בשבת הקרובה, 12.5.18, יתקיים הסבב השלישי בעונת 2018 של אליפות ישראל באנדורו.
המרוץ ייערך בסגנון היירסקרמבל (מקסימום הקפות לזמן נתון), והוא יתקיים בשטחי בקעת הירדן, בתוואי קרקע הכולל פודרה וסלעים. מיקום מדויק של המרוץ יימסר יממה לפני המרוץ, זאת על-מנת למנוע מרוכבים להתאמן על מסלול המרוץ ולרכוש יתרון.
יופי, סיימנו לבנות את אופנוע המרוץ שלנו – ימאהה YZF-R3 – לפי תקנות הסופרספורט 300 העולמי. אבל זה שסיימנו לבנות לא אומר שסיימנו לעבוד, שכן יש עוד הרבה עבודה – גם על האופנוע בכיוונים וסט-אפ, וגם על הרוכב, שצריך לחזור ליכולת תחרותית של רכיבת מסלול אחרי 11 שנים ללא תחרויות משמעותיות בתחום האופנועים. קיבלנו החלטה אסטרטגית – להשתתף בכל יום מסלול ובכל מרוץ שנוכל – גם במסגרת של עמותת מסלול, גם במסגרת של עמותת אייפקס, וגם בכל מסגרת אחרת שתאפשר לנו זמן מסלול וזמן אוכף.
רצה הגורל ושבוע אחרי שסיימנו לבנות את האופנוע התקיים במסלול פצאל הסבב הראשון של אליפות הגביע הישראלי, ועוד ביום שרב של 40 מעלות בבקעת הירדן. ניסיתי למצוא זמן באמצע השבוע כדי להגיע לפצאל לפני המרוץ, לכוון את האופנוע, להתחבר למסלול ולנסות להיכנס לקצב תחרותי, אבל שבוע עמוס במיוחד לא באמת אפשר לי, מה שאומר שאני מגיע למרוץ לפני שרכבתי על ה-R3.
הגעתי למסלול פצאל מוקדם בבוקר, לפני השעה הייעודה, כמו שאני תמיד עושה במרוצים. אני אוהב לפתוח את עמדת הפיטס שלי מוקדם, ואז יש לי זמן ומרחב, אני יכול להתכונן בנחת, לשים לב לפרטים, ובעיקר להיות נינוח ורגוע לפני המרוץ. מה גם שבשל מזג האוויר הקיצוני המרוץ הוקדם לשעות הבוקר המוקדמות.
עמדת הפיטס של קבוצת פול גז
לוח הזמנים ההדוק של המרוץ אפשר מקצה חימום של 15 דקות בלבד לפני מקצה המרוץ הראשון. בזמן הזה אני צריך להתחבר למסלול, להתחבר לאופנוע, להבין מה דורש כיוון – גם בארגונומיה, גם בגאומטריה וגם בבולמים – וגם לנסות לייצר קצב תחרותי כי בכל זאת זה מרוץ. הרבה יותר מדי דברים בהרבה פחות מדי זמן. הכי רחוק שיש מאידאלי.
ב-15 הדקות הללו הבנתי כמה דברים: ראשית, הגאומטריה לא טובה ואפילו גרועה. הסיבה היא שהבולם האחורי של אוהלינס הוא קצר יותר מהבולם המקורי של ה-R3, מה שגורם לזנב להיות נמוך ולפרונט גבוה מדי. יש אמנם כיוון לאורך הבולם (בלי קשר לעומס הקפיץ שקובע את הסאג), אבל הרציונל היה להרכיב את הבולם כפי שמגיע מאוהלינס, ולכוון גובה בולם מאוחר יותר – אחרי הרכיבה הראשונה. בדיעבד זו הייתה טעות. הייתי צריך לכוון את אורך הבולם לפי אורך הבולם המקורי. עכשיו אני רוכב על אופנוע בעל התנהגות של צ'ופר, ולפני המרוץ לא יהיה לי זמן לפרק את הבולם ולכוון את האורך שלו. נצטרך לרכוב ככה.
עוד הרגשתי נדנוד של המתלה האחורי במקביל לאיבודי אחיזה קטנים. הפתרון המידי לכך היה סגירת 2 קליקים בשיכוך הכיווץ ובשיכוך ההחזרה – לפי ההמלצה של אוהלינס לרכיבה ספורטיבית, וכן הורדה של 2PSI בלחץ האוויר בצמיג האחורי – מ-29 ל-27PSI. השינויים האלה הפכו את האופנוע ליציב ונשלט. הדבר האחרון היה רגלית הבלם האחורי, שלמרות הכיוון הראשוני בסדנה הייתה נמוכה מדי והקשתה על שימוש בבלם האחורי.
הלו! הזנב נמוך מדי!
מזנקים למרוץ הראשון. המיקום על הגריד נקבע בהגרלה, וזינקתי ממקום 4 מתוך 13 רוכבים. בזינוקים למרוצים אני טוב, וכבר אל הפנייה הראשונה הגעתי שלישי. בהמשך ההקפה הראשונה עקפתי רוכב נוסף והתמקמתי במקום השני, בפער לא גדול מהמקום הראשון. אולם הרוכב שהוביל, על גבי קוואסאקי נינג'ה 400, רכב יפה מאוד, חלק ומהיר, והפער גדל בהמשך לכ-50 מטרים בלתי ניתנים לסגירה.
בהמשך המרוץ היו קרבות מעניינים עם הרוכב במקום השלישי שרכב על ק.ט.מ דיוק 390, כולל ניסיון עקיפה שלו שבמהלכו שני האופנועים ממש נגעו אחד בשני. הצלחתי לסגור את הדלת, פתחתי פער קטן וסיימתי במקום השני, מרוצה מאוד ואפילו מופתע מההישג הלא מתוכנן.
האופנוע מצדו עבד מדהים ושיתף פעולה, למרות הגאומטריה שדורשת כיוון משמעותי. בעיקר בבולמים, ששמרו על יציבות סופר-מרשימה, רחוקה שנות אור מהמקור. אמנם הפידבק מהפרונט היה לא טוב וקשה היה לסמוך עליו, שוב – בגלל הגאומטריה, אבל תחושת הביטחון מהיציבות אפשרה לפתוח גז, לרכוב חלק ולשמור על קצב סביר.
מלחמה על המקום השני!
