Blog

  • טכני: עניין של הספק

    טכני: עניין של הספק

    הספק. כוחות סוס. קילוואט. קודש הקודשים של כל מפרט טכני של אופנוע. הנתון שאותו כל רוכב שואף למקסם, ושמצליח לרגש כל כך הרבה. מספר הקסם שגורם לאנשים, מבינים בתחום או הדיוטות גמורים, להתפעל כל כך, על אף שלצורך שימושיות, דווקא נתון המומנט, או נכון יותר – עקומת המומנט, הוא החשוב יותר, אם כי הוא פחות זוהר ויוקרתי ממנו (על מומנט, הספק והקשר ביניהם – כאן). מה יש בו בנתון הזה שגורם לכולם להתרגש? למה כל יצרני הכלים הספורטיביים נמצאים במרדף אינסופי אחרי העצמה שלו ומהן הדרכים להגדיל אותו? על כל אלה ננסה לענות כאן.

    ראשית – מהו הספק? בהגדרה הפיזיקלית הספק הוא עבודה לחלק לזמן, כלומר כמה עבודה הצליחה המכונה לבצע בזמן נתון. בפועל, ההספק קובע שני פרמטרים מאד חשובים בביצועי האופנוע. הראשון הוא התאוצה, שכן יחס ההספק למשקל יקבע את מידת התאוצה המקסימלית של האופנוע או כלי הרכב. ככל שהאופנוע יהיה קל יותר וההספק שלו יהיה גבוה יותר, כך התאוצה שלו תהיה חזקה יותר (ונעזוב כרגע את מגבלות האחיזה והנטייה להתרוממות הגלגל הקדמי, שפוגעות בתאוצה). זאת הסיבה למשל, שכל קטנוע 150 או 200 סמ"ק פשוט עם כ-15 כ"ס, מזנק ברמזורים טוב יותר ממכונית ממוצעת בעלת למעלה מ-100 כ"ס. יחס ההספק למשקל שלו טוב יותר משל המכונית.

    הפרמטר השני הוא המהירות הסופית. ככל שההספק יהיה גבוה יותר, כך המהירות הסופית תהיה גבוהה יותר, כשהמרכיב הנוסף במשוואה הוא הגרר של הרכב, או במילים אחרות – האווירודינמיות וההתנגדות לרוח. כלים בעלי הספק גבוה וגרר נמוך יוכלו להגיע למהירויות סופיות גבוהות. זוכרים את הקטנוע והמכונית מהפסקה הקודמת? אז אחרי שהקטנוע האיץ טוב יותר מהמכונית, ההספק הגבוה יותר של המכונית בא לידי ביטוי, ולכן היא תגיע למהירות סופית גבוהה משמעותית מאשר של אותו הקטנוע.

    הספק - קובע את התאוצה ואת המהירות המקסימלית
    הספק – קובע את התאוצה ואת המהירות המקסימלית

    אז איך דואגים שיהיה הספק גבוה? מהם המאפיינים הנדרשים ממנוע על מנת שניתן יהיה לסחוט ממנו הספקים גבוהים? ובכן, יש כמה וכמה מאפיינים שכאלה. בואו נראה מהם העיקריים מביניהם אשר קובעים את אופי המנוע.

    המאפיין הראשון והבסיסי ביותר הוא שיטת פינוי החום מהמנוע. כדי שניתן יהיה לסחוט הספקים מהמנוע, מערכת הקירור חייבת לאפשר פינוי חום יעיל בכל מצב, ואולי יותר חשוב – לספק שליטה מוחלטת על טווח טמפרטורות העבודה. מערכת קירור אוויר למשל, גם אם נתמכת על ידי מערכת קירור שמן המנוע, לא מאפשרת שליטה על טמפרטורת העבודה. ביום חם בעבודה מאומצת ובמהירות איטית (למשל ברכיבת אנדורו תוך כדי טיפוס איטי של עלייה מדורדרת ותלולה בצהרי יום חמסין), פינוי החום גרוע וטמפרטורת העבודה עולה לערכים גבוהים מאוד. מהצד השני, בימים קרים במהירות גבוהה ובעומס נמוך (למשל כשיורדים מהחרמון בלילה מושלג באמצע החורף), טמפרטורת העבודה יורדת הרבה מתחת לרצוי.

    ההפרש הגדול בין טמפרטורות העבודה מחייב לייצר את המנוע עם חופשים גדולים בין החלקים הנעים, וזאת על מנת שכשטמפרטורת העבודה עולה לערכים גבוהים מאוד, חלקי המנוע הנעים יוכלו להתרחב מבלי להיתפס. במערכת קירור נוזל ניתן לשלוט על טווח טמפרטורות העבודה במידה טובה מאוד, גם על ידי תרמוסטט, אשר מאפשר חימום מהיר של המנוע ומונע ירידה אל מתחת לטווח טמפרטורות העבודה, וגם על ידי המאוורר שעל הרדיאטור, אשר מונע חימום יתר אל מעל לאותו הטווח. השליטה על טווח טמפרטורות העבודה מאפשרת לייצר מנועים מדויקים יותר, עם פחות הפסדים ויותר יעילות.

    207 כ"ס, מה זה אומר?
    207 כ"ס, מה זה אומר?

    אבל למנועים בעלי מערכת קירור נוזל יש יתרון נוסף, משמעותי מאוד, שמאפשר לסחוט מהם הספקים גבוהים. בגלל השליטה על טווח טמפרטורות העבודה ומניעת חימום יתר של המנוע, ניתן לייצר את המנועים עם יחס דחיסה גבוה יותר. מה הקשר ליחס הדחיסה? מאוד פשוט. במשוואת הנצילות התרמודינמית של מנוע בעירה, נתון יחס הדחיסה הוא הגורם החשוב ביותר להגדלת הנצילות. או במילים פשוטות, ככל שיחס הדחיסה יהיה גבוה יותר, כך נצילות המנוע תהיה גבוהה יותר. כלומר, על כל טיפה של דלק שנשרפת בתוך המנוע, נקבל יותר עבודה יעילה, כלומר יותר כוח, יותר מומנט ויותר הספק, ופחות חימום של האטמוספרה. וזה גם הגיוני, שכן אם הלחץ בתא השריפה לפני תהליך השריפה יהיה גבוה יותר, אז גם אחרי השריפה הוא יהיה גבוה יותר בהתאמה, מה שאומר יותר כוח על הבוכנה ויותר מומנט על גל הארכובה – יותר הספק.

    הנצילות במנועי בנזין עומדת על נתון די עלוב של כ-25%, מה שאומר שאנחנו משתמשים רק ברבע מהדלק בשביל לדחוף את האופנוע שלנו. שאר ה-75% של הדלק נפלטים לאטמוספרה בצורה של חום. כבר אמרנו שאנחנו רוכבים על תנורים ומחממים את הבתים במנועים, נכון?

    אם נחזור לענייננו, אז מה הקשר בין מערכת הקירור לבין יחס הדחיסה? ובכן, מערכת קירור נוזל שבה ניתן לשלוט על טמפרטורת העבודה המקסימלית, מאפשרת להגיע ליחסי הדחיסה הגבוהים ביותר. עם מערכת קירור אוויר, בגלל חוסר השליטה על טמפרטורת המקסימום, חייבים להשאיר טווח עבודה, שכן עם יחס דחיסה גבוה מדי בשילוב של טמפרטורת עבודה גבוהה מדי ולא נשלטת, המנוע עלול להגיע מהר מאוד למצב של דטונציה הרסנית. יש יוצאים מן הכלל, אולם לרוב מנועים בעלי מערכת קירור נוזל יהיו עם יחס דחיסה גבוה יותר ממנועים מקבילים בעלי מערכת קירור אוויר, ותמיד מנועים המכוונים לביצועים יהיו מקוררי נוזל ובעלי יחס דחיסה גבוה.

