בב.מ.וו מציגים את גרסת האדוונצ'ר של ה-R 1300 GS, שנמצאת בטופ של הדור החדש לספינת הדגל הגדולה ורבת-המכר, עם עיצוב מעט שונה ובולט, אביזרים רבים, אלקטרוניקה נוספת ומערכת ה-ASA אשר מבטלת את הצורך בשימוש בידית המצמד ומאפשרת לרוכב לבחור בין החלפת הילוכים ידנית לבין אוטומטית.
ב.מ.וו R 1300 GS ADV
בב.מ.וו הציגו בסוף שנת 2023 את הדור חדש לספינת הדגל הגדולה ורבת המכר, עם מנוע גדול וחזק יותר (145 כ"ס), שלדה חדשה, 12 ק"ג פחות במשקל, יותר אלקטרוניקה ושפה עיצובית שונה מקודמיו עם עיצוב חדש ו'רזה' יותר בו הפנס הקדמי הא-סימטרי (והפוזל) מפנה את מקומות לפנס עגול יחיד ופסי DRL אלכסוניים היוצרים את האות 'X'. מנוע הבוקסר הקלאסי עלה בנפחו ל-1,300 סמ"ק, עם צילינדרים חדשים ושסתומים מוגדלים, ועלה בכוחו ל-145 כ"ס ו-15.2 קג"מ, כאשר רוב המומנט מגיע בטווח סיבובי המנוע שבין 3,600 סל"ד ל-7,800 סל"ד. יש למנוע תזמון שסתומים משתנה (ShiftCam), אשר אמור לשפר את המילוי הנפחי על כל פני טווח הסל"ד ולשפר את המומנט.
השלדה חדשה וקלה יותר עם אחורי מאלומיניום. מערכת המתלים החשמליים שמכוונת אוטומטית את עומס הקפיץ בבולם האחורי ואת השיכוכים (DSA – ר"ת Dynamic Suspension Adjustment) משנה את התגובות בהתאם למצב ניהול המנוע הנבחר וגם ניתנת לכיוון נפרד דרך יחידת השליטה.
בקרת ניהול המנוע מגיעה כסטנדרט עם ארבעה מצבי רכיבה: כביש, גשם, אקו ואנדורו. ניתן להוסיף חבילת 'פרו' שמוסיפה עוד שלושה מצבים: דינמיק, דינמיק פרו ואנדורו פרו, כשאלו מאפשרים לכוון בנפרד את בקרת האחיזה, בקרת הווילי, בלימת המנוע ותגובת המצערת. יש מערכת ABS להטיה עם אפשרות לבטל את ה-ABS על הגלגל האחורי. מערכת הבלימה משולבת, כלומר לחיצה על הידית בלימה מפעילה גם את הבלם האחורי, כמו-גם לחיצה על הבלם האחורי שמפעילה את הבלם הקדמי. יש רדאר קדמי המשמש גם להתראה בעת התקרבות לעצם במהירות וגם משמש לבקרת השיוט האדפטיבית, אשר יודעת גם לבלום את האופנוע כאשר מתקרבים במהירות לעצם מלפנים בעת שיוט. ישנה גם מערכת המתריאה על סטייה מהנתיב. אלו, יחד עם ההתרעה על עצמים המתקרבים מאחור וכאלה הנמצאים בנקודות המתות של הרוכב ומנוטרות על-ידי רדאר אחורי, משוקפות על המראות. יש פנסי LED היקפיים בעיצוב חדש, כולל אורות אוטומטיים ליום וללילה, בקרת שיוט, חימום לידיות הרוכב, ניטור לחץ אוויר בגלגלים, מפתח קרבה, וכן מסך TFT בגודל "6.5 עם סגנונות מסך שונים ונתונים רבים, המתממשק לטלפון הסלולרי ולמערכת התקשורת שבקסדה ומציע גם ניווט לפי חיצים.
עיצוב קשה לעיכול
כעת מציגים את גרסת האדוונצ'ר היוקרתית, שמחליפה את קודמו, שהוצג בשנת 2018. באופן מסורתי ה-GS אדוונצ'ר נמכר היטב לצד הגרסה הרגילה, שכן הלקוחות הטיפוסיים רוצים את הטופ של הטופ, ולכן חשיבותו לב.מ.וו גדולה. מיכל הדלק מאלומיניום מגיע כמו קודמו עם קיבולת של 30 ליטרים לעומת 19 ליטרים ב-R 1300 GS, כשכל עבודת הגוף בחלק הקדמי גדולה, שונה ורחבה יותר. צורת מיכל הדלק גם מאפשרת להרכיב תיק מיכל. משקף הרוח שמגיע במקור גבוה ורחב יותר, והאדוונצ'ר מגיע עם מיגוני מנוע ושלדה מקוריים, כמו גם עם סבל גדול לנשיאת ציוד או להתקנת ארגז אחורי וארגזי צד.
גרסת האדוונצ'ר מציעה מהלך מתלים ארוך יותר של 210 מ"מ מלפנים ו-220 מ"מ מאחור לעומת 190 ו-200 מ"מ ב-GS הרגיל. יש בקרת גובה אופנוע אדפטיבית (מוריד גובה בעמידה ברמזור לדוגמה או בתנועה איטית ב-30 מ"מ) ובולמים ספורטיביים וקשיחים יותר. בתור הגרסה המאובזרת והגדולה יותר, גם המשקל מטפס ביחס ל-R 1300 GS הרגיל, וכאן בגרסת האדוונצ'ר הוא עומד על 269 ק"ג כשהוא מוכן לרכיבה כולל דלק, לעומת 237 ק"ג ב-GS. גובה המושב 870 / 890 מ"מ, לעומת 850 / 870 מ"מ, כאשר ניתן להחליף מושבים לגבוהים או נמוכים יותר, וכן לקצר את מהלך המתלים להנמכה נוספת.
לראשונה בב.מ.וו ניתן לבחור כאופציה במערכת ה-ASA (ר"ת Automated Shift Assistant), שהוצגה לפני חודשיים, המבטלת את הצורך בשימוש ידית הקלאץ' וברגלית ההילוכים. המערכת מאפשרת לבחור בין תפעול תיבת ההילוכים באופן ידני או בצורה אוטומטית, ללא התערבות הרוכב. בשני המקרים המערכת מבטלת לגמרי את ידית הקלאץ'.
ה-ASA היא למעשה מערכת אלקטרונית עם תפעול חשמלי לקלאץ', אשר מפרידה ומשלבת את הקלאץ' במצב של זינוק מעמידה ובהחלפת הילוכים. יש מנועים חשמליים ששולטים בהפרדה ובהצמדה של הקלאץ', ומייתרים את הצורך בשימוש בידית הקלאץ'. על בית המתגים בצידו השמאלי של הכידון יש כפתור המאפשר לרוכב לבחור בין מצב 'M' – שבו החלפת ההילוכים מתבצעת ידנית על-ידי רגלית ההילוכים, לבין מצב 'D' – המאפשר החלפת הילוכים אוטומטית לגמרי. מצבי ניהול המנוע השונים (גשם, ספורט, שטח) משנים בהתאם את אופי העלאת והורדת ההילוכים. עוד פיצ'ר של המערכת הוא נעילה של ההילוכים במצב שהמנוע כבוי והסוויץ' סגור (כמו מצב 'P', פארק, בתיבת הילוכים אוטומטית של מכוניות פרטיות), כך שגנב טיפוסי לא יוכל לגלגל את האופנוע ללא המפתח. חיסרון יחסי הוא התוספת של 1.2 ק"ג למשקל, וכן נטרול האפשרות להניע בדחיפה במקרה שהמצבר מתרוקן.
הב.מ.וו R 1300 GS אדוונצ'ר יגיע בשלוש רמות אבזור: Triple Black, GS Trophy, או 719 Karakorum design כשכל אחת נפרדת בצביעה ובאבזור הסטנדרטי שיגיע איתו. אין כרגע מידע לגבי מועד הגעה לישראל, אם כי זה אמור להיות בחודשים הקרובים. לגבי המחיר – גם כן לא ידוע בשלב זה, אבל הוא צפוי לעלות להערכתנו כ-200 אלף ש"ח וצפונה – לפני הגיר האוטומטי.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 776 סמ"ק, 84.3 כ"ס (62KW) ב-8,500 סל"ד, 7.9 קג"מ ב-6,800 סל"ד, קירור נוזל, 6 הילוכים, מזלג הפוך של שוואה בקוטר 43 מ"מ בעל כיווני שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה, מהלך 220 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של שוואה בעל כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך גלגל 220 מ"מ, צמד דיסקים של ניסין בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים 4 בוכנות, דיסק אחורי ניסין בקוטר 260 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, בסיס גלגלים 1,570 מ"מ, גובה מושב 855 מ"מ, מרווח גחון 220 מ"מ, משקל מלא 230 ק"ג, מיכל דלק 20 ל', צמיגים דאנלופ טריילמקס במידות 150/70R17, 90/90-21, צריכת דלק במבחן 17.3 ק"מ/ל'
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, שלושה מצבי רכיבה, בקרת אחיזה מתכווננת עם מצב שטח, ABS להטיה עם מצב שטח, קוויקשיפטר, מסך TFT בגודל 5″, פנסי LED, שקע USB לטעינה
צפו בווידאו – סוזוקי ויסטרום 800DE במבחן:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
מכירים סוזוקי? אז מתי בפעם האחרונה היה משהו באמת רלוונטי, חדשני או יוצא דופן מסוזוקי? בסגמנט הכביש יש את הגרסה העדכנית ביותר של ה-GSX-R1000R מ-2018, שהיא אבולוציה ארוכה-ארוכה מהמקור של 1985. באופנועי הספורט יש את ה-GSX1300RR היאבוסה ה'חדש', שלא כזה שונה מהמקורי של 1999. קטנועים ואנדורו נאדה, ואת המוטוקרוס של סוזוקי עדיין מניעים עם רגלית. בסגמנט הפורח והמרוויח של האדוונצ'ר בסוזוקי תקועים במקום עם הוויסטרום 1050 מ-2020, שחוץ מעיצוב לא באמת חידש לעומת קודמיו, ולא יכול לדגדג מבחינת יכולות, מכלולים ואלקטרוניקה את המתחרים המודרניים. בישראל סוזוקי עדיין מציעים את ה-DR650, שלא ממש השתנה מאז שנת 1996.
זה משתנה עכשיו, או יותר נכון בסוף שנת 2022, כאשר בתערוכת מילאנו של סוף שנת 2022 הציגו בסוזוקי מחליף מודרני לוויסטרום 650 הוותיק (יחד עם גרסת הנייקד GSX-8S שהחליפה את ה-SV650, וגרסת R ספורטיבית יותר) שפותח פלטפורמת 800 חדשה, שמקדימה במקצת את התחייה בסגמנט ה-1,000 סמ"ק. כמה מודרני? ובכן מדובר למעשה באופנוע חדש לגמרי, שרק במקרה יש לו את השם ויסטרום.
אבל בשביל שלא נתבלבל, בסוזוקי עושים קישור מיידי למשפחה שנוסדה בשנת 1903 כיצרנית של מכונות אריגה והוסיפה בשנות ה-50 את חטיבות האופנועים והמכוניות. מעצבי סוזוקי מחברים אותנו ל-DR BIG של שנות ה-80 וה-90, לוויסטרום המקורי של תחילת שנות האלפיים, ואפילו לקרוסים של שנות ה-80 וה-90 בעזרת הצבעים של אופנוע המבחן הצהוב-כחול. לכותב שורות אלו היה את כל האמור, וזה כבר בהתחלה יצר העדפה מתקנת לסוזוקי החדש.
סוזוקי ויסטרום 800DE
הדף החלק מתבטא בהשלכת מנוע הווי-טווין הוותיק לפח והחלפתו במנוע טווין מקבילי חדש בנפח 776 סמ"ק עם סידור א-סימטרי מוכר של 270° בין פיני הארכובה, שנותן תחושה של אותו וי-טווין מפעם בגלל תזמון ההצתה. שלדת צינורות הפלדה חדשה, ביחד עם שלדת זנב פריקה המאפשרת להחליף רק את החלק הזה במקרה של נפילה או תאונה. מערכת הבולמים של שוואה בעלת כיוונונים כמעט מלאים, ומספקת מהלכי גלגלים של 220 מ"מ – וזה כחלק מאג'נדת השטח של סוזוקי, שכן זה נתון שגדול יותר מההונדה טראנסאלפ או הק.ט.מ 790 לדוגמה. כמובן שזה מגובה בחישוק קדמי במידת 21″ (ו-"17 מאחור). מיכל הדלק בנפח 20 הליטרים חדש גם הוא.
לא מובן מאליו בסוזוקי, אבל יש כאן יישור קו אלקטרוני עם שאר המתחרות (למעט ימאהה והטנרה שמתגאים בחוסר בבקרות), והרשימה כוללת מצערות חשמליות, שלושה מצבי רכיבה שמסומנים ב-B, A ו-C בשפה של סוזוקי וקובעים את אופי העברת הכוח, בקרת אחיזה להטיה, ABS להטיה עם מצב שטח שמנתק את האחורי או ניתוק מלא, קוויקשיפטר שעובד מעולה, מסך TFT ברור בגודל "5, פנסי LED, ושקע USB לטעינה שנמצא בצד המסיכה הקדמית.
