אפריליה הציגו את הטואונו V4 X – עם מעטה קרבון, כנפיים להצמדה ו-221 כ"ס שמיועדים למסלול בלבד.
לפני כשבועיים 'נתפס' במסלול אימולה דגם מסווה של טואונו עתידי. תהינו האם מדובר בדגם העתידי של הנייקד הקרבי או שמא גרסת נייקד של ה-RSV4 X האקזוטי, עם עשר היחידות שלו. מסתבר שהסברה האחרונה היא הנכונה.
אפריליה טואונו V4 X
קבלו את הטואונו V4 X עם מנוע V4 בנפח 1,100 סמ"ק אשר מפיק 221 כ"ס (לעומת 175 כ"ס במקור) המניעים משקל יבש של 166 ק"ג. הטואונו הסדרתי שוקל כ-200 ק"ג, המשקל בגרסת ה-X הושג גם בזכות שימוש בפיירינג מקרבון, מיכל דלק קטן יותר ושימוש בחומרים אקזוטיים לשאר הרכיבים כמו מערכת פליטה מלאה מטיטניום מבית אקרפוביץ' יחד עם מפלט מקרבון.
בנוסף, קליפרים קדמיים מדגם GP-4 MS של ברמבו (מגיעים ישירות מה-MotoGP), צמיגי סליקס של פירלי, ואפילו מתגים מאלומיניום. לשיכוך יש את מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית של אוהלינס, ולהצמדה יש סט כנפונים בחלקו הקדמי של הפיירינג. בנוסף יש קוויקשיפטר לשני הכיוונים. סכימת הצביעה נועדה לשחזר את דגם 2006 במרוץ הסיבולת 'Bol d’Or' של האפריליה RSV1000R פקטורי.
הטואונו V4 X כמובן מציע חבילת אלקטרוניקה ובקרות מהמתקדמות בסגמנט ומקבילות לדגמי הקצה של אפריליה: יש מצערות חשמליות ו-3 מצבי רכיבה (ספורט, מסלול, מרוץ), כשכל אחד מהמצבים שולט על אופי המנוע ואספקת הכוח, אבל גם על רגישות ה-ABS להטיה, על רגישות בקרת האחיזה ועל רגישות בקרת הווילי. כל אחד מאלו האחרונים, אגב, ניתן גם לכיוון בנפרד. יש גם קוויקשיפטר לשני הכיוונים, שמאפשר להעביר הילוכים ללא שימוש בקלאץ' ובלי לסגור את הגז. יש בקרת בלימת מנוע, בקרת זינוק, ויש תצוגת TFT צבעונית עם פיצ'רים מעניינים כמו תצוגת עוצמת בלימה, עוצמת מצערת, וזווית הטיה ימינה או שמאלה. את אלו, כמובן, מאפשרת היחידה למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים.
כפי שמרמז ה-X הלטיני בשם, יבנו רק עשר יחידות, במחיר של 35,000 יורו (לפני מיסים). נראה מעולה!
באפריליה חשפו בתערוכת מילאנו את אחד הכלים החשובים עבורם בתקופה האחרונה – ה-RS660. זהו אופנוע ספורט בנפח בינוני המיועד בעיקר לשימוש כביש, שיחד עם הטואונו 660 (ואולי אף טוארג 660) עשוי להחזיר את החברה למכירות נאות ולהכרה בעולם האופנועים. מעט לפני החשיפה הרשמית של גרסת הייצור – הנה סרטון שלו בפעולה:
https://youtu.be/iPIUVtzgF_Q
בתערוכת מילאנו האחרונה חשפו אפריליה את דגם ספורט חדש בנפח בינוני – ה-RS660. המנוע הוא הלכה למעשה בלוק הצילינדרים הקדמי של ה-RSV4 – כלומר 2 מתוך 4 הצילינדרים של ה-V4 של אפריליה, אולם הנפח הוגדל לסביב 650 סמ"ק. המנוע החדש מפיק כ-100 כ"ס, והוא צפוי להיות גמיש למדי עם טווח מומנט יעיל רחב שמתאים לשימוש יומיומי. המנוע בעל סדר הצתה של 270-450 מעלות, ויש 4 שסתומים לצילינדר.
השלדה עשויה מאלומיניום, כשהמנוע משמש כגורם נושא עומס מרכזי. מלפנים יש מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ של קאיאבה, מתכוונן כמובן, ומאחור יש בולם פרוגרסיבי, גם הוא מתכוונן, המחובר ללא מערכת לינקים לזרוע אלומיניום א-סימטרית יפהפייה. המשקל היבש, אגב, עומד על 169 ק"ג סבירים.
