Blog

  • דעה: נעשה לרוסי עוול

    דעה: נעשה לרוסי עוול

    איזו עונת MotoGP מטורפת. אני לא זוכר עונה כזו ב-20 השנים שבהן אני עוקב אחר הסדרה. גם דרמות כאלו לא נראו כבר עשרות שנים, ואני מתכוון לטלנובלה שבין ולנטינו רוסי למארק מרקז, שהגיעה לשיא אתמול במרוץ בספאנג, שבו רוסי לכאורה הוריד את מרקז מהמסלול וגרם לו ליפול. לכאורה.

    רגע השיא הזה הוא נקודת רתיחה של אירוע מתגלגל שמתבשל כבר יותר משבוע. גם בפרספקטיבה נקודתית, האירוע הזה התחיל כבר בשבוע שעבר, בפיליפ איילנד, שם מרקז הציג רכיבה סופר-אגרסיבית במלחמה מול רוסי, לורנזו ויאנונה, כשרוסי ולורנזו נלחמים ראש בראש על האליפות וכל השאר מחוץ לתמונה. אז נכון שהסגנון של מרקז הוא אגרסיבי מטבעו, אבל נשאלת השאלה למה אתה נלחם כל כך על מקום בפודיום כשלידך משחקים שניים שנלחמים על האליפות? האם המטרה – פודיום, ניצחון או הישג נקודתי אחר – מקדשת את האמצעי – לפגוע בסיכויי אליפות של רוכב כזה או אחר? תכף נחזור לנקודה הזו. בסופו של דבר מרקז השחיל עקיפה גם ללורנזו בהקפה האחרונה, וניצח.

    במסיבת העיתונאים של יום חמישי שלפני המרוץ בספאנג, רוסי העלה טענה שבאותו הרגע נשמעה מוזרה, שלא לומר הזויה. רוסי טען שמרקז רכב באגרסיביות יתרה ונלחם בו על מנת לעזור לבן ארצו הספרדי, חורחה לורנזו, לזכות בתואר האליפות. אני חייב להודות שהרמתי גבה. רוסי המנוסה, קר הרוח, האסטרטג הגדול, מוציא משפט אומלל כזה? האם זה כדי להכין את התירוצים לאובדן האליפות, או שאולי יש פה אסטרטגיה ומלחמה פסיכולוגית שנסתרת מעינינו?

    מרקז ורוסי מתקוטטים
    מרקז ורוסי מתקוטטים

    אחרי המרוץ אתמול אפשר להגיד בוודאות ששתי ההשערות אינן נכונות. רוסי אמר את הדברים פשוטם כמשמעם, כי ככה הוא הרגיש, כי ככה זה היה. כי הרכיבה האגרסיבית של מרקז, ויש שיאמרו אגרסיבית מדי לסיטואציה, לא הייתה במקום. היא לחלוטין במקום כשאתה נלחם ראש בראש על ניצחון במהלך העונה, ובטח שהיא לגיטימית כשאתה בקרב על אליפות. אבל היא לא במקום כשאתה כבר לא במשחק ואתה נכנס לקרב בין שני רוכבים שנלחמים ראש בראש על האליפות. אגב, גם יאנונה לא היה אמור להילחם כך, אבל אפשר להבין אותו. בכל זאת, מרוץ חייו, מין הזדמנות של פעם בחיים לבלוט. את מרקז קשה יותר להבין.

    אבל המרוץ בפיליפ איילנד היה רק הקדימון הזעיר לעומת מה שקיבלנו אתמול בספאנג. 2 מרוצים לסיום העונה, הפער בין רוסי האיטלקי ללורנזו הספרדי עומד על 11 נקודות בלבד. פדרוסה מוביל, לורנזו מפלס את דרכו אל המקום השני, ואז התחילה ההתקוטטות בין רוסי לבין מרקז, או שאולי נכון יותר להגיד בין מרקז לבין רוסי. אם עד היום ראינו את מרקז מציג רכיבה אגרסיבית, הרי שכאן, בקרב מול רוסי על המקום השלישי, הרכיבה של מרקז הפכה לאלימה. היו לפחות 3 פעמים שמרקז ביצע עקיפות או מהלכים שהלכה למעשה סיכנו את רוסי והיו עלולים לגרום לו להתרסק. רכיבה כזו היא גבולית כשמדובר בקרב בין שני רוכבים שנלחמים על אותו הדבר – שוב, למשל ניצחון או אליפות, אבל היא לחלוטין לא במקום כשהרוכב שמולך נלחם ברגעים אלו על האליפות, ואתה מחוץ למשחק.

    אני לא אומר כאן שמרקז לא היה צריך להילחם על המקום בפודיום או לתת לרוסי לברוח קדימה. חלילה. זה ספורט, זה מרוץ, והרוכב המהיר יותר ינצח. מה שאני אומר זה שמידת האגרסיביות, שבמקומות מסוימים במרוץ הפכה לרכיבה אלימה – לא פחות – של מרקז, חצתה את הגבולות ואת הקווים האדומים. לא היו כאן פעולות לא חוקיות, וגם הנהלת המרוץ אמרה את זה בסיום המרוץ, אבל כן הייתה כאן אלימות מוגזמת, ולכן מרקז קיבל הערה. כמו שאומרים – כשר אבל מסריח. מבחינת אתיקה של ספורטאים, חוקים לא כתובים, מרקז חצה את הקווים האדומים בגדול, ועל זה אין מחלוקת. הנה, רוסי צדק במה שאמר ביום חמישי.

    רוסי מצידו, שראה איך ההתקוטטות האלימה והלא קשורה של מרקז גורמת לו לאבד זמן וללורנזו לברוח קדימה, סימן למרקז לפחות פעמיים להפסיק עם הרכיבה האלימה כי זה לא מתאים. מרקז מצידו לא הניד עפעף, והמשיך עם הרכיבה האלימה.

    מה גרם למרקז לרכב באופן כזה ולהתקוטט מול רוכב שנמצא במאבק על אליפות? האם כמו שרוסי אמר זה בגלל שהוא רוצה לעזור ללורנזו בן ארצו? האם זה בגלל משקעי עבר עם רוסי? האם זו סיבה מסחרית כזו או אחרת (לא מעט תאוריות רצות גם על הנושא הזה). כך או כך, מבחינה ספורטיבית טהורה, מרקז חצה קווים אדומים ועל זה אין מחלוקת.  גם קולין אדוארדס כתב דברים דומים: "מרקז נלחם על כבוד, רוסי נלחם על אליפות".

    התגובה של רוסי לרצף ההתקפות האלימות של מרקז הייתה בסופו של דבר האטה ולקיחת קו רחב בזמן שמרקז נמצא בחיצוני, תוך כדי שהוא מסיט את ראשו לעבר מרקז פעמיים ומסמן לו להפסיק. גם אז מרקז לא הפסיק, ולפחות פעמיים ניסה לדחוף את רוסי פנימה. שוב, באלימות.

    לצפייה בסרטון ההתרסקות לחצו על הקישור לעמוד הפייסבוק של דורנה שבסרטון

    האם הייתה ברך של רוסי או לא? בהתחלה נראה היה שכן. שרוסי נתן 'קטנה' למרקז שבעקבותיה מרקז נפל. אבל בצפייה חוזרת של המרוץ, ובעשרות צפיות בהילוך סופר-איטי של האירוע מכל הזוויות האפשריות, כולל מלמעלה, אפשר לראות שרוסי לא עושה כלום למעט הרחבה של הקו. מרקז אפילו מנסה לזוז לעברו עם הראש, כאילו לנגוח. לא הגיוני, אבל ככה זה נראה. לרוסי לא הייתה כוונה להפיל את מרקז. למרקז כן הייתה כוונה להפריע לרוסי ואפילו להיכנס בו.

    על האירוע הזה רוסי מקבל 3 נקודות עונשין, שיחד עם נקודה נוספת שנזקפה לחובתו גורמות לו לזנק אחרון על הגריד בסבב האחרון שיתקיים בוולנסיה בעוד 13 ימים. מרקז יצא עם נזיפה על רכיבה לא ספורטיבית, אבל במסגרת ספר החוקים.

    לרוסי נעשה עוול. הוא ניסה למנוע את ההתקוטטות עם מרקז פעמיים, ללא תגובה. בפעם השלישית הוא האט ולקח קו רחב, אבל בשום שלב לא ניסה להפיל אותו. רוסי ניסה להרגיע, ומרקז בתגובה נכנס בו 3 פעמים עד הנפילה. מי שיצא עם העונש זה רוסי, שבגלל ההתנהגות האלימה והבלתי ספורטיבית של מרקז עלול לשלם באליפות שתלך ללורנזו, אחרי שנתן עונה מדהימה.

