מטרו מוטור, יבואנית אונועי ימאהה לישראל, יוצאת במבצע קיץ לצמד אופנועי האנדורו של ימאהה – WR250F ו-WR450F.
במסגרת המבצע יימכרו צמד האופנועים ב-53,985 ש"ח לפני אגרות (כ-55 אלף ש"ח על הכביש), כולל קיט אבזור הכולל מערכת פליטה של אקרפוביץ', מגן מנוע ומגני ידיים של אצ'רביס. זאת במקום 59,985 ש"ח ללא אבזור.
המבצע בתוקף בכל סוכנויות מטרו ברחבי הארץ.
המהלך של ק.ט.מ לשיתוף פעולה עם בג'אג' ההודית, שבמסגרתו מיוצרים בהודו סדרות ה-RC והדיוק הקטנות – 125, 200, 250 ו-390 סמ"ק – התברר כראייה אסטרטגית ארוכת טווח נכונה ומדויקת. משפחות הדיוק וה-RC הללו הפכו את ק.ט.מ ליצרנית האופנועים הגדולה באירופה, עם מכירות של למעלה מ-200 אלף אופנועים בשנת 2016 – הרבה יותר מב.מ.וו, דוקאטי ואפריליה.
גם אצלנו בארץ הסדרות הללו פופולריות, במיוחד הדיוק 390 – שבשנת 2016 היה האופנוע הנמכר ביותר עם 170 יחידות, במיוחד אחרי הורדות המחירים של היבואנית המקומית.
לשנת 2017, ארבע שנים אחרי הצגתו לראשונה, בק.ט.מ משדרגים את משפחות הדיוק (וגם את ה-RC). 'משדרגים' זה קצת אנדרסטייטמנט, וגם 'מתיחת פנים' יהיה מושג שלא באמת משקף, שכן הדיוקים הקטנים, ובראשם הדיוק 390, עוברים מהפכה של ממש – כמעט אופנוע חדש.
בראש ובראשונה יש שלדת מסבך משולשי פלדה חדשה, וגם שלדת הזנב חדשה וכעת היא פריקה על-ידי 4 ברגים. המנוע בנפח 373.2 סמ"ק נשאר בבסיסו זהה, אולם הוחלפו בו מספר חלקים פנימיים, והעיקר – הוא מקבל מצערת חשמלית, מה שאומר שידית המצערת היא מעתה רק חיישן, והמצערת נפתחת על-ידי מנוע חשמלי שעליו שולט מחשב ניהול המנוע. גם מערכת הפליטה חדשה ונאה, וכעת המנוע עומד בתקנות יורו 4.
מה עוד חדש? הדיסק הקדמי גדל ל-320 מ"מ, הבולמים הקדמיים משתדרגים ומעתה הם מסוג קארטרידג', הבולם האחורי משוסתם מחדש, ומנופי הבלם והקלאץ' חדשים וכעת הם מתכווננים למרחק.
אבל לא פחות חשוב לקהל היעד הם השינויים העיצוביים ומערכות האלקטרוניקה שהתווספו. הדיוק 390 מקבל עיצוב חדש לחלוטין, כתום, זוהר, צעקני ובעל נוכחות – בהשראת הסופר דיוק 1290R – והוא נראה מעולה! מלפנים יש פנס LED חדש, גם הוא בהשראת הסופר דיוק הגדול, וגם הפנס האחורי החדש והמאותתים הם מסוג LED. הזנב כולו חדש לחלוטין, קרבי הרבה יותר, כשצינורות שלדת הזנב הם למעשה ידיות האחיזה לנוסע. המושב אמנם טיפס מ-800 ל-830 מ"מ, אבל הוא צר יותר, מיכל הדלק גדל ב-2.4 ל' ל-13.4 לי', וכנפוני המיכל קרביים ומרשימים במיוחד. אז העיצוב – מטריף, לא פחות.
בתחום האלקטרוניקה גם יש הרבה חדש. מערכת ה-ABS הניתנת לניתוק מקבלת מצב סופרמוטו, שבו היא פועלת רק על הגלגל הקדמי (ניתן להחליק גלגל אחורי לפנייה), יש כאמור מצערת חשמלית ופנסי LED, ויש מסך TFT חדש, צבעוני, שמציע שפע של אינפורמציה ונשלט כולו על-ידי בית המתגים השמאלי (שגדל משמעותית מהדגם הקודם) – כמו בסדרות הכביש והאדוונצ'ר של ק.ט.מ. בנוסף, על-ידי תוספת של כ-160 ש"ח ניתן לקבל קוד שמאפשר למסך ה-TFT להתממשק עם הטלפון הסלולרי ולקבל הודעות מהטלפון למסך האופנוע. כל מה שרוכבים צעירים צריכים באופנוע שלהם.
הק.ט.מ דיוק 390 מציע חבילת ביצועים טובה למדי, בטח בהתחשב בנפח. מנוע הסינגל מציע מומנט טוב, והוא מושך יפה מאוד במעלה הסל"ד, עד אחרי הקו האדום ב-10,000 סל"ד, ומספק תאוצה חזקה והחלטית. המהירות המקסימלית שהצלחנו לסחוט ממנו הייתה 170 קמ"ש מכובדים, והוא מרגיש נוח מאוד סביב 140-150 קמ"ש כשיש עוד רזרבת כוח לעקיפה. בנוסף, המנוע חלק יותר מהדגם הקודם, ותגובת המצערת נעימה משמעותית בזכות המצערת החשמלית.
יחד עם זאת, המצערת החשמלית עדיין לא בשלה ב-100%. כך למשל בהילוכים גבוהים בסל"ד נמוך היא נפתחת מאוחר מדי ולא מספקת כוח לינארי, אולם ברוב הזמן היא עובדת היטב.