מערכות האלקטרוניקה של ה-RS660 מתקדמות למדי, כשיש מצערות חשמליות ויחידת מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, מה שאומר מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה מתקדמת, בקרת ווילי ובקרת זינוק, וכן קוויקשיפטר ל-2 הכיוונים ו-5 מצבי ניהול מנוע ואופנוע. עוד בגזרת האלקטרוניקה – פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני ומודרני. העיצוב בקורלציה מלאה ל-RSV4, והוא יותר מקורץ גם ל-RS250 הדו-פעימתי המיתולוגי.
כאמור, על-בסיס אותה הפלטפורמה צפויים אפריליה לחשוף גם את הטואונו 660, דגם הנייקד הקרבי וכן גדם אדוונצ'ר עם שם נוסטלגי – טוארג 660. האפריליה RS660 צפוי לצאת במהלך חודש אוקטובר 2020, ולהגיע לישראל מעט אחרי.
האם אפריליה עובדים על טואונו V4 1100 משודרג לשנת 2021 או גרסת נייקד ל-RSV4 X?
דגם פיתוח חדש של האפריליה טואונו V4 1100 נצפה במהלך מבחנים במסלול אימולה. הדבר שקופץ מיד לעין הוא חבילת ההצמדה החדשה, עם הכנפונים המתחייבים ברוח התקופה, בדומה לדוקאטי סטריטפייטר V4 החדש. מגזין GPOne, שצילם את הדגם, ציין שמעטפת הפיירינג עשויה מקרבון, מה שיכול לרמוז על גרסת קצה של הטואונו – שיכולה להיות גם גרסת נייקד של ה-RSV4 X האקזוטי או גרסת פקטורי בנפח 1,100 סמ"ק. בנוסף ניתן לראות את מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית של אוהלינס, וכן תעלת אוורור לקליפרים הקדמיים.
כבר יותר מעשור שהאפריליה RSV4RR מהווה את אחד הסמנים הימניים בקטגוריית הסופרבייקס – אופנועי הספורט המקצועיים בנפח 1,000 סמ"ק. כשמדברים על סמן ימני בקטגוריה המטורפת הזו, שמציעה אופנועי-על של כל היצרניות שמכבדות את עצמן, מדברים בעיקר על התנהגות. אבל באפריליה תמיד הציעו ערך מוסף, ואפילו כמה ערכים מוספים כאלה, שגרמו ל-RSV להיות יותר מיוחד מהמיוחדים.
הדבר הראשון הוא המנוע. בעוד היפנים כולם וגם ב.מ.וו נצמדים למנועי ה-4 בשורה המסורתיים (ורק בימאהה שוברים מעט את השבלונה עם גל ארכובה בסידור א-סימטרי מעניין – ה'קרוספליין'), האפריליה הציע מאז ומתמיד מנוע V4. זה אומר אמנם 4 צילינדרים, אבל בתצורת V, עם 2 צילינדרים קדמיים, ומאחוריהם בזווית 65 מעלות צמד צילינדרים נוספים. התצורה הזו מספקת את היתרונות של 4 בשורה, כלומר הספקים גבוהים ועלייה מהירה בסל"ד, אבל עם חספוס נעים וסאונד מהגיהינום – במיוחד עם מערכת פליטה משוחררת. אגב, גם בדוקאטי – יצרנית איטלקית נוספת – הפניגאלה הספורטיבי עבר לתצורת ה-V4 המטריפה.
הערך המוסף השני היה – מאז מתמיד – התנהגות כביש משובחת. זה לא חוכמה לקחת מכלולי איכות ולחבר אותם יחד. החוכמה היא לעשות שיעבדו כולם בהרמוניה ובסינרגיה ויאפשרו התנהגות דינמית מאוזנת. זה כאמור היה אחד המאפיינים המרכזיים של ה-RSV – וגם של אחיו העירום, הטואונו V4.
השלישי היה תמיד חבילת אלקטרוניקה מתקדמת. אפריליה למשל הייתה אחת היצרניות הראשונות שהציעה מצערות חשמליות ובחירה של כמה מצבי ניהול מנוע ורכיבה, והיא עשתה את זה כבר לפני יותר מעשור. היום זה נראה לנו טבעי וזה לחלוטין הסטנדרט, אבל באפריליה היו פורצי דרך בעניין הזה. גם שאר המערכות והבקרות היו תמיד בחזית הטכנולוגיה.
המאפיינים הללו אפשרו לאפריליה ול-RSV4 לזכות ב-3 אליפויות באליפות הסופרבייק העולמית – שתיים מהן עם מקס ביאג'י האיטלקי ואחת נוספת עם סילבן גינטולי הצרפתי.
