אחרי ק.ט.מ, הגיע תורה של הוסקוורנה. עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל, השיקה הבוקר (ד') את ליין דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2017. לדגמים אלו חשיבות גבוהה מפני שמדובר בדור חדש לחלוטין שנבנה מהיסוד, בדיוק כמו הליין המקביל – דגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2017.
דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2017
השינויים בדגמי 2017 רבים, וכאמור האופנועים נבנו מחדש. השלדות חדשות, אם כי שומרות על הגאומטריה של הדגמים הקודמים, המנועים כולם חדשים לחלוטין, קומפקטיים וקלים מהעבר, הבולמים חדשים גם הם – בולמי ה-XPlor 48 מלפנים, ומאחור מונושוק וזרוע אחורית חדשים שמתאימים לשלדה החדשה. לבסוף, כל עבודת הגוף והארגונומיה חדשים לחלוטין ומעוצבים ברוח דגמי המוטוקרוס של השנה שעברה.
בבואה לתכנן את דגמי 2017 היו להוסקוורנה 2 מטרות עיקריות: הורדת משקל וידידותיות למשתמש. בסעיף הראשון הם הצליחו, כשמשקלם של כל הדגמים יורד בין 2 לבין 6 ק"ג. לגבי הסעיף השני, המשיכו לקרוא. פרט לכך יש חידושים כמו בקרת אחיזה שמגיעה כסטנדרט בכל דגמי ה-4 פעימות, יחד עם בורר מפות ניהול מנוע, ודגמי ה-2 פעימות מקבלים גל איזון להפחתת הוויברציות.
הפחתת משקל, שיפור הידידותיות
ה-TE125 הפופולרי לא מיוצר עוד ברישוי צהוב בשל תקינת יורו 4, וחבל מאוד שכך. מעתה ניתן להשיג אותו רק ברישוי אפור, אם כי בשלב זה הוא לא מגיע ארצה. כך נותרו להוסקוורנה 6 דגמים בליין האנדורו שלה – 2 דו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק, ו-4 מרובעי פעימות בנפחים 250, 350, 450 ו-501 סמ"ק.
מהתרשמות רכיבה קצרה על כל הדגמים למעט ה-450, אנחנו יכולים לספר כי הרושם המצוין שהשאירו עלינו דגמי 2017 של ק.ט.מ בהחלט עובר הלאה גם לאחים הכמעט תאומים. ה-TE250 מתגלה, כצפוי, כאופנוע אנדורו דו-פעימתי ורסטילי וקל לרכיבה עם מערכת מתלים סופגת ויציבה. ה-TE300 לעומתו הרגיש חזק מדי לקרקע הטחונה של סוף הקיץ.
TE250 – דו"פ ורסטילי
במרובעי הפעימות ה-FE250, כמו ה-250EXC-F, הוא אחד מאופנועי האנדורו הקלים ביותר לרכיבה, אם כי האופנוע שעליו רכבנו דורש כיוון יסודי לבולמים, שהרגישו רך ורופס מדי. זה כמובן יתבצע במבחן המלא שנבצע לו. ה-FE350 מרגיש במיוחד שעבר דיאטה רצחנית, בעיקר ברוחב שלו באזור מיכל הדלק, וגם הוא משתפר מהעבר. לסיום ה-FE501, שבדיוק כמו אחיו הקטום – מרגיש נשלט וסופר-קל לרכיבה, למרות הכוח הרב שהוא מפיק. חתלתול קראנו לו. כמובן שמבחנים מקיפים לכל אחד מהדגמים נפרסם פה בקרוב.
FE250 – הכי קל לרכיבה
בעופר-אבניר, שחולשים כיום עם המותג הוסקוורנה על כרבע משוק האנדורו המקומי מאז הקאמבק של המותג ארצה במאי 2014, שמרו על מחירי דגמי 2016 במעבר ל-2017.
נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים בשורה, 999 סמ"ק, 16 שסתומים, DOHC, יחס דחיסה 12.2:1, 143 כ"ס, 10.8 קג"מ, 6 הילוכים, שלדת אלומיניום, בולמים קדמיים הפוכים מתכווננים מלא, זרוע אלומיניום עם מונושוק – כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, בלמי דיסק קדמיים 2X320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים, אחורי 220 מ"מ, מערכת ABS, מערכת בקרת החלקה, גובה מושב 810 מ"מ, בסיס גלגלים 1,460 מ"מ, משקל 209 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 190/50ZR17
סוזוקי GSX-S1000 – ג'יקסס
מה זה?