    אנחנו כבר כוססים ציפורניים לקראת המרוץ בוולנסיה שיסגור את העונה. עד אז אנחנו אפילו מעריצים עוד יותר את הדוקטור, שהוכיח שהוא לא רק רוכב גדול שהביא במו ידיו את ה-MotoGP למחוזות פופולריות שלא היו מעולם, אלא שהוא גם בן אדם, לא מכונה. שיש לו רגשות ושהוא מגיב בצורה שאנשים מגיבים. ערס איטלקי אם תרצו. מבחינתנו הוא היה הגדול מכולם, ועכשיו הוא אפילו גדול יותר. והלוואי שהבלתי ייאמן יקרה ורוסי ייקח את האליפות העונה. מגיע לו!

  • אופנוען, הכן עצמך לחורף – חלק 2, מעילים

    אופנוען, הכן עצמך לחורף – חלק 2, מעילים

    עם בוא החורף והגשמים אנחנו מפיקים סדרת כתבות וידאו שבהן נסביר כיצד להתכונן לגשמים ולקור בצורה הטובה ביותר. נדבר על ציוד רכיבה, כללי או ייעודי, נדבר על רכיבה נכונה בגשם, ואפילו על הכנת האופנוע מבחינה טכנית להתמודד עם העונה הרטובה. בכל יום נפרסם חלק נוסף של סדרת הכתבות, ואחרי החלק הראשון שבו דיברנו על חליפות גשם, הפעם הנושא הוא מעילי חורף.

    *     *     *     *     *

    צילום: בני דויטש; עריכה יסמין אדרי (מתוך ערוץ היוטיוב של פול גז)

    בקיץ חם ומזיעים. בחורף לעומת זאת, לא חם ולא מזיעים, ולכן אין אפילו שביב הגיון ברכיבה ללא מעיל רכיבה ייעודי, שכן התירוץ של החום לא תופס. מאידך, הטיעונים בעד לבישת מעיל רכיבה רק מתחזקים – הסיכון לנפילה גבוה יותר כשרטוב, והמעיל לא רק שאינו מעיק מבחינת החום, אלא תורם לשמירה על חום גופנו ובהתאם גם דואג שנהיה נינוחים ומרוכזים ברכיבה.

    מעילי אופנועים יש ככוכבים בשמיים ואיכשהו צריך לבחור, כשלתוך מכלול השיקולים שלנו נכנסים הצרכים והתקציב, וכמובן הפשרות שאנחנו מוכנים לעשות, שכן אין מעיל מושלם (למרות שיש כמה שמתקרבים לשם).

    ראשית הגדירו לעצמכם את הצרכים שלכם – האם אתם רוכבים בעיקר בעיר? האם אתם מתניידים ביום-יום גם בימים של גשם רציני? האם אתם בעיקר מטיילים, כולל במזג אוויר חורפי? בשנים האחרונות חברות רבות מוציאות לשוק מעילים שנראים כמו מעיל יומיומי, מחומרים נעימים וקלים יותר מאשר קורדורה מסורתית עבה. מעילים אלו לרוב יתאימו לרכיבה עירונית, יספקו עמידות סבירה לגשם ומיגון ברמה בסיסית עד טובה. היתרון ברור – לא להיראות כמו רובוטריק. החיסרון – רובם פחות מתאימים לשימוש מחוץ לעיר מבחינת רמת מיגון ובידוד מגשם ממושך, בוודאי כשהאחרון פוגע בבד תוך כדי רכיבה.

    מרביתנו רוכבים עם מעילים עם רמה מסוימת של רב עונתיות – מעיל שמאפשר להסתמך רק עליו לאורך השנה, או לפחות למרבית השנה, בזכות גמישות בפתחי האוורור והשכבות הניתנות להסרה. לרוב מעילים אלה הינם פשרה מסוימת, בין אם על בידוד לחורף או אוורור לקיץ, אך הם יכולים להוות פתרון טוב, בעיקר אם אתם תפרנים וצריכים מעיל אחד.

    אם התברכתם בממון, עומדות בפניכם לא מעט אפשרויות של מעילים ברמה גבוהה מאוד, טכניים מבחינת הפיצ'רים שלהם ומיגון מצוין כנגד האלמנטים (בידוד מקור, רוח וגשם). יש לשים לב כי ישנם מעילים שמתאימים בגזרתם לאופנועים ואופנועים ספורטיביים לעומת מעילים ארוכים יותר שיתאימו יותר לאופנועים בהם תנוחת הישיבה היא זקופה.

    בשוק ישנן עשרות ממברנות עמידות למים. Gore Tex (גורטקס) הינה היצרנית המוכרת ביותר והיחידה שנותנת אחריות לכל החיים, וכן זהו השם שקופץ לראש. אולם גורקטס אינה היחידה – קיימות גם ממברנות של היפורה, אקווטק, H2OUT, D-dry ועוד. ממברנות אלה נועדו מחד לעמוד בפני גשם ורוח ומצד שני לנדף זיעה. אל תצפו לנידוף אדיר, אך ממברנה טובה בהחלט יכולה לעשות את ההבדל בין נסיעה בחליפת הזעה לבין נסיעה נעימה.

    יש צורך לבדוק כיצד מתחברות הממברנות למעיל. לרוב הן מגיעות בתור בטנה נפרדת שיושבת בתוך המעיל (לעיתים נקראות Z-liner). החיסרון הוא שהעמידות למים בעצם נמצאת בתוך שכבה פנימית, מה שאומר שבגשם ממושך, אם השכבה החיצונית אינה דוחה מים – המעיל יהיה ספוג וכבד. היתרון הוא בכך שניתן לפרקן כאשר אין בבטנה צורך ובכך לווסת את החום בתוך המעיל. שיטה נוספת, יקרה יותר, היא תפירת הממברנה לתוך השכבה החיצונית (למינציה), ובמעילים כאלה לרוב תהיה שכבה אחת נוספת בלבד לצורך חימום או בכלל לא.

    בבחירת המעיל יש כמובן לשים לב לפיצ'רים נוספים שלו – עמידות הרוכסן למים, החומרים ממנו עשוי המעיל, כיסים אטומים, כמות מחזירי אור, ורמת המיגון שלו כנגד החלקה וכנגד מכות. כמובן שהמעיל צריך להיות נוח – אם אתם רוכשים מעיל עם בטנה פנימית, מומלץ למדוד אותו גם ללא הבטנה כדי לבדוק אם הוא לא גדול עליכם או האם בכלל הוא מאפשר לבישת בגדים חורפיים מתחת לבטנה (כי הרי צריך ללבוש משהו מעבר לחולצת טריקו כשמורידים את המעיל).

    אופציה זולה למי שכבר יש מעיל קיץ ולא מעוניין להשקיע כסף נוסף היא לרכב איתו כשמעליו חליפת סערה (בין אם חלק אחד או שניים). לבישת שכבות תסייע בשמירה על חום הגוף, והחלפ"ס תעזור כנגד הרוח והגשם. יתרון של שיטה זו היא בכך שבימים חמים (ויש לא מעט כאלה בחורף שלנו) ניתן שלא ללבוש את החלפ"ס וליהנות מהאוורור.

    ככלל, מעילי עור פחות מתאימים לחורף. הם מבודדים פחות טוב ממעילי בד, אינם עמידים ליותר מגשם קל, וכדי לרכוש מעיל עור עם גורטקס תאלצו להיפרד מסכום כסף גדול. כמובן שגם פה קיימת האפשרות של חלפ"ס מעל.

  • טכני: גרר, אווירודינמיות והמעלה השלישית

    טכני: גרר, אווירודינמיות והמעלה השלישית

    לא מזמן ניגש אלי בחור צעיר שרוכב על אופנוע דו-שימושי בנפח 125 סמ"ק ושאל אותי שאלה – אם האופנוע ברשותו, שמפיק פחות מ-15 כ"ס, מסוגל להגיע אל מעל ל-100 קמ"ש, למה אופנוע עם נפח כפול והספק כפול, כלומר 250 סמ"ק ו-30 כ"ס, לא מסוגל להגיע ל-200 קמ"ש?. ההמשך היה צפוי – למה אופנוע עם 400 סמ"ק ו-40 כ"ס לא מסוגל להגיע ל-300 קמ"ש? הרי אם מכפילים את הספק המנוע, גם מהירות הנסיעה המקסימלית מוכפלת, לא?

    תצורת טיפה – מקדם גרר נמוך

    שאלה טובה, וגם ממש לא פשוטה. אם רוצים לתת תשובה שדווקא כן תהיה פשוטה, אז היא תהיה: לא. מהירות הנסיעה לא תוכפל בהכפלת הספק המנוע. אבל צריך גם להסביר למה, ואז מגיעים לאחד הנושאים שמעסיקים מאד צוותי פיתוח של כלים שאמורים להיות מהירים במיוחד – אופנועי ספורט, מכוניות בכלל ומכוניות ספורט בפרט, וגם מטוסים – שמהם כל הידע הגיע גם אלינו. הנושא הזה נקרא 'גרר' (Drag), או אווירודינמיות. זהו הגורם המשפיע ביותר על המהירות המקסימלית של גוף שצריך לעבור דרך האוויר בכדור הארץ.