אפריליה RSV4RR – האבולוציה ממשיכה ל-2020
ה-RSV4 עבר אבולוציה מאז הוצג ב-2009, כשבאפריליה משפרים אותו בכל מקום אפשרי. העיצוב, המזוהה מאוד עם אופנועי הספורט של אפריליה, כולל ב-125 סמ"ק – נשאר נאמן למקור ושמר על קווי המתאר ועל המאפיינים העיקריים. וגם היום, אחרי יותר מעשור, אי אפשר לומר עליו שהוא מיושן, אלא להפך. הביטו למשל על יחידת המסיכה והפנסים או על הזנב המינימליסטי המעוצב עם המושב היחיד והשפיץ האווירודינמי המחודד. איך אומרים באיטלקית? "קודם כל נגרום לזה להיראות טוב". אז כן, ה-RSV4RR נראה מעולה.
לשנת 2020 מנוע ה-1,000 סמ"ק משודרג, והוא מפיק יותר מ-200 כ"ס. זה על משקל מלא של פחות מ-200 ק"ג. יחס ההספק/משקל הזה, של יותר מ-1:1, מביא את ה-RSV ל-200 קמ"ש בפחות מ-6 שניות (בהילוך שני!), ואם תמשיכו בפול גז דרך שאר ההילוכים, תגיעו ל-300 קמ"ש תוך פחות מ-15 שניות, בהילוך החמישי, כשהמנוע צורח על 15 אלף סיבובים לדקה. אל תשאלו איך אנחנו יודעים.
אבל תאוצות ומהירויות בקו יש זה הדבר האחרון שמעניין באופנועי ספורט, ובפרט ב-RSV4RR. ההתנהגות הדינמית, יכולות ההיגוי והפנייה והאופן שבו האופנוע מוריד את הכוח לקרקע – הם אלו החשובים. באלו, ה-RSV4RR מצטיין, ואפילו מציב סטנדרט לשאר אופנועי הספורט. יש כאן רכיבי שלדה ברמה הגבוהה ביותר כמו מערכת בלמים של ברמבו עם דיסקים בקוטר 330 מ"מ, יש מערכת מתלים איכותית, מתכווננת כולה, עם זרוע אלומיניום אחורית (מעוצבת), ויש שלדת אלומיניום בשרנית וקשיחה.
300 קמ"ש בהילוך חמישי
אבל מה שחשוב, כאמור, זה החיבור בין כל הרכיבים לכדי יצירת מכונה שלמה, וה-RSV הוא בדיוק כזה. יכולות ההיגוי והפנייה, השילוב בין הזריזות הגבוהה ליציבות הכיוונית, הארגונומיה שמאפשרת לרוכב לזוז על האופנוע תוך כדי הרכיבה עליו ולעבוד עם משקל הגוף. כל אלו יוצרים מכונה סופר-דינמית, שכאמור מהווה סמן ימני בסגמנט.
על המסלול, ה-RSV4RR הוא אחד הכלים המרגשים, בגלל קלות הרכיבה עליו ובזכות מכלול התחושות הייחודי שנובע מההתנהגות הדינמית בשילוב של מנוע ה-V4 המטריף, לא פחות. כדי למצות את יכולות העל של האופנוע הזה נדרש רוכב ברמה גבוהה מאוד, אבל גם רוכב ממוצע יוכל לסחוט מהאפריליה יכולות וביצועים שיהיה לו קשה יותר לקבל בכלים אחרים. כן, עד כדי כך ה-RSV טוב. ויותר מזה – הוא ידידותי לרוכב וקל לתפעול – מגמה שהולכת עם יצרנים רבים בעשור האחרון.
כשיוצאים מהמסלול לכביש הציבורי האפריליה יזרח בכבישים מהירים מאוד או בכבישים מפותלים – לשם הוא מיועד. אל תנסו להיכנס איתו לסביבה אורבנית, כמו שלא תיקחו את הילד לגן על מכונית פורמולה 1. המנוע יפלוט חום לשלדת האלומיניום שתבשל לכם את הרגליים, זווית הצידוד הקטנה של הכידון תקשה על רכיבה בתנועה צפופה, ותנוחת הרכיבה העוברית תעמיס על הידיים ותעייף אתכם מהר. בשביל רכיבה עירונית עדיף לקנות קטנוע. אבל כאמור, ברגע שיוצאים מהעיר מתגלה ה-RSV במלוא יכולותיו – ויש הרבה מאוד כאלה.