ה-GSX-S1000 של סוזוקי, או בקיצור ג'יקסס (על משקל ג'יקסר), הוא הסופר-נייקד של סוזוקי לקטגוריה החמה הזו. הוא הוצג לפני שנתיים במילאנו, עלה לישראל בדיוק לפני שנה, וכעת הופשר לרכיבות מבחן. הוא גם האח הגדול של ה-GSR750 הפופולרי.
לצערה של סוזוקי, הג'יקסס הגיע קצת באיחור, כתשובה ל-CB1000R של הונדה ול-Z1000 של קוואסאקי, רגע לפני שה-MT-10 של ימאהה הוצג.
בבסיס האופנוע שלדת אלומיניום ומנוע שנלקח מהג'יקסר הגדול (הדגם הקודם) וכויל מחדש. העיצוב סטריטפייטרי לגמרי, הבולמים הקדמיים ההפוכים מתכווננים באופן מלא, מאחור יש זרוע אלומיניום עם בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, וכצו האופנה יש קליפרים רדיאליים מלפנים. מבחינת אלקטרוניקה הוא כולל מערכת ABS (לא ניתנת לניתוק) ומערכת בקרת החלקה בעלת 3 מצבים וניתוק, ויש גם לוח שעונים קטן ודחוס שמציע פחות מהסטנדרט המקובל בסגמנט, אבל לפחות נשלט כולו מהכידון, מבית המתגים השמאלי.
הוא אופנוע יפני פשוט יחסית, אבל יש לו כמה יציאות איכותיות כמו מערכת בקרת ההחלקה, הבלמים הרדיאליים, ואפילו הכידון האיכותי של רנטל.
הסופר-נייקד של סוזוקי – מגיע קצת באיחור
ביצועים
באופן כמעט מפתיע כשזה מגיע מיצרנית יפנית שמרנית יחסית, הג'יקסס מציע חבילת ביצועים מצוינת. המנוע כצפוי חזק מאוד, אבל הוא בעיקר מעניין. ראשית, יש לו סאונד ג'יקסרי לחלוטין, למרות מערכת הפליטה החנוקה תואמת יורו 4 – וזו המחמאה הגדולה ביותר שהוא יכול לקבל. שנית, הוא סופר-גמיש, אולי המנוע הגמיש ביותר שעליו רכבנו. כמה גמיש? ובכן, ברכיבה בהילוך שישי על סל"ד סרק (28 קמ"ש בדיוק), ועוד בהרכבה, כשפותחים גז הוא מאיץ, וחזק. בהמשך הסל"ד הכוח נבנה בהדרגתיות ובהחלטיות, ואז קצת אחרי סל"ד הביניים מגיעה דחיפה חזקה שמעיפה את המוח לאחור – בדיוק כמו שמנוע ליטר אמור לעשות. אז אמנם אין לו 200 כ"ס כמו במקור, וגם לא 150 או 160 כ"ס כפי שהקטגוריה מכתיבה, אבל זה חתיכת מנוע מרגש, עם ערך מוסף של יעילות. או להפך.
גם ההתנהגות מצוינת. הבולמים קשיחים וספורטיביים, אבל ההידראוליקה בהחלט טובה והיא סופגת היטב את תחלואי הדרך ושומרת על יציבות האופנוע. כשלוחצים את הג'יקסס, למשל על כביש מפותל, הם ממשיכים בקו של שמירת היציבות ומספקים המון ביטחון לרוכב לפתוח גז מוקדם. כאן נקודה קטנה לביקורת – הפתיחה הראשונית של המצערת ממצב סגור מלווה במכה קטנה, מה שמחייב עבודת מצמד להחלקת הכוח. נחזור להתנהגות. הג'יקסס פונה מצוין וההיגוי שלו זריז ואינטואיטיבי. גם הבלמים מצוינים בסך הכל – עוצמתיים בדיוק במידה ועם יופי של רגש, וגם ה-ABS נכנס לפעולה בדיוק בזמן. פנטסטי.
מנוע גמיש וחזר, התנהגות מעולה
איך זה מרגיש?
