שנת 1985, על מסך הטלוויזיה, שהלך והפך להיות צבעוני יותר ויותר, ניתן היה אפשר לראות את מרוצי הגרנד פרי עם אופנועים יורקי אש ועשן דו-פעימתי. וגם ניתן היה לרכוש אחד דומה עם וינקרים, אורות ומראות.
מרוצים מוטוריים היו קיימים עוד לפני שהמציאו את המוטוריקה, וזה נועד אך ורק לדבר אחד – להראות מי הכי טוב. לשם כך התייצבו על קו הזינוק הטופ של הטופ מכל יצרן שהיה זקוק להוכיח שהוא הוא הכי הטוב, ואם זה היה בתחום של הגרנד פרי (מה שקראו ל-MotoGP של פעם) – תהיו בטוחים שאין יותר טוב מזה. מיטב המוחות ומיטב הרוכבים התאחדו בכדי להביא את פאר הטכנולוגיה אל מסלולי המרוצים, וכשאנחנו מדברים על תקופת האופנועים הדו-פעימתיים בתחום הזה – כלומר משנות ה-70 פלוס מינוס ועד לתחילת שנות ה-2000 – אזי סוזוקי היו שחקן משמעותי.
אופנוע המרוץ של סוזוקי משנת 1981 ועד לשנת 1984 היה ה-RG500 גאמא (Gamma) ונשא את הדגל לפני שהוחלף על-ידי ה-RGV500 שזכור לטוב בעיקר בזכות קווין שוואנץ. נשא את הדגל ובהצלחה יתרה, כשהביא את רוכביו לקחת את האליפות בשנת 1981 ו-1982. בסוזוקי רצו לחלוק את כל הטוב הזה גם עם רוכבים 'רגילים', ולכן הציעו בשנת 1985 את ה-RG500 גאמא לקהל הרחב (יחסית) עם רישוי כביש.
המנוע היה, כאמור, דו-פעימתי מקורר נוזל בנפח 498 סמ"ק עם ארבעה צילינדרים בתצורת קובייה – 2 צילינדרים מלפנים ו-2 מאחור, עם 2 גלי ארכובה. לטובת התערובת השתמשו בסוזוקי ברביעיית קרבורטורים של מיקוני בקוטר 28 מ"מ, ולטובת שימושיות מינימלית על הכביש גם במערכת AEC (ר"ת Automatic Exhaust Control) שתזמנה את העברת הגזים במערכת הפליטה בהתאם לסל"ד.
סוזוקי RG500 גאמא
הנתונים היו מרשימים, עם 95 כוחות סוס ב-9,500 סל"ד, מומנט של 7.3 קג"מ ב-9,000 סל"ד, משקל יבש של 145 ק"ג (משקל מלא סביב ה-160 ק"ג) ומהירות מרבית של 240 קמ"ש. יש הטוענים כי האופנועים בחיים האמיתיים הפגינו פחות ביצועים, שכן אופנועי המבחן לעיתונאים תמיד הגיעו לאחר כיולי קרבורטורים ותערובת של מכונאי סוזוקי. בכל מקרה, הכיף התחיל ב-7,000 סל"ד ונמשך עד לקצה הקו האדום, אי-שם ב-10,000 סיבובים לדקה.
השלדה הייתה מסגסוגת אלומיניום, כלומר שילוב של אלומיניום, מגנזיום ואבץ. הבולמים היו מתקדמים לזמנם עם מזלג רגיל בקוטר 38 מ"מ עם שיכוך אוויר וכיולים בסיסיים ביחד עם מערכת אנטי-דייב הידראולית לטובת מניעת שקיעת החלק הקדמי בעת בלימה. מאחור היה את ה-Full-Floater המפורסם של סוזוקי, שחיבר בצורה לא ישירה את הבולם ואת הלינקג' אל השלדה והזרוע האחורית. לטענת סוזוקי זה סיפק שיכוך פרוגרסיבי יותר ושיפר את האחיזה תחת האצה. החישוק הקדמי היה בקוטר 16″ עם צמיג 100/90, והאחורי במידת 17″ ו-120/90. בעלים רבים שידרגו את ה-RG500 בתחום הזה והרכיבו חישוקי 17″ שיכולים היו לשאת גם צמיגים רחבים יותר.
הסוזוקי RG500 גאמא לא יוצר בכמויות גדולות ולא לשם כך הוא נועד. במשך שנתיים ייצרו אותו בסוזוקי והוא לא זכה להצלחה מיידית, כי תכלס אין מה לעשות איתו על הכביש הציבורי. אבל הפריחה שלו הגיעה שנים אחרי ולמעשה עד היום, כאשר אקזמפלרים שמורים נמכרים במחירים גבוהים-גבוהים. רפליקה אותנטית של ימים שלא יחזרו.
המנוע הייחודי של ה-RG500 עם 2 גלי ארכובה
צפו בסוזוקי RG500 במצב חדש שהוצע למכירה לפני 3 שנים:
שורה תחתונה: בהונדה ביצעו הרבה שינויים קטנים בפיירבלייד – גם מכאניים וגם אלקטרוניים – והתוצאה היא אופנוע מסלול טוב בהרבה עם טכנולוגיות שמגיעות מה-MotoGP, כשהיתרון הוא קלות הרכיבה.
נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים בשורה, 1,000 סמ"ק, 217 כ"ס ב-14,000 סל"ד, 11.5 קג"מ ב-12,000 סל"ד, יחס דחיסה 13.6:1 קוטר ומהלך 81.0 ו-48.5 מ"מ, קירור נוזל, 16 שסתומים, DOHC, מצערות חשמליות, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת אלומיניום, מזלג הפוך של שוואה מסוג BPF בקוטר 43 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ (ב-SP: אוהלינס NPX בקוטר 43 מ"מ, מהלך 125 מ"מ), זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של שוואה ומערכת לינקים, כיוונים מלאים, מהלך 143 מ"מ (ב-SP: אוהלינס TTX36, מהלך 143 מ"מ), 2 דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ, קליפרים רדיאליים של ניסין עם 4 בוכנות (ב-SP: קליפרים רדיאליים של ברמבו מדגם Stylema R), דיסק אחורי בקוטר 220 מ"מ עם קליפר של ברמבו בעל 2 בוכנות, בסיס גלגלים 1,450 מ"מ (1,455 מ"מ ב-SP), גובה מושב 830 מ"מ, מיכל דלק 16.5 ל', משקל מלא 200 ק"ג (201 ק"ג ל-SP), צמיגים 120/70ZR17, 200/55ZR17
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם מנוע לצילינדרים 1 ו-2 ומנוע לצילינדרים 3 ו-4, חיישן IMU ב-6 צירים, בקרת אחיזה להטיה ב-9 מצבים, ABS להטיה ב-3 מצבים כולל מצב מרוץ חדש, בקרת ווילי ב-3 מצבים, בקרת זינוק ב-4 מצבים, משכך היגוי אלקטרוני ב-3 מצבים, קוויקשיפטר דו-כיווני, מסך TFT בגודל "5, מפתח קרבה, פנסי LED היקפיים, מאותתי חירום אוטומטיים, ביטול איתות אוטומטי; ב-SP: מערכת בולמים חשמלית סמי-אקטיבית של אוהלינס מדגם SMART EC 3.0, כולל כיווני עומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה, התאמת עומס הקפיץ למשקל הרוכב והתאמת השיכוכים לעומס הקפיץ עם מצבי רכיבה שונים.
