספורטיבי. כמו שנאמר, למה או זה או זה כשאפשר גם וגם.
אז כמו שבטח הבנתם, הבעסה של תחילת השבוע שלי נעלמה בערך עם הרגע הראשון שעליתי על ה-RC8R. קשה שלא. לא ציפיתי מאופנוע כל כך חד וקיצוני שייתן תחושה כל כך טבעית ומחמיאה. אולי בדף הנתונים היבש חסרים לו כמה עשרות כוחות סוס לעומת האופוזיציה, אבל אני לא מכיר אנשים שבכביש הציבורי יחסר להם כוח מ-175 כ"ס. לא זאת בלבד, אלא שהכוח כאן שימושי, הרבה יותר נגיש ועם הרבה יותר פלפל, או עם מה שלא מתבלים שם באוסטריה.
ולא פחות חשוב – ההתנהגות!
זה מחזיר אותי לעניין המרוצים. אני משער שכל אותן מפלצות עם 200 כ"ס יצליחו לספק תוצאות טובות יותר בעולם המרוצים ברמה הגבוהה ביותר, אבל כשאתה בכביש הציבורי, דברים אחרים מעניינים אותך. אתה רוצה לדעת שאתה יכול לקבל את הכוח ולהשתמש בו, ולא רק לדעת שהוא נמצא שם ותראה אותו מגיע מדי פעם לביקור. בשבוע שאחרי המבחן אפילו קראתי שקבוצת ק.ט.מ בסופרבייק הגרמני ניצחה את שני המרוצים, כל פעם עם רוכב אחר, כאשר שני רוכביה גם מובילים את האליפות. אז אולי ברמה העולמית לא, אבל בקטגוריות לאומיות כנראה שעדיין יש פוטנציאל.
נכון, גם אני הייתי שמח לקבל ב-160,000 ש"ח כל מערכת אלקטרונית ובקרה אפשרית. מדובר על מחיר שיקר בעשרות אלפי שקלים מחלק מהאופוזיציה, והבימר במחיר הזה מגיע עם ציוד של מעבורת חלל. זה הסטנדרט היום ולפעמים זה כיף שהוא שם. אני מודה שלא הרגשתי בחסרונה של האלקטרוניקה, לא עם התנהגות של האופנוע הזה, אבל אני כן מצפה לקבל אותה. בהתחשב בעובדה שאנחנו חיים במדינת נוטלת מסלולים, הק.ט.מ מציע חוויית רכיבה מטורפת ומרגשת שאפשר להרגיש גם בכביש הציבורי עם מנוע מטריף ועיצוב מגניב. בסופו של יום, לקנות כזה אופנוע זה גם להיות קצת שונה מהעדר, ובמקרה הזה זה שונה שווה ביותר.
הק.ט.מ RC8R הוצג לעולם בשנת 2008, ועד הפסקת ייצורו ב-2015 לא הפסיק להפתיע ביכולותיו – בטח מחברה שעסקה בעיקר בעולם השטח ואף אחד לא ציפה שיצליחו עם אופנוע סופרבייק.
ק.ט.מ RC8R (צילום: טל זהר)
ק.ט.מ הציגו בתערוכת טוקיו של שנת 2003 קונספט של אופנוע ספורט שהפתיע רבים, משום שהנישה הזאת לא הייתה בד.נ.א של החברה שהתהדרה באופנועי השטח שלה. הבחירה בתערוכה ביפן לא הייתה מקרית, משום שבק.ט.מ רצו לנער קצת את היצרניות היפניות במגרש הביתי עם ה-R1, ג'יקסר, נינג'ה ופיירבלייד שלהן. שנתיים מאוחר יותר, עם מנוע V2 בנפח 999 סמ"ק ו-120 כ"ס, בא לעולם הק.ט.מ 990 סופר דיוק– אופנוע חוליגני והכי לא פוליטיקלי קורקט לאותה תקופה (שהמשיך למשפחה ענפה ומעניינת). הפרויקט האיטי ליצירת אופנוע-על נתקל בכל מיני מכשולים כלכליים פנימיים של ק.ט.מ, במוות של המהנדס הראשי שעבד על הפרויקט בשנת 2006 ובמשבר הכלכלי של שנת 2008, ממש לפני הצגת האופנוע שפגע בתחזיות המכירה של ה-RC8R. במקור הייתה כוונה לייצר אופנוע ספורטיבי לכביש, אך בפועל יצא אופנוע שהוא קרוב יותר לאופנוע מרוצים קשוח. על-פי ק.ט.מ עצמם, 50 מנועים שונים הורכבו ועברו תחת זכוכית המגדלת של רוכבי הפיתוח עד שנמצאה הנוסחה הנכונה.
