Blog

  • אופנועי מערכת: ממשיכים לעבוד על ה-R3 במרץ

    אופנועי מערכת: ממשיכים לעבוד על ה-R3 במרץ

    צילום תמונה ראשית: אריק ליאור

    חשבנו שסיימנו לעבוד על הימאהה YZF-R3 שאותו בנינו למסלול, ושמעתה נשאר רק לרכוב – אז חשבנו. מסתבר שפרויקט כזה אף פעם לא מסתיים, ושהעבודה היא אינסופית. אנחנו כמובן רוכבים, מתאמנים, מתחברים לאופנוע ומשפרים יכולות, אבל במקביל מגיעים לשלב הצפוי שבו מגלים אילו שינויים אנחנו צריכים לעשות ב-R3 שלנו כך שיעבוד יותר טוב ושיתאים לגודל הפיזי ולסגנון הרכיבה שלנו. מה שנקרא פיין טיונינג – אם כי בשלב כזה מוקדם זה לא ממש 'פיין טיונינג' אלא ביסים גדולים יחסית של כיוונים.

    כזכור מהעדכון הקודם שלנו, ניסוי הכלים הראשון לימאהה YZF-R3 שלנו היה ישר במרוץ, במסגרת אליפות הגביע הישראלי במסלול פצאל. 20 דקות מקצה חימום, ואז צמד מקצי מרוץ שבהם סיימתי במקומות 2 ו-4 בהתאמה. למחרת השתתפתי ביום אימון של עמותת אייפקס על אותו המסלול.

    במסלול החדש מוטורסיטי בשדה תימן
    במסלול החדש מוטורסיטי בשדה תימן

    למחרת, ביום ראשון, האופנוע חזר לסדנה יחד עם רשימת רג'קטים – לא ארוכה מדי, אבל בהחלט דורשת זמן ומחשבה.

    בראש ובראשונה סידרנו את הגאומטריה. הבולם האחורי של אוהלינס פורק מהאופנוע, ובשלב הראשון כיוונו את אורך הבולם בדיוק לפי אורך הבולם המקורי במצב חופשי. הבולם הזה של אוהלינס מציע – מלבד כיווני עומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה – גם כיוון לאורך החופשי של הבולם שמשנה את גובה הזנב וכפועל יוצא את זווית ההיגוי ואת המפסע. בולם ארוך יותר – זנב גבוה יותר, זווית היגוי קטנה יותר ומפסע קטן יותר, ולהפך.

    אחרי כיוון גובה הבולם למצב המקורי של ה-R3, כיוונו מחדש את הסאג בבולם האחורי על-ידי כיווץ עומס הקפיץ, ושוב החזרנו את השיכוכים בבולם האחורי למצב הסטנדרטי.

    כיוון הגאומטריה הפך את האופנוע ברגע אחד למכונה מדויקת ונשלטת עם שפע של פידבק, וגם גרם לי לקפיצה משמעותית בחיבור לאופנוע וברכיבה.

    מכוונים את גובה הבולם האחורי לגאומטריה מדויקת
    מכוונים את גובה הבולם האחורי לגאומטריה מדויקת

    יש מד מהירות!

    מערכות חשמל ואלקטרוניקה של אופנועים מודרניים מקושרות ביניהן וחולקות נתונים רבים. אחד הנתונים הללו, למשל, הוא מהירות הנסיעה. באופנוע מודרני חיישני המהירות מחוברים למחשב ה-ABS, והוא זה שמעביר את המידע ברשת תקשורת למחשב ניהול המנוע ולמחשב שבלוח השעונים.

    אבל מכיוון שפירקתי את יחידת ה-ABS, גרמתי לנתק בשרשרת ולוח השעונים הפסיק לקבל את נתון המהירות. זה לא שאני בודק את מד המהירות בזמן רכיבת מסלול, אבל עד שארכוש מחשב טלמטרייה אני צריך לדעת נתונים כמו ק"מ מצטבר וק"מ מתאפס – למשל לצורך תחזוקה או סתם כדי לדעת כמה ק"מ רכבתי על המסלול ביום כזה או אחר.

    הפתרון שמצאתי היה פירוק של מחשב ה-ABS מבית השסתומים הכבד. המחשב עצמו שוקל עשרות גרמים בודדים, ואילו בית השסתומים, שעשוי מאלומיניום מכורסם ובתוכו שסתומי פלדה המופעלים על-ידי סולונואידים, כבד למדי ושוקל כ-1 ק"ג. פירוק המחשב מבית השסתומים דרש הרבה מחשבה ומציאת פתרונות יצירתיים מפני שהמחשב ובית השסתומים מגיעים כיחידה אחת שלא ניתנת לפירוק, אבל בסופו של דבר מצאתי את הדרך להפריד ביניהם ונותרתי עם יחידת מחשב סגורה שאותה אטמתי לגמרי. את המחשב חיברתי לקונקטור החשמלי של ה-ABS והצמדתי לשלדת האופנוע – ונפתרה הבעיה. כעת לוח השעונים סופר ק"מ ומציג מהירות.

    מחשב ה-ABS ובית השסתומים מופרדים; יש מד מהירות!
    מחשב ה-ABS ובית השסתומים מופרדים; יש מד מהירות!

    העבודות האלה, שדורשות חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה ולא רק פלאג-אנד-פליי, הן מסוג העבודות האהובות עליי יותר. סיבוב הגלגל על סטנד המרוצים רגע אחרי חיבור המחשב בפעם הראשונה כשמד המהירות מתחיל לזוז, גרם לי לצרחה של "יששששש!" בחלל הסדנה…

    מתחילים כיוונים למנוע

    מערכת הפליטה המלאה למרוצים של אקרפוביץ' ומסנן האוויר הפתוח של DNA שהותקנו על ה-R3 שלנו, דורשים כמובן פיצוי לתערובת האוויר-דלק – בעיקר העשרת התערובת בתחומי סל"ד שונים ובמצבי מצערת שונים. לפי תקנות הסופרספורט 300 אסור לבצע שינויים בתוכנת ניהול המנוע המקורית, אבל מותר להוסיף עזר לפיצוי דלק כמו מחשב פאוור קומנדר או בזאז. אז רכשתי ערכת פאוור קומנדר המיועדת לימאהה YZF-R3 (כ-400 יורו) על מנת לסדר את יחס התערובת ולהביא אותו למצב האופטימלי האפשרי.

    ההתקנה פשוטה למדיי, וכללה בעיקר חיבורי פלאג-אנד-פליי לקונקטורים במערכת ניהול המנוע כמו אלו של המזרקים, סלילי ההצתה, חיישן מצב במצערת, חיישן מהירות ומיקום המנוע וחיישן החמצן. אחרי ההתקנה התחברתי לפאוור קומנדר דרך תוכנה ייעודית למחשב הנייד, כדי לטעון מפת ניהול מנוע מתאימה ולבדוק את הפרמטרים המנוטרים.