התנהגות משובחת – על המסלול ובכביש
ה-RSV4RR מציע גם חבילת אלקטרוניקה ובקרות מהמתקדמות בסגמנט: יש מצערות חשמליות ו-3 מצבי רכיבה (ספורט, מסלול, מרוץ), כשכל אחד מהמצבים שולט על אופי המנוע ואספקת הכוח, אבל גם על רגישות ה-ABS להטיה, על רגישות בקרת האחיזה ועל רגישות בקרת הווילי. כל אחד מאלו האחרונים, אגב, ניתן גם לכיוון בנפרד. יש גם קוויקשיפטר לשני הכיוונים, שמאפשר להעביר הילוכים ללא שימוש בקלאץ' ובלי לסגור את הגז, יש בקרת שיוט, בקרת בלימת מנוע, בקרת זינוק, ויש תצוגת TFT צבעונית עם פיצ'רים מעניינים כמו תצוגת עוצמת בלימה, עוצמת מצערת, וזווית הטיה ימינה או שמאלה. את אלו, אגב, מאפשרת היחידה למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים שמותקנת ב-RSV.
גרסת 2020 של האפריליה RSV4RR משתבחת ומשפרת את האופנוע בכל מקום אפשרי: המנוע חזק יותר, מכלולי השלדה איכותיים יותר, מערכות האלקטרוניקה מתקדמות יותר, ובאופן כללי ה-RSV נמצא בקצה סקאלת הביצועים של הסופרבייקס המודרניים. למעשה, זה אופנוע בווליומים הגבוהים ביותר שיש: הכי הרבה מנוע, הכי הרבה אלקטרוניקה, מכלולי שלדה הכי קיצוניים ועיצוב איטלקי מוקפד ואפילו רדיקלי.
אבל הגדולה של ה-RSV היא שבאפריליה יודעים לקחת את כל ערימת המכלולים והמערכות הללו ולחבר אותם למכונה אחת שעובדת נפלא, בהרמוניה ובסינרגיה, ומאפשרת טווח ביצועים רחב במיוחד שבו מצד אחד רוכבים ברמה גבוהה יכולים לנצח איתו מרוצים, אבל מצד שני רוכבים ממוצעים יכולים לסחוט ממנו לא מעט ביצועים – על הכביש או במסלול – ובעיקר הרבה הנאה.
איזו מכונה!
המאפיין העיקרי של ה-RSV הוא מנוע ה-V4, שחוץ מזה שהוא חזק וגמיש, הוא גם מרגש בגלל מכלול התחושות של תצורת המנוע הייחודית. אבל מסביב למנוע המדהים בנו כאמור באפריליה מכונה שהיא כל-כולה מוכוונת ביצועים וריגושים, והם בהחלט עשו עבודה טובה בכך.
במחיר של 145 אלף ש"ח, ה-RSV4RR מעט יקר יותר ממתחריו היפניים שעומדים על סביב 140 אלף ש"ח, כשהוא מציע יותר מהם, אולם מחירו נמוך יותר ממתחריו האירופאים – הב.מ.וו והדוקאטי הטכנולוגיים.
זה נשמע הרבה כסף לאופנוע שכולו פנאי ואין בו שום דבר פרקטי, אבל נסו לחשוב כמה היה עולה לכם רכב מרוץ שהוא רפליקה מבויתת-כביש של מכונית מרוץ שזכתה באליפות העולם 3 פעמים. כנראה פי 10 ויותר. והיום, כשיש בישראל מסלולים פעילים שעליהם ניתן להביא את יכולותיו של ה-RSV4RR לידי ביטוי – הרכישה הזאת כבר לא נראית בלתי-הגיונית. איזו מכונה!
אפריליה הציגו את האופנוע הדו-שימושי ברוח הדקאר (אדוונצ'ר של פעם) באמצע שנות ה-80, כשאלינו הגיעו גרסאות ה-50 סמ"ק וה-600 סמ"ק במהלך שנות ה-90. בעתיד המאוד קרוב יחדשו האיטלקים את השם טוארג, אז ננצל את ההזדמנות להיזכר בקודמים.
בתערוכת מילאנו האחרונה, בדוכן שמציג את פלטפורמת ה-660 החדשה, החביאו אפריליה בין השיחים את הטוארג 660 קונספט. בחזית עמדו ה-RS660 והטואונו 660, שיוצגו בקרוב מאוד עם מנוע שהוא למעשה בלוק הצילינדרים הקדמי של ה-RSV4 – כלומר 2 מתוך 4 הצילינדרים של ה-V4 של אפריליה, ובנפח 650 סמ"ק. המנוע החדש מפיק כ-100 כ"ס, והוא צפוי להיות גמיש למדי עם טווח מומנט יעיל רחב שמתאים לשימוש יומיומי. למנוע החדש סדר הצתה של 270-450 מעלות, וגם 4 שסתומים לצילינדר. כאמור, באפריליה מחפשים להחזיר את השם המדברי, שבעבר יוחס לדגמי הדו-שימושי של אפריליה ולאו דווקא ל-SUV הגדול ויוקרתי של פולקסווגן.