כמו סטריטפייטר יפני מודרני. ללא ספק מרגישים פה את הפער בין הג'יקסס לבין הדורות הקודמים של הסופר-נייקדים היפנים. הוא מרגיש קטן מאוד, קצר, ואפילו לא יהיה מוגזם להגיד דחוס, וזה בא בקורלציה מלאה עם העיצוב הסטריטפייטרי של מנוע-שלדה-מיכל דלק גדולים, וקצוות – זנב ופנס קדמי – קטנטנים. אז כך בדיוק זה מרגיש כשיושבים עליו. התחושה הזו היא עוצמתית וספורטיבית, ואנחנו אוהבים אותה.
שיוט נינוח מתבצע על סביב 150 קמ"ש, שכן מיגון רוח אין פה כלל. יחד עם זאת, הג'יקסס מסוגל להגיע למהירויות מאוד גבוהות בזכות המנוע החזק שלו. אנחנו למשל סגרנו את הגז ב-260 קמ"ש, וגם זה מפני שהחוסר במיגון רוח כמעט וגרם לנו לתלישת צוואר. למנוע היו עוד כמה קמ"שים בקנה.
אהבנו במיוחד את גמישות המנוע, שמאפשרת לרכב על מספר הילוכים שונים במהירות נתונה או לצאת לעקיפה בלי להוריד הילוך. אהבנו גם את כיול הבולמים, שמצד אחד מספק ספורטיביות מרשימה, אבל מאידך מאפשר גם נוחות לא רעה בכלל.
תנוחת הרכיבה נוחה וניטראלית בסך הכל, אם כי המושב קצת לא נוח לאורך זמן. מושב המורכבת נוח הרבה פחות בגלל הנטייה הקלה שלו קדימה בשילוב הריפוד המחליק, שגורמים למורכבת האומללה להחליק קדימה אל הרוכב ולשפר עמדה לעתים קרובות מאוד. רוב המורכבות הקשוחות שלנו לא התלוננו, אבל מיעוט מהן דווקא כן.
סופר-נייקד דחוס, ספורטיבי ועוצמתי
סיכום ועלויות
ה-GSX-S1000 הוא מכונה מעולה, ואפילו מפתיעה. מעולה בגלל המנוע האדיר, המתלים המצוינים, תחושת הדחיסות וחבילת המתלים הטובה, כשכולם יחד מתחברים לאופנוע אחד שלם ומגניב עם הרבה שמחת חיים. מפתיעה מפני שלא ציפינו מסוזוקי ליציאה הזו. בעיני רוחנו ראינו אופנוע משעמם יותר, מעין סוג של UJM מודרני, ואנחנו שמחים לגלות שהתבדינו.
מבחינת מחיר, הג'יקסס נמצא בדיוק במיקומו על סקאלת הסופר-נייקדים. הוא יקר יותר מההונדה ומהקוואסאקי, שנמכרים כרגע במחירי מבצע קבועים למדי, וזול יותר מה-MT-10 החדש והמגניב בכ-6,000 ש"ח. האירופאים הזולים יותר – הטואונו וה-S1000R – נמצאים כבר באזור ה-110 אלף פלוס. בכל זאת, היינו מרוצים יותר אם מחירו של הג'יקסס היה נמוך יותר והוא היה מחזיר עודף מ-90 אלף ש"ח. אבל אחרי הכל צריך לזכור את השורה התחתונה – שאפו לסוזוקי על האופנוע המגניב וגם על הסאונד הג'יקסרי. הלוואי שימשיכו לייצר שם אופנועים מגניבים כאלה, כי הם קצת נעלמו לאחרונה.
יופי, הגשמת את משאלת גיל ההתבגרות שלך. יש לך בן זוג עם אופנוע. את כבר עפה על עצמך כאילו אין מחר, מתכננת לך בראש מיני אאוטפיטים סקסיים שתעטי על עצמך בעודך חובקת את המסוקס כשאתם רכובים לעבר השקיעה, ממש כמו בסצינות הרומנטיות של 'TOP GUN'.
אז הרשי לי רגע להיות משביתת השמחות (בכל זאת, רבע פולנייה וזה) ולתת לך בפנים כמה אמיתות מטלטלות בנושא. שלא תגידי שלא הזהרתי.
Yafutoo-in-La-La-Land
* * * * *
יש לך פן? זהו, שכבר לא!