    מרכיבים את הפאוור קומנדר
    מרכיבים את הפאוור קומנדר

    פאוור קומנדר מציעים באתר שלהם מפות שונות לכל דגם אופנוע, אשר נבנו אצלם במחלקת המחקר והפיתוח וניתנות להורדה ללא תשלום. לצערי, אין בנמצא מפה המותאמת למערכת הפליטה של אקרפוביץ' אלא רק למערכות פליטה אחרות. לפי ההוראות של פאוור קומנדר, בחרתי את המפה של מערכת הפליטה הקרובה ביותר לזו שברשותי, והטענתי אותה למחשב. בנוסף, יצרתי בעצמי מספר מפות שונות המשלבות פיצוי דלק עשיר יותר או פחות בתחומים שונים, וכן קידומי הצתה שונים – בהתאם לידע שרכשתי במהלך השנים, גם בלימודי ההנדסאי וגם מניסיון שוטף בעבודה מעשית. בינתיים אני ממשיך בחיפושיי אחר מפה מותאמת לאקרפוביץ' שברשותי, וכבר יצרתי קשר עם כמה גורמים חזקים בחו"ל שמתעסקים עם אופנועי R3 למרוצים ברמה המקצועית ביותר שיש.

    מורכב; ברקע - המצבר המקורי שיוחלף בקרוב
    מורכב; ברקע – המצבר המקורי שיוחלף בקרוב

    כעת זה הזמן לבדוק איזו מפה מבין אלו שהכנתי היא המתאימה ביותר, ובשביל זה צריך הרצות דיינו של כל מפה ומפה. מטרו-מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, העמידה לרשות הפרויקט שלנו את הדיינו שלהם שנמצא במוסך המרכזי בכפר-סבא, וככוח עזר גם חצי מהמחלקה הטכנית שלהם.

    במשך שעתיים תמימות ביצענו הרצות דיינו לכל אחת מהמפות שהכנתי, ובסופו של דבר גילינו שהמפה שהכנתי, שבה פיצוי ההזרקה שייך למפה המיועדת למערכת הפליטה של יושימורה וקידום ההצתה שייך למפה המיועדת למערכת הפליטה של ARROW – היא המפה היעילה ביותר על-פי הגרף, והיא זו שבה אני משתמש נכון להיום. ההספק המקסימלי, אגב, עומד על קצת יותר מ-40 כ"ס – נתון לא רע בכלל.

    יחד עם זאת, החל מ-10,500 ועד 12,500 סל"ד גרף ההספק מתיישר, ומורגש – בעיקר ברכיבה – שהמנוע טרם הגיע למיצוי ושיש עבודה נוספת שתאפשר לסחוט 2-1 כ"ס נוספים בקצה הסקאלה. אני על זה.

    המחלקה הטכנית של מטרו מבצעת הרצות דיינו; בקרוב סיבוב נוסף
    המחלקה הטכנית של מטרו מבצעת הרצות דיינו; בקרוב סיבוב נוסף
    בפעם הבאה נדאג שתהיה מדפסת...
    בפעם הבאה נדאג שתהיה מדפסת…

    השלב הבא יהיה עבודה כירורגית על המנוע, בהתאם למה שמתאפשר על-ידי תקנות הסופרספורט 300: העלאת יחס הדחיסה על-ידי שימוש באטמי ראש ובסיס דקים יותר, וכן גלגלי שיניים מתכווננים לגלי הזיזים, שיאפשרו מילוי נפחי גבוה יותר בסל"ד גבוה. כרגע אני נמצא בתהליך המחקר על שני אלו, ובקרוב אוציא את זה לפועל. כך או כך – הכוונה היא להישאר בתחום המותר על-ידי התקנות ולא להיכנס לעבודה כירורגית יקרה ומסובכת – שאסורה על-ידי התקנות העולמיות, על אף שעם חלקי מנוע יקרים ניתן להגיע גם ל-46 כ"ס בגלגל, כמו שראינו בפרויקטים אחרים שסדנאות כאלה ואחרות עשו, בעיקר בארה"ב.

    יש עוד עבודה ופיין טיונינג

    פרט לדברים הגדולים והמהותיים, גיליתי עם הזמן דברים נוספים שצריך לשפר ולהגיע לפיין טיונינג, וגם בהם אני מטפל. כך למשל, מערכת הבלימה הקדמית חלשה מדי לטעמי, למרות השימוש ברפידות מרוץ קרמיות. לכן הזמנתי דיסק קדמי של ברמבו במקום הדיסק המקורי, והוא צפוי להגיע ארצה בשבועות הקרובים. הוא אמור לשפר במעט את עוצמת הבלימה, וגם הוא מותר לשימוש על-פי התקנות.

    עוד חלק שכבר בדרכו ארצה הוא תושבת ייעודית למערכת הפליטה במקום רגלית המורכב הימנית ובמקום התושבת הזמנית שבניתי מאלומיניום. זה לא שהתושבת שבניתי אינה מתאימה. היא מתאימה בדיוק במידותיה. אולם האלומיניום רך מדי, ולדוד הפליטה יש חופש קטן ימינה ושמאלה שעם הזמן עלול לגרום לחופשים בחיבורים. תושבת ייעודית קשיחה תקבע את הדוד למקומו.

    במרוץ אליפות ישראל בסופרבייק במוטורסיטי; צילום: לנה טאובס
    במרוץ במסגרת אליפות ישראל בסופרבייק במוטורסיטי (צילום: לנה טאובס)

    גם צמיגי הדאנלופ SportSmart TT – שהם צמיגי כביש ספורטיביים – יוחלפו בקרוב, לצמיגי מרוץ טהורים מסוג פירלי דיאבלו סופרקורסה SC, כשמידת האחורי תרד למידה המקורית של ה-YZF-R3, שהיא 140/70 במקום ה-150/60 שמותקן כרגע. צמיג רחב מדי עלול 'להתקפל' על החישוק, וכתוצאה מכך שטח המגע עם האספלט יהיה קטן יותר מאשר של צמיג במידה הנכונה. מה גם שצמיג רחב יותר משנה את הגאומטריה בשל שינוי ברדיוס הגלגל האחורי. במקרה שלנו המידה 150/60 היא גבולית, מפני שמצד אחד היא מתאימה לרוחב החישוק – "4.00 – בכל הטבלאות, אבל מצד שני, על הימאהה YZF-R3 של אליפות העולם בסופרספורט מותקן צמיג במידה 140/70, ולכן אנחנו רוצים לנסות אותו.

    עבודות נוספות שיש לנו לבצע הן המשך הורדת המשקל על-ידי פירוק חלקי חשמל כאלה ואחרים כמו מתג ההצתה וממסרים שונים שאינם בשימוש. למעשה, אנחנו מתכוונים להוריד מהאופנוע כל רכיב וחלק שמיועדים לתקינת כביש ושמפריעים לקיצוץ זמני הקפה – כמו הקניסטר של אדי השמן שמחויב על-ידי תקנות יורו 4 וששוקל כ-1 ק"ג.

    במסגרת הורדת המשקל הוזמן גם מצבר ליתיום ששוקל כחצי ק"ג, במקום מצבר העופרת המקורי ששוקל קצת יותר מ-3 ק"ג. אז הנה, יש עוד הרבה עבודה על הפרטים הקטנים.

    פול גז בישורת (צילום: דרור אלדר)
    פול גז בישורת (צילום: דרור אלדר)

    בינתיים אנחנו רוכבים

    העבודה על האופנוע היא רק חלק ממערכת השיפור הכללית. החלק השני, שמגיע כמובן במקביל, הוא העבודה על הרוכב – וגם בזה אנחנו משקיעים לא מעט זמן ומשאבים.