צפו בווידאו – הונדה CBR1000RR-R במבחן מסלול בפורטימאו:
עריכה: אביעד אברהמי
שנתיים אחרי ה-CBR1000RR-R של 2022, שעבר שדרוג קל מהפצצה של 2020, בהונדה חוזרים לימים של מרוץ החימוש שבהן אופנועי הספורט התעדכנו אחת לשנתיים, ומציגים גרסה מעודכנת של הפיירבלייד. ואם ל-2022 השינויים היו מינוריים, הרי של-2024 כבר מדובר ברשימת שינויים מכובדת שנוגעת בכל מקום באופנוע.
מנוע ה-4 צילינדרים מקבל שורה של עדכונים. ההספק נשאר כ-217.6 כ"ס (160 קילוואט) והמומנט עומד על כ-11.5 ק"מ, אולם אלו מתקבלים 500 סל"ד נמוך יותר – 14,000 ו-12,000 סל"ד בהתאמה – ויש יותר כוח זמין לאורך כל טווח הסל"ד. יחס הדחיסה עלה שוב, הפעם מ-13.4:1 ל-13.6:1, וגלי הזיזים הוחלפו כך שתזמוני השסתומים ומהלך השסתומים מותאמים גם הם, והזיזים עצמם מצופים DLC להורדת חיכוך – טכנולוגיה שהגיעה מאופנוע ה-MotoGP של הונדה ושמיושמת לראשונה באופנוע סדרתי. גם השסתומים עצמם חדשים, והם קלים יותר. קפיצי השסתומים אליפטיים ופרוגרסיביים וכוללים 3 שלבי החזרה, וסעפות היניקה חדשות ומאפשרות זרימה טובה יותר.
גל הארכובה חדש וקל יותר, והטלטלים קלים ועשויים מטיטניום מחושל מיוחד שפותח על-ידי הונדה. משטחי ההחלקה ומסבי ההחלקה מצופים בחומר מיוחד הזהה לזה של אופנוע ה-MotoGP לצורך הורדת חיכוך והגברת העמידות במהירויות גבוהות. הבוכנות עצמן מחושלות, והן קלות במיוחד עם חצאית מינימלית המצופה בחומר להורדת חיכוך, ויש חידוש במערכת השמן – מתזי שמן רב-כיווניים לפינוי חום מהבוכנות, כשבסל"ד נמוך הם פתוחים חלקית על-מנת לא לפגוע בלחץ השמן, ובסל"ד גבוה נפתחים במלואם.
הונדה CBR1000RR-R SP במסלול פורטימאו
בלוק המנוע קומפקטי וקל יותר ברבע ק"ג, וזה הושג על-ידי קירוב גל הארכובה וצמד הגלים של הגיר אחד לשני. הורדת משקל נוספת התבצעה על-ידי חיבור המתנע החשמלי לסלסלת הקלאץ' במקום לגל הארכובה. בהמשך, יחסי ההעברה כולם קוצרו, כולל ביחס ההעברה הראשוני (בין המנוע לבין הקלאץ' ותיבת ההילוכים) כדי לקבל תאוצות טובות יותר מפניות. מערכת היניקה, הכוללת עיצוב RAM-AIR חדש בחזית האופנוע, נבנתה גם היא בהשראה מה-RC213V, וגם מערכת הפליטה מטיטניום חדשה, והיא קלה יותר ושקטה יותר.
חבילת האלקטרוניקה התומכת במנוע מרשימה ביותר: יש מצערות חשמליות עם 2 מנועים – אחד לצילינדרים מס' 1 ו-2 והשני לצילינדרים מס' 3 ו-4. בסל"ד נמוך המערכת פותחת קודם את המנוע של 1 ו-2 כדי לקבל תגובת מנוע רכה יותר, וככל שהסל"ד מטפס מצטרפות המצערות של צילינדרים 3 ו-4. יתרון נוסף הוא סיוע בבלימת המנוע והשגת יותר בלימת מנוע כאשר מצערות 3 ו-4 סגורות לגמרי.
בקרת האחיזה בעלת 9 המצבים שופרה בתוכנה, ומהירות התגובה התקצרה. יש גם בקרת ווילי, כשיחד עם ה-ABS להטיה (ב-3 מצבים – כביש, מסלול, מרוץ), ששופר גם הוא, המערכות נשענות על IMU ב-6 צירים. יש 3 מצבי רכיבה מובנים, שבהם ניתן לשנות את כוח המנוע (ב-5 מצבים), בלימת המנוע (ב-3 מצבים), את בקרת הווילי (ב-3 מצבים וניתוק). יש גם בקרת זינוק שמגבילה את מהירות המנוע ל-6,000, 7,000, 8,000 או 9,000 סל"ד במהלך שחרור הקלאץ' בזינוק, ויש משכך היגוי אלקטרוני בעל 3 מצבי שיכוך.
יש גם מסך TFT בגודל "5, כשהרוכב שולט בכל הפרמטרים ובמסך דרך בית מתגים שמאלי חדש ואינטואיטיבי יותר לתפעול. יש גם מפתח קרבה KEYLESS, וכן פיצ'ר חדש שמונע מהמנוע לעלות אל מעל 8,000 סל"ד כשהמנוע עדיין קר.