אם בן הזוג שלך רוכב אחראי, הוא ידאג לך לקסדה איכותית ומלאה, כזו שתגן על כל הפנים היפות שלך, אלה שחבל עליהן. קחי בחשבון רק שבזמן שהיא מגנה על הפנים, היא תחרב לך על הדרך את הפן המושקע שאת מקפידה לתחזק מדי כמה ימים.
'פן קסדה', מכירה? עכשיו תקבלי אותו בחינם.
חובבת עגילים? שכחי מהם. מכל סוג של עגיל, לצורך העניין – צמוד, תלוי, מטפס.
אין מצב שהתכשיט הזה שורד שנייה אחת של חבישת / הסרת קסדה. מי שלא חוותה מוט עגיל מרושע שננעץ בחלק הרך של אחורי האוזן בעודך מנסה לשווא ובאלגנטיות להסיר את הקסדה בלי לתלוש את התנוך – לא חוותה כאב מימיה.
איזה מזל שיש גם טבעות ושרשראות להשלמת המראה.
פריקית של משקפי שמש? גם סוג של בעיה.
נניח אלה של 'שאנל', שמשכנת עליהם כליה, טחול ואונה אחת של הכבד? החזירי אותם למגירה. מספיק שלקח לך זמן להפנים שאת משקפי השמש מניחים אחרי חבישת קסדת הפנים המלאה. או-אז את עלולה לגלות לחרדתך שמוטות הזוג המפונפן האהוב עליך פשוט לא נכנסים ל'אין רווח' שנשאר בין הרקות לפנים הקסדה, ואם הם כן נכנסים, גשר האף שלהם יעבור תכופות לאזור הגבות ובמהלך הנסיעה תצטרכי בכל פעם להרים את משקף הקסדה, למקם אותם שוב – וחוזר חלילה.
ובואי ונדבר שנייה על האיפור.
אם את חובבת איפור (מודה באשמה, נו…), זה בדיוק הזמן לעבור לפורמולות עמידות במיוחד, אחרת תמצאי את עצמך משאירה – מילולית – את ה'פנים' שלך על ריפודי הקסדה אחרי שנייה וחצי, או לחלופין מוצאת את האודם מרוח לך מכיוון האף – צפונה, בואכה אזור המצח.
מסקרה עמידה – נעים מאוד; נעים מאוד – מסקרה עמידה.
זוהי תחילתה של ידידות מופלאה, שכן היא עומדת להיות חברתך הטובה ביותר מרגע זה ואילך. כל זאת כמובן במידה שהתמזל מזלך ושאין לך עין ימנית, כמו אצלי, שתמיד תשמח להזכיר לך שהיא שמה פס מוחלט על איפור העיניים המושקע שדפקת ותתחיל לדמוע את עצמה למוות בשנייה שתיכנס רוח דרך משקף הקסדה המורם. במקרה הזה גם מסקרה עמידה לא תעזור ותמצאי את עצמך יורדת מהרכיבה עם איפור עין מעושן, בלי שהתכוונת. כשהדגש הוא על 'עין'. בבודדת.
גם עם העקבים יש סוג של סרט.
תכלס, אם נחשוב על זה (ויסלחו לי כאן כל הפמיניסטיות על הדימויים הסמי-פטריארכליים) – אין יותר סקסי מבחורה על עקבים שיורדת מאופנוע בתנועות חתוליות. אפעס, בפועל אין סיכוי בעולם שזה יקרה עם סנדלי עקב קוקטיים, אלא אם כן את 'קיקה', על הסט של אלמודובר.
שנני לעצמך חזור ושנן ובקול רם – האויב הגדול ביותר של נעלי העקב הן רגליות המתכת התמימות למראה שהמסוקס שלך יפתח לך באלגנטיות לפני כל רכיבה. מסתבר שהאבירות לא פסה מן העולם. נעלי העקב החדשות שרכשת – כן.
כל זאת, אגב, על סמך ניסיון מצער עם זוג מגפי 'סאמפל' שעלו לי הון. עליתי עם זוג עקבים, ירדתי עם אחד וחצי.
והתיק, מה איתו?
אם למר בחור יש טוסטוס עירוני, הרי שהסתדרת בחיים. אלה לרוב מגיעים עם תא אחסון חינני שאליו ניתן לתחוב תיקי נשים וזוטות אחרות. אבל אם נפלת על משהו כבד וספורטיבי יותר – את בבעיה חבובה!