    יחס דחיסה גבוה
    יחס דחיסה גבוה

    שיטה נוספת להגדלת ההספק המקסימלי היא העלאת הסל"ד שבו מושג טווח המומנט הגבוה. קודם כל חשוב לזכור שהספק הוא למעשה מכפלה של המומנט בסל"ד. כלומר, כדי להשיג הספק גבוה יותר יש צורך להעלות את המומנט שמפיק המנוע, או לחלופין, להעלות את טווח הסל"ד בו מתקבל שיא המומנט, דהיינו להזיז את שיא המומנט גבוה יותר על גרף הסל"ד. היות וממנוע אטמוספרי (ללא עזרי דחיסת אוויר חיצוניים כמו טורבו) בנפח נתון לא ניתן לסחוט הרבה יותר מומנט, מה שנשאר ליצרנים לעשות זה להזיז את שיא המומנט גבוה יותר במעלה הסל"ד ובכך לקבל הספקים גבוהים יותר. הזזת המומנט מתבצעת על ידי שינוי משטר הזרימה ביניקה ובפליטה וכיוונו כך שהמילוי הנפחי המקסימלי יתקבל בתחומי סל"ד גבוהים יותר, ואת זה עושים על ידי גלי זיזים אחרים, מעברי יניקה ופליטה, קוטרי שסתומים ועוד כמה שיטות.

    את המהלך הזה ניתן לראות בבירור במנועי 600 סמ"ק 4 צילינדרים של אופנועי ספורט בעשור וחצי האחרונים. לדוגמה, אם ה-ZX6R הוציא בשנת 95 כ-105 כ"ס שהושגו ב-12,500 סל"ד, הרי שב-2010 הוא הפיק כ-130 כ"ס שמגיעים ב-14,000 סל"ד. ערך המומנט אגב, כמעט לא השתנה. שיאו רק זז מ-10,000 ל-12,000 סל"ד. דוגמה קיצונית יותר תהיה ה-R6, שבו שיא ההספק מגיע ב-14,500 סל"ד פסיכיים. ואם כבר מדברים על העלאת הסל"ד אי אפשר שלא להזכיר את החיסרון הגדול של הפעולה, והיא פגיעה קשה בסל"ד הנמוך והבינוני. תעלו על 600 ספורטיבי מלפני 15 שנה ותגלו שיש חיים גם ב-4,000 או 5,000 סל"ד. היום, באופנועי ספורט מודרניים, מתחת ל-7,000 סל"ד אין אף אחד בבית והאורוות ריקות. אין ארוחות חינם, תזכרו.

    אבל להעלות את מהירות המנוע במנועי בעירה פנימית, שמונעים על ידי בוכנה שמבצעת תנועה קווית, זה לא דבר של מה בכך, שכן אחת הבעיות העיקריות של מנוע בוכנה היא אותה התנועה הקווית, שמאלצת את החלקים הנעים קדימה ואחורה להאיץ, להגיע לשיא מהירות, להאט, להיעצר, לשנות כיוון וחוזר חלילה. התאוצות והתאוטות האלו גורמות לכוחות גדולים שפועלים על החלקים המאיצים, כוחות שבסופו של דבר מגבילים את מהירות המנוע. זו הסיבה העיקרית למשל, שמנועים שמסתובבים על ציר ואינם מבצעים שום תנועה קווית אלא רק סיבובית, יכולים להסתובב מהר יותר ממנועי בוכנה ולכן הספקם גבוה יותר ביחס לנפחם. מנוע ואנקל הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך.

    ZX6R - דוגמה מצוינת לאבולוציה של מנועי ספורט
    ZX6R – דוגמה מצוינת לאבולוציה של מנועי ספורט

    אז איך מקטינים את הכוחות האלה שפועלים על החלקים הנעים בתנועה קווית ועל ידי כך מגבירים את מהירות המנוע? גם לכך יש כמה דרכים, כשרובן מתנקזות בסופו של דבר לפעולה אחת – הקטנת מסת החלקים הנעים בתנועה קווית. למשל על ידי הגדלת מספר הצילינדרים. אם ניקח למשל מנוע 600 סמ"ק בעל צילינדר בודד לעומת 4 צילינדרים, הרי כל חלק הנע בתנועה קווית במנוע מרובה הצילינדרים יהיה קטן וקל באופן משמעותי מאשר של חלקי המנוע בעל הצילינדר הבודד. זה נכון שהמשקל הכללי של מרובה הצילינדרים יהיה גבוה יותר משל הסינגל, אולם לצורך מהירות המנוע המקסימלית מסתכלים על מנוע 4 צילינדרים כעל 4 מנועים המחוברים ביניהם, ולכן כל אחד מהם יכול להסתובב מהר יותר מאשר הסינגל בעל החלקים הכבדים.

    ועכשיו, כאשר תצורה מסוימת כבר קיימת ורוצים לשכלל אותה כך שתעבוד מהר יותר, מה עושים? גם לזה התשובה פשוטה, אבל היישום מסובך או יקר: מייצרים חלקים קלים יותר, כשהכוונה היא לחלקים הנעים בתנועה קווית, קרי בוכנות ושסתומים. כל מי שהחזיק ביד בוכנה של מנוע ספורטיבי, כביש או שטח, ודאי שם לב שחצאיות הבוכנה בו קצרות במיוחד בהשוואה לבוכנות של מנוע 'עממי' יותר ופחות ספורטיבי. השאיפה להוריד משקל מהחלקים הנעים גורמת לחלקים האלה להיות אנורקטיים במיוחד. לפעמים רואים את זה גם במעבר בין דגמים – אם במעבר בין דגמים אתם שומעים שהבוכנה השילה ממשקלה 3 גרם (כמו למשל במעבר בין דגם 2008 לבין 2009 של ההונדה CBR600RR), אל תזלזלו בזה. המשמעות של 3 גרם בבוכנה, שכאמור מבצעת תנועה קווית, זה תוספת של 500 סל"ד, ועם הכיוונים הנכונים עוד כ-5 כ"ס.

    כאשר לא ניתן יותר להוריד חומר מהחלקים הנעים, שכן אז הם הופכים להיות חלשים מדי והאמינות והעמידות נפגעות, ורוצים לסחוט מהמנוע עוד מהירות ועוד הספקים, עוברים להשתמש בחומרים וטכנולוגיות יצור מסובכים ויקרים יותר. שסתומי טיטניום למשל, שעליהם ודאי שמעתם. היתרון היחיד של שסתומי טיטניום על פני שסתומי פלדה הוא משקלם הנמוך משמעותית. היות והשסתומים מבצעים גם כן תנועה קווית, שסתומים קלים יותר יאפשרו להעלות את מהירות המנוע לערכים גבוהים יותר, בלי לחשוש מציפת שסתומים – מצב בו השסתום לא מספיק להיסגר בגלל מהירות המנוע הגבוהה וגורם לירידת הספק במקרה הטוב ולפגיעה בבוכנה ונזק סופני למנוע במקרה הרע. זוכרים שאין ארוחות חינם? לשסתומי טיטניום יש גם שני חסרונות עיקריים: המחיר, הגבוה פי כמה וכמה משסתומי פלדה, שכן טיטניום היא מתכת אקזוטית ויקרה, וכך גם תהליך הייצור, וכן העמידות, שכן טיטניום רך יותר מפלדה ונשחק מהר יותר. אם אתם לא רייסרים שמבלים את זמנם על קצה סקלת הסל"ד ברוב הזמן, שסתומי טיטניום יהיו מיותרים עבורכם. תשאלו כל בעלים של CRF450R שהחליף את שסתומי הטיטניום הבלויים לכאלו מפלדה.

    CBR600RR - קיצוץ של 3 גרם בבוכנות, תוספת של 500 סל"ד ו-5 כ"ס
    CBR600RR – קיצוץ של 3 גרם בבוכנות, תוספת של 500 סל"ד ו-5 כ"ס

    חומרים וטכנולוגיות יצור מתקדמים משמשים גם לייצור בוכנות של אופנועים ספורטיביים. כבר הרבה זמן שהבוכנות האיכותיות עשויות מסגסוגות אלומיניום איכותיות ויקרות שמאפשרות משקל סביר מצד אחד ועמידות לבלאי גבוהה יחסית מצד שני. בכלים ספורטיביים יותר איכות החומרים גבוהה יותר, אבל לא רק, אלא גם תהליכי הייצור. במנועי קצה תוכלו למצוא הרבה פעמים בוכנות מחושלות. תהליך החישול מאפשר להגיע לחוזק מבני מסוים עם פחות חומר מאשר בתהליך יציקה רגיל, ולכן אפשר על ידי תהליך חישול לקבל בוכנות קלות יותר וחזקות יותר מבוכנות יצוקות. לדוגמה ניקח את הק.ט.מ 525 עד 2007. הדגם שהגיע ארצה, האנדורו (EXC) הוא בעל בוכנה יצוקה, אולם אחיו, דגם המוטוקרוס (SX) עשה שימוש בבוכנה מחושלת, זאת משום שהוא צפוי לעבוד בסל"ד גבוה יותר. חשוב לציין גם ששני הכלים השתמשו באותו הצילינדר בדיוק.

