תגית: בית משפט

ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן מקדמת הצעת חוק בנושא הפרות תעבורה מנהליות אשר נועדה להפוך חלק מעבירות התעבורה שמוגדרות היום כעבירות קנס וברירת משפט, הנחשבות פליליות, להפרות תעבורה שיומרו לקנסות מנהליים. המשמעות היא פחות אפשרויות לבטל דו"חות תנועה.

בשל העומס הרב שיש על מערכת המשפט ישנן שיטות – כמו שיטת מוצלאחי לביטול דו"חות תנועה – בהן ניתן לבטל, או לפחות לעכב, דו"חות תנועה, וזאת על-ידי שימוש בחולשות של מערכות האכיפה והמשפט. כמות הדיונים שמתפרסת על מספר מצומצם מאוד של בתי-דין ושופטים הביאה את ועדות הכנסת לדון בפתרונות אלטרנטיביים שימירו דיונים בבתי המשפט בתשלום קנס כספי. אזרח שיקבל דו"ח תנועה מסוג ברירת קנס לא יוכל יותר לבקש להישפט על-מנת להוכיח את חפותו, אלא יידרש לכתוב מכתב ערעור באתר אינטרנט ייעודי. שם לא יוכלו לבדוק את העובדות ולשתף מומחים, גם אם הוא חף מעבירה. המשמעות: לנהג שקיבל דו"ח תנועה יהיה קשה יותר להוכיח את חפותו ולבטל את הדו"ח.

כאמור, הקמת בית-הדין המנהלי לתעבורה נועדה להפחית את העומס מבתי המשפט לתעבורה ולאפשר להם להאיץ טיפול בהליכים של עבירות תנועה חמורות. על מנת לייעל עוד יותר את ההליכים בבית-הדין לתעבורה יקצו השנה עוד 4 שופטים לבתי המשפט לתעבורה, ובשנה הבאה שני שופטים נוספים. כלומר, כמות השופטים הקטנה מלכתחילה בתחום תגדל בעוד 6 שופטים שינסו לזרז תהליכים.

בנוסף, תשתנה שיטת הניקוד על עבירות תנועה, כאשר נהגים או רוכבים שיבצעו עבירת תנועה ויקבלו ניקוד בגינה, ולא יבצעו את אותה העבירה במהלך שנה לאחר מכן, יזכו להפחתת חצי ממספר הנקודות. הכוונה היא להפחית צבירת נקודות של נהגים נורמטיביים ולא להכביד עליהם בעקבות השינוי שנובע מהצעת החוק.

נושא נוסף שתוקן במהלך הדיונים הוועדה נגע למינוי חברי בית-הדין לתעבורה, כדי לגוון את אפשרות הבחירה. בהתאם לבקשת הוועדה נקבע כי יילקח בחשבון ניסיון מקצועי מגוון, ובכלל זה ניסיון שלא מהשירות הציבורי. עוד נקבע כי משרד המשפטים יעמיד לרשות הציבור לפחות 6 עמדות שירות בפריסה מחוזית, שיאפשרו גם השתתפות בדיונים באמצעים טכנולוגיים. בנוסף נקבע כי ההצעה לא תיכנס לתוקף עד שלא תותקן שיטת הניקוד בהתאם לדרישת הוועדה. תקנות ראשונות לשינוי שיטת הניקוד יובאו לוועדה תוך שנה מיום התחילה.

הצעת החוק תיכנס לתוקף 15 חודשים לאחר פרסומה ברשומות, ושר המשפטים יהיה רשאי לדחות את התחילה בשתי תקופות נוספות של עד חצי שנה כל אחת, באישור הוועדה, אם שוכנע שלא הושלמה היערכות ליישום. ההצעה תיכנס לתוקף בהדרגה, בחצי השנה הראשונה מכניסת החוק לתוקף תתבצע האכיפה המנהלית על עבירות תנועה קלות, שהקנס בגינן בין הוא 100 עד 500 שקלים, ולאחר חצי שנה תחל אכיפה מנהלית גם על העבירות החמורות יותר שהקנס עליהן הוא 750 עד 1,500 שקלים.

