Blog

  • דעה: מצדה 2016 – החזרה למקורות

    דעה: מצדה 2016 – החזרה למקורות

    בואו נתחיל מהשורה התחתונה: הרכיבה למצדה בערב ראש השנה 2016 הייתה משובחת. מפגן אותנטי של אופנוענות טהורה, של רכיבה כיפית ובטוחה בכבישים מדהימים, ושל אווירה חופשית ומשוחררת. אופנוענות נטו.

    שיעור היסטוריה

    הרכיבה המסורתית למצדה התחילה ב-2002 כיוזמה ספונטנית של כמה חברים בפורום אופנועים בתפוז. 8 אנשים בלבד היו שם בפעם הראשונה. בשנים שלאחר מכן היוזמה תפסה תאוצה, כשבכל שנה מצטרפים יותר ויותר רוכבים לרכיבה הקסומה הזו. תוך שנים ספורות כבר היה מדובר באלפי רוכבים.

    בנקודת הזמן הזו, הרכיבה הזו – שאמורה להיות רכיבה ספונטנית של חברים לתחביב – הפכה לממוסדת ומאורגנת, כשלרוב מנהלי פורום האופנועים בתפוז לוקחים על עצמם את מלאכת הארגון – שכוללת פנייה לגופים רשמיים כמו משטרת התנועה ואתר מצדה (חלק מרט"ג), וגם לתחנות דלק ובתי קפה לאורך המסלול. עם הזמן נוספו גם ספונסרים – בעיקר מתוך הענף, והרכיבה הזו הפכה לממוסדת וממוסחרת, עם כללים, עם ארגון, עם פטרונים. ההפך הגמור מכל מה שרוח האופנוענות מסמלת ומהקונספט המקורי של הרכיבה הזו למצדה.

    בשנה שעברה למשל – הפעם ה-14 ברציפות שהרכיבה למצדה בערב ראש השנה יצאה לפועל – המארגנים דחפו אותה לכל מקום אפשרי. למגזינים, לפורומים, לפייסבוק – עם איוונט רשמי ששותף מאות פעמים. התוצאה – כ-7,000 איש הגיעו למצדה בבוקר השנה החדשה. שיא חדש ומרשים. חלק מהם, אגב, היו עם מכוניות. החניון התחתון של מצדה התמלא עד אפס מקום ונסתם, פקקי ענק השתרכו בכניסה לאתר, והיה גם קצת בלגן – ווילי'ז פה ושם, מנועים על המנתק, אפילו ברנאאוטים – גם של מכוניות. האמת? מגניב לגמרי, ולגמרי חלק מהעניין של פסטיבל מוטורי – כמו בכל מקום בעולם. וכן, נשאר גם קצת זבל בחניון. לא יפה, אבל רחוק שנות אור ממה שהולך למשל מסביב לכנרת כל שנה בחול המועד פסח.

    כך נראה חניון מצדה ברכיבה של שנה שעברה
    כך נראה חניון מצדה ברכיבה של שנה שעברה (צילום: אסף רחמים)

    סטטיסטיקה

    בואו נדבר רגע על מספרים. 14 שנה ברציפות שהרכיבה למצדה יוצאת לפועל. בכל שנה משתתפים אלפים רבים – בואו נגיד בממוצע 3,000. כל אחד מהרוכבים עושה בממוצע כ-400 ק"מ. נקבל נסועה כללית של כ-17 מיליון ק"מ של כל הרוכבים יחד בכל הנסיעות למצדה. אולי קצת הגזמתי בחישוב, אז בואו נגיד שמדובר רק ב-15 מיליון ק"מ.

    ב-15 מיליון הק"מ האלה יש אפס הרוגים ומעט מאוד תאונות. בכל שנה אנחנו שומעים על מקרים בודדים כמו ההוא שהמשיך ישר בכיכר או על זה שהחליק בפנייה, כשהפגיעות בדרך כלל קלות מאוד. לא זכור לי פצוע קשה או אפילו בינוני בכל הנסיעות למצדה, ואני מקפיד לעשות את הרכיבה הזו בכל שנה.

    אז מה אני בא להגיד? שכנראה שהרכיבה למצדה, אחרי הכל, היא הרכיבה הבטוחה ביותר שיש. אנשים לוקחים אחריות על הרכיבה שלהם ורוכבים בהתאם ליכולותיהם.

    כן, יש פה ושם משתוללים, יש פה ושם ווילי או ברנאאוט, ויש כאלה שנכנסים לתחנת הדלק ושמים את המנוע על המנתק. אני חי עם זה בשלום ואפילו נהנה מזה. לגמרי חלק מהתרבות הדו-גלגלית – בכל מקום בעולם. אהלן וסהלן.

    חניון העפר - מצדה 2016
    חניון העפר – מצדה 2016

    אופנוענות סטרילית בתוך בועה

    למה אני מספר על כל הסטטיסטיקות האלה? מפני שבשבועות האחרונים ראיתי לא מעט רוכבים – רובם אנשים טובים ויקרים, אגב – שמתלוננים, שלא לומר מתבכיינים. על מה יש להם להתלונן, אתם שואלים? ובכן, "על מה שנהיה ממצדה". עם "הערסים שדופקים ווילי'ז וברנאאוטים", על "כמות האנשים הבלתי נסבלת", על "כמויות הזבל שהרוכבים השאירו אחריהם". "בסוף זה ייגמר רע", אומרים נביאי הזעם שלנו.

    השיא היה אחרי שמשטרת ערד הודיעה שתמנע כניסה לאתר מצדה והרט"ג הודיעה – בהחלטה הזויה ובלתי מתקבלת על הדעת – שחניון מצדה יהיה סגור לביקור מטיילים עד השעה 08:00 בבוקר. התגובות, מתוכנו – מתוך קהילת האופנועים – היו בין היתר "יופי, תאכלו את הדייסה שבישלתם", ועוד קולות שמחה לאיד כאלה ואחרים. בלתי נתפס.

    אותם הרוכבים שהביעו שמחה לאיד לא באמת אשמים. הם פשוט חיים בבועה. בועה שנוצרה לדור שלם של אופנוענות שלמד את האופנוענות שלו בפורומים. אופנוענות סטרילית עם כללי התנהגות מאוד ברורים. "אופנוענות מגני הברכיים" אפשר לקרוא לה. לא כהתרסה כנגד מגני ברכיים, חלילה, אלא כנגד מה שהם מייצגים. את דור הרוכבים שאיבד את האינדיבידואליות, את המחשבה העצמית ואת רוח האופנוענות והחופש. דור רוכבים שכבול בתוך חוקים ברורים ונוקשים כיצד מותר לנהוג וכיצד אסור. הרוכבים האלו כל כך מתנשאים, והם אפילו לא מבינים את זה.

    אז כן, כשמצדה גדלה והגיעה לממדים של אלפי רוכבים, היא השתנתה. וכמובן שהיכן שיש אלפי ישראלים – יש גם קצת בלגן ונשאר זבל. שוב, מספיק לראות תמונות של הכנרת אחרי חול המועד פסח (או במהלכו), כדי להבין שמה שהיה במצדה בשנים האחרונות זניח לחלוטין. וכן, איפה שיש הרבה אופנוענים יש גם וויליז, גז עד המנתק וברנאאוטים, רק שבכל פסטיבל מוטורי בעולם זה מדליק את הרוכבים והם נהנים מזה ומעודדים את זה. רק פה בארץ זה אסור וזה חוליגני וזה של ערסים וזה לא אנחנו והם לא מייצגים אותנו. אויש, כמה התחסדות!

    זריחה מעל ים המלח - 2016
    זריחה מעל ים המלח – 2016

    ספורט מוטורי מאורגן

    בואו נחשוב רגע יחד. מתי הספורט המוטורי בישראל התחיל לצלוע ונוצרו לו אלף ואחד חסמים? ובכן, התשובה מאוד ברורה – עם יישום חוק הספורט המוטורי. ברגע שעירבו את הממסד בהפקה של ספורט מוטורי, זו הייתה נקודת הזמן שבו הספורט דעך עד לרמה של היום, שמפיקים מנסים בעור שיניהם ועם מאמצים אדירים להקים פה אליפויות – מה שלפני חוק הספורט המוטורי היה כמעט ברור מאליו.