    ואיך עוד מאפשרים למנוע להסתובב מהר? שוב, על ידי הקטנת הכוחות שפועלים על החלקים הנעים. אז את הורדת המסה כבר ציינו, אפילו בהרחבה, אבל יש דרך נוספת, והיא הקטנת מהלך הבוכנה. על בוכנה שמבצעת מהלך קטן יותר פועלים בסל"ד נתון כוחות קטנים יותר, שכן יש לה מרחק קטן יותר לעבור ולכן התאוצות והתאוטות קטנות יותר. המשמעות היא מנוע שמסוגל לעבוד בסל"ד גבוה יותר, ושוב, להפיק הספקים גבוהים יותר. זוכרים שאין ארוחות חינם? אז מנוע עם מהלך בוכנה קצרצר יתאפיין במומנט נמוך יחסית, וזאת משום שמהלך הבוכנה הוא פעמיים רדיוס הארכובה (זרוע הארכובה, המרחק שבין מרכז פין הטלטל לבין מרכז גל הארכובה), וככל שרדיוס הארכובה קטן יותר, כך גם המומנט על גל הארכובה יהיה נמוך יותר.

    אלו עיקרי הדברים והבסיס על קצה המזלג. ההספק, אותו הנתון שעושה לנו כאופנוענים וחובבי מוטוריקה כל כך טוב על הלב, ימשיך להיות אחד הנתונים החשובים בטבלת נתונים של אופנועים בפרט וכלי רכב בכלל, והיצרנים ללא ספק ימשיכו במשימה האינסופית להשיג אותו בצורה גבוהה, רחבה, קלה וזולה יותר. אנחנו כמובן נמשיך ליהנות ממנו. לפחות עד שמנועי הבעירה ייכחדו מהעולם ויוחלפו על ידי מנועים חשמליים, שם כל עניין ההספק שונה לגמרי.

  • איך החלקתי ב-130 קמ"ש ויצאתי בלי שריטה

    איך החלקתי ב-130 קמ"ש ויצאתי בלי שריטה

    החלקתי ב-130 קמ"ש, ויצאתי בלי שריטה, בלי מכה, בלי כלום. קמתי, והמשכתי את היום כרגיל.

    טוב, זה בגלל שההחלקה קרתה על מסלול מרוצים. לא חלילה על כביש ציבורי. ועל מסלול מסודר, עם משטחי החלקה ייעודיים ובטיחותיים ועם ציוד רכיבה איכותי, קורה לפעמים שעוברים את קצה מעטפת היכולות של הרוכב או המכונה, ומחליקים. זה חלק מהעניין. הרבה פעמים, כמו שקרה לי הפעם, יוצאים בלי שריטה.

    זה קרה בסשן השלישי של הרכיבה על הדוקאטי מונסטר 1200R במסלול אסקארי המדהים שבדרום ספרד. כבר הייתי חם, מחובר לאופנוע היטב ומכיר את המסלול, את הקווים ואת נקודות הבלימה, ההיגוי, שיאי הפנייה והגז ברמה מספיק טובה. הרכיבה שלי הייתה משוחררת, ואפילו מהירה.

    עריכה: אסף רחמים; צולם באמצעות מצלמת אקסטרים NILOX F60 MM

    בסשן הראשון רכבתי כמעט בלי בלמים והייתי עסוק בהכרת המסלול. הרמתי את העיניים וחיפשתי לפתור את המסלול – את הפניות עם נקודות ההיגוי, שהן נגזרות של האפקסים והיציאות מהפניות שנותנות מקסימום גז. כשאתה עובד בסדר הזה, הסיכוי שלך לפתור מהר את נהר האספלט העצום הזה הוא הרבה יותר גבוה, וכך אני נוהג על מסלול חדש תמיד.

    בסשן השני כבר הייתי מחובר יותר למסלול, והתחלתי להבין את האופנוע ואת התגובות שלו. גם את הסשן הזה התחלתי ברכיבה חלקה כמעט בלי בלמים, אבל הרכיבה התפתחה באופן טבעי וכבר רכבתי מהר למדי.

    ואז זה קרה, כאמור בסוף הסשן השלישי. רכבתי מאחורי שני רוכבים מהירים. המסלול מתחיל בשיקיין צפוף אחרי הישורת הראשית, רצף של 3 שמאליות, ואז פנייה ימנית של 90 מעלות. היא מהירה למדי – 120–130 קמ"ש, ויש לה נקודת היגוי מאוד ברורה שמביאה את האופנוע עד לאפקס, ומשם החוצה לקראת ימנית נוספת. קו מרוצים קלאסי.

    נכנסתי לפנייה מהר, על הקצה, בפקודת היגוי מהירה ששמה את הדוקאטי על קצה גבול האחיזה – כמו שעושים על מסלול. רגע לפני האפקס זה קרה, בדיוק כמו שרואים בטלוויזיה במרוצי גרנד-פרי או סופרבייק – הצמיג הקדמי איבד אחיזה, החליק, והכידון 'התקפל' פנימה. לואו-סייד קלאסי. נמרחנו על האספלט והחלקנו מהפנייה החוצה לעבר משטח ההחלקה שבצד שמאל.

    כאן אני רוצה להתעכב לרגע. האופנוע ואני התנתקנו כמובן, ושנינו החלקנו לעבר משטח ההחלקה. בזמן הזה, של ההחלקה על האספלט, היה לי המון זמן לחשוב – תרים את הראש, סגור את הידיים, קפל את הרגליים. אחרי שנגמר האספלט יש רצועת דשא של 3 מטרים, ואז משטח רחב של חצץ. הדשא חלק ועוברים אותו מהר מאוד, ואז מגיעים למשטח החצץ ומאטים עליו במהירות. נעצרתי, כשהאופנוע כמה מטרים ממני. הזמן הזה, שמתחיל באיבוד הקדמי ומסתיים בהחלקה, מרגיש תוך כדי ההחלקה כמו שניות ארוכות במיוחד, וכאמור היה לי המון זמן לחשוב וליישם, או לפחות ככה הרגשתי. אחר כך כשראיתי את הסרטון קלטתי שכל הזמן הזה לקח שתיים וחצי שניות בלבד.

    יש לי ניסיון לא מועט על מסלולי מרוצים – גם גדולים באירופה, אבל בעיקר קטנים אצלנו. השתתפתי ב-4 עונות מרוצים מלאות במסגרת אליפות הסופרמוטו הישראלית, כולל 2 אליפויות, ובנוסף הדרכתי רכיבה מתקדמת על כל המסלולים שהיו פה – אשדוד, כוכב יאיר, נחשונים ושפיצרינג. יש לי מאות שעות מסלול, כך שיצא לי ליפול ולהחליק פה ושם. תמיד אני עולה על מסלול עם ציוד רכיבה מגן ייעודי, ותמיד עם אופנוע תקין ובטיחותי. והשילוב הזה, של אופנוע-ציוד-מסלול, מאפשר ליפול ולצאת בלי להיפגע. למעט פעמים בודדות שבהן חטפתי מכה יבשה או מתיחה כזו או אחרת בשריר שהשביתה אותי ליום-יומיים, האינסידנטים על מסלול סטרילי מסתיימים לרוב בלי פגיעה, בטח שלא משמעותית. הפעם חליפת העור של ספידי חטפה קצת קרעים בזרוע ועוד קצת שפשופים בכתף ובירך – אבל זה בדיוק הייעוד שלה והיא עשתה את עבודתה באופן מושלם.

    קצת נזק לחליפה - שעשתה את עבודתה באופן מושלם - וזהו!
    קצת נזק לחליפה – שעשתה את עבודתה באופן מושלם – וזהו!

    למרות זאת, זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שבה החלקתי על מסלול בגודל מלא ובמהירות גבוהה – כאמור כ-130 קמ"ש. כך שאני יכול לסמן 'וי' גם על זה, ולהוכיח, בפעם המי יודע כמה, שגם החלקה במהירות גבוהה עשויה להסתיים בלי שום פגיעה כשמדובר במסלול סטרילי.