בסוזוקי באים לדבר עכשיו בשפה אחרת, של הגדולים, ומציעים אופנוע אדוונצ'ר מודרני שצריך גם להתמודד עם שוק תחרותי וגם להראות לכולם שבסוזוקי חוזרים למשחק בכל התחומים ולא רק כאן. יש על ה-800DE החדש הרבה על הכתפיים, אז בואו ניתן גז ונראה אם זה עבד לסוזוקי.
פלטפורמה חדשה אחרי עשור של תרדמת
ביצועים
ואם אנחנו כבר נותנים גז, צריך להצדיע כאן לסוזוקי. המנוע החדש מספק 84 כ"ס וכמעט 8 קג"מ – לא מספרים גבוהים, אבל יש כאן סוסים צעירים ובריאים. המנוע הזה חזק מאוד בסל"ד בינוני וגבוה, ועף קדימה עד למהירות של 160 קמ"ש – שם הקצב טיפה מואט. הריצה למעלה במהירות מתאפשרת גם בזכות הקוויקשיפטר המעולה של סוזוקי, שפשוט עושה את העבודה שלו, וגם משתף פעולה כשרוצים להוריד הילוכים. צריך לציין שהמנוע לא גמיש בצורה יוצאת דופן וכן יש מצבים בהם צריך להוריד הילוך אחד או שניים בשביל להתגבר על התנועה הנגדית ברגעים של עקיפה, אבל בתוך העיר זה לא הפריע. מעבר לכוח, המנוע חלק מאוד ונתייחס לכך בהמשך. הצד השני של כך מתבטא בצריכת דלק גבוהה מהצפוי, שהגיעה במבחן לכ-17 ק"מ לכל ליטר דלק.
כמו בכל האדוונצ'רים המודרניים, גודל החישוק מלפנים כבר אינו מפריע כבעבר לשינויי כיוון או לרכיבה ספורטיבית. השלדה מכויילת ומאוזנת, כמו-גם הבולמים, והוויסטרום החדש מאפשר לזרום בין הפניות בכבישי הרים. זה לא אופנוע ספורט כמובן, אבל קל לשנות כיוון, לייצב קו בפנייה ולא לזוז משם ולהנות מהעשייה והרכיבה. הדרך לאותם הכבישים מתאפיינת באותה ההרגשה, כאשר קל מאוד לנווט איתו בין הרכבים שעומדים לפני הרמזור או בין הרכבים שנוסעים לאיטם בכביש המהיר.
מנוע טווין מקבילי מצוין
הבולמים עשו את עבודתם כראוי על הכבישים השבורים, כאשר כן יש איזושהי הרגשה של קשיחות יתר כאשר נכנסים לסדקים השכיחים במהירות איטית, כאילו הספיגה בחלק הראשון של הבולם לא כוילה עד הסוף, אבל זה בכלל לא מפריע במהירויות גבוהות. הבולם האחורי מעט רך כאשר מרכיבים, גם כשמכיילים את ברז שיכוך העומס למצב הקשה ביותר. זה גורם לתחושת ריחוף קלה של החלק הקדמי, לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו. כצפוי, גם עם הבלמים לא היו שום בעיות עם ציון גבוה בתחושתיות ובעוצמה.
התחושה מהבולמים מפריעה מעט יותר בשטח, שם החריצים הקטנים יכולים לעייף יותר את הרוכב בגלל הנוקשות היחסית שמועברת לידיים דרך הכידון. ניתן לרכך אותם במעט, אבל אז זה יפריע כשהקצב יעלה. כמובן שעם 230 ק"ג אין כאן שום כוונה לכבוש סינגלים, סלעים ודרופים, כאשר איזור הנוחות של הסוזוקי נמצא בשבילים, כמו עם רוב המתחרים שלו. נקודת התורפה העיקרית שלו באה לידי ביטוי בצמיגי הכביש איתם הוא מגיע שמגבילים אותו בשטח.
איך זה מרגיש?
תחושה מתחילה במראה עיניים, ולדעתנו הוויסטרום החדש נראה טוב מאוד, כאשר הצבעים השמחים והבולטים באופנוע המבחן פשוט עשו לנו טוב. אבל מעבר למראה, גם התחושה של המתגים והפלסטיקים השונים נותנת הרגשה שיחזיקו לעוד הרבה שנים, וכך גם מסך ה-TFT הקריא והנוח.
המנוע של הסוזוקי הוא פשוט פנינה. מה שמרשים בו זה הקלילות והניחוחות שבהם ניתן להאיץ, הכל חלק. גם הוויסטרום 650 היה חלק, אבל כאן מרגישים את השרירים. אמרנו כבר ש-84 כוחות סוס לא נשמעים הרבה, בטח לעומת 92 הסוסים של ההונדה או 95 הסוסים של הק.ט.מ 790, אבל, לפחות בתחושה הסובייקטיבית, הוא לא מפגר אחריהם בכלל. מנגנון הקוויקשיפטר של סוזוקי מאוד איכותי ומאפשר, בקורלציה מלאה עם המנוע, לרוץ במעלה הסל"ד. זה ממש ממכר להאיץ חזק ולבעוט בהילוכים כלפי מעלה. גם ההורדה מאוד אינטואיטיבית ומדויקת.
התנהגות מאוזנת בכביש עם יכולות שטח טובות
הביקורת שלנו היא על כמה נקודות. הראשונה היא זמזום ברגלית ימין שמופיעה בדיוק ב-130 קמ"ש, וברגע ששמים לב לוויברציה זה פשוט נתקע ומפריע. גם בהשקה העולמית הקולגות שלנו התלוננו על זה. התלונה השנייה נוגעת לתצרוכת הדלק. יכול להיות שהמנוע חובב הסל"ד אחראי לכך (ולא הרוכב כמובן), אבל מיכל הדלק מתרוקן מהר יותר מהמצופה. אמרנו שיוט ואמרנו ביקורת, אז משקף הרוח קטן מדי, ובתכל'ס לא עושה כלום. ניתן למקם אותו בשני מצבים, אבל זה דורש כלים מיוחדים. אנחנו משערים שמשקף אפטרמרקט ימצא את מקומו מהר מאוד אצל רוב הרוכשים.
אין לנו משהו מיוחד לומר על הבולמים של שוואה. הם עושים את העבודה על הצד הטוב בכביש אבל לא מתעלים על עצמם. במהירות נמוכה מרגישים קשיחות מסוימת, שאולי ניתן לתקן עם כיוונון מדויק יותר, אבל מעבר לכך הם סיפקו את הסחורה בתנאים המשתנים שהעמסנו עליהם במבחן. החלק האחורי דרש הקשחה משמעותית של עומס הקפיץ כשהרכבנו. אם בכביש הסתדרנו, אז בשטח הספיגה של הבולמים דרשה או להוריד את הקצב ולשייט במוד טיול או לעמוד על הרגליות ולפוצץ את הגז בשביל לפתוח אותם עד הסוף. רכיבה בקצב בינוני לא סיפקה ביטחון רב לרוכב, לא בגלל בעיה בטיחותית או סכנה ליציאה מהקו, אלא שהמזלג העביר את כל מה שהגלגל פגש ישירות לידיים של הרוכב.
צמיגי הדאנלופ עשו עבודה מעולה בכביש, אבל המחיר לכך הוא פגיעה ביכולות השטח. ניסיון לעלות עלייה ארוכה ולחה נעצרה בגלל חוסר אחיזה של הצמיג האחורי, ולא משנה באיזה מצב מנוע בחרנו. מי שיבחר לרכוב יותר בשטח יידרש לצמיגים אחרים. במערכת ניהול המנוע ניתן להיכנס למצב 'G', כלומר GRAVEL או עפר, שמעדן את תגובות המנוע ואת בקרת האחיזה לטובת השליטה על מצע חלק. אנחנו כהרגלנו העדפנו להשאיר את המנוע על המצב החזק ולנתק את כל הבקרות. כמובן שצריך לתאם ציפיות מראש (כמו עם רוב האדוונצ'רים) ולהבין שלא מדובר על אופנועי שטח טהורים. ניתן לטוס על שבילים וליהנות מיכולות השלדה והמנוע, אבל שטח מאתגר יותר כבר לא יתאים לסוזוקי. כך או כך, הוא הרבה יותר טוב מהוויסטרום 650 בכל מקום בו תרכבו.
מיישר קו גם באלקטרוניקה
סיכום ועלויות
סוזוקי נעלמה לנו בעשור האחרון ונתקעה במקומה. זה מבאס יותר לדור שזוכר את סוזוקי כיצרנית היפנית היחידה שהסכימה לפרוץ את החרם הערבי ולהגיע לישראל. רוכבים רבים גדלו על מסעות חוצי ישראל על-גבי אופנועי סוזוקי. הרוכבים החדשים יותר לא בהכרח התייחסו לוויסטרום DL650 כאל אופציה מבחינתם אם מרכיב השטח היה ברשימת הדרישות.
התחייה המחודשת של סוזוקי באה לנו טוב ומוסיפה הרבה צבע ואופציה נוספת לקטגוריה שהולכת ומשתכללת והולכת ומתפתחת. הוויסטרום 800DE מציע חבילה שלמה שמורכבת ממנוע מעולה, מכלולים טובים מאוד, אלקטרוניקה מתקדמת ונוחות גבוהה מאוד לרוכב ולמורכב. כל זה עטוף בעיצוב שנראה טוב (בטח בצבעים של אופנוע המבחן) ומביאים את סוזוקי אל אותה השורה כמו המתחרים.
המחיר הנדרש בישראל גם שם אותו שם, כאשר המחיר המבוקש הוא 76 אלף ש"ח (עם עודף של 30 שקלים על הסכום הזה), שזה נהיה הסטנדרט החדש בקטגוריה הזו. הבחירה בין סוזוקי לשאר המתחרים ברשימה יכולה לרדת לרמת המה עושה לכם יותר טוב על הלב, כי כולם טובים וכולם איכותיים – וגם הוויסטרום החדש.
הסוזוקי ויסטרום 800DE הוא אחד מהסוזוקים הטובים ביותר שיש במבחר כיום, ואחד מהאדוונצ'רים הטובים ביותר בשוק. בסוזוקי הצליחו להגיע למסיבה באיחור משמעותי, אבל להגיע עם אופנוע אפוי שעושה את כל מה שהוא צריך על הצד הטוב. כיף לראות שהחברה הוותיקה מתעוררת, וכיף לגלות שבסוזוקי הצליחו לייצר אופנוע מוצלח תוך כדי. ברוכה השבה סוזוקי!
שורה תחתונה: ה-ADX 125 הוא קטנוע קליל, כיפי ומאוד פרקטי, עם ערך מוסף עיצובי ועם אבזור מכובד
מחיר: 22,985 ש"ח
מתחרים: אפריליה SR GT 125
מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, 12.24 כ"ס, 4 שסתומים, קירור נוזל, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, מתלה קדמי טלסקופי מהלך 88 מ"מ, מתלה אחורי עם בולם יחיד חד-צדדי, מהלך גלגל 89 מ"מ, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 230 מ"מ, מערכת ABS, אורך כולל 1,980 מ"מ, בסיס גלגלים 1,390 מ"מ, גובה מושב 810 מ"מ, מיכל דלק 15.2 ל', משקל מלא 179 ק"ג, צמיגים 120/70R13 ,130/70R13
צפו בווידאו – מסביב לסאן-יאנג ADX 125:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
את סאן-יאנג אין צורך להציג בפניכם. המותג הטייוואני הוותיק ממשיך לעמוד בראש טבלת המכירות של ישראל גם ב-2023. הסאן-יאנג ADX125 שהוצג ב-2023 הוא לכאורה עוד קטנוע 125 מקורר נוזל עם אותו מנוע, אותה שלדה ואותם נתונים כמו קטנועים אחרים מתוצרת SYM. אך יש שני תחומים בהם הוא מתבלט: העיצוב והאבזור. העיצוב הוא של קרוסאובר אופנתי. טרנד קטנועי האדוונצ'ר מגיע גם לסאן-יאנג, כשהעיקר פה הוא העיצוב הזוויתי והקרבי, אך יש גם צמיגים עם חתך מעט יותר אגרסיבי ודו"שי, ומתלים ארוכי מהלך כולל בולם יחיד שוכב במתלה האחורי.
בתחום האיבזור הרשימה ארוכה: בנוסף למערכת למניעת נעילת הגלגלים בבלימה ABS יש גם בקרת משיכה TCS, תאורת LED היקפית, מפתח קרבה, לוח שעונים עם מסך TFT בגודל "5, מערכת דימום מנוע Stop & Go, שקע USB, ומגן רוח 'מרחף' – אך קבוע.
יש בשוק מבחר גדול של קטנועי קרוסאובר, אבל פרט לאפריליה SR GT 125 כולם בנפח יותר גדול. כעת יש לסאן-יאנג קטנוע קרוסאובר עם מנוע מקורר נוזל ואבזור מרשים, שמתאים גם לדרגת רשיון A2.
סאן-יאנג ADX 125 – קרוסאובר חדש של SYM
ביצועים
המנוע של ה-ADX 125 מספק רצועת כוח מכובדת יחסית לנפח, ובעיקר רחבה. הוא גמיש, מאיץ יפה ומלווה בצליל בשרני שגורם לו להישמע עוד יותר שרירי. בכבישים מהירים הוא מאיץ עד לכמאה קמ"ש אמיתיים (110 על הצג) ומספק רכיבה נטולת ויברציות, יציבה ובטוחה – אם כי ברור שאין זה שטח המחייה הטבעי שלו.