    הגרר הוא בעצם התנגדות האוויר לתנועה דרכו. ההתנגדות הזו נובעת מחיכוך שבין מולקולות האוויר לבין גוף כלי הרכב שמנסה לעבור דרך האוויר. כן, גם לאוויר יש חיכוך. אמנם האוויר הוא חומר בעל צפיפות נמוכה, אבל בכל זאת הוא חומר, וכאמור, בינו לבין הגוף שחותך אותו נוצר חיכוך. כוח החיכוך הזה שנוצר בגלל הגרר מתנגד לכוח שהמנוע ומערכת התמסורת, דרך הגלגלים, מעבירים לקרקע ודוחפים את כלי הרכב קדימה.

    אז אוקי, יש כוח שמתנגד לתנועת הרכב, אבל איך זה קשור לשאלה שלמעלה, ולמה אם מכפילים את הספק המנוע לא יכולים לנסוע מהר פי 2? ובכן, גם פה הסיבה פשוטה. כוח הגרר, או כוח התנגדות הרוח אם תרצו, תלוי במספר גורמים. ראשית הוא תלוי בצפיפות האוויר, אבל היות ועל פני כדור הארץ בגובה מסוים מעל פני הים צפיפות האוויר זהה פחות או יותר, אז כרגע נתעלם מזה. אבל יש עוד כמה גורמים. הראשון הוא שטח החתך של פני כלי הרכב. לאופנועים, בגלל ממד הרוחב הצר שלהם, יש יתרון בתחום הזה, שכן שטח הפנים שלהם קטן מאוד ביחס למכוניות, עד כדי רבע. אז הנה, כבר לאופנועים יש יתרון.

    לאון האסלם וה-S1000RR במנהרת רוח

    פרמטר נוסף שקובע את כוח הגרר הוא מקדם הגרר של כלי הרכב, עליו נרחיב מיד. הפרמטר האחרון יהיה מהירות הנסיעה (בשקלול מהירות הרוח, כמובן). הבעיה היא שכוח הגרר עולה כתלות במהירות בריבוע. כלומר, אם נגביר את המהירות ברכב נתון פי 2, כוח הגרר שמתנגד לתנועת כלי הרכב יגדל פי 4. עכשיו, היות והספק זה כוח כפול מהירות, מקבלים שההספק הדרוש להתגברות על התנגדות הרוח, עולה בחזקה ממעלה שלישית עם עליית המהירות. המשמעות היא שהרוח לא משפיעה כמעט בכלל במהירויות נמוכות, אבל משפיעה ועוד איך ככל שהמהירות עולה.

    בחיים האמיתיים, כדי להגיע לאותם 100 קמ"ש שהבחור עם הדו"ש 125 סמ"ק דיבר עליהם, לא נדרשים לאופנוע יותר מ-10 כ"ס בממוצע, ולפעמים גם פחות. אבל כדי להגיע ל-200 קמ"ש נצטרך כבר סביב 70 כ"ס. הספק סביר ולא בשמיים בכלל. אבל כדי להגיע ל-300 קמ"ש, שהם 50% יותר מ-200 קמ"ש, נצטרך, לפי החישוב הנ"ל, למעלה מ-250 כ"ס! איך זה מסתדר עם כלים כמו סוזוקי היאבוסה, קוואסאקי ZZR1400, או כל ליטר ספורטיבי אחר, שמגיעים ל-300 קמ"ש ואף יותר עם 200 כ"ס ופחות? ובכן, פה נכנס למשוואה אותו פרמטר ממקודם – מקדם הגרר.

    מקדם הגרר הוא מספר המסמל את האווירודינמיות של כלי הרכב. במשוואת כוח הגרר, מקדם הגרר מוכפל כאמור בשטח החתך של כלי הרכב ובמהירות בריבוע. לכן, ככל שמקדם הגרר יהיה נמוך יותר, כך כוח הגרר של כלי הרכב במהירות נתונה יהיה נמוך יותר. במילים אחרות, כדי להשיג מהירויות גבוהות יותר מכלים בנפח והספק נתונים, נצטרך להקטין את מקדם הגרר.

    אז כבר הבנו שלאופנועים יש יתרון על פני מכוניות בסעיף של שטח החתך של פני הגוף, אבל מצד שני, אופנועים סובלים ממקדם גרר גבוה משמעותית משל כלי רכב. מקדם הגרר של מכונית נוסעים ממוצעת נע סביב 0.3-0.35. במכוניות ספורטיביות המספר הזה עשוי לרדת גם לכיוון 0.2. לעומת זאת, מקדם הגרר של אופנועים נע סביב 0.5-0.6, כלומר כמעט פי 2 מאשר במכוניות, כשבאופנועים מסוימים שתוכננו למהירויות גבוהות, מצליחים לרדת מעט מהמספרים האלה.

    קוואסאקי ZZR1400 - הזימים לזרימה למינרית
    קוואסאקי ZZR1400 – הזימים לזרימה למינרית

    מה קובע את מקדם הגרר? באופן כללי תצורת הגוף. אם רוצים לפרט, אז מקדם הגרר נקבע על ידי צורת הפנים של הגוף שחותכת את האוויר, וכן המשכו של הגוף והסיום שלו, עד שהאוויר עוזב את הגוף בזנב. כדי להשיג מקדם גרר נמוך, על הגוף לשאוף לצורה של טיפה, כלומר מתרחב במהירות בחזית והולך ונהיה צר בהמשך במתינות, עד לסיום החד. הביטו על מטוס נוסעים למשל, ותראו בדיוק את הצורה הזו. חזית ישרה, כמו של אוטובוסים או משאיות למשל, מהווה התנגדות משמעותית לרוח ומעלה מאוד את מקדם הגרר. מהעבר השני, סיום ישר ולא חד ייצור תת-לחץ מאחורי הגוף, וזה מצידו יגרום לכוח שמושך אחורנית את הרכב, ויותר גרוע – הוא ייצור מערבולות, ואלו מצידן יגדילו משמעותית את מקדם הגרר. כל אופנוען ודאי יודע שאם נוסעים צמוד מאחורי אוטובוס, ניתן לשבת בתוך אזור תת הלחץ, וכתוצאה מכך להשתמש בפחות מצערת ופחות הספק מנוע. זהירות, לא מומלץ לנסות שכן זה מסוכן מאוד בגלל היעדר שדה ראייה לפנים.

    גם רוכבי מרוצים משתמשים בשיטה הזו, וכל מי שעוקב אחרי מרוצי אספלט כמו MotoGP או סופרבייק ודאי ראה עקיפות ב'סליפ-סטרים', כשהרוכב האחורי יושב בישורת מאחורי הרוכב שלפניו, נותן לו להתמודד עם הרוח, ונהנה מהוואקום שנוצר מאחורי הרוכב המוביל. כשהמהירות עולה, הרוח מתנגדת והרוכב שמאחור צובר מספיק מהירות – הוא יוצא לעקיפה עם רזרבות המהירות שצבר.

    מקדם הגרר של אוטובוסים ומשאיות אגב, עומד על סדר גודל של 0.65 עד 0.8. אם תסתכלו על אוטובוסים מודרניים, ובמיוחד כאלו שמיועדים לנסיעות בינעירוניות מהירות, תראו שבשנים האחרונות האוטובוסים פחות מלבניים ויותר מעוגלים. גם בחזית, גם בזנב וגם לאורך הגוף. המטרה כאמור היא להפחית את מקדם הגרר, כתוצאה מכך להפחית את תצרוכת הדלק למהירות נתונה, וכתוצאה ישירה מכך גם את זיהום האוויר – בגלל שימוש בפחות הספק.

    סליפ-סטרים - עשוי להתפתח לעקיפה
    סליפ-סטרים – עשוי להתפתח לעקיפה

    בנוסף לתצורת הרכב, שטח הפנים של הגוף כולו צריך להיות חלק, עם כמה שפחות בליטות לצדדים ופינות חדות. ככל ששטח הפנים יהיה חלק פחות, האוויר שאותו חותך הגוף יעבור מוקדם יותר ממצב של זרימה למינרית (זרימה חלקה) לזרימה טורבולנטית (מערבולות), וכמו שבטח כבר הבנתם, מערבולות אוויר כאלו יגדילו משמעותית את כוח הגרר.

    לאור שתי הפסקאות האחרונות, זה כבר ברור שאופנועים סובלים ממקדם גרר גבוה בגלל הצורה האווירודינמית הלא טובה שלהם. למעשה, הבעיה של אופנועים נעוצה פחות בחזית ויותר בשטח הפנים שלאורך האופנוע וכן בזנב. הצורה האווירודינמית של אופנועים היא 'מלוכלכת' ויוצרת המון מערבולות אוויר, שכאמור מגדילים משמעותית את מקדם הגרר וכוח הגרר. חשבו על כל אופנוע דו-שימושי למשל, ועל הצורה שלו לאורך האופנוע, ותבינו לבד את הבעיה.