    עד עכשיו השתתפנו בכ-7 אירועים – ימי מסלול ומרוצים. כך למשל השתתפתי בסבב השני של אליפות ישראל בסופרבייק שנערך במסלול החדש מוטורסיטי שבשדה תימן, וגם ביום האימון שקדם לו. את המרוצים, אגב, סיימתי במקום החמישי והשביעי מתוך 19 מתחרים בקטגוריית הסופרספורט 300 הלוהטת.

    פרט לכך השתתפתי בשני ימי אימון נוספים במסלול פצאל, וכן באימון פרטי במוטורסיטי שדה תימן. זה חשוב לי, מפני שרכיבת סופרבייק תחרותית דורשת עבודה רבה על פרטים קטנים. את חלקם אני משחזר מהעבר – מאליפויות אחרות שבהן השתתפתי ומניסיון המסלולים שלי, ואת חלקם אני לומד בימים אלו, אם כי הבסיס והתשתית היו קיימים כבר לפני כן.

    כך או כך, כדי להיות באמת תחרותי צריך לא רק אופנוע ברמה גבוהה, אלא גם רוכב שיודע מה לעשות עם האופנוע. בשני התחומים אנחנו מתקדמים, ובינתיים מאוד נהנים מהדרך.

    נמשיך לעדכן.

  • MotoGP קטלוניה: שובו של הפטיש מספרטה

    MotoGP קטלוניה: שובו של הפטיש מספרטה

    אם הניצחון הראשון של לורנזו על הדוקאטי במוג'לו הוריד את הקוף מגבו של לורנזו, הניצחון השני וברצף בקטלוניה מראה שלורנזו הצליח לפצח את חידת הדוקאטי. האימונים, הדירוג והמרוץ היו מש"ל – מה שהיה להוכיח – עבור לורנזו. הוא היה מהיר מרגע פתיחת הפיט ליין לאימון חופשי 1 בבוקר יום שישי, ועד לדגל השחמט. כבר באימון חופשי 2 לורנזו צולל אל מתחת ל-1:39 דקות להקפה ומבטיח את מקומו במקצה הדירוג הקובע Q2. לכל אורך האימונים בשבת לורנזו עובד על קצב מרוץ.

    לורנזו - המהיר ביותר מאימון 1 ועד דגל השחמט
    לורנזו – המהיר ביותר מאימון 1 ועד דגל השחמט

    מרקז, דובי, רוסי, קראטשלאו, פדרוסה וויניאלס נאלצו לעמול קשה יותר על מנת למצוא סט-אפ מתאים. מרקז התקשה יותר משאר הרוכבים המובילים, התרסק פעמיים, ונאלץ – בפעם השנייה בלבד בקריירה שלו ב-MotoGP – לצלוח את מקצה הדירוג המקדים Q1. מרקז אמנם מתרסק פעמיים, אבל מציג בפנינו את הצלת המאה בפנייה האחרונה באימון חופשי 4, כשהגלגל הקדמי נופל פנימה לפנייה ומחליק לאורך עשרות מטרים כשהאופנוע כולו נשען על הברך של מרקז.

    במקצה הדירוג מרקז ודובי צוללים גם הם אל מתחת ל-1:39 דקות להקפה ומכריחים את לורנזו לבצע הקפה מושלמת. לורנזו עוצר את השעון על 1:38.680 דקות כשהוא מהיר ממרקז ב-66 אלפיות בלבד. פול פוזישן ראשון לחורחה לורנזו על גבי הדוקאטי. הדירוג מטעה במקצת כי בפועל קצב המרוץ של לורנזו טוב במעט משל מרקז ודובי. לשני האחרונים קצב מרוץ מעט טוב משל ויניאלס, רוסי, יאנונה, פטרוצ'י, זרקו, קראטשלאו ופדרוסה. ראוי לציון טיטו רבאט, שמוצא את עצמו מחדש על הדוקאטי של קבוצת ריאלה אווינטיה ונכנס היישר למקצה הדירוג הקובע Q2, שאותו הוא מסיים במקום התשיעי.

    דובי - מתוסכל
    דובי – מתוסכל

    לורנזו מזנק היטב. אבל טוב ממנו מזנקים מרקז אל ההולשוט ויאנונה שמצליח לדחוף את הסוזוקי GSX-RR לקו פנימי מלרונזו בפנייה 1. המפסיד הגדול בזינוק הוא ויניאלס, שמאבד 6 מקומות ומתקשה מאוד לרכוב עם צמיגים קרים ומיכל דלק מלא. המזנק המצטיין בקטלוניה הוא ברדלי סמית' על גבי ה-RC16 של ק.ט.מ, שמזנק מהמקום ה-17 בגריד אל המקום השמיני.

    לורנזו מנצל שגיאה של יאנונה בפנייה 10 ומתקדם למקום השני. מיד לאחר מכן לורנזו פותח גז בישורת, ויחד עם הסליפ-סטרים שמייצר ה-RCV213V של מרקז מגיע ראשון לפנייה 1 בהקפה השנייה. משם לורנזו מנקב עם הפטיש 1:40.1 דקות להקפה שוב ושוב ושוב. מרקז מנסה לדחוף את לורנזו למשך מספר הקפות ולבסוף נכנע. מה שאולי עזר למרקז לרכוב עבור נקודות ולא לסכן הכל היא התרסקות של אנדראה דוביציוזו בפנייה 5 בהקפה התשיעית. נראה שדובי מתקשה לעמוד בלחץ, כשכמו בלה-מאן דובי משליך את ה-GP18 בלואו-סייד.

    מזנקים
    מזנקים

    גם רוסי מרוויח מהתרסקות של דובי, כשהוא מתקדם עם ה-YZR-M1 של מוביסטאר-ימאהה למקום השלישי על הפודיום. רוסי מוצא את עצמו בודד, כשאינו מצליח לאיים על מרקז במקום השני ומאחוריו קראטשלאו ופדרוסה לא מצליחים לצמצם את הפער.

    קראטשלאו, ויניאלס וזרקו מצליחים להיכנס לקצב רק לקראת באמצע המרוץ. קראטשלאו חוצה רביעי את קו הסיום כשהוא מצליח לנער מעליו את דני פדרוסה. ויניאלס וזרקו על הימאהה מסיימים שישי ושביעי בהתאמה. ויניאלס, כמו במרוצים רבים לאחרונה, מגיע לקצב מרוץ הרבה מאוחר מדי. זרקו איבד מעט מקור רוחו המפורסם מאז הפול פוזישן בלה-מאן וההתרסקות במרוץ עצמו.

    רוסי - מרוויח פודיום מההתרסקות של דובי
    רוסי – מרוויח פודיום מההתרסקות של דובי

    קטלוניה 2018 הרקיעה שחקים בכמות הנופלים. אולי זה האספלט החדש ואולי זו החזרה למתווה המסורתי של קטלוניה ששונה בעקבות מותו של לואיס סאלום, רוכב ה-Moto2. רק 14 רוכבים מתוך 26 מזנקים ראו את דגל השחמט. מתוכם, מורבידלי ראה גם את מלכודת החצץ ואת הפיט-ליין, ויצא שוב על מנת לזכות בשתי נקודות אליפות. מיקה קאליו, רוכב המבחן של ק.ט.מ, לא מסיים הקפה ראשונה. מיד אחריו מתרסק סילבן ג'ינטולי ברכיבת אורח על הסוזוקי GSX-RR. אליהם מצטרפים תומאס לוטי על גבי ההונדה של מארק VDS, אלייש אספרגרו והאפריליה RS-GP, חבייר סימון על הדוקאטי של ריאלה-אווינטיה, וגם דובי על גבי הדוקאטי הרשמי. אלכס רינס פורש עם הסוזוקי GSX-RR. טקאקי נקאגמי צונח בלואו-סייד עם ה-RCV של LCR אידומיצו, כשהוא עוקף את סמית' ולוקח איתו למלכודת החצץ את ה-RC16 ואת סמית' במרוץ הטוב ביותר שלו העונה, כשהוא מחפש רכיבה ל-2019. ג'ק מילר והדוקאטי של פרמאק מתקשים בקטלוניה. חפיז שיירין עולה להיי-סייד ושובר את הימאהה YZR-M1 של קבוצת טק-3, אחרון חביב הוא טיטו רבאט, שמוצא את עצמו רוכב על דוקאטי בוער בישורת ונוטש אותו למטפים של המארשלים בחצץ של פנייה 1.

