בחמישי הקרוב, 30.6, יתקיימו אירועי 'לילה לבן' בתל-אביב, במסגרתם יישארו העסקים ומקומות הבילוי פתוחים עד לשעות הבוקר. במקביל, הונדה אופנועים תקיים את הגרסה שלה ללילה לבן – הפנינג מכירות ולקוחות משעות הערב ועד חצות.
במסגרת אירוע לילה לבן בהונדה יישאר הסניף המרכזי של הונדה ברחוב שבח 5 בתל-אביב פתוח עד חצות, כשבשעות הערב יתקיים בו הפנינג מכירות הכולל מוזיקה בירה, ויינתנו הנחות מיוחדות על אופנועים ואביזרים.
האירוע יחל בשעות הערב ויימשך עד חצות. קהל הרוכבים מוזמן.
אסן, החל ממקצה הדירוג Q2 ועד לתום המרוץ, היה תחת השפעתו של מזג אוויר משתנה. שלושת מקצי האימון הראשונים היו יבשים. מקצה האימון הרביעי ומקצי הדירוג היו רטובים. החימום הבוקר היה שוב על מסלול יבש, אבל גשם חזר לפקוד את אסן לקראת תום מרוץ ה-Moto2. מזג האוויר המשיך להתעמר ברוכבים גם במהלך המרוץ.
אנדראה דוביציוזו מצליח לכבוש את הפול פוזישן בהקפה האחרונה בדירוג, כשהוא עוקב אחרי ולנטינו רוסי וכשסקוט רדינג עוקב אחריו. השלישייה סוגרת את קו הזינוק בסדר הזה. מרקז מצליח לרסק את האופנוע שלו עוד בטרם סיים את ההקפה ביציאה מהפיטס, והוא משאיל ללא רשות קטנוע של צלם על מנת לשוב לפיטס. צוותו מצליח להכין את האופנוע השני שלו, שהיה בסט-אפ יבש, ממש ברגע האחרון, ומאפשר לו הקפה אחת מדודה שממקמת אותו רביעי על הגריד. לו מרקז לא היה מייצר הקפה מדודה אחת הוא היה מזנק עם יאנונה מקצה הגריד. לורנזו, שמתקשה ממש על המסלול הרטוב של אסן, מדורג 11 בזינוק, וכך גם וינאלס שמדורג 12. פדרוסה מתקשה עוד יותר מלורנזו וממוקם 18 בזינוק. כך גם צמד רוכבי טק 3, פול וסמית', שממוקמים 13 ו-16 בהתאמה.
גשם יורד על אסן ומנהלת המרוץ מכריזה על מרוץ רטוב. מזג האוויר לקראת הזינוק רומז על מרוץ דגל לדגל, כשהמסלול הולך ומתייבש. בזינוק רדינג נכנס ראשון לפנייה 1, אבל יוצא רחב ונסוג למקום השמיני. מנגד, דובי ורוסי שומרים על מיקומם בזינוק. לורנזו מזנק ממקום עשירי לשישי, פדרוסה מזנק למקום השישי, ומגדיל לעשות יאנונה שממוקם תשיעי אחרי שזינק אחרון. בהקפה השלישית יוני הרננדז על הדוקאטי של אספר עוקף את רוסי ודובי ומוביל לראשונה בחייו מרוץ MotoGP. רוסי ודובי מחכים שצמיג הגשם הרך של הרננדז יישחק על מנת לסגור את הפער, כשהם נעולים בצמיג גשם קשה. יאנונה מצליח להדביק את מרקז, והשניים נאבקים על המקום הרביעי. לורנזו ווינאלס מתקשים להתמודד עם תנאי המסלול והם נסוגים לאחור. לורנזו נעצר במקום ה-20, בעוד וינאלס מצליח להתאושש מעט ולהתקדם בדירוג למקום ה-13. בהקפה התשיעית הגשם חוזר, ושתי הקפות לאחר מכן ארובות השמיים נפתחות מעל אסן והמסלול הולך וטובע במים. הגשם גובה קורבנות בדמותם של הרננדז המוביל ויאנונה שנאבק עם מרקז.
במהלך ההקפה ה-15 מונף דגל אדום בשל מים רבים העומדים במסלול ברמה שמסכנת את הרוכבים.
מרוץ שני
מרוץ ל-12 הקפות, כשהדירוג נקבע לפי סדר חציית הקו בהקפה ה-14 של המרוץ הראשון, ההקפה המלאה האחרונה לפני הדגל האדום. למרוץ השני הגריד כולו מזנק על צמיגי גשם רכים קדימה ואחורה, כך שבחירת צמיגים לא תשפיע על תוצאות המרוץ.