בתוך העיר המנוע גמיש והקטנוע זריז ומאיץ היטב למרות הגודל הפיזי והמשקל שלו. השילוב של בסיס גלגלים לא ארוך מדי אך גם לא קצר וגלגלי "13 לא גדולים מאוד אך גם לא קטנים, מאפשר לו לשמור על ממוצע טוב בין זריזות ליציבות. הוא קל לשליטה ברכיבה עירונית, ויחד עם זאת שומר על יציבות טובה גם בפניות ובמהירויות גבוהות.
צמד בלמי הדיסק מספקים המון כוח עצירה ורגש, וכמובן שישנה מערכת ABS. יש גם מערכת בקרת אחיזה TCS שאולי לא מאוד הכרחית בקטנוע קטן נפח אבל בוודאי לא מזיקה ויכולה להועיל בפתיחות על כביש רטוב, ואף עוזרת להוזיל מעט את ביטוח החובה.
המתלים בולעים היטב מהמורות, פסי האטה וירידה ממדרכות – כאן גם עוזר מרווח הגחון המצויין. ל-ADX צמיגים עם חתך מעט דו-שימושי שתיפקדו מצוין במגרש חניה מרוצף באבנים קטנות, וגם בשביל עפר כבוש לא נתקלנו בבעיה לפתוח גז. אף כי ה-ADX אינו קטנוע שטח יש לו עבירות טובה יותר מלקטנוע כביש. בסך הכל הסאן-יאנג ADX 125 מהנה לרכיבה, נוח, זריז וסיפק את כל מה שדרשנו ממנו בעיר ונתן ערך מוסף קל כשהכביש נגמר.
ביצועים סטנדרטיים עם ערך מוסף קל של שבילים כבושים
איך זה מרגיש?
בעלייה על הסאן-יאנג ADX 125 הוא נותן תחושה של קטנוע גדול. השדרה המרכזית בין רגלי הרוכב גבוהה וצריך להניף רגל מעליה. המושב גבוה ורחב אמנם מאפשר לבעלי גובה ממוצע להניח שתי רגליים על הקרקע אבל לא בצורה מלאה. הכידון החשוף רחב, ומדרסי הרגליים ארוכים ומאפשרים שפע של מקום. גם כשמתחילים לרכב עדיין נשמר הרושם של קטנוע מרווח: המושב רחב ונוח, אפשר למקם את הרגליים על המדרס השטוח בזווית מלפנים, מאחור או מתחת לישבן, וגם רוכבים גבוהי קומה לא יתקלו בבעיית מרווח לברכיים. המתלים סופגים היטב מהמורות ופסי האטה כמו בקטנוע מנהלים מפנק. אך מצד שני ה-ADX זריז כמו קטנוע קטן. שינויי הכיוון מהירים, התאוצה טובה, והוא מספק חוויית רכיבה ספורטיבית, לפחות בתוך העיר. הוא קל שליטה ונוח לרכיבה.
המשקף הקטן אינו ניתן לכיוון אך מספק מיגון רוח נאות. המראות פשוטות ומספקות שדה ראיה מצוין. לוח השעונים, מסך TFT גדול עם בהירות אדפטיבית המשתנה לפי תאורת הסביבה, קריא בכל מצב. את התצוגה של הלוח אפשר להחליף בעזרת שני כפתורים פיזיים משני צידי המסך ולא על הכידון (וחבל). הכפתור השמאלי מחליף בין תצוגת מדי האוץ השונים והכפתור הימני מחליף את גרפיקת התצוגה – אך בקטנוע המבחן לא הצלחנו לבצע את ההחלפה. התצוגה איתה רכבנו הציגה בצורה ברורה את המהירות והסל"ד, אבל שאר הנתונים היו מוצגים בגופן מעט קטן והיינו זקוקים למבט מעט יותר מרוכז בכדי לקרוא אותם.
אבזור רב – כולל מסך TFT
משני צדי הכידון נמצאים המתגים הרגילים ובנוסף מתג המאפשר את ביטול מערכת דימום המנוע ברמזורים. כאשר המערכת בשימוש ההשתהות בזינוק מינימלית והקטנוע מתעורר לחיים ומזנק כמעט ללא השהיה. מתחת לכידון, מצד שמאל נמצא תא כפפות עמוק אך ללא נעילה. מימין נמצא מתג ההתנעה שפותח גם את פתח התדלוק (למיכל בנפח מכובד של 15 ליטרים) ואת תא המטען שמתחת למושב. תא המטען גדול אך צר ולא יכיל קסדה מלאה. המצבר ממוקם באחוריו, וסאן-יאנג השאירו חריץ בבקליט שמאפשר העברת חוטים אם תרצו לחבר משהו למצבר. את המפתח, שלט קטן עם שלושה כפתורים, אפשר להשאיר בכיס. בתוך השלט גם מסתתר מפתח פיזי איתו אפשר לפתוח את הקטנוע במקרה שהסוללה נגמרה. ליד מתג ההתנעה ישנו שקע USB עם טעינה מהירה וכיסוי גומי, אך אנחנו היינו מעדיפים לראות אותו בתוך תא הכפפות כדי לאפשר חיבור יותר קצר ופחות חשוף לטלפון הנייד. עוד בתחום האבזור נמצא תאורת LED מלאה ומצוינת, רגליות אמצע וצד, וידיות למורכב.
ואת העיקר השארנו לסוף – העיצוב. העיצוב של ה-ADX 125 קרבי ויפה, עיצוב זוויתי שמיישר קו עם יתר קטנועי הקרוסאובר. פנסים זוויתיים מלפנים וביניהם 'מקור' קטן ונאה. פנס אחורי מעוצב ומושקע הבנוי ממספר גופי תאורה אנכיים אדומים עטופים בבקליט שקופה. כמה אלמנטים עיצוביים ממתכת בצדי מסכת החזית, מצדי המושב ועל רגליות המורכב, מעוצבים כמו מגני מתכת ונותנים מראה קרבי כנדרש. את המתלה הקדמי הסטנדרטי עוטפות גרמושקות כמו באופנוע שטח אמיתי, והמתלה האחורי מצויד בבולם אופקי יחיד נאה ואפקטיבי. בשורה התחתונה הסאן-יאנג ADX 125 נראה קרבי ויחד עם זאת שומר על שימושיות.
עיצוב מחודד ומודרני
סיכום ועלויות
כבר כתבנו בעבר שאנחנו אוהבים את טרנד קטנועי הקרוסאובר. בניגוד לעולם הרכב בו המחיר של המשקל והגובה פוגעים תמיד ביכולות הדינמיות ובצריכת הדלק, בקטנועים אין ויתור על כלום בעיצוב הקרוסאובר, רק יתרונות – פרט למחיר. הניסיון הראשון של סאן-יאנג ממשיך את הקו הזה והתוצאה היא קטנוע 125 נהדר – עם תוספת של מראה קרבי ומעט יותר עבירות. הסאן-יאנג ADX 125 הוא קטנוע מאוזן עם שילוב טוב בין נוחות לקלות רכיבה, זריזות ויציבות, פינוק וקשיחות.
מעצם היותו קטנוע 125, קהל היעד הוא בעיקר בעלי רשין A2, צעירים בני 16 ורוכבים חדשים. אך כל מי שמחפש קטנוע 125 מקורר נוזל ומעוניין באבזור ובעיצוב – ימצא בו עניין. המתחרה העיקרי שלו הוא האפריליה SR GT – קטנוע הקרוסאובר היחיד בנפח זה. ה-ADX מעט יותר יקרו מעט פחות חזק, אבל הוא מפצה על זה בהמון אבזור ונוחות. אפשר להכניס לרשימת המתחרים קטנועי 125 נוספים במחיר דומה כמו ה-CRUiSYM 125i וה-JOYRIDE 125 S מבית סאן-יאנג, ההונדה PCX 125 והימאהה Nmax 125. ה-ADX יכול לתת (תיאורטית) את כל מה שהם נותנים, בתוספת היתרונות של קטנוע קרוסאובר.
נסכם ונאמר שהסאן-יאנג ADX 125 הוא כניסה מוצלחת של היצרנית הטייוואנית הוותיקה לתחום הקרוסאובר. הוא מאוד מאוזן, מצטיין בכל, מעוצב ומאובזר, ומספק חוויית רכיבה נעימה ומודרנית.
בימאהה חושפים היום (ג') גרסה נוספת של הטנרה 700, גרסת 'אקסטרים' המיועדת לרכיבת שטת ומציעה מערכת מתלים איכותית של KYB בעלת מהלך ארוך יותר, וכן אביזרים לרכיבת שטח.
בימאהה ממשיכים לסחוט את ביצת הזהב של הטנרה 700, ובצדק רב. בתחילת השנה חשפו בימאהה שתי גרסאות נוספות של הטנרה 700 – 'אקסטרים' בעלת אוריינטציית שטח ו'אקספלור' בעלת אוריינטציית תיור – אולם הגרסאות נחשפו בשווקים בודדים בלבד. כעת משחררים בימאהה את הפרטים המלאים על גרסת האקסטרים, וכמובן מייעדים אותה לכל אירופה (ובכלל זה לישראל).
ימאהה טנרה 700 אקסטרים
הפלטפורמה היא הטנרה 700 בגרסתו האחרונה, אולם נעשו בו כמה שינויים אשר הופכים אותו לאופנוע שטח טוב יותר. בראש ובראשונה מדובר על בולמים קדמיים ואחורי חדשים ואיכותיים יותר של קאיאבה (KYB), כששניהם בעלי מהלך גלגל ארוך יותר ב-20 מ"מ ביחס לטנרה המקורי, כשמהלך הגלגל מלפנים עומד על 230 מ"מ ומאחור 220 מ"מ. הבולמים מתכווננים במלואם בשני הצדדים, כאשר הפרונט מצופה בציפוי המפחית חיכוך, ובשני הצדדים יש הידראוליקה איכותית יותר מאשר במקור. הבולמים הארוגים יותר מעלים את מרווח הגחון לרום של 260 מ"מ, ואת גובה המושב ל-910 מ"מ.
יש רגליות רוכב מטיטניום הרחבות יותר ב-35%, מושב שטוח עם יותר ריפוד חדש ייעודי לשטח, וכן כנף קדמית אנדורו גבוהה במקום הכנף המקורית הצמודה לגלגל. בנוסף, יש מגן רדיאטור ומוביל שרשרת העשויים מאלומיניום.
הטנרה 700 בגרסת אקסטרים מגיע בצביעה כחולה ועם חישוקים זהובים.
בימאהה מציינים שגרסת האקסטרים תגיע לאירופה (ובכלל זה לישראל) בתחילת שנת 2024, כשמחירים טרם פורסמו – לא באירופה ולא בישראל. קרוב לוודאי שבימים הקרובים תוצג לאירופה גם גרסת האקספלור, מה שיעלה את גרסאות הטנרה 700 ל-5 – הרגילה, וורלד רייד, וורלד ראלי, אקסטרים ואקספלור.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי עם 270° בין פיני הארכובה, 755 סמ"ק, 92 כ"ס ב-9,500 סל"ד (יש גם גרסת A1 עם 47.6 כ"ס), 7.6 קג"מ ב-7,250 סל"ד, קירור נוזל, 4 שסתומים לצילינדר, OHC עם מנגנון יוניקאם, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת יהלום מפלדה, בולם קדמי הפוך של שוואה SFF-CA בקוטר 43 מ"מ, מהלך 200 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד עם כיוון עומס קפיץ, מהלך 190 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים צפים 2 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 256 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, צמיגים 150/70R18 ו-90/90-21, אורך 2,325 מ"מ, בסיס גלגלים 1,560 מ"מ, מרווח גחון 210 מ"מ, גובה מושב 850 מ"מ, משקל מלא 208 ק"ג, מיכל דלק 16.9 ל', תצרוכת דלק ממוצעת במבחן 22 ק"מ/ל'
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 5 מצבי רכיבה, שליטה על תגובת המנוע, עוצמת בלימת המנוע ועוצמת ההתערבות של בקרת האחיזה, מערכת ABS, פנסי LED היקפיים, ביטול מאותתים אוטומטי, הבהוב אור בלם אחורי בבלימה חזקה, מסך TFT צבעוני בגודל 5″ מתממשק לטלפון הנייד עם 4 תצוגות שונות לבחירת הרוכב, שקע טעינה USB-C, אופציה לקוויקשיפטר דו-כיווני.
צפו בווידאו – הונדה XL750 טרנסאלפ במבחן:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
הונדה טרנסאלפ? נשמע מוכר. ההונדה XL600V טרנסאלפ המקורי הוצג בשנת 1986 כאופנוע דו-שימושי מתון עם מנוע וי-טווין, שגם הגיע לישראל במספר גרסאות כולל ה-700 סמ"ק עם הפנס העגול שסיים כאן ובעולם את הקריירה בשנת 2012.
בשנה שעברה הכרנו את ה-CB750 הורנט החדש, שפותח ליין דגמים נוספים שיישבו על פלטפורמה זהה – כמו אדוונצ'ר-ספורט לכביש עם חישוקי "17 או אופנוע ספורט כדוגמת הימאהה R7. או ה-XL750 טרנסאלפ החדש. לא בכדי הזכרנו כאן את הימאהה, שכן האופנוע העיקרי שנמצא בקו המטרות הוא הטנרה 700 שזוכה לפופולריות והצלחה בארץ ובעולם, וזאת הסיבה העיקרית להיילייט של הטרנסאלפ – חישוק קדמי בקוטר 21″, שאמור להוביל אותו ואת רוכבו גם בדרכים לא סלולות. נתרכז בשלב ראשון במשותף למשפחת אופנועי ה-750 הקיימים והעתידיים של הונדה – וזה המנוע הטווין מקבילי – חדש גם הוא – בנפח 750 סמ"ק.