שום תיק קלאץ' אופנתי לא ישרוד נסיעה נורמטיבית, גם אם יאופסן בינך לבין המסוקס. אל תנסי אפילו להחזיק אותו ביד, כי סביר להניח שהוא פשוט ישמש כמפרש שיקרוס בשנייה שבה תחצו את ה-100 קמ"ש. האופציה הלא אופנתית היא פשוט לאמץ את השיטה הגברית של תחיבת כל עניינייך האישיים בכיסי המעיל או המכנסיים, או לחלופין – לעבור לתיק גב. איזה מזל שאלה החליטו לעשות קאמבק מטורף ואפשר למצוא עיצובים יותר ענוגים מאשר תיקי המוצ'ילה של שנות השמונים.
עקבים, סקיני ג'ינס או תיק? חישוב מסלול מחדש!
אבל כל הכתוב לעיל בטל בשישים, כיוון שעדיין לא התחלנו לדסקס אפילו את עניין הגרדרובה. או ה-'אין גרדרובה', לצורך העניין. מהיום והלאה, מה שיקבע את תמהיל פרטי הביגוד שלך הוא בעיקר המעיל הממוגן.
לכאורה מדובר בפריט לבוש נחשק למדי, צמוד לגוף ומחטב בדרך זו או אחרת, אך אליה וקוץ בה – הוא אמור לשבת טוב על הגוף, משמע תתקשי ללבוש יותר מדי דברים מתחתיו.
קרי, הז'קט המחויט השווה שעפת עליו ב'זארה' – יצטרך להישאר שם. גם השמלה ההורסת משוק המעצבים לא ממש תצלח לרכיבה (או כל חצאית מתנפנפת, בהתאם), אלא אם את בקטע של 'ליידי צ'טרלי' (שזה מגניב כשלעצמו, רק לא כשיש רוח פסיכית שמנשבת לך בין הרגליים ב-120 קמ"ש).
"נו יופי", את ממלמלת לעצמך כרגע בבוז. "אפשר עדיין ללבוש מכנסיים שווים!". או, תעצרי רגע גם כאן. לא כל סוג מכנסיים. מכנסונים קצרים זה אולי פריט הכרחי בלבנט שלנו בחום יולי-אוגוסט, אבל זה לא בטיחותי בשיט. גם מכנסיים ארוכים ומתרחבים לא ממש תופסים פה, אלא אם בא לך שיתפסו בכל מיני אגזוזים, רגליות ושאר מרעין בישין.
בצר לך תיאלצי לבחור בגזרה שנצמדת מאד לקווי הגוף, אבל שלא תרגיש כמו חוסם עורקים אחרי רכיבה ממושכת בהרי ירושלים (מניסיון מר של אחת שחוותה על בשרה את תחושת הנימול שהתלוותה להורדת הסקיני ג'ינס אחרי נסיעה שכזו).
וזה מבלי שדיברנו פה על חשיבותה של החזייה. זוכרת מה קורה כשאת רצה? אז כזה, אבל הרבה יותר אלים מבחינת כוחות הפיזיקה שפועלים עלייך.
רק שמה לך את זה כאן.
'פן קסדה' בחינם
* * * * *
התבאסת? לא נורא.
יש מצב שגם אם הפנמת את כל אלה והשכלת איך מתנהלים בחוכמה מבחינה אסתטית, הכל עלול לרדת לטמיון למשך לפחות שישה שבועות בהם תמצאי את עצמך סועדת את המסוקס המגובס, כי הוא שבר את הרגל בתאונה זניחה למדי.
שימי על עצמך את תחפושת המלצרית, הנהגת, הכובסת, המבשלת, האם הרחמנייה והפסיכולוגית – כי אין דבר מכמיר לב יותר מגבר פצוע.
מפעל ייצור האופנועים של הונדה בקוממוטו חזר לפעילות מלאה – כך על-פי הונדה. המפעל, שנמצא בחבל ארץ שאותו פקדה רעידת אדמה באפריל השנה, עצר את הייצור באמצע אפריל בשל הנזק הרב שרעידת האדמה גרמה. בתחילת מאי חזר המפעל לפעילות חלקית מאוד, וכחודש לאחר מכן חזרו לייצר רק דגמים חשובים. כעת כאמור, המפעל חוזר לפעילות מלאה.