אל המקצה השני הגעתי פחות מרוכז ועם יותר חששות. זה לא רק המיקום ה-10 על הגריד בזינוק (הפוך למקצה הראשון) ולא רק החום, אלא בעיקר חשש פנימי שנבע מחוסר היכולת לכוון את הגאומטריה בתנאי שדה ובחוסר זמן.
זינקתי מעולה מהמקום העשירי, וכבר בפנייה הראשונה התמקמתי רביעי. בפנייה מס' 4 כבר עליתי למקום השני, ותוך 2 פניות נוספות תפסתי את ההובלה, אבל לא לאורך זמן. רוכב הנינג'ה 400 שניצח את המקצה הראשון עקף אותי כבר בהמשך ההקפה ועלה להובלה. בתחילת ההקפה השלישית נעקפתי גם על-ידי רוכב ק.ט.מ RC390, והשניים החלו לפתוח פער. אני במקום השלישי, בפער לא קטן מהרוכב שבמקום הרביעי. אני מנסה לרכוב מהר, אבל עושה טעויות רבות בשל חוסר ריכוז, שנובע גם בגלל הקליפ-און השמאלי שיצא מכיוון והתקרב לגוף האופנוע מפני שלא היה מהודק מספיק, ומחליט לרכוב חלק וללא טעויות. גם ככה אני פה לניסוי כלים ולא כדי לנצח.
הרוכב שבמקום הרביעי הלך וסגר עליי עם התקדמות המרוץ, ו-2 הקפות לסיום הוא הצליח לעקוף – ללא מלחמה מצדי. סיימתי את המרוץ במקום הרביעי, מרוצה מניסוי הכלים, מיכולות האופנוע, וגם מתוצאות המרוצים שהם בונוס חשוב ומהנה. בכל זאת, פודיום במקצה הראשון.
אבל יותר חשוב – סיימתי את יום המרוצים בידיעה ברורה של מה צריך לעשות ל-R3 מבחינת סט-אפ ובעיקר מבחינת גאומטריה.
מתחילים להתחבר
למחרת – יום מסלול של עמותת אייפקס
במסגרת ההחלטה האסטרטגית לנצל כל דקת מסלול אפשרית, נרשמתי גם ליום המסלול של עמותת אייפקס שהתקיים למחרת, ביום שבת, על אותו המסלול. גם ליום המסלול הגעתי מוקדם מאוד, הקמתי את הסככה ואת הלוגיסטיקה שמסביב, והתחלתי בעבודה – כיוון הגאומטריה והארגונומיה של ה-R3. יש לי פחות משעה בשביל זה וצריך למהר כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.
ראשית הורדתי את הפרונט על-ידי הרמת הטלסקופים במשולשים ב-10 מ"מ, כדי לשפר את הגאומטריה אם לא אספיק להגביה את הבולם האחורי. משם עברתי לכיוון גובה רגלית הבלם, וכאן נתקלתי בבעיה: אחרי הרמה של כמה מ"מ, בורג הכיוון הגיע לסוף מהלכו והרגלית עדיין נמוכה מדי, אם כי המצב טוב יותר. אצטרך להחליף בורג לארוך יותר בהזדמנות הראשונה. לסיום פירקתי את הגלגל האחורי ומגן הבוץ כדי להגיע לבולם האחורי, והגבהתי אותו בכ-3 מ"מ, שהגביהו את הזנב בקצת יותר מ-1 ס"מ. העדפתי שלא להגביה יותר, גם משום שרציתי לבצע את שינויי הגאומטריה בשלבים, אבל גם כי לא הייתה ברשותי מידת הבולם המקורי. כשאגיע לסדנה אפרק את הבולם מהאופנוע ואכוון את גובהו בדיוק לפי אורך הבולם המקורי. זו תהיה נקודת המוצא לפיין-טיונינג לגאומטריה. בדקה ה-90 הספקתי לסגור את האופנוע ולהגיע לתדריך הבטיחות.
כבר במקצה הראשון הרגשתי שיפור אדיר. פידבק טוב משמעותית מהפרונט שאפשר להיכנס הרבה יותר מהר לפניות – בעיקר המהירות, יציבות גבוהה, היגוי מהיר יותר ובאופן כללי תחושה הרבה יותר טובה שאפשרה לי להתעסק פחות באופנוע ויותר ברכיבה ובמסלול. רכבתי חלק, בביטחון, והתחלתי לקצץ זמנים תוך כדי שאני הופך את הרכיבה הנוחה למהירה ולא להפך.
במשך 4 מקצים של 15 דקות כל אחד הרגשתי טוב יותר ויותר, גם מכיוון האופנוע וגם מהרכיבה ומהמסלול, ויצאתי מיום הרכיבה הזה מרוצה מאוד, עם תובנות משמעותיות לגבי כיוון אופנוע מרוץ למסלול. תחושת הרכיבה, אגב, שונה לגמרי מאופנוע כביש ומגרסת המקור של ה-R3. האופנוע שלנו קל מאוד, סופר-יציב על המתלים, בעל היגוי חד כתער והתנהגות פנייה מדהימה שמאפשרת לפתוח הרבה גז, ומוקדם. אנחנו כבר רוצים לנסות אותו אחרי סדרת הכיוונים שתבוא בקרוב, כי בטוח שהוא יתנהג אפילו טוב יותר.
עכשיו האופנוע חוזר לסדנה להמשך עבודה וכיוונים – בגאומטריה, בארגונומיה ובסט-טפ. איזה תהליך מהנה וכמה התרגשות!
ביום שישי הקרוב יצא לדרך בפורטוגל הסבב הראשון של אליפות אנדורו עולמית החדשה – WESS.
WESS (ר"ת WORLD ENDURO SUPER SERIES) היא שמה של סדרת אנדורו עולמית אשר תכלול השנה 7 סבבים ב-7 מדינות, ותכליתה לשים את הכתר על הרוכב הטוב ביותר והוורסטילי ביותר שיכול לתת מענה לכל המתארים שהתפתחו בעולם האנדורו בגלגול הנוכחי. בין הסבבים נגלה מרוצים, מפורסמים בפני עצמם, שראו כבר דם ויזע של רוכבים ישראלים בעבר.