עד שההצעה תתקדם עוד ותגיע לקריאה שנייה ושלישית נמליץ לכם לחזור למאמר 'שיטת מוצלאחי', שמאפשר לנצל את החולשות של מערכות האכיפה והמשפט ולגרום לדו"ח הזה לחזור למערכת כבומרנג. כמובן נדגיש גם כי איננו מעודדים נסיעה בלתי חוקית. יש לרכב תמיד במסגרת החוק ותקנות התעבורה, וכן בזהירות יתרה.

מרץ 2020, בחור בן 26 מתעצל ללכת במשך כעשר דקות לצרכנייה הקרובה ומבקש מחברו להשאיל לו את האופנוע לזמן קצר. החבר מתריע בפניו כי ביטוח החובה אינו תקף עליו ולכן הרכיבה היא "על אחריותו". הבחור יוצא לדרך, אבל כעבור זמן קצר, ברחוב וינגייט בהרצלייה, מתרחשת תאונה במעורבות רכב שיצא מחניה. אמבולנס של מגן דוד אדום פינה את הרוכב לבית החולים, שם אובחנו שברים מרובים בגופו.

אף על פי שלא היה ביטוח חובה בתוקף, הרוכב הגיש תביעה נזיקית כנגד חברת הביטוח של הרכב הפרטי באמצעות באי כוחו – עו"ד אלירן סופר ועו"ד יעקב גראד. באופן עקרוני, החובה לפצות את הנפגע מוטלת על מבטחת האופנוע עליו רכב ולא על מבטחת הרכב המעורב, שכן בביטוח חובה אין מרכיב אשמה, אולם נסיבות התאונה אפשרו לנפגע 'ליהנות מן ההפקר': במקרים בהם האירוע התרחש בעקבות רשלנות של נהג הרכב, עומדת לרשות הרוכב אפשרות להגיש תביעה מכוח פקודת הנזיקין ולא מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חשוב להבין כי קיים הבדל תהומי בין השניים: על מנת לקבל פיצוי מכוח פקודת הנזיקין נדרש הנפגע להוכיח כי התאונה התרחשה בעקבות רשלנות של הצד המעורב. בכל מקרה בו אין צד מעורב (תאונה עצמית), או שהראיות בזירה אינן מאפשרות לבסס טענה זו – הוא לא יקבל כל פיצוי.

נסיבות התאונה וחלוקת האחריות בן הצדדים: במקרה הזה, סרטון וידאו שפך אור על נסיבות ההתרחשות: התברר כי רוכב האופנוע חלף על פני רכב צד ג' שאותו עקף, ורק אז הבחין ברכב שהיה בשלבי יציאה מהחניה, חציו בתוך נתיב נסיעת רכב צד ג'. בשלב זה, קבע בית המשפט, "רוכב האופנוע יכול היה להבחין ברכב". הסרטון אף העלה כי "הרוכב לא האט את האופנוע שכן אורות הבלימה הופיעו רק בסמוך להתנגשות ברכב". בשורה התחתונה – לאחרונה נקבע כי לרוכב יש רשלנות תורמת בשיעור של 25%, אולם חרף העובדה כי רכב ללא ביטוח – הוא יקבל פיצוי ממבטחת הרכב בפוליסת חובה.

חומרת הפציעה ושיעור הנכות: בעקבות התאונה נגרמו לתובע שברים בירך ובכף רגל ימין. הוא אושפז מספר ימים, שבמהלכם עבר ניתוחים. לאחר שחרורו הוא התנייד בעזרת כיסא גלגלים ולאחר מכן קביים. וכמו כן נזקק לטיפולי פיזיותרפיה. הצדדים הסכימו להעמיד את הנכות הנפשית על 10%, כך שהנכות הרפואית המשוקללת עומדת על 41.68%. מדובר על בחור שהשלים 12 שנות לימוד, ללא בגרות מלאה. לדבריו, לפני התאונה הוא עבד בעבודות מזדמנות שונות, כגון מנהל בחנות חיות. לאחר התאונה הוא לא שב לעבודתו, ומאז ועד היום הוא מצוי מחוץ לשוק העבודה. מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה קבע כי התובע "אינו כשיר לעבודה המצריכה עמידה או הליכה ממושכת".