    כמו עם הספורט המוטורי, כך גם עם מצדה. אותם רוכבים שבוכים על אובדן הדרך של מצדה, כולל כאלו שלא רכבו למצדה כבר שנים אבל המקלדת שלהם לא נחה בשבועות האחרונים, צריכים לפתוח את העיניים ולראות דבר שנמצא בדיוק מול עיניהם: הרכיבה למצדה איבדה את הדרך כשהחלו למסד אותה. כשקם 'ארגון', שבפטרונות מעושה לקח על עצמו לארגן את הרכיבה הזו, לתאם משטרה, רט"ג, תחנות דלק, בתי קפה, יבואני אופנועים וציוד שיחלקו מים וחולצות ומה לא. וכמובן גם החלו לפרסם את זה בכל מקום אפשרי. מפה ואליך כדור השלג התגלגל ולא ניתן היה לעצור אותו.

    זו, אגב, אבולוציה טבעית לגמרי של אירוע בסדר גודל שכזה, ובאופן אישי מאוד אהבתי את כל אחת מהגרסאות של הרכיבה למצדה. גם האינטימיות יותר וגם את אלו המאורגנות והממוסחרות.

    פינה שקטה
    פינה שקטה

    מצדה היא האמצעי, לא המטרה

    מבחינתי, מצדה היא האמצעי ולא המטרה. אמצעי לרכיבה מיוחדת של פעם בשנה, עם קבוצת החברים הקרובה שלי, ועם עוד אלפי רוכבים סביבי. אחת החוויות הדו-גלגליות החזקות של השנה!

    לכן, כשמצדה התמסחרה והחלו להגיע אלפי אנשים, גם כאלו שלא קשורים לעולם הדו-גלגלי שלנו, זה ממש לא הפריע לי. ההפך הוא הנכון. עדיין נפגשתי עם קבוצת החברים שלי ורכבתי איתם את הדרך היפהפייה הזו, עדיין היו סביבי אלפי רוכבים, עדיין הייתה אווירה סופר מהנה, אווירת אופנוענות. באתר מצדה עצמו יש בלגן? מה הבעיה – מסתובבים בחניון חצי שעה להגיד שלום למכרים, וממשיכים צפונה על כביש 90 למקום אינטימי יותר. רואים את הזריחה על קפה מהביל, וממשיכים לכיוון ירושלים עם עוד אלפי האופנועים שיצאו ממצדה.

    Keep It Fuckin' Simple!

    "אז השנה אין מצדה?", "נשברה המסורת?", "נוסעים לבנטל במקום?" – אלו רק חלק מהשאלות שהציפו את תיבות הדואר והפייסבוק שלנו בשבועיים האחרונים. התשובה לכולם הייתה זהה – למה לא לנסוע? מישהו אוסר עליכם? תתארגנו כמה חברים, ופשוט סעו, כמונו. ככה פשוט.

    Keep it fuckin' simple!
    Keep it fuckin' simple!

    בחזרה למקורות

    וזה בדיוק מה שקרה. סביב השעה 01:00 בלילה היו בחניון חצי חינם בראשל"צ כמה מאות אופנוענים, רובם בקבוצות רכיבה. כולם הגיעו כדי לרכב למצדה. ואם מצדה תהיה סגורה – ימצאו מקום אחר לשתות בו את הקפה של הזריחה, כי מצדה היא האמצעי, לא המטרה.

    כמות האנשים הייתה נמוכה משמעותית משנה שעברה. להערכתנו היו כ-1,000 או 1,500 רוכבים בסך הכל. אבל הרוכבים האלה מייצגים בעיניי את רוח האופנוענות האמיתית. הם לא צריכים שיארגנו להם או שיכתיבו להם איך לרכב, או שיחלקו להם מים וחולצות. הם בסך הכל צריכים אופנוע, חברים וכבישים. ואת כל זה היה בשפע.

    מה שאולי הכי מפתיע היה שהרכיבה התנהלה בסדר מופתי. כן, היו ווילי'ז פה ושם כשהכביש נפתח, וזה בסדר גמור, אבל כולם רכבו יפה מאוד ובאחריות, ועובדה – כולם הגיעו הביתה בשלום.

    רכבו שם אופנועים וקטנועים מכל הסוגים. אופנועי 125 סמ"ק (הבחור עם ההאסקי TE125 והבחורה עם הק.ט.מ דיוק 125 – אתם הגיבורים שלי ברכיבה הזו!), עד אופנועי ספורט. קטנועים בכל הנפחים, עד חבורות הארליסטים. רוכבים צעירים ומבוגרים, רוכבים ורוכבות, יהודים וערבים – כולם רכבו יפה, פשוט כי אפשר. יש אופנוע, יש חבר'ה, יש כבישים, יש ערב מיוחד – אז רוכבים למצדה. כמו בשנים הראשונות של הרכיבה למצדה, כשפשוט קבעו, ונסעו. ולמה לא בעצם? כבר כתבתי פעם – "יש דשא – יש משחק", וכאן זה הכי נכון שיש.

    בכניסה למצדה, כמה מאות מטרים במעלה הכביש שמוביל את החניון, עמדו שני פקחי רט"ג והפנו את הרוכבים לרחבת עפר סמוכה במקום אל החניון הרגיל. בקלות אפשר היה להתעצבן מזה, אבל מגיע לרט"ג קרדיט, שכן הם דאגו לתאורה, לפחי אשפה גדולים, והם היו אדיבים ונחמדים. אפשר היה להבין שהם לא נגד האירוע הזה ואפילו בעדו, אבל גם להם יש את האילוצים שלהם שאותם גם אנחנו, הרוכבים, צריכים להבין ולקבל.

    אז השנה הייתה נקודת מפנה חשובה. השנה הרכיבה למצדה חזרה למקורות. היא חזרה להיות רכיבה אותנטית של חברים לתחביב, שיצאו בערב השנה החדשה לסיבוב כבישים מגניב ומיוחד של כ-400 ק"מ, ושגולת הכותרת בו היא הזריחה של השנה החדשה. וזה, עם כל הציניות שלנו, ריגש אותנו עד מאוד. אנחנו כמובן נהיה שם גם בשנה הבאה, כי מסורת כזו אי אפשר לשבור. היא חזקה יותר מכל גורם כזה או אחר.

    ולכל אותם רוכבים מתנשאים שבחרו לא להגיע "כי בשנה שעברה היה זוועה", אני רק רוצה לומר תודה! תודה שלא באתם ואפשרתם לרכיבה הזו לחזור לאותנטיות שלה. לרוח האופנוענות.

    נתראה בשנה הבאה!

  • WSBK: דוז פואה לדיוויס בצרפת

    WSBK: דוז פואה לדיוויס בצרפת

    כשנותרו רק עוד 3 סבבים לתום העונה וגורל האליפות טרם הוכרע, מגיעה הסדרה למסלול מגני קור שבצרפת. בעונה שעברה ג'ונתן ראיי ניצח את שני המרוצים בסבב הצרפתי, גם ברטוב וגם ביבש. שחזור של ההישג משנה שעברה יכול למקם את ראיי מרחק נגיעה מאליפות שנייה ברציפות.

    בתום יום האימונים הראשון, שהתקיים בתנאים יבשים, צ'אז דיוויס הוא זה שמוביל את טבלת הזמנים. אולם ביום שבת המסלול נשטף כולו בגשם ודיוויס מסיים רק 11 באימון החופשי, בזמן שצמד רוכבי KRT קוואסאקי – סייקס וראיי, ממוקמים בראש. בדירוג שגם הוא רטוב זהו ראיי שלוקח את עמדת הפול, בפער של כ-0.7 ש' מסייקס, וסוגר את השורה הראשונה דיוויס. גינטולי במרוץ ביתי מזנק מהמקום הרביעי. מקומי נוסף, מתיו לאגריב, בהופעת וויילד קארד עבור קבוצת פדרצ'יני, מצליח לעלות מסופר-פול 1 לסופר-פול 2 אותו הוא מסיים במקום התשיעי המכובד והמפתיע. דווידה ג'וליאנו מחליט לפרוש מהמשך הסבב בעקבות הפציעה בכתף מהסבב הקודם שטרם החלימה.