במרכיבי הנוסחה היו שני צילינדרים בצורת וי (נו, וי-טווין) בנפח 1,148 סמ"ק המופרדים ביניהם ב-75° ומקוררים בעזרת נוזל כמובן. כל צילינדר הכיל 4 שסתומים ומעל היה גל-זיזים כפול. הגרסה המקורית הפיקה 151 כ"ס ו-13 קג"מ. השלדה הורכבה מצינורות מינימליסטיים, והחיבור לקרקע התבצע דרך בולמי WP איכותיים. לגבי העיצוב – יש שאהבו ויש שלא. הוא היה שונה – לטוב ולרע. המנוע שודרג קלות בגרסת ה-R של 2011 ל-1,195 סמ"ק וקפיצה יפה ל-175 כ"ס ב-10,250 סל"ד. המשקל היבש נמדד ב-186 ק"ג. זהו גם הדגם שמשך עד לסוף חייו בשנת 2015.
הניסיון של ק.ט.מ לייצר אופנוע סופרבייק (רוכב: אייל פרדר; צילום: טל זהר)
מכירים איך כל אופנוע ספורט כיום מגיע עם טכנולוגיית-על לשירות הרוכב? מבקרות אחיזה, לבלימה, לווילי וכל מה שעולה בדעתם של אנשי הטכני / יח"צ. אז ל-RC8R לא היה כלום מכל אלה. הבקרה היחידה הייתה יד ימין של הרוכב יחד עם אצבעות שמאל. ABS בסיסי היה כמובן, אבל זהו. 175 סוסים טהורים שמועברים ישירות לקרקע, בלי מפקחים ובלי שוטרים. את פני הרוכב קיבל צג דיגיטלי שפירט זמני הקפה, מהירות שיא, נתוני ההילוך המשולב, טמפרטורת מנוע ועוד – פריט מעניין ושונה לאותה התקופה. כל דבר בכלי היה ניתן לשינוי וכוונון: מהמתלים, דרך הגאומטריה והארגונומיה, ועד למפות ניהול מנוע שונות. הבולמים היו קשים מאוד (גם במצב הרך שלהם), והמושב הדק לא תרם לנוחות. מבחינת התנהגות ושליטה ה-RC8R קיבל ביקורות טובות מאוד (גם מאיתנו כאן בפול גז), כמו גם המנוע – בעיקר החדש יותר – שצויד בשני מצתים שונים בגודלם בכל צילינדר, שהופעלו בנפרד על מנת לייצר דחיפה אחידה יותר ונשלטת. המנוע בסך הכל הפגין אמינות גבוהה בעולם, והיו ביקורות מסוימות על איכויות ההרכבה.
בסך הכל 8,000 יחידות הורכבו ונשלחו לכל העולם, כולל לישראל. מספר יחידות נמכרו ב-162,000 ש"ח בשנת 2011, ועדיין ניתן לראות כמה מהן על הכבישים בישראל. ה-RC8R היה פרויקט שאפתני ויקר לחברה שרצתה להראות שהיא יכולה להתמודד עם הטובים בעולם גם בתחום הסופרבייק. הם בהחלט צדקו!
מרוץ מספר 11 בעונת 2020 של אליפות הסופרקרוס האמריקאי יתקיים בסולט לייק סיטי ב-31 במאי, ללא קהל. שאר הסבבים יתקיימו באותו המסלול עד לגמר העונה.
ב-AMA הודיעו על חידוש אליפות הסופרקרוס האמריקאי, שהושבתה – יחד עם כלל הספורט המוטורי העולמי – באמצע חודש מרץ בגלל מגפת הקורונה. האמריקאים הספיקו עד אז לקיים 10 סבבים מתוך ה-17. שבוע לאחר תום העונה הזאת מתחילה עונת המוטוקרוס, בהשתתפות מרבית הקבוצות והרוכבים, ולכן היה לחץ אדיר מצד הקבוצות והמארגנים לחזור למתווה מרוצים.
ב-31 במאי יתקיים סבב מספר 11 בסולט לייק סיטי, יוטה. כל שאר המרוצים יתנהלו מדי יום רביעי ושבת – עד לסיום הסדרה. כולם יהיו באותו המסלול ביוטה, שישתנה מאירוע לאירוע. כלומר, כל הקבוצות והרוכבים ישהו במתחם סגור וינועו למסלול וחזרה בלבד. המרוצים יתקיימו ללא קהל, והם ישודרו ברשת NBC.
זהו אירוע מוטורי מרכזי ראשון שמנסה לחזור לשגרה – שגרה חדשה אמנם, אבל הרוכבים הטובים בעולם שנותנים גז זו בדיוק השגרה שאנחנו רוצים.
