הטור פורסם לראשונה ב-2007. יש להתייחס לגילאים ולזמנים בהתאם.
לוני גרינקר הוא אוטוטו בן חמישים. לא כולכם מכירים אותו, והאמת היא שזה די טבעי, כי סלבריטי הוא לא. אבל הוא הרבה דברים אחרים. למשל איש מצחיק, חכם, חם, וגם רוכב אופניים, אנדורו וסופרמוטו. בזמן שנשאר לו אחרי כל אלה, הוא גם אבא. ונראה לי שהוא אבא די מגניב.
סופרמוטו הוא התחיל לרכב ככה פתאום לפני כמעט שנתיים וחצי. רגע לפני גיל 47. שם נפגשנו בפעם הראשונה. הוא נכנס בזה בכל הכוח: עבר הדרכות קבוצתיות ואישיות, שדרג את האופנוע, בנה כושר גופני וכושר רכיבה והביא תוצאות. כזה הוא, איש מיוחד. אם כבר, אז עד הסוף. ואם כבר עד הסוף, אז למה לא עוד קצת? וככה יצא שאל הסופרמוטו הוא הוסיף גם רכיבת אנדורו, ואף התחרה באליפות האנדורו בקטגוריית סניורים.
ללוני יש בן בשם אדם. בדצמבר האחרון מלאו לאדם 16 שנים. הוא מגיע עם אבא למרוצים מאז היה בן 13. מעודד את אבא וזוכר את מספרי המתחרים בעל פה. לא מזמן, לא זוכר מתי – פחות משנה ויותר מחודש – פגשתי את לוני ואדם במוסך של ערן סטאריק. הם באו לבדוק ק.ט.מ 125 בשביל אדם – האופנוע הראשון שלו.
הוא הכיר את כל מי שהיה שם באותו ערב מאותן שבתות של מרוצים. כשאבא שלו שקע בשיחה עם סטאריק הוא פנה אליי והתחיל לשאול שאלות על הרכיבה. בהתחלה ניסיתי לענות לו כשהוא מסתכל לי בעיניים ומקשיב בשקיקה, אבל אז מצאתי את עצמי שותק קצת. מה אתה עונה למישהו שרק עכשיו מתחיל עם כל העסק? אופנוע ראשון, רכיבות ראשונות, דף חלק.
בסופו של דבר עניתי לו את מה שעניתי לו. אבל על האופנוע, בדרך הביתה, אדם לא יצא לי מהראש. הייתי ספציפי מדי, זרקתי עליו מיליון דברים בלי סדר, והכי חשוב ומבאס: הייתי רציני. יותר מדי רציני. שיחקתי אותה חצי אבא שלו, למרות שכבר יש לו אבא. למעשה, יש לו את אחד האבות היותר מגניבים.
וככה, בהשראת ילד בן 16, התחיל מה שתראו אחרי שתלחצו PLAY על המסך השחור הזה כאן למטה. כי ככה, כמו שעוד רגע תראו ותשמעו, רציתי להישמע בשיחה ההיא.
מאיר, יבואנית הונדה לישראל, תקיים מחר בערב (חמישי, 22.10.15) מסיבה לרוכבים בסגנון אוקטוברפסט המסורתי.
במסגרת המסיבה, שתתקיים בסניף הראשי ברחוב שבח בתל אביב מ-19:00 ועד הלילה, יוגשו בירות ונקניקיות, כמיטב המסורת של אוקטוברפסט.
האירוע בסימן ART, ויוצגו בו מוצגים של רונן וסרמן – איש הפח, ינון לוי – עבודות איירבראש, ורוני בר נחמד – צלמת שתציג את עבודתה '7 נשים, 7 אופנועים ומצלמה אחת'. תהיה גם הופעה חיה של להקת קאברים במשך כל האירוע.
הכניסה לכלל רוכבי הדו-גלגלי חופשית.
* * * * *
ביום חמישי 5.11.15, חברת ברקום, יבואנית מוצרי סקאלה ריידר לישראל, תערוך מסיבת השקה למערכת ה-PACKTALK החדשה, אותה כבר בחנו כאן ב-WheelZ.
המסיבה תתקיים במועדון התיאטרון, שד' ירושלים 10, יפו, החל מהשעה 22:00. במקום יוגשו אלכוהול ונשנושים בחינם. קהל הרוכבים כולו מוזמן להגיע ללא תשלום.
יש הרבה סיבות טובות לבקר ברומא. זו עיר יפהפייה עם היסטוריה ארוכה, עם תרבות מרתקת, עם אנשים מעניינים ועם קולינריה משובחת. כל כך מעניין ברומא שזה כמעט והספיק כדי להשכיח ממני את האכזבה שכמעט ולא רואים שם אופנועים. רק קטנועים, וכל כך הרבה מהם! זה גרם לי לתהות אם זו באמת אותה המדינה שהביאה לנו לעולם את דוקאטי, את MV אגוסטה, את אפריליה ומוטוגוצי, ועוד כמה מותגי אופנועים נחשקים. לשמחתי כל הספקות התפוגגו ברגע שנכנסתי לחנות האייקונית של דיינזה. חשוב לציין שלמרות גודלה של רומא, לא תמצאו בה מתחמי חנויות לאופנועים או חנויות גדולות במיוחד, והחנות המפוארת של דיינזה היא יוצאת דופן לחיוב.