שלדת היהלום מאלומיניום שופרה והוקשחה, והיא גם קלה יותר בכ-1 ק"ג. המשקל המלא עומד על 200 ק"ג, כשחלוקת המשקל עומדת על 53% לגלגל הקדמי ו-47% לאחורי. הזרוע האחורית חדשה, והיא נבנתה בהשראת ה-RC213V. הבולמים של שוואה – מסוג BPF 43 מ"מ מלפנים ובולם יחיד מסוג BFRC-Lite עם לינקים מאחור – עברו סט-אפ מחדש כך שיתאימו לאופנוע החדש. הבולם האחורי שופר גם במבנה שלו ובאופן זרימת השמן בדחיסה ובהחזרה. הדיסקים הקדמיים בקוטר 330 מ"מ, עם הקליפרים הרדיאליים של ניסין שעברו שיפור בבוכנות ל-2024. הצמיג האחורי מגיע כסטנדרט במידה 200/55ZR17, כשהקדמי כרגיל 120/70ZR17, כשהצמיגים המקוריים של הפיירבלייד הם פירלי דיאבלו סופרקורסה SP V3 או ברידג'סטון RS11 הסופר-קרביים.
העיצוב מחודש גם הוא, כשהפיירבלייד מקבל פיירינג אמצעי חדש הכולל גם כנפונים אווירודינמיים להצמדה. בנוסף הפיירינג החדש עוזר בפינוי חום ממקומות שונים באופנוע כמו המנוע ומערכות הבלמים, כשבהונדה מדגישים את הגרר הנמוך ואת האווירודינמיות הגבוהה. הארגונומיה שופרה כדי לאפשר נוחות גבוהה יותר, כאשר המושב בגובה 830 מ"מ, הכידון גבוה וקרוב יותר לרוכב, והרגליות זזו מעט למטה, וגם תצורת כיסוי מיכל הדלק עוזרת לחיבור טוב יותר של הרוכב למכונה.
גרסת ה-SP של הפיירבלייד מקבלת את כל השיפורים של הגרסה הרגילה, ובנוסף את מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית של אוהלינס מהדור האחרון – S-EC03 – שבה יש יותר אופציות לשליטה של הרוכב ממסך ה-TFT, וכן יותר שליטה על עומס הקפיץ מאחור. בנוסף, הקליפרים הקדמיים הם של ברמבו מסוג Stylema-R החדשים. כרגיל, גרסת ה-SP מקבלת גם צביעה ייעודית.
בהונדה משקיעים מאוד ב-CBR1000RR-R ומקפידים לשמור אותו בחזית הטכנולוגית של אופנועי הסופרבייק. מרוץ החימוש בעיצומו. וכיצד הוא עובד? צפו בווידאו ממסלול פורטימאו בפורטוגל.
בק.ט.מ חשפו בתערוכת מילאנו האחרונה את צמד אופנועי ה-SMC-R בנפחים 390 ו-125 סמ"ק, וכעת מפרסמים בחברה את הפרטים המלאים.
עסקים כרגיל בק.ט.מ, כשבחברה ממשיכים בחשיפת דגמים חדשים, כאשר המיקוד הפעם הוא על גרסאות סופרמוטו למתחילים – ה-390SMC-R ו-125SMC-R אשר מצטרפים ל-690 SMC-R המוכר. נתחיל גרסת ה-390 שנושאת את המנוע שמוכר לנו מה-390 דיוק, כלומר צילינדר יחיד בנפח 399 סמ"ק עם 45 כ"ס ב-8,500 סל"ד וכמעט 4 קג"מ ב-7,000 סל"ד. מיקום תיבת האוויר נמצא מעט גבוה יותר לעומת הנייקד, על-מנת לאפשר מרווח גחון גבוה יותר. יש מערכת פליטה שונה וקלה יותר, קלאץ' מחליק למניעת נעילת גלגל אחורי בהורדת הילוכים אגרסיבית ואופציה לקוויקשיפטר.
ק.ט.מ 390SMC-R
שלדת הפלדה החדשה שהוצגה ב-390 דיוק העדכני מגיעה לכאן, כשיש שלדת זנב פריקה מאלומיניום. הזרוע האחורית יחודית לגרסה הזאת ומותאמת כמובן למיקום הנמוך של המפלט. מלפנים נמצא מזלג קדמי מסוג קארטריג' פתוח של WP בקוטר 43 מ"מ, שכולל כיוון שיכוך כיווץ והחזרה – כיוונים שיש גם לבולם ה-WP APEX מאחור. בשני הצדדים יש מהלך גלגל של 230 מ"מ. בסיס הגלגלים עומד על 1,453 מ"מ, מרווח הגחון על 270 מ"מ, גובה המושב על 860 מ"מ והמשקל היבש על 154 ק"ג לפני מילוי 9 הליטר במיכל הדלק. חישוקי השפיצים במידות 17″ עם צמיגי מישלין פאוור 6 במידות 110/70 מלפנים ו-150/60 מאחור. מערכת הבלימה מורכבת מדיסק קדמי צף בקוטר 320 מ"מ, קליפר רדיאלי של BYBRE ודיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ.
מבחינת אלקטרוניקה, ה-390SMC-R החדש מגיע עם מערכת ABS להטיה ואפשרות למצב 'סופרמוטו' המנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי. דרך מסך ה-TFT החדש בגודל 4.2″, עם קישורית לסלולר, ניתן גם לשלוט על מערכת ניהול המנוע הכוללת מצב 'כביש' ומצב 'ספורט' המאפשר לנתק את בקרת האחיזה. יש מערכת תאורת LED היקפית וכאמור אופציה בתשלום לקוויקשיפטר.
גרסת ה-125 עם מנוע סינגל בנפח 124 סמ"ק עם כ-15 כ"ס (14.8 כ"ס ליתר דיוק), בולמים פשוטים יותר, כלומר מזלג WP בקוטר 43 מ"מ (כמו ה-390) אך ללא אפשרויות כיוונון, צמיגים פשוטים יותר היושבים על חישוקים יצוקים, ומשקל יבש של 145 ק"ג.
בעתיד הקרוב יציגו בק.ט.מ את ה-390 אדוונצ'ר R החדש ואת ה-390 אנדורו R, שגם יוצג בנפח 125 סמ"ק. שתי גרסאות ה-SMC-R החדשות צפויות להגיע לישראל בחודשים הקרובים, כאשר מחירים טרם נקבעו.
מטרו מוטור, יבואנית הדו-גלגלי הגדולה בישראל המייבאת בין היתר את המותגים סאן-יאנג, ימאהה, קוואסאקי ובטא ומחזיקה בנתח שוק של כ-43% מסך הכלים החדשים שנמכרים בישראל, מסכמת את שנת 2024 בשוק הדו-גלגלי הישראלי ומספקת תחזית אופטימית למדי ל-2025. את האירוע השנתי מקיימים במטרו באופן מסורתי בכל סוף שנה, כשבשנה שעברה האירוע לא התקיים בשל המלחמה והמצב במדינה.