נתונים טכניים: צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, קירור נוזל, 14.3 כ"ס, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, דיסק קדמי 256 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, משקל 159 ק"ג, בסיס גלגלים 1,490 מ"מ, גובה מושב 780 מ"מ, מיכל דלק 11.5 ל', צמיגים 120/70R15, 140/70R14
אבזור ואלקטרוניקה: מערכת ABS, פנסי LED היקפיים, מפתח קרבה KEYLESS, משקף חשמלי מתכוונן, מערכת Stop & Go, שקע טעינה 12V, תא כפפות כולל מעמד לטלפון, תא אחסון מתחת למושב המכיל 2 קסדות מלאות
צילום ועריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
ההונדה פורצה 125 הוצג לראשונה ב-2015, קיבל רענון מן היסוד ב-2018, ובשעה טובה הוא הגיע כעת גם לישראל. הפורצה 125 זהה בעיצוב ובממדים לאחיו הגדולים – ה-250 וה-300 – כשההבדלים הבולטים הם המנוע המוקטן, היעדר בקרת אחיזה והוספת מערכת Stop & Go לדימום מנוע בעצירה. בקטגוריית ה-300 הפורצה נמצא בראש הפירמידה מבחינת אבזור, איכות, נוחות ומחיר – ובקטגוריית ה-125 הפער משאר הסגמנט גדול אף יותר. הפורצה נמצא בפסגה, אך הוא לא לבד שם, שכן איתו בפסגה נמצא גם האיקסמקס 125 אליו נתייחס בהמשך.
הפורצה 125 בעל העיצוב היפה מגיע בחמש גרסאות צבע: כחול-לבן (המיוחדת והיפה ביותר בעינינו), לבן, אדום, שחור, ושחור מט שאיתה מגיע כלי המבחן. הפורצה מציע מפתח קרבה, תאורת LED מלאה, מערכת ABS ומערכת המדוממת את המנוע בעמידה (ניתן לבטלה מכפתור בכידון). בנוסף יש תא מטען ענק, תא כפפות עמוק, שקע 12V וכן משקף חשמלי העולה ויורד בזריזות בלחיצת כפתור.
למרות שההונדה פורצה 125 עשה עלייה רק לאחרונה, אנחנו מכירים אותו היטב – בחנו פה בעבר את דגמי ה-250 וה-300, שגם ניצח במבחן ההשוואתי שלנו. כעת רק נותר לבדוק איך, עם כל הגודל והאבזור, הוא מתמודד עם מנוע 125 קטן.
[caption id="attachment_157616" align="aligncenter" width="1500"] הונדה פורצה 125[/caption]
ביצועים
גם כשמערכת ה-Stop & Go אינה מופעלת, בפתיחה מעמידה ההונדה פורצה 125 מזנק בעצלתיים. קצב התאוצה מתגבר כשהמנוע עובר את ה-6,000 סל"ד, והפורצה מושך יפה עד למהירות של כ-130 קמ"ש על השעון. אם הכביש מספיק ארוך ומתכנסים לתוך מגן הרוח, אפשר גם להגיע ל-140 קמ"ש על השעון, שהם 120 קמ"ש מדודים ב-GPS. המהירות הסופית וגם התאוצה מרשימות ביחס לנפח המנוע הקטן ולמשקל, שכן 159 הק"ג של הפורצה מציבים אותו גבוה בקטגוריה - אך עדיין יש כמה וכמה קטנועי 125 כבדים ממנו. פרט להשהיה הקלה בפתיחה המשקל אינו מורגש. קל לשלוט בקטנוע במהירות זחילה כמו במהירות שיוט, וקל להטות את אותו בפניות.
כקטנוע 125 העיר תהיה שטח המחיה הטבעי שלו, אך גם בתנועה בינעירונית הפורצה מסתדר היטב. כוח המנוע מספיק לרכיבה בתנועה מהירה, והפורצה מאפשר לעמוד בקצב ואף להיות יותר מהיר מרוב התנועה - אך ללא רזרבות כוח. המנוע השקט חזק וחי, והוא מושך יפה גם הודות לגיר הרציף המצוין שלא גמגם אפילו פעם אחת במהלך המבחן.
הפורצה יציב בכל מהירות, שומר על קו בפניות, והוא בעל נוכחות על הכביש כאילו היה קטנוע בנפח כפול לפחות - שהרי מבחינה פיזית הוא בעצם כזה.
פרט לכוח המנוע כל השאר זהה למה שזכרנו מהפורצה 250 ו-300. את המבחן ערכנו בימים הראשונים להקלות בסגר הקורונה, וחששנו שלא נזכה להיזכר איך הוא מתמודד עם תנועה צפופה - שהרי חצי מהמדינה בסגר. אך מתברר שגם חצי מהנתיבים באיילון בסגר והשיפוץ באיילון יצר פקק עומד מהסוג הגרוע ביותר שהתחיל מהיציאה מסוכנות הונדה, לאורך רחוב המסגר, והמשיך באיילון עד ליציאה מאזור העבודות. כך שהצלחנו לבחון את הפורצה בתנאים הצפופים ביותר, וכמו שזכרנו מאחיו הגדולים - המשקל והגודל הפיזי הנדיב לא מגבילים את המעבר בין המכוניות. נכון, קטנועי 125 קטנים יעשו זאת יותר טוב, אבל הפורצה, למרות מרחב המחיה הנדיב שלו, לא מתקשה בתנועה עירונית צפופה.