ממה מורכב הפיצוי שיקבל?

• הפסד השתכרות: הבחור טען כי יש לחשב את הפיצוי לפי בסיס השכר הממוצע במשק, שכן התאונה אירעה בתחילת דרכו המקצועית. בית המשפט קבע כי הוא זכאי לקבל סכום של  910,000 שקלים שמהווים 70% מזה שביקש.
• הפסד פנסיה: 12.5%, כלומר 127,500 ש"ח.
• עזרה מהזולת, הוצאות רפואיות וניידות: 300 אלף ש"ח.
• עוגמת נפש, כאב וסבל: 180 אלף ש"ח.
• סך הכל בניכוי רשלנות תורמת: כ-1.3 מיליון ש"ח.

עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף ועדת תביעות בלשכת עורכי הדין: הרוכב אמנם קיבל פיצוי, אך אין לראות בפסק הדין כתמרור הוריה לרכיבה ללא ביטוח חובה. חשוב לזכור כי רק במקרה בו התאונה התרחשה ברשלנות של גורם אחר ניתן לקבל פיצוי מכוח פקודת הנזיקין, אולם תאונות רבות מוגדרות כתאונות עצמיות. כמו כן, הדרך לקבלת פיצוי במקרה של תאונה עם רכב אחר עוברת דרך הרמת נטל ההוכחה כי הנהג התרשל . לעתים מדובר על משימה מורכבת, שבסופה אף עלול להיפסק כי לרוכב רשלנות תורמת בשיעור גבוה מאוד.

התנועה לחופש המידע פנתה לאחרונה למשטרת ישראל בבקשה לפרסם את נתוני גניבות כלי הרכב בישראל, לרבות אופנועים. הנתונים החלקיים שאושרו לפרסום מאשרים את מה שאנחנו ואתם יודעים מזמן – המצב לא טוב ולא ישתפר עד שלמקבלי החלטות יהיה אכפת ויינקטו צעדים כנגד הגנבים ונגד תעשיית הגניבות.

קשים החיים של בעל אופנוע או קטנוע בישראל. מעבר להתמודדות עם מחיר רכישה, העלות ההזויה של ביטוח החובה וצד ג', ציוד מציל חיים שנגבה עליו מס, טיפולים לא זולים במוסכים מורשים והישרדות בכבישים – יש גם את נושא גניבת הכלי. אם הרוכב הוא בר-ממון, הוא מבטח בביטוח מקיף ומסיר דאגה אחת מליבו, חוץ מהעובדה שמחירי הביטוח המקיף רק עולים, וזה אם בכלל יבטחו את הדגם הספציפי. תמיד יש את האפשרות למערכות איתור כאלו ואחרות בכפוף למחיר התקנה (ופירוק לאחר מכן) ועלות חודשית קבועה. אם יש לכם אפשרות ואתם מכניסים לתוך חניון סגור ומאובטח, גם לא תמיד זה עובד, כי אם שמו עליכם את הכוונת – האופנוע ייגנב, לא משנה מה.

לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2023 נגנבו בישראל 19,094 מכוניות — עלייה של כ־17% ביחס ל־2022. זה פחות או יותר סך הכלים הדו-גלגליים שנמכרו בישראל באותה השנה. בהתאם לנתונים אותה ביקשה התנועה לחופש המידע ממשטרת ישראל התקבלו הנתונים הבאים לגבי האופנועים שנגנבו בחמש שנים האחרונות (לפי יצרן בלבד ולא לפי פילוח לדגמים):

[table id=205 /]

קשה לנו להאמין שאלו כל הנתונים, כאשר סביר להניח שיש גניבות שלא מדווחות למשטרת ישראל, וזה גם לא כולל גניבות של אופנועים ברישוי אפור – כמו אופנועי מוטוקרוס – שנפוצות גם כן. האופנועים עצמם מגיעים לשטחים ולמשחטות אשר מפרקות אותם ומוכרות את החלפים למוסכים בישראל ובשטחים. המסקנה העגומה היא שיותר מ-2,000 אופנועים וקטנועים נגנבים בישראל מדי שנה – יותר מ-10% ממספר הכלים החדשים שעולים לכביש.