הופתענו במיוחד מההתנהגות הדינמית. עם מערכת הבולמים החדשה הדיוק 390 מתנהג טוב מאוד – גם בכבישים מפותלים, גם בשעשועי סטאנטס של ווילי'ז והחלקות זנב בכניסות לפניות וביציאות מהן, וגם ברכיבה מנהלתית על כבישים עירוניים – שם הוא שומר על יכולת ספיגה טובה למדי. מורגש שהבולם האחורי פשוט ונטול הידראוליקה איכותית, אולם הפרונט מעולה והתחושה הכללית היא כאמור טובה.
הבלם הקדמי החדש – מעולה! הוא מציע עוצמת בלימה גבוהה יחד עם המון רגש, ורק הידית הרחוקה (גם במצב הקרוב ביותר שלה – 5) קצת מקלקלת, אבל מתרגלים.
בסך הכל חבילת הביצועים של הדיוק 390 היא טובה מאוד, והיא הרבה מעבר למה שציפינו במחיר האופנוע – 36 אלף ש"ח.
הדיוק 390 הוא אופנוע קטן, צר, קל משקל, אבל גבוה. לא גבוה מדי, אבל הגבהת המושב בהחלט מורגשת. יחד עם זאת, מורגש גם שהמושב צר יותר ולכן קל להגיע עם הרגליים לרצפה. תנוחת הרכיבה זקופה ונוחה, וגם המושב הקשיח נוח יותר משל הדגם הקודם – לרוכב ולמורכבת – גם לנסיעות ארוכות.
אף על פי שהוא מיוצר בהודו הוא מרגיש איכותי למדי והגימור טוב – בהחלט טוב יותר מבעבר. במיוחד של הפלסטיקה היפהפייה, אבל גם של הברגים השונים ושל המנופים – יד ורגל. זה עדיין לא גימור ברמה של ק.ט.מ אוסטריה, אבל בהחלט קפיצת מדרגה מהדגם הקודם.
האופנוע הזה קל מאוד לרכיבה, במיוחד בזכות המצערת החשמלית והמנוע הידידותי, הארגונומיה עם הכידון הרחב העבה והאיכותי, ותנוחת הרכיבה הזקופה. כל אלו מאפשרים שליטה טובה של הרוכב, ולדעתנו זהו אחד מאופנועי המתחילים-פלוס הטובים שיש היום בשוק.
מערכות האלקטרוניקה פה הם בכמה רמות מעל מה שמקובל בקטגוריה. זה לא רק מסך ה-TFT הצבעוני והמשוכלל שמציע גם התממשקות לסמארטפון ולא רק פנסי ה-LED האופנתיים. זה גם המצערת החשמלית, ומערכת ה-ABS שכאמור מאפשרת מצב סופרמוטו שמנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי ומאפשר החלקות זנב אל תוך פניות. מגניב לגמרי!
ברכיבה עירונית הדיוק 390 מככב. הגודל הפיזי הקטן, המושב הגבוה, תנוחת הרכיבה הזקופה, הכידון הרחב וזווית הצידוד המצוינת של הכידון – כל אלו מאפשרים תנועה קלה בין מכוניות ושליטה מקסימלית של הרוכב. אבל הקטע הוא שכאמור הוא מעולה גם ברכיבה בינעירונית – מנהלתית או בכבישים מפותלים, כמובן במגבלות הנפח והיעדר מיגון הרוח.
נקודה לחובתו של הדיוק 390 ברכיבה עירונית – המאוורר של מערכת הקירור מרבה לפעול, והוא מפזר את החום ישירות לרגל שמאל של הרוכב. בימי הקיץ החמים זה פחות נעים.
בק.ט.מ לקחו את הפלטפורמה הפופולרית של הדיוק והצליחו להפוך אותה למושא תשוקה אמיתי של רוכבים צעירים. זה העיצוב המטורף והצעקני בכתום-לבן עם הקווים החדים של הסופר דיוק 1290R, זה מערכות האלקטרוניקה שקולעות לטעמנו בדיוק למה שצעירים צריכים ורוצים ב-2017 – למשל מסך TFT צבעוני, התממשקות לטלפון סלולרי ופנסי LED, זה מערכת ה-ABS המתקדמת של בוש הכוללת מצב סופרמוטו, וזו הגישה הכללית של האופנוע הזה, שמכוונת בול לצעירים. לדעתנו הצליח להם בגדול. ואחרי כל זה, יש לו גם מנוע טוב והתנהגות דינמית מעולה, כך שהוא לא רק יפה אלא גם אופה.
במחיר של 36,200 ש"ח על הכביש כולל אגרות (במבצע השקה – 34,200 ש"ח למזומן), הדיוק 390 החדש הוא לדעתנו מהעסקאות הטובות יותר בשוק הנייקדים לבעלי רישיון A1. הוא זול יותר מהימאהה MT-03 שעולה 41 אלף ש"ח, והוא נמכר במחיר זהה ל-Z300 של קוואסאקי, אולם מאובזר ממנו הרבה יותר.
אנחנו מעריכים בזהירות שהאופנוע הנמכר ביותר בישראל בשנת 2016 ישמור על מעמדו גם השנה, ואפילו יגדיל את הפער. וכן, התלהבנו ממנו מאוד. סטנדרט חדש בשוק הנייקדים A1.
עלויות תחזוקה
[table id=95 /]
רשת אבזריון מקבוצת עופר-אבניר יוצאת במהלך הנגשת ציוד רכיבה איכותי ומקצועי לרוכבי ישראל.