דובי, רוסי ומרקז מזנקים היטב. מרקז נכנס מהר מדי לפנייה 1, אבל למזלו מאבד רק שלושה מקומות. גם פדרוסה וגם קראטשלאו לא מסיימים הקפה ראשונה. רוסי מצליח לעקוף את דובי ולהוביל את המרוץ למשך שתי הקפות עד שגם הוא נופל קורבן לתנאי המסלול, כשבפנייה 10 הוא מאבד את הקדמי. פטרוצ'י, שרכב היטב בחלק הראשון, פורש בגלל תקלה טכנית. מרקז זוכה בהובלת המרוץ אחרי שדובי את רוסי מתרסקים, אבל צמוד לו רוכב ג'ק מילר על ההונדה של קבוצת Marc VDS. מילר מחכה רק רגע קט בטרם הוא משחיל את מרקז בשיקיין הידוע של אסן. מנקודה זאת ואילך מילר מצליח לנהל את הפער עד לקו הסיום. פול אספרגרו על היאמהה טק 3 וסקוט רדינג על הדוקאטי של פרמאק נאבקים על המקום האחרון על הפודיום. בסופו של מרוץ תהיה זאת ידו של רדינג על העליונה.
אסן הוא המרוץ השמיני לעונה, ואנחנו כמעט בחציה של עונת 2016. מילר אולי ניצח את המרוץ המשוגע של אסן, אבל המנצח הגדול הוא מרקז, שמגדיל את יתרונו על פני לורנזו ל-24 נקודות ועל פני רוסי ל-42 נקודות. רוסי, שמתרסק תוך הובלת המרוץ השני, מסיים את אסן ללא נקודות וזה לו המרוץ השלישי עם אפס נקודות בעונת 2016. לורנזו מצליח להציל משהו, כשהוא מנצל את הדגל האדום ומתקדם ממקום 19 ואפס נקודות במרוץ הראשון למקום עשירי ושש נקודות במרוץ השני.
ולחובבי הטריוויה, ג'ק מילר וקבוצת Marc VDS הם הקבוצה הפרטית הראשונה לנצח מרוץ MotoGP מאז עשה זאת טוני אליאס על ההונדה של קבוצת פורטונה באסטוריל 2006.
טבלת האליפות לאחר הסבב השמיני
הסבב הבא יתקיים בסוף השבוע של ה-17.7 בסקסנרינג, גרמניה.
הסבב השביעי והאחרון בעונת 2016 של אליפות ישראל באנדורו התקיים אתמול ביער בית קשת בסגנון היירסקרמבלר. כ- 80 רוכבים הגיעו לסבב האחרון, שהיווה אקורד סיום מעולה לעונה מוצלחת במיוחד, וזאת כנגד כל הסיכויים. העונה הזו הצליחה במיוחד בשל הדחיפה החזקה של שון בן יקר, יו"ר התאחדות הכידונאים, וכן של עמותת האנדורו וגורמים נוספים שנרתמו להפיק עונת אנדורו מלאה, וכאמור מוצלחת.
המנצח הגדול של עונת 2016 הוא ללא ספק נמרוד חמו (ק.ט.מ 350EXC-F), שעשה את הבלתי יאומן ושמר על מאזן מושלם למשך כל העונה – 7 ניצחונות מ-7 מרוצים. אם זה לא ברור, אז חמו ניצח לא רק בקטגוריה שלו אלא גם בדירוג הכללי – בכל אחד משבעת המרוצים של העונה, בלי שמישהו יכול לאיים עליו באמת. שליטה מוחלטת. כבוד גדול!
חמו כמובן זוכה באליפות בקטגוריה E2 עם 175 נקודות, כשבמקום השני מגיע בן קבוצתו זיו כרמי שמסיים את העונה עם 150 נקודות, ושלישי יוני לוי (ימאהה WR450F) עם 124 נקודות ומרוץ אחד חסר (הסבב הראשון), וזה בדיוק סדר הסיום גם בסבב האחרון.
אליפות קטגוריה E2
בקטגוריה E1 הפרידו 3 נקודות אליפות בין תומר שמש (ק.ט.מ 250EXC-F), שהיה מדורג ראשון, לבין בר נוב (הוסקוורנה FE250), שניצח את שלושת המרוצים האחרונים, כך שהכל היה פתוח. במרוץ עצמו שלט הפעם שמש, וזכה באליפות E1. שני הגיע יואב שפירא, שגם קבע את ההקפה המהירה, ונוב נאלץ להסתפק במקום השלישי במרוץ והשני בדירוג הקטגוריה.
אליפות קטגוריה E1
בקטגוריה E3 גיל קינן (ק.ט.מ) המשיך להציג את היכולת הטובה מהמרוצים הקודמים וניצח גם הפעם. אם לא היה מפספס שלושה מרוצים העונה סביר להניח שהיה מתברג לפודיום האליפות, שכן הוא ניצח בכל ארבעת המרוצים שבהם השתתף. צחי בן גיגי (גאס גאס) סיים במקום השני, וזה הספיק לו על מנת לזכות באליפות הקטגוריה. בן גיגי זכה באליפות מבלי לנצח כלל העונה, אך הגיע תמיד עם נחישות ויציבות, ובמרוצים יציבות היא מילת מפתח. במקום השלישי סיים אליקו אוחנה (גאס גאס).