    על מנת להקטין את מקדם הגרר באופנועים שזקוקים לכך כדי להגיע למהירויות גבוהות, משתמשים במעטי פלסטיק שמתוכננים להיות אווירודינמיים, כלומר עם כמה שפחות הפרעות לזרימת אוויר. כל אחד מכיר ודאי את התמונות המתפרסמות עם כל טיל בליסטי דו-גלגלי חדש, של האופנוע עם רוכב במנהרת רוח. אז כן, על מנת לקבוע אמפירית את מקדם הגרר וכוח הגרר, ועל מנת להפחית אותם באופן משמעותי, משתמשים במנהרת רוח שמדמה נסיעה במהירות גבוהה ועשויה להציף בעיות אווירודינמיות הנובעות פינות חדות או בולטות.

    קחו למשל כדוגמה את הסוזוקי היאבוסה והקוואסאקי ZZR1400. שניהם אופנועים המתחרים ראש בראש על תואר האופנוע המהיר ביותר בעולם בייצור סדרתי (אם כי בשנים האחרונות, בגלל התקינות הפוליטית הארורה, זה הפך להיות 'בעלי התאוצה החזקה ביותר'…), ולשניהם יש מעטה פלסטיקה בעל צורה אווירודינמית הקרובה לטיפה. בנוסף, לשניהם אלמנטים האמורים לעזור לזרימה למינרית, כמו כנפוני הצד הבולטים של הקוואסאקי למשל. בכל אופן, צורת הפיירינג של שני אלו לא נגזרת מסיבות עיצוביות כאלו או אחרות, אלא לחלוטין על מנת להקטין את מקדם הגרר ולהעלות את המהירות המקסימלית.

    ב.מ.וו K1 - מקדם גרר נמוך, מקדם אסתטיקה אפסי
    ב.מ.וו K1 – מקדם גרר נמוך, מקדם אסתטיקה אפסי

    דוגמה נוספת ניתן למצוא ב-K1 של ב.מ.וו, שיוצר בשנים 88-93. בב.מ.וו התגאו בזמנים ההם בעובדה שה-K1 הוא האופנוע בעל מקדם הגרר הנמוך ביותר בייצור סדרתי – רק 0.34. הנתון הזה אגב, הוא אחד ממקדמי הגרר הנמוכים ביותר אי-פעם באופנועים, ונחשב מעולה גם בימינו. כדי להקטין את מקדם הגרר, צורת הפיירינג תוכננה כך שתיצור כמה שפחות מערבולות. הביטו למשל על הכנף הקדמית המכסה אחוז נכבד מהגלגל הקדמי. הסיבה לכך היא כמובן להקטין את מקדם הגרר, שכן הגלגל הקדמי הוא אחד הגורמים העיקריים ביצירת מערבולות, בעיקר בגלל החלק שלו שנע כנגד תנועת האוויר, ואת החלק הזה צריך לכסות כדי להקטין את הגרר.

    דוגמאות קיצוניות יותר אפשר למצוא בכלים המנסים לשבור את שיאי המהירות. אחת לשנה למשל, מתקיימת סדרת אירועים כאלו באגמי המלח של בונוויל. הכלים המשתתפים שם, שכבר הגיעו ל-500 קמ"ש, כמובן משופרים במנועים חזקים ובמגדשי טורבו, אך חשובה לא פחות ואף הרבה יותר היא התצורה האווירודינמית. לכן אופנועים המיועדים לשבירת מהירות מצוידים במעטה פיירינג סגור ומיוחד, חלק לגמרי, שכל תפקידו הוא להקטין את הגרר למינימום האפשרי. בכלל, ישנה קטגוריית אופנועי 'סטרים-ליינר' שבהם הפלסטיקה סגורה לחלוטין והרוכב שוכב בתוך האופנוע.

    אגב, הבחירה באגמי המלח של בונוויל גם היא מעניינת. אמנם באתר ישנם אגמי מלח חלקים וגדולים שמאפשרים להיות על מהירות גבוהה מאוד לאורך זמן, אולם יש להם יתרון נוסף – הם מפחיתים את חיכוך הגלגול, שהוא החיכוך שבין צמיגי הרכב לבין האספלט, או הקרקע. ביחס לכוח הגרר, לחיכוך הגלגול יש אמנם השפעה זניחה, במיוחד ככל שהמהירות עולה, אך כשרוצים לשבור שיאים צריכים כמובן את התנאים האופטימליים.

    ומה עם הבחור שלנו? הוא כבר הבין שכל זה לא בשבילו והחליט להישאר עם דו-שימושיים, ועזבו אותו ממהירות…

  • MotoGP: רוסי מאבד עשתונות בספאנג

    MotoGP: רוסי מאבד עשתונות בספאנג

    פדרוסה מנצח בספאנג בתצוגת רכיבה נפלאה. פול פוזישן בזינוק, הולשוט לפנייה 1, ומשם כל הדרך עד לדגל השחמט. לורנזו אמנם הצליח לצמצם את הפער ל-3/4 שנייה, אבל פדרוסה מנהל את המרוץ מהחוד, ובחציו השני של המרוץ מגדיל את הפער למעל שלוש שניות בקו הסיום.

    פדרוסה - ניצחון מההולשוט אל דגל הסיום
    פדרוסה – ניצחון מההולשוט אל דגל הסיום

    לורנזו מזנק בינוני מהמקום הרביעי על הגריד, וביציאה מפנייה 1 מאבד שני מקומות ליאנונה ודובי רוכבי קבוצת דוקאטי, אבל בפנייה 4 לורנזו מבצע מהלך עקיפה מבריק שמותיר גם את יאנונה וגם את דובי מאחור. לורנזו, האיש עם המשימה, עוקף את רוסי על הבלמים לפני 1 כשרוסי מנסה, ללא הצלחה, לסגור לקו הפנימי. רוסי ולורנזו כמעט נוגעים האחד בשני, אבל לורנזו טס לפנים ומשאיר את רוסי מאחור. לורנזו, שרוכב בקצב מסחרר, נצמד למרקז. זה האחרון יוצא רחב בפנייה 4 ומשאיר את הדלת פתוחה ללורנזו למקום השני, שאותו הוא מחזיק גם בחציית קו הסיום.

    לורנזו - מקטין את הפער מרוסי ל-7 נקודות בלבד
    לורנזו – מקטין את הפער מרוסי ל-7 נקודות בלבד

    שלוש הקפות לתוך המרוץ מתחיל מאבק חריף בין מרקז במקום השלישי לרוסי במקום הרביעי. המאבק החל כבר במסיבת העיתונאים ביום חמישי בטרם המרוץ, כשרוסי האשים את מרקז בכך שהוא מתערב באופן בוטה במאבק האליפות בין רוסי ללורנזו. למשך חמש הקפות מרקז ורוסי נאבקים בעוז על המקום השלישי תוך שהם עוקפים האחד את השני מספר רב של פעמים. המאבק בין רוסי למרקז על המסלול אגרסיבי באופן יוצא דופן. רוסי מסמן למרקז בידיו מספר פעמים, אולי בניסיון לגרום למרקז להפסיק את החתול והעכבר ולגרום לשניהם לרדוף אחרי לורנזו ופדרוסה. המאבק בין שני הניצים מגיע לרתיחה בפנייה 12 של ההקפה השביעית: רוסי על הבלמים נכנס לקו הפנימי בפנייה 12, מרקז לא מוותר ובהיפוך הכיוון לפנייה 13 עוקף את רוסי מבחוץ, עקיפה שנדונה לכישלון כי בכניסה לפנייה 14 לרוסי קו פנימי משל מרקז. רק שרוסי, במקום לחזור לגז ביציאה לישורת האחורית, מאט, מרחיב את קו המרוץ, נצמד למרקז ומפנה אליו את מבטו לא פעם אלא פעמיים. בנקודה זו נוצר מגע בין רוסי למרקז, כשבסופו מרקז מתרסק ופורש מהמרוץ. רוסי חוצה את קו הסיום במקום השלישי.

    רוסי ומרקז - מלחמה!
    רוסי ומרקז – מלחמה!

    רוסי שוב מסיים על הפודיום, כשזו הפעם ה-15 מתוך 17 מרוצים ב-2015. רוסי מאבד רק ארבע נקודות אליפות ללורנזו, והפער בזינוק בוולנסיה יעמוד על 7 נקודות לטובתו. אבל רוסי במו ידיו פגע אנושות בסיכוי שלו לזכות באליפות ה-MotoGP ב-2015: נכון לכתיבת שורות אלה רוסי נמצא אשם על ידי מנהלת המרוץ בתקרית עם מרקז ונענש בשלוש נקודות עונשין. במילים אחרות, אם בערעור למוסדות ה-FIM לא יחול שינוי בעונשו, רוסי יזנק למרוץ בוולנסיה מהמקום האחרון בגריד. על מנת לזכות באליפות, ללא תלות בלורנזו, על רוסי לסיים במקום השני.