לחנות של דיינזה קוראים DAINESE D-STORE והיא ממוקמת באחד המקומות המתוירים ביותר בעיר, קרוב לקצה הצפוני של רחוב השופינג המרכזי של רומא – דל קורסו. קל מאוד למצוא אותה, אפשר לשאול את נהג המונית, את הלובאית במלון, את גוגל או את ווייז. כולם מכירים אותה.
יוסף זומם על החליפה של רוסי
קשה שלא להתרשם מהגודל של המקום והמבחר העצום של ציוד הרכיבה והאופנה של דיינזה. יש שם ה-כ-ל, וקל מאוד ללכת לאיבוד בין שורות החליפות, המעילים, המכנסיים ומכל הטוב שיש שם.
החנות מאוד אסתטית ומושכת את העין. היא משדרת יוקרה וממש 'מדברת' עם הלקוח. המוכרים נחמדים וששים לעזור כשמבקשים, האופנועים המפוזרים שם מגרים את העין, וכל מוצר חדש של דיינזה מקבל תצוגה ותפאורה שלמה מסביבו. לדוגמה, המעיל החדש עם הדגמה למערכת כריות האוויר המתנפחות בעת תאונה ומופעלות על ידי חיישן, הקסדה של רוסי שמוצגת שם חתוכה לחצי ומאפשרת לראות את כל השכבות שמרכיבות אותה, מגפי רכיבה חצויים ומפורקים לחלקיהם, מיגונים מופרדים לשכבות, ועוד מוצרים אחרים רבים.
חלק מהתצוגה של מוצרי דיינזה ששימשו רוכבים במרוצים
כשנכנסתי לשם הייתי חדור מטרה לקנות את המוצר היחידי שהיה חסר לי ולברוח משם מהר לפני שאתפתה לקנות עוד. בסוף מצאתי את עצמי מבלה שם שעתיים. שעתיים שעברו ממש מהר. שעתיים שבהם בהיתי בבובת ראווה בדמות ובגודל אמיתי של ולנטינו רוסי מולבשת בציוד מלא שהוא באמת לבש באחד המרוצים שלו. בהיתי במסגרות תלויות על קירות של החנות שבתוכן סליידרים משויפים של לורנזו, פדרוסה וכו', בחליפת הדיינזה המרוטשת שגיא מרטין לבש בזמן התאונה המחרידה שעבר במרוץ ה-TT, ואני בטוח שפספסתי עוד כמה דברים מעניינים שפשוט לא הספקתי לראות.
אינסוף ציוד
אחרי שנרגעתי קצת, ביקשתי את המידה לנעל שרציתי לקנות, אבל התברר שחסרה להם בדיוק המידה הזו. המוכרים הציעו לקחת דגם אחר או לחכות מספר ימים עד שיגיעו עוד מידות, אבל לא רציתי דגם אחר וזה היה היום האחרון שלי ברומא. ידעתי שיש לדיינזה סניף נוסף במילאנו, עיר שעוברת במסלול שלי, אז ביקשתי מהם לבדוק אם אפשר לשמור לי נעל במידה המתאימה בסניף של מילאנו עד שאגיע לקחת אותה. בלי היסוס המוכרת הרימה את הטלפון והעניין נסגר. אחרי שבועיים כשהגעתי לחנות במילאנו, שהייתה מרשימה קצת פחות מהסניף ברומא, הנעל חיכתה לי מאחורי דלפק המכירה עם פתק ושמי עליו.
גם אם אתם לא מתכוונים לקנות משהו, אם אתם ברומא – מומלץ בחום להיכנס לשם ולהתרשם מחנות הממתקים האיטלקית הזו. המחירים ברובם סבירים עד לא זולים, אם כי מדי פעם ניתן למצוא מציאות ומבצעים.
חברת ליגל, יבואנית אופנועי דוקאטי ו-TM, החלה לאחרונה בייבוא סדיר של בולמי OHLINS השוודיים. למי שלא מכיר נספר שאוהלינס מתמחה בייצור בולמים תחליפיים איכותיים למגוון רחב מאוד של כלים, וכן משככי היגוי לאופנועי כביש ושטח. בולמים של אוהלינס ניתן למצוא גם על כלים סדרתיים מסוימים, כמו למשל סדרות ה-S של דוקאטי או סדרת הרייסינג של גאס גאס.