    מרקז - שומר על הנקודות
    מרקז – שומר על הנקודות

    ניפגש באסן בעוד שבועיים. עד אז, לורנזו חוגג ניצחון שני ברציפות וחיבור לפרא האדום, משתווה לדובי ויאנונה עם 66 נקודות, ושלושתם בפיגור של 49 נקודות ממרקז, שזה שני מרוצים מינוס נקודה אחת. על גבול הבלתי אפשרי לטעמנו, וגם רוסי שסגר 51 נקודות על ניקי היידן לא זכה באליפות. רוסי בפיגור של 27 נקודות, אבל הימאהה לא מסוגל לנצח מרוצים. העקביות תספיק לרוסי, במקרה הטוב, למקום השני באליפות. ויניאלס שלישי בטבלה, 11 נקודות אחרי רוסי, אבל הוא שם רק בגלל שדובי מבלה על הצד פעמיים בכוחות עצמו ופעם אחת בעזרתו האדיבה של לורנזו. זרקו, פטרוצ'י וקראטשלאו מצופפים את הטבלה בין ויניאלס ללורנזו.

    אספלט חדש, פדרוסה חמישי
    אספלט חדש, פדרוסה חמישי

    הערכה מחדש לעונת 2018. מרקז כבר הספיק לזרוק לפח 50 נקודות בארגנטינה ובמוג'לו. האיום העיקרי למרקז, נכון לעכשיו, הוא חורחה לורנזו הדוקאטי GP18, שקיבל מיכל דלק מותאם ללורנזו בעלות של מאות יורו, אם כי לזה אנחנו מתקשים להאמין. לורנזו מפגר ב-49 נקודות אחרי מרקז. במילים אחרות, או שלורנזו מנצח מכאן והלאה את תריסר המרוצים שנותרו, או שמרקז מתרסק לפחות כמו ב-2015 אם לא יותר. ייתכן שעדיין יהיה כאן מעניין.

    יהיה מעניין
    יהיה מעניין

    תוצאות הסבב השביעי, קטלוניה

    1. חורחה לורנזו
    2. מארק מרקז
    3. ולנטינו רוסי
    4. קאל קראטשלאו
    5. דני פדרוסה

    טבלת האליפות לאחר הסבב השביעי

    1. מארק מרקז, הונדה, 115 נק'
    2. ולנטינו רוסי, ימאהה, 88 נק'
    3. מאבריק ויניאלס, ימאהה, 77 נק'
    4. יוהאן זרקו, ימאהה, 73 נק'
    5. דנילו פטרוצ'י, דוקאטי, 71 נק'
  • ענפים בעולם: הכלב האחרון שעומד

    ענפים בעולם: הכלב האחרון שעומד

    החודש נערכה המהדורה התשיעית של תחרות האקסטרים-אנדורו האמריקאית Last Dog Standing. המרוץ מתקיים כולו על שטח מסלול המוטוקרוס המפורסם גלן הלן בדרום קליפורניה, שבו מתקיימים סבבים באליפות ארה"ב במוטוקרוס AMA.

    הכלב האחרון שעומד - גיהינום!
    הכלב האחרון שעומד – גיהינום!

    התחרות כוללת ארבעה שלבים:

    שלב ראשון: הקטגוריה המקצועית רוכבת בפרולוג של 15 דקות על מסלול יחסית זורם.

    שלב שני (LD1): שאר המשתתפים – כאלה שאינם עם רישיון פרו, שנחים עד אז – נכנסים למקצה בן שעה. המסלול גם כן מוגדר כיחסית זורם ומהיר. שני השלבים עד כה יקבעו את סדר הזינוק למקצה השלישי.

    שלב שלישי (LD2): מאה משתתפים מגיעים לשלב זה ומתמודדים עם מסלול שמכיל בין השאר 100 מטרים של בולדרים, נקיק צר, עליות תלולות, הר של צמיגים ועוד מגוון מכשולים אכזריים. הזמן של מנצח המקצה היה השנה קצת פחות מ-40 דקות. כל רוכב שמסיים בטווח של 60 דקות מהמוביל ממשיך לשלב הבא.

    שלב רביעי (LD3): עשרים וחמישה רוכבים שרדו ונשארו להתמודד עם שתי הקפות משודרגות של הגיהינום משלב 3. רק 4(!) רוכבים סיימו השנה את שתי ההקפות המלאות. המנצח השנה היה קייל רדמונד על גבי ההוסקוורנה TE300. הוא גם גרף פרס ראשון של 10,000$. שני טריסטין הארט (גם על האסקי) ושלישי טיילר רוברט על גבי ק.ט.מ.

    אקסטרים למשוגעים, שבאים לנצח את מלתעות התחרות עצמה ולא את שאר המתחרים.

    הנקודה הישראלית: בשנים האחרונות 3 רוכבים ישראלים ניסו את מזלם בתחרות האקסטרים האמריקאית: יורם לביא, ישראלי שחי במקסיקו, וליאור אלבז, התחרה במהדורת 2016 כשיורם סיים ראשון בקטגוריה שלו. משה כהן התחרה במהדורת 2015 וסיים גם הוא ראשון בקטגוריית אינטרמידייט.

    צפו בטירוף של מהדורת 2018 בווידאו המצורף:

  • בפאדוק של ה-MotoGP במוג'לו

    בפאדוק של ה-MotoGP במוג'לו

    כתב: גיא זוביב

    בשנים האחרונות עשיתי לי מנהג – אחת לשנה אני נוסע למרוץ MotoGP. בתור חובב MotoGP מושבע ואוהד שרוף של ולנטינו רוסי, להגיע לפסגת הספורט המוטורי ולהעביר סוף שבוע על מסלול MotoGP זה בשבילי סוג של פסגה שנתית, סוף שבוע של היי ושל התנתקות מוחלטת מחיי היום-יום. בעונה שעברה, למשל, נסעתי לראות את המרוץ באסן, שבו ולנטינו רוסי ניצח לראשונה מזה זמן רב. ההתרגשות מהמעמד, אגב, הייתה מטורפת לגמרי.

    אחרי המרוץ באסן כבר ידעתי לאן אני נוסע השנה – למוג'לו שבאיטליה. מוג'לו הוא לא סתם עוד סבב, אלא הסבב האיטלקי המוביל, אחד משלושת המרוצים המלהיבים של העונה, במסלול שהוא אחד המתקנים המפוארים ואפילו המקודשים של הסדרה, והוא יושב בטוסקנה – אחד האזורים היפים בעולם. תוסיפו לזה את הקהל האיטלקי חם המזג, ותקבלו פסטיבל של סוף שבוע וחוויה אדירה. שדרוג לא רע מאסן, שגם הוא סבב משובח בפני עצמו.