אליפות קטגוריה E3
טבלת אליפות קטגוריה סניורים
טבלת אליפות קטגוריה עממית C1
טבלת אליפות קטגוריה עממית C2
טבלת אליפות קטגוריה עממית C3
טבלת אליפות J2 גילאים 11-15
טבלת אליפות קטגוריה J2 מתחילים, גילאים 11-15
טבלת אליפות קטגוריה JR גילאים 8-11
טבלת אליפות JR מתחילים גילאים 8-11
Rogue:
כך, על פי שילוב יצירתי של המילון החופשי עם המתרגם של גוגל, מתורגם שמה של היצירה של רוי קוק. לנו זה נשמע מתאים למדי.
הנה מתחיל לו עוד לילה אינטסיבי של פורנוגרפיה באתר Thebikeshed.cc. האתר של Dutch Von Shed מתמקד בעיקר בהצגת אופנועים שנבנו על ידי בונים פרטיים ופחות כאלה שבקעו מסדנאות מקצועיות. לפתע, בין שלוק בירה לפירורי דוריטוס על החולצה, העיניים קולטות משהו מיוחד בין מיוחדים. מכסה הקלאץ' נראה מוכר מאוד אך לא סביר באופנוע שכזה. קליק מהיר מגלה שאכן לא טעינו. מדובר במנוע של הונדה VTR1000F פיירסטורם, אופנוע שיש לו פינה לוהטת אצלנו בלב, אך אין זכר לשום דבר אחר מהאופנוע המקורי. חיש קל מיילים עשו דרכם לארצות קרות יותר והנה לפניכם – סיפורו של הנוכל של רוי. או בשמו הלועזי – Roy’s Rogue.
"כמו כל רעיון טוב, ה-Rogue נולד אחרי כמה משקאות עם המשפחה בערב חג המולד, דצמבר 2011. בתחילת ינואר 2012 נרכש התורם – הונדה VTR מודל 1999".
באותה ארוחה משפחתית הצהיר רוי קוק בפני אחיו קלייב כי הוא רוצה לבנות אופנוע קאסטום כלשהו. אבל רוי לא תכנן לשפר אופנוע סטוק כלשהו, הו לא. הוא רצה לבנות אופנוע. כן, כולל השלדה. מאחר ועל פי קלייב "רוי, בן 45, חדש לאופנועים ואין לו ממש רקע הנדסי או טכני", הוא ייחס זאת לאלכוהול שזרם בדם, אך רוי היה רציני כמו התקף לב. במוצאי החג הם רכשו את האופנוע שעתיד לתרום את המנוע ורכבו עליו הביתה.
"ניסיתי לדבר אל ההיגיון שלו, הסברתי שזה רעיון נחמד אך מורכב מאוד ושכנראה לא יצלח. אי אפשר היה להזיז אותו מהעניין. אחרי כמה ניסיונות עקרים עם מכונה זולה לכיפוף צינורות, פשוט הלכנו וקנינו את הכלי המתאים למשימה. רוי התחיל לכופף צינורות כמו אדם שנכנס בו דיבוק. חמסתי רתכת מהעבודה שלי כדי לעזור לו, וכשהשלדה הייתה מוכנה להרכבה סופית הברחנו אותה בלילה לסדנה כדי להשתמש במכשור הכבד. כעבור חודש האופנוע עמד חזרה על הגלגלים והיה מוכן לעבור מבחן רישוי".
מרגע שהשלדה תפסה כיוון, חלקים החלו לזרום. הפרונט הגיע מסוזוקי היאבוסה, הזרוע האחורית והגלגלים מ-VFR800. האחים בנו את צוואר ההיגוי כך שיתאים לפרונט החדש, ומיכל דלק של הונדה סופר-דרים נרכש ב-99 פני באיביי – "זו כנראה המציאה הכי מוצלחת שלנו בפרויקט! והוא אפילו נראה טוב בסוף!". מיכל הדלק עבר מספר שינויים והתאמה לתיבת האוויר שרוי תכנן, ומרגע שהאופנוע עמד מוכן להנעה הם החלו להתנסות יחד עם בית עסק מקומי בבניית מערכות פליטה. המערכת הראשונה הייתה רועשת מדי והכשילה את האופנוע במבחן הרישוי, אך שבוע אחרי כבר התחדש האופנוע במדבקה הנחשקת ולאורך החורף שופר ועבר טיונינג עד שהגיע לתוצאה הסופית שניתן לראות בתמונות.