    לורנזו עוקף את רוסי וסוגר את הדלת
    לורנזו עוקף את רוסי וסוגר את הדלת

    תוצאות הסבב ה-17, ספאנג

    1. דני פדרוסה
    2. חורחה לורנזו
    3. ולנטינו רוסי
    4. ברדלי סמית'
    5. קאל קראטשלאו

    טבלת האליפות לאחר הסבב ה-17

    1. ולנטינו רוסי, ימאהה, 312 נק'
    2. חורחה לורנזו, ימאהה, 305 נק'
    3. מארק מרקז, הונדה, 222 נק'
    4. דני פדרוסה, הונדה, 190 נק'
    5. אנדראה יאנונה, דוקאטי, 188 נק'

     

  • אופנוען, הכן עצמך לחורף – חלק 1

    אופנוען, הכן עצמך לחורף – חלק 1

    עם בוא החורף והגשמים אנחנו מפיקים סדרת כתבות וידאו שבהן נסביר כיצד להתכונן לגשמים ולקור בצורה הטובה ביותר. נדבר על ציוד רכיבה, כללי או ייעודי, נדבר על רכיבה נכונה בגשם, ואפילו על הכנת האופנוע מבחינה טכנית להתמודד עם העונה הרטובה. בכל כמה ימים נעלה כאן חלק נוסף של סדרת הכתבות, אז הישארו מחוברים.

    *     *     *     *     *

    צילום: בני דויטש; עריכה: תומר ג'רבי (מתוך ערוץ היוטיוב של פול גז)

    העונה ה(ר)טובה

    הסתיו כבר בעיצומו, עוד שנייה והוא יתמסמס לתוך הקיץ ואז שוב סתיו, חורף, קיץ, חורף, סתיו, אביב… או מה שאנחנו אוהבים לכנות בקיצור 'החורף הישראלי'. אנו נוהגים לזלזל בחורף המצ'וקמק למדי שבא לבקר במחוזותינו ביחס למקביליו מקווי הרוחב הצפוניים יותר. עם זאת, גם בחורפים שחונים למדי עדיין יש מספיק ימי גשם, ובוודאי טמפרטורות שדורשות מאיתנו כרוכבים להתכונן ולהצטייד בהתאם.

    באופן אישי, אני מאוד אוהב את החורף. אם נשים בצד קלישאות על כרבול מול האח עם כוס שוקו, זו ה-עונה לרכיבה, שנייה אולי רק לאביב. האוויר הקריר עושה טוב למנוע ולריאות, הכבישים נקיים יותר והנוף נמרח בגווני ירוק שעושים נעים בעין. כשמצוידים היטב, גם רכיבה בגשם שוטף הופכת לחוויה, ולא פעם אני מוצא עצמי יוצא לטיולים רגועים דווקא בגלל שבחוץ רטוב.

    עם זאת, אם החורף תופס אותנו לא מוכנים – לא מצוידים בהתאם, חשופים לקור ולגשם, עם אופנוע במצב מכני בעייתי ועם חוסר מודעות לאתגר הרכיבה שהתנאים החורפיים מציבים בפנינו – החוויה יכולה להיות הפוכה לחלוטין. במקרה הטוב יהיה לנו קר מאוד או נמצא עצמנו תקועים בצידי הדרך בגשם השוטף, ובמקרה הרע נמצא עצמנו על הרצפה, חבולים וכואבים. ורטובים. כשקר לנו.

    בסדרת הפרקים הקרובים נדאג לעזור לכם להישאר בצד החיובי של המשוואה של רכיבה חורפית, בין אם אתם רוכבים על קטנוע קטן בעיר הגדולה או חוצים על אופנוע גדול את מדינתנו הקטנה. בכל הנוגע לרכיבה עצמה והכנת האופנוע לחורף העקרונות דומים. שליטה טובה בידית הגז ורגש על הבלמים הם המפתח לכך שנישאר מחייכים מעל האופנוע או הקטנוע בניגוד למבואסים תחתיו. בחשיבותם של צמיגים תקינים קשה להפריז, ובחורף הדבר מקבל משנה תוקף.

    בתחום הציוד לעומת זאת, יש הרבה יותר מקום למשחק. הציוד בו נבחר צריך להתאים לצרכים שלנו, וכמובן שהוא נגזר באופן ישיר מעומק הארנק שלנו. בשוק קיים מבחר עצום של ציוד רכיבה ובטווחי מחיר שנעים בין 'סטודנט עני' ל'אוליגרך מאוד'. כמובן שישנה גם האפשרות להזמין ציוד מחו"ל, שבלא מעט מקרים תאפשר לנו למצוא עסקאות משתלמות. בפרק הנוכחי אנו עוסקים בעקרונות הבסיסיים ביותר של ציוד חורף, כשבפרקים הבאים נרחיב יותר בנושא מעילים, מכנסי ומגפי רכיבה, וכן כפפות.

    חליפות סערה

    בידוד מקור, רוח וגשם הוא קריטי כדי לשמור אותנו ממוקדים ובשליטה מלאה על האופנוע או הקטנוע עליו אנו רוכבים. חליפת סערה (או 'חלפ"ס' בשם העם) הינו אביזר בסיסי וזול באופן יחסי אשר ישמור אותנו יבשים ויגן גם מפני הרוח. קיימות גם חליפות מרופדות, כאשר הריפוד מספק לנו גם בידוד מהקור. חשוב לציין כי ריפוד אינו מוסיף אלמנט של מיגון ובכלל, וכי חליפות סערה ככלל אינן מספקות הגנה מפני נפילות. הן עשויות לרוב תרכובות שונות של ניילון ואינן עמידות בפני קריעה, ובהתאם אינן מהוות תחליף למעיל רכיבה. חליפות סערה אינן ייחודיות לאופנועים, וניתן למצוא חלפ"סים איכותיות מממברנות עם תכונות נידוף גם בחנויות ציוד טיולים.

    היתרונות של החלפ"ס ברורים – זולה (גם היקרות הינן זולות ביחס למעילים ומכנסי רכיבה), מתקפלת בקלות לתיק, ארגז או מתחת למושב, ומשאירה אותנו יבשים מבלי להפוך ספוגות וכבדות. ניתן ללבוש אותה גם מעל מעיל קייצי אם לא רוכבים בטמפרטורות נמוכות, והיא מהווה פתרון מצוין לאלו מאיתנו הרוכבים עם חליפות עור בטיולים שלפתע הופכים רטובים.

    החסרונות הם לרוב בסרבול מסוים שהחלפ"ס מביאה עימה וכן בחוסר היכולת לנשום, מה שבמקרים רבים אומר שאנו אמנם נשארים יבשים ממים אך ספוגים מזיעה. בשימוש בין עירוני חשוב שהחלפ"ס לא תהיה גדולה מדי, שכן אחרת היא הופכת למצנח, מעייפת ומגבילה אותנו ואף במקרים מסוימים מסכנת אותנו.

    כשאנו בוחרים חליפת סערה, חשוב שנבחן את התפרים והאם הם מולחמים או מצופים בשכבה המונעת חדירת מים, בעיקר באזור המפשעה. כן חשוב לבדוק את החומר ממנו עשויה החליפה ומידת הנשימה ונידוף הזיעה שהיא מציעה אם בכלל ואפשרויות כיווץ של בד עודף. נוחות הלבישה, בדגש על לבישה קלה מעל הנעליים, ואחרון חביב אך חשוב מאוד – נראות החליפה. שחור זה אולי קלאסי, אבל בחורף אנו רוצים שיראו אותנו ולכן צבעים בהירים וריבוי מחזירי אור איכותיים הם הדרך בה עלינו לבחור.

    שמירה על חום גוף

    כשחם ונעים לנו אנחנו מרוכזים יותר ומפרקינו עובדים כמו צירים משומנים. כשקר לנו אנחנו הופכים נוקשים ופעולותינו חדות ונטולות רגש, בדיוק ההיפך ממה שאנחנו רוצים כשאנחנו רוכבים, בוודאי כשהכביש רטוב.

    הדרך הנכונה להתלבש הינה לא בשכבות מעטות ועבות אלא שכבות רבות ודקות. כך האוויר הנכלא בין השכבות מייצר אפקט מבודד וכן אנו שומרים על רמת סרבול נמוכה. הדוגמה הקיצונית בעינינו ליישום גרוע של התלבשות כנגד הקור היא החרמונית. היא אולי מפנקת, אך מסורבלת באופן שמסכן אותנו, ובימים פחות קרים היא אף תגרום לנו להזיע בחוסר נוחות בפנים, בעוד שכבות דקות יהיו נסבלות בהרבה.

    במיוחד עבור אלו מאיתנו שרוכבים מרחקים מחוץ לעיר מומלץ להצטייד בביגוד טרמי אשר נלבש מתחת לבגדים הרגילים שלנו ולציוד הרכיבה. ביגוד טרמי זול ופשוט ניתן למצוא בחנויות לציוד טיולים, וכמובן שגם בתחום זה יש מגוון של חומרים, רמות בידוד, נידוף זיעה וכיוב'. טווח המחירים גם פה נע בין עשרות שקלים לכמה מאות שקלים לפריט.