הסבב הראשון יתחיל כאמור בפורטוגל ב-11 במאי ויתפרש על פני שלושה ימים: יום ראשון על טהרת האנדורוקרוס, יום שני במתאר של מכשולים עירוניים, והמרוץ המרכזי – אנדורו קלאסי – ביומו השלישי. הסבב השני, בסוף מאי, מגיע לארצברג הידוע באוסטריה. משם יעבור לצרפת, רומאניאקס המיתולוגי ברומניה, רד בול 111 מגהוואט בפולין, שבדיה, ומרוץ אחרון שייערך בהולנד. לפי המארגנים, השאיפה בשנים הבאות היא לצאת מגבולות אירופה ולהתפרש בעולם.
טיזר לעונה
מי בא למסיבה?
רשימת השמות השנה בהחלט מראה את החשיבות של האליפות החדשה.
הוסקוורנה – בילי בולט הבריטי, רק בן 20 אך מועמד בולט לתואר. גראהם ג'ארוויס הוותיק (43) שנחשב למלך הבלתי מעורער של לפחות שלושה מהסבבים ברשימה (פורטוגל, ארצברג ורומניאקס) ושם חם בסוכנויות ההימורים לגבי השנה. אלפרדו גומז הספרדי שעדיין מתאושש מפציעה, וקולטון האקר האמריקאי שחזק יותר באנדורוקרוס (אלוף עולם כפול) ועדיין חסר קילומטרז' משמעותי באנדורו קלאסי נחשב.
ק.ט.מ – קודי ווב האמריקאי שחם בעקבות זכייה באליפות הסופראנדורו השנה. טדי בלזוסיאק הפולני, שחזר השנה משנת שבתון / פרישה. ג'וני ווקר הבריטי המהיר. ג'וזף גרסיה, הספרדי הצעיר, אלוף עולם מכהן באנדורו 2 (צעירים). פול בולטון הבריטי, עם קבוצה פרטית.
שרקו – מריו רומן הספרדי ו-וויד יאנג הדרום אפריקאי שידחפו חזק בצמרת.
נזכיר גם את גאס גאס עם לארס אנקל האוסטרי ובטא עם טרוויס טיסדייל הדרום אפריקאי.
אין ספק שרשימת השמות המטורפת תמשוך את כל חזירי האנדורו. אנחנו כבר לא יכולים לחכות.
מטרו מוטור מודיעה על הפנינג מכירות של יום אחד, והפעם בסניף מטרו דרום. במסגרת אירוע המכירות המיוחד יוצעו הנחות יוצאות דופן על מגוון האופנועים, הקטנועים ועל כל ציוד הלבוש והמיגון של החברות המובילות בעולם – Dainese, Akrapovic, Rizoma, Shark, Momo, Abus ועוד.
כך למשל, דיבורית Interphone F3MC תוצע בהנחה של 40%. קסדת הדגל של X-lite, ה-X802RR, תוצע בהנחה של 40%, ועוד מגוון קסדות ומעילים של Shark ו-Dainese בהנחות ענק של עד 40%.
בגזרת האופנועים והקטנועים, יוצעו במהלך ההפנינג נסיעות מבחן על מגוון הדגמים של סאן-יאנג, ימאהה וקוואסאקי, כולל מבצעים ותנאי רכישה מיוחדים להפנינג.
דוגמאות להנחות שיינתנו במסגרת ההפנינג:
פריט
יצרן
קטגוריה
% הנחה
דיבורית F3MC יחיד
INTERPHONE
דיבורית
40%
כל הדגמים
VR46
כל הדגמים
30%
כל הדגמים
MT
כל הדגמים
30%
V46 AIR TEX
DAINESE
כל הצביעות
40%
X-802RR
XLITE
קסדות מלאות
40%
SKWAL
SHARK
קסדות מלאות עם משקף שמש
40%
N104 ABSOLUTE
NOLAN
קסדות נפתחות
40%
RAW
SHARK
קסדת 3/4
40%
קסדת EVO ONE
SHARK
כל הצביעות
40%
RACE R PRO
SHARK
כל הצביעות
40%
הפנינג מכירות מטרו דרום, יום שישי ה-18 במאי, רח' העבודה 67, אשדוד
צמד ההוסקוורנה 401 – הוויטפילן והסווארטפילן (חץ לבן וחץ שחור בשוודית) – הם הסנוניות הראשונות של המותג השוודי שבבעלות אוסטרית בייצור אופנועי כביש, יחד עם הוויטפילן 701 כמובן. הפלטפורמה המכאנית נלקחה כמעט בשלמותה מהדיוק 390 של חברת האם, ק.ט.מ, אולם בהוסקוורנה בנו עבודת גוף חדשה לחלוטין שמרמזת על הרוח החדשה של החברה בכל הנוגע לאופנועי כביש.
המנוע הוא סינגל בנפח 375 סמ"ק, מתאים לרישיון נהיגה A1, והוא מוזן על-ידי מערכת הזרקה עם מצערות חשמליות RbW. השלדה הקשיחה עשויה ממסבך משולשי פלדת כרומולי, הבולמים הקדמיים של WP הפוכים מטיפוס קארטרידג', ומאחור יש זרוע אלומיניום יפה עם בולם יחיד – גם הוא של WP. מערכת הבלמים היא של BYBRE, כולל קליפר רדיאלי מלפנים, וכאמור כל הפלטפורמה הזו הגיעה ישירות מהדיוק 390 של 2017, כשעליה הוסיפו את חישוקי השפיצים היפהפיים במקום החישוקים היצוקים בגרסת המקור.
על הפלטפורמה הזו, שכבר רכבנו עליה בגרסת המקור והיא התגלתה כמגניבה במיוחד, בנו כאמור בהוסקוורנה עבודת גוף חדשה לחלוטין. העיצוב, ברוח הסלוגן Simple. Profressive, כלומר פשוט אבל מתקדם, נקי למדי, ובעיקר מביא איתו רוח עיצובית חדשה, מודרנית מאוד, שלא לומר היפסטרית.
לצמד הוויטפילן והסווארטפילן עיצוב זהה לעבודת הגוף, כשההבדלים נובעים מהקונספט השונה של השניים. בעוד הסווארטפילן מהווה סקרמבלר מודרני ומגיע עם כידון שטוח, רחב וגבוה, עם צמיגי קוביות לכביש של פירלי מדגם STR, הוויטפילן הוא מעין קפה-רייסר-רודסטר, עם קליפואונים נמוכים שמורידים את פלג הגוף העליון לכמעט שכיבה וצמיגי כביש של מצלר מדגם ספורטק M5.