קלייב ממשיך: "רוי לימד את עצמו לרתך ולהשתמש במחרטה, ובנה 95% מחלקי האופנוע. בשלב מסוים גיסנו ג'יי עשה טעות עם הרתכת וקרע את השלדה. האופנוע פורק ונבנה מחדש. אחרי שרוי סידר את מערכת הפליטה הוא התקשר אליי, אמר שהאופנוע מוכן ושאל אם אני רוצה לעשות עליו סיבוב. עזבתי את העבודה והגעתי. הוא הסיר את הכיסוי ואני החסרתי פעימה. הפעימה הבאה שנשמעה הייתה הלסת שלי, פוגעת ברצפה".
רוי, שהתגלה בתכתובות שלנו איתו כבחור סופר-נחמד, ממשיך להתעסק עם האופנוע – הוא בנה שתי שלדות זנב, אחת דקה מאוד והשנייה בעלת עומק, שמותאמת למושב מרופד ומכילה מיכל דלק נוסף לרכיבות ארוכות יותר. כן, האופנוע של רוי נועד שירכבו עליו.
בינתיים האחים כבר התחילו שני פרויקטים נוספים על בסיס VTR וכבר רכשו מספר אופנועים נוספים לפרויקטים עתידיים. רוי מספר שרמת המיומנות שלהם בכיפוף צינורות עלתה פלאים, וכל הפרויקטים שלהם מתוכננים לקבל שלדות קאסטום. הם מקווים להיות מסוגלים להציע בעתיד הלא רחוק קיטים להסבת אופנועים ולעשות קצת כסף כיס. עד שזה יקרה, תסגרו אחריכם את הדלת, תכינו ממחטות, קרם ידיים ותיהנו מהתמונות שצולמו במיוחד עבור גולשי פול גז ורואות כאן אור לראשונה.
מותג אופנועים חדש בארץ: א.ש.ל מוטורס, יבואנית יוסאנג לישראל, השיקה אתמול (ה') באופן רשמי מותג חדש בישראל – אופנועי SWM.
בקצרה נספר ש-SWM היא חברה איטלקית אשר רכשה מב.מ.וו את הטכנולוגיה של הוסקוורנה וכן את המפעל שבווארזה (איטליה) לאחר שהמותג הוסקוורנה נמכר לק.ט.מ.
נדגיש כי הזכויות והטכנולוגיה שרכשה SWM אינה של ב.מ.וו אלא של הוסקוורנה-איטליה, טרום רכישתה על ידי ב.מ.וו, מה שאומר שהאופנועים של SWM מבוססים על המנועים של הוסקוורנה מ-2 דורות אחורנית, אולם השלדה, מכלולי השלדה והעיצוב הם מהדור האחרון של הוסקוורנה עד רכישת המותג על ידי ק.ט.מ.
הכלים עצמם מיוצרים כולם באיטליה – כאמור במפעל הישן של הוסקוורנה שנמצא בווארזה. לשמחתם של האיטלקים, המפעל עבר שיפוץ מקיף על ידי ב.מ.וו מיד אחרי הרכישה, מה שאומר שהוא מודרני ועומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר, כך התרשמנו במו עינינו כשביקרנו במקום ב-2013. הכלים מקבלים תקופת אחריות מלאה של שנתיים, ושנה מלאה לדגמי האנדורו המקצועיים.
מה מגיע ארצה?
בא.ש.ל אופנועים החליטו לייבא ארצה את ליין הדגמים המלא של SWM – החל מאופנועי אנדורו מקצועיים, דרך דו-שימושיים, אופנועי סופרמוטו – גם מקצועיים וגם לשימוש יומיומי, וכן שני אופנועי רטרו – האחד קפה רייסר והשני סקרמבלר. בעתיד הקרוב מאוד תציג SWM גם אדוונצ'ר מאובזר המבוסס על גרסת הדו"ש 650 סמ"ק שלה, וכמובן שגם הוא יגיע ארצה. בקרוב יגיעו ארצה גם דגמי 125 סמ"ק מרובעי פעימות לנערים – דו"ש וסופרמוטו.
שני דגמי אנדורו הגיעו ארצה בשלב ראשון – RS300R ו-RS500R, בנפחים 300 ו-500 סמ"ק.
שניהם מבוססים על אופנועי הוסקוורנה מהדור האחרון, אולם המנוע נלקח מהוסקוורנה איטליה, כלומר 2 דורות אחורנית (לא המנוע הקומפקטי החדש של הוסקוורנה שהיה ב-TE250R / TE310R). יחד עם זאת, המנוע זוכה לעדכון, כולל הזרקת דלק חדשה של מיקוני.
השלדה נלקחה ישירות מהוסקוורנה האדומה של הדור האחרון, וכך גם מכלולי השלדה. הבולמים למשל של קאיאבה (מזלג הפוך 48 מ"מ קארטרידג' פתוח) וזקס (מונושוק עם לינקג'), כוללים את כל הכיוונים, הבלמים של ברמבו, הצמיגים של מישלין, ויש גם מצמד הידראולי של מגורה.