    השורה התחתונה של הרשימה הזו, אם זה לא היה ברור עד עכשיו, היא שאנחנו חייבים מסלול במדינה הזו. היו לנו כמה מסלולים קטנים באורך של פחות מ-1,000 מטרים כל אחד, וכולם נהרסו מסיבה כזו או אחרת. הצורך במסלול חוקי, מסודר ובטיחותי, שבו ניתן יהיה לתרגל רכיבה ונהיגה בתנאים סטריליים ועם האפשרות להגיע לקצה – וגם לעבור אותו ולהחליק מבלי להיפגע, הוא הכרחי. כמובן שלנו, חובבי המוטוריקה, אבל גם לשאר הנהגים – שעשויים לקבל על מסלול כזה הדרכות נהיגה מתקדמת ולשפר את מיומנויות הנהיגה שלהם, כמו שהיה בכוכב יאיר או בנחשונים למשל.

    תנו לנו מסלול!

    *     *     *     *     *

    בטח מעניין אתכם גם מה קרה לאופנוע. ובכן, כמו שאפשר לראות בסרטון המצורף, אחרי ההחלקה הנקייה על האספלט האופנוע הגיע לחצץ, ושם עף לאוויר והתגלגל תוך כדי שהוא מתרסק וסופג נזקים. לא נעים. בכל זאת, אופנוע של הרבה כסף…

    ממה שראיתי, הנזקים לאופנוע גדולים מאוד. אבל אין מה לדאוג – באירועים האלו האופנועים שייכים למחלקת השיווק של היצרנית, וכשמביאים אופנועים להשקה לוקחים בחשבון שאירועים כאלו עלולים לקרות ונערכים מראש. כשחזרתי לפיטס עם האמבולנס שבו בדקו אותי, כבר עמד אופנוע חדש במקום זה שריסקתי, ואפילו המדבקה עם מספר האופנוע (16) הייתה במקומה. עד כדי כך הם מסודרים.

    ומי משלם על הנזק? אף אחד. שוב, אלו אופנועים של מחלקת השיווק שמיוצרים במיוחד עבור האירוע, כך שאם יש נזקים, פשוט מתקנים אותם או שמחליפים אופנוע אם הנזקים גדולים, וממשיכים כרגיל. קצת לא נעים כי בכל זאת, הרגע ריסקתי אופנוע יקר, אבל כשמקבלים את זה בהבנה ועם חיוך אז אתה מבין שיש לך את הפריבילגיה לרסק אופנוע של 150 אלף שקל ולקבל בתמורה חיוך. לא רע הקטע הזה…

  • מבחן מהעבר: סוזוקי ויסטרום 1000 – קאמבק לאדוונצ'ר

    מבחן מהעבר: סוזוקי ויסטרום 1000 – קאמבק לאדוונצ'ר

    צילום: בני דויטש

    הויסטרום 650, רב המכר של סוזוקי כאן בארץ ובעולם בכלל, הוא אופנוע כל כך טוב וכל כך נפוץ, עד כדי כך שכמעט ושכחנו שכרונולוגית קדם לו הויסטרום 1000, אחיו הגדול ששווק כאן מתחילת שנות ה-2000 ועד כמעט סוף העשור ולמעשה היה מראשוני האדוונצ'ר-תוררים היפניים. לצערם הגדול של סוזוקי, הויסטרום 1000 נאלץ לצאת מהמשחק בדיוק בתקופה שבה הקטגוריה הזו חווה פריחה ושגשוג, וזאת בשל תקנות זיהום האוויר שסגרו עליו והשאירו אותו מחוץ לשוק האירופאי. אז בזמן שהאח הקטן עושה חיל, נמכר כמו לחמניות טריות ואף עובר עדכון משמעותי, האח הגדול נשאר מאחור. יותר מדי מאחור.

    המצב הזה לא יכול היה להימשך, בעיקר בגלל החשיבות הגדולה של האדוונצ'ר-תוררים הגדולים בשנים האחרונות, ושנה אחרי עדכון ה-650 גם ה-1000 מקבל את העדכון הכל כך חשוב שיחזיר אותו לשוק האירופאי. בסוף 2013, אחרי לא מעט טיזרים ובילד-אפ, בסוזוקי מציגים את הויסטרום 1000 המחודש, הכלי שעשוי להחזיר את סוזוקי אל לב הקטגוריה.

    סוזוקי ויסטרום 1000 המחודש
    סוזוקי ויסטרום 1000 המחודש

    אם במתיחת הפנים של ה-650 הפלטפורמה המכאנית נשארה דומה מאוד והשינויים היו בעיקר עיצוביים וארגונומיים, הרי שכאן ב-1000 השינויים והשיפורים מרחיקי לכת הרבה יותר ולמעשה יצרו בסוזוקי אופנוע חדש לגמרי. בסוזוקי לקחו לתשומת ליבם את הביקורות הרבות שנשמעו על ה-1000 הקודם, בעיקר בתחום ההתנהגות הדינמית בשל הבולמים הרכרוכיים, אבל גם בתחום ניהול המנוע, וטיפלו בדיוק בנקודות הללו. אז מנוע הווי-טווין חדש לגמרי, וגם ניהול המנוע חדש ומודרני כמובן, כמו שצפוי באופנוע שמתקדם ביותר מעשור מהגרסה הקודמת. יחידת המנוע נבנתה מחדש כדי להתאים לתקנות זיהום האוויר ההולכות וסוגרות, אבל גם כדי לשפר קצת ולהיות מעודכן יותר מול האופוזיציה החזקה.

    מכלולי השלדה גם הם קיבלו לא מעט תשומת לב בויסטרום החדש. הבולמים הקונבנציונליים הרכים פינו את מקומם למזלג הפוך בריא ונאה הכולל את כל הכיוונים, כשמאחור יש בולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ בברז חיצוני, כמו בדגם הקודם, וכן כיוון לשיכוך ההחזרה. בנוסף, גם תחום הבלמים שופר. את הקליפרים הצפים של הדגם הקודם מחליפים כעת צמד קליפרים רדיאליים של טוקיקו שמספקים עוצמת בלימה חזקה מאוד – מהחזקות שפגשנו. כמו בכל אופנוע מודרני, יש גם מערכת ABS מודרנית, רק שכאן היא סטנדרטית, בלי מצבי ניהול שונים, ובנוסף גם אינה ניתנת לניתוק, וחבל.

    כאן חייבים להכניס מילה על העיצוב. הויסטרום החדש נראה גבוה, רזה ואתלט מאוד, וזאת לעומת המראה השמנוני של הדגם היוצא. ישנם הרבה אלמנטים של אדוונצ'ר-תורר, כמו למשל יחידת הזנב שמזכירה במשהו את זו של ה-R1200GS, או אזור מיכל הדלק וכונסי האוויר. רק החזית, המעוצבת לפי סוזוקי בהשראה של פני ציפור, קצת שנויה במחלוקת ולא ממש קשורה למראה התכליתי הכללי של האופנוע. בטח נתרגל עם הזמן, אבל עד אז נסתפק במערכת התאורה המצוינת שהפנס הקדמי מספק.

    אתלט, זקוף על המתלים
    אתלט, זקוף על המתלים

    מבחינת אבזור, הויסטרום מציע את המינימום הנדרש מהקטגוריה. יש כאמור מערכת ABS וכן מערכת בקרת החלקה בעלת 3 מצבים – התערבות גבוהה, התערבות נמוכה וניתוק, וזהו. בסוזוקי לא השתוללו עם מערכות אלקטרוניות, סביר להניח שבין היתר כדי לשמור על מחיר נמוך ביחס למתחרים – נושא חשוב למדי בימים אלו, כשמחירי האדוונצ'ר-תוררים היוקרתיים הופכים להיות בלתי הגיוניים והופכים את הכלים המצוינים הללו לבלתי נגישים לרוב המוחלט של הרוכבים. התוצאה היא שאפילו מצבים שונים לניהול המנוע לא תמצאו פה. ואולי טוב שכך.

    לוח השעונים פשוט למראה עם מד סל"ד גדול, תצוגה עליונה למהירות וההילוך הנבחר ותצוגה תחתונה לשאר הנתונים, אבל יש לא מעט נתונים במחשב הדרך, וכל התפעול מתבצע בפשטות דרך 3 כפתורים על הכידון, שהאמצעי מביניהם מתפעל את בקרת ההחלקה. יש גם שקע מצית, ופרט לכך יש אבזור אופציונלי כמו סט מזוודות מקורי, תיק מיכל, מגני שלדה ומשקף רחב וגבוה יותר שבוודאי נדרש באופנוע הזה, אבל עוד נחזור לכך.