בליגל מחזיקים במלאי בולמים שלמים וחלקים פנימיים (כמו למשל קיט קארטרידג' לבולמים של יצרנים אחרים) לרוב הכלים הפופולריים, כשבולמים שלא נמצאים במלאי ניתן להזמין ולקבל תוך זמן קצר.
קיט קארטרידג'
מחירים לדוגמה
בולם קדמי או אחורי לב.מ.וו R1200GS מהשנים 2012-2004 יעלה 2,852 ש"ח כולל מע"מ
תמיד כשמגיע רוכב מחו"ל להדרכות רכיבה בארץ, זו חגיגה. הזדמנות ללמוד עוד דבר או שניים, בהתאם לדוקטרינות הרכיבה של אותו הרוכב שמגיע, ולהיחשף לרמות גבוהות שאותן אנחנו לא מכירים כאן בארץ.
אלפרדו גומז, רוכב האקסטרים-אנדורו המצטיין של הוסקוורנה, כבר היה פה בארץ לפני כמה חודשים, אבל עכשיו הוא הגיע לסדרת הדרכות אקסטרים-אנדורו לרוכבי המותג. קפצנו על המציאה, שכן זוהי הזדמנות ללמוד מרוכב ברמה הגבוהה ביותר, וגם אם לא נצליח ליישם הכל – בטוח שנצא עם טיפ אחד או שניים שיעזור לנו לשפר את רכיבת האנדורו הטכנית שלנו.
צילום ועריכה: אסף רחמים
יום ההדרכה, שהתקיים על מסלול מכשולים מלאכותיים שאנשי עופר-אבניר היבואנית בנו במיוחד לאירוע, התחיל בהסברים על כיוון האופנוע לרוכב. גומז התגלה מהר מאוד כמדריך לא רע בכלל, עם מתודה מסודרת ושיטת הדרכה, וזה לא מפתיע, שכן לאביו יש בספרד בית ספר להדרכת טריאל, וכמו שגומז מעיד – הוא מסתובב שם מגיל אפס בערך.
אחרי ההסברים על כיוון האופנוע עברנו להסברים על תנוחת רכיבה, כולל הדגמות, ומשם יצאנו לחימום. כמו כל ספורט, גם באנדורו צריך לחמם את הגוף לפני שמתחילים לעבוד, וגומז מקפיד על זה. מרשים.
אף על פי שמסביב היו פזורים מכשולים מזמינים, החלק הראשון של הקורס הוקדש לעבודה במגרש על בסיס, והבסיס של אקסטרים-אנדורו הוא שליטה בעמידה ובישיבה במהירות נמוכה, ולאחר מכן שליטה על הנפת גלגל קדמי ואחורי – כלומר ווילי וסטופי.
אלפרדו גומז – עושה לנו בית ספר
רק לאחר מכן עברנו למכשולים עצמם, כשגומז מקפיד להתחיל במכשולים קלים, להקנות בסיס נכון, ורק בסוף להגיע למכשולים הרציניים יותר שדורשים טכניקה גבוהה והרבה דיוק.
לסיום היום יצאנו לסיבוב ביער הסמוך, גם כדי לשנות אווירה ולשחרר קצת גז, אבל גם כדי ליישם את הטכניקות שלמדנו על מכשולים אמיתיים ולא מלאכותיים.
כנראה שאף רוכב מאלו שהשתתפו בקורס לא ייצא אלוף עולם, כך שגומז יכול להיות רגוע – אנחנו לא באים לתת לו בראש בארצברג רודיאו (עדיין). מה שכן, כל אחד מהרוכבים שהשתתפו בקורס לקח איתו כמה דברים קטנים, שללא ספק ישפרו את יכולת הרכיבה הטכנית שלו – באנדורו בכלל ובאקסטרים-אנדורו בפרט. ואחרי הכל – היה כיף גדול!
גילוי נאות: הכותב היה אורח של עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל.
הסבב ה-13 – האחרון לעונת 2015, מגיע לקטאר לשני מרוצי לילה שבסופם עומדים צמד רוכבי קבוצת אפריליה, כל אחד בתורו, בראש הפודיום. עבור ג'ונתן ראיי גם הסבב הזה הוא עוד הזדמנות להתקדם בטבלאות השיאים השונות כדי להנציח את העונה המופלאה שהיתה לו, ואולם לא הכל הלך לו חלק הפעם.
במקצה הדירוג, שבו הרוכבים דוחפים את האופנועים עוד ועוד, עד להנפת דגלי השחמט, נתפסים כל המקומות ב-2 השורות הראשונות רק בשניות האחרונות. ביאקו שדוחף יותר מדי מתרסק בהיי-סייד שנראה כואב בהקפה האחרונה של מקצה הדירוג, נאלץ לפרוש ולא לוקח חלק בשני המרוצים האחרונים לעונה. סייקס חתום על ההקפה המהירה ביותר, אחריו ראיי וחבייר פורס, ששוב מצטרף לסדרה על תקן המחליף התורן של ג'וליאנו. בשורה השנייה דיוויס וצמד רוכבי אפריליה, האסלם וטורס.