    כבר קניתי כרטיסים למרוץ, הזמנתי טיסה ומלון ושכרתי רכב, וכל מה שנשאר זה לספור את הימים עד לנסיעה. אבל אז הגיע הטוויסט בעלילה – יצרתי קשר עם איתן בוטבול, ישראלי שחי בארה"ב, ספונסר של קבוצת LCR ב-MotoGP והמנהל האישי של רוכב ה-Moto2 ג'ו רוברטס האמריקאי. בתחילה יצרתי איתו קשר כדי לברר כמה פרטים טכניים לגבי מוג'לו, אבל השיחה התגלגלה ובשלב מסוים נפל לי האסימון: יש קשר ישראלי בקודש הקודשים של ה-MotoGP, ואני יכול להיעזר בו ולראות את המרוץ לא מטריבונות האוהדים (שזו כמובן חוויה בפני עצמה, בטח באיטליה), אלא מבפנים, מהפאדוק, מלב-ליבו של אותו קודש קודשים, כשמסביבי כל אנשי התעשייה. ברגע שנפל האסימון כבר לא הייתה דרך חזרה.

    אין דרך חזרה...
    אין דרך חזרה…

    *     *     *     *     *

    את איתן אני פוגש בכניסה לפאדוק, בצמוד לעמדת קוראי הכרטיסים. לא כל אחד יכול להיכנס לפאדוק אלא רק מי שברשותו תו מעבר ייעודי. איתן מגיע לכניסה על-גבי אחד מהקטנועים של קבוצת LCR כשברשותו תו מעבר עבורי. אנחנו עולים על הקטנוע ויוצאים לסיבוב בפאדוק.

    איתן אמנם איש עסקים רציני ומכובד, אבל כשזה מגיע ל-MotoGP אני מקבל ממנו את התחושה שברגשות שלו הוא כמו אחרון האוהדים. הוא מאוד אוהב את זה ומחובר לזה, וכשבצד השני יש ישראלי, כמוני, זה אפילו מרגש אותו, והוא עושה מעל ומעבר על מנת שאהנה מהחוויה כמה שיותר. איתן וקבוצת LCR אירחו במרוץ במוג'לו 10 אנשים, מהם 8 ישראלים.

    הכניסה הראשונה לפאדוק היא חוויה בעוצמה שלא הכרתי. את כל מה שראיתי במשך שנים בטלוויזיה – אני רואה עכשיו מולי. אולמות האירוח של הקבוצות, משאיות הציוד והמגורים של הקבוצות ושל הרוכבים, עמדת הצמיגים של מישלין, מסביבי הולכים עשרות בעלי תפקידים רשמיים עם חולצות רשמיות של הקבוצות, ואפילו רוכבי Moto2 ו-Moto3 מסתובבים פה בפאדוק בין בעלי התפקידים והמבקרים. הכל מרוכז, ומרוב עושר אני בקושי מצליח להתרכז על דבר אחד והעיניים שלי מתפזרות לכל עבר ברעבתנות. ממש כמו ילד בחנות צעצועים יקרה ואיכותית במיוחד.

    עם איתן בוטבול בפאדוק של מוג'לו
    עם איתן בוטבול בפאדוק של מוג'לו

    אני מצליח לרגע להתרכז ומחליט ללכת לאליל הפרטי שלי – ולנטינו רוסי. מכל משאיות הרוכבים, היחידה שסגורה עם חבלים ושעליה יש שומרים – היא זו של רוסי. זה לא מפתיע, מפני שרוסי הוא האליל הבלתי מעורער של הסדרה, וכמות ההערצה אליו מגמדת את זו של שאר הרוכבים, בטח ובטח כאן באיטליה. מסביב למשאית עומדים כ-100 אוהדים המצוידים בבגדים רשמיים, בכובעים, בטושים, ובפלקטים וציוד שעליהם ולנטינו אמור לחתום – כך הם מקווים לפחות – והם מחכים למלך שלהם שיצא מהמוטור-הום. אולי הם יספיקו לשנורר חתימה. אני מצדי מחליט ללכת לאחת מתוך עשרות חנויות המזכרות הרשמיות כדי לקנות כל מה שקשור לוולנטינו רוסי, או לפחות את כל מה שלא קניתי עד היום.

    אני מסיים את הקניות, ואיתן מתקשר ומזמין אותי לבוא לבוקס של קבוצת LCR כדי לראות איך דברים נראים ממש מבפנים. אני מגיע תוך דקות ומקבל סיור אישי בבוקס, רואה את אופנועי המרוץ של קאל קראטשלאו מה-MotoGP ושל רוכבי הקבוצה ב-Moto2. אני לא מוצא את המילים להסביר כמה המעמד הזה מרגש, אז תסמכו עליי שזה היה אחד מרגעי השיא של החיים שלי.

    אחרי הסיור בבוקס של LCR הלכתי להצטלם עם נערות המטרייה היפהפיות. יש מלא מהן – לפחות 2 לכל קבוצה – והן מצטלמות בשמחה עם כל דורש. אגב, הן הרבה יותר יפות ומרשימות במציאות מאשר בטלוויזיה. גם על זה תצטרכו לסמוך עליי.

    יפות יפות שבא לבכות!
    יפות יפות שבא לבכות!

    בזמן שאני משתעשע בצילומים עם הבנות היפהפיות, איתן שוב מתקשר. "בוא לאכול צהריים", הוא אומר, ומוסיף: "בחדר האירוח של קבוצת LCR". אני כמובן לא יכול לסרב להצעה כזו, אז אני פוגש את איתן בכניסה לחדר האירוח המפואר של הקבוצה ויחד אנחנו אוכלים צהריים כשמסביבנו כל בעלי התפקידים של הקבוצה, למעט הרוכבים, שביום המרוץ צריכים את השקט שלהם לפני המרוץ. איזו חוויה!

    את המרוץ עצמו אני רואה מהטריבונה המיוחדת של בעלי הכניסה לפאדוק. מין טריבונה של אליטיסטים שהסתדרו על תו מעבר לפאדוק ויושבים במקום מיוחד משלהם. האווירה במוג'לו מחשמלת. רוסי זכה יום קודם במקצה הדירוג, והוא יזנק היום מהמקום הראשון על הגריד, מה שמכניס את הקהל האיטלקי להיסטריה מוחלטת. כולם מנסים לנבא איפה הוא יסיים, מה הסיכוי שלו לניצחון או לפודיום, ובין לבין אפשר גם לשמוע איחולים כאלה ואחרים למתחרים הישירים שלו.

    במהלך המרוץ איתן שוב מתקשר. הפעם הוא מזמין אותי להגיע לבוקס של LCR, אבל 3 הקפות לסיום. את 3 ההקפות האחרונות אראה יחד עם אנשי הקבוצה, ומשם אוכל להיכנס לפיטס בסיום המרוץ ולצעוד אל הפודיום. במוג'לו, אגב, יש נוהג שאחרי המרוץ הקהל פורץ למסלול, ועשרות אלפי אנשים רואים את הפודיום מקרוב. הכי קרוב שיש.

    היי קייסי, מה קורה?
    היי קייסי, מה קורה?