המנוע – שוב, טווין מקבילי – מספק זווית של 270° בין פיני הארכובה אשר מספקת לטווין המקבילי יותר עניין ויותר סאונד מאשר טווין מקבילי קונבנציונלי עם 180° בין פיני הארכובה. צמד הצילינדרים בנפח כולל של 755 סמ"ק, והם מספקים 92 כוחות סוס ו-7.6 קג"מ. נתון שדומה גם בהורנט, וזה מעט מפתיע שכן בד"כ למטרות השטח משנמכים את הנתון הזה לטובת מומנט מוגבר ושליטה על מצע דל-אחיזה.
הונדה XL750 טרנסאלפ
גם כאן, מסביב למנוע יש שלדת פלדה חדשה במידות מעט שונות לעומת ההורנט, כאשר הבולמים כוללים מזלג הפוך של שוואה מדגם SFF-CA בקוטר 43 מ"מ מלפנים עם מהלך גלגל של 200 מ"מ, וזרוע אלומיניום עם בולם יחיד פשוט (עוד נחזור אליו) המתכוונן רק לעומס קפיץ, וזאת לא באמצעות ברז אלא סיבוב של ראש הבולם בעזרת כלי ייעודי. מערכת הבלמים שונה מההורנט וכוללת צמד דיסקים קדמיים בקוטר 310 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי צף ולא רדיאלי (לעומת צמד 296 מ"מ וקליפרים רדיאליים בהורנט).
בהונדה מציידים את הטרנסאלפ החדש במערכות אלקטרוניקה ובבקרות במפרט גבוה יותר מהמקובל בסגמנט, בטח לעומת הטנרה. יש כמובן מצערות חשמליות, ויש חמישה מצבי רכיבה – ספורט, כביש, גשם ושטח (GRAVEL), כשהמצב החמישי, USER, ניתן לכיוון על-ידי הרוכב – אבל משום מה מתאפס למצב ברירת מחדל בכיבוי הסוויץ'. בכל אחד מהמצבים ניתן לכוון את תגובת המנוע, את עוצמת בלימת המנוע, ואת עוצמת ההתערבות של בקרת האחיזה. יש כמובן מערכת ABS דו-ערוצית, ויש פיצ'רים כמו ביטול אוטומטי לאיתותים. יש גם פנסי LED היקפיים כמיטב האופנה הנוכחית, כשמלפנים דולקים במצב סטטי גם אורות האיתות הכתומים. המסך הוא TFT צבעוני בגודל "5 עם שינוי הקונטרסטיות באור וחושך, וכמובן עם היכולת להתממשק לטלפון הנייד. קוויקשיפטר לשני הכיוונים מוצע כאופציה בתשלום, כאשר באופנוע המבחן שלנו הוא לא היה מותקן, אבל המצמד הרך והמדויק של הונדה אפשר לנו לא להתרגש מכך.
העיצוב ממשיך את הקו של ההורנט, יחד עם מראה שיכול לבלבל עם ה-CB500X וה-NC750X, כאשר אופנוע המבחן הגיע בשחור. המלצה שלנו – לכו על הטריקולר עם צבעי הונדה הקלאסיים.
אחרי כל ההקדמה הזאת הגיע הזמן לצאת לכביש ולשטח ולהבין אם החישוק הקדמי פוגע ביכולות על האספלט או עוזר בשטח.
אדוונצ'ר בנפח בינוני – מתחרה בימאהה טנרה
ביצועים
החלק הזה במבחן של ההורנט התחיל כך: "באופן כמעט מפתיע, ה-CB750 הורנט הוא מכונת ביצועים לא רעה בכלל, עם התנהגות תלת-ממדית, והוא גם קל מאוד לרכיבה". בהקשר של הטרנסאלפ נשאיר את המפתיע, ונשדרג את ה'לא רעה בכלל' לטובה מאוד. הונדה קלעו גם כאן בול בפוני עם המנוע החדש, כשהוא חזק, גמיש, יעיל וחסכוני, והוא גם מציע סאונד ומכלול תחושות מהנה, ולחלוטין לא של טווין מקבילי קונבנציונלי.
כוח יש כבר מסל"ד נמוך, ואפשר לרכוב על המנוע החדש בשורט-שיפטינג בסל"ד נמוך וליהנות ממומנט זמין ומתצרוכת דלק נמוכה. במעלה הסל"ד המנוע ליניארי לחלוטין ומוריד את הכוח בצורה צפויה ונשלטת – גם בכביש וגם בשטח. 92 כוחות הסוס מביאים את הטרנסאלפ מהר מאוד אל מעל קו ה-200 קמ"ש, ומאפשרים שיוט רגוע גם ב-160. ברוב הזמן רכבנו על מצב המנוע בעל תגובת המצערת המהירה ביותר, שזה הספורט. הפער בינו לבין ה'כביש' בולט מאוד, ולדעתנו רוב הרוכבים יישארו במצב החזק יותר.
מבחינת התנהגות – כאילו לא ירדנו מעולם מההורנט. עד כדי כך. החישוק הקדמי הגדול יותר, יחד עם מרכוז המסה הגבוה, לא אמורים להתנהג כך. אבל בפועל הטרנסאלפ ממש מהנה בכביש המפותל, עם יציבות גבוהה מצד אחד בקו הישר או בשיא הפנייה, אבל גם עם זריזות מובנית שמאפשרת שינוי כיוון כהרף עין. וזה ממש כיף, גם במגרש החנייה / אימונים וגם בכביש המפותל. התחלנו עם זה, אבל הגענו לשם אחרי שהתרשמנו מהקלילות שחווינו ברכיבת עיר צפופה ומהיציבות והנוחות שבכביש המהיר (כולל בזוג).
ביצועי כביש טובים
המתלה הקדמי מציע הידראוליקה מוצלחת וספיגה טובה לשם הנוחות יחד עם קשיחות מבנית גבוהה, שמשרתת את ההתנהגות כשהקצב עולה. הבולם האחורי הפשוט קצת מקלקל את ההתרשמות עם תחושה ספוגית כשפוגשים גלים במהירות גבוהה בכביש. זה גורם לזנב להתנדנד יותר ממה שמצופה ומצריך סגירת גז בשביל לחדש את הקשר והשליטה על החלק האחורי. הבלמים עושים את העבודה על הצד הטוב גם כשהקצב היה גבוה ממה שנהוג לרכוב עם אדוונצ'ר שכזה. האלקטרוניקה סיפקה את השקט הנפשי והביטחון על הכביש שמצופה ממנה.
ההפתעה שחיכתה לנו בכביש לא נעלמה ברגע שהוא נגמר, להיפך. המנוע נותן תחושה שנתפר במיוחד גם לשטח, ואנחנו מתייחסים למצב האנלוגי שלו. האלקטרוניקה המכובדת מאפשרת גם מצב עפר, אשר מפחית את הבקרות למינימום. אבל הבעיה עם המינימום זה ההתערבות המתמדת בכל פתיחת מצערת בקו ישר, וגרוע מכך – בעליות. במוד טיול אין בעיה, וסביר להניח שזה יורגש אבל לא יציק יותר מדי. כשהקצב או הטופוגרפיה עולה – זה מפריע. בכל ירידה לשטח העדפנו להעביר למצב 'אישי', לנתק לגמרי את בקרת האחיזה ולנתק את ה-ABS מאחור. מה שכן, משום מה צריך לכוון את הכל מחדש אחרי כל כיבוי סוויץ', וחבל שכך.
נחזור למנוע – כשהוא נטול בקרות, הוא מאפשר שליטה כמעט אבסולוטית על הגלגל האחורי, לצד סיפוק ביצועים חזקים במצב אטרף. הבולם הקדמי המשיך לספק את התכונות הטובות שלו גם בשטח, כשאחורי הפשוט הפריע מעט פחות מאשר בכביש, אבל מי שיבחר לבלות יותר בשטח יצטרך להתייחס אליו. בכלל, קחו בחשבון שמרווח הגחון נמוך יותר מהמתחרים וצריך להשקיע במיגונים לפני שמאתגרים אותו גם במדרגות וגזעים.
ביצועי שטח מפתיעים
איך זה מרגיש?
ההונדה טרנסאלפ הוא אופנוע יחסית קטן ממדים, וזו לא ביקורת אלא עובדה. הוא מאפשר להגיע בנוחות לקרקע עם שתי רגליים. תנוחת הרכיבה זקופה ומעט בתוך האופנוע, כאשר המשקף המקובע מסיט את הרוח יפה מאוד מהקסדה, אבל לא דואג יותר מדי לטורסו העליון שמקבל זרימת רוח קבועה ומציקה לעתים. הכידון רחב ומאפשר שליטה טובה של הרוכב. מושב הרוכב פחות הלהיב אותנו ולטעמנו הוא צריך עוד תוספת ריפוד. המורכב לא התלונן כלל וקיבל משטח ישיבה רחב ונוח.
כל אופנוע מודרני מפתיע כל פעם מחדש בידידותיות שלו ובקלות ההפעלה. בהונדה כמו בהונדה פשוט מעלים כאן את הרף עוד יותר גבוה. לא משנה באיזה מתאר תרכבו או באיזה קצב, יהיה קל מאוד לתפעל אותו. מה שמשאיר את כל הריכוז בסביבה, כשמדובר בעיר או בכביש המהיר או בכביש המפותל. המנוע מאפשר האצה מהירה מאוד וקצב צבירת מהירות סופר-מרשים, וזאת לצד הניחוחות המצופה מאופנוע שאמור לחצות את הארץ לאורכה. מיכל הדלק הגדול (17 ליטר) מאפשר טווח גדול בין תדלוק לתדלוק, כשהוא גם חסכוני. הכיף הגדול נמצא בכביש המפותל, והוא גם נגזרת של ההפתעה מהכיף הזה. לא ציפינו לקצב כזה ולתחושת השליטה שמתלווה לשם. לרגע לא הפריע או הרתיע העובדה שהוא עם חישוק גדול מלפנים.
נוחות ומיגון רוח טובים
אבל ההפתעה הגדולה חיכתה בשטח. בכנות, ביום הראשון לא חשבנו לרגע שנשלוף את ציוד השטח המלא מהארון, כי הוא נמוך וקטן ולא ממוגן ועם מראה 'חנוני'. אבל אחרי ה'ויש' הראשון על שביל היה כבר ברור שיש כאן פוטנציאל. תחושת השליטה הברורה בכביש ממשיכה איתו לשביל ומאפשרת למקם את הגלגלים בדיוק איפה שהרוכב רוצה. המנוע מאפשר להדביק את הגלגל האחורי לשביל מצד אחד או מעיף אותו הצידה בדריפט מגניב מהצד השני. הוא גם מאפשר להרים את הגלגל הקדמי איפה שצריך, למרות שכאן זה מעט פחות טבעי מאשר שאר המתחרים. בולמי השוואה – בעיקר הקדמי – עושים בדיוק את מה שמשלמים להם לעשות. הם באים לעבוד ומגהצים את כל מה שעברנו עליו. האחורי פחות הפריע כאן מאשר בכביש, בטח במצב של עמידה על הרגליות שמאפשרות לבולמים מעט יותר מהלך. צריך להדגיש שהתאמנו את השטח למקומות בהם נמצא את מרבית אופנועי האדוונצ'ר בישראל. רכבנו בשבילים עולים ויורדים ובעיקר מהירים. ההפתעה היא בקצב המהיר והנשלט שאפשר לפתח על כל שביל עליו עלינו. ניסיון לעלות עליה טחונה עם מדרגות אבן וירידות לנחלים יבשים הסתיימו בהצלחה, אבל צריך לזכור שאופנוע המבחן לא היה ממוגן בכלל וזה השפיע גם על מה שניסינו.
איכות החומרים, המכלולים, הבנייה והגימור הם פשוט הונדה. לא שמענו ציוץ אחד משום חלק של הטרנסאלפ לאורך כל המבחן. ההילוכים עלו וירדו במדויק ללא כל טענה או ביקור בניוטרל מדומה, והכל מחובר ומוכוון מטרה. מחמאה נוספת מגיעה בזכות פליטת החום הנמוכה מהמנוע, וזאת למרות שרכבנו בימים לוהטים.
כיף בשטח
סיכום ועלויות
פלטפורמת הטווין המקבילי 750 סמ"ק של הונדה מספקת נציג שני, שגם כאן (כמו בהורנט) נכנס לסגמנט חשוב ורווחי. אם ההורנט מסתכל ל-MT-07 בלבן של העיניים, אז הטרנסאלפ שולף את כל הכלים מול הטנרה 700, מוסיף עליו עוד אלקטרוניקה לטובת הרוכב וגורע ממנו מעט את הקרביות והגובה.
המנוע החדש גמיש וחזק, עם סאונד ומכלול סנסורי מהנה, והוא מרשים בכל מקום בו תניחו את הגלגלים. בדיוק כמו בהורנט, בנו בהונדה מסביב למנוע אופנוע מרשים עם נוחות גבוהה, התנהגות טובה מאוד גם בכביש המפותל בו הוא לא אמור להצטיין, קל לרכיבה ולשליטה, דינמי וזמיש מאוד. לצד כל זה הוא דו-שימושי אמיתי עם יכולות גבוהות גם בשטח. לא בטוח שנראה אותו במדבר יהודה עם שאר החברים לסגמנט, אבל עם מיגונים ושיפורים קלים הוא יגיע גם לשם. החלק הקדמי המצוין הוא יתרון חשוב של הטרנסאלפ על-פני המתחרה הישיר שלו (נו, הטנרה), וכך גם האלקטרוניקה.
