עולם האופנועים משתגע, ואנחנו מקבלים הפתעות מכיוונים בלתי צפויים (למרות שבמקרה הזה של קוואסאקי זו הפתעה צפויה). קוואסאקי חושפת היום במילאנו קטנוע 125 סמ"ק. כן, קראתם נכון – קוואסאקי, קטנוע 125 סמ"ק.
זו לא הפתעה משום ששיתוף הפעולה של קוואסאקי עם קימקו כבר נשא פרי אחד – ה-J300, שהוא בעצם קימקו דאונטאון מעוצב ברוח קוואסאקי, וכעת על אותו שיתוף פעולה קוואסאקי חושפת את ה-J125 – שהוא קימקו דאונטאון עם עיצוב ברוח הספורטיבית של קוואסאקי. ה-J125 יגיע עם אבזור סטנדרטי בסגמנט, וכן עם אופציה למערכת ABS. בקרוב במטרו.
הונדה אמנם לא חושפת במילאנו דגמים חדשים, אבל היא מציגה את דגמי 2016 של סדרות ה-CB500 וה-NC750, שזכו למתיחות פנים ושדרוגים כאלה ואחרים. בנוסף הציגה החברה את הגרסה הסדרתית של האפריקה טווין החדש.
סדרת ה-CB500 הפופולרית בקרב בעלי רישיון A1 (באירופה A2) מקבלת עדכונים בכל שלושת הדגמים. ה-CBR500R הספורטיבי מקבל עיצוב חדש וקרבי יותר, אבל גם במכאניקה יש שיפורים עם פרונט שניתן לכוונון. פרט לכך יש מיכל דלק גדול יותר, פנסי LED ומערכת פליטה חדשה.
16YM CBR500R
ה-CB500F העירום מקבל בעיקר מתיחת פנים עיצובית, והשנה הוא חד יותר, אבל גם את השינויים שקיבל אחיו הספורטיבי כמו פרונט עם כיוון עומס קפיץ, מנוף בלם מתכוונן, מיכל דלק מוגדל, פנסי LED ומערכת פליטה חדשה.
16YM CB500F
ה-CB500X מקבל גם הוא את כל השינויים של צמד אחיו, ובנוסף הוא מקבל גם משקף רוח גדול ויעיל יותר.
16YM CB500X
דגמי ה-NC750 ובראשם ה-NC750X הפופולארי, מקבלים השנה גם הם מתיחת פנים עיצובית, פנסי LED, שיכוך חדש לבולמים, לוח שעונים חדש ותא מטען גדול יותר לגרסת ה-X. בנוסף, כמו שכבר כתבנו, תיבת ההילוכים הרובוטית-אוטומטית DCT מקבלת השנה מצב S עם 3 רמות, בנוסף לשיפור התוכנה במצבים האוטומטי והידני. ה-X מקבל גם שינויים במערכת הפליטה שאמורים לתת סאונד נעים יותר מבעבר.
שני האחים הנוספים שבמשפחה – ה-NC750S והאינטגרה – לא מגיעים ארצה, אולם הם זוכים לשינויים דומים לזה שקיבל ה-X.
סוזוקי חושפת במילאנו שני דגמים, כשהיא מנסה לחזור לעניינים, לפנות לקהל רחב מצד אחד ולחזור לחוד החנית מצד שני. שני הדגמים הם SV650 חדש ומודרני, וכמו שחשבנו – GSX-R1000 חדש לגמרי בגרסת אבטיפוס.
פרט לצמד הדגמים הציגו בסוזוקי את נבחרת המוטוקרוס שלהם לאליפות העולם, עם סטפן אברטס כראש הקבוצה. אברטס עזב את ק.ט.מ והגיע לסוזוקי, מה שמעיד על הכוונות הרציניות של סוזוקי בתחום.
ה-SV650 החדש עדיין עושה שימוש במנוע הווי-טווין ששוכן בויסטרום 650 מהדור האחרון, אולם האופנוע כולו עבר מתיחת פנים רצינית והותאם לרוח התקופה. ה-SV650 המחודש מקבל עיצוב מודרני, שמזכיר במעט את הגלדיוס, וכן מערכת ABS כסטנדרט. כנייקד בינוני הוא ישמש כאופנוע כניסה, ומחירו צפוי להיות בהתאם.
SV650 2016
הכלי השני, ששמועות עליו רצות זה זמן רב, הוא ה-GSX-R1000. לשנת 2016 בסוזוקי מחדשים את הג'יקסר 1000 ולמעשה בונים אותו מחדש, לא על בסיס הדגם היוצא אלא מדף חלק. יש מנוע חדש בנפח 999 סמ"ק, שלדת אלומיניום חדשה לגמרי, בולמים חדשים (שוואה BFF מלפנים, שוואה BFRC מאחור), וגם שאר מכלולי השלדה חדשים. גם בתחום האלקטרוניקה הוא מיישר קו עם חזית הטכנולוגיה של הסופרבייקס המודרניים, ומציע את כל האלקטרוניקה המודרנית – מצערות חשמליות עם 3 מצבי ניהול מנוע, ABS למרוצים, בקרת החלקה עם 10 מצבים, קוויקשיפטר ובקרת זינוק.