המחירים נקבעו על 49,185 ש"ח ל-RS300R ו-57,185 ש"ח ל-RS500R, כולל אגרות רישוי.
גרסה נוספת המבוססת על אופנועי האנדורו היא ה-SM500R – אופנוע סופרמוטו מקצועי בנפח 500 סמ"ק הבנוי על בסיס ה-RS500R ומיועד לרכיבת פנאי במסלולים וכן לשימוש יומיומי. מחירו זהה לזה של גרסת האנדורו – 57,185 ש"ח 'על הכביש'.
ה-RS650R הוא הדו-שימושי של SWM, והוא בנוי על בסיס ההוסקוורנה TE630 הזכור לטוב, כולל העיצוב וכל מכלולי השלדה. הוא מציע הזרקת דלק מודרנית, ובדיוק כמו גרסאות האנדורו הוא מגיע עם בולמי קאיאבה וזקס, מצמד בתפעול הידראולי, בלמי ברמבו וצמיגי מישלין.
מחירו נקבע על 56,485 ש"ח 'על הכביש'
גרסת סופרמוטו של ה-RS650R היא ה-SM650R – סופרמוטו לשימוש יומיומי. מחירה זהה – 56,485 ש"ח 'על הכביש'.
SWM מציעה גם צמד דגמי רטרו בנפח 440 סמ"ק, מקוררי אוויר ועם המון סטייל. הראשון הוא הסילבר ווייז, סקרמבלר שמגיע עם חישוקי שפיצים בקוטר "19 ו-"17, והשני הוא גראן-מילאנו, קפה רייסר היושב על אותה הפלטפורמה ומגיע עם חישוקי "17 וצמיגי כביש. שניהם מציעים בולמים מתכווננים באופן מלא ועיצוב רטרו מרשים.
מחירו של הסילבר ווייז נקבע על 43,185 ש"ח ואילו הגראן-מילאנו יעלה 45,185 ש"ח, שניהם 'על הכביש' כולל אגרות.
מבחני דרכים לכל דגמי SWM תמצאו כאן בפול גז בקרוב.
שיהיה בהצלחה!
קוואסאקי חשפה לאחרונה את דגמי 2017 של צמד המוטוקרוסרים שלה – ה-KX450F וה-KX250F. ה-450 נשאר כמעט זהה לדגם 2016, כשהשנה הדגש הוא על האח הקטן – ה-250 סמ"ק.
האח הגדול, ה-KX450F, נשאר כמעט זהה לדגם 2016, שכן בשנה שעברה הוא עבר מקצה שיפורים נרחב ולמעשה נבנה מחדש. השינוי היחד הוא משולשי היגוי חדשים שנבנו לטענת קוואסאקי בעקבות פידבקים מקבוצת המרוצים. פרט לכך יש גרפיקה חדשה, מוזרקת לפלסטיקה.
את הדגש שמים השנה בקוואסאקי על גרסת רבע הליטר. אחרי שבשנה שעברה ה-450 נבנה מחדש, השנה ה-KX250F מקבל את מכסת השיפורים התקופתית ולמעשה גם הוא נבנה מחדש – מנוע חדש, שלדה חדשה וכן מכלולי שלדה משופרים.
מנוע
המנוע נבנה מחדש, כשהשנה רוב החלקים הנעים קלים יותר, הצילינדר נמצא בהיסט ביחס לגל הארכובה על מנת להפחית את הכוח הנורמלי בין הבוכנה לבין הצילינדר, ומערכת ההזרקה כוללת 2 מזרקים. הבוכנה חדשה גם היא, ומערכת היניקה בתצורת דאונדראפט לשיפור הזרימה בסל"ד גבוה. כל השינויים הללו מורידים את משקל המנוע ומעלים את הספקו.
בנוסף, בקוואסאקי מציעים כלי מקורי למערכת ההזרקה שבעזרתו ניתן לשנות את מפת ניהול המנוע – עשירה יותר, ענייה יותר, קידום הצתה מוקדם או מאוחר יותר, מפה לקרקע קשה, מפה לקרקע רכה, וכן כיוון רך לרוכבים מתחילים. ויש גם בקרת זינוק כסטנדרט.
שלדה ומכלולים
ה-KX250F מקבל השנה שלדה חדשה, מאלומיניום כמובן. היא צרה יותר וקלה יותר מהשלדה הקודמת. את רגליות הרוכב ניתן השנה להרכיב ב-2 מצבים – עליון ותחתון, עם הבדל של 5 מ"מ. המזלג חדש, מדגם SFF-2 של שוואה בקוטר 48 מ"מ, עם פעולה נפרדת לכל בולם, וגם הבולם האחורי כוון מחדש עם קפיץ חדש וקל יותר, ומנגנון הלינקג' חדש לגמרי.