מקצה ראשון
סייקס פותח היטב, גם דיוויס נלחם על מקום בחוד יחד עם ראיי ולואז, שמגיח מהשורה השלישית ובמשך מספר הקפות מראה שגם לסוזוקי יש יכולת להילחם על פודיום, עד אשר לצערו (ולצערנו) הוא נאלץ לפרוש בשל תקלה באופנוע והוא מפנה את המקום השלישי לטורס. הרוקי על האפריליה, שפתח בצורה פושרת משהו, מתחיל לצמצם את הפער מצמד הקוואסאקי שרחוקים ממנו כמעט 2.7 שניות, ובתוך זמן קצר משיג אותם ונוטל מהם את ההובלה כשהוא מנצל את העובדה שהוא מהיר מהם בישורת באופן ניכר.
4 הקפות לסיום סייקס נחלש בזמן שראיי נצמד לזנב של האפריליה וממתין בסבלנות להקפה האחרונה כדי לתקוף ולהשיג את הניצחון, כפי שכבר עשה פעמים רבות העונה. אלא שהפעם ידו של טורס על העליונה והוא מצליח לחצות את קו הסיום לפני האלוף הטרי ולחגוג ניצחון ראשון שלו בסדרה.
תוצאות המקצה הראשון
ג'ורדי טורס
ג'ונתן ראיי
טום סייקס
צ'אז דיוויס
מייקל ואן דר מארק
ניצחון ראשון לטורס
מקצה שני
ראיי משיג יתרון מוקדם כבר מן הפתיחה כשהוא מזנק טוב יותר מסייקס כדי להוביל בהקפה הראשונה, אך לא לזמן רב משום שדיוויס לוקח ממנו את ההובלה בהקפה הבאה. כעבור 3 הקפות נוספות זהו האסלם שעולה על חשבונו של ראיי למקום השני, רגע לפני שתקלה בקוואסאקי מאלצת את אותו לפרוש לפיטס. בכך מסיים ראיי ללא נקודות בפעם הראשונה העונה כשהוא רחוק 5 נקודות בלבד משיא הנקודות לעונה השייך לקולין אדוארדס. אקורד סיום צורם עבור האלוף.
סייקס וטורס, שלא מצליח לשחזר את הופעתו המוצלחת מהמרוץ הראשון, שומרים על מרחק נגיעה מהצמד דיוויס והאסלם שמחליפים מקומות כמעט בכל הקפה, כשהאסלם מנצל את הכוח של האפריליה בישורת ואילו דיוויס מפצה על כך בבלימות מאוחרות ומדויקות עם הפניגאלה. בהקפה הלפני אחרונה טורס מאבד את הקדמי ומתרסק, משאיר את המקום הרביעי למייקל ואן דר מארק ואת השלישי לסייקס, שרואה מקרוב כיצד האסלם מצליח לצאת לפני דיוויס מהפנייה האחרונה לפני קו הסיום ולזכות במקום הראשון.
ראיי – יכול היה לשבור את שיא הנקודות לעונה של אדוארדס
אם קוראים לך מארק מרקז, אתה חוגג את 25 הנקודות של המנצח. למרקז היה מרוץ של עליות ומורדות, כולל ביקורים קצרים במקום הרביעי. אבל למרקז הייתה הקפה אחרונה מושלמת. את ההקפה האחרונה מרקז מתחיל שלישי כשהוא מפגר אחרי לורנזו ב-0.778 שניות. מרקז קובע את ההקפה המהירה של המרוץ בהקפה האחרונה, כשהוא טס סביב פיליפ איילנד ב-1:29.280, שזה 1.027 שניות מהר מלורנזו. הוא עוקף את לורנזו על הבלמים בירידה מ-Luckey Heights לפנייה 10, שומר על הקו הפנימי ומשאיר את לורנזו חסר נשימה כשהוא חוצה את קו הסיום רבע שנייה לפני לורנזו.
נכון להיום, רק מארק מרקז מסוגל להקפה שכזאת.
העקיפה של מרקז על לורנזו בהקפה האחרונה
אם קוראים לך חורחה לורנזו, אתה חוגג 7 נקודות אליפות יותר מרוסי בפיליפ איילנד, אבל בו זמנית חושש שאותן 5 נקודות שאבדו כשמרקז שומר על הקו ביציאה מפנייה 10 עלולות לעלות לך בתואר האליפות. לורנזו לא מצליח לקחת את ההולשוט לפנייה 1 בזינוק, אבל בפנייה 8 על הגז בקו החיצוני לורנזו לוקח את ההובלה עד לישורת. בישורת הדוקאטי של יאנונה נותן תחושה שהימאהה של לורנזו עומד במקום. לורנזו עוקף שוב להובלה אחרי שיאנונה והדוקאטי מתנגשים בשחף. לורנזו נאלץ להמתין 5 הקפות בטרם הוא מנער את יאנונה. הוא מגדיל את הפער עד ל-1.3 שניות, אבל מרקז מוביל את רוסי ויאנונה במרדף מהיר. מרקז עוקף את לורנזו להובלה ומחזיק בה למספר הקפות. לורנזו, שבשלב מסוים נראה כמי ששרף את צמיגיו, מוצא שוב את אחיזה והקצב וחוזר להוביל על חשבונו של מרקז… עד לפנייה 10 בהקפה האחרונה.
