זה היה אחד ממרוצי האקסטרים-אנדורו הקשים ביותר מאז ומעולם. מתוך 500 רוכבים שעברו את היומיים של הפרולוג והגיעו לגמר ההייר סקרמבלר במחצבה הישנה של ארצברג, 9 בלבד הצליחו לסיים. גראהם ג'רוויס (הוסקוורנה TE300) הוא המנצח הגדול של הארצברג רודיאו 2016, והוא עושה את זה בסגנון כמו שרק הוא יודע ובפער אדיר של כחצי שעה לפני קודי ווב האמריקאי (ק.ט.מ 300EXC) שסיים שני. כשרואים אותו רוכב זה נראה ממש קל.
אבל זה לחלוטין לא היה קל. בתחילת המרוץ פול בולטון הוביל, אולם כבר בשלבים מוקדמים הוא נעקף על ידי הרביעייה שהתמודדה בחוד – אלפרדו גומז, גראהם ג'רוויס, טאדי בלזוסיאק וקודי ווב.
לקראת מחצית המרות ג'רוויס הצליח לתפוס את ההובלה, והוא לא שמט אותה עד לסיום, כששוב – ברכיבה חלקה, זורמת ושקולה, שמהצד נראתה ממש קלה. ג'ארוויס זוכה בפעם השלישית בארצברג רודיאו.
גראהם ג'רוויס – פעם שלישית
עד כמה היה קשה הבנו כשאלפרדו גומז, ולאחר מכן טאדי בלזוסיאק, נתקעו בעלייה המשמעותית האחרונה. גומז, שהיה שני באותה העת, ניסה לעלות את העלייה לפחות 10 פעמים, כשבכל פעם הוא נתקע ומסתובב אחורנית. בזמן הזה עקף אותו קודי ווב, שצלח את העלייה החלקה כבר בניסיונות הראשונים וסיים את המרוץ שני. גומז צלח גם הוא לבסוף את העלייה וסגר את הפודיום.
טאדי בלזוסיאק, 5 פעמים ברצף מנצח הארצברג, הגיע אל העלייה הזו רביעי, וזה היה מתסכל לראות אותו מנסה שוב ושוב לצלוח אותה, כשבכל פעם הוא נתקע במקום אחר. בזמן הזה עקפו אותו לא פחות מ-4 רוכבים – ביניהם מריו רומן הספרדי הצעיר שסיים רביעי ו-ווייד יאנג הדרום אפריקאי שסיים שישי. בלזוסיאק מסיים לבסוף במקום השמיני – המאכזב מאוד מבחינתו. חמישי סיים בילי בולט, שביעי פול בולטון, וסוגר את רשימת המסיימים פיליפ שולץ.
תשעה רוכבים בלבד סיימו השנה את הארצברג רודיאו במסגרת הזמן המותרת – 4 שעות, וזאת כשבדרך כלל מסיימים כ-20. כן, עד כדי כך היה קשה. אנחנו בכל אופן ישבנו מרותקים לשידור הישיר של רד-בול, שאין ספק שמהווה שדרוג אדיר למרוץ. אין ספק שמרוץ אקסטרימי כזה צריך לראות בשידור חי ולא רק בתמונות. היה מרתק!
מרוץ האקסטרים-אנדורו ארצברג רודיאו יתקיים היום במהדורה ה-22 שלו במחצבה המפורסמת שבאוסטריה. מתוך 500 רוכבים שיזנקו היום למרוץ רק כ-20 רוכבים יגיעו לקו הסיום – אחרי שיעברו מסע כמעט בלתי אפשרי. בין הרוכבים המובילים שיתחרו היום ניתן למנות את טאדי בלזוסיאק, גראהם ג'רוויס, פול בולטון, אלפרדו גומז, ווייד יאנג, יואקים ליונגרן, קודי ווב, מריו רומן ואנדראס לטנביכלר.
חברת רד-בול, נותנת החסות העיקרית לארצברג רודיאו, משדרת השנה את המרוץ בשידור ישיר ברשת. מומלץ לפנות זמן ולצפות.
גראהם ג'רוויס מנצח בסוף השבוע את מרוץ האקסטרים-אנדורו הבריטי The Touge One – 'הקשוח', במהדורה ה-12 שלו. המרוץ נערך בתנאי מזג אוויר קשים וגשם שלא הפסיק לרדת, ועם כמויות בוץ שאפשר למצוא רק בחורף בריטי. ג'רוויס סיים את המסלול התובעני עם ההוסקוורנה TE300 שלו בשעתיים ו-33 דקות. כ-2 דקות אחרי ג'רוויס סיים דיוויד נייט שחוזר לכושר רכיבה טוב במרוצי אקסטרים-אנדורו ורוכב על ק.ט.מ 300EXC. שלישי סיים מיודענו פול בולטון, גם הוא על 300EXC, ורביעי ווייד יאנג על השרקו SE-R250.