משקלו המלא של ה-KX250F עומד השנה על 104.5 ק"ג – כולל דלק ונוזלים.
זיהום האוויר ההולך וגובר בבירות האירופאיות גורם לכך שהרשויות הולכות וסוגרות על כלי תחבורה, ובכללם אופנועים.
תקנה חדשה שתיכנס לתוקף בתחילת חודש יולי קובעת שבבירה הצרפתית יחלו לאסור כניסת אופנועים שיוצרו לפני שנת 2000 בימי העבודה, החל מהשעה 08:00 בבוקר ועד 20:00 בערב. ההגבלה החדשה צפויה להחמיר עם הזמן, כשהמטרה היא שעד שנת 2020 רק אופנועים בתקן יורו 3 יורשו להיכנס (כלומר – כאלה שיוצרו בשנת 2007 ומעלה). ההחלטה גרמה לקבוצות רוכבים לצאת להפגין בסדרה של אירועים בתקופה האחרונה, אולם הדבר לא הוביל לשינוי. אחרי פרק הרצה קצר של התקנה החדשה פקחים יחלו לאכוף אותה, והעובר עליה ישלם קנס של 35 יורו.
בתוך כך, בלונדון שוקלים לחייב כל בעל אופנוע במס נוסף של 12.5 פאונד ליום, במקרה והוא לא יעמוד בתקן. פרטים מלאים והנחיות סופיות צפויים להתפרסם בשבועות הקרובים.
למרות ההגבלות, דווקא אופנועי אספנות שיוצרו לפני שנת 1973 פטורים מהתקנה ולא תיאסר כניסתם. הסיבה: תקנות זיהום הוויר לא היו קיימות בשנים שבהן שבהן יוצרו כלים אלו, וזה בלתי סביר להמיר מנועיהם לכאלו שעומדים בתקנות כאלה ואחרות.
מדינות אירופה עומלות קשה על הקטנת זיהום האוויר, בפרט במרכזי הערים, והן התחייבו למדדים רבים שיובילו להגבלות נוספות בשנים הקרובות – הן מבחינת זיהום והן מבחינת רעש. לא בלתי סביר שיבוא יום ורק כלי רכב חשמליים וחרישיים יורשו להיכנס למרכז הערים הגדולות.
בתמונה: אופנוע ישן.
הגרסאות הקטנות של הק.ט.מ דיוק – בנפחים 125, 200 ו-390 סמ"ק – הן התוצר הראשון של שיתוף הפעולה בין ק.ט.מ האוסטרית לבין יצרנית האופנועים באג'אג' ההודית. הם יצאו לראשונה ב-2013, וגרמו באופן ישיר להגדלה משמעותית של מכירות ק.ט.מ והפיכתה ליצרנית האופנועים הגדולה באירופה עם מכירות של כ-180,000 כלים ומחזור של כמיליארד יורו. בק.ט.מ ראו את הנולד, הבינו לאן נושבת הרוח ומה המגמה העולמית, ויצרו שיתוף פעולה שבו הכלים מתוכננים ומעוצבים באוסטריה, אבל מיוצרים בהודו להוזלת עלויות. השלב הבא אגב, היה גרסאות ה-RC הספורטיביות באותם נפחים.
כעת, אחרי 4 שנים שבהן גרסאות הדיוק הקטנות מיוצרות, הגיע הזמן למתיחת פנים. בתמונה שדלפה לרשת ממפעלי באג'אג' שבהודו ומסתובבת ברשת נראית גרסת 2017 של הדיוק 390. ניתן לראות שבק.ט.מ שמו דגש בעיקר על העיצוב, כשלמעשה הדיוק עוצב מחדש וכעת הוא נראה מודרני בהרבה, ויותר מכך – עומד בקו העיצובי של דגמי הדיוק הגדולים. העיצוב מן הסתם בוצע על ידי קיסקה – סדנת העיצוב שעובדת עם ק.ט.מ מזה שנים.
אז מה חדש בדיוקים? נראה כי בעיקר עיצוב. יש פנס קדמי חדש ומודרני, כל יחידת המיכל-מושב-פלסטיקה עוצבה מחדש גם היא, יש לוח שעונים חדש, וככל הנראה יהיו גם שינויים מכאניים כאלה ואחרים בשל רגלית ההילוכים שנראית חדשה.
סביר להניח שסדרת הדיוק המשודרגת תוצג בתערוכות סוף השנה, וקרוב לוודאי שבחודשים הקרובים ידלפו לרשת תמונות נוספות של רבי המכר הללו. נמשיך לעדכן.
בשנה שעברה יצאה לשווקים הגרסה החדשה של הימאהה YZF-R1, במקביל לגרסת הפרימיום מוכוונת המסלול – R1M.