    אתלטיקה קלה

    אחד הדברים המורגשים ביותר בעלייה על הויסטרום החדש זה המשקל הנמוך ביחס לדגם היוצא. יותר מזה – גם בהשוואת תחושות מול הויסטרום 650 מהדור הקודם ה-1000 החדש מרגיש קל. וזה לא ברור מאליו, בוודאי שלא כשהמתלים מחזיקים את האופנוע גבוה וזקוף. וזה אחד ההבדלים הגדולים מהדגם היוצא – האתלטיות של הדגם החדש. תנוחת הרכיבה בסך הכל טובה, מציבה את הרוכב זקוף עם ידיים שלוחות לכידון הפשוט, ואפשר היה לרכב כך במשך שעות אלמלא המושב. ואם האתלטיות של הויסטרום היא אחת הנקודות החזקות ששופרו משמעותית במעבר בין הדגמים, אז המושב הוא אחת משתי הנקודות שנהרסו. בדגם הקודם וגם ב-650 המושב היה נוח מאוד ואפשר לרכב במשך שעות. כאן המושב קשיח, אבל בנוסף הוא גם לא מעוצב ארגונומית נכון, ואחרי זמן רכיבה לא ארוך גם הרוכב וגם המורכב מתחילים להרגיש את הישבן כואב. בסוף יום רכיבה של כמה מאות קילומטרים זה כבר ממש כואב ומציק, וכך מצאנו את עצמנו מבצעים עצירות מנוחה לא מתוכננות כדי לתת לשרירי הישבן לנוח. גם בימים שאחרי הרכיבה עוד הרגשנו את השרירים, וזה באופנוע שהקטע החשוב ביותר שלו הוא נוחות למרחקים ארוכים. דחוף מושב אפטרמרקט.

    המסכה והמקור קצת קשים לעיכול
    המסכה והמקור קצת קשים לעיכול

    עוד תחום שלבטח יציע אביזרים תחליפיים הוא מיגון הרוח, שגם הוא שונמך משמעותית מהדגם הקודם. המשקף כאן אמנם מתכוונן למרחק על ידי ציר עם 3 מצבים, גם תוך כדי רכיבה וללא שימוש בכלים, וגם אפשר לכוון את גובהו על ידי פירוק והרכבה בתושבת אחרת, אבל הוא קטן מדי ולא מספק מיגון רוח שראוי לאדוונצ'ר-תורר למרחקים ארוכים. גם על המצב הכי גבוה והכי רחוק, שאמור לתת את מיגון הרוח המקסימלי, הרוכב סובל מרוח חזקה סביב הקסדה והמורכב חוטף מערבולות נוראיות אם הוא לא מתחבא מאחורי הרוכב. הלו, סוזוקי, מה נסגר איתכם? גם מושב לא נוח וגם מיגון רוח לא יעיל? בויסטרום?! לקחתם את שתי הנקודות החזקות של הויסטרום על שלל דגמיו ושינמכתם אותן למצב לא מתקבל על הדעת באופנוע שכזה. נתנחם בזה שמשקף ומושב תחליפיים לא יעלו יותר מדי כסף, ועם המחיר הנמוך יחסית של האופנוע ביחס למתחרים, אפשר להשאיר כמה שקלים בצד לטובת העניין.

    עד כאן הביקורת. עכשיו בואו נתחיל לדבר על מה שטוב בויסטרום, וזה קודם כל המנוע. הוא כאמור חדש כמעט מהיסוד, וי-טווין בנפח 1,037 סמ"ק עם 90 מעלות בין הצילינדרים. בסוזוקי בחרו להישאר בתחום 1,000 הסמ"ק ולא להיגרר למחוזות ה-1,200 כמו אצל המתחרים הכבדים, ככל הנראה שוב – על מנת לשמור על מחיר שפוי. הוא מספק 100 כ"ס, שזה סביר, אבל העניין העיקרי במנוע הזה הוא המומנט – 10.5 קג"מ – שמתקבלים כבר ב-4,000 סל"ד. המשמעות היא טווח יעיל רחב מאוד של המנוע הזה, או במילים אחרות מנוע סופר-גמיש. אפשר לרכב על התחום שבין 2,000 ל-4,000 סל"ד ולקבל את כל הכוח שצריך לכמעט כל סוג של רכיבה.

    בכלל, המנוע הזה, למרות היותו וי-טווין, הוא מאוד חלק ונעים לשימוש. יש לו חספוס עדין שנובע מהתצורה, אבל לחלוטין לא ברמות של וי-טווינים אחרים. למעשה הוא הזכיר לנו במעט את המנוע של הסופר-טנרה 1200 בהתנהגות שלו. כשמושכים אותו לסל"ד גבוה הוא עובד, אבל הוא בהחלט מעדיף את תחומי הסל"ד הנמוכים והבינוניים, והוא משדר המון רוגע לרכיבה. מהירות השיוט הנינוחה שלו היא סביב 150 קמ"ש. הוא יכול גם יותר, ואפשר לראות את הספרה 2 על לוח השעונים, אבל כלום לא מרגיש שם טוב. לא המנוע, לא מיגון הרוח ולא מה שכל האופנוע משדר. מבחינת מהירויות הוא מתאים בול לכבישי ארצנו, ולכן עניין המושב ומיגון הרוח עוד יותר מעצבן. נציין גם את התפעול הלא ממש חלק של תיבת ההילוכים, וגם את המעבר החד מגז סגור לפתוח בניהול המנוע, אבל לשני אלו אפשר להתרגל.

    המנוע מצוין וההתנהגות הדינמית מעולה
    המנוע מצוין וההתנהגות הדינמית מעולה

    תחום נוסף שמאוד אהבנו הוא ההתנהגות הדינמית. כאמור, המתלים שופרו באופן משמעותי, וכעת הם מספקים לא רק נוחות רכיבה אלא גם יכולות ספורטיביות אמיתיות. אפשר לדחוף את האופנוע חזק לפניות בלי חשש שהבולמים יקרסו, ואפשר לסמוך על השיכוך המצוין בשני הצדדים שידאג לרסן את תנודות האופנוע וישמור על אופנוע יציב בתוך הפנייה. גם במהירויות גבוהות ובזוויות נמוכות. אהבנו את האפשרות לכיוון מהיר של עומס הקפיץ מאחור, שכן בהרכבה עם ציוד בהחלט צריך לחזק את עומס הקפיץ, ובהיעדר מתלים חשמליים כמו באופוזיציה היקרה להחריד, ברז כיוון נגיש הוא בהחלט פתרון מצוין. מלפנים כאמור יש מזלג הפוך בריא עם כל הכוונונים, וגם על המצב הסטנדרטי הוא מאפשר עומסים גבוהים, כולל שילוב של עומסים כמו בלימה חזקה אל תוך פנייה. יופי סוזוקי!

    גם ההיגוי לא רע, וכאמור מאפשר יציבות גבוהה. נכון, הויסטרום הוא לא כלי סופר-זריז, אבל יכולות ההיגוי שלו בהחלט טובות ביחס למשקל ולקטגוריה, ובסך הכל, כשמקבלים יציבות כל כך גבוהה ויכולות מתלים גבוהות, זה נותן את הביטחון לדחוף פקודות היגוי חזקות מבלי לחשוש מנדנודי ראש או חוסר יציבות רגעי. והבלמים, הו הבלמים… אלו הקדמיים, כאמור עם קליפרים רדיאליים, הם מהחזקים שפגשנו על אופנועים בכלל. תענוג. על רכיבת שטח אין יותר מדי מה להרחיב, פשוט כי הויסטרום לא באמת מיועד לשום דבר שהוא מעבר לשבילים כבושים. לא שציפינו עם הגלגלים היצוקים, אבל גם את זה צריך לשים על השולחן. ייאמר לזכותו שגם בשטח הוא קל משמעותית מהסופר-טנרה או ההונדה קרוסתורר הכבדים. דווקא בעיר הוא פרטנר מצוין – שוב, בזכות המשקל הלא מורגש, הגובה, וכן הרזון היחסי והמנוע הגמיש.

    אופנוע טוב, שבו צריך לשפר את מיגון הרוח ונוחות המושב
    אופנוע טוב, שבו צריך לשפר את מיגון הרוח ונוחות המושב

    אז מה עשו פה בסוזוקי? לקחו את נקודות החולשה של הדגם הקודם – שהיו בעיקר התנהגות המנוע וההתנהגות הדינמית – ושיפרו אותם ללא היכר. יש פה יופי של מנוע יעיל, נעים ומעניין, ויש פה חבילת מתלים והתנהגות דינמית שלא תבייש אופנועים יקרים בהרבה. מאידך, מיגון הרוח והמושב דורשים החלפה לסחורה איכותית יותר שתאפשר לרכב עליו יותר משעה-שעתיים ברציפות.