מחירו של ההונדה XL750 טרנסאלפ נקבע על 75,248 ש"ח, שהם כ-21 אלף ש"ח יותר מההורנט. המחיר ממקם אותו מעט מעל מחירו של מתחרהו הישיר, הימאהה טנרה 700, אבל מוסיף עליו את האלקטרוניקה ועוד קצת כוח מנוע. עד שלא נרכב על שניהם צד לצד (כולל מול האחרים) לא נוכל לומר מי מהם עדיף יותר, אבל בוודאות כולם צריכים להתחיל לבדוק את עצמם טוב-טוב במראה.
המראה של ההונדה טרנסאלפ גורם לרושם ראשוני שגורם לרוכב לעלות עליו במוד רגוע. היכולות שלו בעיר ובתנועה היום-יומית ממשיכות את התרדמת הזאת. הוא הונדה טיפוסי שעושה את העבודה. ההפתעה של המבחן הגיעה בדיוק במקומות בהם לא ציפינו ממנו ליותר מזה, קרי ביכולות בכבישים המפותלים וביכולות בשטח. הפוטנציאל הדו-קוטבי שלו הופך אותו לאופנוע מוביל בקטגוריה. הוא יתאים לבוגרי CB500X בדיוק כמו לאלה שרוכבים כיום על אפריקה טווין. עבודה טובה מאוד מהונדה, בדיוק כמו שהתרשמנו בהורנט.
האם גרסת האקספדישן החדשה של הוסקוורנה שווה את ההפרש במחיר מול הנורדן 901 ה'רגיל'? יש לנו תובנות בעניין.
בשנה שעברה הכרנו ורכבנו על הנורדן 901 של הוסקוורנה גם בהשקה העולמית באיים האזוריים וגם בהשקה המקומית כאן בהרי אילת, וגילינו אדוונצ'ר מצוין, מודרני ורב-משימתי, שעומד בפני עצמו במשפחת ק.ט.מ. השנה נוספה גם גרסת האקספדישן, עליה רכבנו בהשקה העולמית לפני כחודשיים.
הוסקוורנה נורדן 901 רגיל ואקספדישן
בקצרה נספר שגרסת האקספדישן (EXPEDITION – משלחת או מסע) של הנורדן 901 משתדרגת בשני פרמטרים: בבולמים ובאבזור. הבולמים באקספדישן מגיעים מגרסת ה-R הקרבית של ק.ט.מ. כאשר מדובר על WP XPLOR בקוטר 48 מ"מ עם מהלך של 240 מ"מ מלפנים ומאחור, בעלי יכולות כיוונון מלאות. שאר התוספות מיועדות לטובת שימושי שטח וכביש ארוכי טווח וכוללות מיגון גחון מסיבי שמכסה את המנוע ואת חלקו התחתון של מיכל הדלק, רגלית אמצע, חימום לידיות ולמושב הרוכב, מושב נוסע ארגונומי, משקף קדמי גבוה יותר, ותיקי אוכף רכים עם נפח אחסון כולל של 36 ליטרים. מסך ה-TFT מאפשר קישורית לסלולר ומוסיף מערך ניווט מובנה (+Turn-by-Turn), אפשרות לחיוג ומענה לטלפונים ובחירת מוזיקה המאוחסנת בסלולר. יש גם גרפיקה חדשה לגרסת האקספדישן, ומגני ידיים לבנים.
הפער במחיר בין גרסת האקספדישן לבין הנורדן 901 ה'רגיל' עומד על 10,000 ש"ח, כאשר מחירו המדויק עומד על 115,070 ש"ח. ניתן לקרוא בפירוט על כל אחת מהגרסאות בקישורים המצורפים, כשרכבנו על כל אחד מהם בנפרד. בהשקה המקומית שערכה היבואנית, עופר-אבניר, התאפשר לנו לרכוב על שתי הגרסאות באותם התנאים, וזאת בכבישים המפותלים של חבל בנימין, הישרים וארוכים של כביש הבקעה, והשטחים הסובבים אותם. המטרה של גרסת האקספדישן היא להרחיב את טווח היכולות והשימושים של הנורדן 901 – גם בשטח וגם ברכיבות כביש – ועכשיו נגלה אם זה באמת כך.
אקספדישן – מרחיב את יכולות הכביש והשטח
כאמור, השינוי המשמעותי בין הנורדן 901 לבין גרסת האקספדישן נמצא במערכת המתלים – XPLOR בקוטר 48 מ"מ עם מהלכי גלגל של 240 מ"מ לעומת בולמי APEX בקוטר 43 מ"מ עם מהלך של 220 מ"מ מלפנים ו-215 מ"מ מאחור. השינוי הזה מעלה את גובה המושב בכ-20 מ"מ, וכמה שזה לא נשמע הרבה, הנתון הזה משמעותי מאוד – בעיקר בשטח וגם לרוכבים גבוהים. מרווח הגחון גם מרוויח מהעניין וביחד עם מגן הגחון המסיבי אפשר לגלח קצת יותר בבולדרים.
נתחיל ברכיבת הכביש, שם היתרון הגדול של האספדישן מתחיל במשקף הגבוה שלא מתכוונן ולא מושלם, אבל עושה עבודה משמעותית טובה יותר לעומת ה-901. הבולמים החדשים מייצרים תחושה נטועה יותר בכביש, ופחות מתרגשים מזעזועים או מהמורות. אהבנו מאוד את יכולות הכביש של הנורדן 901, אבל באותם התנאים האקספדישן בטוח ויציב יותר. גם השינוי הקטן במושב מורגש לטובה בשהות ארוכה באוכף. באופן מובן לא הפעלנו את החימום שלו (או של הידיות), אבל אנחנו כבר יודעים איזה תענוג זה בימי החורף הקרים. המנוע זהה, וכך גם הבלמים והאלקטרוניקה, כאשר בשתי הגרסאות אלו מאפשרים ורסטיליות מעולה בתנועה צפופה, בכביש המפותל ובאוטוסטרדה הארוכה.
ברכיבת כביש – יתרון לבולמים בקצה
התאפשר לנו לרכוב בדרך אלון המפותלת (וגם עולה ויורדת), כאשר כיוון אחד רכבנו על האקספדישן ובחזור על הנורדן 901. בשני המקרים צריך לזכור שזה אופנוע אדוונצ'ר גדול וכבד עם חישוק קדמי בקוטר 21″. למרות כל זה ניתן לייצר קצב שהוא גם גבוה וגם מאוד מהנה. אם ממש לוחצים אז יש יתרון קטן לאקספדישן, בעיקר בבלימות חזקות לפני הפניות. המזלג היותר מסיבי פחות שוקע ופחות מתעוות, וגם מאשר לסמוך יותר על הבלם הקדמי. כאמור, זה רק בקצב מהיר (מאוד), שלרוב לא מגיעים אליו. מילת ביקורת קטנה על הקוויקשיפטר, שבשתי הגרסאות גרם למספר ביקורי ניוטרל במעבר למעלה בין ההילוכים הגבוהים. הורדת ההילוכים למטה היתה חלקה יותר עם שימוש במצמד.
ניתן לצפות שבשטח יהיה יתרון לאקספדישן, למרות המשקל ההתחלתי שמוסיף עוד 10 ק"ג למשוואה. ואכן כך המצב, אבל לא בכל המקרים. הבולמים מאפשרים ספיגה טובה יותר של תוואי השטח ומסוגלים להתמודד בקלות עם מכשולים שאיתם רוכב הנורדן הרגיל יעדיף להאט במעט את הקצב. המשמעות היא האפשרות לשמירה טובה יותר על היציבות הכיוונית. האקספדישן ישמור על הקו ועל העקיבה של הגלגל הקדמי במקומות בהם רוכב ה-901 יידרש לתיקונים או לסגירת מצערת. רכיבה בשבילי פודרה עמוקים הייתה קלה יותר ובטוחה יותר על-גבי האקספדישן.
בשטח – לרוכבים שיודעים מה הם עושים
צריך לקחת בחשבון את הגובה הנלווה לבולמים של האקספדישן. מרכז הכובד עולה גם-כן ובחלק מהמקומות היה קל יותר להיעזר עם הרגליים ב-901 הרגיל. לרכיבה בשטח ניתן לבחור במצב ניהול מנוע 'שטח', שבו בקרת האחיזה משוחררת כמעט לגמרי ומאפשרת החלקות זנב נשלטות ביציאות מפניות על הגז, כאשר גם ה-ABS מתבטל על הגלגל האחורי. אפשרי גם לבחור במצב 'אישי' – מצב 'אקספלורר' – המאפשר לבחור בין 9 דרגות התערבות של בקרת האחיזה. המנוע החזק, בשילוב של קרקע ללא אחיזה וצמיגים שנוטים יותר לכביש – כל אלו יצרו כלי שיכול להוציא את הזנב בהסתכלות על המצערת. לא הכי מהיר, לא הכי בטוח, אבל זה כיף. כיף מאוד.
האם הנורדן 901 אקספדישן שווה את הפער מהנורדן 901? לדעתנו כן, אבל תלוי למי. הגרסה הרגילה מספקת יכולות גבוהות מאוד בכביש ובשטח ותתאים לרוב רוכבי האדוונצ'ר. גרסת האקספדישן מוסיפה עוד אבזור, כאשר הערך המוסף הוא הבולמים שמאפשרים שלב אחד נוסף ביכולות הכביש והשטח. לטעמנו גם הגרפיקה והצבעים יפים יותר. רק צריך להיות רוכב גבוה בכדי להרגיש באמת בנוח על האקספדישן ולהפיק את המרב מהפרמיה הגבוהה יותר.
מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 399 סמ"ק, 36.7 כ"ס ב-8,150 סל"ד, 3.88 קג"מ ב-5,400 סל"ד, 4 שסתומים, SOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, מזלג קדמי הפוך בקוטר 41 מ"מ, מהלך 140 מ"מ, בולם אחורי יחיד, צמד דיסקים קדמיים 295 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,190 מ״מ, בסיס גלגלים 1,545 מ״מ, גובה מושב 815 מ"מ, מיכל דלק 13.5 ל', משקל מלא 231 ק"ג, צמיגי פירלי סקורפיון STR Rally במידות 110/70R17, 160/60R15
צפו בווידאו – פיג'ו XP400 בהשקה עולמית:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
לאופנת קטנועי האדוונצ'ר מצטרף קטנוע חדש מיצרן חדש. מאז ההצלחה של ההונדה X-ADV לקחו מספר יצרנים קטנוע בנפח ביניים, הלבישו עליו מתלים ומעטה גוף קרביים, ויצרו קטנועי קרוסאובר בנפח בינוני. בעצם הונדה הייתה הראשונה כשהפכה את הפורצה 350 ל-ADV350. אחריה קימקו הציגה את גרסת ה-DTX לדאונטאון, ומאז בחנו פה עוד קטנועי קרוסאובר.
הסיפור של הפיג'ו XP400 מעט שונה. קודם כל הקטנוע לא מבוסס על קטנוע כביש של היצרן. אמנם המנוע נלקח מהמטרופוליס 400, התלת-נוטה המפואר של החברה, אך כל השאר חדש לחלוטין. בנוסף, נציגי היצרן שפגשנו בהשקה העולמית במלגה טענו שהפיתוח של ה-XP החל עוד לפני שה-X-ADV הוצג. הפיג'ו XP400 הוא כלי שתוכנן מראש להיות קטנוע עם נטיות שטח (בין אם מבחינת יכולת רכיבה או עיצוב), והוא אכן נותן תחושה שונה מכל קטנועי הקרוסאובר שבחנו בעבר. בפיג'ו מכוונים גבוה, לראש הסגמנט, עם הקטנוע החזק ביותר, הגדול ביותר והיקר ביותר מבין קטנועי האדוונצ'ר בנפח בינוני. מקסי-סקוטר אדוונצ'ר.
הפיג'ו XP400 מגיע בשתי גרסאות: גרסת ה-Allure (משיכה, פיתוי) הסטנדרטית, המגיעה בצבעי ירוק-זוהר צפוני סאטן (Aurora Satin Green) יפהפה ובשחור מט כוכבי (Sideral Mat Black). בפיג'ו השקיעו יצירתיות גם בבחירת שמות הצבעים. גרסת ה-GT, עליה רכבנו בהשקה העולמית, מגיעה בצבעי אפור כריש ולבן שלג. גרסת ה-GT כוללת משקף מעושן, מדרסי רגליים בשילוב מתכת, מתלים משודרגים של קאיבה, ומעל לכל חישוקי שפיצים עם צמיגי טיובלס, ממש כמו ב-X-ADV750. בנוסף מתכוונים בפיג'ו להציע ליין של אביזרים. את מזוודות הצד ומגני הצד יצא לנו לראות בהשקה. בנוסף יוצעו גם פנסי ערפל, מגן גחון, סבל וארגז, כיסוי רגליים ועוד. המחירים בארץ טרם פורסמו, אך בצרפת דגם האלורה יעלה יותר מההונדה ADV, ודגם ה-GT אפילו עוד יותר. עם תוספת של אביזר או שניים אנחנו מאמינים שהמחיר יעבור את רף החמישים אלף. נחכה לעדכון. (עדכון: המחיר בישראל לגרסת ה-ALLURE (חישוקים יצוקים) עומד על 49,990 ש"ח (47,990 ש"ח ל-50 הרוכשים הראשונים), ולגרסת ה-GT (חישוקי שפיצים) על 51,990 ש"ח (49,990 ש"ח ל-50 הרוכשים הראשונים).