    מזנקים
    מזנקים

    מקצה ראשון

    זינוק מוצלח לראיי וסייקס, בעוד שדיוויס שבחר צמיגי אינטרמידייט (המתאימים לתנאים רטובים חלקית), נשאב לאחור ומדרדר אל עבר המקום ה-13, בפער שגדל עד כדי 21 שניות מן המקום הראשון. מי שעוד נהנה מזינוק טוב הם צמד רוכבי הונדה, היידן ו-ואן דר מארק, שתופסים את מקומו של דיוויס באופן זמני. עוד בחלק הקדמי ניתן למצוא את ליאון קמייר ואת לורנזו סוואדורי, שאף מצליחים לתקוף ולעקוף לסירוגין את ראיי ואת סייקס, בזמן שדווקא ואן דר מארק והיידן מאבדים גובה. צמד רוכבי הונדה הם מהראשונים שנכנסים לפיטס להחלפה מצמיגי גשם לצמיגי סליקס, אך הדבר עולה להם בזמן רב, ובמיוחד להיידן אשר הצוות שלו מתמהמה בהבאת גלגל קדמי להחלפה. בהמשך היידן נאלץ לפרוש בשל תקלה טכנית.

    בהקפה התשיעית קמייר לוקח את ההובלה מידי סייקס למשך מספר הקפות עד אשר סוואדורי עולה למקום הראשון, אולם רק לזמן קצר בלבד שכן בחירת הצמיגים של דיוויס מתגלה כהימור הנכון, והוא מקיף את המסלול בזמן מהיר בהרבה מרוכבים אשר נותרו עם צמיגי גשם בזמן שהמסלול מתחיל להתייבש.

    מהירים מדיוויס הם ואן דר מארק וצמד רוכבי קוואסאקי שהחליפו לצמיגי 'סליקס', והם מנצלים זאת בכדי לסגור את הפער מן המקום הראשון בקצב של כמה שניות להקפה, אך מספר ההקפות שנותרו לסיום המרוץ לא מספיק להם בשביל להגיע אליו, ודיוויס חוצה את קו הסיום בהפרש של 9.8 שניות לפני ואן דר מארק שמצליח להקדים את סייקס שהיה בעקבותיו ומהיר ממנו. ג'ונתן ראיי, בפעם הראשונה העונה, חוצה את קו הסיום מחוץ לעמדת הפודיום ומסיים רביעי. סוואדורי, לאגריב וקמייר מסיימים במקומות 5-7 בהתאמה במרוץ מכובד מאוד מבחינתם, במיוחד לאור העובדה שהם נותרו עם צמיגי גשם לאורך כל המרוץ.

    צ'אז דיוויס - מנצח במקצה הראשון
    צ'אז דיוויס – מנצח במקצה הראשון

    מקצה שני

    יום ראשון האיר פנים לרוכבים, והמרוץ השני הוכרז כצפוי כיבש. שלישיית החוד בראשות ראיי מזנקת היטב, וכעבור מספר פניות זהו סייקס שמוביל ואחריו דיוויס וראיי. אולם בזמן שסייקס בורח קדימה, נראה כי דיוויס מעכב את ראיי עד להקפה החמישית, אז מצליח ראיי לעקוף את דיוויס ומתחיל לצמצם את הפער מסייקס שגדל עד כדי שנייה וחצי. תוך מספר הקפות מצליח ראיי לסגור על חברו לקבוצה, אך נראה כי איננו מצליח להגיע לכדי מצב עקיפה שכן סייקס בולם מאוחר וחזק מאוד ולא מאפשר לראיי לתקוף.

    כעבור מספר הקפות נוספות מדביק את הצמד גם דיוויס, ובעודו נושף בעורפו מחליט ראיי לנסות לעלות למקום הראשון, בניסיון שגם מצליח. אולם התגובה של סייקס בפנייה הבאה מאפשרת לדיוויס ליהנות מן ההפקר ולעקוף את צמד הקוואסאקים המתקוטטים. כעבור הקפה ראיי מבצע בדיוק את אותו התרגיל ועוקף את סייקס במאבק על המקום השני, בזמן שדיוויס מתרחק לו מלפנים לניצחון שני בתוך יומיים. סייקס שלישי ואחריו קמייר, שגובר על ואן דר מארק בקרב על המקום הרביעי.

    הקרב על האליפות נותר אם כן פתוח כשנותרו רק עוד 2 סבבים לסיום העונה.

    וגם בשני
    וגם בשני

    טבלת האליפות בתום סבב מספר 11

    1. ג'ונתן ראיי, קוואסאקי, 426 נק'
    2. טום סייקס, קוואסאקי, 378 נק'
    3. צ'אז דיוויס, דוקאטי, 345 נק'
    4. מייקל ואן דר מארק, הונדה, 234 נק'
    5. ניקי היידן, הונדה, 202 נק'

    הסבב הבא יתקיים במסלול חרז (ספרד) בסוף השבוע של ה-16.10.

    פודיום מקצה שני
    פודיום מקצה שני
  • נבחרת ישראל יוצאת לסיקס דייז בספרד

    נבחרת ישראל יוצאת לסיקס דייז בספרד

    צילום: ניר עמוס

    אוליפיאדת האנדורו – הסיקס דייז – תיפתח ביום שלישי הבא, 11.10.16, ותימשך שישה ימי רכיבה, עד יום ראשון 16.10.16. השנה תיערך התחרות הבינלאומית בנווארה – עיירה בצפון-מזרח ספרד, וכמו ברוב השנים האחרונות – גם השנה תצא משלחת ישראלית של רוכבי אנדורו להשתתף בתחרות התובענית.

    8 רוכבים ייצגו השנה את ישראל, והם ירכבו על אופנועים של 3 יצרנים שונים – ק.ט.מ, הוסקוורנה והונדה. השמונה התאמנו בחודשים האחרונים באינטנסיביות, כולל אימונים משותפים רבים שכללו מאות קילומטרים של רכיבת אנדורו תובענית. כולם לוקחים את העניין ברצינות ומקווים להגיע להישגים טובים.

    8 הרוכבים שייצגו את ישראל בסיקס דייז 2016
    8 הרוכבים שייצגו את ישראל בסיקס דייז 2016

    קבלו את נבחרת ישראל לסיקס דייז 2016:

    תומר שמש

    אלוף ישראל באנדורו בקטגוריית E1 ומנצח הרומניאקס בשנה שעברה, יוצא לסיקס דייז בפעם השלישית שלו. הוא ירכב על גבי ק.ט.מ 250EXC-F ומטרתו היא מדליית זהב. התברגות בין ה-10 הראשונים בקטגוריה תעשה אותו אדם מאושר.

    נותני החסות של תומר שמש: ד.ל.ב מוטוספורט KTM ישראל, WP ישראל, סדנת האלופים, אופנועית, צמיגי מישלין, GU Energy, ו-ד. שגיא בטיחות בע"מ.

    תומר שמש
    תומר שמש

    נמרוד חמו

    נמרוד חמו יוצא לסיקס דייז בפעם השנייה שלו, וזאת מיד אחרי שזכה באליפות ישראל באנדורו בקטגוריה E2 היוקרתית, עם מאן מושלם של 7 ניצחונות ב-7 מרוצים. חמו נמצא בכושר שיא, הוא ירכב על הונדה CRF450R מוסב לאנדורו, והוא צפוי להיות מהמובילים שבין הישראלים.

    נותני החסות של נמרוד חמו: מאיר חברה למכוניות ומשאיות, יבואני הונדה (HRC) צמיגי מישלין, פוקס הד ישראל, סיגנט, SPY.

    נמרוד חמו
    נמרוד חמו

    זיו כרמי

    הסגן של חמו בקטגוריה E2 בעונת 2016, רק חזר מווטוקרוס האומות וכבר יוצא לסיקס דייז אנדורו, בפעם השלישית שלו (מדליית כסף ב-2012, מדליית זהב ב-2014). גם כרמי נמצא בכושר מצוין, וגם הוא צפוי לככב.

    נותני החסות של זיו כרמי: ד.ל.ב מוטוספורט KTM ישראל, אופנועית, סדנת האלופים, צמיגי מישלין, GU Energy, ד. שגיא בטיחות בע"מ, אקסאקט סופט, אור פיננסים, ב.ג בטחון הצפון.