תותחי אקסטרים-אנדורו נוספים כמו ג'וני ווקר ואלפרדו גומז לא השתתפו ב-Tough One מכיוון שהשתתפו בסבב הארגנטינאי של אליפות העולם בסופר-אנדורו באולמות.
אם שאלתם את עצמכם למה לא כל רוכבי האקסטרים-אנדורו השתתפו בסוף השבוע בהל'ס גייט של פאביו פאסולה באיטליה, התשובה היא שחלקם השתתף בפאסט אדי – סבב אחד מתוך סדרת תחרויות אקסטרים-אנדורו במסגרת אדי-אקסטרים – סדרת תחרויות אקסטרים בריטית.
המרוץ השנה התקיים, כרגיל, בתנאים קשים של גשם, רטיבות, בוץ ואחיזה גרועה במיוחד, מה שהפך את המרוץ למעניין יותר. למזלם של הבריטים, הם מתורגלים לתנאים האלה.
ג'וני ווקר (התמונות מהסבב השני באליפות העולם בסופר-אנדורו)
המנצח בפאסט-אדי הוא ג'וני ווקר, שנטש את הק.ט.מ 300EXC הדו-פעימתי לטובת ק.ט.מ 250EXC-F מרובע פעימות. הסיבה – ווקר מתחרה בסדרת הסופר-אנדורו באולמות (בעוד שבועיים הסבב השלישי בארגנטינה), ושם הוא ירכב על 250EXC-F. זו הייתה הזדמנות לווקר להתרגל למרובע הפעימות ולהכין את עצמו לקראת הסופר-אנדורו, מה גם שהחלפת אופנועים לעתים קרובות אינה מיטיבה עם הרוכב.
ווקר מציין שהוא נהנה למדי מהמרוץ ומהקצב. אף על פי שזינק לא טוב והיה חמישי בתחילת המרוץ, הוא הצליח לשפר עמדות ולעקוף, וסיים 3 דקות לפני המקום השני – דיוויד נייט, גם הוא על ק.ט.מ. במקום השלישי, 4 דקות אחרי נייט ו-7 דקות אחרי ווקר, סיים מיודענו פול בולטון.
וויד יאנג, רוכב האנדורו הצעיר שעבר לאחרונה לקבוצת שרקו, זוכה בניצחון ראשון במרוץ האקסטרים-אנדורו הל'ס גייט באיטליה – המרוץ של פאביו פאסולה. יאנג שלט במרוץ כבר מהיום הראשון כשקבע את הזמנים הטובים ביותר, ולאחר מכן במרוץ המרכזי הוביל מהזינוק ועד לקו הסיום על גבי השרקו 250 שלו.
וויד יאנג והשרקו 300 (צילום: JM Pouget)
שני סיים גראהם ג'רוויס ושלישי מריו רומן הצעיר – שניהם על גבי הוסקוורנה TE300. ג'ארוויס לא הצליח לייצר את הקצב המהיר שלו, וביום הראשון סיים חמישי בלבד. במרוץ המרכזי הוא רכב טוב יותר וזינב ביאנג, אך לא הצליח להדביק אותו. מריו רומן הספרדי הצעיר מסתמן כאחד הרוכבים החמים במרוצי אקסטרים-אנדורו. הוא מגיע שלישי לקו הסיום, אחרי שבחלקים רבים מהמרוץ הוביל על ג'ארוויס. רביעי סיים דייגו ניקולטי האיטלקי על גבי בטא 300, וזהו – רק ארבעה רוכבים הצליחו לסיים את המרוץ המטורף הזה.
צילום סטילס: עמרי גוטמן; צילום וידאו: רון פישר, 1 על 2
בשנים האחרונות תחום האקסטרים-אנדורו הולך ונהיה פופולרי. יותר ויותר רוכבים חובבים מגלים את התחום, יותר ויותר כוכבים עולים ברמה העולמית, וגם היצרניות מכוונות לתחום עם אופנועים וציוד נלווה שמתאימים לאנדורו-אקסטרימי. גם סדרת התחרויות הבינלאומיות עושות את שלהן לפופולריות של הנישה הקטנה.
אחד היתרונות בתחום קטן הוא האינטימיות שבו, וחוסר ההפרדה הכמעט מוחלט שבין רוכבי הטופ העולמי לבין הרוכבים העממיים, למשל במרוצים. איציק קלנר, רוכב אנדורו ישראלי ותיק שהשתתף מספר פעמים בתחרות האקסטרים-אנדורו 'רד-בול רומניאקס', פגש ככה את פול בולטון. בהתחלה בשיחת חולין ידידותית בימים שלפני תחילת המרוץ, ולאחר מכן היחסים התהדקו. מכאן הדרך להבאתו של בולטון ארצה לסדרת הדרכות הייתה קצרה.