חבילת הבטיחות שבמבצע כוללת מעיל רכיבה ממוגן של NITRO, כפפות רכיבה ממוגנות של FIVE וקסדה שלמה של FALCON, במחיר חסר תקדים – 890 ש"ח בלבד!
את חבילת הבטיחות ניתן להשיג בכל אחד מסניפי אבזריון ואצל המפיצים המובחרים.
רשת סניפי אבזריון:
המפיצים המובחרים: מיסטר מוטו, אלף אופנועים, ארז ניר, מוטוליין, מוטו סטאר
בשבת הקרובה, 15.7.17, יתקיים במתחם צים סנטר שבבית-שאן הסבב הראשון בעונת 2017 של אליפות ישראל בסופרמוטו.
קיום המרוץ מתאפשר בזכות חזרתה של עמותת הסופרמוטו כחברה מן המניין בהתאחדות הספורט המוטורי, ותוך שיתוף פעולה בין עמותת הסופרמוטו, התאחדות הספורט המוטורי ומשרד הספורט.
3 קטגוריות יהיו במרוץ, שתיים מהן מקצועיות לפי נפח מנוע ואחת נוספת לרוכבים מתחילים.
לוח זמנים למרוץ
להרשמה למרוץ באתר איבנטי המאובטח בעלות של 300 ש"ח לרוכב – לחצו על הקישור.
ניתן להגיע לצפות במרוץ בעלות של 30 ש"ח למבוגר ו-15 ש"ח לילד.
יותר מחצי שנה עברה מאז התקיים הסבב הראשון בעונת 2017 של אליפות ישראל באנדורו. חצי שנה שבה הספורט המוטורי קפא כמעט לחלוטין. אולם כעת, אחרי מכות רבות שהספורט המוטורי הישראלי חטף, האופטימיות שוב מתעוררת. התאחדות הספורט המוטורי הודיעה בשבוע שעבר כי אליפויות האנדורו, הסופרמוטו והמוטוקרוס מתחדשות ובשאיפה גם מתייצבות, והפעילות הראשונה בעידן החדש הייתה הסבב השני באליפות ישראל באנדורו.
המרוץ התקיים בשטחי כפר יחזקאל בעמק יזרעאל, ולעומת הסבב הראשון, שהיה בסגנון הייר-סקרמבל, הסבב השני נערך בשיטת ספיישל-טסט. למרוץ נרשמו 90 רוכבים, כולל ילדים, זאת לעומת כ-130 רוכבים שהגיעו לסבב הראשון. כמות נאה, אבל ראינו שאפשר יותר. ייתכן שזהו החום הכבד של הקיץ שגרם למשתתפים רבים לוותר הפעם, וייתכן שיש רוכבים שיושבים על הגדר ומחכים לראות לאיזה כיוון הספורט המוטורי הולך.
במרוץ עצמו ניצחון בזמן הכללי ובקטגוריה E2 לזיו כרמי (ק.ט.מ 250EXC), שסיים 6 הקפות בזמן מצטבר של 56:33 דק'. מיד אחריו בדירוג הכללי, גם כן בקטגוריה E2, יוני לוי (ימאהה WR450F) – מנצח הסבב הראשון. לוי הגיע 12 שניות בלבד אחרי כרמי בזמן המצטבר.
שלישי בדירוג הכללי וראשון בקטגוריה E1 – תומר שמש (ק.ט.מ 250EXC-F), שסיים בזמן מצטבר של 59:12 דק'. שני בקטגוריה E1 ורביעי בדירוג הכללי, הרוכב האחרון לרדת מ-1:00 ש' בקטגוריה המקצועית, הוא יואב שפירא (הוסקוורנה FE250), שסיים 47 שניות אחרי שמש בזמן של 59:59 דק'.
חמישי בדירוג הכללי ושלישי בקטגוריה E2 סיים דרור כהן (ק.ט.מ 450EXC-F) בזמן של 1:00:25 ש', ושישי בכללי ושלישי ב-E1 סיים דן מיה בזמן של 1:00:40 ש'.
נמרוד חמו, אלוף עונת 2016 עם 7 ניצחונות מ-7 מרוצים, סיים במקום החמישי בלבד בקטגוריה E2, עם זמן מצטבר של 1:02:11 ש'.
הסבב השלישיי, שאמור להתקיים בסגנון הייר-סקרמבל, יתקיים ב-16.9. מיקום טרם נקבע. אנחנו תקווה שההתאחדות תשמור על המומנטום ותקיים את אליפות ישראל באנדורו ואת שאר האליפויות בצורה מסודרת, יציבה ולאורך זמן.
E1
E2
E3
C1
C2
C3
סניורים
מתחילים
ג'וניורס מקצועי
ג'וניורס עממי
סופר-ג'וניורס מקצועי
לתוצאות המלאות באתר 'תנועה' – לחצו כאן.
אמ;לק: למרות התאונה המסוכנת בסבב הקודם, דיוויס מגיע לארה"ב ומסיים פעמיים על הפודיום, כולל ניצחון במרוץ הראשון. גם צמד רוכבי המפעל של קוואסאקי מסיימים פעמיים על הפודיום, אבל מי שמשיג הכי הרבה נקודות בסבב הזה הוא ג'ונתן ראיי, שכבר יכול להתחיל לחשוב על לעשות היסטוריה עם אליפות שלישית ברציפות.
ג'ונתן ראיי מוביל את הטבלה ב-59 נקודות מחברו לקבוצת קוואסאקי, שממוקם במקום השני בטבלת האליפות. הוא מסיים שני במקצה הדירוג בשבת, משיג 45 נקודות מתוך 50 בסבב האמריקאי, ויוצא לפגרה שממנה הוא צריך לחזור חד וממוקד כדי להמשיך להתקרב להיות הרוכב הראשון בהיסטוריה שזוכה ב-3 אליפויות סופרבייק רצופות.