ההבדלים בין השניים נמצאים כאמור בכידון ובצמיגים, אבל גם בעיצוב המושב, וכמובן – בצביעה. הוויטפילן מגיע בלבן בלבד, ואילו הסווארטפילן בשחור בלבד.
כאן נעצור לרגע ונמליץ לכם לגשת לאולם התצוגה של היבואנית, עופר-אבניר, ולהתבונן בצמד הכלים פנים אל מול פנים. שום תמונה לא תצליח להעביר את האימפקט הוויזואלי שהשניים נותנים. תחום הרטרו מעולם לא היה יותר מודרני.
הסווארטפילן – סקרמבלר עם כידון גבוה ורחב
ביצועים
מאופנועי רטרו, גם אם הם מודרניים, לא מצפים להתנהגות דינמית ולביצועים ברמה גבוהה. אבל למרות זאת, כשהפלטפורמה עליה אתה יושב היא אחד הנייקדים המגניבים והמהנים בקטגוריית הרישוי A1, הביצועים בהתאם.
המנוע גמיש, מייצר יופי של כוח כבר בסל"ד נמוך, והוא מאוד מהנה וקל לשליטה. האופי הסינגלי שלו בא לידי ביטוי בפמפום כיפי של הבוכנה ושל מערכת הפליטה, ולמרות שהוא סינגל הוא נושם היטב ועובר את קו ה-10,000 סל"ד בקלות.
הגיר מצוין, כמו שק.ט.מ / הוסקוורנה יודעים לייצר, ועם קלאץ' מחליק מנוף הקלאץ' רך ונעים לתפעול. המהירות המרבית שראינו על השעון עברה את ה-175 קמ"ש, אבל זו הנוחה לשיוט עומדת על כ-130 קמ"ש, ושם יש הרבה רזרבת כוח לעקיפות מזדמנות.
ההתנהגות הדינמית עומדת בקו אחד עם המנוע הכיפי. השלדה קשיחה ועומדת בעומסים של רוכבים כמונו, שאוהבים לדחוף את האופנועים לקצה וגם לבצע עליהם פעלולי סטאנטס. המתלים, על אף היותר רכים, משלבים היטב ספיגה ונוחות עם ספורטיביות ויציבות, וכמו ברוב האופנועים של יצרנית האם – הם גם מאפשרים עבודה תלת-ממדית עם האופנוע, וזה ממש כיף. במיוחד כשזה על אופנוע רטרו. גם הבלמים טובים ואף יותר.
המשקל הנמוך יחד עם הכידון הרחב של השחור, מאפשרים היגוי סופר-זריז, וזה מאוד מהנה לשלוט במשקל נמוך כזה.
אז למרות שמדובר באופנועי רטרו, גם אם הם מודרניים, עדיין צמד ההוסקוורנות מציעים חבילת ביצועים שלא תבייש כל כלי אחר בקטגוריית ה-A1.
ויטפילן – רודסטר-קפה-רייסר על קליפ-אונים
איך זה מרגיש?
אהבנו במיוחד את הסקרמבלר השחור, בעיקר משום שתנוחת הרכיבה הזקופה והכידון הרחב והגבוה מאפשרים שליטה אבסולוטית ואינטואיטיבית בכלי בשילוב של נוחות גבוהה.
הרודסטר הלבן עם הקליפ-אונים אמנם מציע מראה ופוזה מהגיהינום, אבל הוא משמעותית פחות נוח, ואפילו מתחיל להציק בצוואר מהר מאוד רק מעצם תנוחת הרכיבה וללא קשר לרכיבה במהירויות גבוהות ללא מיגון רוח.
איכות החומרים, ההרכבה והגימור ברמה גבוהה, וזה לא פלא שכן צמד ה-401 מיוצרים לעת עתה – לפחות בשנתיים הקרובות – במפעלי ק.ט.מ שבאוסטריה. בנוסף, בהוסקוורנה עשו מאמצים להסתיר כבלים וצינורות חשופים כדי לתת מראה נקי יותר. לפעמים הצליח להם, לפעמים פחות.
נחזור לסווארטפילן – המועדף עלינו מבין השניים בזכות תנוחת הרכיבה. הוא מאוד קל לרכיבה, נשלט וידידותי, ובנוסף לביצועי אספלט ברמה גבוהה ביחס לסגמנט, הוא גם מאפשר רכיבת שבילים בזכות תנוחת הרכיבה והצמיגים איתם הוא מגיע.
פחות אהבנו את לוח השעונים, שאמנם מעוצב יפהפה – כמו כל האופנוע – אולם עם תצוגת LCD הוא מיושן מדי ל-2018 והיינו רוצים לראות משהו מודרני יותר.
ביצועיסטים לא קטנים
סיכום ועלויות
צמד ה-401 החדשים של הוסקוורנה הם לא רק יפים אלא גם אופים. את העיצוב היפהפה כבר ראינו עם חשיפתם, והוא בהחלט מרשים ומיוחד בעינינו, ועשוי לקרוץ לרוכבים רבים. יחד עם זאת, שניהם גם מציעים חבילת ביצועים טובה שאיתה אפשר לדחוף את האופנוע יותר, או לחלופין ליהנות ממכלולי שלדה טובים שמאפשרים בטיחות אקטיבית גבוהה.
אבל מעבר לזה, שניהם, ובמיוחד החץ השחור, מהנים מאוד לרכיבה. הם יכולים לשמש ככלי תחבורה סטייליסטי במיוחד למרחב האורבני, אבל גם לשמש לנסיעות בינעירוניות ארוכות יותר ואפילו טיולים ארוכים אחת לכמה זמן, והם מביאים איתם ערך מוסף רב – כאמור העיצוב והקונספט המגניבים.
41 אלף ש"ח על הכביש הם עולים. יקר יותר מק.ט.מ דיוק 390 שמחירו 35 אלף ש"ח, אבל פחות מסקרמבלר 400 שעולה 57 אלף ש"ח (בעל מנוע וי-טווין). בסך הכל מחיר סביר לאופנועים ייחודיים, טכנולוגיים (יחסית לסגמנט), מעוצבים וביצועיסטיים.
ואם זה הכיוון של הוסקוורנה כשמדובר באופנועי כביש, אנחנו כבר יותר מסקרנים לראות מה צופן העתיד בדגמים נוספים, גדולים יותר.