    זיו כרמי
    זיו כרמי

    דרור כהן

    מתחרה האנדורו הוותיק יוצא לראשונה למרוץ בינלאומי, בגיל 35. כהן ירכב על גבי ק.ט.מ 350EXC-F בקטגוריה E2, ומטרתו לסיים במקום הגבוה ביותר שיצליח.

    נותני החסות של דרור כהן: ד.ל.ב מוטוספורט, מובילי מעונה, קיק סטארט סוכנויות שלומי, High5 ישראל, פוקס הד ישראל.

    דרור כהן
    דרור כהן

    גב סלע

    גב סלע, עוד לא בן 18, מחזיק כנראה בתואר הישראלי שמשתתף בהכי הרבה מרוצים בינלאומיים. רשימה חלקית – רומניאקס, ראלי ויין, ראלי סרס, ראלי סרדיניה, ואת הסיקס דייז של שנה שעברה. זו הפעם השנייה שלו בסיקס דייז, הוא ירכב על גבי ק.ט.מ 250EXC-F בקטגוריה E1, ומטרתו – מדליית זהב.

    נותני החסות של גב סלע: ד.ל.ב מוטוספורט KTM ישראל, Dirt-X KLIM, סדנת האלופים, שמני VALVOLINE, והמשפחה התומכת שלה הוא מודה במיוחד.

    גב סלע
    גב סלע

    צוק סלע

    אחיו של גב, בן 16 בלבד, וזהו המרוץ הבינלאומי הרביעי שלו השנה אחרי ראלי יוון, ראלי סרס והרומניאקס. צוק ירכב על גבי הוסקוורנה FE250 בקטגוריה E1. המטרה – להוציא מעצמו את המקסימום ולצבור ניסיון במרוצים בינלאומיים לעתיד.

    נותני החסות של צוק סלע: עופר-אבניר יבואני הוסקוורנה, אבזריון, Sella Racing, והמשפחה התומכת.

    צוק סלע
    צוק סלע

    בר נוב

    הרוכב הצעיר והמוכשר של קבוצת המרוצים של הוסקוורנה ישראל, סיים השנה במקום השני בקטגוריה E1 באליפות ישראל באנדורו. נוב ירכב בסיקס דייז על הוסקוורנה FE501 בקטגוריה C3. מטרתו – להתברג ל-15 הראשונים.

    נותני החסות של בר נוב: עופר-אבניר יבואני הוסקוורנה, אבזריון, האסקי שופ, צ'אמפ פקטורי סרוויס, מזור הנדסה.

    sixdays-team-010

    יואב שפירא

    יואב שפירא, גם הוא מהרוכבים הצעירים והמבטיחים של ישראל, גם הוא עוד לא בן 18. ירכב בסיקס דייז על גבי הוסקוורנה FE250 בקטגוריה E1. המטרה: מדליית זהב.

    נותני החסות של יואב שפירא: עופר-אבניר יבואני הוסקוורנה, אבזריון, Avisar, The Green Way, רזגל אנרגיה.

    יואב שפירא
    יואב שפירא

    הרוכבים הישראלים יתחרו במסגרת של 3 קלאבים: תומר שמש, זיו כרמי וגב סלע – קלאב צ'אמפ פקטורי, נמרוד חמו, דרור כהן ורוכב נוסף שהמארגנים יציבו – קלאב, צוק בלי, בר נוב ויואב שפירא – קלאב האסקי.

    נאחל לרוכבי הנבחרת הישראלית שנה טובה והצלחה מרובה במרוץ הקשה. אנחנו בפול גז נעקוב ונדווח על תוצאות הנבחרת על בסיס יומי, על-ידי נציגנו בסיקס דייז – הצלם ניר עמוס.

  • תמונות ראשונות של הנינט רייסר וה-G 310 GS של ב.מ.וו

    תמונות ראשונות של הנינט רייסר וה-G 310 GS של ב.מ.וו

    שבוע לפני פתיחת תערוכת האופנועים בקלן, ב.מ.וו משחררת באופן לא רשמי תמונה ראשונה של גרסה חדשה על בסיס ה-R nine T – קפה רייסר (התמונה בראש הידיעה).

    ה-R nine T רייסר בנוי על בסיס הסקרמבלר, עם פרונט קונבנציונלי, רק שבמעבר לגרסת הקפה רייסר הוא קיבל חישוקי "17 (יצוקים, לא שפיצים), מערכת פליטה נמוכה, ועבודת גוף הכוללת חופה קדמית מסביב לפנס העגול ויחידת מושב-זנב ברוח אופנועי הקפה רייסר. החשיפה הרשמית, כאמור, בתערוכת קלן – אז גם יימסרו כל הפרטים הטכניים.

    אבל את ההפתעה האמיתית ב.מ.וו שומרת לתערוכת מילאנו שתתקיים בחודש הבא. אז תיחשף גרסה נוספת של ה-G 310 – הפעם G 310 GS – אדוונצ'ר עם מתלים ארוכי מהלך, גלגל קדמי בקוטר "19, ועיצוב הנשען על דגמי ה-GS הגדולים. על פלטפורמת ה-G 310 ב.מ.וו צפויה להציג בעתיד גרסאות נוספות, כמו למשל אופנוע כביש ספורטיבי.

    ה-G 310 R, אגב, שנחשף כבר בתערוכת מילאנו הקודמת, יתחיל בשיווק בעולם רק בעוד כחודשיים, וזאת בשל עיכובים שונים בייצורו.

    תמונת ה'ריגול' של ה-G 310 GS – מתוך מגזין מוטוציקליסמו האיטלקי.

    G 310 GS
    G 310 GS
  • מודעה: ביום חמישי ייחשף הסוזוקי SV650 החדש!

    מודעה: ביום חמישי ייחשף הסוזוקי SV650 החדש!

    קבוצת עופר-אבניר, יבואנית אופנועי סוזוקי לישראל, מזמינה אתכם לאירוע חשיפת האופנוע שיחולל מהפכה בכל מה שידעתם על עולם אופנועי הנייקד – הסוזוקי SV650 החדש.

    ה-SV650 מציע חבילה מעולה של ביצועים יוצאי דופן, התאמה מושלמת לרוכבי קטגוריית הנייקד הבוערת בשוק הישראלי, והכל ארוז במחיר מפתיע שייחשף באירוע ההשקה החגיגי. במהלך הערב יינתנו הנחות מיוחדות ויוצעו מוצרים במבצעים מיוחדים מבית רשת אבזריון.

    האירוע יתקיים ביום חמישי 06.10.2016 בין השעות 17:00-20:00 בסניף בגין שברחוב מנחם בגין 19 (פינת רח' הרכבת), תל אביב.

    sv650-1

    – ידיעה זו הינה מודעה פרסומית בתשלום –

  • ריקול עולמי לדגמי 2017 של הוסקוורנה

    ריקול עולמי לדגמי 2017 של הוסקוורנה

    חברת הוסקוורנה העולמית מודיעה היום (ו') על ריקול עולמי לכל דגמי 2017 – אנדורו, מוטוקרוס וקרוס קאנטרי, 2 ו-4 פעימות – FE, TE, TX, FC ו-TC, בכל הנפחים. הריקול מתייחס למשאבת הבלם הקדמית.

    לטענת הוסקוורנה, נמצא כי בתהליך הייצור של משאבת הבלם הקדמית ייתכן שנפל פגם בעיבוד השבבי, והתוצאה עלולה להיות בלאי מהיר לאטם שיגרום לנזילה. במסגרת קריאת השירות תיבדק משאבת הבלם ואף תוחלף במידת הצורך באחת חדשה, כמובן ללא עלות.

    בעלים של הוסקוורנה משנת הדגם 2017 יקבלו הודעה להגיע למרכז השירות ולבצע את הריקול, אולם ניתן לבדוק אם האופנוע שברשותכם נכלל בקריאת השירות – באתר הוסקוורנה שבקישור.

    גם דגמי ק.ט.מ של 2017 קיבלו קריאת שירות זהה, שכן מדובר באותה משאבת בלם.