ברוח אפנת דגמי הפריז-דקאר בשנות ה-80, הציגו אפריליה בשנת 1985 את הגרסה שלהם לסגמנט, עם כנף קדמית גבוהה. מהר מאוד ירדה הכנף ועברה לחיפוי הגלגל הקדמי בכדי לשרת יותר את שימושי הכביש, זאת יחד עם שינויי עיצוב – הבולט ביניהם הוא המעבר לעיצוב כפול-פנסים מלפנים והצביעה המרשימה ברוח דגל איטליה. הטוארג הוצג עם מנועי שתי פעימות בנפח 50 סמ"ק ו-125 סמ"ק, וארבע פעימות בנפחי 350 סמ"ק ו-600 סמ"ק. אנחנו נתרכז בשני הדגמים שנמכרו בישראל בתחילת שנות ה-90: דגמי ה-Wind בנפח 50 סמ"ק ו-600 סמ"ק.
אפריליה טוארג 125 – גרסת ה-50 הייתה זהה, רק עם מנוע קטן יותר
גרסת ה-50 סמ"ק עמדה באותם הימים מול גרסאות ה-W ו-X של הסוזוקי TS50 והימאהה DT50. המנוע היה כמובן חד-צילינדרי, מקורר נוזל ומתוצרת מינרלי. העיצוב היה מרשים מאוד וגבוה – גובה מושב עמד על 870 מ"מ – בטח לדגם שרוכב עליו תיכוניסט בכיתה י'. לטוארג 50 היה מיכל דלק מפלצתי של 13 ליטר, ומחירו באותה התקופה היה גבוה יותר מהדגמים הסטנדרטיים. עודף הפלסטיק ועודף המשקל לא תרמו לפופולריות שלו, לביצועים או לשרידות.
הדגם העיקרי בשוק היה הטוארג 600 סמ"ק. העיצוב היה נקודת החוזק שלו, בטח מול המתחרה שלו בישראל באותה התקופה – הסוזוקי DR650. מנוע הסינגל בנפח 562 סמ"ק הגיע מרוטקס, כלל גל זיזים עילי יחיד וקירור אוויר, והפיק 46 כ"ס ב-7,100 סל"ד גבוהים ו-5.9 קג"מ ב-5,800 סל"ד. משקלו היבש עמד על 148 ק"ג והמהירות המרבית על קצת פחות מ-160 קמ"ש. מרכז הכובד הגבוה והמתלים הרכים לא תרמו להתנהגות בכביש או בשטח, שלפי הבוחנים באותה התקופה לא התבלטה לטובה. האמינות הייתה איטלקית אופיינית לאותה התקופה, כמו גם זמינות החלקים. הטוארג מעולם לא היה רב-מכר בישראל, אבל כמו כל איטלקי טוב – הוא מכר את עצמו דרך העיצוב המרשים. למעט אקזמפלרים בודדים משופצים להפליא, שנמצאים במחסנים ובמצב נסיעה, קלושים הסיכויים למצוא דגם במצב טוב ולמכירה.
הטוארג הוחלף סופית בשנת 1994 על-ידי הפגאסו, שזנח לגמרי את יכולות השטח.
בשנת 1995 באפריליה שחררו לשווקים רפליקת כביש של אופנוע הגרנד-פרי שהשתתף בקטגוריית ה-250 סמ"ק (טרום Moto2) – ה-RS250, אופנוע שזכה עם אפריליה ב-10 אליפויות עולם בתוך 15 שנים (בתמונה בראש הידיעה – הגרסה הראשונה).
המנוע הדו-פעימתי – וי-טווין 90 מעלות בנפח 249 סמ"ק עם גיר בן 6 מהירויות – נלקח מה-RGV250, אבל שופר בתאי השריפה, במערכת הפליטה והיניקה, וגם במחשב ההצתה. מסביבו בנו באפריליה שלדת קורות אלומיניום משלהם, עם זרוע אלומיניום יפהפייה בצורת בננה. הבולמים הקדמיים היו של שוואה, הפוכים בקוטר 41 מ"מ, כמובן מתכווננים באופן מלא, ומאחור היה בולם יחיד של זקס, גם כן מתכוונן מלא. צמד דיסקים קדמיים בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים של ברמבו מסדרת הזהב הופקדו על עיקר הבלימה, והצמיגים היו במידות 110/70-17 מלפנים (ב-1998 גדל ל-120/60-17) ו-150/60-17 מאחור. עם בסיס גלגלים קצרצר בן 1,370 סמ"ק ומשקל נוצה, ה-RS250 היה מכונת מסלולים מרגשת למדי.
2002 – השנה האחרונה של ה-RS250
בשנת 1998 ה-RS250 עבר מספר שדרוגים. בראש ובראושנה הוא קיבל עיצוב מחודש ברוח אופנוע ה-GP של אפריליה שזכה באליפות העולם זה מכבר. בנוסף ה-RS250 קיבל מזלג חדש של שוואה, את האפשרות לכוון את גובה הזנב, חישוק קדמי רחב יותר ("3.5 במקום "3.0) וכאמור צמיג קדמי ברוחב 120 מ"מ. גם לוח השעונים עודכן. האפריליה RS250 יוצר עד שנת 2002 – אז הופסק ייצורו.