4 רוכבים צמודים, מלא עקיפות
אם קוראים לך אנדראה יאנונה, אתה חוגג את רכיבת חייך ואת המקום השלישי והאחרון בפודיום. כל זה אחרי התנגשות בשחף אומלל שעשה חור של ממש בחלק הימני של הפיירינג, ותוך מאבק לאורך כל המרוץ עם שלושה נפילים בדמותם של מרקז, לורנזו ורוסי. המאבק מול רוסי היה יוצא דופן, תוך שהם עוקפים האחד את השני אינספור פעמים, כולל מגע של ממש לקראת תום המרוץ.
על הגריד של 2015 יש רק שני רוכבים שהצליחו למנוע מרוסי נקודות אליפות בקרב ראש בראש. הראשון היה פדרוסה בארגון והשני הוא יאנונה.
יאנונה והשחף
אם קוראים לך ולנטינו רוסי, אתה חוגג יתרון של 11 נקודות בטבלת האליפות על חורחה לורנזו בן קבוצתך הטוען לכתר האליפות, אבל בו זמנית אתה חושש מאותן 3 נקודות אליפות שאבדו במרוץ התשה מול מרקז אבל בעיקר מול יאנונה. רוסי מדרג שביעי למרוץ כששוב הוא איטי בברור ממרקז ומלורנזו. הוא מזנק היטב ומיד עולה לשישי. 3 הקפות לוקח לרוסי למצוא את עצמו על המסלול ולהביא את הצמיגים לטמפרטורת עבודה. בהקפה הרביעית רוסי משחיל את פדרוסה וקראטשלאו למקום הרביעי ומשם נאבק עם יאנונה ומרקז על המקום השלישי והשני. רוסי מצליח להחזיק במקום השלישי למספר פניות בהקפה האחרונה, אבל את קו הסיום חוצה 128 אלפיות השנייה אחרי יאנונה במקום הרביעי והמאכזב.
רוסי – מרוצה ומאוכזב
רוסי מחזיק ביתרון 11 נקודות על פני לורנזו בטבלת האליפות. ביום ראשון הקרוב ב-09:00 בבוקר יזנקו רוסי ולורנזו למרוץ בספאנג, מלזיה. לורנזו, על מנת לא להיות תלוי ברוסי, חייב לנצח בספאנג וגם בוולנסיה. גם אז, לו רוסי מסיים שני במרוצים הנותרים, האליפות שלו ביתרון נקודה אחת. מה שאולי מעיד על רצונו העז של רוסי לזכות באליפות זו האכזבה הברורה שנראתה כשהוא נכנס לפיט שלו בתום המרוץ בפיליפ איילנד. מנגד, טפיחות השכם של לורנזו לפדרוסה ויאנונה בפארק פארמה על שהצליחו למנוע מרוסי את המקום השלישי בארגון ובפיליפ איילנד אולי מעידות על חולשה מנטלית כזאת או אחרת.
שורת הסיכום של המבחן ההשוואתי שבו עימתנו בין הק.ט.מ פרירייד 350 לבין השרקו X-Ride 290 הייתה: "לפחות עד שיגיע הק.ט.מ פרירייד 250R הדו-פעימתי. אם הוא יהיה קל כמו השרקו ועם מנוע מוצלח, אבל שלם כמו הפרירייד 350, ובנוסף לכל מחירו יהיה קרוב יותר לזה של השרקו – כנראה שמצאנו את הנוסחה המנצחת. נחכה בסבלנות".
אז חיכינו בסבלנות, ולאחרונה הגיע הפרירייד 250R ארצה. כבר אמרנו לא פעם שהקונספט הזה של הטריאלדורו מדבר אלינו במיוחד, ולכן כשהופשר הפרירייד החדש לרכיבות מבחן, מיהרנו לקחת אותו אל מגרש המשחקים הביתי שלנו. בכל זאת, בתור דו-פעימתי הוא אמור לשלב את כל היתרונות של הפרירייד 350 מרובע הפעימות עם אלו של ה-X-Ride הדו-פעימתי, ועל הדרך להעלים את שני החסרונות של ה-350 שצפו במבחן ההשוואתי ושעליהם התלוננו – המשקל המוגזם לקונספט ובלימת המנוע המציקה.