     

  • רכיבה ראשונה: ימאהה טרייסר 700

    רכיבה ראשונה: ימאהה טרייסר 700

    צילום: אסף רחמים

    • יתרונות: מנוע גמיש, התנהגות, יציבות, נוחות, ABS, מחיר
    • חסרונות: מיגון רוח, כידון צר
    • שורה תחתונה: ספורט-תיור עם תנוחה זקופה, אופנוע מצוין שמתאים מאוד לכבישי ישראל, ובמחיר מצוין
    • מחיר: 64,985 ש"ח (לפני אגרות רישוי)
    • מתחרים: סוזוקי ויסטרום 650, הונדה NC750X, קוואסאקי ורסיס 650
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, גל ארכובה 270 מעלות, 689 סמ"ק, 8 שסתומים, הזרקת דלק, 75 כ"ס, 6.93 קג"מ, שלדת יהלום מפלדה, בולמים קדמיים טלסקופיים מהלך 130 מ"מ, בולם אחורי יחיד מהלך 142 מ"מ, בלמים קדמיים צמד דיסקים 282 מ"מ, אחורי דיסק 245 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,138 מ"מ, בסיס גלגלים 1,450 מ"מ, גובה מושב 835 מ"מ, משקל מלא 196 ק"ג, מיכל דלק 17 ל', צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
    • לרכיבת מבחן על ימאהה טרייסר 700 – לחצו כאן
    ימאהה טרייסר 700
    ימאהה טרייסר 700

    מה זה?

    הטרייסר 700 הוא אופנוע ספורט-תיור שבנוי על פלטפורמת ה-MT-07, ויחד עם ה-MT וה-XSR700 הוא משלים את משפחת ה-07. הוא גם האח הקטן של הטרייסר 900, שבמקביל בנוי על פלטפורמת ה-MT-09.

    בבואם לבנות את הטרייסר 700, בימאהה עשו דרך ארוכה יותר מאשר סתם להלביש על ה-MT-07 פיירינג ועבודת גוף. כדי שהפלטפורמה תתאים לאופנוע ספורט-תיור נבנתה זרוע אחורית חדשה, 50 מ"מ ארוכה יותר מבמקור, והבולמים – גם מלפנים וגם מאחור – הוקשחו בקפיץ ובהידראוליקה. פרט לכך נבנתה עבודת גוף חדשה לגמרי הכוללת פיירינג קדמי בעל משקף וצמד פנסים, מיכל דלק בנפח 17 ל' במקום 14 ל' במקור, ויחידת מושב וזנב מדורגת שאמורה גם לספק נוחות רכיבה לאורך זמן.

    בסיס הפלטפורמה – השלדה והמנוע – זהה ל-MT-07. מדובר ב-CP2 – טווין מקבילי עם גל ארכובה בזווית של 270 מעלות בין הבוכנות שמספק 75 כ"ס ומהווה גורם נושא עומס בשלדת הפלדה. הבולמים הקדמיים קיבלו קפיצים חזקים יותר כדי להתמודד עם המשקל, ואילו מאחור נעשתה עבודה יסודית יותר – הזרוע האחורית כאמור חדשה וארוכה יותר, הבולם האחורי חדש גם הוא, בעל מהלך ארוך יותר וקפיץ חזק יותר, וגם מנגנון הלינקג' חדש. התוצאה היא מהלך גלגל של 142 מ"מ לעומת 130 מ"מ ב-07.

    מבחינת תנוחת רכיבה, גובה המושב טיפס מעט, הכידון גבה גם הוא והתקרב לרוכב, והרגליות נותרו במקומן. התוצאה – תנוחה זקופה יותר ועם יותר מרווח לרגליים ופחות כיפוף ברכיים.

    אופנוע ספורט-תיור על בסיס פלטפורמת ה-MT-07
    אופנוע ספורט-תיור על בסיס פלטפורמת ה-MT-07

    ביצועים

    את ביצועי ה-MT-07 וה-XSR700 מאוד אהבנו, ועניין אותנו לדעת כיצד השינויים המבניים בטרייסר ישפיעו על הביצועים שלו. אז השורה התחתונה היא שמדובר בביצועים מצוינים. אמנם בגלל תוספת המשקל התאוצה ותצרוכת הדלק פחות טובים משל ה-07, אבל הטרייסר מפצה על זה במקומות אחרים.

    המנוע, בדיוק כמו אצל צמד אחיו, גמיש מאוד, והוא נותן מעין תחושת 'מסטיק' בפתיחת גז, כלומר הוא רך ונעים לשימוש. הוא שופע מומנט כבר מסל"ד נמוך, ולכן הוא אוהב החלפת הילוכים מהירה והוא חי מצוין על תחום הביניים. כשמושכים את הסל"ד ללמעלה אין איזושהי התפרצות כוח, אלא רק עלייה לינארית עד לשיא ההספק. ההילוכים מחולקים נכון, והמהירות הסופית בהילוך השישי עוברת את ה-210 קמ"ש בלי דרמות, אבל זה כבר מחוץ לטווח הנוחות של האופנוע. שיוט נינוח מתבצע על 150-160 קמ"ש, ושם יש עוד הרבה רזרבות כוח לעקיפה.

    מבחינת התנהגות, הטרייסר 700 משדרג את התנהגות ה-07 לתחום הספורט-תיור. זה אומר שהוא מאוד יציב על חשבון הזריזות הפסיכית של ה-07, ולקונספט הספורט-תיור זה מצוין. יחד עם זאת זה עדיין אופנוע לא גדול ואף קל, ולכן בכבישים מפותלים הוא זורח. הכניסה לפנייה קלה ואינטואיטיבית, והיציבות בפניות מרשימה מאוד. בשילוב המנוע הגמיש והנעים לשימוש מתקבלת אחת המכונות הקלות לתקיפת כבישים מפותלים טכניים. תענוג גדול.

    הבולמים, על אף פשטותם, עושים פה עבודה מעולה. טובה יותר משל ה-07 לטעמנו. למעט מצבי קצה של כבישים משובשים ושילובי כוחות חזקים, כלום לא מוציא אותם מדעתם, והם סופגים ושומרים על יציבות האופנוע באופן מרשים. גם הבלמים טובים מאוד, מספקים עוצמה ורגש טובים.

    לחובבי הווילי'ז נספר שהטרייסר שומר על התכונות של צמד אחיו והוא מצטיין בתחום, למרות הזרוע הארוכה יותר והמשקל הגבוה יותר.

    ביצועים דינמיים מצוינים ואפילו מפתיעים!
    ביצועים דינמיים מצוינים ואפילו מפתיעים!

    איך זה מרגיש?

    הטרייסר 700 הוא אופנוע שמורכב מאוסף חלקים באיכות סבירה, אבל התוצאה הסופית היא אופנוע מעולה, שכמאמר הקלישאה 'גדול מסך חלקיו'.

    תנוחת הרכיבה ניטרלית ונוחה מאוד, גם לאורך זמן, למרות שהכידון צר מדי והיינו רוצים אחד רחב יותר במעט. גם המורכבת מדווחת על איכות חיים גבוהה מאחור, והיא לא גילתה סימני עייפות מיוחדים גם אחרי רכיבה תובענית של כ-400 ק"מ רצופים, וזאת למרות שמהצד הטרייסר נראה צפוף, לא מרווח כמו אופנועי ספורט-תיור גדולים יותר.

    מיגון הרוח מאידך, בינוני ולא מספק. זה בא לידי ביטוי במהירויות הגבוהות מ-150 קמ"ש, אז הרוח על קסדת הרוכב בלתי נסבלת. אז המשקף המשולש נראה מעולה עיצובית ומשתלב היטב עם צמד הפנסים הקדמיים, אולם החלפה לאחד גדול יותר ומעוצב פחות תשפר משמעותית את יכולות התיור.

    במהלך המבחן גילינו שטווח השימושים של הטרייסר 700 רחב מאוד. הוא כלי תחבורה בינעירוני מצוין – נוח גמיש ונעים לשימוש, הוא טוב ברכיבה עירונית בזכות ממדיו, משקלו, גובה המושב והתנוחה הזקופה, והוא כיפי מאוד ככלי לטיולי סוף שבוע בכבישים מפותלים. אפשר לומר שהטרייסר 700 הוא הכלבויניק המודרני. הוא לא מצטיין בכלום, אבל הכל הוא עושה טוב. אפילו טוב מאוד.