המתלים של הפורצה 125 נוטים לצד הקשה וסופגים היטב את כל מה שהכביש זורק לעברם. הרוכב בהחלט מרגיש כל מהמורה, אך לא באי-נוחות - אתה יודע שעברת על פני בור, אבל זה לא שובר לך את הגב. הבלמים של הפורצה טובים, הגם שדורשים משיכה הגונה בידיות הבלם, הם עוצרים את הקטנוע בצורה מרשימה ומספקים פידבק טוב לרוכב, אך הגלגל האחורי נוטה להפעיל מהר מדי את מערכת ה-ABS.
[caption id="attachment_157613" align="aligncenter" width="1500"] ביצועים מצוינים, יציבות גבוהה[/caption]
איך זה מרגיש?
אם בפסקה הקודמת לא היה לנו הרבה מה לחדש, הרי שכאן אין בכלל מה לחדש. תנוחת רכיבה, משקף, בתי מתגים ולוח שעונים, אבזור, תא אחסון וכו' - הכל זהה למבחנים הקודמים. גם במבחן השוואתי 300 הפורצה הצטיין בנוחות ובאבזור, אבל בקטגוריית ה-125 הרי הוא ממש בליגה אחרת. האבזור הכולל מפתח קרבה, משקף חשמלי, תאורת LED מלאה, תא מטען ענק ותא כפפות עמוק אליו ייכנס בקלות בקבוק שתייה ושיש בו 'מדף' קטן להנחת הטלפון ליד נקודת הטעינה (שקע 12V ולא USB כך שדרוש מתאם), לוח שעונים אנלוגי ודיגיטלי עם המון מידע, הנשלט משני כפתורים על הכידון, וכן ידיות אחיזה למורכב ורגליות מתקפלות - לא תמצאו הרבה קטנועים בנפח גדול יותר עם כזו רשימת אבזור.
אולי התלונה היחידה לפורצה תהיה כמות המתגים על הכידון השמאלי שמקשה על מציאת הצופר והמאותתים (שכמובן, כמו בכל הונדה, ממוקמים הפוך מכל שאר האופנועים: הצופר מעל המאותתים). זה שיש מתחת למאותתים מתג נוסף לא ממש עוזר. היה אפשר למקם את כפתור השליטה בלוח השעונים A ליד כפתור B (ראו תמונה) או אפילו להשתמש במתג או חוגה מודרניים יותר. אנחנו בטוחים שמתרגלים לסידור הזה אחרי זמן מה, אבל יש מקום לשיפור.
גם מבחינת תנוחת הרכיבה הפורצה 125 זהה לדגמים הגדולים יותר. הוא מרווח מאוד, עם המון מקום לשנות את תנוחת הרגליים. הפורצה 125 גם נוח, מיגון הרוח מצוין (והפטנט של מגן הרוח החשמלי לא מפסיק לשמח אותנו). המראות מצוינות והכל איכותי וברמת גימור גבוהה. מרשים לכל קטגוריה, ובמיוחד לקטגורית ה-A2, אבל בואו נזכור שההונדה פורצה הוא אחד מקטנועי ה-125 היקרים בארץ, ובאותו מחיר אפשר לקנות שני קטנועי הונדה ויז'ן כך שכל השפע הזה לא מגיע יש מאין. אולם בשורה התחתונה – זהו קטנוע ה-125 סמ"ק המפואר והמאובזר ביותר בישראל נכון להיום.
[caption id="attachment_157614" align="aligncenter" width="1500"] הקטנוע האיכותי והמאובזר ביותר בסגמנט[/caption]
סיכום ועלויות
אנחנו חייבים לציין שלא הופתענו מהפורצה 125, והוא תאם לחלוטין לציפיות שלנו. הקטנוע שהרשים אותנו מאוד בגרסת ה-250 ושניצח את מבחן ה-300 ההשוואתי הוא קטנוע מצוין גם בגרסת ה-125 סמ"ק. אמנם המנוע מוקטן, אבל זהו מנוע 125 חזק וחי, עם כמעט מקסימום כוחות הסוס המותרים לדרגת הרישיון הזו, והוא נתן תחושה של חבילה שלמה ומאוזנת ולא מרגיש כקטנוע גדול שעבר סירוס.
ההונדה פורצה 125 מיועד למי שרוצה את הטוב ביותר בקטגוריה הקטנה ומוכן לשלם על זה. אנחנו מאמינים שקהל היעד יהיה בעיקר קהל בוגר יותר או נהגי מכונית שעברו מבחן שליטה והוציאו רישיון מוגבל. עשרים ושישה אלפי שקלים חדשים יכולים להיראות כמו סכום פעוט אם משווים אותם למחיר התחלתי של מכונית. גם בני 16 שרק הוציאו רישיון ויש להם תקציב בלתי מוגבל יוכלו להנות ממנו, למרות האופי היותר מיושב ופחות צעיר ושובב - אך הם אינם קהל היעד הטבעי של הפורצה הקטן. ובכל זאת, בעוד כמה שנים, כשמחירי שוק המשומשים יתקרבו לקטנוע 125 ממוצע - יהיה כדאי לשקול את הפורצה כמועמד ראוי לכל גיל.