ק.ט.מ פרירייד 250R
הפרירייד 250R בנוי על פלטפורמת ה-350. אותה שלדת פלדה, אותם מתלים – מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ עם כיוונים מלאים ובולם אחורי המחובר ישירות לזרוע האלומיניום, אותם בלמי פורמולה רדיאליים ומיניאטוריים ואותה פלסטיקה וארגונומיה. הכל זהה אחד לאחד, וכמו שאמרנו כבר בעבר – מדובר בשילוב בין אופנוע טריאל לאופנוע אנדורו, מה שיוצר אופנוע קטן וקל יותר מאופנוע אנדורו קונבנציונלי.
השוני בין ה-350 ל-250R נמצא אם כן במנוע. אבל זה לא רק אותם 100 סמ"ק, אלא הקונספט – ה-350 הוא מנוע 4 פעימות, מה שאומר משקל גבוה בשל ריבוי החלקים הנעים, ואילו ה-250R הוא דו-פעימתי, מה שאומר משקל נמוך משמעותית משל ה-350. נציין בקצרה שבמנוע דו-פעימתי אין שסתומי יניקה ופליטה בראש המנוע כמו למנוע 4 פעימות, ולכן נחסך כל הצורך בראש מנוע ענק המכיל שסתומים, מובילים, קפיצים, גלי זיזים, מסבים ומערכת תזמון. מעבר למשקל הנמוך יותר עקב היעדר החלקים, יש כאן יתרון נוסף, שכן יש הרבה פחות חלקים נעים וחלקים מסתובבים, מה שאומר שיש פחות אפקט ג'יירוסקופי. השורה התחתונה – האופנוע אמור להיות זריז יותר.
באופן אולי קצת מפתיע בחרו בק.ט.מ במנועו של ה-250EXC, האנדורו הדו-פעימתי של ק.ט.מ, וזאת למרות שיש להם מנוע פנינה שזהה בגודלו אך בעל נפח גדול יותר – המנוע של ה-300EXC, שגם נחשב למכונת הארד-אנדורו משובחת – הרבה בזכות המנוע המצוין והגמיש. זאת נקודה שבהחלט נצטרך לבדוק במבחן.
מכונת טיפוסים
במעבר מגרסת האנדורו לפרירייד עבר המנוע מספר שינויים. ראשית, שסתום הכוח וכל המנגנון שלו הוסרו, וכעת פתח הפליטה פתוח מקסימלית כל הזמן. שינויים נוספים בוצעו בסט-אפ של הקרבורטור וכן במפת ההצתה, אבל השינוי המשמעותי ביותר נמצא במערכת הפליטה, שהיא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על אופיו של מנוע דו-פעימתי. ובכן כאן בפרירייד אין את ה'שופר' הענק שיש ב-250/300 אנדורו, אלא אחד קטן משמעותית שגם נמצא בין המנוע לבין השלדה מצידו הימני של האופנוע, והוא אינו בולט מלפנים והצידה כמו באופנועי האנדורו. תצורת דוד הביניים מעידה שהמנוע מכוון לסל"ד נמוך ובינוני, בדיוק כמו שמצופה ממנוע של טריאלדורו, שכן נדרש פה הרבה מומנט בתחומים הנמוכים. פרט לשינויים האלה המנוע נשאר כמעט זהה ל-250EXC, כולל תיבת ההילוכים בת 6 המהירויות וכן המצמד, שכאן הוא מרגיש סופר-רך ונעים לשימוש.
כשעולים על הפרירייד 250R מגלים מיד שלפחות חיסרון אחד של ה-350 נמחק כאן, וזהו המשקל. לעומת 105 הק"ג המלאים שמדדנו בזמנו ל-350, כאן ב-250R המשקל נעצר על 98 ק"ג בלבד, עם מיכל דלק מלא וגם עם מגני ידיים מאלומיניום ומגן מנוע, שני פריטים שלא מגיעים במקור ומוסיפים עוד קצת משקל. הפרירייד 250R מנצח אפילו את ה-125EXC, שלו מדדנו בעת המבחן ההשוואתי 103 ק"ג מלאים, והוא נחשב אופנוע קל מאוד.
המשקל הסופר נמוך הזה, בשילוב הממדים המיניאטוריים, נותנים לרוכב תחושה של שליטה ושהכל אפשרי. כמו אופניים, ככה קל לרכב עליו. רוכב בגודל ממוצע ירגיש על הפרירייד לגמרי בבית, ואחרי פרק רכיבה קצר שבו יתרגל לאופנוע, יהיה קשה לחזור לאופנוע אנדורו בגודל מלא, שמרגיש פתאום כמו טנק – גדול ומגושם. כבר אמרנו שהכל יחסי בתחום הזה. עוד דבר שכבר אמרנו על הפרירייד 350, הוא שהגודל הזה, או יותר נכון הקוטן, עלול לאיים על אגו של רוכבים רבים, שכן הפרירייד נראה ממש כמו צעצוע כשמעמידים אותו ליד אופנוע אנדורו בגודל מלא. אם מצליחים לשבור את החסם הזה, מרוויחים. אבל לא נקדים את המאוחר.