    אני כמובן מנצל את ההזדמנות ופוגש שוב את איתן, כאמור בבוקס של LCR, כשהמרוץ לקראת סיום. הסוף ידוע – ולנטינו רוסי מסיים את המרוץ שלישי, על הפודיום, והקהל האיטלקי היה בשמיים. גם אני כמובן. רגע שיא של יום שיא.

    כשהמרוץ מסתיים אני רץ אל הפיטס, ובדיוק באותו הרגע עובר לידי הדוקטור בכבודו ובעצמו, רוכב על-גבי הימאהה YZR-M1 שלו, כשמסביב כולם מריעים לו. אני מספיק לשלוף את המצלמה ולצלם אותו מהכי קרוב שאפשר. לא תמונת מגזין, אבל תמונה למזכרת שתישאר איתי לנצח. הייתי שם באחד הרגעים הגדולים.

    בטקס הפודיום אני מצטופף בין עשרות אלפי אנשים, רובם איטלקים, כולם שרים וכולם מעודדים את רוסי. גם אני כמובן נכנס לאווירה ועושה את אותו הדבר. איזו חוויה להיות חלק מהדבר הענק הזה!

    הקפות אחרונות בבוקס של קבוצת LCR
    הקפות אחרונות בבוקס של קבוצת LCR

    רק כשטקס הפודיום מסתיים ואני עושה את דרכי החוצה מהמסלול לכיוון המלון, אני מתחיל לעכל את עוצמת החוויה שעברתי היום, כמה גדול היה האירוע הזה ואיך היה לראות אותו מבפנים, מהליבה של התעשייה הזו. למזלי, הכוכבים הסתדרו לי בשורה וזכיתי לא רק לראות את ה-MotoGP מבפנים, במוג'לו, אלא גם את הדוקטור משיג פודיום כאן בבית, מול הקהל הביתי המטורף, מה שרק העצים את החוויה.

    לכם אני אומר – לכו לראות מרוץ MotoGP. זה ממש לא יקר וזה נגיש כמעט לכל אחד. ואם אתם יכולים – תעשו את זה מהפאדוק.

  • ציוד במבחן: מעיל קיץ OPTIMAL של ברוש

    ציוד במבחן: מעיל קיץ OPTIMAL של ברוש

    • יתרונות: אוורור, נוחות, מיגון, מחיר
    • חסרונות: עיצוב, רמת גימור
    • מחיר: 689 ש"ח
    • יצרן / יבואן: ברוש
    ברוש OPTIMAL - מעיל קיץ ישראלי לקיץ הישראלי
    ברוש OPTIMAL – מעיל קיץ ישראלי לקיץ הישראלי

    ברוש היא חברה ישראלית ותיקה עם שנים ארוכות של ניסיון וסדרה של מוצרים המותאמים לאקלים ולאופי הישראלי, בין היתר מעילים ומכנסיים ממוגנים.

    המוצר שלקחנו למבחן הוא מעיל רשת קייצי המחוזק בקוולאר. האלמנט הבולט במעיל הוא בד הדריי-פיט המנדף זיעה ונושם. המעיל כולו עשוי מאותו הבד, והוא קל מאוד ואוורירי. אפילו עם מיגוני מרפק וכתפיים ניתן לקפל אותו לשקית קניות, וגם עם מיגון גב הוא ייכנס בקלות לכל ארגז. באזורים אסטרטגיים המעיל מחוזק בקוולאר באזור הגב והזרועות, כשעל פי היצרן אלה האזורים הרגישים ביותר לחשיפה לכביש בזמן החלקה, והחיזוק שלהם גם יצור הפרדה עם האספלט וגם ימנע מהמיגונים לטייל או להיתלש.

    עיצוב ופיצ'רים

    המעיל מגיע בארבע סכימות צביעה – אפור / שחור, צהוב / שחור, אדום / שחור, ושחור. יש מספר רצועות המאפשרות להתאים את המעיל למידות הרוכב בזרועות ובמותניים. שני כיסים חיצוניים וצווארון ארוך (בין היתר להגנה מהשמש), מחזירי אור של 3M על גב המעיל, וזהו. המעיל מינימליסטי מאוד ואין יותר מדי מה לספר על הפן העיצובי שלו.

    חיזוקי קוולאר במקומות אסטרטגיים
    חיזוקי קוולאר במקומות אסטרטגיים

    בטיחות ומיגון

    מעיל ה-OPTIMAL מגיע עם מיגונים חצי-קשיחים שתורמים לתחושת הנוחות. קיים כיס למגן גב, וניתן להוסיף מגן גב חצי-קשיח. חיזוקי הקוולאר לא מגבילים תנועה ולא מורגשת נוכחותם בזמן הרכיבה. הבד החיצוני של המעיל הוא כאמור דק ומאוורר מאוד, ולהערכתנו הוא צפוי להחזיק מעמד בזמן החלקה.

    חשוב לציין שלא כל המעיל מחוזק בקוולאר מפני שזהו בד שאינו נושם, החלק הקדמי וכל אזור החזה של הרוכב נותרו פנויים כדי לאפשר זרימת אוויר מקסימלית, וכאמור האזורים האסטרטגיים – אלו העלולים לפגוש את האספלט בזמן החלקה – הם הלו המחוזקים בקוולאר.

    נוסיף כי אם חשוב לכם 'להרגיש את המעיל כמה שפחות', אנחנו ממליצים לשדרג למיגון מחורר של  D3O או של SAS_TEC כדי לנצל את יתרונותיו של מעיל הרשת עד הסוף. קיימים מיגונים משודרגים אצל היצרן.

    רצועות הידוק להתאמה לגוף הרוכב
    רצועות הידוק להתאמה לגוף הרוכב

    נוחות ואוורור

    מעיל ה-OPTIMAL נעים מאוד. בדקנו את המעיל בתקופה חמה, כולל בימים חמים במיוחד, והמאפיין העיקרי היה שניתן להישאר עם המעיל כשהוא סגור גם בעצירות, כלומר הוא בהחלט מאוורר ומנדף. הוא גם נוח למדי, ולא מורגשת הגבלה או אי-נוחות כלשהי, ולמרות הרצועות הפשוטות הן עושות את העבודה והמעיל לא מטייל או זז על הגוף כלל בזמן הרכיבה.

    מתחת לבתי השחי ניתן לפתוח רוכסנים שפותחים פתח אוורור נוסף לכניסת רוח אותו לרוח – מאפיין חשוב מאוד לקיץ הישראלי החם.

    SAMSUNG CSC

    סיכום ועלויות

    ה-OPTIMAL יתפקד היטב בקיץ הישראלי, וייתן רמת בטיחות עדיפה על מעיל רשת פשוט. חברות אחרות יכולות להציע מעילי רשת מעוצבים יותר, אבל אלו יעלו בהתאם. עבור 689 ש"ח, ה-OPTIMAL מומלץ לרוכבים שבראש מעייניהם האוורור ותחושת הנוחות, גם בחום הכבד של הקיץ הישראלי.

  • יש טריאל בישראל!

    יש טריאל בישראל!