פיג'ו XP400 – קרוסאובר מושקע ומאובזר
ביצועים
כשמתקרבים בפעם הראשונה לפיג'ו XP400 GT הדבר הראשון שבולט לעין הוא העיצוב. והגודל. הוא יוצר רושם שהוא ענק – אם כי בפועל הוא אינו כזה. כשמתחילים בנסיעה התחושה נעלמת, ובסך הכל הרכיבה עליו מזכירה כל קטנוע ביניים. קל לרכוב עליו גם בתנועה עירונית, והמשקל הגבוה שלו – הגבוה מצמד מתחריו – לא מורגש גם לאחר רכיבה ארוכה. ההיגוי מעט כבד, אך זה טבעי לשילוב של המשקל וגודל וחתך הצמיגים. המתלים מצוינים ומשככים כל מהמורה בכביש, וגם מעבר על פסי האטה מבלי להאט לא מוציא את ה-XP400 GT משיווי משקלו. המנוע שנלקח מהמטרופוליס מפיק כמעט 37 כ"ס, יותר מהמתחרים שהזכרנו, אך יחס ההספק למשקל כמעט זהה – ממש מעט טוב יותר.
כמו ההיגוי, גם התגובה למצערת איטית. יש ל-XP400 כוח אבל הוא נבנה בהדרגתיות. הוא מושך בכל מצב, לא בצורה אגרסיבית, אך ממשיך למשוך ולמשוך עד לכ-140 קמ"ש. גם במהירות גבוהה ה-XP400 יציב ומאפשר השתלבות קלה בתנועה מהירה. צליל המנוע בשרני ונעים. הבלמים טובים אף הם ומספקים מספיק רגש וכוח עצירה כדי לעצור את הקטנוע הגדול.
יציבות גבוהה וביצועים טובים
רוב המבחן התקיים בכבישים הרריים ומפותלים. ה-XP400 משנה כיוון כאמור לאט אך בביטחון, ואפשר ליהנות איתו גם בכבישים טכניים. זווית ההטיה נאותה, ואין נתק מהדרך כמו שמרמז הגודל שלו. אולי זה לא קטנוע ספורט זריז, אבל היכולות הספורטיביות שלו טובות ויאפשרו רכיבה מהירה בכבישים כאלו – גם בהרכבה.
במהלך המבחן אנחנו יורדים מהכביש לכמה קילומטרים של 'רכיבת שטח'. שביל עפר ארוך, ברובו חלק אך פה ושם, כדרכם של שבילי עפר, נוצרו בו מהמורות, בורות או אבני דרדרת חופשיות. אפילו נחל אחד קטן נקרה אל דרכנו. לא היו לנו ציפיות גבוהות, אבל ה-XP400 GT הפתיע לטובה. הוא שמר על יציבות ואחיזה בקטעים המהירים ואפשר מעבר איטי מעל כל המכשולים ללא פגיעה בגחון. למרות הגודל, הרכיבה בדרך הלא-סלולה הייתה טבעית, קלה וה-XP400 נסך ביטחון ולא דרש מאמץ – כראוי לרכב SUV. אמנם אין זה אופנוע אדוונצ'ר, אבל את מה שהוא כן יכול לתת בשטח הוא עושה בצורה מרשימה ובביטחון מלא. ניתן גם לבטל את בקרת האחיזה מהכידון.
המנוע החזק בקטגוריה – אבל לא מתפרץ
איך זה מרגיש?
בפיג'ו מכוונים את ה-XP400 מעל לכל קטנועי הקרוסאובר הקיימים. הוא אמור להיות הגדול ביותר, החזק ביותר, המאובזר ביותר, וגם היקר ביותר. הוא נראה כזה, ובוודאי שבגרסת ה-GT עליה רכבנו שבנוסף הותקן עליה מגן מקורי מצינורות פלדה. ה-XP400 GT עמוס בפרטי עיצוב מוקפדים. הוא נראה טוב, קרבי ויוקרתי.
האלמנט העיצובי הבולט לעין הוא הגלגל האחורי הבולט בהרבה מאחורי גוף הקטנוע, ומסתיים במחרשה צפה הנושאת תאורה ולוחית רישוי. מעל לגלגל, מתוך פתח בפלסטיקה, מציץ הבולם האחורי. הפלסטיקה מעליו אפורה ומתחתיו מתכתית ומאחוריו פס כתום, והכל מתרכב ביחד לאלמנט עיצובי יפהפה. גם מעל למדרס יש שני חלקי פלסטיקה מוכספים שמדמים שלדת אלומיניום. מעליו המושב הענקי מרשים. מדרסי הרגליים, שבדגם ה-GT מגיעים עם משטחי אלומיניום, נראים גדולים גם הם. מסכת החזית המרשימה ענקית גם היא. משני צידיה בולט הכידון עם מגיני הידיים, מעליה מגן הרוח שנראה צף מעל לפיירינג, מתחתיו מקור פלסטיק קטן ומתחת בולמים הפוכים מאסיביים בצבע זהב המחזיקים צמיג פירלי ראלי שמנמן בחתך רב-שימושי המורכב על חישוק שפיצים בקוטר "17 – אפקט שקשה להתעלם ממנו. איזה עוד קטנוע אתם מכירים עם גלגלי 17/15 וחישוקי שפיצים? נכון, ההונדה X-ADV750 ואף לא אחד אחר.
בפיג'ו השקיעו בכל פרט בעיצוב, והאפקט הנוצר הוא של רכב שטח קרבי, וכאמור – גדול. אבל אם מסתכלים בטבלת הנתונים מגלים שהאורך הכולל קצר ב-10 מ"מ מההונדה ADV350 (ארוך ב-25 מהקימקו DTX360). בסיס הגלגלים זהה לקימקו וארוך מההונדה ב-25 מ"מ. בסך הכל מידות סטנדרטיות, אך גם לאחר שמתיישבים על ה-XP400 נותרת התחושה שהוא מרווח וגדול. הישיבה עליו מרווחת והתחושה היא אכן יוקרתית, של מוצר פרימיום, כשכל פרט, כל מתג, מעוצב בקפידה ובנוי באיכות מצוינת.
אבזור רב, איכות גימור מצוינת
תנוחת הרכיבה זקופה, הידיים שלוחות לפנים אל הכידון החשוף, כמו באופנוע, עליו מותקנות צמד מראות גדולות ובסופו מגיני ידיים מאסיביים. מעל לכידון נמצא את לוח השעונים, שני שעונים אנאלוגיים גדולים וקריאים וביניהם מסך TFT בגודל "5 עם קישוריות לטלפון ואפשרות לתצוגת ניווט – אך לא ברור לנו אם גם בארץ תעבוד. משני צידי הכידון יש מתגי הדק לשליטה בתצוגה.
המושב הרחב מחולק לשלושה: מאחור החלק המוגבה למורכב, לפניו המושב עצמו, ומלפנים תוספת פלסטיק שנפתחת בלחיצה ומתחתיה יש תא קטן בו אפשר לאחסן את מפתח הקרבה ופריטים קטנים אחרים. המושב נפתח במפוצל, חלקו הקדמי נפתח קדימה ומתחתיו תא מטען גדול אך לא מספיק גדול בכדי להכיל קסדה מלאה, אולי תיק גב גדול. חלקו האחורי של המושב נפתח אחורנית ומתחתיו תא מטען נוסף שיכיל תיק קטן, כפפות וכדומה, ובו נמצא שקע USB. אין ל-XP400 תאי כפפות נוספים מתחת לכידון.
המושב תומך ונוח גם לאחר רכיבה ארוכה. יש שפע של מקום לשנות את התנוחה: המושב מאפשר תנועה קדימה ואחורה והמדרסים מאפשרים להניח את הרגליים בכל מיקום אפשרי. המשקף ניתן להרכבה בשני גבהים בעזרת שלושה בורגי אלן, ועוצב במנהרת רוח כדי לספק הגנה טובה לרוכבים בגובה ממוצע של 175 ס"מ. עבורנו המשקף סיפק הגנה מצוינת תוך שהוא מאפשר שדה ראייה טוב.
לפיג'ו XP400 יש רגלית אמצע ורגלית צד, כשהאחרונה לא מדוממת את המנוע אך מגבילה את התאוצה, ובכך מאפשרת להניע אותו גם על רגלית הצד. לפיג׳ו XP400 יש תאורת LED היקפית בעיצוב חדשני שנותן לה ייחודיות – קשה להסביר אך קל להתרשם.
ה-XP400 הוא קטנוע פרימיום מושקע
סיכום ועלויות
בפיג'ו מכוונים את XP400 לטופ של סגמנט קטנועי הקרוסאובר הבינוניים – ומצליחים למקם אותו שם. יש לו מראה ייחודי, שונה ומוצלח. הוא נוח, מפנק, מתאים לטיולים ארוכים בזוג, ועדיין עם יכולות עירוניות. הוא הפתיע לטובה ברכיבה על שבילים, והמכלולים שלו – מנוע, שלדה ומתלים – מוצלחים. יש לו אבזור רב, הגם שלא היינו מתנגדים למשקף מתכוונן חשמלי או בלם יד. ונכון שאין לו כוח מתפרץ או זמישות מעולה, אבל הוא חזק דיו ומאפשר גם רכיבה ספורטיבית, ובשורה התחתונה – מהנה לרכיבה.
בעולם הרכב רכבי הכבישטח הגדולים ביותר פיזית זוכים לפלח שוק נאמן. הרצון להיות הגדול ביותר אולי ילדותי, אבל קיים במידה כלשהי בכל אחד מאיתנו. ברכבי SUV הגודל והמשקל יפגעו מאוד בביצועים ובהתנהגות הכביש, בפיג׳ו XP400 GT זה פחות מפריע. הוא אולי כבד, אבל יש לו מנוע מספיק חזק כדי לחפות על כך, והוא בכל זאת קטנוע ביניים ולא מפלצת תיור ענקית.
קהל היעד שלו הוא מי שמחפש קטנוע ביניים הכי: הכי גדול, הכי מפואר, הכי שטח. אפילו בנתח המקסי-סקוטרים הוא יכול לנגוס כקטנוע תיור לא רע. אמנם מחירו גבוה מהמתחרים הישירים, אבל אפשר לראות לאן הולך הכסף. במדינות רבות המשלוח הראשון נמכר כולו מראש, ולדעתנו זה בעיקר כי הוא כל כך שונה, מיוחד ובעיקר גדול. הפיג'ו XP400 הוא קטנוע מתוכנן היטב, מעוצב להפליא ומבוצע טוב, ואנחנו מהמרים שלמרות מחירו תהיה לו טביעת רגל ברורה גם בשוק הישראלי.
צמד האדוונצ'רים של ק.ט.מ בנפח 890 סמ"ק הם מהכלים החשובים של ק.ט.מ בתקופה האחרונה. הם התחילו ב-2019 כ-790, גדלו כעבור שנתיים ל-890 סמ"ק יחד עם שורה ארוכה של שדרוגים, וכעת ל-2023 – שנתיים נוספות מאוחר יותר, ה-890 אדוונצ'ר וה-890 אדוונצ'ר R –– מקבלים מקצה שיפורים נוסף, וגם חשוב למדי.
העדכון הנראה ביותר לעין הוא העיצוב. בק.ט.מ הפנימו את הביקורות על העיצוב השנוי במחלוקת של הדגמים הקודמים – עם המסיכה הבולטת והיעדר הפיירינג הקדמי – ועיצבו מחדש את צמד ה-890 אדוונצ'ר עם פיירינג קדמי שלם שנותן לאופנוע חזות של אופנוע אדוונצ'ר ראוי וקרבי, ולא אופנוע אנדורו גדול וקצת ביזארי כמו שהיה עד עכשיו. את העיצוב החדש לקחו ק.ט.מ בהשראה מה-450 ראלי של הדקאר, עם פלסטיקה חדשה, משקף חדש ואווירודינמי יותר בשני הדגמים, כנף קדמית גבוהה ל-R ביחד עם מגן מנוע חדש, ומושב חדש לגרסה הרגילה, שמתכוונן בגובה מ-840 ל-860 מ"מ.
עיצוב חדש – הרבה פחות שנוי במחלוקת
מנוע הטווין המקבילי בנפח 889 סמ"ק נשאר ללא שינוי, והוא מציע 105 כ"ס ב-8,000 סל"ד (יש גם גרסת A1 מוגבלת ל-47.6 כ"ס) ומומנט של 10.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד. בולמי ה-WP מקבלים כיול מחודש, ומהלך המתלים עומד בבולמי ה-XPLOR של גרסת ה-R הקרבית על 240 מ"מ מלפנים ומאחור, ובבולמי ה-APEX של הגרסה הרגילה, שקיבלה את השם הלא רשמי 'S', הוא נשאר על 200 מ"מ בשני הצדדים – כמו בדגמים היוצאים. החישוקים במידות 21″ מלפנים (צמיג 90/90) ו-18″ מאחור (150/70), כאשר הצמיגים הם של מיטאס מדגם אנדורו + החדש ב-R ופירלי סקורפיון ראלי STR ב-S. המשקל המוצהר נשאר על 196 ק"ג.