צילום: רון פישר; עריכה: אסף רחמים
אם השם פול בולטון לא אומר לכם כלום זה בסדר גמור, פשוט אומר שאתם לא מחוברים לסצנת האקסטרים-אנדורו העולמית. בולטון הוא רוכב אנדורו וטריאל בריטי בן 35 שמשתתף בשנים האחרונות בחלק ניכר ממרוצי האקסטרים-אנדורו העולמיים, ומסיים בדרך כלל בתוך החמישייה הראשונה, מה שאומר שהוא רוכב ברמה גבוהה מאוד. הסיבה העיקרית שלא שמעתם עליו היא מפני שהוא אינו רוכב רשמי של מפעל כזה או אחר, אלא רוכב פרטי עם סיוע כזה או אחר מיבואנים בריטיים מקומיים. אגב, במקצועו הוא בכלל מכונאי משאיות, כך שכשיסיים את קריירת הרכיבה, יהיה לו מה לעשות.
רוכבי אנדורו בסדר גודל עולמי מגיעים לפעמים ארצה. רק לאחרונה אירחנו פה פעמיים את אלפרדו גומז, רוכב הוסקוורנה (לשעבר, עכשיו כבר בק.ט.מ) באקסטרים-אנדורו העולמי, וגם לפני כן עברו פה רוכבים מובילים, אבל הסיפור עם פול בולטון הוא שזו הפעם הראשונה שגוף פרטי שאינו יבואן אופנועים עושה מאמצים ומשקיע משאבים רבים כדי להביא ארצה רוכב בסדר גודל שכזה, וזאת לא לשם יחסי ציבור או רווח כספי, אלא לטובת הלקוחות בפרט וכלל רוכבי האנדורו בלבד.
איציק קלנר ודני אליקים, הבעלים של סוכנות מוטוריקה, חברו יחד כדי להביא את בולטון ארצה. קלנר שימש כמפיק בפועל, ואילו סוכנות מוטוריקה נתנה את הגב הכלכלי והלוגיסטי, ובהחלט מדובר בסכום לא מבוטל. גם ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ, נרתמה לעזור בליווי ותמיכה, למשל באופנועי הדגמה. השילוש הזה אפשר להביא את בולטון לסדרת הדרכות רכיבה בת 4 ימים, כשבכל יום 12 רוכבים. גם אנחנו היינו ורכבנו, ביום השני.
מתודה
פול בולטון הוא אדם מאוד חביב וחברותי. גם ליסה אשתו, שמשמשת כמנהלת האישית שלו והתלוותה אליו אל המסע לארץ הקודש. באנגליה הוא עושה הדרכות אנדורו, ולעתים גם במקומות שונים בעולם. הבעיה עם הדרכה שלא במתקן הקבוע של המדריך היא שהוא אינו יכול לקיים את ההדרכה במתודה הרגילה, ולכן צריך לאלתר לפי השטח שבו הוא נמצא והרוכבים שמשתתפים בקורס. יחד עם זאת, כשמדובר בהדרכה מרוכב בסדר גודל כזה, גם אם הצלחנו לקלוט וליישם 2 אלמנטים או 2 טיפים במהלך כל היום – כבר הרווחנו את הקורס. כל השאר זה בונוס.
והיה הרבה בונוס. לראות את בולטון רוכב זו חוויה, ולמרות שיצא לי לראות עשרות רוכבים מהרמה העולמית בפעולה, בתחומים שונים, בכל פעם זה מפעים מחדש. הכל כל כך מדויק, מדוד ואלגנטי. גם כשהוא מפעיל הרבה כוח, הכוח הזה מדוד על הגרם, הגלגל האחורי לא מפרפר, עבודת הגוף מושלמת, ובגדול זה נראה מאוד קל. אלגנטי. היסודות האלה, אגב, מגיעים במקרה של רוכבי אקסטרים-אנדורו דווקא מטריאל.
אז הגענו למגרש המשחקים שלנו, ואחרי שיחה קצרה על תנוחת גוף וכיוון של האופנוע ניגשנו לעבוד על האלמנטים. למדנו לעבור מכשול ב-3 צורות שונות של תקיפה, להשתמש גם מתלים לצורך תקיפת מכשולים, ולאחר מכן להרים את הגלגל הקדמי כדי לסובב את האופנוע במקום – גם מסביב למכשול (הסרטון על איך כמעט הרגתי את פול בולטון מצורף כאן למטה…). לאחר מכן בולטון ארגן תחרות בין הרוכבים על מסלול מכשולים, וגם הדגים יכולות של ספיידרמן כשהראה לנו איך הוא מדביק את עצמו על קיר. בהמשך היום יצאנו לשטח ועבדנו על עלייה ארוכה ומסולעת ועל ספיישל שטוח ומפותל. בכל אחד מהם קיבלנו טיפים לרכיבה חלקה ושוטפת, כולל שימוש באלמנטים שאותם למדנו בחלק הראשון של היום.