המפעל בקוממוטו מייצר את דגמי האופנועים הגדולים של הונדה, וביניהם האפריקה טווין. זו אחת הסיבות אפוא שבהונדה לא מצליחים לספק את הביקוש הגבוה לדגם הפופולרי, שיצא רק בתחילת השנה. אולם כעת, עם החזרה המלאה לייצור במפעל, בהונדה צפויים להגביר את קצב הייצור ולספק את כל ההזמנות בזמן קצר יחסית.
הנה וידאו קצר שעשינו על האפריקה טווין לא מזמן, סתם בשביל להיזכר כמה האופנוע הזה כייפי:
האפריליה קאפונורד ראלי מגיע עם חישוקי שפיצים במקום יצוקים (קדמי "19, אחורי "17), משקף גבוה, מגני מנוע ומגני גחון, מגני ידיים סגורים, פנסי ערפל LED, מושב בגובה 840 מ"מ, וצמד ארגזי מתכת בצבע האופנוע.
מבחינת אלקטרוניקה יש בולמים אלקטרוניים סמי-אקטיביים עם 4 מצבים, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-3 מצבים, מערכת ABS, מערכת בקרת החלקה, בקרת שיוט, ואפליקציה של אפריליה המתחברת לאופנוע ומספקת נתונים מהרכיבה. לקאפונורד מנוע וי-טווין הלקוח מהדורסודורו 1200 ומספק 125 כ"ס ו-11.7 קג"מ.
המדריך השלם לתחזוקת קסדה. קבלו 10 כללים שיעזרו לכם לשמור על קסדת הרכיבה שלכם בטיחותית יותר, נוחה יותר ונעימה יותר.
הקסדה היא אישית – אל תתנו אותה לאחרים!
הקסדה היא שלכם, ושלכם בלבד. עם הזמן היא מתאימה את עצמה למבנה הפנים שלכם, כך שעליכם היא תשב בצורה הטובה ביותר. אל תתנו לאחרים לרכב עם הקסדה האישית שלכם, מהסיבה הפשוטה שאתם לא רוצים שמבנה פנים של אדם אחר יהיה בתוך הקסדה שלכם. חוץ מזה, אתם גם לא רוצים זיעה של אדם אחר אצלכם בקסדה.
אל תאכסנו ציוד בתוך הקסדה
מכירים את זה שמסיימים רכיבה, מורידים קסדה וכפפות, ואוטומטית זורקים לתוך הקסדה את הכפפות, המפתחות, הטלפון והסיגריות? אז זהו, שעדיף שלא. אתם לא רוצים את כל הג'יפה שיש בכפפות הרכיבה אצלכם בתוך הקסדה ועל הראש. תשאירו את הקסדה נקייה מחפצים, היא לא חלל אכסון. את הכפפות תחזיקו בנפרד או שתשימו בתיק.
הקסדה היא לא תא אכסון
הניחו את הקסדה על הבסיס
השתדלו להניח את הקסדה תמיד על בסיסה (חלקה התחתון) ועל משטח יציב. קסדה שמונחת הפוך נשרטת, ואף עלולה להתגלגל על המשקף ואז גם הוא יישרט. עם הזמן הקסדה תיראה מגעיל, וכך גם יהיה היחס שלכם אליה. בנוסף, הניחו את הקסדה על משטח יציב על מנת שלא תיפול. זה לא כל כך נעים וגם לא בטיחותי כשקסדה נופלת – למשל ממיכל הדלק של האופנוע – וחוטפת מכה. זכרו שתפקידה של הקסדה להגן על הראש, ואתם רוצים שגם יהיה לכם נעים בתוכה.
תנו לקסדה מקום של כבוד
כשאתם בבית, השתדלו לא להניח את הקסדה על השולחן או על הספה. תנו לה את הכבוד המגיע לה והתקינו מדף ייעודי לקסדות – שם הקסדה או הקסדות יעמדו אחר כבוד. אם אתם ממש חברים, אז התקינו מדף מספיק גדול כדי לארח גם קסדות של חברים שבאים לבקר.