    תחום רכיבת הטריאל הוא אחד מהתחומים החשובים ברכיבת שטח. רכיבת טריאל מפתחת אצל הרוכב טכניקה ברמה גבוהה של שליטה במצערת ובקלאץ', עבודת גוף ושימוש במתלים כדי לתקל מכשולים ולטפס, ובימים אלו, שבהם רכיבת האנדורו הופכת ליותר ויותר אקסטרימית – יסודות נכונים של רכיבת טריאל היא תנאי הכרחי לרכיבה שוטפת ולא אלימה. לראיה – לכל רוכבי הקצה באקסטרים-אנדורו העולמי יש רקע חזק ברכיבת טריאל, אם כי כמובן שרכיבת אנדורו דורשת גם גז, והרבה, ולכן רכיבת מוטוקרוס בשילוב של רכיבת טריאל תהפוך את הרוכב לוורסטילי וטוב יותר.

    אבל מה קורה עם תחום הטריאל בישראל? בשנים האחרונות מספר יבואנים החלו לייבא אופנועי טריאל ברישוי צהוב. כך למשל, ניתן היום למצוא בישראל את אופנועי הטריאל של בטא, של גאס גאס, של שרקו ושל סקורפה, שמיובאים ארצה על-ידי 3 יבואנים שונים – כולם ברישוי צהוב. למרות זאת, תחום הטריאל הוא עדיין נישתי וקטן, שלא לומר מחתרתי – כמו בכל מקום בעולם.

    מי שעבר בשישי האחרון ביער קולה שצמוד לאלעד ראה מחזה נדיר למדי במחוזותינו: התקהלות אנשים ורוכבים, זמזום מנועים דו-פעימתיים – אבל שקטים, בלי פיצוצי גז של אופנועי אנדורו. הייתה גם משאית שירות, ממש כמו אלו של קבוצות המפעל העולמיות – עם ארגזי כלים וציוד, היה שולחן עם כיבוד, סככה להצללה, והדובדבן שבקצפת: 12 רוכבים על אופנועי טריאל מכל המותגים, מקפצים על סלעים בשני מסלולים מגניבים ומסומנים למופת. היה זה המפגש הארצי של רוכבי הטריאל הישראליים שאורגן על-ידי איציק קלנר ושעליו לקחה חסות מטרו-מוטור, יבואנית אופנועי בטא וגאס גאס.

    מפגש רוכבי הטריאל ביער קולה
    מפגש רוכבי הטריאל ביער קולה

    זה לא היה מפגש מפוצץ עם יחסי ציבור וקהל רב, אלא מפגש אינטימי לרוכבים הפעילים שמטרתו הייתה, מעבר למפגש החברתי, קיבוע מעמדו של הטריאל בישראל, שיתוף טכניקות, לימוד והפריה הדדית, וכמובן רכיבה.

    המקטע הראשון, שהיה גם הקל והארוך יותר, שילב מספר אלמנטים ומכשולים שכללו מדרגות סלע, חלקן עם שיפוע צד. כמו בכל מקטע טריאל טיפוסי הוא כלל גם פניות ומכשולי סלע. לקראת סוף המקטע הרוכבים היו צריכים לטפס מדרגת סלע גבוהה שהייתה אתגר, במיוחד מפני שהיא הגיעה מיד אחרי פנייה הדוקה.

    המקטע השני היה אתגרי יותר, והוא כלל בנוסף גם כמה דרופים וכן סלעים גדולים יותר. הפניות היו הדוקות יותר, והסלעים אפשרו כמה קווים ברמות קושי שונות. גם המקטע הזה הסתיים במדרגת סלע גבוהה שאחריה שלט הסיום.

    זמן ממוצע למקטע עמד על כדקה עד שתיים, ואורכו כ-200 מטר.

    הפריה הדדית
    הפריה הדדית

    רוכבים רבים נוטים לחשוב שאפשר לעלות על אופנוע טריאל, ותוך חודש לקפץ על גלגל אחד בין סלע לסלע ולשלוט ברזי הרכיבה הטכנית הזו. ובכן, לא כך הדבר, וישנה עבודה רבה על מנת להגיע לשם. כך למשל, במסגרת האירוע לקחתי אופנוע טריאל של בטא לרכיבה בת 20 דקות במקטעים המסומנים. התקדמתי שני מטרים לתחילת המקטע הראשון, והתחושה הראשונית הייתה שהמכונה הזו שונה לחלוטין מכל מה שאני מכיר על אופנועי שטח. החל מתנוחת העמידה, דרך משקל האופנוע וגודלו הפיזי הקטן, ההיגוי הקליל וזווית צידוד הכידון, המנוע הגמיש שמספק ערימות של כוח כבר מסל"ד אפס ומשחרור קלאץ', וגם המתלים הרכים וקצרי המהלך.

    אני מתחיל את הרכיבה. סלע ועוד סלע, פנייה הדוקה מילימטרים בודדים מעץ, ירידה – הרכיבה על טריאל קשה ואינטנסיבית – למרות המהירויות הנמוכות – והיא דורשת המון טכניקה ועבודת גוף. הדופק בשמיים, ולמרות זאת אני בקושי מתקדם. ברכיבת אנדורו אני בדופק הרבה יותר נמוך במהירות הרבה יותר גבוהה.

    רכיבת אופנועי טריאל היא קשה ואינטנסיבית. הכל חייב להיות מדוד מדויק – עבודת הגוף, השימוש בקלאץ', במצערת ובבלמים, השימוש במתלים. הכל חייב להתכנס לתזמון אחד מדויק ובמידה הנכונה על מנת לבצע מהלך כזה או אחר. חייבים להיות מאופקים, חדים והחלטיים בו-זמנית. ויש הרבה יותר שימוש בטכניקה מאשר בכוח. טריאל הוא תחום שכדי ליהנות מהפירות שלו חייבים להשקיע המון זמן באימונים סיזיפיים, מפני ששוב – טכניקה היא שם המשחק.

    רכיבת טריאל - קשה ואינטנסיבית, אבל מספקת בסיס מעולה לרכיבת אנדורו
    רכיבת טריאל – קשה ואינטנסיבית, אבל מספקת בסיס מעולה לרכיבת אנדורו

    עם זאת, רכיבת טריאל מקנה את הטכניקה הבסיסית והשליטה הנכונה ביותר באופנועי אנדורו, וכאמור במיוחד באקסטרים-אנדורו. מתוך אמונה שאם יש סיכוי שיהיה איזשהו בילי בולט ישראלי מתישהו – הוא יהיה חייב לעשות את הדרך הזו, ואין קיצורי דרך – להתחיל מטריאל, רצוי בגיל צעיר מאוד, ולעבוד קשה.

    בארצנו, כאמור, תחום הטריאל עדיין לא ממש מפותח, אבל אפשר כבר לראות יוזמות כמו זו של מפגשי רוכבים וסימון מקטעים, כשכולם רוכבים באותם הקווים, נותנים טיפים ועוזרים אחד לשני, ומפרים את תחום הרכיבה המלהיב הזה. טווח הגילאים נכון להיום רחב למדי ונע החל מ-15 ועד 52. ככה בונים תחום וככה מתקדמים.

    בישראל יש בסך הכל כמה עשרות בודדות של אופנועי טריאל. מכיוון ששיווק כלים כאלה דורש הליכים ביורוקרטיים ותהליכים מייגעים, לא מדובר בענף רווחי, ובטח שלא בענף שעשוי לצמוח לממדים גדולים כמו האנדורו למשל, והוא יישאר קטן ונישתי. גם בספרד ובאנגליה למשל, שהן המדינות שבהן תחום הטריאל הוא הגדול ביותר, לא מדובר על מסות גדולות של רוכבים אלא בתחום נישתי, אבל כזה שמייצר אלופים, ובכל מקרה מעניין לצפייה.