איך כמעט הרגתי את פול בולטון; צילום: רון פישר; עריכה: אסף רחמים
להגיד לכם שיצאנו מהיום הזה אלופי עולם? ובכן, כנראה שלא. אבל מה שבטוח זה שכל אחד מאיתנו לקח משהו מיום ההדרכה הזה, גם אם זה טיפ קטן. וכמו שפול בולטון אמר והדגיש – הקורס רק נותן מושג, אבל כדי להטמיע צריך להתאמן, והרבה. וזה מה שאנחנו הולכים לעשות. מה שבטוח זה שהיה יום כיפי וחווייתי במיוחד.
זה המקום להודות לאיציק קלנר, לדני אליקים וסוכנות מוטוריקה על הפרויקט ועל ההזדמנות שנתנו לרוכבים הישראליים לרכב עם רוכב בסדר גודל כזה, וכן לד.ל.ב מוטוספורט על הסיוע ועל אופנוע ההדגמה.
תודה לעמרי גוטמן על תמונות הסטילס ולרון פישר ומערכת 1 על 2 על צילומי הווידאו.
הרוכבים הבינלאומיים מגלים את ישראל. פול בולטון, אחד מרוכבי האקסטרים-אנדורו המצטיינים בעולם, ומשתתף קבוע בתחרויות אקסטריo-אנדורו כמו הרד-בול רומניאקס, הרד-בול סי-טו-סקיי והארצברג-רודיאו, יגיע ארצה בחודש הבא, בין התאריכים 11-14.11.15, לסדרת הדרכות רכיבה בנושא אנדורו ואקסטרים-אנדורו.
פול בולטון ברד-בול רומניאקס
המיזם להבאתו ארצה שייך לאיציק קלנר יחד עם דני אליקים ומוסך מוטוריקה. קלנר הכיר את בולטון ברומניאקס 2013, ומאז שמרו השניים על קשרי ידידות. מכיוון שבולטון נוהג להעביר הדרכות רכיבה באנגליה ובמדינות נוספות, השניים החליטו על סדרת הדרכות רכיבה גם לרוכבי ישראל, כאמור בשיתוף וחסות של מוסך מוטוריקה.
ההרשמה לימי ההדרכה פתוחה לרוכבי אנדורו מכל המותגים, והעלות היא 650 ש"ח ליום הדרכה מלא. פרטים מלאים ניתן לקבל אצל איציק קלנר בטל' 054-6448815.
בינתיים, אתם מוזמנים לראות את בולטון מקריין למצלמת הקסדה שלו את הפרולוג מרומניאקס 2014, וכן להיכנס לעמוד הפייסבוק שלו ולהתרשם:
הרומניאקס הפך בשנים האחרונות לאחד ממרוצי האקסטרים-אנדורו המיוחדים והפופולריים שיש, והאווירה בו היא של פסטיבל אחד גדול. יחד עם זאת, רוכבים שמתחרים במרוץ הססגוני והמפרך מתמודדים במהלך חמשת ימי המרוץ עם אינספור בעיות, מקבלים החלטות תוך כדי תנועה וצוברים מאות חוויות שילוו אותם לכל החיים. כדי לרכב במרוץ כמו הרומניאקס אתה צריך להיות לא רק רוכב מצוין עם כושר גופני גבוה, אלא גם אסטרטג, בעל ראייה ארוכת טווח, ובעיקר – יצירתי.
כולנו שמענו על התוצאות המצוינות של הישראלים, ובמיוחד על הניצחון האדיר של תומר שמש בקטגוריית הברונזה ועל הפודיום של זיו כרמי, וגם על המקום ה-20 המדהים של גיל קינן בקטגוריית הסילבר, אבל מעטים מאיתנו זכו להיחשף לסיפורים הקטנים של מאחורי הקלעים – סיפורים קטנים שהופכים את המרוץ הזה לכל כך גדול. ומטורף.
אז בחרנו כמה רוכבים מהקבוצה הישראלית – קבוצת UPS – וביקשנו מהם לספר סיפור אחד, שאותו הם ייקחו מהמרוץ הזה ושהוא ילווה אותם הלאה. הסיפורים לפניכם. לא נגענו.