מקום של כבוד, מונחת על הבסיס
שמרו על המשקף נקי
משקף הקסדה הוא החלון שדרכו אתם רואים את כל מה שקורה על הכביש, לכן שמרו עליו נקי ושלם. בהמשך לסעיף הקודם, כשהקסדה לא בשימוש הניחו אותה כך ששום דבר לא ייגע במשקף על מנת שלא יישרט. בנוסף, הקפידו לנקות את המשקף לעתים קרובות מאוד. אפשר לנקות את המשקף עם מגבונים לחים, עם מטלית רכה טבולה במים או בתרסיס לניקוי חלונות, ואז לייבש ולנגב עם מטלית בד רכה (למשל מיקרופייבר) או עם מטלית לניקוי משקפיים. אחת לכמה זמן פרקו את המשקף ושטפו אותו היטב במים זורמים.
יש גם חומרים ותרסיסים ייעודיים לניקוי משקפים שעושים עבודה טובה בהחלט, אולם אנחנו מעדיפים לשמור על פשטות ולהשתמש בחומרים שיש בכל בית בלי להשקיע כסף מיותר. מטלית רכה ומים או תרסיס לניקוי חלונות יעשו היטב את העבודה ולא יפגעו במשקף.
שומרים על משקף נקי
שמרו על הריפודים נקיים
מכירים את זה שהריפודים הפנימיים של הקסדה כבר נהיים שחורים מרוב השימוש והזיעה שנדבקה בהם? אז אל תגיעו למצב הזה. רוב הקסדות המודרניות מגיעות עם ריפודים פריקים. אחת לכמה שבועות פרקו את הריפודים מהקסדה וזרקו אותם למכונת הכביסה יחד עם שאר הכביסה שלכם (30-40 מעלות, כביסה צבעונית רגילה). לאחר מכן שימו אותם לייבוש (לא בשמש ישירה ולא במייבש כביסה) והחזירו אותם לקסדה. פתאום תגלו שהרבה יותר נעים לראש שלכם להיות בתוך הקסדה, וזה משליך באופן ישיר על הבטיחות. מה גם שאחרי הכביסה כריות הלחיים נוטות לחזור לנפח המקורי שלהן, אז הקסדה גם תרגיש לכם יותר הדוקה – כמו חדשה.
זה המקום לנפץ מיתוס: כביסה במכונה לא פוגעת בריפודי הקסדה כמו שאינה פוגעת בשאר ציוד הרכיבה שעשוי מבד כזה או אחר, בדיוק כמו שכביסה אינה פוגעת בבגדים שלכם שאותם אתם מכבסים. יותר מזה – כביסה תזיק לריפודים משמעותית פחות מהמלחים של הזיעה שלכם. לא לחשבן – לכבס!
אגב, גם לניקוי ריפודים תמצאו חומרים ייעודיים, אבל גם כאן נמליץ להיצמד לשיטה השמרנית – כביסה.
ישר למכונת הכביסה!
נקו את הקסדה
גם הקסדה עצמה צריכה להיות נקייה. שאריות ברחשים, אבק, רסס מרכבים שנסעו לפניכם על כביש רטוב – כל אלה יכערו את הקסדה, אבל גם עלולים לפגוע בה לאורך זמן בגלל החומצות והמלחים שבהם.
כשהקסדה מתלכלכת, השקיעו כמה דקות לניקוי יסודי, כולל של פתחי האוורור. אפשר לנקות עם מטלית לחה, עם מגבונים לחים או עם תרסיס לניקוי חלונות ומטלית רכה. הקפידו לנקות גם את הפתחים הקטנים וחיבורי הפלסטיקה השונים.
שמנו את צירי המשקף
קסדות חדשות, בעיקר האיכותיות מביניהן, מגיעות בדרך כלל עם בקבוקון של שמן סיליקון כזה או אחר שמיועד לצירי המשקף. אחת לכמה זמן – אחרי ניקוי יסודי, שימו טיפה או שתיים משמן הסיליקון הזה על צירי המשקף והחיבור שלו על מנגנון הפתיחה והנעילה. אז תגלו שהמשקף נפתח וסגר הרבה יותר חלק ונעים, והוא גם אוטם טוב יותר.