מערכות האלקטרוניקה מקבלות מסך TFT חדש בגודל 5″ עם גרפיקה מעודכנת ועם חיבור לשקע USB. המערכת תקרין גם תצוגת ניווט חדשה (turn-by-turn plus) ותצוגה של 10 מספרי טלפון לחיוג מהיר. צמד ה-890 אדוונצ'ר החדשים מגיעים עם מצב דמו (DEMO MODE) חדש אשר מאפשר את כל מבחר אופציות ניהול המנוע (מצב ראלי) ב-1,500 ק"מ הראשונים, ויאפשר לרוכב להחליט אם ברצונו לרכוש את האופציות שבתשלום. בנוסף, מערכת ה-ABS להטיה מקבלת מודולטור חדש (9.3MP) של בוש, כשמצב ABS לשטח ייכנס בצורה אוטומטית במעבר למצב שטח במערכת ניהול המנוע. יש גם כפתור חדש להפעלת מאותתי חירום – כפי שהתקינה מחייבת.
פיירינג קדמי חדש גורם לאופנוע להיראות כמו אדוונצ'ר
גרסת ה-R של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר תמיד הייתה קרבית, ותמיד היו לה יכולות גבוהות – בעיקר ברכיבת שטח. המכונה המצוינת הזאת שומרת על המאפיינים של שני הדורות הראשונים, ומשתפרת קצת בתחום האלקטרוניקה והבקרות, אבל בעיקר בתחום העיצוב. אמנם הכתום הק.ט.מי צועק מכל מקום, ונכון שזה עניין של טעם, אבל חייבים להודות שהפיירינג הסגור לחלק הקדמי נראה משמעותית טוב יותר מאשר המסיכה הבודדת שבלטה בדורות הקודמים. עדיין קשה לנו עם עיצוב הפנס הקדמי – כמו בכל האדוונצ'רים של ק.ט.מ – אבל לפחות ברכיבה לא רואים אותו, אז זה פחות מפריע.
כך או כך, העדכונים שגרסת ה-R מקבלת הופכים אותה ליותר מעודנת ויותר קלה לרכיבה – אבל לא פחות קרבית ברכיבת שטח. ניהול המנוע חלק יותר, והשינוי העיקרי נמצא במסך ה-TFT ובממשק המשתמש, שהופך להיות קל יותר לשימוש. לא שהיו לנו בעיות עם הממשק הקודם, אבל כאן בגרסה החדשה עבדו בק.ט.מ על שימוש אינטואיטיבי יותר, עם פחות פונקציות מיותרות ופחות סיבוך. במצב הראלי, שמגיע כלול ב-DEMO MODE (ועולה 5,000 ש"ח עם כל ה-Tech Pack) ניתן לבחור כל אחד מהפרמטרים בנפרד – עוצמת המנוע, התערבות בקרת האחיזה ומצב ABS. הביקורת שלנו היא על מסך ה-TFT החדש, שהוא אמנם יפה מאוד ובעל עיצוב תצוגה מרשים, אבל הוא קטן מדי ולעתים קשה לקרוא בו נתונים.
890 אדוונצ'ר R – אופנוע קרבי לרוכבים שיודעים להזיז אופנוע בשטח
מבחינת רכיבה, ה-890 אדוונצ'ר R שומר על המאפיינים של הדור השני. המושב גבוה ולא יתאים לכל רוכב, המנוע חזק מאוד אך יחד עם זאת נשלט וידידותי, וההתנהגות מצוינת, בעיקר בשטח – שם מערכת המתלים יודעת לדרוס כמעט כל דבר ולהשאיר את האופנוע יציב כבר במצב המקורי שלה. צמיגי המיטאס החדשים טובים למדי בשטח, אולם בכביש הם מספקים פחות אחיזה ופחות ביטחון ממה שציפינו. לדעתנו הפירלי סקורפיון ראלי STR – שמגיעים על גרסת ה-S – עדיפים משמעותית גם ל-R מפני שהם משלבים בצורה הטובה ביותר יכולות כביש גבוהות עם יכולות שטח מכובדות.
כך או כך, גרסת ה-R הקרבית שומרת על המאפיינים המוכרים שלה ויכולות השטח, ורק משתבחת בנקודות קטנות.
ההפתעה המשמעותית חיכתה לנו דווקא עם הגרסה הרגילה ('S'). במבחן שעשינו ל-790 אדוונצ'ר הוא ספג מאיתנו ביקורת נוקבת על מערכת המתלים, שהייתה כבישית לחלוטין ותפקדה לא טוב ברכיבת שטח – גם הקלה ביותר. טענו שאנחנו מוכנים לקבל מערכת מתלים לכביש, אבל היא צריכה להגיע עם גלגלי כביש – למשל במידות "19 ו-"17. בדור השני מערכת המתלים שופרה משמעותית, וכאן בדור השלישי מערכת המתלים של ה-890 אדוונצ'ר כבר הגיעה להיות בדיוק כמו שהיא צריכה להיות – מערכת מתלים שמספקת יכולות כביש ראויות כמו ספיגה ויציבות, יחד עם יכולות שטח ראויות.
890 אדוונצ'ר 'S' – ההפתעה: הפך להיות האופנוע שהוא אמור להיות, והוא שלם ועגול
כמה ראויות? ובכן, מתלי ה-890 אדוונצ'ר מאפשרים רכיבת שבילים מהירה, ואפילו מהירה מאוד, תוך שמירה מצוינת על ספיגה ועל יציבות. ההבדל מהדור הראשון, ה-790, שבו היו נעילות הידרוסטטיות בבולמים על כל מעבר אבל או חריץ, הוא עצום, ואם בדור השני היה שיפור גדול, פה השיפור כבר קולע במדויק.
גרסת ה-S של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר הגיעה – אחרי 4 שנות ייצור – להיות בדיוק כמו שהיא צריכה להיות: מכונה שמאפשרת לרוכב מתחיל או בינוני את האפשרות לרכוב ביום-יום בנוחות, לצד האפשרות לרכיבת שטח לא מאיימת, כשרמת הרכיבה של הרוכב היא זו שתקבע את רמת השטח שאליו ייכנס – כי האופנוע יכול הרבה מאוד. עם גובה מושב לא מאיים, עם מושב נוח, עם מיגון רוח מצוין, עם מערכות אלקטרוניקה מתקדמות ועם מנוע חזק וסופר-נשלט – הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר ממצב את עצמו כאדוונצ'ר כביש-שטח מצוין שהגיע לבשלות.
סדרת האדוונצ'רים הגדולים של ק.ט.מ
אחרי כמעט 500 ק"מ, שאותם רכבנו על צמד הדגמים בכביש ובשטח בהשקה הישראלית, אנחנו יכולים לומר בפה מלא שצמד הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר ו-890 אדוונצ'ר R מגיע בדור השלישי לבשלות. אלו שני אופנועים היושבים על פלטפורמה זהה, אולם לכל אחד מהם ייעוד שונה. בעוד גרסת ה-R מיועדת לרוכבי אדוונצ'ר קרביים שאצלם השטח הוא מרכיב חשוב ועיקרי, והוא בעל יכולות שטח גבוהות מאוד, הרי שגרסת ה-S מיועדת לרוכבי אדוונצ'ר שמשתמשים באופנוע קודם כל ככלי תחבורה וככלי טיולים לכביש, והשטח הוא ערך מוסף. אלו, כאמור, יקבלו בדור השלישי הרבה יותר ביטחון להיכנס לשטח ולהתקדם בבטחה.
מחיריהם של צמד הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר ו-890 אדוונצ'ר R נשארו כמו אלו של הדור הקודם – 95 אלף ש"ח ו-105 אלף ש"ח בהתאמה. המחיר אמנם לא השתנה, אולם האופנועים בהחלט כן, או נכון יותר לומר – התקדמו. בעיקר גרסת ה-S, שהופכת להיות אופנוע טוב, שלם ועגול, שיכול לשאת בגאווה את השם 'ק.ט.מ אדוונצ'ר'.
הדזרט X – האדוונצ'ר-ראלי החדש של דוקאטי – הוא האופנוע הראשון אי-פעם של החברה מבולוניה שמצויד בגלגלי שטח במידות "21 ו-"18. אם סדרת המולטיסטראדה, שחלקה מגיעה עם חישוקי אדוונצ'ר-כביש במידות "19 ו-"17, הרחיבה את מנעד השימושים של אופנועי דוקאטי גם לכיוון השטח, הרי שהדזרט X הוא כבר האופנוע הראשון של החברה עם יכולות שטח של ממש, כשהוא מתמקם גבוה בסגמנט האדוונצ'ר-ראלי – אופנועי האדוונצ'ר עם חישוקי שטח, שמתחיל בימאהה טנרה 700, עובר באפריליה טוארג 660, הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R ואחיו ההוסקוורנה נורדן 901, הטריומף טייגר 900 ראלי, ועד ההונדה CRF1100 אפריקה טווין.
אביעד, עורך אתר פול גז שבו אתם גולשים כעת, רכש לעצמו דוקאטי דזרט X חדש בגלל כמה סיבות: הוא רצה אדוונצ'ר קרבי לשטח, חזק, מודרני וטכנולוגי, הוא נדלק על העיצוב של הדזרט X – שהוא הומאז' לקאג'יבה אלפנט 900 של שנות ה-90, ובנוסף הוא רואה את המקום שאליו הגיעה דוקאטי בשנים האחרונות וחושב שהגיע הזמן לרכוב על דוקאטי – ומה יותר מתאים מאדוונצ'ר-ראלי.
בחודשים הקרובים אביעד ישתף את חוויותיו עם הדוקאטי דזרט X ויספר על החיים עם האופנוע המעניין הזה. בחלק הראשון שכאן אביעד מקבל את האופנוע, מתחיל להתרגל אליו, מבצע הרצה,מכניס את האופנוע לטיפול ראשון, וגם מרכיב מיגוני שטח לפני שיתחיל לרכוב עם האופנוע במקומות שלהם יועד.
צפו בווידאו – החיים עם דוקאטי דזרט X, חלק ראשון:
עריכה: אביעד אברהמי
סטטיסטיקה – שלושה חודשים ראשונים עם הדוקאטי DESERT X
2,700 ק"מ (הרבה ימי גשם והרבה ימי חו"ל גרמו לקילומטראז' נמוך יחסית)
136.1 ליטרים של דלק
8 תדלוקים
17 ל' בכל תדלוק בממוצע
330 ק"מ בין תדלוקים בממוצע
18.35 ק"מ/ל' בממוצע
הוצאות חד-פעמיות
דוקאטי דזרט איקס – 125,590 ש"ח
חבילת שטח (מגן מיכל דלק, מגן משאבת מים, מגן גחון, מגני ידיים, מגן רדיאטור) – 8,380 ש"ח
נתונים טכניים: מנוע LC8c טווין מקבילי, 889 סמ"ק, יחס דחיסה 13.5:1, הספק 105 כ"ס ב-8,000 סל"ד, מומנט 10.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, מצערות חשמליות, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדת כרומולי עם מנוע גורם נושא עומס, מתלה קדמי טלסקופי הפוך של WP מדגם XPLOR בקוטר 48 מ"מ עם כיוונים מלאים, מהלך 240 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד XPLOR בעל כיוונים מלאים, מהלך גלגל 240 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 260 מ"מ, מערכת ABS להטיה, בסיס גלגלים 1,529 מ"מ, גובה מושב 875 / 895 מ"מ, מיכל דלק 19 ל', משקל 214.5 ק"ג ללא דלק, חישוקי טיובלס, צמיגים 150/70R18, 90/90-21
אלקטרוניקה ובקרות: הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 4 מצבי ניהול מנוע – כביש, גשם, שטח, אקספלורר, חיישן IMU ב-6 צירים, מערכת ABS של בוש מדגם 9.1 להטיה כולל מצב שטח עם ניתוק גלגל אחורי, בקרת אחיזה 3 מצבים וניתוק (9 מצבים במצב אקספלורר), בקרת החלקה MSC, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט, פנסי LED, מסך TFT המתממשק לטלפון הנייד וכולל אפליקציית ניווט, חיישני לחץ אוויר, ידיות מחוממות, מושב מחומם, חיבור לטלפון הנייד
צפו בווידאו – הוסקוורנה נורדן 901 אקספדישן במבחן:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
ההוסקוורנה NORDEN 901 הוא האדוונצ'ר הגדול של הוסקוורנה, שהוצג לפני שנה וחצי ובנוי על בסיס הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר – עם עבודת גוף ייחודית של הוסקוורנה. רכבנו עליו גם בהשקה העולמית באיים האזוריים וגם בהשקה המקומית כאן בהרי אילת, וגילינו אדוונצ'ר מצוין – מודרני ורב-משימתי.
המנוע הוא ה-LC8c – הטווין המקבילי של ק.ט.מ בנפח 889 סמ"ק, המפיק 105 כוחות סוס ו-10.2 קג"מ. השלדה לקוחה ישירות מה-890 אדוונצ'ר, וכך גם חישוקי השפיצים – במידות "18 מאחור ו-"21 מלפנים. השינויים המכאניים העיקריים נמצאים בבולמים, שמהווים בנורדן 901 מדרגת ביניים בין ה-890 אדוונצ'ר הרגיל לבין גרסת ה-R עם הבולמים המותאמים יותר לשטח. מלפנים יש בולמי WP הפוכים מדגם APEX בקוטר 43 מ"מ, כמו ב-890 אדוונצ'ר ה'רגיל', אולם עם מהלך מתלה שגדל מ-200 ל-220 מ"מ וזה בהשוואה ל-240 מ"מ עם מזלג בקוטר 48 מ"מ של גרסת ה-R הקרבית. גם מאחור מדובר בבולם WP מהסוג המותקן ב-890 הרגיל, אולם הוא מציע מהלך גלגל ארוך יותר של 215 מ"מ לעומת 200 ו-240 מ"מ בק.ט.מ.