רונן, הבעלים של RS250, כותב על האופנוע המיוחד הזה:
מהיכן מתחילים את סיפורו של האפריליה RS250 שבחניה? ובכן, עדיף מהסוף. ה-RS250 הוא אופנוע שמספק הנאה צרופה ברכיבה. הוא מסוג האופנועים שחושפים את כל חולשותינו כרוכבים אבל מתגמל ברגעים מזוקקים של הנאה צרופה.
עם תחילתו של רצף הצלחות בזירת הגרנד-פרי, שכלל 10 אליפויות ב 15 שנים, שחררה אפריליה את הגרסה החוקית לכבישי אירופה. במקביל, קיט הסבה פשוט אפשר לכל רוכב להשתתף במרוצי מסלול. סדרות מרוצים ייעודיות לדגם הפכו פופולריות בכל היבשת.
האפריליה RS250 של רונן
לארה"ב, כמו גם לישראל, ה-RS250 לא הגיע. למרות זאת, במסגרת ניסיון לבנות את המותג, יובאו לארה"ב בשנים 1999 ו-2000 כ-150 אופנועים, מסומנים במספרי שלדה ייחודיים, למטרות מרוץ בלבד. הסדרה הפכה להצלחה מסחררת, ורוכבים כמו ג'ון הופקינס ובן ספיס החלו בה את דרכם. אולם בהיעדר מוצר מקביל חוקי לכביש, רשת שיווק ומוסכים, הסדרה דעכה והייבוא הופסק.
בעליו של אחד מאופנועים אלה ייבא מאיטליה את החלקים הדרושים לתקינת כביש, הצליח לרשום אותו כחוקי לכביש באופן מלא, והרי הוא לפניכם – אחרי השיפוץ המקיף.
האופנוע דורש לא מעט תחזוקה: השנים עושות את שלהן, הדלק נטול העופרת לא עוזר, וחלפים קשה מאוד להשיג. עם זאת, העובדה שהמנוע זהה לסוזוקי, כמו גם הפופולריות באירופה, הופכים את המשימה לאפשרית, ואפילו למהנה.
מהנה עוד יותר היא דריכה על רגלית ההתנעה (התנעה חשמלית היא מותרות של צעירים), העננה האופיינית של עשן דו-פעימתי, וכמובן הרגע שבו מחט הסל”ד עוברת את ה-8,000 צפונה, שסתום הכוח נפתח, ולמשך 4,000 סל”ד קצרצרים אתה מתקרב ללוריס קפירוסי, מקס ביאג'י, ולנטינו רוסי וחורחה לורנזו יותר מבכל דרך אחרת.
על מיכל הדלק תוכלו למצוא את המדבקה המציינת אליפויות עולם של אפריליה עם ה-RS250 בזירת הגרנד-פרי: 1992, 1994, 1995, 1996, 1997, ולאחר מכן 1999, 2002, 2003, 2006, ו-2007.
אפריליה הגישו מסמכי פטנט שמתאר מערכת אנטי-דייב חדשה, המונעת את שקיעת המזלג הקדמי במהלך בלימה חזקה; האם הפטנט יעשה קאמבק ויגיע לאופנועים הסדרתיים?
מערכת האנטי-דייב המונעת את שקיעתו ועיוותו של המתלה הקדמי בזמן בלימה חזקה אינה חדשה. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הופיעה המערכת על מספר דגמי הונדה כגון ה-CB1000 וה-CB900 וגם ב-VFR750 של 1986. לאחר מכן גם בקוואסאקי הציגו את הדרך שלהם, ולא ניכנס למכניקה מאחורי שני הפטנטים אלא לתוצאה הסופית המושגת בעזרתם – כאמור, מניעת שקיעה בזמן בלימה והפרדת כוחות הבלימה והשיכוך מכוחות ההיגוי. עם הזמן צצו מערכות שמכוונות לאותו האפקט – החל מהמתלה (זרוע אופקית למעשה) הקדמי הלא-קונבנציונאלי של הבימוטה טזי (וה-H2 טזי המודרני יותר) והמשך עם מערכת הטללבר של ב.מ.וו. אך המערכות המכאניות שמחייבות חיבור שונה לקליפר הקדמי ומערכת מנופים להפעלתם יוצרת מנגנון נוסף ומורכב, שפשוט מהווה עוד משהו שעלול להתקלקל על האופנוע ולא מספק תוצאות ששוות את העניין.