    הויסטרום 1000 החדש מתאים למי שרוצה אדוונצ'ר-תורר מודרני, אבל לא יכול או לא רוצה להגיע לתחומי המחירים של המתחרים האירופאיים היקרים – הב.מ.וו R1200GS, הדוקאטי מולטיסטראדה והק.ט.מ אדוונצ'ר 1190. אז נכון שמקבלים פה פחות, אבל גם משלמים הרבה פחות, ולא כל רוכב רוצה או צריך את שפע האלקטרוניקה של המתחרים וגם לא 150 כוחות סוס. כלומר הויסטרום יתאים לרוכבים הרגועים יותר, שהלכה למעשה הם הרוב המוחלט של קהל היעד שרוכש אדוונצ'ר-תוררים.

    אז בפחות מ-100 אלף ש"ח (99,155 ש"ח על הכביש) נראה שיש כאן עסקה לא רעה. נכון, זה הרבה מאוד כסף אבסולוטית, והויסטרום החדש הוא בהחלט לא אופנוע מושלם, אבל כשהסופר-טנרה עולה כ-20 אחוז יותר, הסוזוקי נמצא בטווח המחירים של הוורסיס 1000, כלומר מהזולים בקטגוריה, וזה בהחלט קלף חשוב. ברוך הבא ויסטרום 1000.

    מפרט טכני

    [table id=22 /]

  • פול בולטון בדרך ארצה

    פול בולטון בדרך ארצה

    הרוכבים הבינלאומיים מגלים את ישראל. פול בולטון, אחד מרוכבי האקסטרים-אנדורו המצטיינים בעולם, ומשתתף קבוע בתחרויות אקסטריo-אנדורו כמו הרד-בול רומניאקס, הרד-בול סי-טו-סקיי והארצברג-רודיאו, יגיע ארצה בחודש הבא, בין התאריכים 11-14.11.15, לסדרת הדרכות רכיבה בנושא אנדורו ואקסטרים-אנדורו.

    פול בולטון ברד-בול רומניאקס
    פול בולטון ברד-בול רומניאקס

    המיזם להבאתו ארצה שייך לאיציק קלנר יחד עם דני אליקים ומוסך מוטוריקה. קלנר הכיר את בולטון ברומניאקס 2013, ומאז שמרו השניים על קשרי ידידות. מכיוון שבולטון נוהג להעביר הדרכות רכיבה באנגליה ובמדינות נוספות, השניים החליטו על סדרת הדרכות רכיבה גם לרוכבי ישראל, כאמור בשיתוף וחסות של מוסך מוטוריקה.

    ההרשמה לימי ההדרכה פתוחה לרוכבי אנדורו מכל המותגים, והעלות היא 650 ש"ח ליום הדרכה מלא. פרטים מלאים ניתן לקבל אצל איציק קלנר בטל' 054-6448815.

    בינתיים, אתם מוזמנים לראות את בולטון מקריין למצלמת הקסדה שלו את הפרולוג מרומניאקס 2014, וכן להיכנס לעמוד הפייסבוק שלו ולהתרשם:

     

  • סוף שבוע במסלול עם Focused Events

    סוף שבוע במסלול עם Focused Events

    אם הבעיה שלכם היא שנמאס לכם לרכב במסלולים שלא מתוחזקים כראוי, תחת תקנות רעש מחמירות, ובעיקר נמאס לכם לרכב בגשם – כנראה שלחוסר מזלכם אתם בריטים.

    בדיוק עבור אותם בריטים חסרי מזל מציעה Focused Events את השירות הבא: סוף שבוע של 2–4 ימים באחד מהמסלולים באירופה בהתאם לעונות השנה, כאשר החברה לוקחת על עצמה את כל הסידורים הכרוכים בהעברת האופנוע את התעלה, מלונות, הפעלת המסלול וכו'. רק שימו את האופנוע בנקודת ההעמסה ותגיעו למסלול.

    "איך כל זה קשור אליי?", אתם שואלים את עצמכם. ובכן, החברה הזו מציעה גם מגוון אופנועים להשכרה במסלול, ולא ממש אכפת להם מאיפה בעולם אתה מגיע. זה היה בדיוק מה שחיפשתי כשהחלטתי שאני רוצה לבלות זמן איכות על מסלול.

    בחינה של חברות המציעות ימי מסלול מיקדה אותי בהצעה של Focused Events בעיקר בגלל התאריכים שהתאימו ללוח השנה שלי. החברה מציעה מגוון רחב של סופי שבוע המיועדים לרכיבת מסלול (כאן) במחירים של 440-700£ (כל המחירים בפאונד) – תלוי במסלול ובמספר הימים.

    במחיר זה תקבלו גישה מלאה למסלול, הפעלה של המסלול ואירוח במלון בסביבה הכולל לינה בחדר משותף וארוחת בוקר. המחיר כולל גם את העברת האופנועים והציוד של הרוכבים למסלול.

    סוף שבוע ארוך של 4 ימי רכיבה על מסלול אלמריה בדרום ספרד
    סוף שבוע ארוך של 4 ימי רכיבה על מסלול אלמריה בדרום ספרד

    אחרי חלופת מיילים הוזמנו אופנוע שכור מסוג קוואסאקי ZX636, והדרכה. אני מצדי הזמנתי כרטיסי טיסה וזהו.

    אז זהו שלא בדיוק זהו, לפחות לא במקרה שלי. מתברר כי סדר וארגון הם לא הצד הכי חזק של החברה הזו. לצורך עלייה במסלול נדרשים מספר ביטוחים, שחלקם לא ניתן להמצאה או לרכישה על ידי ישראלים. בנוסף, כתובת המלון נמסרת למשתתפים בעת העמסת האופנוע. שאלות בנושאים אלו שהופנו במייל לא נענו אלא לאחר פנייה טלפונית. בסופו של דבר ביטוח המסלול נרכש ישירות מהחברה המארגנת, אבל תידרשו לשים לב לדברים הללו.

    רגע משבר נוסף היה כאשר הגעתי למלון והתברר כי הוא סגור. כאן כבר החסרתי פעימה (בסוף זה הסתדר), אבל השיא היה צפוי למחרת. בבוקר היום הראשון כולם מגיעים למסלול, כל אחר לוקח את האופנוע שלו לבוקס ומתחיל לעבוד עליו כדי להכין אותו לעלייה למסלול. אני ניגש לפיטס, מציג את עצמי, ומנהל האירוע מסתכל עלי במבט של "באמאש'ך מה יש לך לחפש פה?", וממשיך שלא ידוע לו שום דבר על אופנוע שכור שהוזמן או הדרכה. אחרי רגע קצר בו אני זה שמסתכל בו בלסת שמוטה, הוא מבהיר כי לא תהיה בעיה לספק אופנוע שכור מתוך המלאי, אבל מדריך פשוט אין להם.

    תדריך קבוצתי - עוד רגע יוצאים
    תדריך קבוצתי – עוד רגע יוצאים

    על המסלול

    האירועים הללו הם ימי מסלול לכל דבר. כלומר המוצר אותו אתה רוכש הוא גישה למסלול. לשאר אתה צריך לדאוג. תחזוקה של האופנוע, החלפת צמיגים וכל הקשור בכך. אחד המשתתפים שחלקתי איתו את הבוקס החליק ביום הראשון והאופנוע יצא ממצב כשירות. הוא בילה את יתר היום הראשון ומרבית היום השני בעבודה על האופנוע במקום לרכב. בסופו של דבר הוא נשבר ושכר אופנוע גם הוא, מה שהסביר כיצד היה להם אופנוע זמין עבורי.

    המסלול – אלמריה (דרום ספרד) – עמד לרשותנו בין עשר בבוקר לחמש אחר הצהריים, כולל הפסקת צהריים של שעה. המלון היה מרוחק כ-50 ק"מ, מה שחייב שכירת רכב. מרבית הרוכבים מגיעים לפני השעה 09:00 בכדי לעבוד ולתחזק את האופנועים. הקבוצה איתה רכבתי הייתה מורכבת כולה ללא יוצא מהכלל מרוכבים בריטיים, וכך זה במרבית האירועים של החברה הזו. המשתתפים מחולקים לקבוצות בהתאם לקצב הרכיבה, וכל קבוצה מוזנקת למקצה נפרד של 20 דקות. מספר המשתתפים עמד על 40, מה שהותיר הרבה זמן ומרווח מסלול לכל משתתף. ביומיים הראשונים היינו שתי קבוצות בלבד, מה שאפשר לכל רוכב 9 מקצים ביום. בסוף השבוע הצטרפו למסלול רוכבים ספרדים שהגדילו את מספר הקבוצות לשלוש, ואז מספר המקצים ירד ל-6 ביום.