טום סייקס, שמחזיק בהקפה המהירה ביותר בלגונה סקה משנת 2014, לא מצליח להתקרב מספיק לשיא של עצמו, אך הוא מספיק מהיר כדי לקחת עוד פול פוזישן ומסיים את שני המרוצים מקום אחד מאחורי ראיי, כשבכל אחד מהם הוא רואה את האליפות מתרחקת ממנו עוד קצת.
צ'אז דיוויס מתאושש אחרי התאונה מהסבב האחרון שכמעט וגמרה לו את העונה ואת הסיכויים להילחם על האליפות. הוא מסיים את המרוצים במקומות 1 ו-3 בהתאמה, כשהוא נראה כשיר לחלוטין למרות הכאבים. הוא אמנם רחוק 115 נקודות מראיי שמוביל את הטבלה, אבל בעונה שעברה הוא חזר ממצב כמעט זהה עד כדי איום ממשי על תואר האליפות בשלבי סיום העונה.
מרקו מלאנדרי מסיים את שני המרוצים בודד לגמרי במקום הרביעי ובפער כמעט זהה מהמנצח ומצ'אבי פורס, שמסיים אחריו בשני המקרים. הוא אמנם מהיר ממרבית הרוכבים על הגריד, אבל לא מספיק מהיר כמו יתר חבורת החוד. אין ספק שמלאנדרי רוכב מוכשר ועל האופנוע שלו אין צורך להוסיף, אבל בגיל 34 בעונה הראשונה על הדוקאטי פאניגלה R הוא עדיין לא שולט בסט-אפ של האופנוע באופן מושלם, כזה שייאפשר לו להיאבק על ניצחון בכל מרוץ.
דוקאטי עולים למרוץ בשבת עם סכמת צביעה חדשה בצבעי דגל איטליה המכוּנה 'Final Edition' ווששמה יותר ממרמז על מה שכבר כתבנו בעבר, כי כבר בשנה הבאה כנראה יוחלף דגם הסופרבייק בעל המנוע האייקוני של דוקאטי בדגם חדש עם מנוע V4.
תוצאות הסבב השמיני, לגונה סקה
מקצה 1
מקצה 2
טבלת האליפות בתום סבב מספר 8
הסדרה יוצאת לפגרת קיץ בת 6 שבועות. הסבב הבא יתקיים בלאוזיצרינג (גרמניה) בסוף השבוע של ה-20.8.
מאיר, יבואנית הונדה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה ותחילת שיווקו של אופנוע האנדורו החדש והמסקרן של הונדה – ה-CRF450RX.
ה-CRF450RX נחשף בשנה שעברה, והוא פיתוח חדש לחלוטין של הונדה לאופנוע אנדורו, במקביל לאופנוע מוטוקרוס חדש – CRF450R.
הפלטפורמה חדשה לחלוטין – כולל השלדה, והמנוע שבנוי בתצורת דאונדראפט. בגרסת ה-RX הוא מפיק 54 כ"ס, ויש אפשרות לבחירה בין 3 מפות ניהול מנוע, כששתיים מהן ניתנות לתכנות מחדש ולהתאמה לרוכב ולתוואי הקרקע על-ידי מחשב של HRC. הבולמים הקדמיים הם הדור השביעי של השוואה 49 מ"מ קארטרידג' סגור, ומאחור יש בולם אחורי, גם הוא של שוואה, שהותאם במיוחד עבור הדגם. מיכל הדלק מכיל 8.5 ליטרים לעומת 6.3 ל' בגרסת המוטוקרוס, והמשקל המלא כולל דלק עומד על 118 ק"ג.
ה-CRF450X מגיע ארצה עם אביזרי רישוי מלאים – כולל פנסים, אור בלם וכו' – והוא נמכר בארץ ברישוי צהוב ב-74,900 ש"ח. יחד עם זאת, בהונדה קבעו מחיר השקה של 70,900 ש"ח.
האופנוע הראשון שהגיע ארצה נמסר לנמרוד חמו, רוכב קבוצת המרוצים של הונדה ואלוף ישראל באנדורו, שייצא לתחרות הסיקסדייז בצרפת בחודש ספטמבר הקרוב.
קבוצת עופר אבניר, יבואנית אופנועי הוסקוורנה לישראל, החלה בימים אלו במבצע הנחה על דגמי אנדורו 2017 של המותג השבדי-אוסטרי הפופולרי לקראת הגעתם של דגמי 2018 החדשים!
דגמי האנדורו 2017 של המותג מציגים טכנולוגיה מתקדמת ביותר, משקל מופחת, תפעול וארגונומיה דינאמית. דגמי שתי הפעימות של הוסקוורנה – TE250 ו-TE300, ודגמי 4 הפעימות – FE250, FE350, FE450 ו-FE501, מציעים את השילוב המושלם בין שימושיות לסטייל בהשראה שבדית.
דגמי 2017 מצוידים במנועים קלי משקל וקומפקטיים, כשדגמי 4 הפעימות כבר כוללים כסטנדרט מערכת בקרת אחיזה ייחודית. המנועים, הממוקמים בתוך שלדות שעוצבו מחדש, מספקים ביצועים מובילים בקטגוריה, המותאמים במיוחד להבטחת חוויית רכיבת אנדורו מושלמת.
המבצע על דגמים אלה בתוקף עד גמר המלאי.
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר ב-8588*, באולמות התצוגה והמפיצים המורשים.