ביום שישי האחרון, בשרב הכבד של האביב, התקיים במסלול פצאל שבבקעת הירדן הסבב הראשון של 'אליפות הגביע הישראלי' – אליפות אספלט חדשה מייסודה של עמותת מסלול, שמאפשרת לרוכבים חובבים וכן לבעלי אופנועי כביש ונייקדים, להיכנס לתחום תחרויות האספלט ולהתקדם בו בבטחה.
על הרוכבים המובילים באליפות ישראל בסופרבייק נאסרה ההשתתפות בליגה החדשה, וזאת על-מנת לתת את הבמה לרוכבים חדשים ולחובבים ולאפשר להם להתקדם בבטחה, ללא הפרשי מהירויות גדולים. יחד עם זאת, הרוכבים המובילים באליפות ישראל בסופרבייק, וכן בעלי התפקידים השונים בעמותה, נרתמו כולם והגיעו למסלול כדי להתנדב ולעזור בהפקת המרוץ – ברישום, בניהול, בשיפוט, וכן בעמדות המרשלים לאורך המסלול. כך יכולים היו מפיקי המרוץ לחסוך בעלויות ולקיים מרוץ עצמאי, וכן לתת לרוכבים החדשים אווירה מקצועית יותר, כשכל הרוכבים המובילים של אליפות ישראל בסופרבייק נמצאים מסביב ועוזרים בכל שאפשר.
קטגוריית ה-300 סמ"ק – הצלחה גדולה
הרוכבים הצביעו ברגליים ובצמיגים. לא פחות מ-30 רוכבים הגיעו להשתתף במרוץ – כשלחלקם הגדול היה זה המרוץ הראשון שבו הם משתתפים. מתוך 30 הרוכבים, אגב, 5 היו ילדים בני 8 עד 13 שהשתתפו בקטגוריית הילדים החדשה על אופנועי OHVALE.
פרט לקטגוריית הילדים החדשה היו שלוש הקטגוריות המקובלות של הסופרבייק: סופרבייק 1,000 סמ"ק, סופרספורט 600 סמ"ק וסופרספורט 300 סמ"ק – שהייתה הקטגוריה הגדולה ביותר עם 13 רוכבים. במקצי ה-1,000 וה-600 ביצעו הרוכבים 12 הקפות במקום 20 ויותר באליפות ישראל בסופרבייק, ואילו רוכבי קטגוריית ה-300 ביצעו 10 הקפות בכל אחד מצמד מקצי המרוץ של יום המרוצים.
המיקום על הגריד נקבע בהגרלה שנערכה בתחילת היום, כשההגרלה קבעה את סדר הזינוק למקצה הראשון, ובמקצה השני הסדר התהפך – מי שזינק ראשון במקצה הראשון יזנק אחרון במקצה השני, ולהפך.
לראשונה בישראל – קטגוריית ילדים בסופרבייק!
בסופרבייק 1,000 סמ"ק ניצחון כפול לגילעד סבן (S1000R) ופעמיים מקום שני לאורן דהרי (YZF-R1). את המקום השלישי תפס במקצה הראשון גרגורי מושיאלוב ובמקצה השני היה זה אלי מאירי על הדוקאטי פניגאלה 1199S.
בסופרספורט 600 סמ"ק פודיום זהה בצמד מקצי המרוץ: אמיר עבאס (GSX-R600) במקום הראשון, ואחריו גל בן דהן ויהודה מלצר, שניהם על ק.ט.מ 690 דיוק.
אמיר עבאס – מנצח קטגוריית סופרספורט 600 סמ"ק
בסופרספורט 300 סמ"ק ניצחון כפול למתן בן שאנן על-גבי הקוואסאקי נינג'ה החדש. במקום השני אביעד אברהמי (הח"מ) במקצה הראשון ואבי ברמן במקצה השני, ואילו את המקום השלישי תפס פעמיים איציק איסוביץ' בן ה-18 על-גבי ק.ט.מ דיוק 390.
גילעד סבן – מנצח קטגוריית הסופרבייק
בקטגוריית הילדים המרגשת ניצחון כפול לעידו מנגד בן ה-13, ופעמיים מקום שני ליהונתן מאירי. במקצה הראשון זכה במקום השלישי עידו חן, ואילו במקצה השני סגר את הפודיום יהונתן חדד בן ה-8(!). אורון מנגד סיים רביעי. המקצה הזה, שבו השתתפו כאמור 5 רוכבים, היה מרגש במיוחד ומרתק. לראות ילדים בני 8, 10 ו-12 לבושים בחליפות עור ובציוד מקצועי, עולים על אופנועים עם צמיגי סליקס ונותנים גז על מסלול אספלט – כאן בישראל – זה מחזה מרהיב שממלא את הלב באופטימיות לגבי עתיד הספורט המוטורי בישראל.
הסבב הבא של אליפות הגביע הישראלי צפוי להתקיים בחודש אוגוסט.
את ברידג'סטון, יצרנית הצמיגים הגדולה בעולם (נכון לשנת 2017) ומהגדולות בתחום הדו-גלגלי בפרט, אין ממש צורך להציג. בשונה ממכוניות, שם החלפת צמיגים מתבצעת בתדירות נמוכה בהרבה מאשר באופנועים – פעם בכמה עשרות אלפי קילומטרים, והמבחר בין הסוגים והיצרנים השונים הוא עצום ומגוון, הרי שבאופנועים צמיגים מוחלפים בתדירות גבוהה הרבה יותר והבחירה מלכתחילה נעשית מתוך מבחר קטן הרבה יותר.
מכאן אנו מניחים שאם אתם רוכבים על אופנוע כביש בעל נטייה ספורטיבית בנפח בינוני ומעלה וחיפשתם בעבר צמיגים איכותיים, תוך התמקדות בביצועים טובים (ולא רק במחיר נמוך) כקריטריון להחלטה – הרי שללא שום צל של ספק, השם 'ברידג'סטון' נזרק לחלל החדר במהלך השיחה בהקשר הזה. מי שהייתה ספקית הצמיגים הבלעדית של אליפות ה-MotoGP בין השנים 2015-2009, מוכרת כאמור כמעט לכל רוכב אופנוע.
כידוע, הצמיגים הם מה שמחבר את כלי הרכב שלנו לקרקע. הם הנעליים שלו, ולבחירה שלהם יש משמעות רבה, לא ממש בקטע אופנתי כמו החשיבות הבטיחותית שלהם. באופנוע המשמעות הזו מקבלת משנה תוקף, ללא קשר לסוג האופנוע וסגנון הרכיבה שלכם – שהרי מספיק שאחד הצמיגים לא יאחוז את הקרקע כראוי במהלך הרכיבה כדי שהרוכב והאופנוע ימצאו את עצמם במצב לא נעים בכלל.