    תצרוכת הדלק פחות טובה משל צמד אחיו הקומפקטיים יותר, וזה הגיוני בגלל המשקל הגבוה יותר. התצרוכת הממוצעת בזמן המבחן עמדה על 17 ק"מ/ל', ולא ריחמנו עליו. עם מיכל דלק של 17 ל' הטווח הוא קצת יותר מ-280 ק"מ, אם כי אחרי 220 ק"מ נורת הדלק כבר החלה להבהב. בימאהה מצהירים על 370 ק"מ למיכל, אבל הם כנראה פחות חזירי גז מאיתנו.

    הגימור בסך הכל טוב. לא מצטיין, אבל בהחלט ברמה יפנית. לוח השעונים בסיסי למדי. הוא כולל מחשב דרך ולא מעט נתונים, אבל השליטה בו היא דרך כפתורים על הלוח עצמו ולא מהכידון.

    אסופת חלקים בינוניים שיוצרים אופנוע שלם ומעולה. כל הכבוד ימאהה!
    אסופת חלקים בינוניים שיוצרים אופנוע שלם ומעולה. כל הכבוד ימאהה!

    סיכום ועלויות

    הטרייסר 700 הצליח להרשים אותנו מאוד. את משפחת ה-07 אנחנו מאוד אוהבים, והטרייסר הוא תוספת משובחת למשפחה הזו, במיוחד לשוק הישראלי.

    הוא מציע מנוע גמיש ומצוין שגם מצליח לרגש, תנוחת רכיבה נוחה – גם בהרכבה, מיגון רוח סביר והתנהגות דינמית מעולה, כשכל זה מגיע באריזה מודרנית. הוא גם מגיע עם מערכת ABS כסטנדרט, וכל זה ב-65 אלף שקלים. כלומר, הטרייסר 700 מצליח לשמור על המחיר האטרקטיבי של משפחת ה-MT, ולצרכן הישראלי זה אחד התחומים החשובים.

    הרשימה אותנו במיוחד העובדה שלמרות שאם מפרקים את הטרייסר לחלקים מקבלים חלקים ברמה בינונית בלבד, אבל השילוב של כולם למכונה אחת יוצר אופנוע פשוט מעולה. אופנוע שמצליח להיות טוב מאוד ויעיל בכל כך הרבה תחומים, ועם זאת מרגש וגורם לרוכב לרצות לצאת לרכב.

    לדעתנו הטרייסר 700 הוא אחד הכלים החשובים שהגיעו ארצה לאחרונה, והוא הכלבויניק המושלם לכבישי הארץ הצפופים ולצרכי הרוכב הישראלי הממוצע. הוא כלי תחבורה מצוין, הוא נהדר לטיולי סוף שבוע, כולל ספורטיביים וכולל בהרכבה, הוא מצוין ברכיבה עירונית. הטרייסר 700 הוא המחליף המודרני של הויסטרום 650 ושל הוורסיס 650, והערך המוסף שלו הוא המון כיף ברכיבה. וכל זה ב-65 אלף ש"ח – מחיר אטרקטיבי ביותר לדעתנו. אופנוע מעולה במחיר טוב. כל הכבוד ימאהה!

    מחירון טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 753 ש"ח
    • 10,000 ק"מ – 963 ש"ח
    • 20,000 ק"מ – 1,668 ש"ח
    • 30,000 ק"מ – 1,041 ש"ח
    • 40,000 ק"מ – 2,040 ש"ח

    המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד

    וגם אחלה מכונת ווילי'ז - לחובבי הז'אנר
    וגם אחלה מכונת ווילי'ז – לחובבי הז'אנר
    סביבת הרוכב - הכידון צר מדי
    סביבת הרוכב – הכידון צר מדי
  • ישראלי ראשון ב-Sea To Sky אקסטרים-אנדורו

    ישראלי ראשון ב-Sea To Sky אקסטרים-אנדורו

    בסוף השבוע הבא, 6-8.10.16 – ימים חמישי עד שבת, תתקיים בטורקיה המהדורה ה-7 של מרוץ האקסטרים אנדורו RedBull Sea To Sky. זהו מרוץ אקסטרים-אנדורו שתפס פופולריות בשנים האחרונות ומקבץ אליו את טובי הרוכבים בעולם.

    משך התחרות 3 ימים. היא מתחילה ביום חמישי על חוף הים התיכון, כשבמשך 15 דקות הרוכבים צריכים להקיף מסלול חולי כמה שיותר פעמים ועל-ידי כך נקבע סדר הזינוק ליום השני. אורכו של המסלול ביום השני הוא כ-60 ק"מ, והוא מורכב ברובו מסינגלים הרריים. על-פי תוצאות היום השני נקבע סדר הזינוק ליום השלישי.

    יום הרכיבה השלישי – יום שבת, הוא עיקר המרוץ. הוא מתחיל בחוף הים ומסתיים ברום של 2,500 מ'. התוואי כולל אתגרי אקסטרים-אנדורו תובעניים כמו חציית נהרות, סינגלים טכניים, ובעיקר עליות תלולות וארוכות.

    עידן שמש - הישראלי הראשון שיוצא ל-Sea To Sky
    עידן שמש – הישראלי הראשון שיוצא ל-Sea To Sky

    ישראלי ראשון ב-Sea To Sky

    השנה ישתתף לראשונה רוכב ישראלי ב-Sea To Sky.

    עידן שמש ממצפה אביב, רוכב אנדורו טכני כ-5 שנים, חיפש אתגר בלתי שגרתי ומצא את מרוץ האקסטרים-אנדורו הזה. הבחירה ב-Sea To Sky הייתה מפני שתוואי השטח קרוב לזה שבו רגיל שמש לרכב – הרי הגליל התחתון והעליון.

    עידן שמש ירכב במרוץ על גבי הוסקוורנה TE300 בתמיכתה של יבואנית הוסקוורנה לישראל  – עופר-אבניר. ילוו אותו ויתמכו בו אחיו וגיסו שמגיע מארה"ב.

    אנחנו כמובן נעקוב ונעדכן. שיהיה בהצלחה!

    עידן שמש על ההוסקוורנה TE300 הפרטי שלו - באימון רכיבה לקראת המרוץ
    עידן שמש על ההוסקוורנה TE300 הפרטי שלו – באימון רכיבה לקראת המרוץ
  • הוסקוורנה חושפת צמד 701 משודרגים

    הוסקוורנה חושפת צמד 701 משודרגים

    הוסקוורנה חושפת היום (ד') את צמד ה-701 שלה לשנת 2017 – ה-701 סופרמוטו וה-701 אנדורו. צמד הכלים מקבלים חיזוק למנוע, וזאת שנה בלבד לאחר שהוצגו לראשונה כדגמי 2016.

    הסיבה לשדרוג היא כמובן תקנות יורו 4 שתיכנסנה לתוקף כבר בינואר הקרוב, ומעתה צמד הדגמים עומדים בתקנות זיהום האוויר המחמירות.

    הוסקוורנה 701 סופרמוטו דגם 2017
    הוסקוורנה 701 סופרמוטו דגם 2017

    בהוסקוורנה ניצלו את העבודה על המנוע כדי לסחוט מהמנוע יותר הספק, וכעת הסינגל הגדול הזה – 692.7 סמ"ק, קוטר קדח 105 מ"מ, מהלך בוכנה (מחושלת) 80 מ"מ – מספק לא פחות מ-74 כ"ס ב-8,000 סל"ד, תוספת של כמעט 7 כ"ס למנוע של 2016. המומנט המקסימלי עומד על 7.24 קג"מ ב-6,750 סל"ד. מרווחי הטיפולים – בכל 10,000 ק"מ.

    כדי להשיג את תוספת הכוח, בהוסקוורנה העלו את מהירות המנוע המקסימלית ב-1,000 סל"ד, זאת על ידי שינויים במערכת הנעת השסתומים בראש המנוע ובסעפת היניקה. פרט לכך יש הזרקת דלק חדשה של קייהין עם מצערת חשמלית (Ride-By-Wire) בקוטר 50 מ"מ. כדי להוריד את כמות הוויברציות, הותקן השנה גל איזון שני במספר, ולטענת הוסקוורנה הכוח זמין כעת מסל"ד נמוך יותר, והמנוע כולו חלק ונעים יותר לשימוש.

    לבסוף מקבלים צמד ה-701 סכימת צביעה חדשה המבוססת על לבן.