הג'יקסר 1000 הוצג כעת כדגם אבטיפוס, והוא מתוכנן להגיע לייצור סדרתי רק בשנה הבאה.
אחרי דוקאטי, ימאהה הייתה היצרנית השנייה להציג את דגמיה החדשים בתערוכת מילאנו. 2 דגמים ציפינו שיהיו מוצגים – ה-MT-03 הקטן וה-XSR900 הבנוי על פלטפורמת ה-MT-09, אבל את הפצצה קיבלנו דווקא מכיוון לא צפוי – ימאהה חשפו את ה-MT-10 – נייקד-סטריטפייטר הבנוי על בסיס ה-YZF-R1.
MT-10
ה-MT-10 הוא כלי שבהחלט לא ציפינו לבואו. על בסיס ה-YZF-R1 ימאהה בונה סטריטפייטר קרבי שמרחיב את משפחת ה-MT מ-125 סמ"ק, דרך 300, 700, 900 ועכשיו גם 1,000 סמ"ק.
הוא בנוי כאמור על בסיס ה-R1 מהדור החדש, כולל השלדה, המנוע והבולמים, ונעשו שינויים על מנת להתאים את המכלולים לקונספט החדש. כך למשל המנוע קיבל שינויים שהורידו מההספק הסופי לכ-170 כ"ס, אבל עיבו את רצועת המומנט. יש גם מערכת ניהול מנוע חדשה עם 3 מצבים. השלדה כמעט זהה לזו של ה-R1, והבולמים קיבלו סט-אפ חדש שמתאים יותר לסטריטפייטר. ה-MT-10 מגיע עם מצערות חשמליות, בקרת החלקה עם 3 מצבים, קלאץ' מחליק, בקרת שיוט, ואופציה לקוויקשיפטר.
לא ניתן להתעלם מהעיצוב המוחצן והחד, ונראה שבימאהה הלכו עד הסוף. זול הוא בטח לא יהיה, כך שהוא חורג מעט מהקונספט של משפחת ה-MT, אבל הוא על פניו נראה שהוא בהחלט מתמודד ראוי לב.מ.וו S1000R, לאפריליה טואונו, לק.ט.מ סופרדיוק 1290 ולשאר הסטריטפייטרים הקרביים שבדרך כלל לא מגיעים מיפן. ה-MT-10 יצא לשווקים במאי 2016, אז גם נדע את מחירו.
MT-10 – סטריטפייטר על בסיס ה-R1
MT-03
ה-MT-03 היה צפוי כאמור. נייקד על בסיס ה-R3, שנכנס בדיוק למשבצת המתאימה שמשלימה את משפחת ה-MT, ככלי שמתאים למוגבלי רישיון A1 (באירופה A2), במקביל ל-MT-07 בגרסה המוגבלת. הפלטפורמה המכאנית זהה כאמור ל-YZF-R3, ותחילת השיווק באירופה בפברואר 2016.
MT-03 – הוא ה-MT שבנוי על פלטפורמת ה-R3
XSR900
גם ה-XSR900 היה צפוי, וקיבלנו עליו יותר מטיזר אחד בחודש האחרון. את ה-XSR700 השיקו בימאהה בחודש שעבר, וכבר אז שחררו רמזים על ה-XSR900. בקצרה נספר שבדיוק כמו ה-XSR700 שבנוי על פלטפורמת ה-MT-07, כך ה-XSR900 בנוי על הפלטפורמה של ה-MT-09, כשרק חלקי הגוף הוחלפו ועוצבו מחדש כדי ליצור אופנוע במראה רקטו-קלאסי, אבל עם מכלולים והתנהגות סופר-מודרניים. גם ה-XSR900 הוא חלק מסדרת Faster Sons של ימאהה, שנכון להיום מציעה מגוון רחב מאוד של דגמי רטרו, או כמו שקוראים לזה בימאהה – Sport-Heritage.
זהו הכלי השלישי במשפחת ה-MT-09 (אחרי ה-MT-09 והטרייסר), וגם הוא צפוי להגיע לשווקים האירופאיים סביב פברואר 2016. יש לנו תחושה שבזמן הקרוב נראה דגמים נוספים על הפלטפורמה הזו.
תערוכת מילאנו נפתחה הערב (ב') במסיבת העיתונאים המסורתית של דוקאטי, שבה הציג קלאודיו דומיניקלי, מנכ"ל דוקאטי, לא פחות מ-7 דגמים חדשים. חלקם צפויים, כמו למשל הפניגאלה 959, וחלקם מפתיעים למדי כמו הדיאבל והסקרמבר החדש. שאר הכלים הם גרסאות לדגמים קיימים, כמו צמד הגרסאות של המולטיסטראדה – פייקס פיק ואנדורו, וכן היפרמוטארד 939. חשיפת הדגמים החדשים מגיעה בתקופת שיא של דוקאטי, בשנה שבה מכרה למעלה מ-50 אלף יחידות ברחבי העולם.