    הרוח מייצרת אפקט המגביר את הקור המורגש, וברכיבה בינעירונית הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בקלות בתחושה של 10-15 מעלות פחות מטמפרטורת האוויר. כדי להתמודד יותר טוב עם המצב הזה מומלץ לחפש שכבות טרמיות שלהן תכונות של הגנה בפני הרוח, או בעגה Wind Stopping/Blocking.

    מומלץ לא לקפח את הצוואר והראש. צעיף הוא אולי אופנתי וגם יכול לשמש אותנו כשאנו מסיימים את הרכיבה, אולם הוא מסרבל מאוד את תנועת ראשנו ומקשה עלינו בפעולה הבסיסית והחשובה של הפניית מבטנו לצדדים. בווידאו ניתן לראות דוגמאות שונות לפתרונות עדיפים, כולל מסיכה המיועדת להגן על הראש מפני הקור, הנקראת בשפת הרחוב 'מסיכת נינג'ה' ובשפה המקצועית Balaclava. היתרון שלה על פני מסיכה המיועדת רק לחצי פנים הוא בכך שהיא אינה מחליקה מטה כשחובשים את הקסדה, וכמובן בידוד ראשינו מהקור. מומלץ למדוד מסיכה שכזו עם הקסדה בטרם הקנייה, שכן אם תהיה עבה מדי, הקסדה עלולה ללחוץ לנו ולהפריע.

    אדים בקסדה

    אחת התופעות המטרידות ביותר בחורף היא אדים המצטברים על המשקף. הדבר בעיקר מפריע בעת רכיבה איטית כמו רכיבה בעיר או בפקק תנועה. ברגע שהמהירות עולה והרוח הקרה מתגברת, האדים ייעלמו. ישנן דרכים רבות להתמודד עם התופעה המסכנת הזו.

    ראשית, השארת משקף הקסדה במצב חרך, כך שנשאיר חריץ דק לכניסת אוויר קר והעלמת האדים. ככל שקר יותר והמהירות עולה, בוודאי אם יורד גשם, יעילות פתרון זה פוחתת והופכת לא רלוונטית.

    ישנם תרסיסים ומגבונים שיוצרים שכבה דוחת אדים על המשקף. חלקם עובדים לא רע בכלל (חלקם בכלל לא), אולם אלו פתרונות בעלי אורך חיים קצר, אשר לרוב נעים בין כמה ימים לשבועיים-שלושה בטרם יש לבצע את הטיפול מחדש. אם ניתן, מומלץ לבדוק בחנות בטרם הרכישה האם כשהחומר מתייבש הוא משאיר סימנים על המשקף, מייצר ברק באור ישיר או עיוותים כאלה ואחרים.

    הפתרון הטוב ביותר שקיים לתופעת האדים נקרא Pinlock. זהו בעצם משקף נוסף ה'מודבק' על משקף הקסדה ויוצר שכבת אוויר כלוא בין שני המשקפים. ההתקנה שלו מעט מסורבלת בפעם הראשונה, אך הוא כמעט אינו דורש תחזוקה וכאמור עובד כמו קסם. החיסרון הוא בכך שהוא דורש משקף שכבר מגיע עם הפינים להרכבתו והוא לא זול. אם אתם רוכשים קסדה חדשה, היינו ממליצים לא להתפשר ולקנות משקף עם הכנה לפינלוק ואת הפינלוק עצמו. כיום ישנן לא מעט קסדות המגיעות עם משקף מתאים ואף עם הפינלוק עצמו, ומומלץ לבדוק זאת בטרם אתם רצים להתחדש.

    עד כאן לבינתיים, ועד הפרק הבא – התלבשו היטב, רכבו בזהירות ותיהנו מהכיף שברכיבת חורף.

  • הונדה משדרגת את האדוונצ'רים

    הונדה משדרגת את האדוונצ'רים

    הונדה חושפת בתערוכת טוקיו את סדרת ה-X המחודשת – הכוללת את ה-VFR1200X קרוסתורר, ה-NC750X ואת ה-CB500X. שנה אחרי שה-VFR800X קרוסראנר מקבל סדרת עדכונים, כעת גם שאר האדוונצ'רים של הונדה מקבלים כמה שדרוגים.

    נתחיל בקרוסתורר הגדול בנפח 1200, שלשנת 2016 מקבל מגן רוח חדש שמתכוונן עם יד אחת תוך כדי נסיעה, וכן תוכנה חדשה לניהול תיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמדים DCT הכוללת 3 מצבי S חדשים ב-3 רמות, כולל ניטור לעליות וירידות. פרט לכך הקרוסתורר מותאם לתקנות יורו 4, ויש סכמות צביעה חדשות.

    הונדה VFR1200X קרוסתורר 2016
    הונדה VFR1200X קרוסתורר 2016

    ה-NC750X, אחד מרבי המכר באירופה, מקבל גם הוא משקף חדש, גבוה יותר ב-7 ס"מ, פנסי LED מלפנים ומאחור, תוכנה חדשה למחשב ניהול תיבת ההילוכים עם 3 מצבי S כמו בקרוסתורר, שסתום חדש ומודרני יותר למזלג הקדמי, תא מטען גדול יותר (22 ל' במקום 21 ל'), מערכת פליטה חדשה וקטנה יותר, וכן מתיחת פנים שמקרבת אותו בעיצוב לשאר דגמי ה-X של הונדה.

     NC750X
    NC750X

    הדגם האחרון שמקבל עדכון הוא ה-CB500X, שמקבל השנה משקף גבוה ב-100 מ"מ, פנסי LED, כיוון עומס קפיץ לטלסקופים, ידית בלם מתכווננת, ושיפור במנגנון העברת ההילוכים.

    דגמים נוספים הונדה צפויה להציג בתערוכת מילאנו בעוד כשלושה שבועות.

    תא האחסון של ה-NC750X
    תא האכסון של ה-NC750X
  • חדש בארץ: אפריליה שיבר 750 המחודש

    חדש בארץ: אפריליה שיבר 750 המחודש

    עופר-אבניר, יבואנית אפריליה לישראל, מודיעה על תחילת שיווקו מחדש של האפריליה שיבר 750.

    השיבר 750 שווק בעבר בישראל ב-2010, וכעת מגיעה ארצה הגרסה המשודרגת שלו. השיבר בנוי על פלטפורמת הדורסודורו 750, והוא מציע שלדת מסבך משולשי פלדה עם אלומיניום, בולמים הפוכים בקוטר 43 מ"מ, בלמים רדיאליים כולל מערכת ABS, ומנוע וי-טווין עם 95 כ"ס, מצערת חשמלית ו-3 מצבי רכיבה – ספורט, תיור וגשם.

    כחלק מקמפיין Let's Get Naked של אבניר, השיבר מקבל תמחור אטרקטיבי למדי – 63,000 ש"ח כולל כל האגרות.

    אפריליה שיבר 750 - 63 אלף ש"ח
    אפריליה שיבר 750 – 63 אלף ש"ח

     

  • 13 אופנועים חדשים ליס"מ

    13 אופנועים חדשים ליס"מ

    בתחילת שנות ה-2000 קמו יחידות אופנועים בתוך מסגרת היס"מ – יחידות סיור מיוחדות של המשטרה שפועלות כנגד פשיעה והפרות סדר. בתחילה עבדו ביחידות היס"מ עם קוואסאקי KLE500 משופרים ומשודרגים, לאחר מכן נוספו כמה יחידות של ב.מ.וו F650GS, ובשנים האחרונות כל יחידות היס"מ עובדות עם ב.מ.וו F800GS – אולי האופנוע שמתאים ביותר לעבודת היס"מ, שכוללת הרבה עבודה אורבנית בהרכבה.

    היום (חמישי) קיבלו יחידות הרוכבים של היס"מ 13 אופנועים חדשים, כולם מהדגם החדש של הב.מ.וו F800GS. האופנועים יפוזרו בין יחידות היס"מ השונות – במרכז, בצפון, בדרום ובירושלים, וישמשו את לוחמי היחידות לא במקום אופנועים קיימים אלא בנוסף, שכן יחידות האופנוענים גדלות בשנים האחרונות.

    ב.מ.וו F800GS רפליקת יס"מ - 13 כלים חדשים
    ב.מ.וו F800GS רפליקת יס"מ – 13 כלים חדשים

    האופנועים הם לא סטנדרטיים, אלא משופרים בהתאם לצורכי היחידות ובהתאם לניסיון הרב שנרכש בהן. כך למשך הבולמים משופרים ויכולים לעמוד בעומס של 2 לוחמים עם ציוד ונשק, האופנועים ממוגנים לגמרי, ומותקנות עליהם מערכות תקשורת וכריזה.

    פרט ל-13 האופנועים הללו, יחידות היס"מ צפויות לקבל בקרוב אופנועים נוספים, משופרים אפילו יותר. אנחנו עובדים על רכיבת מבחן כבר מעכשיו.