הצמיגים שבמבחן הם ברידג'סטון S21, המוגדרים על-ידי היצרנית היפנית כצמיגי היפרספורט – דגם שהוצג כבר לפני שנתיים, אז החליפו את הדגם הקודם, ה-S20 Evo, שהציג חידושים משמעותיים יחסית, כמו המעבר ל-3 תרכובות במקום 2 בצמיג האחורי. כך גם בדגם החדש, שבו טוענים בברידג'סטון לאורך חיים גבוה יותר ב-36% ולאחיזה טובה יותר, בדגש על אספלט רטוב. בדגמים הצרים יותר (150 ו-160 מ"מ רוחב) אגב, הצמיג עשוי מ-2 תרכובות ולא מ-3, בדומה לצמיגים הקדמיים מאותו הסט. את העלייה ארצה עשה הדגם לקראת סוף 2017, אחרי שכבר צבר ניסיון וקילומטרז' במקומות אחרים בעולם והוכיח את עצמו.
מעבר למבחר המידות הקיימות (לא כולן מגיעות לארץ), שמתאימות לכל אופנוע בעל חישוק בגודל המתאים, בברידג'סטון פיתחו 3 תתי-דגמים עבור דגמי אופנועים ספציפיים של 3 חברות יפניות: דגם E עבור הונדה CBR1000RR, דגם G עבור סוזוקי GSX-S750, ודגם J עבור ימאהה YZF-R6, כולם לפי הדגם של שנת 2017.
הרכבנו סט של ברידג'סטון S21 במידות 120/70ZR17 ו-180/55ZR17 על קוואסאקי Z900, ולקחנו אותם להתרשמות של כמה ימים ומאות ק"מ שבהם רכבנו בטווח תנאים וסגנונות רחב למדי, כך שלשמחתנו (אך גם לצערנו בהקשר הזה) – למעט כביש רטוב הם נבדקו כמעט בכל מצב.
צמיג אחורי 3 תרכובות; קדמי 2 תרכובות
ביצועים
הדבר שאולי בלט יותר מכל בצמיגים הללו היה האחיזה הטובה ותחושת הביטחון שהם מספקים מהשנייה שמתחילים ברכיבה, גם אם מדובר בבוקר קריר למדי והצמיגים עודם קרים גם כן. בוקר הוא ממש לא הזמן לנסות להתגרות במזל, אז לא השכבנו את האופנוע עד לרגליות בכניסה לכיכר הראשונה כדי לראות איך הם מגיבים, אך מההיכרות ארוכה עם אותם הרחובות עם מגוון אופנועים וצמיגים, מיד חשנו בהבדל באחיזה שהייתה טובה בצורה משכנעת, גם בפתיחת מצערת החלטית.
ההיגוי בכל טווח המהירויות שבו רכבנו עם אופנוע המבחן היה זריז ומדויק, וה'נפילה' של האופנוע אל תוך הפנייה הרגישה בטוחה ויציבה, למרות המהירות שבה בוצעה פקודת ההיגוי. יחד עם זאת, היה חסר לנו קצת פידבק מהצמיגים, בעיקר מהקדמי, בעיקר בשל התחושה המעט נוקשה של הצמיגים תחת הסט-אפ שאיתו קיבלנו את האופנוע. תחילה חשבנו שאולי לחץ האוויר היה גבוה מדי, אך בדיקה קצרה הראתה שהלחץ בצמיגים תקין ובדיוק לפני הוראות היצרן.
אחרי שהתיידדנו מעט עם אופנוע המבחן ועם הצמיגים, נסענו למסלול שבפצאל כדי לראות אם יש לצמיגים הללו מה להציע לחובבי ימי המסלול. התחלנו בזהירות כדי לנסות ולקבל מושג לגבי ההתנהגות שלהם תחת בלימות חריפות יותר ופתיחת גז חזקה על הצד, ולאט לאט הגברנו. תחושת הנוקשות והפידבק החסר לא נעלמו, אך הורדה קלה של לחצי האוויר (הלכנו עם התחושה) בין המקצים שיפרה את ספיגת הצמיגים.
ככל שהגברנו את הקצב במסלול התחברנו יותר אל הצמיגים ולמדנו לסמוך עליהם בצורה עיוורת לחלוטין; תחת בלימה הקדמי עבד נפלא וסירב להיכנע לכוחות שהפעלנו עליו, ובפתיחת גז על הצד האחורי פשוט נותר דבוק לאספלט בצורה החלטית ושיגר את האופנוע קדימה. יחד עם זאת, כשירדנו לנוח ובחנו את הצמיגים, הם היו חלקים יחסית וללא 'כדורי גומי' בצידי הצמיג.
פה המקום להזכיר שה-Z900 הוא בעל הספק מקסימלי של 125 כוחות סוס, כלומר בערך באותו סדר גודל של אופנוע ספורספורט בנפח 600 סמ"ק. יחד עם זאת, הוא איננו אופנוע ספורט קיצוני והתנהגות המנוע שלו גם היא איננה כזו. לא מן הנמנע שאם היינו מרכיבים אותו על אופנוע ספורט, בטח על אחד עם 180 כוחות סוס וצפונה, היינו חוזרים עם תובנות מעט שונות.
ברידג'סטון מצהירים שה-S21 מיועדים לרוכבים בעלי סגנון רכיבה ספורטיבי או כאלו שחושבים להיכנס לעולם של רכיבת מסלול, אך לא מוכנים להתפשר על אורך חיים וביצועים מחוץ למסלול – בדגש על אחיזה בתנאים רטובים. אך כאמור, מאחר ולא יצא לנו לרכוב עם הצמיגים הללו בתנאים רטובים ולא עשינו איתם מספיק קילומטרים בשביל לבחון את אורך החיים שלהם – לא נוכל להעיד על שני אלו.
אחיזה מעולה – גם על המסלול (צילום: לנה טאובס)
סיכום ועליות
אז הפתעה גדולה לא הייתה פה, וכנראה משום שידענו מראש למה לצפות – צמיגי כביש איכותיים עם אחיזה טובה כמעט בכל מצב, גם כשקר בחוץ, וזה אולי היתרון היחסי שלהם, או בכל אופן עד כמה שאנחנו הספקנו להתרשם שכן לא רכבנו איתם בגשם. אבל הנאה דווקא הייתה בהחלט, שכן הם מתנהגים לא פחות טוב משהם אוחזים.