אקס-דיאבל ואקס-דיאבל S
ה-XDiavel הוא גרסה חדשה של הדיאבל שמשלבת, על פי דוקאטי, טוב יותר בין עולם הקרוזרים לבין עולם הביצועים של דוקאטי. האקס-דיאבל מקבל את מנוע הטסטהסטרטה DVT בעל תזמון השסתומים המשתנה שהגיע מהמולטיסטראדה DVT, כשכאן הוא מפיק 156 כ"ס. בדוקאטי מציינים את שלושת המספרים 5,000-60-40, המציינים 5,000 סל"ד – הסל"ד שבו מתקבל שיא המומנט באקס-דיאבל (13.1 קג"מ), מה שאומר מנוע גמיש, 60 – כמספר האפשרויות לכיוון הארגונומיה בדיאבל החדש, ו-40, שהם 40 מעלות – זווית ההטיה המקסימלית של הדיאבל החדש.
פרט למנוע החדש האקס-דיאבל מקבל ערימות של אלקטרוניקה – בקרת החלקה מלאה, ABS הפועל גם בפניות, בקרת שיוט, בקרת ווילי, וכמובן כמה מצבי רכיבה. המראה לדעתנו משדרג את הדיאבל, והאקס-דיאבל נראה מצוין. לראשונה בדוקאטי, ההינע הסופי של האקס-דיאבל יתבצע על ידי רצועת הינע ולא על ידי שרשרת. גרסת ה-S, כרגיל, מקבלת שיפורים כמו בולמים איכותיים יותר וחלקי קרבון רבים.
דוקאטי אקס-דיאבל בגרסת S
מולטיסטראדה אנדורו ופייקס פיק
הגרסה הזו של המולטיסטראדה היא אולי החשובה מכל הדגמים החדשים, שכן המולטי החדש מרחיב את הסקאלה של המולטיסטראדה ופונה ישירות לב.מ.וו R1200GS ולק.ט.מ אדוונצ'ר 1190. אחרי 3 דורות של גלגלי "17 ספורטיביים, האנדורו מגיע עם צמיגי "19 ו-"17 במידות אדוונצ'ר ועם חישוקי שפיצים, מה שאומר יכולות שטח לא רק על הנייר אלא אדוונצ'ר אמיתי.
פרט למידות הגלגלים המולטיסטראדה אנדורו מקבל גם מיכל דלק בנפח 30 ליטרים, וכן אינסוף אלקטרוניקה – ABS לפניות, מערכת תאורה לפניות, בקרת החלקה, בקרת ווילי,, ואת מערכת המתלים הסמי-אקטיביים של זקס.
פרט לאנדורו הסופר חשוב יש השנה שוב את גרסת הפייקס פיק הקרבית לאספלט, שמציעה מספר תוספות ספורטיביות שהופכות את המולטי לקרבי במיוחד.
מולטיסטראדה אנדורו עם גלגלי "19 ו-"17
סקרמבלר Sixty2 ופלאט טראק
הסיקסטי2 הוא גם אופנוע חשוב לדוקאטי, ואפשר לומר שהוא הגיע בהפתעה. העניין הגדול בסיקסטי2, ששמו נגזר משנת 1962, הוא הנפח – 399 סמ"ק במנוע וי-טווין. הסיקסטי2 הוא למעשה גרסה מוקטנת ורזה של הסקרמבלר, ומחירו צפוי להיות בהתאם. כרטיס כניסה לעולם הסקרמבלרים אם תרצו, כשהוא מגיע עם ABS כסטנדרט.
גרסה נוספת של הסקרמבלר 800 שמוצגת היום היא הפלאט טראק – גרסה שמבוססת על האייקון ומציעה מספר תוספות עיצוביות.
סקרמבלר סיקסטי2 – מנוע 400 סמ"ק
פניגאלה 959
הפניגאלה 899 מקבל כצפוי הגדלת נפח, מתיחת פנים ועוד כמה שיפורים. נפח המנוע גדל ל-955 סמ"ק, וההספק בהתאם – 157 כ"ס ב-10,500 סל"ד. כמובן שגם על הפניגאלה 959 בדוקאטי מרעיפים אלקטרוניקה: יש מערכת ABS משולשת ספורטיבית, בקרת החלקה, 3 מצבי ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, קוויקשיפטר ובקרת בלימת מנוע. העיצוב נאמן למשפחת הפניגאלה, אבל מקבל מתיחת פנים שהופכת אותו למודרני יותר. המחיר מן הסתם צפוי לעלות ביחס ל-899 היוצא.
פניגאלה 959
היפרמוטארד 939
גם שלושת דגמי ההיפרמוטארד – ההיפרמוטארד, היפרמוטארד SP הקרבי והיפרסטראדה התיורי, מקבלים הגדלת נפח ומתיחת פנים, ומתקדמים עוד שלב באבולוציה שלהם. המנוע הוא הטסטהסטרטה 11 מעלות, שנפחו גדל ל-937 סמ"ק וההספק עולה בהתאם ל-113 כ"ס. גם המומנט מתעבה, ולפי דוקאטי מטפס ב-10%. כמו כל דגמי דוקאטי החדשים, גם ההיפרמוטארד החדשים עומדים בתקן יורו 4 המחמיר. גם דגמי ההיפרמוטארד וההיפרסטראדה מקבלים שפע אלקטרוניקה – מ-ABS מודרני עם 3 מצבים, דרך בקרת החלקה עם 8 מצבים ועד 3 מצבי ניהול מנוע.