כמה חודשים לאחר מכן, בדצמבר 2015, פרסמה ימאהה ריקול עולמי הקורא לבעלי הכלים להגיע למרכזי השירות על מנת להחליף תיבת הילוכים. הסיבה: כשל אפשרי בתיבת ההילוכים, בעיקר בהילוך השני, שעלול לגרום לקריסת הגיר כולו בתנאי קיצון.
המשמעות של הריקול הזה היא פתיחת מנוע והחלפת תיבת ההילוכים, סיפור של כ-16 שעות עבודה. עכשיו תכפילו את זה בכמעט 3,000 כלים שימאהה מכרה עד לפרסום הריקול ותבינו כמה כסף ימאהה צריכה להשקיע בתיקון התקלה (לפי ההערכות – כ-10 מיליון דולר). בארץ, אגב, יש 11 כלים מהדגם שנקראו להחלפת תיבת הילוכים.
ואיך נראה התהליך המלא של קריאת השירות הזו?
צפו בסרטון שפרסם מכונאי אמריקאי שטיפל בימאהה R1 שכזה. העבודה, אגב, נמשכה על פני שני ימי עבודה שלמים. מרתק!
https://www.youtube.com/watch?v=jiJcxJVb0sM
בסוף השבוע התחרה חברנו יורם לביא במרוץ האקסטרים-אנדורו האמריקאי Last Dog Standing – הכלב שעומד אחרון, אחד ממרוצי האקסטרים-אנדורו המטורפים שיש היום בעולם, בחום של כ-40 מעלות צלזיוס. יורם רכב על בטא קרוסטריינר 300 סמ"ק דו-פעימתי, ואנחנו מביאים את הסיפור האישי שלו מהמרוץ המטורלל.
צפו בסיכום המרוץ ממצלמת הקסדה של יורם לביא:
ה-Last Dog Standing הוא מרוץ אקסטרים שזו השנה השלישית שלו. הוא נערך במסלול גלן הלן המפורסם בקליפורניה, חלקו על מסלול המוטוקרוס עם שילוב של מכשולים מלאכותיים וחלקו העיקרי בגבעות ובקניונים המקיפים את המסלול, כשהמתחרים עוברים בעליות בסגנון טיפוס גבעה ברמת נשיונל וירידות בקניונים נסתרים ומסולעים בשיפועים אימתניים, כאלו שאפילו קודי ווב, מקום שני בארצברג 2016, נאלץ להוריד את האופנוע ברגל.
כנהוג בארה"ב, החלוקה לקטגוריות היא של בגינרס (D), נוביס (C), אינטרמידייט (B), אקספרט (A) ופרו (AA), כאשר בתוך הסידור הזה יש עוד חלוקה לקטגוריות גיל ונפח. לי יצא להיות בקטגוריית B סניור (מעל 40), יחד עם ליאור אלבז, מכונאי אופנועים וחבר קרוב, והיו לנו 11 מתחרים בקטגוריה. בסך הכל השתתפו 117 מתחרים בכל הקטגוריות.
השנה המארגנים שינו מעט את הפורמט
ההתחלה היא פרולוג – תערובת של גזים ושל מכשולים באזור המרכזי לקטגוריית פרו בלבד, לשעשע את הקהל ולקבוע את סדר הזינוק.
לאחר מכן, ב-09:00 בבוקר מתקיים הזינוק של LDS1 – כל שאר הקטגוריות ב-3 שורות – אקספרט ראשונים, אינטרמידייט שניים ונוביס ובגינרס אחרונים. השנה הזינוק היה למרוץ היירסקרמבל של שעה במסלול, שמשלב קצת טכניקה אבל בעיקר מהירות.
רוכב שמסיים את המרוץ הזה זכאי לעלות לסבב השני – LDS2, כשסדר הזינוק נקבע לפי המיקום במרוץ הראשון.
כדי להיכנס למרוץ השלישי – LDS3, כבר צריך לסיים את המרוץ בתחום זמן של 45 דקות אחרי המוביל (ווב / האקר/ קורי / רדמונד – ערימה של טילים בליסטיים), ומכיוון שאנחנו מזנקים אחריהם, הזמן האמיתי מצטמצם לכ-35 דקות או אפילו פחות מזה, וזו כבר משימה בלתי אפשרית לאינטרמדייט וקשה מאוד לאקספרט. מעולם שום אינטרמדייט לא הצליח לעמוד או אפילו להתקרב למסגרת הזמן הזו. בשנה שעברה משה כהן, שניצח את האינטרמדייט, הגיע כשעה אחרי זמן הגג כדי להיכנס למרוץ השלישי.
בוקר שבת קריר מקדם אותנו במסלול, אבל ידענו שהקרירות לא תימשך זמן רב והטמפרטורות יגיעו באמצע היום לשיא של 40 מעלות בצל.
לאחר צפייה בפרולוג המשוגע של הפרו התמקמנו בקו הזינוק, ואז הסבירו לנו את התוואי להקפה הראשונה, שבעצם הוביל אותנו לאמצע ההקפה ולא לפנייה המשופעת ימינה – הקלאסית של זינוקי גלן הלן.