    צמד ה-701 החדשים של 2017 יוצגו לקהל בתערוכת האופנועים של קלן ושיווקם באירופה יחל מיד לאחר מכן.

  • יומן מסע: אחינועם חוזרת הביתה מאפריקה!

    יומן מסע: אחינועם חוזרת הביתה מאפריקה!

    אחינועם הראל יוצאת למסע רכיבה באפריקה שבמהלכו היא מתוכננת לעבור ב-13 מדינות במשך חצי שנה. השותף שלה למסע הוא ב.מ.וו F700GS שנרכש בדרום אפריקה והוכן ביסודיות לטיול שכזה. אנחנו בפול גז נעקוב אחריה באופן שוטף ונעדכן בחוויותיה. בהצלחה אחינועם!

    • לקריאה על החלק הראשון במסע – ההכנות ליציאה – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק על דרום אפריקה – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק השלישי על נמיביה – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק הרביעי על בוצואנה – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק החמישי על זמביה – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק השישי על מלאווי – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק השביעי על טנזניה – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק השמיני על קניה – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק התשיעי על אוגנדה – לחצו כאן.
    • לקריאת החלק העשירי על טנזניה – לחצו כאן.

    *     *     *     *     *

    אז זהו זה! רכבתי 25,000 ק"מ בחמישה חודשים ועברתי ב-11 מדינות שונות. נתקעתי באמצע מחאה אלימה בה איימו עליי עם אלות ברזל על החוף הפראי של דרום אפריקה. חייתי עם חקלאי בנמיביה, בימים התחקינו אחרי עקבות אריות בחול ובלילות שתינו בירה ואכלנו סטייקים סביב המדורה. הלכתי ראש בראש עם הרי חול עבים בדרך למדבריות המלח של המאקדיקאדי בבוטסואנה – הפסדתי וקמתי שוב ושוב. ראיתי את מפלי ויקטוריה, זיגזגתי בין המוני אנשים, עזים, כבשים, חמורים ובורות בכביש במלאווי. נסעתי עד מרגלות הקילימנג'רו ורכבתי אל תוך המסאי מארא בין זברות וג'ירפות. פגשתי את חברי מועדון האופנוענים של אוגנדה, התארחתי אצל יזם שמריץ סטארט-אפ לשפר את הבטיחות של מוניות הטוסטוס בקיגאלי, רואנדה. בטנזניה לקחתי סיכון ורכבתי 600 ק"מ של דרך עפר בשממה, שם פקחי שמורת הטבע לקחו עליי חסות. פגשתי דמויות מרתקות בפאבים של לוסקה, דגתי באגם קריבה וקיבלתי שיעור ריקוד בזימבבואה. רכבתי בכל מיני כבישים – מנפלאים עד לבלתי אפשריים. פגשתי אנשים, שמעתי את הסיפורים שלהם, שיפרתי להם את הסיפור שלי ואולי הצלחתי קצת לגעת בחיים שלהם. התגברתי על פחדים ואתגרים. היו פעמים שלא חשבתי שאצליח במסע הזה. והנה אני כאן, מחייכת מאוזן לאוזן.

    לא, לא גרתי עם שבטים פראיים שמסתובבים בעירום ומעוותים את גופם, אבל פגשתי אפריקה אחרת, מודרנית ומורכבת שהינה אולי אף אמיתית ורלוונטית יותר מזאת של התמונות מהנשיונל ג'אוגרפיק. הקשבתי יחד עם נשות שבט ההימבה חשופות החזה למוזיקת היפ-הופ אמריקאית בסמארטפונים שלהן. דיברתי עם נשים אפריקאיות על התסרוקות שלהן ועל החבר שלהן, דיברתי עם גברים על בדידותם. פגשתי רופאים שנלחמים במגפת האיידס והסטיגמות הסובבות אותה, חייתי עם ציידים מקצועיים ועם פקחי שמורות טבע. דיברתי עם הודים, לבנים, שחורים ויהודים שמהווים חלק מהיבשת המטורפת הזו. הצלחתי, אני מקווה, לקבל טעימה מהטבע, מהאנשים, מהתרבות, מהאוכל, מהמוזיקה, מהסוגיות המורכבות והקשיים העתידיים העומדים מול אפריקה.

    מחוויותיי באפריקה
    מחוויותיי באפריקה

    לאורך המסע נשאלתי פעמים רבות על ידי מקומיים מדוע יצאתי למסע כזה. הם לא יכלו לקבל את ההסבר שלי שכל מה שבאתי לעשות זה "לראות את אפריקה", והמשיכו להתעקש שוודאי אני עושה מחקר כלשהו. "נו, אז מה גילית במחקר שלך? מה הן התוצאות? מה תכתבי בספר?". "ובכן, מה שגיליתי זה שאפריקה יפה והאנשים בה טובים".

    עכשיו כששבתי לארץ, שואלים אותי לעתים קרובות "נו, אז איך היה?". קשה לסכם חוויה כזאת במילה. מדהים? כיף? טוב? לרכב דרך אפריקה על אופנוע זו חוויה חזקה, מאתגרת ומספקת, מלאה באי-ודאות והתמודדות וביופי של המפגשים עם הטבע ועם האדם. אנשים עשויים לחשוב שמסע כזה הוא מסוכן, אבל לא הרגשתי מאוימת או מפוחדת מאנשים זרים או בעלי חיים. ההיבט היחיד שבעיניי מסוכן בטיול כזה הוא הנהגים האחרים על הכביש. מהם צריך להיזהר, ולא מכייסים בשוק או אריות בסוואנה.

    לעתים קרובות במסע הרגשתי כמו חייזר שנחת מהחלל החיצון – הייתי תמוהה לחלוטין בעיני המקומיים. אישה! לבנה! שמטיילת לבד! על אופנוע! כבד! כל אחד מהמרכיבים האלה בנפרד הוא מיוחד – והכל ביחד זה בלתי נתפס. כאשר הייתי נעצרת במחסומים משטרתיים ומרימה את המשקף של הקסדה, השוטרים היו קופצים אחורה בבהלה וצועקים "זאת אישה!". אני מודה שזה עזר, מפני שמרוב תדהמה הם אפשרו לי לנסוע הלאה כמעט מיד. אבל תחושת הבדידות והניתוק הזו הפכה לקושי הגדול ביותר עבורי, דבר אשר לא ציפיתי לו כלל. אני בחורה עצמאית מאוד, ההפך הגמור מהבנות שצריכות חברה שתתלווה איתן לשירותים. לא מפריע לי להיות לבד ותמיד חשבתי שככה אעדיף  לטייל – עם היכולת לקבל החלטות משלי ובלי הצורך להקריב את החלום שלי כדי להתפשר עם הרצון של מישהו אחר. עד בוטסואנה זה עבד נהדר. פגשתי מטיילים אחרים, חברנו יחד לכמה ימים, נהנינו מהחברה אחד של השני, ולאחר כמה ימים רכבנו לדרכינו מבלי להגיע לשלב בו עולים אחד לשני על העצבים. זה היה שילוב מושלם בין חברותא לחופש.

    פגשתי זוגות אשר טיילו יחד והיו כל כך לא מתפקדים, שחשבתי שלי יש משימה הרבה יותר קלה. אבל כאשר המשכתי אל ליבה של מזרח אפריקה מצאתי את עצמי בין הערים הגדולות לבד לגמרי. הייתי מבלה שש שעות רכיבה ביום בדיבור עם עצמי בתוך הקסדה, מגיעה לאתר הקמפינג בערב, מורידה את הקסדה ומגלה שאין לי עם מי לדבר. וכשאתה רב עם עצמך אתה לא יכול להתעלם מעצמך או ללכת לחדר אחר בכעס. המלונות ואתרי הקמפינג בין ערי הבירה היו שוממים לחלוטין – אף אחד לא היה שם כבר חודשים ארוכים, וזו הייתה תחושה לא נעימה. מה שנתן לי כוח ברגעים כאלה זה המשפחה, החברים, וכל האנשים שפרגנו והגיבו לי בבלוג, בפייסבוק וכאן בסדרת הכתבות באתר. אז תודה רבה לכם על המילים הטובות, אני מעריכה את זה מאוד!