מטרו מוטור, יבואנית סאן-יאנג, ימאהה, קאוואסאקי ובטא, מעדכנת את מחירון יולי 2017 ובמקביל מכריזה על מבצעי החודש.
בגזרת סאן-יאנג, קטנוע המנהלים הנמכר של המותג, ג'וימקס 250Xi, יימכר בהנחה של 1,500 ש"ח בתמורה ל-23,985 ש"ח (במקום 25,785 ש"ח), ואילו קטנוע המנהלים מקסים 400 יימכר ב-5,000 ש"ח הנחה ויעלה 29,985 ש"ח במקום 34,985 ש"ח.
בימאהה, ניתן למצוא את אופנוע הדו"ש הקרבי, ה-WR250R, במחיר של 34,985 ש"ח – הנחה של 5,000 ש"ח ממחיר המחירון (39,985 ש"ח) ואת הקטנוע הספורטיבי של המותג איקסמקס 250 ב-1,500 ש"ח הנחה, ובכך יעמוד מחירו על 27,485 ש"ח במקום 28,985 ש"ח. בנוסף, ה-MT-07 טרייסר המוגבל לרישיון A1 מוצע בהנחה של 5,000 ש"ח ועולה 54,985 ש"ח במקום 59,985 ש"ח, וה-XTZ660 בצביעה כחולה נמכר ב-52,985 ש"ח – הנחה של 5,000 ש"ח (במקום 57,985 ש"ח).
בקוואסאקי, ה-Z300, נייקד קרבי המיועד לרישיון A1, יימכר בהנחה של 2,000 ש"ח במחיר של 29,985 ש"ח. הוולקן 650, הקרוזר של קוואסאקי בגרסתו הלא מוגבלת, יימכר בהנחה של 3,000 ש"ח ויעלה 44,985 ש"ח (במקום 47,985 ש"ח). בנוסף, ה-Z900 החדש יימכר ב-64,985 ש"ח במקום 67,985 ש"ח – הנחה של 3,000 ש"ח.
מבצעי מטרו לחודש יולי:
| דגם | מחיר מבצע | מחיר מחירון |
| JOYMAX 250 XI | 23,985 ₪ | 25,485 ₪ |
| WR250R | 34,985 ₪ | 39,985 ₪ |
| XMAX 250 | 27,485 ₪ | 28,985 ₪ |
| KAWASAKI Z300 | 29,985 ₪ | 31,985 ₪ |
| JOYMAX 300 XI ABS | 26,485 ₪ | 27,985₪ |
| XMAX 400 IRON | 39,985 ₪ | 42,985 ₪ |
| MAXSYM 400 | 29,985 ₪ | 34,985 ₪ |
| VOLCAN 650 | 44,985 ₪ | 47,985 ₪ |
| XTZ660 R.B | 52,985 ₪ | 57,985 ₪ |
| MT-07 TRACER / 35KW | 54,985 ₪ | 59,985 ₪ |
| Z900 | 64,985 ₪ | 67,985 ₪ |
סיר אלן קאת'קארט הוא מעיתונאי האופנועים הוותיקים והמוערכים בעולם. הוא עוסק כעצמאי בעיתונות אופנועים החל מ-1981 ברציפות, והוא כותב למגזינים במעל 30 מדינות ברחבי העולם. בעבר אף כתב למגזין 'מוטו' הישראלי. בעבר התחרה במרוצי אופנועים ומכוניות, ואף זכה במרוצים כמו דייטונה, ה-TT של אוסטרליה, ואליפות הסופרמונו האירופאית. הוא התחרה גם ב-TT של האי מאן, וסיים רביעי, חמישי ותשיעי, וכן השתתף ואף ניצח בעוד עשרות רבות של מרוצי אופנועים ברחבי העולם.
קאת'קארט כותב מעתה גם לפול גז במסגרת שיתוף פעולה שלנו איתו, וכתבותיו תתפרסמנה אצלנו לעתים קרובות.
רויאל אנפילד כמו גם הארלי-דיווידסון מוצאות את עצמן בסיטואציה ייחודית למדי בכך שהן קורבנות של הצלחתן מבחינת תפיסת שוק. נפח מכירות שיצרניות רבות היו שמחות להתהדר בו הושג על-ידי היצמדות לפלטפורמה ה'קדושה' של מנועים בעלי קירור אוויר ומערכת שסתומים מונעת דחיפים, המהווה מעין מחווה למסורת והתרפקות על העבר. הדבר גרר לא מעט ביקורת מטעמם של חובבי טכנולוגיה, הרואים במדיניות זו חוסר נכונות של הנהלות שתי החברות להתחדש תוך דבקות מוחלטת כמעט בשיטות הנדסיות מיושנות. בתשובה לביקורת, כל שהיה על מנהלי אנפילד והארלי לעשות הוא להצביע על הדו"חות הכספיים שלהן בבחינת 'צוחק מי שצוחק אחרון' – עד עכשיו. שכן לצד צמד דגמי הארלי (המיוצרים בהודו) 750 ו-500 בעלי מנועי וי-טווין מקוררי נוזל ובעלי מערכת שסתומים עם גל זיזים עילי, המהווים דף חדש עבור הארלי, כך גם השיקה אנפילד, היצרנית ההודית האותנטית (ליתר דיוק מאז נוסדה כחברת בת של אנפילד הבריטית ב-1955) את דגם 'הדף החדש' שלה – ההימאליאן 400, עם מנוע ראשון עבורה שאינו נגזר מאותה פלטפורמת וינטאג' בריטית.