אחרי הניקוי – טיפת שמן סיליקון על הצירים
נשיאת קסדה – לא מהריפודים
נכון שבאופן אוטומטי כשמורידים קסדה נושאים אותה מהריפודים או מהסנטר? אז התשתדלו להימנע מזה. לאורך זמן, הלחץ שהיד מפעילה על הריפודים גורם לחומר הפנימי של הקסדה להימעך, ואז ההתאמה לפנים תהיה פחות טובה, והסכנה ברורה. אז נכון שזה קצת מעיק, אבל מומלץ לקחת את הקסדה איתכם בתוך השק הייעודי שלה. ככה גם הסיכוי למכות ופגיעות קטן משמעותית.
בכל מקרה – לא להרים את הקסדה מהמשקף. זה מלכלך אותו ועלול לפגוע בצירים.
חומרים ייעודיים זה נחמד, אבל העיקר זה מטלית רכה
הקסדה לא בשימוש? כסו אותה
אם הקסדה לא נמצאת בשימוש, גם אם מדובר בימים ספורים, כסו אותה בשק הייעודי שלה. כך הקסדה תישמר טוב יותר.
ובחייכם, תחליפו קסדה לפעמים
אורך החיים של קסדות לפי היצרנים עומד בממוצע על 5 שנים. אולם אנחנו בישראל, לא בשווייץ, ואחרי 5 שנות שימוש בשמש ובזיעה הלבנטינים, הקסדה עלולה להיראות ולהרגיש כמו פח. תנו לראש שלכם את הכבוד שמגיע לו והחליפו את הקסדה לפני שהיא מתבלה לגמרי ומתפרקת.
לא חייבים לרכוש קסדה ב-4,500 ש"ח. קיימות היום בשוק לא מעט קסדות תקציב במחירים הנמוכים משמעותית מ-1,000 ש"ח, והן מספיק בטיחותיות וגם נוחות למדי. קסדה כזו אפשר להחליף אפילו אחת לשנה, וכך ליהנות מקסדה 'טרייה' ובטיחותית כל הזמן.
החשיפה הרשמית הייתה אמורה לקרות ב-4.9, אבל MV אגוסטה הקדימה בשבוע. אחרי 2 טיזרים, אגוסטה חושפת את היצירה החדשה שלה, שעוצבה על ידי סדנת זגאטו המפורסמת. ככה נראה ה-F4Z.
MV אגוסטה F4Z של סדנת זגאטו
ה-F4Z הוא תרגיל בעיצוב של סדנת העיצוב היוקרתית, והוא בנוי על פלטפורמת ה-F4 האייקוני. כל המכאניקה זהה לחלוטין, ורק עבודת הגוף עוצבה מחדש.
אולי אנחנו לא מבינים גדולים בעיצוב ומודרניזציה ואולי אנחנו גם קצת 'אולד סקול', אבל לדעתנו האופנוע הזה פשוט מכוער. כשחושבים על ה-F4 של טמבוריני, שכבר כמעט 20 שנה שהעיצוב האייקוני שלו לא השתנה ועדיין נראה סופר-מודרני, ועל בסיסו בנוי ה-F4Z, אנחנו לא מצליחים שלא להזדעזע מהפער הבלתי נתפס.
אז אולי אנחנו קצת מגזימים, אבל מה שבטוח זה שהתגובות ליצירה מאוד קיצוניות – או שאוהבים אותו או שממש לא. את דעתנו תוכלו לראות בכותרת.
מטרו-מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה ותחילת שיווקו של הטרייסט 700– התורר שבנוי על בסיס ה-MT-07.
הטרייסר 700 עושה שימוש במנוע ובשלדה של ה-MT-07, אולם כדי להקנות לו יכולות תיור בוצעו כמה שינויים כמו הארכת הזרוע האחורית ובסיס הגלגלים ושינוי המזלג הקדמי. תנוחת הרכיבה זקופה ומרווחת ביחס ל-MT-07, מיכל הדלק גדל ל-17 ליטרים, המשקל הכללי עומד על 196 ק"ג ויש מערכת ABS כסטנדרט. הטרייסר 700 אמור להציע אופנוע רב-תכליתי ונוח, עם שמחת חיים, וכמו כל סדרת ה-MT של ימאהה – במחיר נגיש.
מחירו של הטרייסר 700 נקבע על 64,985 ש"ח לגרסה הבלתי מוגבלת (70 כ"ס). בקרוב תגיע גם הגרסה המוגבלת לרישיון A1 (כ-47 כ"ס) במחיר זהה.