    9 סשנים בני 20 דקות ביום, כפול 4 ימים
    9 סשנים בני 20 דקות ביום, כפול 4 ימים

    ניתן לרכוש מהמארגנים דלק, המגיע במכלים של 20 ליטר, וגם צמיגים. הצמיגים המוצעים הם צמיגים ספורטיביים ההולמים את המסלול. אני רכבתי עם דאנלופ D212 גרנד-פרי, צמיג המספיק ליומיים של רכיבה אגרסיבית ומספק אחיזה ברמה סופר-גבוהה. הבריטים, כמו אחרון הישראלים, קונים רק את מיכל הדלק הראשון וממלאים אותו כל בוקר בתחנת דלק בדרכם למסלול.

    לאחר המקצה הראשון המארגנים מצאו מתנדב שהסכים להדריך אותי. רוכב עם ניסיון רב והיכרות רבה עם המסלול הספציפי. פיט התגלה כמדריך דידקטי מעולה. 2 הקפות איתו ועוד מעט הסברים על המסלול, היה כל שצריך בכדי לעשות את ההבדל. ההדרכה הסתכמה ב'עקוב אחריי' וקצת הסבר על המסלול. בתחילה כאשר הוא מצביע על נקודת הבלימה בסוף הישורות אני אומר לעצמי שאפשר לדחות את הבלימה בלפחות 50 מטרים. בהמשך, כשהמהירות תעלה ב 50 קמ"ש, בנקודה הזו אני כבר ארד על הבלמים בטירוף. כל הקפה דורשת מאמץ פיזי ומנטלי לא מבוטל. הסביבה מאוד תחרותית ומעודדת להוציא מעצמי את כל מה שאני יכול לתת. למרות המאמץ אני מורעב למסלול ולא מוותר על אף מקצה ועל אף הקפה. ברגע שמוצב השלט הקורא לקבוצה שלי לעלות למסלול אני עומד על הגריד מחכה להזנקה יום אחר יום. ארבעה ימים נפלאים של חוויה מלאת אדרנלין.

    אופנועים עושים חברים. החבר'ה הבריטים, שחלקם הגדול באו עם היכרויות מוקדמות, היו חבורה מופרעת ונהדרת לרכב איתה, מה שרק שיפר את החוויה. כזר מבחוץ קל לקנא בנגישות שלהם לספורט מוטורי. למעלה ממחצית המשתתפים מחזיקים אופנוע המיועד למסלול בלבד – ומדובר באופנועי ספורט חדישים שהוסבו למסלול – בנוסף לאופנוע אותו הם מחזיקים ביום יום. ימי מסלול זמינים להם במבחר מסלולים במרחק קצר מהבית, ובנוסף הם משתתפים מפעם לפעם בסוף שבוע מוטורי שכזה. קצת לא היה ברור להם למה מישהו צריך לשלם את המחיר של טיסה מישראל ושכירת אופנוע רק כדי לעלות על מסלול. הסברתי להם בגאווה שאמנם אין לנו מסלולים, אבל יש לנו חוק ספורט מוטורי לתפארת!

    יש לנו חוק ספורט מוטורי לתפארת!
    יש לנו חוק ספורט מוטורי לתפארת!

    עלויות

    • חבילה בסיסית – 499£
    • שכירת אופנוע – 175£ ליום. המחיר משתנה לפי סוג האופנוע. האופנוע אינו מבוטח והרוכב נושא בכל נזק שייגרם לאופנוע
    • דלק – 30£ ל-20 ליטר. בגדול 20 ליטר אמורים להספיק ליום רכיבה מלא
    • צמיגים – ניתנים לרכישה במסלול. זמינים מספר צמיגים ספורטיביים. בעת שכירת אופנוע אתם מקבלים צמיגים חדשים ומתחייבים להחזיר את האופנוע עם צמיגים במצב דומה.
    • תיעוד מצולם של האירוע – 55£
    • שכירת רכב – 120€
    • הדרכה – בהתאם לכמות וסוג ההדרכה כפי שמפורט
    • ארוחת צהריים במסלול – 10€
    • ארוחת ערב ושתייה

    דרישות נוספות

    • רישיון נהיגה תקף
    • קסדה תקינה
    • חליפת עור מלאה כולל מיגון גב (אפשר שני חלקים המחוברת ברוכסן)
    • ביטוח בריאות ישראלי, ביטוח נסיעות וביטוח מסלול (נרכש במקום)

  • המס על אופנועי שטח: החגיגה נגמרה

    המס על אופנועי שטח: החגיגה נגמרה

    צילום תמונה ראשית: בני דויטש

    נראה שהחגיגה נגמרה: אופנועי אנדורו נהנו בחודשיים האחרונים ממס קנייה מופחת של 40%, וכעת חלקם חוזרים לשיעורי מס גבוהים יותר. אמנם נמוכים יותר מבעבר, אבל לא נמוכים כמו ביישום הרפורמה במס הקנייה.

    זה התחיל לפני פחות מחודשיים – שאז נכנסה לתוקף הרפורמה במס הקנייה, שבמסגרתה מס הקנייה על כלים קטנים ובינוניים עם הספקים נמוכים ירד מ-72% לשיעורים של 40%, 50% או 60% – בהתאם להספק של הכלי. כלים עם הספק של 100 כ"ס ומעלה נשארו עם 70% מס קנייה (ירידה של 2%).

    העניין הוא שאופנועי אנדורו בכל הנפחים מגיעים עם תקינה אירופאית, וכדי לעבור את התקינה ההספק שלהם צריך להיות מוגבל. במעמד המסירה מסירים את המגבלות ומקבלים אופנוע אנדורו עם הספק מלא. כך למשל אופנוע אנדורו בנפח 250 סמ"ק מרובע פעימות, המפיק כ-40-35 כ"ס בפועל, נרשם עם פחות מ-10 כ"ס בלבד ברישיון הרכב, ולכן לפי הרפורמה במס הקנייה שיעור המס עליו עומד על 40% בלבד. המצב דומה בכל אופנועי האנדורו, וכתבנו על זה ב'המרוויחים והמפסידים מהרפורמה במס הקנייה'.

    תהינו גם עד מתי תתאפשר הפרצה הזו, ומסתבר שחודשיים בלבד. בימים האחרונים רשות המסים עושה בעיות לחלק מהיבואנים ובראשם ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ, ומעלה את מס הקנייה על אופנועי אנדורו. כעת מס הקנייה על אופנועי אנדורו אצל חלק מהיבואנים עומד על 60% לחלק גדול מהדגמים ו-50% לחלק קטן מהדגמים – תלוי בנפח המנוע ובהספק. המס על אופנועי אנדורו בנפח 125 סמ"ק נשאר כמו שהיה לפני הרפורמה – 40%, והעדכון הוא רק לכלים בנפח הגדול מ-125. חשוב לציין שאצל חלק מיבואני האופנועים לא נרשם שינוי בשיעורי המס על אופנועי אנדורו.

    המפסידים הגדולים מהמהלך הם למעשה אופנועי האנדורו בנפח 450-150 סמ"ק – 2 ו-4 פעימות. אם לאחר הרפורמה מחירם ירד בשיעור של 10,000 עד 20,000 ש"ח, הרי שעכשיו המחיר צפוי לעלות בכשני שליש מההורדה. כלומר אופנוע שמחירו ירד בכ-15,000 ש"ח צפוי לעלות כעת שוב בכ-10,000 ש"ח.

    אז זהו. החגיגה הזמנית הסתיימה – כמו שצפינו שיהיה, אבל זה קרה מוקדם מהצפוי. כעת נשאר לראות כיצד ישתנו מחירי המשומשים. אלו צפויים לחזור לרמה שמלפני הרפורמה.

  • חנויות אופנועים בעולם: פראג

    חנויות אופנועים בעולם: פראג

    טסים לחו"ל ומחפשים מידע איפה אפשר לקנות ציוד רכיבה, או שסתם רוצים לשוטט בחנויות שקשורות לאופנועים? אנחנו כאן בשביל המידע הזה. ביקרתם במדינה מסוימת ואתם רוצים לשתף? מעולה! שלחו לנו תיאור בפורמט הדומה לזה שבכתבה עם כמה תמונות, וזה יתפרסם כאן.