אמאל'ה, ג'וק! צילום: ניר עמוס
המהלך שניצח לי את הרומניאקס / תומר שמש
תומר שמש התחרה זו השנה השנייה ברציפות ברומניאקס, בקטגוריית הברונזה. כאן הוא מספר על מהלך אחד שעשה לו את המרוץ.
"היום הראשון של המרוץ, בסיום השליש הראשון של המסלול, אני ממוקם 5 או 6 אחרי שזינקתי מהמקום ה-60 בערך. אחרי קטע מהיר מאוד הגענו לירידה תלולה. בסיומה צומת של 4 שבילים שונים כשאחד מהם מוביל לתוך נחל. אחד מה-GPS-ים שלי הפסיק לעבוד ומסביבי אני רואה רוכבים מהקטגוריה נוסעים הלוך וחזור, מחפשים את הנתיב הנכון. הבנתי שפה יכולה להיות נקודת המפנה. עשיתי זום-אאוט ב-GPS והתבוננתי על תוואי הנתיב הכללי. לאחר מכן הרמתי את הראש והבנתי את תא השטח. האינטואיציה שלי אמרה לי שהנתיב שכביכול חוזר לתוך היער הוא הנכון, למרות שלפי סימון ה-GPS זה לא נראה ככה. הימרתי והלכתי על זה. תוך כמה מטרים כבר ראיתי בתוך שלולית בוץ את הסימון שנפל, וחייכתי בקסדה. ידעתי שההימור הזה עשוי להעיף אותי קדימה.
וכך אכן היה. הסיכון שלקחתי השתלם בענק. בזמן שמובילי הקטגוריה מתברברים אני עף קדימה ופותח פער. את היום הזה סיימתי יותר מ-10 דקות לפני המקום השני, ומאותה נקודה הלחץ ירד ויכולתי לרכוב עם ראש שקט למשך שאר המרוץ – עד לניצחון המתוק. על הדרך השגתי גם ניצחון ביום השלישי".
תומר שמש החיה בדרך לניצחון ביום הרביעי; צילום: ניר עמוס
סנפלינג לאופנוע / גיל קינן
כאן שווה להתעכב רגע. גיל קינן בחר להתחרות בפעם הראשונה שלו ברומניאקס ישר בקטגוריית הסילבר. עכשיו שתבינו – סילבר זה לא קצת יותר קשה מהברונזה, אלא קצת פחות קשה מהגולד. כ-80% מהמסלולים של הסילבר והגולד הם משותפים, ורמת הקושי היא פסיכית לחלוטין, עם אתגרים טכניים שאנחנו לא מכירים בארץ. קינן סיים במקום ה-20 הסופר-מכובד.
"זה היה בערך באמצע היום הראשון. רכבתי יחד עם שני ניו-זילנדים על סינגל צר שנמצא על צלע הר תלול במיוחד, כשמצדי תהום. רבע שנייה מבט ל-GPS הספיקה לי כדי למצוא את עצמי יחד עם הק.ט.מ שלי 15 מטר מתחת לסינגל, כשמעליי ומתחתיי קירות. הצלחתי לעלות לשביל ולקרוא לניו-זילנדים שבדיוק הגיעו. הם נחלצו לעזרתי וניסינו למשוך את האופנוע – הם שניהם מושכים את החבל מלמעלה ואני דוחף את האופנוע מלמטה. לא הצלחנו להזיז את האופנוע אפילו מילימטר. השניים התייאשו, עזבו את האופנוע ואמרו שהם הולכים לקרוא לחילוץ בנקודת הביקורת שנמצאת כ-10 ק"מ משם. הבנתי שאם אני מחכה לחילוץ זה אומר שהלך לי המרוץ, וזה לא מתאים. לא עכשיו!
האפשרות היחידה שלי הייתה להוריד את האופנוע לסינגל שנמצא למטה, בגובה של כ-15 מטרים מתחתיי. הבעיה – זו לא ירידה אלא קיר תלול של 90 מעלות. קשרתי את החבל שהיה לי שאורכו כ-20 מטר לאופנוע בקשירת סנפלינג, ליפפתי אותו סביב עץ, והתחלתי לשחרר את החבל ולהוריד את האופנוע – כשהק.ט.מ 300 באוויר, תלוי בין שמיים וארץ על חתיכת חבל. כשהאופנוע הגיע לסינגל משכתי את החבל והורדתי את עצמי גם כן בסנפלינג. על הדרך שרפתי את כפפות הרכיבה שלי מהחיכוך עם החבל. אין ספק ששירות צבאי קרבי וטיולי סנפלינג עם החבר'ה אחרי הצבא עשו את שלהם. בסך הכל הפסדתי כ-15 דקות על הסיפור הזה, ובסופו של דבר סיימתי את המרוץ במקום ה-20, עמוס בחוויות".