מי שיקנה את ההונדה פורצה 125 יקבל קטנוע מצוין - אבל זה לא יבוא בזול. וכאן נכנסים למערכת השיקולים המחיר והמתחרה הראשי. הפורצה אמנם יקר, אבל המתחרה העיקרי שלו, היאמהה איקסמקס 125, יקר מעט יותר. במבחן ה-300 ההשוואתי הענקנו ניצחון בנקודות לפורצה 300 בזכות הנוחות והאבזור, למרות שהאיקסמקס 300 היה חזק ובעל התנהגות כביש עדיפה. בנפח 125 יש, לפחות על הנייר, עדיפות לפורצה גם בביצועים. הפורצה חזק מעט יותר מהאיקסמקס ושוקל כעשרה אחוז פחות ממנו. מההיכרות שלנו עם האיקסמקס, הוא ייתן פייט חזק, אז עם כל הכבוד לנתונים יבשים - רק מבחן השוואתי יוכל להכריע ביניהם. כך או כך, הפרוצה 125 הוא קטנוע 125 סמ"ק מצוין, איכותי, מודרני ומאובזר – המאובזר ביותר בקטגוריה, ומכל אלה נובע המחיר.
עלויות טיפולים
1,000 ק"מ - 320 ש"ח
6,000 ק"מ - 852 ש"ח
12,000 ש"ח - 987 ש"ח
18,000 ש"ח - 1,057 ש"ח
24,000 ק"מ - 1,594 ש"ח
סה"כ ל-24,000 ק"מ - 4,810 ש"ח
המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
ה-S 1000 XR – האדוונצ'ר-ספורט החדש והמוצלח של ב.מ.וו עליו רכבנו בהשקה העולמית – מגיע ארצה ומתחיל בשיווק ב-3 רמות גימור.
ב.מ.וו S 1000 XR – דור שני
ה-S1000XR, שהוצג לראשונה לפני 5 שנים, הוא אדוונצ'ר-ספורט לכביש המיועד לרוכבים בוגרים שמגיעים מעולמות אופנועי הספורט ומחפשים אופנוע שמצד אחד יהיה נוח ומפנק, בעל תנוחת רכיבה זקופה ונוחה ועם מערכות מתקדמות, אך מצד שני שיספק ביצועים של אופנועי ספורט. הדגם משלים את ליין דגמי ב.מ.וו הגדולים, וכאמור מאפשר לרוכבים בוגרים בעלי אוריינטציה ספורטיבית לרכוב על אופנוע אדוונצ'ר שאינו GS המיועד לשטח אלא XR המיועד לכביש ומתנהג בהתאם.
לשנת 2020 הדור השני של ה-S1000XR הוא למעשה אופנוע חדש לחלוטין. העיצוב נשאר נאמן למקור בקווי המתאר, אך הוא חדש לחלוטין, מודרני ומחודד יותר. השלדה, המתלים והמנוע חדשים גם הם, כשהמנוע מפיק 165 כ"ס במקום 160 כ"ס בדגם היוצא. בנוסף, ה-S1000XR השיל ממשקלו 10 ק"ג, למשל 5 ק"ג מהמנוע ומשקל רב מהזרוע האחורית ומהגלגלים (משקל בלתי מוקפץ).
שדרוג משמעותי נמצא במערכת המתלים החשמלית-אלקטרונית Dynamic ESA. זהו הדור האחרון של המערכת, שמרחיבה משמעותית את טווח העבודה היעיל ביחס לדגם היוצא ומאפשרת כיוונים רבים יותר על-פני כל טווח הרכיבה.
פרט לכך, כאופנוע פרימיום של ב.מ.וו ה-S1000XR מגיע עם כל המערכות האלקטרוניות ובקרות הבטיחות של ב.מ.וו, כשחלקן מגיעות כסטנדרט (למשל כל מערכות הבטיחות) וחלקן כאופציה בהתאם לרמת הגימור. כך למשל נמצא ברמת הגימור PURE חיישן אינרציה IMU ב-6 צירים, מערכת ABS PRO להטיה, בקרת אחיזה דינמית להטיה, בקרת בלימה דינמית, בקרת נעילת גלגל אחורי בהורדת הילוכים MSR, בקרת זינוק בעלייה, בקרת ווילי, קוויקשיפטר ואוטובליפר, 4 מצבי רכיבה כולל Dynamic PRO, פנסי LED היקפיים (כולל אופציה עתידית לפנסים מתכווננים לפנייה), מסך TFT צבעוני הכולל קישורית בלוטות' לטלפון הנייד ואפליקציה ייעודית של ב.מ.וו, וכן משקף מתכוונן, תושבות אינטגרליות לארגזי צד ותאי אחסון בנפח כולל של 1.8 ליטרים.
גרסת RACE תוסיף על כל אלו מפתח קרבה KEYLESS, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, בקרת שיוט וחימום לידיות. גרסת רמת הגימור M תוסיף גם חלקי קרבון מעוצבים רבים ותוריד את המשקל בכ-2 ק"ג נוספים ל-230 ק"ג רטובים.