באפריליה הגישו לאחרונה פטנט דומה, עם תרשים שדומה מאוד ל-RS-GP של 2020 – אופנוע ה-MotoGP של החברה. בניגוד למערכות הישנות, שפועלות תוך שימוש בנוזל הבלמים להעלאת הלחץ במזלג ובסופו של דבר יצירת מזלג קשיח מדי שמתקשה להתמודד עם זעזועי הכביש בזמן הבלימה, המערכת החדשה שמציעה אפריליה מנתבת את הכוח המופק על הקליפר הקדמי ומפעילה כוח נגדי למשקל המועמס על המזלג.
הקליפרים הקדמיים מורכבים על מתאמים רדיאליים שנעים מספר מעלות סביב הציר. בזמן הפעלת הבלם הקדמי כל יחידת הקליפר נעה באותו כיוון סיבובי של הגלגל הקדמי, וחוזרת בחזרה בעזרת קפיץ פנימי עם שחרור הבלם. בקצה האחורי של יחידת הקליפר יש ציר שמחובר בעזרת מתאם לחלק העליון של המזלג. כלומר, בזמן בלימה הציר עולה ומפעיל לחץ נגדי על המזלג, המאפשר שקיעה מינימלית וספיגת זעזועים מסוימת. החיבור למזלג, בעזרת מתאם קשתי ולא מקובע, מאפשר לקבל את מלוא תפוקת האנטי-דייב בחלק הראשון של הבלימה, וככל שמגיעים לשיא הבלימה ושיכוך המזלג – הציר מנוטרל ומבטל את האנטי-דייב. כלומר, אנו מקבלים מערכת שיכוך פרוגרסיבית מתוחכמת המונעת את השקיעה הראשונית של המזלג.
המערכת ניתנת לכיוון דרך חיבור המתאם על המזלג בנקודות שונות, ואף לפירוק מוחלט. בהנחה שעונת ה-MotoGP הייתה מתחילה כסדרה, היינו רואים את ההשפעות של אותה המערכת. כמובן, אם תהיה מוצלחת ותקבל פידבקים טובים מרוכביה – נזכה לראות אותה גם על האופנועים הסדרתיים. אולי זאת תהיה ההזדמנות של מערכת האנטי-דייב להתחיל מחדש, הפעם ברגל ימין.
קבוצת אפריליה חשפה את ה-RS-GP איתו תשתתף בעונת 2020 של ה-MotoGP, אך עדיין מתמודדת עם פרשת החומרים האסורים של אנדראה יאנונה.
אפריליה RS-GP של 2020
עיקר השיפורים בדגם 2020 של ה-RS-GP לעומת העונה הקודמת מתבטאים בתכנון מחודש של מערכת היניקה וכלל מערכת ההצמדה של האופנוע. מבחינת המערכת האווירודינמית, באפריליה שיפרו את חלקו הקדמי של האופנוע, בעיקר בתכנון מערכת ההצמדה של הגלגל הקדמי. ניתן גם להבחין בכיסוי הדיסקים הקדמיים, שאמור לספק עוד הפחתה בהתנגדות לאוויר. גם חלקו האחורי של האופנוע עבר שינויים עיצוביים עם הזנב הקצר יותר וזרוע אחורית חדשה.
לאפריליה RS-GP מנוע V4 עם 90° בין הצילינדרים ונתון הספק שמוערך בכ-280 כ"ס. המשקל עומד על 157 ק"ג, בהתאם לתקנות המשקל המינימלי המותר, והמהירות המרבית חוצה את ה-340 קמ"ש.
עונת 2019 הייתה עונה קשה מאוד עבור היצרנית האיטלקית שחזרה לקטגוריה הבכירה ב-2015. אלייש אספרגרו הספרדי סיים במקום ה-14, כשבן קבוצתו האיטלקי אנדראה יאנונה הושעה כזכור לאחר בדיקת חומרים אסורים חיובית וסיים את העונה במקום ה-16. יאנונה עדיין מושעה ונאסר עליו לרכב גם במסגרת המבחנים, זאת עד לדיון בערעור שהגיש. באפריליה עדיין כללו אותו בצילומים הרשמיים של טרום העונה, יחד עם מי שימלא את מקומו – ברדלי סמית' הבריטי המשמש כרוכב מבחן.
אנחנו נדווח, כבכל עונה, על כל מרוץ ומרוץ בסדרה המלהיבה הזו.
אפריליה מספקים נשק אדיר לדור הצעיר באיטליה: RS250 SP – אופנוע חדש למרוצים וסדרה שלמה המבוססת על הדגם.
אפריליה RS250 SP – מוכן למרוצים
אפריליה, יחד עם אובלה (ohvale) האיטלקית שמתמחה בפיתוח אופנועי מיני ספורטיביים, הציגה בתערוכת מילאנו את ה-RS250 SP – דגם מרוצים לדור הצעיר באיטליה שמטרתו לתת פלטפורמה לעוד עילוי איטלקי עתידי. כמה צעירים? החל מגיל 11(!).