נתונים טכניים: מנוע וי-טווין 90 מעלות, 749.9 סמ"ק, 95 כ"ס, 8.25 קג"מ, 6 הילוכים, מצמד הידראולי, גובה מושב 810 מ"מ, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
אפריליה שיבר 750
מה זה?
השיבר הוא דגם ותיק של אפריליה והוא אפילו הגיע ארצה ב-2010, אבל כעת, עם ההתמקדות של היבואנית עופר-אבניר בשוק הנייקדים, הוא מיובא ארצה מחדש במחיר אטרקטיבי מבעבר. השיבר בנוי על הפלטפורמה של הדורסודורו 750 – אותה השלדה, אותו המנוע, אותם הגלגלים והבלמים, וגם הבולמים דומים מאוד (מהלך ארוך יותר בדורסודורו וגאומטריה מעט שונה). רק עבודת הגוף שונה – זה נייקד וזה היפרמוטו.
בשנת 2015 השיבר זכה למתיחת פנים. העיצוב עודן ועודכן, הבולמים עודכנו, ונוספה מערכת ABS כסטנדרט. מאז הדגם לא השתנה למעט גרסאות צביעה, וזה הדגם שמגיע עכשיו ארצה לסיבוב שני.
בבסיס האופנוע מנוע וי-טווין 750 סמ"ק גמיש וחזק, עם מערכת הזרקת דלק מודרנית בעלת מצערת חשמלית ו-3 מצבי ניהול מנוע – ספורט, תיור וגשם. השיבר מציע עיצוב נאה, מיגון רוח פצפון, נוחות גבוהה יחסית לנייקד והתנהגות כביש טובה ומהנה עם מגבלה אחת – הבולמים.
בנוי על בסיס הדורסודורו 750
ביצועים
השיבר מציע חבילת ביצועים טובה למדי, עם כמה מגבלות. המנוע גמיש מאוד ביחס לנפח, ובאופן כללי אנחנו מתחברים לאופי הווי-טוויני הספורטיבי שלו. יש מומנט זמין כבר מסל"ד נמוך, והוא אמנם לא סופר-זריז, גם לא במצב ספורט, אבל הוא מספק משיכה ותאוצה נאות עם אופי ספורטיבי. ההספק אמנם מוגבל ל-95 כ"ס, אבל בשום שלב לא באמת היה חסר כוח, גם ב-200 קמ"ש פלוס. את זמננו חילקנו בין התגובות הנעימות של מצב התיור לבין התגובות החדות של מצב הספורט, שלעתים היו חדות מדי וחייבו ריכוך של פתיחת מצערת בעזרת שימוש במצמד ההידראולי המצוין.
ההתנהגות הדינמית טובה יחסית. הוא מאוד מהנה בכבישים מפותלים ונותן תחושת ביטחון של אחיזה ויציבות. יחד עם זאת, זה לא אופנוע 'תלת-ממדי' כמו MT-09 או MT-07, והוא אוהב להיות צמוד ומהודק על שני הגלגלים לקרקע. אפשר לסחוט ממנו רכיבה ספורטיבית בקצבים יפים מאוד, אבל אז יבואו לידי ביטוי הבולמים עם ההידראוליקה הפשוטה יחסית, שהם צוואר הבקבוק הספורטיבי של האופנוע הזה. למנוע, לשלדה, לגלגלים, לצמיגים (דאנלופ קואליפייר) ולבלמים יש עוד הרבה לתת. הבלמים, אגב, מעולים, ומגובים במערכת ABS איכותית שלא ממהרת להתערב, גם לא באחורי, ועם מספיק רגש מאפשרת גם רולינג סטופי.
התנהגות מצוינת
איך זה מרגיש?
השיבר הוא אופנוע 'פול-סייז', וככה בדיוק הוא מרגיש. הוא אפילו קצת כבד, במיוחד בפרונט. זה מרגיש מצוין ביציבות של האופנוע, אבל קצת פחות אם אתם חובבי ווילי'ז. נקודה לזכות השיבר היא נוחות המושב ותנוחת הרכיבה. אפשר לבלות זמן רב באוכף מבלי לשפר עמדה, וגם בהרכבה המצב טוב מאוד – בטח ביחס לנייקד בינוני.
מהירות השיוט הנוחה עומדת סביב 140-150 קמ"ש, ובמהירות הזו יש הרבה רזרבות כוח לעקיפה. במהירות הזו גם מיגון הרוח הקטן סביר למדי, ועם רכינה קלה קדימה לא באמת סובלים. במהירויות גבוהות יותר כבר יהיה פחות נעים, אבל השיבר לא מיועד לבלות במהירויות גבוהות לאורך זמן. בסך הכל מדובר בכלי ורסטילי מאוד שעשוי לשמש ככלי תחבורה יומיומי לרכיבות אורבאניות ובינעירוניות, וגם בכלי כיפי מאוד לרכיבות סוף שבוע.