גיל קינן באחת מהעליות הנוראיות של הסילבר; צילום: ניר עמוס
מחשבות של אלופים / רונן כהן
רונן כהן מתחרה ברומניאקס כבר בפעם השנייה, ואפילו שיש לו ניסיון במרוץ הוא לא תיאר לעצמו כמה קשה זה הולך להיות השנה.
"ביום השני, קצת לפני נקודת השירות של מחצית היום, אני רוכב בנחל זורם במגמת עלייה. הנחל עמוס בסלעים, גזעים, שורשים וכל הטוב שיש לרומניאקס להציע. שני מתחרים רוכבים לפניי ואני מרגיש שאני יותר מהיר מהם, במיוחד בקטעים הטכניים יותר, אבל קשה עד בלתי אפשרי לעקוף. מגמת העלייה מתחדדת, הסינגל מגיע לפנייה שמאלה ואז ימינה, וצמד הרוכבים נתקע. אני מרים את הראש וקולט קו שחותך את העיקול, אבל הוא מאתגר מאוד – תלול עם מדרגות סלע. חושב לעצמי שאם אני מצליח לעבור את המכשול אני עוקף את הצמד ועף קדימה, ותוך כדי מחשבה שומע אופנוע מגיע מאחור במהירות. מסתכל אחורנית ורואה את לטי (אנדראס לטינביכלר – רוכב אקסטרים-אנדורו מצטיין מקטגוריית הגולד) עם רצח בעיניים, תוקף בדיוק את הקו שעליו חשבתי, ונעלם. חייכתי חיוך גדול בתוך הקסדה, פתחתי גז ועליתי את מדרגות הסלע החלקלקות והתלולות גם אני – לטי סטייל. עקפתי את השניים והמשכתי להתקדם מבסוט – אני ולטי חושבים אותו הדבר.
בשדה התעופה פגשתי את לטי ודיברנו. סיפרתי לו על הסיטואציה. הוא זכר וחייך".
רונן כהן בפרולוג; צילום: ניר עמוס
ההתייבשות שהצילה לי את הרדיאטור / אוהד רביד
אוהד רביד רוכב אנדורו קצת יותר משנתיים, וזהו לו המרוץ הבינלאומי הראשון – בקטגוריית האיירון. הוא מספר שהוא לא תיאר לעצמו שעוצמות הקושי והכיף יהיו כל כך גדולות, והחוויה נחרתה לו בזיכרון לכל החיים.
"ביום השלישי, כ-10 ק"מ אחרי נקודת השירות של מחצית היום, ביצעתי מפגש לא מתוכנן עם עץ ששיפד את הרדיאטור בהוסקוורנה TE250 שלי. המים נזלו ורכבתי עם מערכת קירור כמעט ריקה. כדי לשמור על המנוע דוממתי בירידות, ובעליות רכבתי חלש ככל האפשר. כשהגעתי לנקודת הביקורת השישית עצרתי את האופנוע וכבר ראיתי את עצמי פורש מהמרוץ. 10 דקות מאוחר יותר הגיע רוכב אסטוני על ק.ט.מ 300, שכבר עזרנו אחד לשני בשלבים מוקדמים יותר של המרוץ. הוא ירד מהאופנוע והחל להסתובב כסהרורי, לא מוצא את עצמו. המארגנים השכיבו אותו וכיסו אותו בשמיכה, אבל לי היה ברור – זו התייבשות. הפשטתי אותו מציוד הרכיבה ונתתי לו לשתות מים, ואחרי רבע שעה הוא החל להראות סימני חיוניות.
בשלב הזה, כמו ישראלי טוב, שאלתי אותו אם הוא מתכוון להמשיך במרוץ, ולשמחתי הוא ענה שלא. קפצתי על המציאה כמוצא שלל רב, וביקשתי את הרדיאטור שלו, שמתאים בדיוק לאופנוע שלי. הוא הסכים. קפצתי מאושר והחלפתי בין הרדיאטורים. מילאתי מים ויצאתי לדרך, כשמשאית הסיוע אוספת את האופנוע של האסטוני. כך יכולתי לסיים את היום השלישי והמרוץ כולו, מאושר עד השמיים, ממש בהיי. אחרי המרוץ נשארנו בקשר, ויש מצב שבקרוב הוא יגיע לרכב בישראל. כאן כבר נדאג שיהיה רדיאטור חלופי מראש…".
אוהד רביד וההאסקי – כשהרדיאטור עוד היה שלם; צילום: אייל מור
המרתון שלי / זיו כרמי
זיו כרמי הגיע בפעם הראשונה לרומניאקס, אבל יש לו ניסיון עשיר במרוצי אנדורו פה בארץ וגם בחו"ל – כמו למשל פעמיים סיקס-דייז. כאן הוא מספר על המהפך המנטלי שהוא עבר במהלך הרומניאקס, ועל החזרה למקורות – רייסר נשאר רייסר.