המתחרים העיקרים של הברידג'סטון S21 הם הפירלי דיאבלו רוסו 3, מצלר M7RR, מישלין פיילוט פאוור 3, קונטיננטל ספורט אטאק 3 ודאנלופ ספורט סמראט 2. בהתחשב בכך שמחירי השוק, אחרי הנחות, נמוכים לרוב בכ-10% עד 20% מהמחיר המלא, נראה כי סט של הברידג'סטון יעלה בערך כמו המתחרים ברוב המקומות. בכל מקרה אנחנו ממליצים לבדוק ולהשוות מחירים.
אם אתם רוכבים בעיקר רכיבות מנהלתיות באמצע השבוע ורכיבות ספורטיביות בסופי השבוע, עם גיחות מזדמנות לימי מסלול, הברידג'סטון S21 בהחלט עשויים להיות מה שאתם מחפשים. אמנם הם לא זולים, אך כאמור לא מאוד שונים בעניין הזה מהמתחרים הישירים, ואם תצליחו למצוא אותם במחיר טוב – הם יכולים להוות עסקה מצוינת.
את צמיגי ברידג'סטון S21ניתן להשיג ברשת חנויות ארנב אנרגיה ואצל המוסכים והמפיצים המורשים.
חרז הוא הסבב שבאופן מסורתי פותח את סדרת המרוצים על אדמת אירופה – לב ליבו של מרוץ האליפות בקטגוריה הבכירה.
מזג אוויר בהיר ושמשי גורם לאספלט של חרז לרתוח מעט, כשבעת הדירוג והמרוץ טמפרטורת המסלול מעל 40 מעלות והשיא במקצה הדירוג Q2 עם 44 מעלות צלזיוס. רוכבי המפעל של הונדה מסתדרים היטב עם המסלול, רוכבי דוקאטי באופן סביר, בעוד רוסי את ויניאלס מגלים שוב שעל מסלול רותח לימאהה YZR-M1 יש בעיות אחיזה משמעותיות.
מרקז – מתרסק באימונים ומוצא את הקצה
באימונים היה זה מרקז שנראה המהיר ביותר, אבל בצמוד לו הצטופפו רבים וביניהם פדרוסה וקראטשלאו על ההונדה, לורנזו על הדוקאטי GP18, וגם יאנונה ורינס על גבי הסוזוקי GSR-RR. מרקז, כדרכו בקודש, מתרסק 3 פעמים באימונים בדרכו למצוא את קצה מעטפת הביצועים של ה- RCV213V וצמיגי מישלין. כל רוכב מצא צמיגים מתאימים לאופנוע ולסגנון הרכיבה שלו, החל ממרקז האגרסיבי שבחר צמיגים קשים מלפנים ומאחור, דרך רוכבי ימאהה שרכבו על צמיגים בדרגת קושי בינונית, ועד לורנזו שהימר על צמיג קדמי רך. בשבת בבוקר, באימון חופשי 3, מארק מרקז שובר את שיא המסלול כשהוא עוצר את השעון על 1:37.702 דק'.
דובי וויניאלס שהתקשו מעט באימונים צולחים שניהם את מקצה הדירוג Q1. בדירוג מרקז מתקשה לשמור על הקצב מהבוקר, מאבד זמן רב במקטע האחרון ומדורג חמישי. מנגד, קראטשלאו על אופנוע זהה מבריק לכל אורך מקצה הדירוג כשהוא משפר את זמנו שוב ושוב. קאל קראטשלאו על גבי ההונדה RCV213V הרשמי של קבוצת LCR זוכה בפול פוזישן כשהוא שובר את שיאו של מרקז מהבוקר עם 1:37.653 דקות להקפה. פדרוסה מדורג שני, וכרגיל זרקו והימאהה מהעונה שעברה נותנים בראש לרוסי את ויניאלס, כשהם מזנקים מהמקום השלישי. לורנזו רביעי, דובי שמיני ורוסי את ויניאלס מתקשים עם מקום עשירי ואחד עשר בהתאמה.
לורנזו מתרסק, דוביציוזו עושה באולינג
זינוק. לורנזו מזנק נפלא מרביעי להובלה. קראטשלאו נסוג לרביעי כשפדרוסה, זרקו ומרקז שומרים על המיקום מהגריד. רוסי וויניאלס מתקדמים מקום אחד בלבד ודובי נותר במקום השמיני. לורנזו מנצל היטב את הצמיג הרך מלפנים ומוביל את המרוץ. אחריו מסתדרת רכבת של שישה רוכבים, כשמרקז שני ואחריו פדרוסה, זרקו, קראטשלאו, דובי ורינס.
הטמפרטורה הגבוהה בחרז מתחילה לגבות קורבנות. ראשון מרוכבי החוד להתרסק הוא אלכס רינס על גבי הסוזוקי GSR-RR – בפעם השלישית בארבעה מרוצים. אחריו היה זה קאל קראטשלאו על גבי ההונדה של קבוצת LCR. דובי, שנעזר בהתרסקויות של רינס וקראשטלאו, מתקדם לרביעי ואז לשלישי על חשבון פדרוסה.
רוסי – לא מוצא
בחוד נאבקים לורנזו, מרקז, דובי ופדרוסה. בודד במקום הרביעי נמצא יוהאן זרקו על גבי הימאהה של קבוצת טק-3. על המקום החמישי נאבקים יאנונה, פטרוצ'י, רוסי ומילר. מאבריק ויניאלס נאבק כתף אל כתף במקום ה-12 עם רוכבים שאליהם אינו רגיל כמו פרנקו מורבידלי, אלוף ה-Moto2, וברדלי סמית' על גבי הק.ט.מ, כשהוא במרוץ על חוזה לעונת 2019.
מרקז, שהתרסק שלוש פעמים באימונים, רכב זהיר במקום השני עד שבהקפה השמינית הוא נכנס ללורנזו בפנימי בפנייה 13 והאחרונה. מרקז כמעט ומתרסק כשהוא חולף דרך שאריות חצץ ואבק שמשאיר ההונדה המרוסק של תומאס לוטי מקבוצת מארק VDS. הוא משאיר אחריו פס שחור ארוך כשהוא מחליק את האחורי מרקז סטייל, ומכאן ואילך מרקז פותח גז עד לקו הסיום. מאחור, דובי במקום השלישי רואה את מרקז נעלם כשלורנזו במקום השני מונע ממנו עקיפה שוב ושוב. צמוד לדובי ברביעי רוכב מאיים פדרוסה.