שתי תמורות חשובות התרחשו במטרו בשנת 2024: הראשונה היא מינוי מנכ"ל חדש לחטיבת הדו-גלגלי – ליבת הפעילות של מטרו מוטור. גילי פריאנטה, אשר הגיע מחברת 'כלמוביל' אחרי ששימש כמנהל מותג מרצדס, נכנס לתפקיד מנכ"ל מטרו מוטור לפני כחצי שנה, כשהוא מביא איתו ניסיון רב מתחום הרכב. יחד עם מנהלת שיווק חדשה בחברה, חן הרפז, צפויים שינויים גם בשיטות העבודה של מטרו. התמורה השנייה והלא פחות חשובה היא מכירת חטיבת הרכב הפרטי לחברת 'דלק', המייבאת בין היתר את ב.מ.וו על מותגיה, וכן את מזדה ופורד. המהלך הזה מחזיר את מטרו להתמקד בפעילות הליבה שלה – דו-גלגלי ורכבי שטח קלים.
גילי פריאנטה (צילום: רונן טופלברג)
שנת 2024 הסתיימה עם גידול קל של כ-5% ביחס לשנת 2023, כששוב נחצה רף 20 אלף הכלים החדשים שעלו על כבישי ישראל. הגידול הזה קורה למרות שנת מלחמה שבה ישנן תנודתיות וחוסר ודאות במשק כולו, סביבת ריבית גבוהה ואתגרי מימון שלא היו בעבר, וכן עליית מחירים של בין 5% ל-10% אצל כל היצרנים. הגידול הזה בולט במיוחד לאור הסטגנציה ואף הירידה בתחום הרכב הפרטי, שאת תוצאותיו אנו עשויים לראות בעתיד הקרוב.
אחת המגמות בשנים האחרונות היא ריבוי היבואנים והמותגים. אם ב-2020 היו 15 יבואנים ו-47 מותגי דו-גלגלי בישראל, הרי שב-2024 יש כבר 22 יבואנים שמייבאים לא פחות מ-60 מותגים דו-גלגליים. הגידול נובע בעיקר ממותגים סיניים, שהולכים ותופסים נתח שוק בישראל, וזו מגמה שתגדל בשנים הקרובות. פרט לכלים הסיניים יש גם גידול משמעותי באופנועים פנאי חשמליים כדוגמת סורון, וכן גידול עצום בסגמנט האדוונצ'ר – שתופס כבר יותר מ-10% מהשוק הישראלי, כלומר יותר מ-2,000 כלים בשנה. במקביל, וכפי שכתבנו ופירטנו כבר, שוק האנדורו התכווץ מכ-1,350 כלים בשנה לסביב 750 בשנה. שתי מגמות נוספות שמציינים במטרו הן גידול בשוק אופנועי הביניים בנפחים 250 עד 400 סמ"ק, המשמשים לתחבורה מהפריפריה לערים הגדולות, וכן גידול בשוק קטנועי המשלוחים בשל גידול שוק השליחים.
מטרו מיצבה את עצמה כבר לפני שנים כיבואנית הדו-גלגלי הגדולה בישראל, אם כי ב-2024 נתח השוק שלה קטן ל-43% לעומת 46% ב-2023, וזאת לאחר שהחברה כבר תפסה בעבר נתח שוק של כ-54%. ועדיין, מטרו מחזיקה מותגים חזקים כמו סאן-יאנג, שבאופן מסורתי נמצא בראש טבלת המכירות בישראל, וימאהה שנמצא במקום השלישי. במספרים מדובר על 4,720 כלים לסאן-יאנג ועל 3,261 כלים לימאהה, כשיחד עם 691 הכלים של קוואסאקי ועוד 80 כלים של בטא מגיעים ל-8,829 כלים שמטרו מכרה ב-2024 – לא כולל כ-200 אופנועים ברישוי אפור המיועדים לספורט מוטורי.
ימאהה טימקס 560 מחודש ל-2025
במטרו מצפים שבשנת 2025 השוק הדו-גלגלי יגדל בכ-5% ביחס ל-2024, כשכל הסימנים מראים שבעתיד הרחוק יותר השוק עשוי אף להכפיל את עצמו. הסיבות ידועות, ואנחנו מדברים עליהן כבר שנים: הכשל התחבורתי בישראל והצפיפות הבלתי נסבלת בכבישים הסתומים הגדושים ברכבים פרטיים, כשכלי דו-גלגלי הוא הפתרון המהיר, היעיל והזול ביותר לשליטה על הזמן והמרחב, אבל גם הזינוק ביוקר המחייה שעשוי לגרום למשפחות לוותר על הרכב הפרטי השני ולעבור לדו-גלגלי זול, וגם – אולי – הקלות ברגולציה החונקת על הדו-גלגלי.
מבחינת צפיפות בכבישים ויחס דו-גלגלי ביחס למצבת כלי הרכב, הרי שבישראל יש אנומליה בלתי נתפסת. צפיפות הכבישים בישראל גבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות ה-OECD, ולמראת זאת רכב דו-גלגלי מהווה רק כ-4.5% ממצבת כלי הרכב – פחות מחצי מהממוצע באירופה, ובחלק מהמקרים פחות משליש. במספרים מדובר על פחות מ-200 אלף כלים דו-גלגליים הרשומים בישראל, לעומת יותר מ-4 מיליון כלי רכב. גידול האוכלוסייה בשנים הקרובות, בשילוב עם הצפיפות בכבישים והמשך עבודות התשתית שמקשות על הנהיגה ברכב פרטי, עשויים לגרום לנהגים רבים לעבור לרכב דו-גלגלי.
במטרו מביעים אופטימיות גם בנוגע להקלה בחסמים הרגולטוריים העיקריים המונעים מנהגים לעבור לרכב דו-גלגלי, בראשן הורדת מחירי ביטוח החובה, הורדת מיסוי על רכב דו-גלגלי, התאמת דרגות הרישוי לרכב ולרוכב לאלו הנהוגות באירופה, וכן השלמת תכנית נסיעת רכב דו-גלגלי בנתיבי תחבורה ציבורית. כל אלו לא יקרו בבת אחת השנה, אולם מדובר בתהליכים ארוכי טווח, שפירות של חלקם עשויים להיראות בתקופה הקרובה.