אופנוע כיפי
עלויות
כמו שכתבנו על ה-GSR750 של סוזוקי, גם האפריליה שיבר זוכה להיות חלק מהאסטרטגיה של עופר-אבניר להחדרת נייקדים לשוק הישראלי. מחירו נקבע על 63 אלף ש"ח כולל כל האגרות – נמוך בלמעלה מ-20 אלף שקלים ממחירו של אחיו, הדורסודורו 750. המחיר הזה נמצא בדיוק בין ה-MT-07 לבין ה-MT-09 של ימאהה, והוא נמצא בדיוק ביניהם גם בתחומים נוספים כמו הספק וביצועים. בכל אופן, זהו מחיר מצוין לחבילה טובה, גם אם לא מושלמת.
התחזוקה מתבצעת בכל 10,000 ק"מ (טיפול קטן – 885 ש"ח), כשבכל 20 אלף ק"מ יש טיפול גדול ומקיף יותר (2,570 ש"ח).
החורף מגיע, והנושא של רכיבה בקור מתחיל להעסיק רבים מהרוכבים. מפעם לפעם אני שומע רוכבים מדברים על כך שקר להם ועל הפתרונות שהם מצאו להגנה מפני הקור, כשלרוב אלו לא הפתרונות הטובים ביותר, או לפחות לא כאלו שהגיעו מהבנה של איך עובד חימום הגוף שלנו ושימור החום שהוא יוצר.
יש הרבה מה לעשות כדי להגן על הגוף מפני הקור ברכיבת חורף, וזה לא חייב להיות יקר בשביל להיות אפקטיבי. אבל לפני שנדבר על הפתרונות האפשריים, בואו נבין קודם מושגים בסיסיים.
קל להבין את התחום כשמחלקים אותו לשני נושאים – פיזור החום ואיבוד החום.
גם זו דרך להתחמם… (צילום: בני דויטש)
פיזור החום. באמצעות כלי הדם, הגוף דואג לווסת את החום הזמין שיש לו על פני כל הגוף. כשהגוף מתחיל להתקרר (לאבד חום) ואין לו מספיק חום לפזר, הוא מתחיל להתמקד בלהשאיר את אזורי הגוף החיוניים חמים. כלומר, הוא דואג פחות לגפיים ומתרכז בלשמור על החום של מרכז הגוף.
לכן כשקר לכם בידיים זה לא אומר שרק קר לכם בידיים – זה אומר שכבר מזמן קר לכם בכל הגוף, והגוף דואג לשמור על החום. בדיוק בגלל הסיבה הזאת אתם יכולים לקנות כפפות ולגלות שלא נהיה לכם יותר טוב. הנושא תקף מאוד כמובן גם ברגליים. קניתם מעיל עבה ומחמם אבל על הרגליים יש לכם ג'ינס רגיל שאפילו לא אטום לרוח? יהיה לכם הרבה יותר נעים אם תדאגו לאטום גם את הרגליים
איבוד החום. כדי לשמור על חום הגוף ולאבד כמה שפחות חום יש צורך לדאוג לאטום את כל האזורים שחשופים לקור ולרוח, על אחת כמה וכמה כשמדובר ברכיבה על אופנוע. כפות ידיים, זרועות, רגליים (אזור שלרוב מזניחים אותו ושוכחים שהוא מכיל כארבעים אחוז מהשרירים בגוף), כפות רגליים, וכמובן הצוואר, שיש בו המון כלי דם קרובים מאוד לפני העור והוא מקור גדול לאיבוד חום.
לא לאבד חום… לא לאבד חום… לא לאבד חום… (צילום: בני דויטש)
פתרון ראשון: אטמו את עצמכם. כשרוכבים בחורף פוגשים רוח קרה במהירות תלת-ספרתית שתדאג להיכנס לכל כוך או פתח לא אטום. על כן ציוד הרכיבה צריך להיות אטום לרוח ולכלול אזורים המחפים אחד על השני. מגפי הרכיבה צריכים להיות גבוהים מספיק כך שהמכנסיים יכסו אותם בזמן הרכיבה. המכנסיים צריכים להיות מספיק גבוהים כדי שהמעיל יכסה אותם גם מלפנים וגם מאחור. הכפפות צריכות להיסגר מתחת למעיל ולא לאפשר לשום רוח להיכנס, וגם הצווארון צריך לחבר בין המעיל לקסדה בצורה מושלמת. העקרונות האלה תופסים על אחת כמה וכמה כאשר רוכבים בגשם, וזה מה שיבטיח ששום טיפת מים קרה לא תחדור את שכבת המיגון ותצנן את הגוף.
פתרון שני: שימו שכבות שישמרו על החום. אז דאגנו שרוח או מים לא ייכנסו לגוף, אבל הם ממש לא יגנו עלינו מפני הקור. למה זה דומה? שימו כפפת לטקס לבנה והכניסו את היד לקערת מים קרים. המים לא יחדרו דרך הכפפה וגם הרוח תיחסם, אבל הקור נכנס ועוד איך. למזלנו, הגוף שלנו יודע לייצר חום בצורה מעולה (אצל אדם בריא טמפרטורת הגוף היא כ-36 מעלות), וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לכלוא את החום הזה כמה שיותר צמוד לגוף. כאן נכנסת לפעולה ההמלצה על ביגוד תרמי – כזה שיושב צמוד לגוף ולא מאפשר לאוויר להיכנס מבחוץ. הביגוד התרמי צריך למלא שני תפקידים – לשמור על חום הגוף ולנדף כל זיעה או לחות שהגוף שלנו מייצר. זה חשוב מפני שכשזיעה או לחות מתקררים הם שואבים חום מנגוף וגורמים לו להתקרר עוד יותר, וזה כמובן פוגע ביכולת של הבגד לשמור על חום.