"הפעם הראשונה ברומניאקס היא קצת ללכת אל הלא נודע. אתה שומע סיפורים, אבל אתה לא באמת מבין מה זה עד שאתה שם. בפרולוג חשבתי שרכבתי לאט, אבל בהפתעה גמורה מצאתי את עצמי מסיים במקום ה-20 ועולה לגמר הפרולוג – מה שאומר סיבוב נוסף על הגיהינום מעשה ידי אדם הזה. למי יש כוח לבזבוז האנרגיה הלא חיוני הזה שלא באמת משפיע על תוצאות המרוץ? בעצם כן משפיע – מעייף את הרוכב ברמות שלא ניתן לתאר. אז עשיתי את הגמר, וליום הראשון הגעתי עייף מדי, אבל רכבתי טוב. בשלב מסוים בפיצול נתיבים לא מצאתי את הנתיב הנכון ובזבזתי כחצי שעה של התברברויות, עד שהחלטתי יחד עם רוכב צ'כי ללכת בדיוק על התוואי של ה-GPS – מה שאומר לעלות לתוך היער ב'דוך'. עשינו את זה עם עזרה הדדית ואחרי זמן קצר מצאנו את המשך הנתיב. הקלה. הגעתי לקו הסיום כשאני לא ממוקד, שיכור מהנופים המטורפים והגבהים המפחידים. חצי דקה אחריי הגיע תומר שמש, שזינק בבוקר חצי שעה אחריי. מה לעזאזל? זו הייתה נקודת שפל מנטלית, שהרי אי אפשר לנצח מרוץ כשאתה לא ממוקד.
למרות הכל, את היום הראשן סיימתי במקום העשירי, מה שעודד אותי מאוד. גם טיפ מתומר שמש שהזכיר לי להתמקד בסינגל ולא בשום דבר אחר עזר לי להתמקד. אני הרי רייסר ובאתי עם שאיפות גבוהות. פמפמתי לעצמי שאני פה במרתון, וצריך לחשוב אסטרטגית ולא טקטית – להציב כיעד את סיום היום האחרון במקום הגבוה ביותר. ולהתרכז. כל הזמן להתרכז. מפה התחלתי רק לעלות, והביטחון העצמי חזר. ביום הרכיבה השני כבר פתחתי גז, הייתי ממוקד, והתוצאות לא איחרו להגיע – ניצחתי את הסטייג'. כך נשארתי ממוקד עד לסיום היום הרביעי, והתוצאה היא פודיום – מקום שלישי ברומניאקס הראשון שלי. אני מרוצה!".
זיו כרמי ממוקד עם רצח בעיניים; צילום: ניר עמוס
אלו הם חלק קטן מהסיפורים ששמענו. אנו ממליצים לכם – לכו למתחרים, דברו איתם, דובבו אותם ותשמעו את הסיפורים המטורפים שהם מביאים איתם מהחוויה הבלתי תיאמן הזו.
הישגים מעולים לרוכבים הישראליים ברד-בול רומניאקס. תומר שמש מנצח את קטגוריית הברונזה, זיו כרמי מסיים שלישי על הפודיום, וגיל קינן מסיים במקום ה-20 בקטגוריית סילבר הקשה.
המרוץ התקיים על פני 4 ימי רכיבה בנוסף לפרולוג שהוא קטע רכיבה, במסלולי אנדורו קשים וקשים יותר בהרי הקרפטים שברומניה. הקבוצה הישראלית הגיעה ברובה מוכנה בכל הרבדים, והתוצאות לא איחרו לבוא.
כבר ביום הראשון תפס תומר שמש את ההובלה בקטגוריית הברונזה כשהוא רוכב על הק.ט.מ 250EXC-F הפרטי שלו, והוא שלט בקטגוריה שליטה כמעט מוחלטת. בסיום ארבעת ימי הרכיבה שמש מנצח את המרוץ ועולה למדרגה הגבוהה בפודיום. זהו הישג חסר תקדים לרוכב ישראלי במרוץ שכזה, ושמש 'החיה', שסיים בשנה שעברה במקום התשיעי, צריך לקבל את מלוא ההערכה! כבוד גדול!
תומר שמש החיה – מנצח את הרומניאקס!
חברו הטוב ובן קבוצתו, זיו כרמי (ק.ט.מ 350EXC-F), שזהו לו הרומניאקס הראשון, סיים את היום הראשון במקום העשירי המצוין. משם הוא החל להתקדם בכל יום עד שסיים במקום השלישי ועלה גם הוא על הפודיום. גם זה הישג אדיר לרוכב הישראלי המצטיין.