    נסיעת מבחן בקרוב
    נסיעת מבחן בקרוב

     

  • רויאל אנפילד קונטיננטל GT במבחן דרכים – מסע בזמן

    רויאל אנפילד קונטיננטל GT במבחן דרכים – מסע בזמן

    צילום: אסף רחמים

    פסים על מעבר חצייה

    אם אתם רוכבים עכשיו על ג'וימקס לבן או משהו דומה, כזה שגם אתם לא מצליחים לזהות ביציאה מיד אליהו – תמכרו אותו. אם גם לכם נמאס לעמוד ברמזור עם קטנוע זהה לזה שמימינכם וגם לזה שמשמאלכם, וכולכם נראים דומים כמו פסי מעבר החצייה מתחתיכם, יש לנו פתרון שיהפוך אתכם לייחודים. ייחודיות במחיר של קטנוע 400 סמ"ק.

    עוד לא מכרתם? אנחנו מקווים שעד סוף הטקסט יהיו לכם מספיק סיבות לעשות את זה.

    רויאל אנפילד קונטיננטל GT
    רויאל אנפילד קונטיננטל GT

    אם רטרו זה הקטע שלכם, אז אנפילד הוא ממש לא בשבילכם. כאן לא מדובר ברטרו מפונק דמוי W800 או R nine T. כאן מדובר על הדבר האמיתי. אופנוע חדש בן 50 שנה. מודל 1964 שנת ייצור 2015. האנפילד הוא לא רק פוזה, אלא הארד-קור למכורים. אנפילד מייצרת בראש ובראשונה עבור הקהל ההודי המקומי – חקלאים, בעלי מלאכה זעירה המשתכרים כ-5$ ליום וזקוקים לתחבורה בסיסית. בסיסית במונחים של העולם השלישי ולא של סטודנט באוניברסיטת ת"א. כאן זה מועדון הקיטקט של עולם הרטרו. האם אתם מסוגלים לזה?

    הכתר המלכותי

    הסיפור של אנפילד מתחיל באנגליה בימים בהם בריטניה הייתה 'האימפריה בה השמש לא שוקעת לעולם'. אנפילד התחילה כיצרנית נשק ב-1812, משם עברה לייצר אופניים, ובהמשך הייתה לאחת מראשונות יצרניות האופנועים בעולם. ב-1901 הציגה את האופנוע הראשון מתוצרתה. אגב, התואר המלכותי הצמוד לשמה הוא תואר רשמי שהתקבל מהכתר הבריטי.

    בשנת 1955 זוכה חברת רויאל אנפילד במכרז של הממשלה ההודית לספק אופנועים לכוחות המזוינים. תנאי במכרז היה שהאופנוע יורכב בהודו, ולכן האופנועים המפורקים נשלחים להודו, שם הם מורכבים. במהלך העשור שלאחר מכן נמכרים גם קווי הייצור עד כי ההודים יכולים לייצר את האופנוע בעצמם.

    במקביל, רויאל אנפילד הבריטית, כמו כל תעשיית האופנועים הבריטית, צועדת לעבר האבדון. המשבר בתעשיות המסורתיות בבריטניה, יחסי עבודה בלתי אפשריים והתחרות עם יפן, כל אלו שולחים את רויאל אנפילד אל סופה, ובשנת 1970 סוגר היצרן את שעריו. בינתיים בהודו ממשיכים לייצר את האופנוע על בסיס המנוע והטכנולוגיה הישנה. לשוק ההודי הזקוק לתחבורה זולה, בסיסית ואמינה, כזו שניתן לתחזק גם בכפר ההררי בצפון המרוחק, אין כל סיבה לעדכן או לשנות את המתכון הבסיסי. כל שינוי רק ייקר את המוצר, יפגע באמינות וייצור מורכבות נוספת. ככל שחולפות השנים המוצר המקורי מתאים יותר ויותר לשוק המקומי.

    לא רטרו, הדבר האמיתי
    לא רטרו, הדבר האמיתי

    בשנת 1985, בטוויסט שרק ההיסטוריה יכולה להמציא, מתחילה היצרנית ההודית לייצא את האופנועים לבריטניה. סוג של סגירת מעגל. לשם כך נדרשות מספר התאמת לרגולציה האירופאית, וכן שינויים המאפשרים שיווק גם לשאר העולם ובעיקר לארה"ב. כמובן שהאופנועים המיועדים לייצוא יקרים בהרבה מהתוצרת המקומית. ב-1995 נרכשות גם הזכויות לשימוש בשם המקורי, על מנת לחזק את השיווק בשווקי הייצוא. השם המלכותי 'רויאל אנפילד' חוזר לעטר את מיכל הדלק.

    דם ענבים

    הקונטיננטל המקורי הוצג לפני 50 שנה. הנוכחי הוא ניסיון להציע קפה רייסר ספורטיבי המשחזר את תהילת העבר, או בעצם מציע לכם את העבר עצמו.

    רויאל אנפילד מתגאה במרכיבים המודרניים של הקונטיננטל GT. המנוע, שהוגדל מ-500 ל-535 סמ"ק, הוא האנפילד החזק ביותר בייצור (נקודה שעוד נחזור אליה). במקום השלדה הסטנדרטית של הבולט תקבלו כאן שלדה ספורטיבית של הריס (אם השם הריס אומר לכם משהו כנראה שנולדתם לפני 1970, ואם נולדתם אחרי אתם בטח יודעים לשאול את גוגל), דיסק קדמי יחיד עם קליפר כפול בוכנות! (הגאווה במקור) של ברמבו, ובולמים אחוריים בעלי שיכוך מתכוונן של פאיולי. אני יכול לחשוב על כמה יצרנים אירופאים שהיו מתגאים ברשימה הזו, אי-שם בשנות השבעים. בימינו התוצאה היא קפה רייסר אותנטי, מהסוג שהיו בונים בבריטניה אי-שם בשנות השישים.

    1964 ב-2015
    1964 ב-2015

    כאן ועכשיו

    על המדרכה ברח' המסגר הקונטי נראה נפלא. כל כך רטרו, עד שלרגע אפשר לשכוח שמדובר בדבר האמיתי. הצילינדר האנך לבלוק משחזר את ימי הסינגלים הבריטיים, מיכל פח אמיתי מעל המנוע, פנס עגול עם צמד שעוני מהירות וסל"ד, שניהם מכאניים, אגזוז כרום נמוך וארוך וידיות כידון המשוכות לאחור. רק הצהוב הבוהק בו צבועים הבולמים האחוריים הוא הרמז היחיד שהשנה היא 2015. כיסוי מושב אחורי משלים את מראה הרייסר ואפשר לצאת לדרך.

    בעולם בו אופנועים נעים על חשמל, הקונטי הוא מאובן פרה-היסטורי חי. היציאה לדרך מידית. לא תבזבזו זמן על התאמת מצבי מצערת, אין הספק שצריך לבחור, לא כוונון של בקרת החלקה, על אלקטרוניקה במתלים אין מה לדבר, ואין חשש לווילי לא רצוני גם ללא מערכת בקרת זינוק. כן יש מתנע חשמלי, לצד רגלית התנעה לגיבוי.

    לחיצה על המתנע שולחת את הבוכנה היחידה לדרכה הארוכה. ארוכה מאוד. מהלך הבוכנה של המנוע בן 535 הסמ"ק זהה למהלך הבוכנה של מנוע ה-800 של הסוזוקי ביג, הסינגל הגדול שיוצר אי-פעם. בסל"ד סרק נדמה שהאופנוע עומד להיכבות, אבל הבוכנה שרק יצאה לדרכה מפגינה נחישות מרשימה. היא עושה את דרכה מטה בסבלנות, ומשם תחזור, תעלה למעלה, ושוב תרד עד שתעלה שוב אל הניצוץ שיפיח רוח חיים בתערובת. אם אתם רגילים לאופנוע מודרני, סביר שתישברו קודם ותוסיפו גז אינסטינקטיבי למנוע מהמנוע להיכבות.

    לוקח ת'זמן, כמו בהודו
    לוקח ת'זמן, כמו בהודו

    ישיבה על האופנוע מבהירה מיד שני דברים. השני נוכח מאוד, מטריד ואפילו מציק, אבל נתחיל בראשון. האופנוע קטן ונמוך, הרגליים מוצאות את הרצפה בקלות יתרה, ויחד עם המשקל הקליל האופנוע יהיה בן לוויה נאמן לרוכבים מתחילים או לרוכבות מתחילות. תנוחת הישיבה לקוחה מעידן אחר. הרגליות ממוקמות תחת המושב, אך מראש ההיגוי המרוחק נמתח כידון משוך אחורה בחדות, כך שפשוט תצטרכו להישען על המיכל.

    הדבר השני הוא נוכחות המנוע. אי אפשר להתעלם ממנו. האגזוז היחיד משמיע צליל צרוד נעים לאוזן. גם בעמידה במקום האופנוע משדר ויברציה קלה המזכירה את קיומו, תדר העובר דרך הרגליות, הידיות ואפילו המושב, מרעיד קלות את גופכם.