רויאל אנפילד ייצרה את אופנועה הראשון ב-1901, מה שהופך אותה ליצרנית האופנועים הוותיקה בעולם שרצף הייצור שלה מעולם לא נקטע. דגמי ה'בולט' (קליע) 350 ו-500 הם אופנועי הייצור הסדרתי הוותיקים בעולם. למעלה מ-500,000 יוצרו רק במהלך 2016. 96% מקו הייצור מיועד לשוק ההודי המקומי, ורשימת ההמתנה היא חודשיים. במרץ 2016 התנתקה אנפילד מהמתכון המסורתי והשיקה את ה'הימליאן', בשלב ראשון רק לשוק המקומי. האופנוע מונע על-ידי מנוע חדש נטוע בשלדה חדשה אף היא. ההימליאן אינו חולק אף רכיב עם אופנועי החברה הקודמים. מנכ"ל אנפילד הפעלתן, סידהארתה לאי, שואף לפתח נישה דו-שימושית לשוק המקומי, נישה שאפילו החברה ההודית בג'אג', בעלת הקשרים ההדוקים עם ק.ט.מ , נמנעה ממנה. באופן מעט פרדוקסלי, הרוכבים ההודים הנעים בכבישי עפר משובשים בעיר ומחוצה לה, לא גילו עניין באופנועים קשוחים עם מהלכי מתלים ארוכים כדוגמת אופנועי אנדורו או אדוונצ'ר – עד עתה.
קמפיין שיווק מתוחכם, תנופת מדיה חברתית ותגובות רוכשים ראשונים מתלהבות, הביאו לרויאל אנפילד להיט מכירות ותיקפו את ההימור של סידהארתה לאי על שבירת השגרה. ההצלחה ההודית עוררה התעניינות בשווקים נוספים, במיוחד אירופה וארה"ב. עבור שווקים אלה נדרשו מהנדסי אנפילד לפתח דגם העומד בתקני יורו 4, המתהדר גם במערכות הזרקה ו-ABS. את הדגם המעניין הזה, 'הדף החדש' של אנפילד בגרסתו נטולת ההזרקה וה-ABS, הזדמן לי לבחון באוסטרליה – שהייתה לשוק הבינלאומי הראשון אליו יוצא ההימליאן החל ממרץ 2017. ההזדמנות ניתנה לי על-ידי הסוכן הגדול ביותר של אנפילד באוסטרליה, Mid Life Cycles במלבורן. הבעלים, מייקל קצ'פול, מכר עשרה אופנועים בשבועיים הראשונים להשקתו במחיר מנצח של $5,990 אוסטרליים. מחיר הכולל שנתיים אחראיות ללא הגבלת ק"מ ושנתיים שירותי תיקון וגרירה בדרכים. לשם השוואה, מי שהיה עד כה המלך הבלתי מעורער של פלח שוק אופנועי האדוונצ'ר הפשוטים (והזולים), הקוואסאקי KLR 650, נמכר ב-$8,099 אוסטרלים. אין לי ספק שהאנפילד עומד להיאבק על הבכורה מול ה-KLR, למרות מנועו הקטן יותר.
על פי קצ'פול, ההימליאן פונה למגוון גדול של לקוחות. חלקם רוכבים ותיקים הרוצים אופנוע רב-שימושי קטן וקל. חלקם רוצים להתנסות באופנוע אדוונצ'ר, אך נרתעים מאופנועים כמו הב.מ.וו R1200GS או ההונדה אפריקה טווין. הם רוצים אופנוע פשוט יותר, קטן יותר וקל לשימוש. המחיר הנמוך קולע לטעמם ויכולותיהם של רוכבים צעירים המחפשים אופנוע לשימוש עירוני ורכיבות סוף שבוע קלילות. מספר קונים אף רכשו אותם לשימוש שטח בלבד (אם כי לא אלים). כשראו למה האופנועים האלו מסוגלים בהרי ההימלאיה, החליטו שגם להם זה יכול להתאים.
למנוע ה-LS410 של ההימליאן קירור אוויר/שמן, שני שסתומים המזינים צילינדר אחד בעל מהלך ארוך בתצורת undersquare 78X86 mm ובנפח 411 סמ"ק. המנוע תוכנן להדגיש זמינות כוח בסל"ד נמוך. המומנט המרבי של 3.26 קג"מ מופק ב-4,250 סל"ד, כשמנה מכובדת ממנו כבר זמינה בסל"ד נמוך יותר. ההספק המרבי המוצהר הוא 24.5 כ"ס ב-6,500 סל"ד. הכוח מועבר באמצעות תיבה בעלת חמישה הילוכים ומצמד רטוב. מרכיב משמעותי נוסף שאינו קיים בדגמים קודמים של אנפילד הוא הימצאותו של גל איזון הממוקם בקדמת גל הארכובה, שתפקידו למתן את הרעידות האופייניות למנועים בתצורה זו. מרווחי הטיפולים עומדים על 10,000 ק"מ.
המנוע החדש ממוקם בשלדה חדשנית במונחים של החברה, שתוכננה על-ידי חברה-בת בריטית בשם Harris Performance, המתמחה בשלדות ושנרכשה על-ידי סידהארתה לאי במאי 2015.
שלדת הפלדה בתצורת עריסה כפולה פתוחה היא הראשונה של אנפילד הכוללת מונושוק, ויש מזלג טלסקופי לא מתכוונן בקוטר 41 מ"מ עם מהלך של 200 מ"מ, בעוד מאחור ניתן לכוון את עומס הקפיץ, מהלך הגלגל עומד על 180 מ"מ, ויש לינקג' פרוגרסיבי.