זיו כרמי מסיים את היום הרביעי – על הפודיום
עוד רוכב שהשיג הישג חסר תקדים הוא גיל קינן הצעיר (ק.ט.מ 300EXC), שבשנה הראשונה שלו ברומניאקס, ועוד בקטגוריית הסילבר הסופר-קשה שבה מתחרים בין היתר רוכבים ברמה גבוהה ביותר, סיים במקום ה-20 הסופר-מכובד. בהחלט הישג מדהים וכל הברכות לקינן.
גיל קינן – מקום 19 בסילבר
ערן וולנברג (ק.ט.מ 300EXC), שעשה הסבה ממרוצי ראלי לאקסטרים-אנדורו, סיים במקום ה-19 בקטגוריית ברונזה ברומניאקס הראשון שלו.
וולנברג מנסה להוציא את האופנוע מהפח, רגע לפני הסיום
רונן כהן (שרקו SE-F300) סיים את קטגוריית הברונזה במקום ה-41 והצליח לשפר מיקום לפי התכנית.
רונן כהן וחברה
גב סלע הצעיר, בן 16 בלבד, רכב גם הוא על ק.ט.מ 300EXC וסיים במקום ה-66 בקטגוריית ברונזה במרוץ הבינלאומי הראשון שלו.
גב סלע – במכשולים האחרונים שלפני הסיום
איציק קלנר (הוסאברג TE300), ותיק המשתתפים ברומניאקס, סבל מקשיים הפעם וסיים במקום ה-91 בברונזה.
איציק קלנר – מצליח להוציא את האופנוע מהפח…
בקטגוריית האיירון סיים דני ליזרוביץ' (הוסאברג FE350) במקום ה-41 במרוץ הבינלאומי הראשון שלו, ואוהד רביד (הוסקוורנה TE300) סיים במקום ה-51. מירון קליגר סיים 10 בקטגוריה – הישג מצוין.
דני ליזרוביץ' – בן 50 ומסיים את הרומניאקס!
גיא רדר (ק.ט.מ 300EXC) נאלץ לפרוש אחרי 60 ק"מ ביום הראשון בגלל שרירים תפוסים.
יורם לביא אמנם לא היה חלק מהקבוצה הישראלית, אבל הוא רכב במרוץ עם אשתו כריסטינה, והם הצליחו לסיים במקום ה-91.
במחלקה של הגדולים – קטגוריית גולד – ניצחון נוסף לג'וני ווקר (ק.ט.מ 300EXC), שניצח גם בשנה שעברה, כשעל הפודיום לצידו עומדים גראהם ג'רוויס (הוסקוורנה TE300) ואלפרדו גומז (הוסקוורנה TE300).
הפרולוג – הקטע הראשון של הרד-בול רומניאקס, התקיים אתמול ברחוב הראשי של העיירה המארחת – סיביו.
כמו שחשבנו, השנה הפרולוג היה קשה במיוחד, ועל כך העידו כל רוכבי העילית. מזג האוויר לא שיחק לטובת המתחרים, וגשם ששטף את העיירה בשעות הבוקר הפך את הפרולוג אפילו ליותר קשה, על גבול הביזארי. כך למשל את פחי הזבל המתכתיים הענקיים כמעט ובלתי ניתן היה לעבור, והרוכבים נחלצו לעזור אחד לשני בסבלות אופנועים.
תומר שמש (מס' 300) זינק ראשון בקטגוריית הברונזה, ו'פתח ציר' לבאים אחריו. התנאים החלקים גרמו לקשיים רבים בצליחת המסלול, ושמש לא הצליח להעפיל לגמר הפרולוג. גם גיל קינן, הישראלי היחידי בקטגוריית הסילבר, לא הצליח להעפיל לגמר.
תומר שמש פותח ציר – החיים בזבל
לעומתם, זיו כרמי וערן וולנברג סיימו במקומות 23 ו-24 בהתאמה וכן השתתפו בגמר. בהחלט מכובד!
כבוד גדול גם לדני ליזרוביץ' בן ה-50 שהצליח לסיים את קטע הפרולוג בכוחות עצמו, למרות כל הקשיים.
בקטגוריית הגולד – רוכבי העילית – ניצחון בפרולוג לג'וני ווקר (ק.ט.מ), מנצח הרומניאקס של שנה שעברה. שני אלפרדו גומז ושלישי גראהם ג'רוויס, שניהם על הוסקוורנה.
היום יצאו הרוכבים לקטע הניווט הראשון מבין ארבעה בהרי הקרפטים, שם הם ייתקלו במכשולים טבעיים קשים במיוחד, כמו שמרוץ אקסטרים-אנדורו מטורלל מספק לרוכבים.