    מסע בזמן

    הקלישאה החבוטה 'מסע בזמן' מקבלת כאן משמעות אחרת, מילולית ממש. כל נסיעה תדרוש מכם זמן. אם תלחצו חזק, האופנוע יתאמץ ויצליח להביא את המחוג ל-140 קמ"ש. האופנוע כן – אתם לא. בסל"ד גבוה האופנוע הזה ישקשק את עצמותיכם, הרעידות יטפסו דרך הרגליות עד לבית החזה ויהפכו את ריאותיכם לתיבת תהודה, מהידיות יטפסו ויברציות שיעשו מהצוואר שלכם מטולטלת, והמושב ישמש כבלנדר לאיבריכם הפנימיים. ב-120 הרעידות מורגשות, נוכחות ונסבלות לפרקי זמן קצרים. ב-90 אתם והוויברציות תסתדרו.

    חפשו את הווייב, לא את הביצועים
    חפשו את הווייב, לא את הביצועים

    29 סוסים בסך הכול מספק המנוע. 29.1 אם לדייק. תוספת של 7 סוסים שלמים בהשוואה למנוע הבולט ממנו צמח הקונטי. כוח לא תמצאו כאן, וכדי להאיץ תצטרכו לעבוד קשה על תיבת ההילוכים. עקיפה דורשת תכנון, ומשב רוח אקראי של אוטובוס יכול לקזז 5-7 קמ"ש מהמהירות שטרחתם לאסוף. המאבק לאסוף ולשמור מהירות מהנה, ולפעמים אף מתגמל בעקיפה של איסוזו D-MAX המושכת אחריה ענן שחור.

    אפשרות אחרת היא לזרום עם האופי של האנפילד. לתת לחיים המודרניים להתנהל במרוץ המטורף של המסלול המהיר, להישאר בכביש הישן ולקחת את הזמן לעצמכם. להאט מעט, ליהנות מהמבטים הנשלחים לעברכם, לחייך בחזרה לעבר בוהן מונפת. לגלות שכולם מגיעים לרמזור בדיוק באותו זמן, רק שאתם פשוט תעשו את הכניסה שלכם ביותר סטייל. אם תרצו לרכב מהר תצטרכו את עזרת התיבה. מעבר ל-4,000 סל"ד המנוע ממשיך למשוך, אבל יותר ויותר קשה לצבור מהירות.

    אם תבחרו באופציה המהירה תמצאו לשמאלכם תיבת הילוכים נוחה ומדויקת לתפעול. העברת ההילוכים ארוכה, אבל מלבד זאת מדובר בתיבה נוחה לתפעול. אם לא הייתי חושש לזרות מלח על פצעי עבר הייתי משתמש בתואר 'יפנית', כמעט. ההילוך השישי יכול לשמש כפלס – כאשר תגיעו לשיפוע, גם כזה הנסתר מהעין, תרגישו אותו היטב.

    ים של סטייל
    ים של סטייל

    כמיטב מסורת שנות השישים המוקדמות, החישוקים מגיעים בקוטר אחיד – "18 מלפנים ומאחור. קוטר המעדיף יציבות על פני זריזות. האופנוע יעניק ביטחון בקו ישר ובפניות ארוכות, אבל היגוי במצמוץ זה לא הקטע של האופנוע הזה. כל עוד מבינים את המגבלות (והאספלט טוב), האופנוע ישתף פעולה ויזרום גם בכבישים מקורזלים, יזהיר כאשר מתקרבים למגבלות, והמתלים ישדרו סימני דאגה מדודים כאשר תתחילו ללחוץ את האופנוע למגבלותיו. ניתן להוציא ביצועים טובים מהאופנוע כל עוד דואגים לשמור על זרימה וקצב, אבל אל תסמכו על המנוע – הוא לא יוציא אתכם מפניות, וגם הבלם הקדמי לא ישתול אתכם במקום, אבל הניהוג הקליל והמדויק ועזרו לכם לשמור על קצב ולזרום, כל עוד תשמרו על מומנטום.

    אנפילד גאים בבולם האחורי בעל שליטה על עומס הקפיץ, אבל אנחנו פחות הבנו למה. כל עוד האספלט איכותי המתלה מצליח להצמיד את הגלגל לכביש ולשמור אותו במקומו. הוא עושה זאת בעיקר בזכות קשיחות מובנית. אבל כאשר מתקדמים ועוברים לדרגת קושי 'מע"צ למתקדמים', הבולם מתקשה לשמור על הצמדה לכביש, בעיקר בשל אותה קשיחות. במעבר על מהמורות, שפות אספלט חדות ושאר מוקשים, האופנוע יתנתק מהאספלט ויבעט ברוכב. אם תרכבו עם פה פתוח יש סיכוי שתאבדו את הלשון.

    נו, פרסמתם כבר את הג'וימקס ביד 2?
    נו, פרסמתם כבר את הג'וימקס ביד 2?

    כשאנשים היו מברזל

    אם הגעתם עד לכאן מבלי להכניס את האיקסמקס שלכם ליד 2, אולי הפסקה הבאה תשכנע אתכם. הקונטיננטל GT יקבל בראש גם מ-ER500 חבוט, אבל לאופנוע הזה שתי תכונות שקשה מאוד למצוא. הראשונה נדירה בכל היבט ואת השנייה אי אפשר למצוא ב-40 אלף שקל. לאופנוע הזה אוקיינוס של אופי ותועפות של סטייל.

    בימים בהם אופנועים מתוכננים על ידי מחשב, אופי היא תכונה הולכת ונעלמת (לפחות עד שיתכנתו אופי). לאופנוע הזה יש צדדים מרגיזים, מלהיבים, משמחים ומתסכלים, אבל אפשר לנהל איתו מערכת יחסים. אפשר להתחנן אליו, להתחנף אליו, לדבר איתו ולכעוס עליו, כל מה שלא תמצאו את עצמכם עושים עם אופנוע מודרני.

  • ימאהה מתרחבת לתחומים חדשים

    ימאהה מתרחבת לתחומים חדשים

    תערוכת טוקיו היא באופן מסורתי התערוכה שבה היצרניות היפניות, ובמיוחד הגדולות שבהן, מרשות לעצמן להתפרע ולהציג דגמי קונספט שונים ומשונים, שגם אם לא יגיעו לייצור מסמלים את הקווים הברורים של החברות לשנים הקרובות.

    השנה ימאהה תציג מספר קונספטים מעניינים, שמסמלים כאמור את הכיוונים אליה פונה החברה, ורמז למה שאולי נראה בייצור סדרתי בעוד מספר שנים.

    ראשית, בימאהה משחררים תמונה חדשה של המערכת התלת-גלגלים שלהם (LMW – Leaning Multi Wheel). לטענת ימאהה, זוהי מערכת חדשה, מתקדמת יותר מזו של הטריסיטי. אנחנו יודעים שבימאהה מתכננים דגמי תלת חדשים, וכעת גם יודעים שהחברה ממשיכה בפיתוח המערכת עצמה. ייתכן שנראה דגם סדרתי נוסף לטריסיטי כבר במילאנו.

    המערכת החדשה של LMW - תלת-גלגלי
    המערכת החדשה של LMW – תלת-גלגלי

    הקונספט השני, שנראה כמו דגם מוכן לייצור או לפחות קרוב לכך, הוא ה-Resonator125 – כלי בנפח 125 סמ"ק לצעירים בתחילת דרכם, עם עיצוב רטרו מרשים.

    Resonator125 - מגניב להיות בן 16 היום
    Resonator125 – מגניב להיות בן 16 היום

    PES2 / PED2 – שני דגמי קונספט חשמליים (ומכאן ה-E בשמם) בעלי שלדת מונוקוק, כשה-P מסמל Passion וה-S/D מסמלים Street (בתמונה בראש הידיעה) ו-Dirt, כלומר תשוקה לכביש ותשוקה לשטח. ימאהה פונה לכיוון החשמלי, וגם זה לא דבר חדש.

    PED2 - גזים בשטח, אבל בשקט
    PED2 – גזים בשטח, אבל בשקט

    מה שכן חדש, או לפחות פעם ראשונה שאנחנו רואים תמונה עם רמז, היא המכונית של ימאהה. אין פרטים פרט לכך שמדובר בתחבורה אורבנית, ושהעיצוב הוא על בסיס האופנועים של ימאהה. נמתין לתמונות ברורות יותר, ובהחלט מעניין לראות כיצד יתפתח הכיוון הזה של ימאהה.

    ימאהה - גם במכוניות
    ימאהה – גם במכוניות

    הדגם האחרון שיוצג הוא ה- YPJ-MTB CONCEPT – אופניים חשמליים המיועדים לשטח ולמרחב האורבני. בדרום תל-אביב בטוח יאהבו אותם.

    אופניים חשמליים - בדרום תל-אביב יעופו עליהם
    אופניים חשמליים – בדרום תל-אביב יעופו עליהם