ביגוד תרמי נמדד על פי סוג החומר, והכי חשוב – עוביו. ראיתם חולצה שכתוב עליה 'תרמי' אבל היא נראית כמו חולצה דקיקה שעשויה מבד מנדף זיעה? קרוב לוודאי שהיא לא תחמם אתכם מספיק. לכן – כשקר, יותר עבה זה יותר טוב. בקצה הסקאלה של ביגוד תרמי קיים ביגוד מצמר מרינו. זהו צמר שאוגר חום ברמה גבוהה מאוד ודואג לנדף לחות ולשמור את הגוף יבש. מומלץ מאוד, אבל יקר בהתאם. יש הרבה ביגוד סינתטי מעולה, רק תדאגו שיהיה עבה כדי שלא תזרקו את כספכם לחינם.
השכבה הבאה (בהתאם לכמה שקר) צריכה להיות, שוב – סוודר או סופט-של. ממש בדומה לביגוד התרמי, אין תחליף לעובי המעיל עצמו. יותר עבה זה יותר מחמם. מומלץ גם כאן להשקיע בביגוד איכותי, היות ואנחנו לא רוצים לוותר על נוחות וגמישות בשביל חימום – אם החימום מסרבל את הרכיבה הוא מסכן אותנו ועלול להוביל לרכיבה לא בטוחה.
אטמו את עצמכם (צילום: אסף רחמים)
מה עושים עם הידיים והרגליים?
לידיים חשיבות גדולה משום שאנחנו לא רוצים לסרבל את התפעול של האופנוע. למזלנו ישנן כפפות רכיבה ייעודיות שמגיעות עם בטנה פנימית מחממת. בנוסף, ניתן ללבוש אנדר-גלוב – כפפה מכותנה שיושבת צמוד על היד ועוזרת לשמור על חום היד. אם זה לא מספיק, תשקלו לחמם אזור אחר בגוף כדי לראות אם זה מחמם את הידיים מספיק (לדוגמה – לרכב עם שכבה יותר עבה של חימום בפלג הגוף העליון, או עם טייטס עבה יותר ברגליים), ואם גם זה לא מספיק יש את האופציה להוסיף גריפים מחוממים שעוזרים מאוד. לגבי הרגליים, גם כאן תקף הכלל – כמה שיותר עבה יותר טוב. טיפ קטן – לא חייבים לקנות גרביים מחממות מיצרני ציוד האופנועים ואפשר לפזול לגרביים של יצרני ציוד סקי. יש המון סוגי גרביים, כשלטעמי המומלצות ביותר הן גרביים מצמר מרינו. לא זולות, אבל זו קנייה אחת שמספיקה למספר שנים.
הראש והצוואר. אמנם יש לנו קסדה על הראש שעוזרת מאוד להגן מפני רוח וגשם, אבל לא תמיד זה מספיק. כפי שאמרתי בפתיח, אם לא נכסה את הצוואר אנחנו נקשה על הגוף שלנו לשמור על החום. יש מספר פתרונות לצוואר ולראש, החל משרוול ועד לבקלביה שמכסה גם את הצוואר והראש. אני מבטיח לכם שזאת השקעה משתלמת, ומי שלא רכב עם כזה עד עכשיו ירגיש מיד את ההבדל.
טיפ אחרון על חימום. כל הביגוד והמוצרים שתוארו בכתבה יודעים לעשות דבר אחד – לשמור על החום הקיים. הם אינם מייצרים חום. לכן אם אתם יוצאים מהבית כשקר לכם, הביגוד יעזור פחות כי יש לו פחות חום לשמור עליו. שבו צמוד למחמם או מזגן לפני שאתם יוצאים, ואפילו תעשו פעילות כושר קלילה שתזרים את הדם בגוף (מספיק לרדת שתי קומות במדרגות כדי לגרום לדם לזוז).
יש עוד נושאים רבים בתחום חימום הגוף, כמו למשל סוגי חומרים והאפקטיביות שלהם. על כך בפעמים הבאות.
ביום שישי ה-27.11 אנו בסדנת האלופים מוציאים טיול מודרך לצפון מדבר יהודה עד ים המלח.
מה זה אומר? נפגשים בבוקר בתחנת הדלק במישור אדומים ויוצאים – דרך השטח – לכיוון צומת אלמוג. במהלך 50 ק"מ של רכיבה מדברית נתעכב על מכשולים שחשוב לנו שתדעו להתמודד איתם, נלמד ונתרגל עד שנהיה מוכנים להמשיך הלאה. רמת הקושי של המכשולים תהיה לפי רמת הקבוצה.