מערכות הבלמים והמתלים הן מייצור עצמי, עם דיסק קדמי יחיד בקוטר 300 מ"מ וקליפר כפול בוכנות, ודיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ אותו חובק קליפר עם בוכנה בודדת. הצמיגים מייצור הודי, והם מורכבים על חישוקי אלומיניום עם חישורים ('שפיצים'). מידות הצמיגים הם 90/90-21 מלפנים ו-120/90-17 מאחור.
בסיס הגלגלים עומד על 1,465 מ"מ, והמשקל המוצהר הוא 182 ק"ג 'יבשים' ו-191 ק"ג עם מיכל דלק מלא בנפח 15 ליטר המקנה טווח נסיעה של 450 ק"מ. גובה המושב הוא 800 מ"מ, מה שמנגיש את האופנוע גם לרוכבים ורוכבות נמוכים.
עם גובה של 1.80 מ', מצאתי שהאופנוע די נוח לי, אבל רוכבים גבוהים יותר יצטרכו להתאים מושב גבוה יותר.
הרגליות מצוידות בגומיות שניתן להסיר לטובת רכיבת שטח, אך בעוד הן מתקפלות (בקושי), הן מרותכות לשלדה – דבר שפשוט לא מתאים לרכיבת שטח רצינית שכרוכה בהכרח בנפילות. הרגליות גם מעט קצרות, מה שגרם לרכיבה בעמידה להיות לא נוחה. חבל, כי האופנוע מאוזן מאוד בכביש ובשטח, בעמידה ובישיבה. חבל שדווקא הרגליות מגבילות את השימוש באופנוע בשטח.
לעומת זאת, האופנוע הרגיש ממש טוב על האספלט. זווית ומיקום הכידון תורמים לרכיבה נינוחה וטבעית, ואתה מיד מרגיש בו בבית. המושב המדורג נוח ומרופד היטב. הוא צר למדי בחיבור למיכל, אך הדבר תורם לכך שרוכבים נמוכים יוכלו להניח את שתי הרגליים על הקרקע בעת עצירה. הארגונומיה טובה והאנפילד החדש הוא בהחלט כלי תחבורה עירוני שימושי. ההיגוי קליל והאופנוע מאוד זריז בתנועה צפופה הודות לכידון הרחב.
תנוחת הישיבה הגבוהה מקנה שדה ראייה מעל גגות המכוניות, המצמד קל להפעלה ופרוגרסיבי, ותיבת ההילוכים חלקה ובעלת תפקוד מושלם – בוודאי לא מאפיין של אופנועי אנפילד הישנים. יחסי ההעברה תוכננו היטב עם רווחים הגיוניים – תיבת הילוכים פשוט טובה. פעולת מנוע ה-411 סמ"ק חלקה. אין רעידות בכלל בשימוש שפוי, ורק האצה לכיוון הקו האדום ב-8,000 סל"ד תביא לעקצוצים קלים מכיוון הרגליות. למרות שאינו חזק במיוחד, המנוע מרגיש נכון להתאמץ. הרכיבה עם האופנוע הזה פשוט קלה, בין אם בתנועה עירונית או בכביש מפותל מחוץ לעיר.
ההימליאן מצויד במתנע חשמלי בלבד, מה שנראה לי מעט אופטימי. אני לא מתלהב במיוחד מהמחשבה על הנעת מנוע סינגל 411 סמ"ק בדחיפה על שביל חצץ, ועוד פחות אם השביל נמצא למרגלות הר האוורסט. בכל אופן, עם מצבר טעון המנוע מניע מיד ומתיישב לו על סיבובי סרק ב-1,000 סל"ד בלבד. בחירה שמקורה כנראה מתוך מחשבה על צריכת דלק בתנאי התנועה העירונית בהודו. גרסת הקרבורטור עם חיישן מצערת עליה רכבתי עבדה מצוין מסל"ד נמוך והאיצה מ-2,000 סל"ד לקו האדום בהילוך חמישי ללא היסוסים או שיהוקים כלשהם. המנוע מאוד גמיש. מנגד, הוא מפיק צליל מתכתי שאינו זוכה בשום פרס אקוסטי. התגובה טובה וחלקה במיוחד ממצערת סגורה. אני מקווה שרויאל אנפילד ישכילו לקלוע להתנהגות מנוע דומה בדגם המוזרק – הראשון עבור החברה.
כל אלה הופכים את רכיבת השטח במהירויות נמוכות על ההימליאן לקלילה. בכביש בינעירוני המנוע הקטן כבר מעט מאותגר. המהירות המרבית המוצהרת היא 145 קמ"ש. לא ניתנה לי ההזדמנות לבדוק את ההצהרה היות שבכל אוסטרליה כמעט המהירות מוגבלת ל-110 קמ"ש. זו גם המהירות הנוחה לאופנוע, אז למי אכפת (לפחות באוסטרליה) מהמהירות המרבית. עקיפות דורשות קצת תכנון מוקדם, וכדאי להוריד הילוך כדי לצבור תנופה לפני עקיפה. בכל אופן, ולמרות המחסור בביצועי רול-און, ההימליאן מגשים את ייעודו התכנוני. עדיין, נדמה לי שההבטחה של דגם 600 סמ"ק עתידי תסמן 'וי' ברובריקות החסרות לטובת שווקים מערביים: קצת יותר כוח, קצת יותר הספק ותוספת זניחה למשקל.
למרות המגבלות, ההימליאן הוא לא רק כלי פרקטי אלא בהחלט גם אופנוע מהנה. הגלגל הקדמי בקוטר "21 ומרווח גחון של 220 מ"מ מאפשרים רכיבה נוחה מחוץ לאספלט. אין הכוונה לאופנוע אנדורו המיועד גם לכבישים, אלא לאופנוע אדוונצ'ר קטן שיגיע כמעט לכל מקום.