האפריליה RS250 SP הוא נשק מרוצים מקצועי המצויד בכל טוב: החל מבולמים של אוהלינס, דרך בלמים של ברמבו, מערכת פליטה של SC Project, גלגלי 17″ עם צמיגי פירלי סליקס דביקים, ועוד. לא נמסרו נתונים לגבי המנוע, אך מדובר על מנוע ארבע פעימות חד-צילינדר בנפח של 249 סמ"ק מקורר נוזל. באפריליה מדווחים שהמשקל הוא כ-35 ק"ג פחות מדגם ה-RS125 שנמכר בחנויות, כלומר מעמיד את הנתון על מספר דו-ספרתי. המחיר הנקוב הוא 10,000€, שאמור לאפשר כניסה זולה יחסית לעולם המרוצים.
ה-RS250 SP ירוץ בסדרה ייעודית של אפריליה בשיתוף ה-FIM, שתמנה שישה סבבים באיטליה בשנת 2020. מיצרנית שהשיגה 54 אליפויות עולם ומגיעה מארץ שסיפקה יותר אלופי עולם ב-MotoGP משאר הלאומים המשתתפים באליפויות העולם, לא היינו מצפים לפחות.
עכשיו רק נשאר לקוות שיתפתח מודל ישראלי דומה אצלנו.
אנשי חטיבת המרוצים של אפריליה מציגים את ה-RS250 GP במילאנו
אפריליה חושפת היום במילאנו את אחד הכלים החשובים בתערוכה, ובוודאי הכלי החשוב ביותר עבורה – ה-RS660. זהו אופנוע ספורט בנפח בינוני המיועד לשימוש כביש, שיחד עם 2 אחים נוספים לפלטפורמה עשוי להחזיר את החברה למכירות נאות ולהכרה בעולם האופנועים.
האפריליה RS660 החדש
תמונות ריגול של האופנוע כבר ראינו החודשים האחרונים מספר פעמים, אולם כעת באפריליה חושפים את גרסת הייצור וכן כמה נתונים. ובכן, כפי שהיה צפוי, המנוע הוא הלכה למעשה בלוק הצילינדרים הקדמי של ה-RSV4 – כלומר 2 מתוך 4 הצילינדרים של ה-V4 של אפריליה, אולם הנפח הוגדל לסביב 650 סמ"ק. המנוע החדש מפיק כ-100 כ"ס, והוא צפוי להיות גמיש למדי עם טווח מומנט יעיל רחב שמתאים לשימוש יומיומי. המנוע בעל סדר הצתה של 270-450 מעלות, ויש 4 שסתומים לצילינדר.
השלדה עשויה מאלומיניום, כשהמנוע משמש כגורם נושא עומס מרכזי. מלפנים יש מזלג הפוך בקוטר 41 מ" של קאיאבה, מתכוונן כמובן, ומאחור יש בולם פרוגרסיבי, גם הוא מתכוונן, המחובר ללא מערכת לינקים לזרוע אלומיניום א-סימטרית יפהפייה. המשקל היבש, אגב, עומד על 169 ק"ג סבירים.
מערכות האלקטרוניקה של ה-RS660 מתקדמות למדי, כשיש מצערות חשמליות ויחידת מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, מה שאומר מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה מתקדמת, בקרת ווילי ובקרת זינוק, וכן קוויקשיפטר ל-2 הכיוונים ו-5 מצבי ניהול מנוע ואופנוע. עוד בגזרת האלקטרוניקה – פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני ומודרני.
העיצוב בקורלציה מלאה ל-RSV4, והוא יותר מקורץ גם ל-RS250 הדו-פעימתי המיתולוגי.
אלקטרוניקה מתקדמת
באפריליה מתכוונים לבנות 2 דגמים נוספים על-גבי הפלטפורמה החדשה והחשובה: הראשון הוא טואונו 660 (ראו תמונה בתחתית הכתבה), שגרסת קונספט שלו הוצגה גם היא היום וככל הנראה יגיע לייצור בשנה הבאה. הטואונו הוא הלכה למעשה RS660 עם חצי פיירינג וכידון גבוה. השני הוא טוארג 660 (שהוסתר מאחורי שיחים), שאמור להחזיר את אפריליה לגזרת הדו"שים / אדוונצ'רים, גם כן עם שם מפואר מהעבר.
ה-RS660 צפוי להגיע ארצה במהלך שנת 2020. זול ותקציבי הוא לא יהיה עם מכלולים ואלקטרוניקה כאלו, אולם עדיין מדובר בפלטפורמה חשובה לאפריליה ובצעד מבורך של האיטלקים.