משלב את היתרונות של פרירייד 350 עם מנוע דו-פעימתי
בואו נדבר קצת על המנוע. ובכן, במעבר לפרירייד קרו למנוע הזה שני דברים עיקריים. ראשית, ממנוע שבמקור היה רייסר, אמנם גמיש, יעיל ונעים לשימוש – אבל רייסר, הוא הפך למנוע שופע מומנט החל מסל"ד סופר-נמוך. בדיוק מה שמצופה ממנוע של טריאלדורו. מערכת הפליטה מושתקת פה הרבה פחות מבגרסת האנדורו, וכך יוצא שיש סאונד מתכתי יותר, ובעיקר חזק יותר, כבר מפמפום עדין בסרק. בכל אופן, המומנט הזמין הזה יעיל מאוד בתקיפת מכשולים – אולי הייעוד העיקרי של הפרירייד.
הדבר השני שקרה הוא החוסר בהתפוצצות. אחרי גל המומנט הרחב שהמנוע הזה מספק, בערך באמצע הטווח הכוח מתיישר והופך להיות אחיד. אם נמשיך בפול גז נקבל דחיפה אחידה החל מאמצע הסל"ד ועד לקצה, בלי התפוצצויות. במילים אחרות, מה שהמנוע הזה מנסה להגיד לנו זה שנעזוב אותו מהסל"ד הגבוה ושנתרכז בנמוך והבינוני – כי שם הוא מרגיש הכי טוב. ואם לענות על השאלה ממקודם, אז כן, מנועו של ה-250 בהחלט מספיק כאן, אבל אנחנו עדיין לא בטוחים שלא עדיף פה המנוע של ה-300.
עכשיו, עם המנוע הקל והגמיש ועם הממדים הצנומים של הפרירייד, זה הזמן להתחיל להשתעשע. את ההתנהגות הדינמית של הפרירייד אנחנו כבר מכירים מה-350. יש פה יופי של מערכת מתלים שמתאימה בול לסגמנט, והחבילה הכללית מאוד שלמה ומאוזנת. אבל עכשיו, עם המנוע הקל יותר, הרכיבה על הפרירייד הופכת להיות קלה משמעותית. אחד המאפיינים הגדולים ביותר של הפרירייד 250R מבחינתנו הוא הביטחון שהוא מספק לרוכב לעשות דברים שטרם עשה, כמו למשל להיכנס דוך לתוך היער, ולהסתדר. עם אופנוע אנדורו בגודל מלא זה עלול להיות קשה ואף מתיש – בגלל הגודל, הגובה, המשקל והתפעול החד. כאן עם הפרירייד 250 זה הופך להיות משחק ילדים. המומנט הזמין מאפשר להרים את הגלגל בנגיעה בגז, והממדים הקטנים מאפשרים להיכנס לכל פינה, להוריד רגליים כשמרגישים חוסר יציבות או כשצריך לעצור, ואם הגעתם לקטע בלתי עביר – פשוט מסובבים אותו על המקום – כמו אופניים – וממשיכים בקטע אחר. זווית הצידוד הגדולה של הכידון מאפשרת לסובב אותו כמעט בכל מקום, ואם אין מקום – וזה גם קטע – אפשר להרים את הקדמי לווילי מעמידה ולסובב את האופנוע במקום. פתאום זה מה-זה קל…
מה-זה קל…
אז הפרירייד הוא ללא ספק מכונת הדוכים הטובה ביותר שעליה רכבנו, אבל הוא גם הרבה יותר מזה. רכיבת סינגלים טכניים למשל, כמו אלו של תא השטח של מסילת ציון ויער אשתאול ששופעים עליות, ירידות, סלעים ודרדרת, הופכת להיות קלה במיוחד. אני לא זוכר מתי עברתי את רצף המסלולים האלה כל כך מהר וכל כך שוטף, ולזה בדיוק התכוונו כשאמרנו שהפרירייד נותן לרוכב את הביטחון לעשות יותר ממה שעשה על אופנוע אנדורו קונבנציונלי. עלינו, טיפסנו, ירדנו, הכל בשטף רכיבה ארוך ועם מעט מאוד מאמץ. תענוג!
כאן מגיע היתרון הגדול השני של ה-250R לעומת ה-350 – וזה היעדר בלימת המנוע. ב-350 מרובע הפעימות היא הייתה מוגזמת, ולבסוף אף הפריעה לרכיבה השוטפת. כאן, בדו"פ, היא כמעט ולא קיימת, מה שאומר שגם בירידות קל פה משמעותית ואפשר לרכב מהר. מאוד מהר. אבל כאן צף ועולה החיסרון הגדול של הפרירייד, שעליו דיברנו גם בהקשר של ה-350, וזה הבלם הקדמי. הוא פשוט חלש מדי. קיט שיפור עם דיסק מוגדל בהחלט נדרש כאן כדי לשפר את המצב.