הזינוק הלך נפלא. הילוך רביעי(!) בבטא, שידעתי שיעבוד לי טוב עם צמיג אחורי מעולה של גולדן טייר, ואני ראשון בהולשוט ומרגיש נהדר! אבל בגלל שינוי תוואי המסלול לא הבנתי בדיוק לאן צריך לרכב ואיבדתי את ההובלה בפנייה השנייה. לא נורא, ממשיכים.
אחרי זמן קצר, תוך כדי הגעה לאחרוני רוכבי האקספרט, הגענו לעלייה הראשונה הגדולה שהוסתרה על ידי ענן אבק ענק וסמיך שיצרו קטגוריות הרוכבים שעברו בה לפנינו. מכיוון שאת העלייה עצמה אני מכיר היטב ממרוצים קודמים, החלטתי לא לחכות ופשוט להיכנס על עיוור. הכל הלך טוב עד אמצע העלייה, שם התנגשתי חזיתית ברוכבים תקועים שאותם לא ראיתי, ומיד לאחר מכן רוכב משמאלי איבד שליטה, נפל וגרר אותי עימו.
קמים, מניעים, משנים קו ועולים. מגיעים למעלה וכל הפה מפוצץ בוץ של רוק ואבק, עד כדי כך שהייתי חייב לשטוף את הפה היטב כדי לנשום.
ההמשך היה רובו נוח וללא אירועים מיוחדים. סיימתי את המרוץ הראשון במקום 49 בכללי וראשון בקטגוריה שלי, והזינוק ל-LDS2 נקבע לי על שורה 30. אחלה.
LDS2
מזנקים למרוץ השני ואחרי זמן קצר מתחילים לקבל לפנים את המכשולים המלאכותיים – מסלול האנדורוקרוס עם מטריקס מהקשים שיש, ומיד אחריו שלולית בוץ משולבת בצמיגי ענק ששוכבים. עברנו גם את זה כשאני מאבד כמה מקומות בגל תקיעות כאלו ואחרות, אבל הכל הרגיש סבבה. עוד קצת מסלול ומגיעים לטיפוס גבעה ברמת נשיונל. לפחות 20 רוכבים עומדים למטה ומסתכלים על הרוכבים שמפוזרים על הגבעה.
בגלל זכרון רע משנה שעברה התייצבתי לצד הרוכבים, וברגע שראיתי קו פתוח שהאחרים לא ראו או שחששו להשתמש בו, פתחתי גז וזינקתי לעלייה. היה נפלא! הצלחתי לעלות כשני שלישים מעלייה בלי בעיות מיוחדות, קצת דחיפה לקו היותר קל, 5 מטרים עם עזרה מהמושכים שהיו שם, ואת שאר העלייה כבר צלחתי לבד כשאני ממשיך בהרגשה מצוינת.
המסלול הלך ונהיה קשה יותר עם ירידות תלולות בתוך דרדרת, כשמעל הכל מעיק החום שכבר נשק ל-40 מעלות, אבל ההרגשה הייתה מצוינת ואני בתחושה שאולי – רק אולי – אצליח להיכנס להקפה השלישית.
אבל אז הגיע קניון המפלים המפורסם, עם ירידות סלעים ענקיות ובלתי נגמרות שחייבו אותנו לעבודות צוות להורדת האופנועים מדרגה אחרי מדרגה. אומרים שאפילו רוכבי החוד של הפרו ירדו פה ברגל ולא ברכיבה.
כאן נתקלנו במכשול הקשה מכולם – החום. בתוך הקניון הצפוף, ב-40 מעלות ללא שום זרימת אוויר שתעזור להתקרר, הגוף נשאר ללא טיפת אנרגיה. גם אחרי מנוחה של 5 דקות בצל מזדמן, שהחזירה את הדופק לאזור סביר, מיד עם הדחיפה הבאה של האופנוע הדופק חזר לשמיים והגוף חזר לבעור.
לקח לנו כחצי שעה להגיע לתחתית הקניון, לחצות את הכביש, לטפס עליית גזים נוספת ועוד ירידה תלולה כדי להגיע לעוד שלב שהזמן שלנו כבר השאיר אותנו בחוץ.
ושוב, למעט רוכב אקספרט בודד, כל מירוץ ה-LDS3 היה מורכב מרוכבי פרו בלבד. אגב, גם שם היה שמח, כשלמעט 4 רוכבים כולם נתקעו בעלייה קשה, ובעצם רק 3 רוכבים חצו את קו הסיום של ההקפה השלישית. קודי ווב הוא הכלב שעומד אחרון – שוב.
ואנחנו? אני מקום ראשון בקטגוריה וליאור חברי במקום שני. שמחה גדולה!
תודה לכל התומכים – BIKO, X-ON ו-Lior’s Motoride