גרסת ה-EXPEDITION החדשה של הנורדן 901, שהוצגה שנה וחצי אחרי הגרסה הרגילה ועליה אנחנו רוכבים כאן במבחן, משדרגת את הנורדן 901 בשני מקומות: בבולמים ובאבזור. הבולמים באקספדישן מגיעים מגרסת ה-R הקרבית של ק.ט.מ. כאמור, מדובר על WP XPLOR בקוטר 48 מ"מ עם מהלך של 240 מ"מ מלפנים ומאחור, בעלי יכולות כיוונון מלאות. שאר התוספות מיועדות לטובת שימושי שטח וכביש ארוכי טווח וכוללות מיגון גחון מסיבי שמכסה את המנוע ואת חלקו התחתון של מיכל הדלק, רגלית אמצע, חימום לידיות ולמושב הרוכב, מושב נוסע ארגונומי, משקף קדמי גבוה יותר, תושבת לטלפון הנייד ותיקי אוכף רכים עם נפח אחסון כולל של 36 ליטרים.
הוסקוורנה נורדן 901 אקספדישן
לנורדן 901 אקספדישן יש ארבעה מצבי ניהול מנוע, כשלכביש, גשם ושטח מצטרף מצב 'אקספלורר' (המקביל למצב 'ראלי' בק.ט.מ), שמשחרר את כל הסוסים בגלגל האחורי בשימוש שטח ומציע תשע דרגות התערבות שונות בבקרת האחיזה. מסך ה-TFT מאפשר קישורית לסלולר ומוסיף מערך ניווט מובנה (+Turn-by-Turn), אפשרות לחיוג ומענה לטלפונים ובחירת מוזיקה המאוחסנת בסלולר. יש גם גרפיקה חדשה לגרסת האקספדישן, וכן מגני ידיים לבנים.
למעשה, המטרה של האקפדישן היא להרחיב את טווח היכולות והשימושים של הנורדן 901 – גם בשטח וגם ברכיבות כביש.
ביצועים
השינוי המשמעותי בין הנורדן 901 לבין גרסת האקספדישן נמצא במערכת המתלים, כשכאמור האקספדישן מקבל את בולמי ה-XPLOR של ה-890 אדוונצ'ר R שמחליפים את בולמי ה-APEX. השינוי הזה מעלה את גובה המושב בכ-20 מ"מ, כך שלרוכבים שאינם גבוהים עלול להיות קשה יותר להגיע אל הקרקע. יחד עם זאת, בולמי ה-XPLOR משדרגים משמעותית את יכולות השטח של הנורדן. כאן חשוב לציין שאהבנו מאוד את בולמי ה-APEX של הנורדן המקורי, ורכבנו איתו גם בשטחים קשוחים – למשל המדבר של הרי אילת – ואפילו מהר. יחד עם זאת, בולמי ה-XPLOR מרחיבים את טווח יכולות השטח של הנורדן 901 ומאפשרים התמודדות עם מכשולים משמעותיים יותר ובמהירויות גבוהות יותר – וכל זה בספיגה מעולה וביציבות גבוהה מאוד.
בולמים קרביים יותר והמון אבזור שמתווסף
הבולמים אמנם נלקחו מהק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R, אבל הם כוילו כאן קצת יותר רך מאשר בגרסת המקור לטובת נוחות וספיגה והגדלת טווח השימושים של האופנוע. בכביש, כצפוי, הם עובדים היטב ומספקים יציבות רבה, אולם הערך המוסף שלהם נמצא ברכיבת שטח. במשך יומיים רכבנו יותר מ-500 ק"מ, חלק גדול מהם בשטח, כשרכבנו על מגוון רחב מאוד של שטחים – החל משבילים מהירים של 120 קמ"ש ויותר, דרך שבילים מפותלים וטכניים יותר, ועד שטחים סופר-טכניים עם אתגרי עבירות של אבנים וסלעים, עליות וירידות, וגם הרבה קרקע רכה וחול. הבולמים האלה סופגים טוב יותר את אתגרי השטח ומסוגלים להתמודד בקלות עם מכשולים שאיתם לנורדן הרגיל יהיה קשה יותר להתמודד, וכך לשמור על היציבות. הם גם מאפשרים רכיבה מהירה יותר בשטח – כאמור תוך שמירה על יציבות גבוהה וספיגה מרשימה.
את המנוע הטווין המקבילי של ק.ט.מ, ה-LC8c, אנחנו מכירים היטב משלוש הגרסאות של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר, ובמילה אחת נגיד עליו שהוא מעולה. הנה מה שכתבנו עליו בגרסת ה-890 אדוונצ'ר, וזה נכון גם כאן מילה במילה: הגדלת הנפח למנוע ה-LC8c עשתה לו טוב. גם לפני כן הוא היה מנוע טוב, אבל עוד כוח תמיד מתקבל בברכה. זהו מנוע מודרני, גמיש ויעיל, ומעבר לגודל הפיזי הקטן שלו שמשפיע באופן ישיר על משקל האופנוע, הוא גם מספק מכלול תחושות מהנה למדי.
הוא גמיש מאוד, יש כוח כבר משחרור קלאץ', ולאחר מכן יש את כל הכוח שדרוש לתאוצות בכל תחום סל"ד, כשתוספת הכוח ביחס ל-790 מורגשת מאוד – כאמור בכל תחום סל"ד. המנוע היעיל הזה מביא את הנורדן 901 מהר מאוד ל-200 קמ"ש, ולאחר מכן האופנוע ממשיך לאסוף מהירות. מהירות השיוט הנוחה לנורדן בכבישים בין-עירוניים עומדת על סביב 150 ו-160 קמ"ש, כשגם שם יש רזרבות כוח רבות.
ביצועי שטח טובים יותר בזכות הבולמים
תגובת המנוע טובה גם היא, במיוחד במצב הכביש האגרסיבי יותר. במצב שטח תגובת המנוע מרוסנת יותר כדי שלא לשבור את האחיזה בשטח עם תגובה אגרסיבית מדי. היתרון הגדול של מצב אקספלורר, שכאן מגיע כסטנדרט, הוא אפשרות הבחירה באחד מתוך 9 מצבי התערבות של בקרת אחיזה – בלחיצת כפתור. בנוסף, המנוע הזה נעים מאוד לשימוש, כשהוא חלק ובעל אספקת כוח טובה, אך עם חספוס עדין שנובע מסידור גל הארכובה – שגם יוצר סאונד מעניין.
גם תיבת ההילוכים מצוינת, מחולקת היטב בין יחסי ההעברה, וכרגיל בק.ט.מ – קלה מאוד ומדויקת בהעברת הילוכים. הקוויקשיפטר כמובן אביזר מעולה, והוא עובד טוב לשני הכיוונים. מערכת הבלמים של J.JUAN גם היא טובה – מדויקת ועוצמתית.
אז מבחינת ביצועים, הנורדן 901 אקספדישן מציע איכויות מנוע והתנהגות דינמית מצוינות ומאוזנות, עם מנוע מודרני מצוין, עם היגוי טוב ויציבות גבוהה, ועם יכולות כביש ושטח גבוהות למדי בסגמנט האדוונצ'רים, כשהוא מרחיב את טווח יכולות השטח של הנורדן 901 הרגיל בזכות מערכת מתלים איכותית יותר.
וגם ביצועי הכביש מצוינים
איך זה מרגיש?
המתלים בעלי מהלכי הגלגלים הגדולים יותר מגביהים את מושב האקספדישן בכ-20 מ"מ, ואם בגרסה הרגילה רכבנו עם המושב על המצב הגבוה – כאן באקספדישן רכבנו על המצב הנמוך מבין השניים (המצב המקורי), כשיש מצב נוסף הגבוה יותר ב-20 מ"מ לגבוהים במיוחד. תנוחת הרכיבה נוחה מאוד, כשיש שפע של מקום לרוכב וכשהידיים נפרשות לפנים ולצדדים אל הכידון הרחב. המושב נוח ומאפשר רכיבה לאורך זמן רב ברציפות, והאקספדישן מעולה גם ברכיבה בעמידה בשטח ומאפשר לרוכב לזוז לכל הכיוונים כדי לאזן את האופנוע. הארגונומיה טובה מאוד. המשקף הגבוה יותר מפחית את רעשי הרוח ביחס למשקף של הגרסה הרגילה, אבל חבל שהוא לא מתכוונן לכמה מצבי גובה.
מערכות האלקטרוניקה והבקרות עובדות מעולה, והן ברמה הגבוהה ביותר שניתן ליישם כיום על אופנועים בסגמנט. כך למשל, בקרת האחיזה מתערבת בעדינות ובמתינות ולא 'חותכת' את המנוע במכה גם במצב המתערב ביותר. במצב רכיבה 'שטח' בקרת האחיזה משוחררת כמעט לגמרי ומאפשרת החלקות זנב ארוכות ביציאות מפניות על הגז, וגם ה-ABS מתבטל על הגלגל האחורי. את ה-ABS, אגב, ניתן להשאיר במצב שטח גם במצבי הכביש השונים, אך לא ניתן לבטלו לגמרי – כלומר בכל מקרה ובכל מצב רכיבה יופעל ABS על הגלגל הקדמי. נקודה מרגיזה במיוחד קיימת בתפעול בקרת האחיזה – כשאחרי ניתוק מוחלט הבקרה חוזרת לעבוד בכל התנעה של המנוע. כדאי שבק.ט.מ יישרו קו עם שאר היצרניות ויאפשרו ביטול קבוע של בקרת האחיזה.
האקספדישן מרחיב את טווח השימושים של הנורדן לשני הקצוות
הנורדן 901 אקספדישן מגיע במקור עם קוויקשיפטר לשני הכיוונים ועם בקרת שיוט, ונציין שוב את מסך ה-TFT המצוין ואת ממשק השימוש המצוין שלו, שדרכו ניתן לשלוט בקלות בכל הפרמטרים והבקרות האלקטרוניות. אחד הטובים שפגשנו עד כה. בנוסף, תוספות אופציונליות שניתן לרכוש עם הנורדן 901 הרגיל מגיעות בגרסת האקספדישן כבר במקור – החל ממצב ניהול מנוע 'אקספלורר' (זהה ל'ראלי' ב-890 אדוונצ'ר), קישורית בלוטות' לחיבור לטלפון הנייד ולאפליקציית הניווט של הוסקוורנה, חימום לידיות ולמושבים, וכן חיישני לחץ אוויר לגלגלים.
עוד בתוספות שמגיעות בגרסת האקספדישן – צמד תיקי צד רכים וסטייליסטיים הממשיכות את הקו העיצובי של הנורדן 901. התיקים יעילים מאוד, נוחים לשימוש ואטומים למים, והם תוספת מבורכת לאופנוע אדוונצ'ר שאמור לטייל הרבה, אולם נראה שהתושבות שלהם לא יחזיקו יותר מדי זמן עד שיתחילו להיקרע מהקפיצות, ולרוכשי האקספידישן נמליץ לחזק את התושבת העליונה עם כמות נכבדה של אזיקונים.
כך או כך, גרסת האקספדישן של הנורדן 901 מספקת לרוכב תוספות רבות שמרחיבות את טווח השימושים של האופנוע ואת הנוחות גם ברכיבות ארוכות – התיקים, משקף הרוח, המושבים, החימום לידיות ולמושב, רגלית האמצע והתושבת המקורית לטלפון הנייד.
אדוונצ'ר מצוין במיוחד לרוכבים שמבלים הרבה בשטח
סיכום ועלויות
אם ההוסקוורנה נורדן 901 הוא אדוונצ'ר מודרני מצוין, אז גרסת האקספדישן מרחיבה את טווח השימושים הרחב בין כה וכה – לשני הקצוות. הבולמים הקרביים מאפשרים יכולות שטח טובות וקשוחות יותר, בלי לפגוע ביכולות הכביש, ואילו התוספות הרבות מאפשרות נוחות גבוהה יותר לרכיבת כביש ארוכה.
מעבר לסיפור המסע היפה שבהוסקוורנה מוכרים, בחברה רוצים לספק אופנוע אדוונצ'ר שלם שיכסה ככל האפשר את טווח השימושים של הרוכב ההרפתקן שיוצא למסעות ברחבי העולם – וגרסת האקספדישן עושה את זה היטב, כשכאמור מספקת יכולות גבוהות מאוד בכביש ובשטח, נוחות גבוהה, מנוע מודרני, בקרות אלקטרוניות מתקדמות, וגם הרבה אביזרי עזר לנוחות הרוכב. לא נגזים אם נאמר שזה אחד מאופנועי האדוונצ'ר היותר טובים ומאובזרים למסעות ארוכים שכוללים גם רכיבת שטח, כשלרוכב האדוונצ'ר הישראלי, שבאמת לוקח את האופנוע שלו לשטח, מדובר ביתרון גדול.
מחירו של הנורדן 901 בגרסת אקספדישן טרם נקבע בישראל, אולם ביחס למחירו בעולם הוא צפוי לעמוד על סביב 120 אלף ש"ח (עדכון, יוני 2023: המחיר נקבע על 115,070 ש"ח) – זאת לעומת 105 אלף ש"ח שעולה הגרסה הרגילה. הרבה כסף, אבל הרבה אבזור והרבה תמורה למחיר. התקדמות יפה מאוד של הוסקוורנה עם האופנוע הגדול הראשון שלה.