ישנם גם תהליכים נוספים אשר עשויים לעודד נהגים לעבור לרכב דו-גלגלי, ביניהם סיום המלחמה והתייצבות המשק, הורדת הריבית בשל השיפור במצב הכלכלה, הרגולציה העכשווית והעתידית לשוק הקורקינטים והאופניים החשמליים שהיה פרוץ לחלוטין עד לאחרונה, וכן שפע של דגמי אופנועים וקטנועים חדשים שמגיעים ארצה.
פרט לאלו, במטרו מודיעים שבקרוב ישיקו מרכז הזמנות און-ליין לדו-גלגלי – מטרו דיגיטל – מה שיהפוך את חוויית רכישת רכב דו-גלגלי לקלה ומהירה יותר. בנוסף מתכננים במטרו שיפוץ מקיף לסניף הראשי בתושייה בתל-אביב, וכן סניף דגל חדש – מטרו ראשון לציון – הכולל אולם תצוגה גדול ומרכז שירות. סניף זה עשוי להיפתח במהלך חודש פברואר 2025.
דגמים חדשים ב-2025
במטרו צפויים להשיק במהלך שנת 2025 לא פחות מ-35 דגמים חדשים ומחודשים של שלושת המותגים הגדולים, ובראשם ימאהה שחוגגת השנה 70 שנות פעילות ומגדילה את האחריות באופן גורף משנתיים ל-3 שנים. לא פחות מ-20 דגמים חדשים ומחודשים של ימאהה יגיעו לישראל השנה, חלקם בגרסאות אוטומטיות Y-AMT.
זו השנה השלישית בה מציגים בפיאג'ו גרסה מיוחדת של הווספה 946. לשנת 2025 מציגים את הווספה 946 במהדורה מיוחדת לשנת הנחש הסינית.
בסוף חודש ינואר 2025 יחול ראש השנה הסיני, והוא הפתח לשנת הנחש על פי גלגל המזלות הסיני. בתרבות הסינית הנחש נחשב לבעל חיים עם חוכמה, אלגנטיות ומסתורין.
וספה 946 במהדורה מיוחדת לשנת הנחש הסינית
לפני שנתיים הציגו בפיאג'ו את הווספה 946 '10° Anniversario' במהדורה מיוחדת לשנת הארנב הסינית, מתוך כוונה להציג בכל שנה ב-12 השנים הבאות גרסה מיוחדת אחרת. בשנה שעברה קיבלנו מהדורה מיוחדת לשנת הדרקון הסינית ב-1,888 יחידות. כמהדורה מיוחדת יימכרו השנה 888 יחידות בלבד ברחבי העולם (כאשר הספרה 8 מייצגת מספר מזל בסין). המוטיבים העיצוביים כוללים 'השראה מנופים קפואים', עיטורים על המושב והידיות בהשראת עור נחש, וסימוני נחש במקומות שונים.
הווספה 946 הוצגה בשנת 2013 כמחווה ל-60 שנות היסטוריה מודרנית של הווספה. מעצבי הווספה 946 שילבו אלמנטים עיצוביים הלקוחים מכל דגמי הווספה שיוצרו לאורך השנים, במקביל לשילוב אלמנטים עתידניים, בהתאם לתפיסת העולם העיצובית של מותג וספה בשנים הקרובות.
הבסיס הוא גרסת ה-125 סמ"ק של הווספה עם מנוע ארבע פעימות מודרני בעל צילינדר יחיד, קירור אוויר, הספק של 10.6 כ"ס, הזרקת דלק ותמסורת וריאטור. אם וכאשר הוא יגיע לישראל הוא יימכר בלפחות 65 אלף ש"ח, אם לא יותר – המחיר בו נמכרה וספת הארנב לפני כשנתיים.
באחד מימי ספטמבר 2019, בשעות הערב, נסע התובע על אופנוע – שלא בוטח בביטוח חובה – ברחוב דרך יריחו בירושלים. לאחר שעבר את הצומת עם רחוב סולטאן סולימאן נתקל הרוכב בבור פעור בכביש. כתוצאה מכך איבד שליטה, האופנוע החליק, והרוכב נפל ונחבל. אמבולנס מד"א פינה אותו באופן מיידי לבית החולים הדסה הר-הצופים, שם אובחן שבר ברגלו הימנית. רגלו גובסה, וכעבור כשבועיים נדרש לניתוח לשיקום האזור הפגוע. לאחר שחרורו מבית החולים בסוף חודש בספטמבר 2019, כשהוא עם רגל מגובסת, עבר התובע תקופת שיקום שכללה טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים. לאור כך, הוגשה בשמו תביעה נזיקית לבית משפט השלום בירושלים.
עיריית ירושלים טענה להגנתה מספר טענות: ראשית, הרוכב רכב ללא ביטוח חובה. התובע נסע באופנוע ללא ביטוח חובה בתוקף "והוא מבקש לחייב את הנתבעת, כלומר את תושבי ירושלים, במחדל הזה, שהוא כידוע עבירה פלילית". בנוסף, ציינה העירייה כי יש "לשתף את התובע שנהג ללא ביטוח בעצימת עיניים בעלות הפיצוי בגין אשם תורם".
שנית, טענה העירייה כלל לא מדובר בור אלא במגרעת. העירייה טענה כי לא מדובר בבור אלא במגרעת שבכביש, שלא הייתה בבחינת מפגע. לצורך כך העירייה הסתייעה בגורם חיצוני שערך ניסוי בשני מקומות בהם היה קילוף אספלט בכביש. רוכב שנשלח על ידה חלף עם האופנוע מבלי ליפול. יודגש כי אין מדובר על אותו מקום בו התרחשה התאונה.
לבסוף טענה העירייה שנסיבות התאונה שונות לחלוטין. בכתב ההגנה היא ציינה כי התובע בכלל נפל במיקום אחר, ולא באותה המגרעת. כמו כן, הוא פנה לעירייה רק כחודשיים לאחר התאונה, וכי במסמכים הרפואיים לא כתוב שהיה בור בכביש.
באשר לטענה על היעדרו של ביטוח חובה, ציינה השופטת ליאת בנמלך: "בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי היעדר ביטוח, השולל את זכות התביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינו שולל את זכותו של הניזוק לתבוע מכוח דיני הנזיקין". לדבריה "התובע רשאי לטעון ולהוכיח את רשלנות העירייה, הגם שרכב על האופנוע ללא ביטוח תקף".