    גם זה קורה...
    גם זה קורה…

    זה המקום לקרוא לרוכבי אנדורו – בעיקר הצעירים יותר והאבות לילדים רוכבים – לכו ותתנסו ברכיבת טריאל. כיום זה קל מתמיד מפני שהיבואנים מחזיקים באופנועי הדגמה. רכיבת טריאל תיתן – בעיקר לילדים – את הבסיס הנכון לפתח טכניקת רכיבה מושחזת, וכבר הוכח שכך מייצרים אלופים.

  • פיאג'ו יוצאת במבצע על מספר דגמי קטנועים

    פיאג'ו יוצאת במבצע על מספר דגמי קטנועים

    עופר-אבניר, יבואנית וספה ופיאג'ו לישראל, יוצאת במבצע קיץ על מספר דגמי וספה ופיאג'ו.

    במסגרת המבצע יימכרו 4 דגמים נבחרים של וספה ושל פיאג'ו בהנחות – עד ל-10.7.18 או עד גמר המלאי.

    דגם מחיר נוכחי על הכביש מחיר מבצע על הכביש
    Medley 125 19,950 ש"ח 18,000 ש"ח
    Beverly 350 34,950 ש"ח 31,500 ש"ח
    Vespa Sprint 125 21,900 ש"ח 19,700 ש"ח
    Vespa GTS 300 32,900 ש"ח 29,700 ש"ח

    קישורים רלוונטיים:

  • ענפים בעולם: ה-TT של האי מאן

    ענפים בעולם: ה-TT של האי מאן

    מה זה?

    האי מאן שוכן בין אנגליה לאירלנד, והוא מארח על כבישי האי, עוד משנת 1907 (למעט הפסקות הכרחיות מסיבות של מלחמה כזו או אחרת), את אחד המרוצים המאתגרים ומסוכנים שמוכרים בעולם האופנועים – ה-TT של האי מאן.

    המתחרים רוכבים 10 הקפות של המסלול, כאשר אורך כל הקפה הוא כ-60 ק"מ (37.7 מייל למען הדיוק) ומעל 200 פניות. תוואי המסלול, כאמור, סובב את האי, ומורכב מכבישים ציבוריים צרים, מפותלים ולעתים בין בתים. אופי המרוץ הוא נגד השעון בגלל הכבישים הצרים, אך 10 השניות בהזנקה בין רוכב לרוכב יזכו אותנו הצופים בניסיונות עקיפה גבוליים. עד לשלהי שנות ה-70 האירוע היה חלק מסדרת הגרנד-פרי של הימים ההם.

    https://www.youtube.com/watch?v=9qY0VmMfD84

    צפו: ה-TT של האי מאן

    מהיר – הרוכבים טסים במסלול; מראה נפוץ זה אופנוע שטס עם שני גלגלים באוויר (נמדדו בממוצע 1.2 מטר באוויר). שיא המסלול שייך למייקל דנלופ, נציג למשפחת דנלופ המפורסמת, שקבע ב-2016 זמן של 16.53.9 דקות ומהירות ממוצעת של 215.6 קמ"ש על גבי הב.מ.וו S1000RR שלו. דנלופ ניצח השנה בקטגוריה הבכירה על גבי הב.מ.וו, אך הפסיד את תואר שיא ההקפה המהירה לדין האריסון (קוואסאקי), שקבע 16.50.3 ד' ומהירות ממוצעת של 216.4 קמ"ש. דנלופ יתנחם גם בניצחון בקטגוריית הסופרספורט, הפעם על גבי הונדה.

    מסוכן – נכון להיום 252 רוכבים נהרגו על האי מתחילת המרוצים, כולל באימונים למרוץ השנה. מעניינת העובדה ש-146 הם מהמתחרים הרשמיים, ואילו השאר הם אורחים שעלו עם אופנועיהם על המסלול וניסו את מזלם, או צופים שאתרע מזלם והיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.

    נצפה – מעל 55 אלף צופים מגיעים במהלך השבועיים שבהם האירוע מתקיים – שבוע אימונים ושבוע מרוצים. אחד הגורמים שמושכים את הקהל זה האפשרות לעלות על המסלול, בזמן ההפסקות, ולחוות את מה שהמתחרים חשים. זה גם מביא אותנו בחזרה לסעיף הקודם.

    ה-TT של האי מאן משודר לכל העולם ומאפשר גם לראות את ההבדלים בין שלל הקטגוריות – מסופרבייקס יורקי אש, דרך סיידקארס וכלה באופנועים חשמליים.

    כך זה נראה ממבט הרוכב – דין האריסון

  • חדשים בארץ: קימקו X-Town בנפחים 250 ו-300 סמ"ק

    חדשים בארץ: קימקו X-Town בנפחים 250 ו-300 סמ"ק

    עופר-אבניר, יבואנית קימקו לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של צמד דגמי X-Town חדשים – בנפחים 250 ו-300 סמ"ק. 

    צמד הכלים – קימקו X-town 250i ו-X-Town 300i – יושבים על פלטפורמה זהה ונבדלים זה מזה רק בנפח המנוע – 249 ו-276 סמ"ק המפיקים 21.6 ו-22.7 כ"ס בהתאמה. הם מגיעים עם מערכת הזרקת דלק מתקדמת, תצרוכת הדלק בהם נמוכה בהתאם לתקן יורו 4, ויש מערכת ABS של בוש שמגיעה כציוד סטנדרטי.

    שאר האבזור כולל פנסי LED היקפיים, לוח מחוונים עם תאורת LED, משקף רוח גבוה, תא אחסון המכיל 2 קסדות מלאות וכולל שקע תאורה, צמד תאי כפפות קדמיים, שקע USB לטעינה, ורגליות נשלפות לנוסע.

    מבחינת מכלולי שלדה, צמד ה-X-Town החדשים מגיעים עם צמיגים במידות 150/70-13 מאחור ו-120/80-14 מלפנים, עם מזלג קונבנציונלי בקוטר 37 מ"מ מלפנים, ועם צמד בולמים מאחור הכוללים כיוון עומס קפיץ ב-5 מצבים. המשקל עומד על 185 ק"ג, ונפח מיכל הדלק עומד על 12.4 ל'.

    מחיריהם של ה-X-Town 250i ושל ה-X-Town 300i נקבעו על 25,000 ו-26,900 ש"ח 'על הכביש' כולל אגרות.

  • נתפס ברשת: אתר מועדון רוכבי דוקאטי ישראל

    נתפס ברשת: אתר מועדון רוכבי דוקאטי ישראל

    מועדון רוכבי דוקאטי ישראל – Desmo Owners Club Israel – משיק אתר אינטרנט חדש.

    האתר החדש, ששייך למועדון רוכבי דוקאטי בתמיכת היבואן המקומי, מרכז את פעילות המועדון בישראל, וניתן למצוא בו מידע על דוקאטי וההיסטוריה שלה, מידע על פעילויות, הרצאות וטיולים, הטבות שונות לרוכבי דוקאטי – כולל הרשמה לפעילויות השונות כמו טיולים וימי מסלול, וכן ניתן למצוא קישורים שונים לעמודי הרשתות החברתיות של דוקאטי ישראל ושל מועדון רוכבי דוקאטי ישראל.

    לכניסה לאתר מועדון רוכבי דוקאטי – לחצו על הקישור.