    *     *     *     *     *

    כשחיפשתי חנויות ציוד בפראג לא מצאתי מידע רב בנושא. לא בעברית ולא באנגלית לפחות. בקבוצות הגדולות אף אחד לא ממש הכיר (וכשאמרתי ספציפית שאני מחפש חנויות שיש בהן ציוד רכיבה לנשים, המליצו לי לנסוע לחנות כזאת או אחרת בארץ כי שם "בטוח יש"), וגם ב-ADVRIDER לא היו פוסטים עדכניים בנושא. נשאר רק להיעזר בגוגל טרנסלייט, שהכווין אותי לחנות ציוד שלפי אתר האינטרנט שלה היא גדולה מאוד עם מלאי עצום. חצי שעה ממרכז העיר פראג (בתחבורה ציבורית) והגענו למקום. מסתבר שזאת לא חנות אחת, אלא מתחם שלם המוקדש לאופנועים ואופנוענות בלבד.

    מבחינת מצאי – היה המון ציוד של מיטב המותגים האירופאים (איטלקיים וגרמניים בעיקר). יש שם ארבע חנויות ציוד גדולות, כשכל אחת מהן משתדלת להחזיק מלאי מגוון כמה שיותר – מחליפות רכיבה ועד בגדי תינוקות להורים בייקרים.

    מותגים אירופאים איכותיים
    מותגים אירופאים איכותיים

    נכנסו לחנות שמצאנו באינטרנט במקור ואמרנו שאנחנו מחפשים מכנסי רכיבה לנשים, תוך כדי שאנחנו מתלהבים מהמבחר העצום שיש בחנות. המוכר שהיה איתנו ציין בהתלהבות שזה מתחם האופנוענות הגדול ביותר במזרח אירופה, שמגיעים אליהם מכל המדינות באזור, ושהוא לא ממליץ לקנות אצלו מכנסי רכיבה מפני שבחנות ליד מוכרים ג'ינס רכיבה ממוגן ואיכותי יותר במחיר טוב יותר – בייצור עצמי צ'כי, והוא ממליץ לנו לקפוץ אליהם. זו פעם ראשונה שמוכר כלשהו אמר לי ללכת לחנות אחרת. אחרי שסקרנו את שאר המוצרים שיש לו בחנות ביקרנו בשאר החנויות, ובאמת המתחם כולו יפהפה. יש כמה וכמה יצרני אופנועים שמחזיקים שם את כל מבחר הדגמים (אצל ק.ט.מ לדוגמה כבר עמד לתצוגה הפרירייד החשמלי שלהם), ובאופן כללי נראה שבאמת יש להם כל דבר שיעלה לראש שקשור לאופנוענות. אתם צריכים מטרייה לנערת מטרייה? מוכרים שם. בגדים לתינוקות בייקרים? מוכרים. ארנקים של אחת היצרניות, חולצות נבחרת? כל דבר שעולה לכם לראש – יש להם.

    הג'ינס בייצור עצמי התברר כאיכותי מאוד ומיוצר מחומרים טובים – קבלר של DuPont, והוא מגיע עם מיגוני ברכיים וירכיים של ForceField. המותג נקרא Trellobite, והוא כאמור מקומי צ'כי.

    המחירים מאוד הוגנים וקרובים למחירי קטלוג חו"ל – ניתן להיכנס לאתר, ועם קצת עזרה מגוגל טרנסלייט והמרת שערים מקרונות לשקלים לקבל פרטים על מוצרים ספציפיים, וכך להגיע מוכנים כבר מהבית, עם כל המידה שצריכים. בנוסף, יש גם פינת מציאות עם מבצעים מעולים.

    לגבי המתחם עצמו – מאוד מומלץ לבקר בו אם אתם בפראג ויש לכם צורך בקניית ציוד או סתם זמן פנוי ורצון לחזות במקום כזה בעיניים.

    כתובת (מצורפת גם מפה):

    Yshop
    Vrbova 1427/19, 147 00 Praha, Czech Republic

    Untitled

     

  • התלת-קונספט של הונדה

    התלת-קונספט של הונדה

    הונדה תחשוף בתערוכה הביתית שלה, תערוכת טוקיו, מספר קונספטים – מהם שניים מעניינים במיוחד – תלת-גלגלי היברידי גדול ואופנוע ספורטיבי קטן וקרבי.

    נתחיל בתלת-גלגלי, שאמנם אין סיכוי שיגיע אי-פעם לייצור – אבל בוא בהחלט מסמן את הכיוון של הונדה – כלים בטיחותיים יותר ונקיים יותר. הונדה מציגה את התלת-גלגלי על מנגנון מתלים קדמיים בפיתוח עצמי, אבל חשוב יותר – ככלי היברידי עם מנוע מונע בגז לצד מנוע חשמלי, כלומר מנועים ירוקים. מה שמעניין הוא שהתלת-קונספט אינו קטנוע קטן אלא אופנוע בגודל מלא, עם מנוע 4 צילינדרים גדול נפח (בהונדה לא מציינים את נפח המנוע או נתונים טכניים כאלו ואחרים). סביר להניח שבשנים הקרובות נמשיך לראות פיתוחים של הונדה על בסיס מנגנון התלת-גלגלי, עד לייצור דגם אחד או יותר בייצור סדרתי, וכשזה מגיע מהונדה – זה אישור סופי שקונספט התלת-גלגלי על יתרונותיו הבטיחותיים בהחלט תפס.

    בואו נקרא לו CBR300RR, ככה בשביל הפנטזיה
    בואו נקרא לו CBR300RR, ככה בשביל הפנטזיה

    הקונספט השני הוא אופנוע ספורט קטן נפח, קל משקל וקרבי במיוחד עם מכלולים איכותיים משמעותית משל ה-CBR250/300R הבסיסי. גם כאן בהונדה לא משחררים פרטים, שכן זהו רק דגם קונספט לבחינת תגובות הקהל, אבל ייתכן שבקרוב יהיה דגם נוסף, קרבי משמעותי, לצד ה-CBR300R. אם רק היה לנו במדינה מסלול אספלט היינו יכולים לפנטז על אליפות דגם. נמשיך לפנטז.

  • ק.ט.מ חשפה את הסופר דיוק 1290GT

    ק.ט.מ חשפה את הסופר דיוק 1290GT

    שבועות ספורים לפני תערוכת מילאנו, בק.ט.מ חושפים רשמית את קיומו של הסופר דיוק 1290 בגרסת התיור – GT, ואף נותנים למספר עיתונאים אירופאים בכירים הזדמנות לרכב על האופנוע החדש לפני החשיפה הרשמית שתהיה במילאנו, ועל אופנועים עם סכמת צביעה של הסוואה – לפני החשיפה של סכמת הצביעה הרשמית.

    סופרדיוק 1290GT - עדיין בצבעי הסוואה
    סופר דיוק 1290GT – עדיין בצבעי הסוואה

    הסופר דיוק 1290GT בנוי כמובן על בסיס הסופר דיוק 1290R – שהוא אחד האופנועים המטורללים ביותר שיש היום על הכבישים – נייקד-סטריטפייטר עם מנוע חזק בנפח 1,301 סמ"ק, מתלים והתנהגות ספורטיביים ועיצוב סופר-מוחצן. ה-R מן הסתם פונה לפלח שוק מאוד מצומצם, שכן הוא אופנוע שלא קל לעיכול, ולכן בק.ט.מ משתמשים בפלטפורמה הקיימת, שעלות הפיתוח שלה הייתה ודאי גבוהה למדי, כדי לייצר דגמים נוספים – קלים יותר לעיכול. ה-GT הוא הראשון מביניהם.

    ה-GT מציע מיכל דלק גדול יותר, נוחות משופרת, כיול מנוע פחות אגרסיבי ויותר תיורי, מתלים אלקטרוניים סמי-אקטיביים שבמצב הבסיסי שלהם הם רכים ומפנקים יותר משל ה-R, וכן ציוד לתיור כמו משקף גבוה או סט מזוודות מקורי אופציונלי. העיתונאים האירופאים שרכבו על ה-GT מדווחים שהוא אופנוע טוב ומהנה מאוד לרכיבה. הרכיבה לבכירי העיתונאים האירופאים, אגב, ממחישה את החשיבות של האופנוע ליצרנית האוסטרית.

    החשיפה הסופית, כולל כל הנתונים הטכניים – בתערוכת מילאנו.