בנוגע לניסוי אותו ערכה העירייה צוין בפסק הדין כי אין בו כדי להשליך על ההערכה והמסקנה בקשר עם המגרעת בכביש המסוים. ראשית, "קיומו של מפגע אין משמעו כי אדם ייפגע בו בכל מקרה, אלא כי הוא מהווה סיכון לא סביר". שנית, "גם אם הרוכב מטעם העירייה (שעל פי עדותו הוא רוכב מיומן מאוד, בעל רישיון אופנוע כשלושים וחמש שנים) היה מצליח לחלוף על המפגע מבלי ליפול, אין משמעות הדבר כי אין מדובר בהכרח במפגע". שלישית, נסיבות עריכת הניסויים אינן זהות לנסיבות התאונה: "לא הוצגו נתונים ביחס לסוג האופנוע בו בוצעו הניסויים ביחס לאופנוע של התובע ולא הוכח כי המגרעות בכבישים שבניסויים דומות בעומקן ובגודלן למגרעת דנן".
טענת העירייה כי התאונה נגרמה בנסיבות אחרות – נשללה לחלוטין: הגרסה הראשונית שמסר התובע לשוטר שהגיע למקום היא כי החליק בעקבות בור בכביש, והשוטר אף ציין בדו"ח שהוא הבחין בבור וביקש מהמוקד ליידע בכך את העירייה על מנת שתתקנו.
השופטת פסקה כי הנתבעת, עיריית ירושלים, תשלם פיצוי כולל הוא בסך של 150,925 ש"ח, ממנו יש לנכות 20% בגין אשמו התורם של התובע, כך שעל העירייה לפצות את התובע בסך של 120,740 ש"ח. בנוסף תישא העירייה בשכר טרחת עו"ד של התובע, עו"ד תום גיצה, בשיעור של 23.4% מהסכום שנפסק.
עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח, מפרש את התיק: "פסק הדין מדגיש את החשיבות הקריטית של תיעוד נסיבות התאונה בכל מסמך רפואי שנכתב בעקבותיה, שכן היעדר תיעוד כזה מאפשר לנתבעת לטעון כי התאונה התרחשה בנסיבות שונות, דבר העלול לפגוע משמעותית בסיכויי התביעה. בנוסף, על אף שבית המשפט אפשר במקרה זה לרוכב ללא ביטוח חובה לקבל פיצוי, אין בכך כדי להוות הצדקה לוותר על ביטוח חובה, שהוא גם חובה חוקית וגם מגן כלכלי משמעותי. במקרה שבו אין צד ג' שניתן להטיל עליו אחריות לתאונה, לרוכב לא תהיה עילה לתביעה, ובמקרה של פגיעה בהולך רגל, הרוכב עלול לשאת במלוא האחריות ולשלם את הפיצויים מכיסו".
ה-790 דיוק הוותיק של ק.ט.מ מקבל ל-2025 מסך TFT חדש ועוד קצת עדכונים, כשהוא ממשיך להיות רלוונטי לבעלי רישיון A1 עם מחיר שעומד על סביב 60 אלף ש"ח.
בתחילת שנת 2018 הציגו בק.ט.מ את ה-790 דיוק עם מנוע טווין מקבילי חדש ויכולת דינמית של נייקד קרבי. לשנת 2020 הנפח גדל, הכוח עלה והמכלולים שופרו ב-890 דיוק R שלמעשה החליף את ה-790 דיוק. מאז הוצגו עוד גרסאות פשוטות יותר (890 דיוק) וקוסמטיות יותר (890 דיוק GP), כשדגמי ה-890 הם השלב הבא לבוגרי ה-390 דיוק.
כתבנו 890, אבל בשנת 2022 בחרו בק.ט.מ להחזיר את ה-790 דיוק לרשימת הדגמים – על-מנת לייצר מדרגה נוספת לבוגרי ה-390 שבוחרים להישאר עם המותג הקטום. הדגם המקורי הציג הספק של 105 כ"ס ב-9,500 סל"ד ממנוע ה-LC8c בנפח 799 סמ"ק. בדגם ה'חדש' ההספק ירד ל-95 כ"ס, כדי לאפשר שיווק כגרסה מוגבלת ל-47.6 כ"ס לבעלי רישיון A1. נזכיר שלפי התקנות האירופאיות, על מנת להגביל אופנוע ל-47.6 כ"ס (35 קילוואט) לבעלי רישיון נהיגה A1 (באירופה A2) – גרסת המקור צריכה להיות בהספק מקסימלי של 95 כ"ס (70 קילוואט). נתון המומנט, אגב, נשאר על 8.8 קג"מ ב-8,000 סל"ד.
הבולמים הבסיסיים, שהיו מקור הביקורת שלנו, נשארו ללא שינוי. מלפנים מותקן מזלג הפוך של WP בקוטר 43 מ"מ ללא כיוונים כלל, ומאחור בולם יחיד של WP המחובר ישירות לזרוע האחורית ללא מערכת מנופים, וגם הוא מגיע עם קפיץ פרוגרסיבי וללא כיוונים חיצוניים למעט עומס קפיץ. מהלכי הגלגל – 140 מ"מ מלפנים ו-150 מ"מ מאחור. בנוסף, יש גם משכך היגוי מקורי של WP.
לשנת 2025 העדכון כולל מסך TFT חדש בגודל 5″ המאפשר כיול דרך מתג חדש (ומואר) על הכידון, כשהוא מאפשר כמובן חיבור לסלולר. האבזור והבקרות האלקטרוניות נשארים גם הם כמעט ללא שינוי. זה אומר מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה, מערכת בקרת אחיזה הניתנת לניתוק, כשבמצב מרוץ היא כוללת 9 מצבי התערבות. ה-ABS של בוש כולל ABS להטיה, כשבנוסף יש מצב סופרמוטו המנתק את הגלגל האחורי. יש גם קוויקשיפטר – לשני הכיוונים ופנסי LED היקפיים. החידוש היחיד כעת הוא אפשרות ל-6 מצבים בבקרת הווילי, וכמובן גרפיקה מעודכנת.
גרסת 2024 של הק.ט.מ 790 דיוק תומחרה ב-60 אלף ש"ח, אין לנו עדיין את המחיר לגרסת 2025, אבל אנו לא צופים שינוי משמעותי במחיר.
ליגל אופנועים, יבואנית אופנועי דוקאטי לישראל, מודיעה על הגעתו לישראל של המולטיסטראדה V4 בשלוש גרסאות, לאחר שקיבל רענון מסיבי לשנת 2025 עם מתיחת פנים עיצובית, עדכוני אלקטרוניקה ושינויים נוספים.