מה עוד? נתרגל ניווט והתמצאות בשטח, ירידה וזרימה בנחלים, מעבר חריצים, רכיבה בשיירה ועוד.
למי מתאים? הטיול מתאים ומותאם לאופנועי אדוונצ'ר הגדולים – KTM, ב.מ.וו, ימאהה, סוזוקי וכו'.
מה רואים? הרבה נוף מדברי בחורף.
מה יהיה? רכב ליווי וחילוץ מהשטח, מדריכים מקצועיים, ארוחה קלה והרבה עניין וכיף!
כמה עולה? 910 ש"ח למשתתף, 860 ש"ח אם אתם באים עם KTM.
בעוד עשור, תואר האליפות יהיה רשום על שם ספרדי אחד, חורחה לורנזו שמו. בעוד עשור האליפות המוכתמת עם האותיות הקטנות תהיה צחה כשלג והאותיות הקטנות ידהו וייעלמו להן. את המקומות השני והשלישי שמאוכלסים על ידי ולנטינו רוסי ומארק מרקז בהתאמה לא יזכרו בהקשר לעונת 2015. נו טוב, מי שה-MotoGP זורם בדמו יזכור ועוד איך.
בעוד עשור האליפות תהיה נקייה ולבנה
יותר משעונת 2015 היא סיפור האליפות של לורנזו, היא – ובגדול – סיפור מערכת היחסים בין שני רוכבים דומים מאוד. דומים בסגנון הרכיבה, דומים באגרסיביות שלהם על מסלול המרוצים, דומים בחיות שהכניסו למרוצי הקטגוריה הבכירה, דומים באהדת הקהל ודומים במלחמות הפסיכולוגיות שניהלו על המסלול ומחוצה לו. האחד, רוסי בן ה-36 ולקראת סוף קריירת המרוצים, והשני, מרקז בן ה-22, הכוכב הזורח והעולה.
רוסי חזר ליאמהה ב-2013 כשמרקז בעונת הרוקי שלו במדי רפסול הונדה. מרקז רוכב עונת רוקי מבריקה שבסופה היה לאלוף הצעיר ביותר בקטגוריה הבכירה. רוסי חווה עונה חיובית אחרי השנתיים בדוקאטי, כשהוא מנצח באסן לראשונה מאז 2010. עונה ללא אירועים יוצאי דופן בין השניים. ב-2014 רוסי משיל לגמרי את השנתיים הקשות בדוקאטי ומסיים שני באליפות למרקז. זה האחרון מדהים את עולם המרוצים כשהוא מנצח את כל עשרת המרוצים הראשונים של העונה וזוכה באליפות שנייה ברציפות. גם עונה זאת ללא אירועים יוצאי דופן בין השניים.
אם על רוסי עברו חמש אליפויות רצופות בטרם חטף את הסטירה שלו, על מרקז עברו רק שתיים, כשהוא מגלה כמה קשה היא הזכייה בתואר האליפות. רוסי רוכב עונה מדהימה בעוד מרקז רוכב עונה של רכבת הרים עם ירידות חדות ועליות תלולות. עונה זאת מעמידה לראשונה את רוסי ומרקז ראש בראש. בתחילה במאבק ישיר על האליפות ובהמשך במאבקים קשים על המסלול ומחוצה לו.
הקרב המרובע בפיליפ איילנד
זה מתחיל בארגנטינה. רוסי במקום השני סוגר פער של 4 שניות בינו ובין מרקז. הוא עוקף, ומרקז, אגרסיבי בטירוף ולא מבין ש-20 נקודות הן אין סוף יותר מאפס, הופך כיוון מעט מוקדם מדי. הקדמי של מרקז נוגע באחורי של רוסי, ובום – מרקז מתרסק. אין צל של ספק שהאחריות היא על מרקז.
זה ממשיך באסן, כשמרקז מנסה עקיפה אחרונה בכניסה לשיקיין. מרקז אמנם בקו פנימי, אבל רוסי מוביל. המגע בין מרקז לרוסי מחייב את רוסי לזקוף את האופנוע, לצאת קצת לרכיבת שטח, אבל לסיים ראשון. שוב, האחריות המלאה על מרקז.
מרקז כבר מזמן לא מתמודד על תואר האליפות ולא נותר לו אלא לנסות לנצח כמה שיותר מרוצים. בדיוק כמו שהיינו מצפים מרוכב ברמתו.
פיליפ איילנד. היחסים בין רוסי למרקז עולים לנקודת רתיחה על המסלול. לאורך הקפות רבות מתקוטטים רוסי, מרקז ויאנונה על שני המקומות האחרונים בפודים. 52 עקיפות שרובן בין השלושה האלה. לורנזו בודד בחוד עד שמרקז נותן גז ועם הקפה אחרונה יוצאת דופן שולח את לורנזו למקום השני.