מאפיין נוסף של הפרירייד, שבמצבים מסוימים עשוי להיות יתרון ובאחרים עלול להיות חיסרון, הוא השימוש בצמיגי טריאל דביקים. כאן כבר מותקנים צמיגי טריאל של מקסיס, ועל סלעים האחיזה שהם מספקים לא תיאמן. זינוק מהמקום, בעלייה תלולה, על קבוצות סלעים, קבועים או משוחררים, מתקבלת מצד האופנוע, המתלים והצמיגים בזלזול. שים את הגיר בשני, הרם רגליים לרגליות ותן גז. האופנוע כבר יטפס. מדהים. מאידך, בעונה הזו של השנה רוב השטח טחון דק לעפר, ועם זה צמיגי הטריאל מתקשים להתמודד. ייתכן שלקיץ הישראלי היינו מחליפים לסט צמיגי אנדורו, או לפחות מחליפים את הקדמי כדי לשפר את עוצמת הבלימה ולקבל יותר ביטחון בירידות.
היעדר בלימת המנוע תורם לירידות
הפרירייד 250R הוא מכונת שעשועי אנדורו מגניבה ביותר. אחרי 3 ימי רכיבה רצופים, שבהם חרשנו את הרי ירושלים לאורך ולרוחב, בסינגלים, בדוכים וגם קצת על שבילים, די התאהבנו במכונה הזאת. אנחנו מאוד אוהבים רכיבת אנדורו טכנית, והפרירייד התגלה – בדיוק כמו שציפינו – כחבר נאמן בדיוק בתוואי השטח התובעני הזה. הקלות שבה הוא מטפס ומייצר אחיזה, קלות התפעול שנובעת מהממדים הקטנים והמשקל הזעום, החבילה הכללית השלמה שק.ט.מ יצרו בהנדסה איכותית, כל אלו קנו אותנו לגמרי. אבל זה לא הוגן כי כבר באנו נגועים – אנחנו מודים שאנחנו מאוהבים בקונספט הטריאלדורו. פשוט הפרירייד בא ולקח את היתרונות משתי הגישות שהיו ידועות עד עכשיו ויצק אותם לתוך מכונה אחת שלמה ומגומרת. זה בדיוק מה שציפינו שיהיה וזה בדיוק מה שקיבלנו.
אבל הפרירייד לא מתאים לכל רוכב. הוא בעיקר מתאים לרוכבי הארד-אנדורו טכני, חובבי עליות, טיפוסים, דוכים וסלעים. שם הוא ירגיש בבית ויאפשר לרוכב זמן רכיבה ארוך משמעותית מבלי להתעייף. אופנוע שעשועי אנדורו אמיתי. גם בסינגלים הוא יככב, אבל שבילים פתוחים הוא פחות אוהב, למרות הגיר המצוין עם יחסי ההעברה שמאפשרים לראות גם 100 קמ"ש על השעון. הוא פשוט זריז ועצבני מדי לשבילים פתוחים, וזה בסדר ומקובל כי זה הטרייד-אוף כאן.
כמו שאומרים שכל רוכב אנדורו חייב שנת ניסיון על 125 דו-פעימתי שילמד אותו לרכב, כך כל רוכב הארד-אנדורו חייב לעצמו שנת ניסיון על פרירייד 250R, שיעשה אותו רוכב אנדורו טכני טוב יותר. הבעיה היא, בדיוק כמו עם אופנועי אנדורו בנפח 125 סמ"ק, שאחרי שמתרגלים ליתרונות שלהם לא תמיד רוצים לעבור הלאה, פשוט כי הם עונים על רוב הצרכים. אז כך בדיוק הפרירייד. אחרי שתתרגלו ליתרונות הגדולים שלו באנדורו טכני, תתקשו לחזור לאותם המסלולים עם אופנוע אנדורו בגודל מלא.
אופנוע לשעשועי אנדורו
אז על אופנוע שעשועי האנדורו המגניב הזה תצטרכו לשלם 58,000 ש"ח (המחיר למזומן. בטרייד-אין המחיר יהיה גבוה יותר). שהם 5,000 ש"ח פחות ממחירו הרשמי של האח הגדול מרובע הפעימות ובדיוק המחיר של גרסת האנדורו, ה-250EXC – כל המחירים אחרי הורדת מס הקנייה. חייבים להודות שזה לא מעט כסף, ואפילו הרבה לאופנוע שעשועים שמיועד לנישה די צרה בתוך נישת הפנאי הזאת. יחד עם זאת, מי שיכול להרשות לעצמו את הפרירייד 250R, בין אם כאופנוע אנדורו שני ובין אם כאופנוע יחיד, הולך לגלות את עולם האנדורו הטכני-אקסטרימי, ומה אתם יודעים – אפילו ליהנות מזה. אין ספק – הפרירייד 250R הוא הפרירייד האמיתי. היה שווה לחכות.