המולטיסטראדה V4 המצליח של דוקאטי הוצג בנובמבר 2020 והגיע אלינו מעט אחרי (המבחן המלא בקישור). האדוונצ'ר פריומיום הוא הדור הרביעי של משפחת המולטיסטראדה הוותיקה של דוקאטי, כשלראשונה בדוקאטי יש שימוש במנוע V4 חדש לגמרי וללא מערכת דזמו לשסתומים. מאז הצגתו הדגם מככב בראש רשימת הדגמים הנמכרים של החברה מבולוניה.
דוקאטי מולטיסטראדה V4 דגם 2025
לקראת שנת 2022 המולטיסטראדה עבר עדכון קל שכלל עדכוני אלקטרוניקה לבולמים החשמליים הסמי-אקטיביים המאפשרים להוריד את הגובה באופן אוטומטי. גרסאות נוספות במשפחה הן הפייקס פיק הספורטיבי יותר עם חישוקים במידות ספורטיביות, בולמים חשמליים סמי-אקטיביים ספורטיביים, בלמים מתקדמים, שלדה עם גיאומטריה שונה, קרבון, והרבה אלקטרוניקה, ה-V4 ראליעם יותר יכולות תיור ויותר יכולות שטח, הגרנד טור עם אבזור נוסף לאחסון, נראות ונוחות, וה-RS כגרסת קצה ספורטיבית של המולטיסטראדה V4 עם מנוע הפניגאלה V4, משקל נמוך, אלקטרוניקת סופרבייק ותג מחיר של מעל ל-300 אלף ש"ח בישראל.
לשנת 2025 המולטיסטראדה V4 קיבל עדכון נוסף שמתחיל בעיצוב חזית רענן ואגרסיבי יותר, שגם מתחבר לעיצוב של הפניגאלה V4 החדש. הפנסים עצמם שופרו, עיצוב המפלט חדש, ויש אפשרות לבחור בין שלוש צביעות וגרפיקה שונות. יחידת האלקטרוניקה שודרגה גם היא ומוסיפה התראה חדשה נגד התנגשות ומערכת DVO (ר"ת Ducati Vehicle Observer) שמשתמשת ב-70 חיישנים ומשפרת את החדות של הבקרות השונות, כמו לדוגמת ה-ABS להטיה, בקרת האחיזה להטיה ועוד. מערכת ניהול המנוע מקבלת מצב חמישי – גשם – אשר מגביל את הספק המנוע ל-114 כ"ס. מצב האנדורו כויל מחדש בגרסת 2025. התווספה גם האפשרות לבחור בין 3 דרגות בבקרת בלימת המנוע.
מנוע ה-V4 גרנטוריזמו נשאר כמעט ללא שינוי. הנפח עומד על 1,158 סמ"ק, והוא מפיק 170 כ"ס ב-10,500 סל"ד ו-12.7 קג"מ ב-8,750 סל"ד. לשנת 2025 הוא מקבל את עדכוני יורו 5+ המתחייבים, ותצרוכת הדלק שופרה בכ-6%, כאשר גם הצילינדרים האחוריים מתנתקים כשהעומס על המנוע נמוך.
השלדה והבולמים זהים, למעט חיבור גבוה במ"מ אחד של הזרוע האחורית לשלדה, על-מנת למתן את שקיעת הגלגל האחורי בעומס גבוה. ניתן לכייל עוד יותר את עומס הקפיץ בבולם האחורי, וכסטנדרט בשתי הגרסאות יש את מערכת ה-'Minimum Preload' (מינימום עומס קפיץ) – המאפשרת להנמיך את גובה המושב במהירויות נמוכות ובעמידה, זאת על-מנת להוריד את מרכז הכובד בכדי לאפשר לרוכב יותר בטחון ולהקל על הנחת רגל בכביש או בשטח במצב עמידה.
במקביל הוצגה גם גרסת הפייקס פיק – שגם מגיעה לישראל – שקיבלה את אותם השינויים של הגרסאות ה'רגילות'. זאת מוגדרת כגרסת הספורט של המוליטסטראדה V4. לפייקס פיק חישוקים במידות ספורטיביות, בולמים חשמליים סמי-אקטיביים ספורטיביים, בלמים מתקדמים, שלדה עם גיאומטריה שונה, קרבון, ואף יותר אלקטרוניקה.
לפייקס פיק, שהוצגה בשנת 2021, חישוקי 17″ וצמיגי כביש ספורטיביים של פירלי מדגם דיאבלו רוסו IV במידות 120/70 מלפנים ו-190/55 מאחור. הם מורכבים על חישוקי אלומיניום מבית מרקזיני הקלים ב-2.7 ק"ג. הזרוע אחורית בפייקס פיק היא חד-צידית, מערכת הבלמים היא של ברמבו מדגם M50 Stylema עם דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ (10 מ"מ יותר מהדגם הרגיל). הבולמים הם סמי-אקטיביים חשמליים של אוהלינס עם מזלג הפוך כמובן בקוטר 48 מ"מ ובולם TTX36 מאחור. שניהם בעלי מהלך גלגל של 170 מ"מ. בסיס הגלגלים גדל ל-1,595 מ"מ (לעומת 1,567 מ"מ), זווית ההיגוי קטנה יותר, הכידון נמוך וצר יותר ורגליות הרוכב ממוקמות גבוה ואחורה לעומת הגרסה הרגילה – הכל על מנת למקם את הרוכב בתנוחה קרבית יותר. המשקל עומד על 214 ק"ג (לעומת 218 ק"ג).
המחירים:
דוקאטי מולטיסטראדה V4 – מחיר 166,590 ש"ח
דוקאטי מולטיסטראדה V4S – מחיר 199,590 ש"ח
דוקאטי מולטיסטראדה V4 פייקס פיק – מחיר 256,590 ש"ח
בשנת 2024 חל גידול של כ-70% במכירת אופנועים ברישוי אפור, כשנמכרו בישראל כ-840 אופנועים 'אפורים' המיועדים לספורט מוטורי תחרותי במסגרת חוק הספורט המוטורי והרשות לנהיגה ספורטיבית – כך עולה מדו"חות התוצרים של הרשות לנהיגה ספורטיבית. רובם המכריע של האופנועים שנמכרו הם אופנועי ילדים בגדלים שונים ואופנועי מוטוקרוס בגודל מלא (4 ו-2 פעימות).
838 הוא מספר הכלים שנרשמו בפועל ברשות לנהיגה ספורטיבית של משרד הספורט, וייתכן שיש עוד כמה עשרות כלים שלא נרשמו בגלל בעיות ביורוקרטיות כאלה ואחרות.