ההתקוטטות בספאנג
בין פיליפ איילנד לספאנג רוסי מנסה גישה אחרת. רוסי, שהיה רב אמן בתרגילי פסיכולוגיה על מקס ביאג'י, סטה ג'יברנאו, קייסי סטונר ועל חורחה לורנזו הצעיר, מאשים את מרקז במסיבת העיתונאים של הסבב בספאנג בכך ששיחק ברוכבים בפיליפ איילנד. לאחר מסיבת העיתונאים הרוחות רק הלכו והתלהטו כשרוסי מאשים את מרקז בכך שהוא מתערב לטובת לורנזו במרוץ לאליפות. רק שמרקז הוא לא סטונר. מרקז הוא הבריון השכונתי של ה-MotoGP שלא ממש מתרגש מרוסי. על המסלול בספאנג, מרקז ברכיבה בעייתית אך לא בלתי חוקית (וחוקים בלתי כתובים אינם חוקים) מצליח להוציא את רוסי מכליו. מרקז אכן משחק בו לאורך מספר הקפות, אבל מי שנשבר תחת הלחץ הוא רוסי. רוסי מנסה לתקשר עם מרקז פעמיים עד שמאבד את הראש. רוסי מתנהל בצורה מסוכנת על המסלול כשבמהלך האירוע מרקז מתרסק. רוסי אינו אשם בהתרסקות של מרקז וגם לא נענש על כך. את שלוש הנקודות רוסי חוטף, בצדק, על רכיבה מסוכנת במרוץ.
בתוספת נקודת עונשין אחת אותה חטף רוסי במיזאנו על רכיבה איטית בקו המרוץ במקצה אימון, רוסי מגיע לארבע נקודות שמשמעותן זינוק מהעמדה האחרונה על הגריד בוולנסיה. בפועל, הלכה האליפות.
הלכה האליפות
רוסי אחראי לאובדן האליפות
מלכתחילה הייתה זאת עונה יוצאת דופן. מרקז גילה חולשה כשהוא לא מסיים 6 מרוצים. אלוף מכהן שלא מסיים 6 מרוצים?! לורנזו פותח את העונה בצורה בינונית, בדרך מזג האוויר מתעמר בו כשהוא מתחלף לגשום או לתנאים משתנים ביום המרוץ, ובמיזאנו לורנזו מתרסק ומעניק לרוסי מתנה. רוסי, בשונה ממרקז ולורנזו, מגלה יציבות מרשימה לאורך העונה כשהוא מנצח 4 מרוצים, מסיים במקום השני 3 פעמים, במקום השלישי 8 פעמים, במקום הרביעי פעמיים, והתוצאה הגרועה ביותר של רוסי היא במיזאנו כשהוא מסיים חמישי.
את האליפות רוסי מאבד במיזאנו כשהוא שוגה בתזמון הכניסה להחלפת האופנוע לסליקס, ומסיים חמישי במרוץ שאותו אמור היה לסיים על הפודיום. את האליפות רוסי מאבד בארגון, כשאינו מצליח לעקוף את פדרוסה במאבק על המקום השני. את האליפות רוסי מאבד בפיליפ איילנד, כשאינו מצליח לעקוף את יאנונה במאבק על המקום הרביעי.
,מרקז – הביא רוסי לאליפות
רוסי ממשיך לטעון כנגד מרקז גם לאחר ולנסיה. עם התחושות והרגשות של רוסי קשה להתווכח. כך רוסי מרגיש. רק שהמציאות לא ממש תומכת בטענות שלו ושל רבים מאוהדיו. חלק מהטענות מרחיקות לכת אל הצד הקונספירטיבי.
אם מרקז עוזר ללורנזו, איך ייתכן שבאוסטרליה מרקז עוקף את לורנזו מספר פניות לקו הסיום ומונע מהאחרון 5 נקודות אליפות יקרות? אבל כבר אמרו שהאמת היא בעיני המתבונן.
הטענה על רכיבה מסוכנת של מרקז, שאינו מתמודד על האליפות, מחזיקה רק אצל אוהדי רוסי ובעלי זיכרון קצר. רוסי רכב באותה צורה בדיוק במוטגי 2010 כשהוא מסכן את לורנזו בדרכו לתואר הראשון שלו.
פדרוסה ויאנונה רכבו בדיוק כמו שהיינו מצפים מרוכבי מרוצים.
רוסי – אחראי לאובדן האליפות של עצמו
מרקז וסבך האינטרסים. דיברו על האינטרס של מרקז למנוע אליפות 10 לרוסי על מנת שיוקל לו לעקוף את רוסי בטבלאות האליפות. דיברו על האינטרס הספרדי של מרקז- פדרוסה- לורנזו לאליפות ספרדית. דיברו על הרצון של מרקז למנוע אליפות מרוסי. אבל בסופה של עונה, על קו הזינוק בוולנסיה, לפחות לטעמי, למרקז ולהונדה היה אינטרס אחד ראשון במעלה והוא להזים את את כל אותן הטענות ולהוריד את הקוף הזה מעל גבו. ניצחון של מרקז בוולנסיה היה משפר את מצבו של מרקז בטווח המידי והארוך. מרקז סיים שני פשוט כי לורנזו היה מהיר ממנו.
ואחרון, לורנזו. לורנזו היה יכול לשתוק כל הדרך מספאנג ועד לדגל השחמט בוולנסיה ולזכות בתואר בקלאסה. יכול היה. זה הזמן לחזור ולקרוא את הפסקה הראשונה.