אחרי שרכבנו עליהם בהשקה העולמית, כעת הם מגיעים לישראל: דלק מוטורס, יבואנית ב.מ.וו לישראל, משיקה בישראל את צמד ה-F900 החדשים, שנחשפו בסוף השנה שעברה והושקו בעולם מיד לפני משבר הקורונה.
צמד הדגמים – ה-F900R הרודסטר-נייקד וה-F900XR האדוונצ'ר-ספורט – יושבים על פלטפורמה זהה וחדשה לחלוטין הכוללת מנוע טווין מקבילי בנפח 895 סמ"ק, שלדה ומכלולים חדשים, וכן בקרות בטיחות ומערכות אלקטרוניקה מתקדמות – כמעט ברמה של אופנועי ב.מ.וו הגדולים והמאובזרים.
ב.מ.וו F900XR – חדש ל-2020
המנוע, טווין מקבילי 895 סמ"ק, נלקח מה-F850GS החדש ונפחו הוגדל כך שיספק יותר הספק (99 כ"ס בגרסה הישראלית), ובעיקר – יותר מומנט על-פני יותר טווח סל"ד. כך למשל, כבר ב-4,500 סל"ד המנוע מפיק כבר 9 קג"מ.
צמד הדגמים מגיע עם מכלולי שלדה איכותיים, כמו מזלג הפוך, בולם אחורי עם אופציה למערכת אלקטרונית ESA, מערכת בלמים קדמית רדיאלית וחישוקים וצמיגים במידות ספורטיביות. אבל העיקר פה הוא האבזור האלקטרוני הרב ומערכות הבטיחות שאיתן מגיעים צמד ה-F900 – כשבב.מ.וו הטמיעו את המערכות המתקדמות ביותר שיש לחברה להציע, והיבואנית המקומית הביאה ארצה את האופנועים עם מערכות הבטיחות המתקדמות בכל רמות הגימור – כאג'נדה.
כך למשל יש מסך TFT צבעוני עם קישורית בלוטות' ואפליקציה של ב.מ.וו לטלפון הנייד (אופציה גם למערכת תקשורת של ב.מ.וו לקסדה שמתממשקת עם המסך והאפליקציה), פנסי LED היקפיים – כולל אופציה לפנסים מתכווננים לפנייה, חיישן למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, ABS PRO להטיה, בקרת אחיזה DTC, מערכת אלקטרונית למניעת נעילת גלגל MSR, וכן 4 מצבי רכיבה שונים ובקרת בלימה דינמית DBC. כאופציה ברמות גימור שונות ניתן לקבל קוויקשיפטר לשני הכיוונים, מפתח קרבה KEYLESS, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, בקרת שיוט, ידיות מחוממות, וכאמור בולם אחורי מתכוונן חשמלית ESA.
ב.מ.וו F900R – פלטפורמה משותפת
F 900 XR
ה-F900XR הוא אחד הכלים החשובים של ב.מ.וו בתקופה האחרונה, ואחרי מבחן הדרכים שערכנו לו אנחנו חושבים שהוא מצוין לשוק הישראלי ולכבישים הישראליים. הקונספט הוא של אדוונצ'ר-ספורט – תנוחה של אדוונצ'ר עם מכלולי ספורט, אח קטן ונגיש ל-S1000XR ומתחרה ישיר לימאהה טרייסר 900.
העיצוב בקורלציה מלאה לאח הגדול S1000XR, כשהתנוחה זקופה ונוחה, המשקל נמוך יחסית, כושר הנשיאה והאחסון גבוה, ויש מיגון רוח יעיל למדי ומתכוונן. ה-F900XR משלב יכולות ספורטיביות מהנות יחד עם שימושיות יום-יומית גבוהה ויכולות תיור לבד או בזוג, כלומר אופנוע רב-משימתי. האבזור המקורי רב, וכך גם האבזור האופציונלי, שכולל מושבים שונים שמורידים את גובה המושב ל-775 מ"מ או מעלים אותו ל-870 מ"מ, ארגזי צד קשיחים או רכים, תיקי מיכל, אביזרי ניווט וכו'.
רמת גימור PURE (לבן)
כוללת את כל מערכת הבטיחות האלקטרוניות כמו ABS להטיה, בקרת אחיזה דינמית, MSR, בקרת בלימה דינמית, פנסי LED היקפיים, קוויקשיפטר דו-כיווני, מסך TFT ו-4 מצבי רכיבה כולל Dynamic PRO שניתן לכיוון הרוכב.
מחיר מחירון: 85,000 ש"ח
מחיר השקה: 80,000 ש"ח
רמות גימור Exclusive (זהב) וספורט (אדום)
כוללת גם ידיות מחוממות, מפתח קרבה KEYLESS, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, כשגרסאות הפלוס כוללות גם בולם אחורי Dynamic ESA חשמלי. גרסאות הספורט כוללות משקף כהה קצר ומגיעות ללא מגני ידיים.