וגם לא ויניאלס
דובי, שמתוסכל מלורנזו, מנסה עקיפה כאן וכאן ושם, עד ל'באולינג דה לה חרז' בפנייה 6, שמונה הקפות לתום המרוץ: דובי טס לפנייה בקו פנימי משל לורנזו, בולם מאוחר ויוצא רחב. לורנזו, שרוכב בקווים רחבים, מהדק את הקו בניסיון למנוע מדובי עקיפה מוצלחת ומתנגש בפדרוסה, שרוכב בקו הפנימי ביותר. פדרוסה עולה להיי-סייד, האופנוע המעופף של פדרוסה פוגע ומפיל את לורנזו, שבתורו פוגע ומפיל את דובי.
זרקו שהיה בחמישי מתקדם למקום השני, שש שניות אחרי מרקז. מאחור, לפתע, המאבק בין יאנונה, פטרוצ'י, רוסי ומילר הופך למאבק על המקום השלישי והאחרון בפודיום. רוסי מצליח לנער את מילר, מעלה את הקצב ומנסה להיצמד לפטרוצ'י ויאנונה. זה האחרון רוכב היטב ומגן על המקום השלישי. פעם שנייה ברציפות ליאנונה ונראה שסוף סוף יאנונה פורח בסוזוקי.
זרקו, לעומת זאת, על הגל
טבלת האליפות מתהפכת. דובי, שהוביל את טבלת האליפות, עוזב את חרז ללא נקודות. קראטשלאו, מרוץ שני ברציפות, ללא נקודות.
מרקז מנצח בפעם השנייה ברציפות, והוא רוכב על אופנוע שעובד לטובתו. מתחריו הישירים בקשיים, כשויניאלס מפגר ב-20 נקודות, דובי מפגר ב-24 נקודות ורוסי ב-30 נקודות.
רוסי גם משלים 40,000 ק"מ של רכיבת מרוצים בפול גז, שזה כמו היקף כדור הארץ, אבל מרקז הוא זה מקבע את אחיזתו במרוץ לאליפות 2018.
עם התפתחות מסלולי האספלט בישראל והקמת מסלולים נוספים, מתפתחת גם סצנת רכיבת המסלול בישראל. ביום שישי האחרון התקיים הסבב הראשון של 'אליפות הגביע הישראלי' – אליפות חדשה של עמותת מסלול, המפיקה של אליפות ישראל בסופרבייק, המיועדת לחובבים ולבעלי אופנועי כביש מכל המינים, ואתמול הוכרזה אליפות חדשה – 'פירלי קאפ' – אליפות שמגדילה את מספר ליגות האספלט בישראל ל-3.
האליפות החדשה, שאותה מממנת בכבדות חברת 'תמיג' – יבואנית צמיגי פירלי ומצלר לישראל, בגיבוי מלא של פירלי העולמית, היא יוזמה פרטית של עמותת אייפקס, כשלראשונה בישראל יתקיימו מרוצים שלא תחת המטרייה של התאחדות הספורט המוטורי, אולם תחת הרגולציה של הרשות לנהיגה ספורטיבית בהתאם לחוק הספורט המוטורי, ועם פוליסת ביטוח חדשה שאותה רכש מיקי יוחאי, הבעלים של מסלול פצאל. המגעים בין הגורמים מתקיימים כבר חודשים ארוכים, וכעת נסגרו הפרטים האחרונים וכאמור יצאה ההכרזה הרשמית.
מסלול פצאל (צילום: לנה טאובס)
אליפות פירלי קאפ תכלול 5 קטגוריות: סופרבייק 1,000 סמ"ק, סופרספורט 600 סמ"ק, סופרספורט 300 סמ"ק, ושתי קטגוריות פתוחות – קטגוריה מעורבת 1,000 ו-600 סמ"ק וקטגוריית 300 סמ"ק. נכון לעכשיו הסבבים כולם יתקיימו במסלול פצאל שבבקעת הירדן, אם כי במידה והעלויות יימצאו כהגיוניות, יתקיימו סבבי מרוצים גם במסלול שדה-תימן.
בחודש יוני הקרוב מתוכנן יום מדידת זמנים לקטגוריות השונות במסלול פצאל. לפי הזמנים יחולקו הרוכבים בין הקטגוריות המקצועיות לבין הפתוחות, כשהמובילים בכל קטגוריה יזכו למימון מלא של צמיגי פירלי (מדגם סופרקורסה SC) לפתיחת עונת המרוצים בחודש ספטמבר. שאר הרוכבים שישתתפו בסדרה יזכו להנחות משמעותיות מאוד על צמיגי פירלי וישלמו כמחצית ממחירי השוק הנהוגים. כאמור, הסבסוד מגיע מיבואנית פירלי המקומית ובגיבוי מלא של היצרנית.
בסיום עונת 2018, שבה מתוכננים לפחות 3 סבבים, יוכרז אלוף האלופים – הרוכב שזכה מקסימום נקודות ליגה, והוא יטוס לסבב של הסופרבייק העולמי, יקבל אופנוע תחרותי וישתתף כוויילד-קארד במקצי החימום והדירוג. במידה וזמן הדירוג שלו יהיה בטווח המאושר, הוא גם יתחרה בסבב הסופרספורט העולמי.
מעמותת אייפקס נמסר כי הם שמחים ונרגשים להכריז על אליפות פירלי קאפ החדשה, וכי האליפות תחרוט על דגלה מקצועיות, היצמדות לתקנות בינלאומיות וחוקה קשיחה.
תחום האספלט בישראל מתפתח בקצב אדיר, ואנחנו נהיה שם כדי לעדכן.
עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל, יוצאת במבצע על כל דגמי האנדורו והמוטוקרוס של הוסקוורנה (למעט דגמי ה-701) – 10% הנחה על דגמים אלו. זאת בשל הגעת דגמי 2019 ארצה בחודש יולי הקרוב.
בנוסף ל-10% הנחה, עופר-אבניר מציעה מגוון אפשרויות מימון ותשלומים, וכן שובר בסך 2,000 ש"ח לרכישה ברשת 'אבזריון'. רוכשי אופנועי ילדים יקבלו במתנה חולצה של מותג הוסקוורנה.