לא אהבתי את הבלם האחורי. הוא ננעל בקלות וחסר ABS – שילוב לא טוב בכביש רטוב או בירידות ארוכות מחוץ לכביש. רצוי מאוד לתקן. הבלם הקדמי בעל דיסק יחיד תפקד בסדר, אם כי לא בדקתי אותו עם ציוד או מורכב. צריך להפעיל לא מעט כוח בקדמי ובאחורי כדי לקבל תגובה משמעותית על אספלט, אבל ניתן לווסת את פעולת הבלם הקדמי בצורה טובה, ובסופו של דבר השתמשתי כמעט רק בו, בעיקר בשטח. גם בלימת המנוע טובה, אבל צריך להתרגל לנעילות קטנות בגלגל האחורי כשמורידים הילוך לראשון ללא מצמד מחליק.
התאכזבתי מעט מהתנהגות המונושוק האחורי שהייתה פחות מדי משוככת ונוקשה. אמנם זהו המונושוק הראשון של אנפילד, אבל הוא תוכנן על-ידי המומחים של Harris Performance והיו לי ציפיות לפרוגרסיביות נשלטת. הבולם האחורי גם נסגר בקלות, מה שאולי הייתי יכול לתקן עם תוספת עומס התחלתי לקפיץ. המזלג הקדמי נטול הכיוון דווקא תפקד היטב, וגם הופתעתי לטובה מצמיגי ה-CEAT Gripp-XL ההודים שתפקדו טוב גם בשטח למרות היעדר כל מורשת שטח הודית. הצמיגים לא הרעישו מדי ברכיבת אספלט והאחיזה בכביש יבש הייתה טובה. בכביש רטוב האחיזה עצבנית משהו. הצמיג האחורי מחליק בקלות בעת האצה וננעל מספר פעמים בבלימה. מבחינתי, היעדר ABS שאפשר לבטל בבלם הקדמי הייתה מאד מאכזבת, אבל ברור שהעמידה בתקן יורו 4 תחייב דגם מצויד ב-ABS. נקווה שאנפילד תצייד אופנועים המיועדים לשוק הבינלאומי בצמיגים ברמה אירופאית. נזכור שהדגם האוסטרלי הנוכחי זהה לחלוטין לדגם המיועד לשוק ההודי המקומי.
איכות הייצור וההרכבה של ההימליאן טובה למדי. בעת ביקורי במפעל האולטרה-מודרני באוגדם התרשמתי מאוד מצבא הרובוטים המרתכים ומכמות בקרות האיכות, וציפיתי להרכבה ברמה גבוהה. עדיין הופתעתי לטובה מלוח המכוונים. ביחס לסוג האופנוע, ובעיקר מחירו, הוא מאוד מרשים. יש בו מד סל"ד עם קו אדום החל מ-6,500 סל"ד (אבל הוא באמת מטפס ל-8,000, נשבע!), מד מהירות דיגיטלי עם מד מרחק מצטבר, שני מדי מרחק מתאפסים, שעון, מד דלק, חיווי הילוך ו… מצפן. טוב נו, אין הרבה שלטים בהרי ההימלאיה…
רגלית האמצע מגיעה כסטנדרט, כך גם סבל, מגן גחון, ווי חיבור לרצועות ושלד צינורות חיצוני משני עברי מיכל הדלק שמשמש גם כהגנה וגם כמתקן נשיאה נוסף. כל אלה מתחברים לכדי חבילה מובחנת עם מראה ייחודי. בצד החסרונות, חסרו לי מגני ידיים, שנראים לי הכרחיים לאופנוע עם שאיפות הרפתקניות, והמראות מרגישות שבירות ואינן ממוקמות טוב. לא רואים טוב לאחור, אבל לפחות הן לא רועדות כמו הסינגלים הקודמים של רויאל אנפילד הודות לפעולה האפקטיבית של גל האיזון במנוע.
ההימליאן 400 בעל התנהגות כביש קלילה, נגיש, שימושי, ובעיקר שווה לכל כיס. הוא בוודאי יקלע לטעמם של לקוחות מערביים שמסיבות שונות אינם מעוניינים בדגמים המבוססים בשוק אופנועי האדוונצ'ר. זהו אופנוע פשוט מבחינה הנדסית, רב-שימושי, שאיננו קיצוני בשום ממד – לא בגודלו, משקלו, ביצועיו או מורכבותו. אין מודי פעולה דיגיטליים ואין מערכות אלקטרוניות מסובכות. פשוט אופנוע מהנה בטעם 'אולד-סקול' מרענן, למרות שהוא מהווה פריצה טכנולוגית מבחינתה של רויאל אנפילד.
ההתפתחויות בשוק יזמנו להימליאן מתחרים. בספטמבר יחל הייצור של הב.מ.וו G310GS, אופנוע נוסף מייצור הודי שהוצג בתערוכת מילאנו בנובמבר האחרון. יש גם את הקוואסאקי ורסיס 300, ההונדה CRF250 ראלי והסוזוקי ויסטרום 250. יהיה צפוף בשוק הבייבי אדוונצ'רים, אבל ההימליאן מהווה כבר היום חבילה מוכחת שתהיה עוד יותר אטרקטיבית בתצורת יורו 4, עם הזרקת דלק ו-ABS. יאללה בלגן!
רויאל אנפילד אומרים שהמנטרה של ההימליאן היא "כיף נגיש". זהו בהחלט תיאור קולע.
מיבואני רויאל אנפילד לישראל נמסר כי ההימליאן 400 יגיע ארצה עם תחילת שיווקו באירופה. מחיר טרם פורסם.
[table id=94 /]