מחיר מחירון אקסקלוסיב וספורט: 90,000 ש"ח
מחר השקה אקסקלוסיב וספורט: 85,000 ש"ח
מחיר מחירון אקסקלוסיב פלוס וספורט פלוס: 95,000 ש"ח
מחיר השקה אקסקלוסיב פלוס וספורט פלוס: 90,000 ש"ח
F 900 R
ה-F900R הוא האח האמצעי במשפחת הרודסטרים של ב.מ.וו, כשהדגש ניתן על העיצוב, על הביצועים ועל האבזור כדי שיוכל להתמודד בכבוד בקטגוריית הנייקדים הבינוניים הרותחת. כך למשל העיצוב בקורלציה מלאה ל-R1250R, הביצועים ברמה גבוהה כפי שתוכלו לקרוא במבחן הדרכים, והאבזור האלקטרוני כאמור המוביל בסגמנט.
גם ה-F900R יגיע בכמה רמות גימור שונות, כשהאבזור זהה לזה שב-F900XR:
רמת גימור PURE: מחיר 75,900 ש"ח
רמת גימור ספורט (כוללת מפתח קרבה וקוויקשיפטר): 80,900 ש"ח
מנצור קטלן נאשם בגרימת מותו של רוכב האופנוע אייל ויטקובסקי ז"ל בחודש בספטמבר האחרון. לפי הפרקליטות, הוא איים ולחץ על אשתו לקבל את האחריות על התאונה. היא כבר הואשמה בגרימת מותו, אך כעת – משנתגלו ראיות חדשות – הוגשה בקשה לביטול אותו כתב אישום.
ביום הבחירות בשנה שעברה, בתאריך 17 בספטמבר 2019, אירעה ברחוב ראול ולנברג פינת רחוב משמר הירדן בשכונת רמת החייל בתל אביב תאונת דרכים בין רכב פרטי לאופנוע. הרוכב אייל ויטקובסקי (49) נפצע קשה בתאונה ופונה לבית החולים, שם נפטר מפצעיו. אייל היה אחד מפעילי מועדון האופנועים הישראלי המרכזיים במהלך שנים רבות, והוא תפעל את מזכירות המועדון במסירות רבה.
בתום חקירת התאונה הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב, ב-1 בדצמבר 2019, כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות נגד רעייתו של הנהג בפועל, לאחר שזו דיווחה כי נהגה ברכב הפוגע. רישיונה נשלל עד תום ההליכים ונקבע דיון להקראת כתב אישום בחודש אפריל 2020. בחודש ינואר האחרון חלה התפנית בסיפור הטרגי הזה. קטלן התלוננה במשטרה נגד בעלה, מנצור קטלן (41), בטענה שאילץ אותה באיומים לדווח כי היא נהגה ברכב, למרות שבפועל הוא היה זה שנהג. המשטרה פתחה בחקירה סמויה, שלוותה על ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, במהלכה גילו החוקרים כי למנצור עבר פלילי קודם, בין היתר בגין נהיגה בעת פסילה, חבלה וסחיטה.
בתום החקירה נעצר קטלן בחשד לגרימת מוות ברשלנות, בחשד לשיבוש הליכי חקירה והדחת עד, והשופטת שלומית בן יצחק האריכה את מעצרו. על-פי כתב האישום, קטלן ובני משפחתו בילו בפארק סמוך לרחוב ראול ולנברג בתל-אביב. סמוך לשעה 22:15, כשעזבו את המקום, פנה קטלן שמאלה במקום אסור, חסם את נתיב הנסיעה של ויטקובסקי שנכנס לצומת באור ירוק, והוביל להתנגשות חזיתית. האופנוען פונה במצב קשה לבית החולים ונפטר כעבור מספר שעות. עוד מתואר בכתב האישום כי מיד לאחר התאונה הגיעה למקום אחותו של קטלן, רחל אהרון (34). קטלן ואחותו הפעילו מסכת לחצים ואיומים על אשתו על-מנת שתטען בפני השוטרים שהיא הייתה זו שנהגה ברכב וגרמה למותו של רוכב האופנוע. לפי הפרקליטות, בזמן התאונה היו ברכבו של קטלן ילדיהם של אחותו יחד עם בנו. במשך כמה חודשים המשיך קטלן לאיים על אשתו שלא תחזור בה מגרסתה, ואף ניפץ את הטלפון שלה שהכיל ראיות מפלילות נגדו.
בדיון השני השופטת ענת יהב סירבה לשחררו למעצר בית: "מקרה זה הוא בהחלט חריג שבחריג, שכן, כך על פי החשדות ועל פי הראיות לכאורה, החשוד לא די שהוציא עצמו מאותו אירוע, אלא אילץ את בת זוגו שהייתה ברכב ליטול אחריות על המעשה ואקטים אשר גובלים באלימות. לחשוד עבר פלילי ועבר תעבורתי מכביד… אלמנט האלימות והכוח עולה גם בעברו הפלילי. משכך, כמובן שאין לשקול שחרורו לעת הזו".