    כל בוקר מחדש...
    כל בוקר מחדש…

    ארנולד שוורצנגר אמר פעם (ואנא, בשבילי, תקראו את זה במבטא אוסטרי כבד): "כמו מישהו שמוליך צ'יטה בשדרה 42 בניו יורק, השרירים שלי הם נושא לשיחה". ובכן, האופנוע שלי הוא הצ'יטה שלי. בכל מקום בו עצרתי מיד התאסף סביבי קהל סקרנים והחל לשאול שאלות. אופנוע הוא דרך לליבם של אנשים. זאת רק עוד סיבה למה מסע על שני גלגלים הוא חוויה כל-כך עוצמתית. האתגרים ורגעי ה'היי' המטורפים ברכיבה על אופנוע הם משהו שאין דומה לו. זאת בהחלט, בעיני, הדרך הטובה ביותר לטייל.

    אני רוצה לחלוק כמה טיפים קטנים – חמשת הדברים שלא הייתי עוזבת את הבית בלעדיהם במסע הבא:

    1. זוג מגפיים טוב, גבוהים מספיק להגן על הקרסול אבל קלים ונוחים כך שניתן יהיה לצעוד איתם לפחות 10 קילומטר.
    2. שק שינה איכותי שעמיד בטמפרטורות נמוכות מאוד אבל מתקפל לגודל קטן, ופנימית משי. רוב הלילות שלי באפריקה היו קרים, ואין דבר גרוע יותר מלרעוד ולקפוא לילה שלם.
    3. כיסוי לאופנוע – נגד גשם ונגד גנבים.
    4. משאבת אוויר. המשאבה שלי התחברה להתקן קבע שהיה מחובר למצבר האופנוע כך שלא היה צורך לפרק פלסטיקה כל פעם מחדש. הזריזות והקלילות של ניפוח האוויר אפשרו לי לשחק עם לחץ האוויר בצמיגים ולהקפיד על לחץ גבוה על האספלט. בזכות זה הצמיגים שלי החזיקו מעמד 18,000 ק"מ ויכלו גם לסחוב עוד 5,000 ק"מ.
    5. שיקול דעת. אני השתדלתי להיות אחראית ושקולה בהחלטות שלי. רכבתי בזהירות ותכננתי לרכב מרחקים קצרים כל יום (350-400 ק"מ בממוצע). כמובן שלא רכבתי בלילה או בגשם. בדקתי כל לילה ליום למחרת אופציות ללינה, תחנות דלק לאורך המסלול, שאלתי אנשים רבים מהי איכות הכביש. לקחתי סיכונים, אבל סיכונים מחושבים. היו פעמים רבות בהן התלבטתי בין הביטחון והשעמום של כביש סלול לבין היופי והסכנה בדרך עפר. השתדלתי לשאול את עצמי כיצד מזג האוויר ישפיע על מצב הכביש, כמה כפרים יש לאורך הדרך והאם תהיה בה תנועה, וכמה זמן ייקח לי לרכב אותה (כמובן תוך הוספת שעתיים למה שאומר ה-GPS). היו פעמים בהן לקחתי סיכון ובחרתי בדרך ההרפתקנית יותר, אבל בזהירות. בסופו של דבר המשימה אינה לרכב מדרום אפריקה לקניה וחזרה, אלא להגיע הביתה בשלום.
    פגשתי אנשים
    פגשתי אנשים

    היו חמישה מרכיבים חשובים במסע שלי. ראשית – הרכיבה על האופנוע. בתחילת הדרך התקשיתי מאוד לרכב בשטח עם המפלצת הכבדה. אני מודה שישבתי פעם, אחרי תאונה קשה במיוחד, וספרתי את מספר הנפילות שלי. 40. זה הרבה. השינוי הגיע עם התבגרות וצבירת ניסיון, וכאשר הייתי במצבים בהם הייתי לבדי והיה לי אסור לעשות טעות. המוח הבין שאין סיכוי שהאופנוע נופל, וכך היה. כמו שכתבתי, הרכיבה על אופנוע היא מיוחדת במינה ומספקת יותר בעיניי מאשר עם כל כלי תחבורה אחר. שנית, המפגש עם המורכבות והיופי של אפריקה. בנוסף, אלמנט היציאה למסע לבדי, סולו. נדרשתי לא לפחד מהפגיעות שלי כמטיילת יחידה ולבטוח בזרים. התקשיתי להתמודד עם הבדידות, אבל מאידך ברור לי כי זכיתי בחופש, עצמאות וחיבור לאנשים רבים לאורך המסע. רביעית, כאישה שמטיילת לבד. לא הרגשתי מאוימת, אך אני מודה שהיו פעמים בהן הרגשתי שבגלל שאני אישה יש לי פחות ידע מכאני וכוח פיזי, דבר אשר הקשה עליי. מצד שני, לפעמים קל יותר להיות בחורה. חיוך קטן ישר מנטרל שוטרים משוחדים ופקידי מעבר גבול כעוסים.

    לבסוף, לפני שיצאתי למסע הזה החלטתי שהכתיבה תהיה חלק מהותי ממנו. רציתי לראות כיצד אני משתפרת בכתיבה, לחוות כיצד זה מרגיש לחשוף קשיים וחוויות אישיות, ולראות לאן הכתיבה תיקח אותי ואילו הזדמנויות יצאו לי ממנה. ואכן, הכתיבה יצרה את הרגע שהפך לגולת הכותרת של המסע עבורי. כאשר רק התחלתי בדרכי, כתב לי בחור אשר חי בקניה וסיפר לי כי עשה טיול דומה לפני 20 שנה. הוא הזמין אותי להתארח אצלו כאשר אגיע לקניה, וכך עשיתי. כשנפגשנו הוא חלק איתי כי הבלוג שלי עזר לו להעלות זיכרונות מתקופה מאוד יפה בחייו, כאשר כרגע הוא עובר קשיים רבים. הוא ציטט לי חזרה משפטים שאני כתבתי. עבורי זה היה הרגע המרגש ביותר במסע – התחושה שהצלחתי לעשות הבדל קטן בחיים של מישהו אחר, לעזור קצת. אני אסירת תודה על כך.

    כיף חיים!
    כיף חיים!

    במהלך המסע הבלאי לציוד שלי היווה את האינדיקציה היחידה עבורי לחלוף הזמן. כמעט כל פיסת בד – ממכנסי הרכיבה שלי, שקי הצד של האופנוע, הרשת של האוהל, ועד הרצועות הקושרות את התיק לאופנוע – החלו להיפרם. חוטים קרועים וחורים קטנים מופיעים אט אט. הלינקים בשרשרת של האופנוע החלו להתעקם, המשקף של הקסדה צבר כל כך הרבה שריטות שנעשה קשה לראות דרכו. לולא כל זה, לא הייתי מרגישה בחמשת החודשים שחלפו. עכשיו כשחזרתי לארץ אני מבוהלת שכל זה ייעלם כאילו לא היה. האם זה היה חלום? אין שינוי פיזי או מנטלי שאני יכולה להצביע עליו ולהוכיח לעצמי שהכל שונה עכשיו. כשנפרדתי מהחברים בדרום אפריקה ועליתי על הטיסה חזרה לארץ אמרתי לעצמי "יאללה, הגיע הזמן לחזור לחיים האמיתיים". אבל האם לא צריך לשאוף להפוך חיים כאלה לאמיתיים? לקום כל בוקר במקום חדש, לרכב דרך נוף עוצר נשימה עם כביש פתוח לפניך, רוח בגבך ושיר בלבך?

    אני מרגישה שלא עשיתי שום דבר מרהיב. ברוב הימים התעוררתי, ארזתי את החפצים על האופנוע, רכבתי כמה שעות, הגעתי לאתר קמפינג, הקמתי את האוהל שלי והלכתי לישון. אני מרגישה לא ראויה לשבחים שאני מקבלת. אבל לפעמים יש רגעים בהם אני מסתכלת מסביב ולוחשת לעצמי "זה די מדהים, שיצא לי לחוות את כל זה. הצלחתי לא רע". אני עדיין רחוקה מלעבד ולעכל את החוויה העצומה הזו. גלגלי השיניים עדיין מסתובבים. רק דבר אחד ברור לי – שהרצון העז לעלות חזרה על האופנוע ולצאת למסע הבא רק הולך וגדל אצלי בלב.

    נתראה במסע הבא…

    נתראה במסע הבא!
    נתראה במסע הבא…