מתוך 838 האופנועים שנרשמו השנה, 296 כלים הם אופנועי מוטוקרוס מקצועיים בגודל מלא המיועדים לבוגרים – גידול של יותר מ-50% ביחס ל-195 אופנועי המוטוקרוס שנמכרו ב-2023. 276 כלים הם אופנועי ילדים בכל הגדלים – החל מאופנועים קטנטנים לילדים בני 5 ו-6, דרך כלים בינוניים לילדים בגילים 8-9 ו-10, ועד כלים גדולים יותר המיועדים לבני 13, 14 ו-15 – שלב אחד לפני אופנועים בגודל מלא. מספר כמעט זהה ל-275 הכלים לילדים שנמכרו ב-2023, וירידה של כ-25% ביחס ל-367 הכלים לילדים שנרשמו ב-2022. נציין שחלקם אופנועי מוטוקרוס תחרותיים וחלקם אופנועי שטח רכים יותר, ויש גם כמה אופנועי אספלט לילדים.
זינוק עצום נמצא באופנועים חשמליים שנרשמו ברישוי אפור, כשלא פחות מ-271 כלים חשמליים נרשמו ברישוי אפור ב-2024 – מהם 222 סורון לייט-בי ו-39 יחידות של טלריה – כשאלו הם פליי-בייקס לשעשועי שטח, ועוד 10 יחידות של סטארק וארג – אופנוע המוטוקרוס החשמלי המקצועי. הכלים החשמליים, ובראשם סורון, הם האחראים הגדולים לגידול במספרי הכלים האפורים בשנת 2024.
פרט לאלו נמכרו השנה בישראל גם כמה אופנועי אספלט המיועדים למסלול בלבד: ארבעה ימאהה R6 וק.ט.מ 450SMR סופרמוטו אחד.
המותג הנמכר ביותר ברישוי אפור ב-2024 הוא סורון, עם 222 יחידות – אם כי סביר להניח שאף לא אחד מהם ישמש לתחרויות בפרט או ספורט מוטורי בכלל. מהכלים התחרותיים ימאהה עם 161 יחידות (לעומת 121 ב-2023), ואחריו ק.ט.מ עם 114 יחידות (לעומת 102). הוסקוורנה עם 95 יחידות והונדה עם 82 יחידות.
עופר-אבניר, יבואנית אופנועי מוטוגוצי לישראל, מודיעה על הגעתו של הסטלביו – אופנוע האדוונצ'ר החדש של החברה, עם מנוע מקורר נוזל שמגיע מה-V100 מנדלו, הרבה אלקטרוניקה הכוללת גם רדאר קדמי ואחורי, ותפקיד חשוב שנועד לשפר את המכירות של מוטוגוצי בארץ ובעולם.
בתערוכת מילאנו של 2022 הודיעו במוטוגוצי על קאמבק לשם סטלביו, שהיה מוצמד לאדוונצ'ר גדול משנת 2007 ועד 2016 ושלא זכה להצלחה גדולה. המידע ניתן בתמונה שהראתה את שם הדגם וצמד חישוקי שפיצים במידות 19″ ו-17″. כבר אז ידענו על שימוש במנוע החדש ומקורר הנוזל של ה-V100 מנדלו. קפיצה קדימה של שנה, ובמוטוגוצי חושפו בתערוכת מילאנו של 2023 את הסטלביו החדש, שמגיע לישראל בימים אלו ממש.
מוטוגוצי סטלביו – השם עושה קאמבק באדוונצ'ר מודרני וטכנולוגי
הסטלביו מכניס את מוטוגוצי לקטגוריית מיינסטרים שאמורה לדאוג לתזרים מזומנים חיובי למותג האיטלקי הקטן של בעלת הבית פיאג'ו. לשם כך נבחר המנוע החדש של ה-V100 מנדלו, שהוא וי-טווין עם גל ארכובה אורכי וזווית של 90° בין הצילינדרים, בעל גל-זיזים עילי כפול ו-8 שסתומים. החידוש המשמעותי מבחינת מוטוגוצי, שדגלו במשך כל השנים בתצורת קירור אוויר למנוע, הוא המעבר לקירור הנוזל. נפח המנוע עומד על 1,042 סמ"ק, והוא מפיק 115 כ"ס ב-8,700 סל"ד ו-10.7 קג"מ ב-6,750 סל"ד, כאשר 82% מנתון המומנט זמין כבר מ-3,500 סל"ד והקו האדום מתחיל ב-9,500 סל"ד – נתונים זהים לגרסת הכביש. יש מצמד רטוב מופעל הידראולית, והנעה דרך גל הינע.
השלדה הקומפקטית נלקחה מהמנדלו, והיא בנויה מצינורות פלדה, כאשר הזרוע האחורית החד-צידית מאלומיניום קיבלה חיזוקים לטובת ייעוד השטח. הבולם הקדמי ההפוך בקוטר 46 מ"מ הוא מתוצרת זקס, כאשר קאיאבה אחראים על הבולם האחורי – שניהם מתכווננים ומציעים מהלך גלגל של 170 מ"מ בכל צד. חישוקי השפיצים מגיעים במידות של 19″ מלפנים (עם צמיג טיובלס במידת 120/70) ו-17″ מאחור (גם ללא פנימית במידת 170/60). הבלמים של ברמבו עם צמד דיסקים במידות 320 מ"מ מלפנים וקליפרים בעלי 4 בוכנות, ודיסק יחיד מאחור בקוטר 280 מ"מ עם קליפר בעל שתי בוכנות. בסיס הגלגלים עומד על 1,520 מ"מ, גובה המושב על 830 מ"מ והמשקל היבש על 222 ק"ג עם מיכל דלק של 20 ליטר.
מערכת האלקטרוניקה כוללת יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) בשישה צירים, יחד עם בקרת אחיזה רב-שלבית ולהטיה, ABS להטיה, בקרת שיוט, בקרת בלימת מנוע ו-5 מצבי ניהול מנוע. יש פנסי LED היקפיים וכן מסך TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר. החידוש הגדול של מוטוגוצי הוא מערכת מבוססת רדאר מלפנים ומאוחר ('PFF Rider Assistance Solution') אשר מספקת בקרת שיוט אדפטיבי המגיבה לרכב מלפנים, התראת התנגשות בעצם מלפנים, כיסוי שדה ראייה מת מאחור עם חיוויים שיוצגו במראות, והתראה על כלי רכב המגיעים מאחור בעת שינוי מסלול.