משרד התחבורה ורשות התקשוב הממשלתית משיקים שירות חדש – העברת בעלות לרכב ולאופנועים באתר הממשלתי mygov. השירות מתאפשר לרכב פרטי, ואגרת העברת הבעלות זהה לזו שמשלמים בסניפי הדואר.
העברת הבעלות מתבצעת באזור האישי באתר mygov, שאליו נרשמו כבר כ-800 אלף ישראלים, כשניתן לבצע העברת בעלות מקוונת מגיל 16 ומעלה. במסגרת התהליך בעל הרכב מסמן את הרכב שאותו הוא מעוניין למכור, והרוכב מקבל הודעה להשלים את הליך העברת הבעלות ולשלם את האגרה (216 ש"ח לרכב, 74 ש"ח לאופנועים). בכל שלב יכול כל אחד מהצדדים לפרוש מן העסקה אם הפרטים אינם תואמים את העסקה המדוברת.
שירות העברת הבעלות מתאפשר לכלי רכב הרשומים על אנשים פרטיים בלבד ולרוכשים פרטיים בלבד, כלומר העברת בעלות בין שני אנשים פרטיים. בנוסף, לא תתאפשר העברת בעלות באתר לרכב לרכב עם יותר מבעלים אחד, לרכב שרישיונו אינו תקף 3 חודשים ויותר, לרכב המוחזק בידי עסק או עם תו סחר. אלו יצטרכו לגשת לסניף הדואר כמו לפני השקת השירות החדש.
שירות העברת הבעלות החדש צפוי לחסוך זמן וטרחה רבים לאזרחים המעוניינים להעביר בעלות לרכב, וכן לקצר את התורים בסניפי הדואר. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' ציין כי מדובר בשירות חדשני ופורץ דרך בשירות הציבורי: "במקום ללכת לדואר כדי להעביר את הבעלות על הרכב, המוכר והקונה יכולים לבצע את ההעברה באופן מקוון, בכל שעה ובכל מקום. בתום פעולה קצרה בעל הרכב החדש מקבל את רישיון הרכב המעודכן אל כתובת המייל, והכל בהליך פשוט, אמין וזמין".
הארלי דיווידסון מינתה את יוהאן זייטץ (Jochen Zeitz) לנשיא ולמנכ"ל, ומהר מאוד הוא משנה את הכיוון ההרפתקני אליו משכה ההנהלה הקודמת ומנסה לחזור ללחם ולחמאה של הארלי.
שנת 2020 מצטיירת כשנה קריטית עבור ענף האופנועים, ובטח להארלי דיווידסון אשר נמצאת בשפל מתמשך. המכירות ממשיכות לרדת בארץ מוצאה וברחבי העולם, וכמובן כל ההתמודדות עם וירוס הקורונה והקיפאון הכלכלי מגביר את המשבר. סיקרנו רבות את הכיוון החדש והנועז אליו כיוונו האמריקאים בשנת 2020: שני דגמים חדשים – Café Racer ו-Flat Track – האחד על טהרת קפה-רייסר אשר מבוסס על דגם ה-XLCR משנות ה-70, ואילו הדגם השני, הפלאט טראק, מבוסס על ה-XR750 ומוסיף מערכת פליטה גבוהה וגלגל 19″ מלפנים. דגמים אלו היו אמורים לצאת במהלך שנת 2021 ולהצטרף לרשימת הדגמים של החדשים הארלי דיווידסון הכוללת סטריטפייטר (ברונקס 975), אדוונצ'ר (פאן-אמריקה 1250), בייבי-הארלי 338, אופנוע חשמלי וגם קטנוע חשמלי.
במסגרת תכנית העבודה החדשה שהוצגה לאחרונה, אשר נקראת 'החיווט מחדש' (The Rewire) הצגת הברונקס והפאן אמריקה נדחית לשנה הבאה, ואילו לגבי שאר הדגמים המוזכרים תיערך חשיבה מחודשת אשר תתבסס על כמות המשאבים שהושקעו והמחויבות לספקים השונים. המנכ"ל החדש סבור שהארלי מיהרה בדרכה החדשה ואיבדה את אמון הלקוחות והעובדים שהביאו אותה עד כה, ולכן הכיוון הוא לחזור למקורות. בהארלי מתכננים להשקיע בסוכנויות, במועדוני הלקוחות, באביזרים הנלווים שמניבים רווח ובדגמי האופנועים הקלאסיים כדוגמת הסופטייל, פאט בוי ודומיהם.
לדעתנו התכנית החדשה הקודמת של הארלי, אשר העזה להכניס את המותג לקטגוריות ונישות חדשות, הייתה במקום ויכולה הייתה – ועודנה יכולה – לספק לקהל אופנועים מעניינים ומקוריים. אקסטרים מייקאובר קראנו לזה, ובאמת חיכינו לראות מה יצא מהידיים של האמריקאים. סביר מאוד להניח שברגע שהמאזנים יתיישרו נוכל לראות את הדגמים האלו באולמות התצוגה. אולי נצטרך להמתין עוד שנה או שנתיים, אך לא תהיה לחברה ברירה אלא לחזור לחדשנות וחיפוש קהל חדש.