אם זה לא מספיק מלחיץ, יש את גניבת החלפים מאופנועים כמו לדוגמה פנסים ומסיכות. כתבנו בעבר על כך שגניבת אופנוע כרוכה בלוגיסטיקה של שינוע, באפשרות של להיכשל, או של חברת איתור שתגיע בעקבותיהם. לכן תופעת גניבת החלפים קטנה לא פחות מאשר  גניבת אופנועים שלמים, כאשר הרווח על הגניבה הוא משמעותי לצד סיכון נמוך יותר לגנבים. בעלי ביטוח מקיף לא יקבלו את כספם בחזרה משום שהביטוח מתייחס לכלי בשלמותו ולא לחלקים ממנו, אלא אם הם ניזוקו במהלך הגניבה, אך פה לא מדובר על כך. המחיר של כל חלק בנפרד יכול להגיע לאלפי שקלים ואף עשרות אלפי שקלים – וזאת גם אחת הסיבות למעגל הגניבות.

בניגוד לתחום הרכב, בו לחברות הביטוח יש לכאורה אינטרס כלכלי מובהק להפעיל מכבש לחצים על מקבלי ההחלטות, כאשר מדובר על דו-גלגלי ציבור הרוכבים נותר כמעט לבד במאבקו. מרבית הרוכבים בישראל לא רוכשים ביטוח מקיף מפאת העלויות הגבוהות, וכך נוצר מצב בו דווקא החלשים מופקרים. תיאוריית הקונספירציה מביאה למסקנה כי מלבד לרוכבים, לכל הגורמים בשרשרת יש אינטרס לעצום עיניים אל מול ממדי התופעה. את כולם היא מפרנסת היטב.

הפתרון לבעיה לא יכול להיעשות רק על דרך האכיפה אלא גם באמצעות הרתעה עונשית. אולם מערכת האכיפה בישראל אינה מייחסת מסוכנות לנושא וגוזרת את העונשים בהתאם. מי שמקבל רכב או חלקים של רכב ביודעו שהרכב גנוב, או נוטל עליו את השליטה ברכב או בחלק גנוב, צפוי על הנייר לעד 7 שנות מאסר. עכשיו רק נותר למצוא את השופט המתאים שיכריע כך, כי אנחנו לא מכירים ענישה שכזאת. לפי הנתונים של משטרת ישראל, משנת 2017 ועד מאי של 2023 נגנבו בסך הכל 84,997 כלי רכב, כולל אופנועים. מספר החשודים שלגביהם נפתח תיק פלילי היה 9,463 בלבד. מתוך אותם תיקים רק ב־5,334 תיקים הוגש כתב אישום שהסתכם, סביר להניח, בעונש מגוחך ולא מרתיע.

מנצור קטלן פגע בשנת 2019 ברוכב האופנוע אייל ויטקובסקי בת"א, וגרם למותו. לאחר התאונה הוא איים ולחץ על אשתו לקבל את האחריות על התאונה. היא כבר הואשמה בגרימת מותו, אך לאחר שנתגלו ראיות חדשות הוא הואשם בגרימת מוות ברשלנות שדינה עד שלוש שנות מאסר בלבד. לקח למערכות המשפט 4 שנים על-מנת להגיע לגזר הדין.

בתאריך ה-17 בספטמבר 2019 אירעה ברחוב ראול ולנברג פינת רחוב משמר הירדן בשכונת רמת החיל בתל-אביב תאונת דרכים בין רכב פרטי לאופנוע. הרוכב אייל ויטקובסקי (49) נפצע קשה בתאונה ופונה לבית החולים, שם נפטר מפצעיו. אייל היה אחד מהפעילים המרכזיים ב'מועדון האופנועים הישראלי' במשך שנים רבות, והוא תפעל את מזכירות המועדון במסירות.

עד כאן עוד סיפור של תאונת דרכים טראגית, אך לא כך הדבר.

בתום חקירת התאונה הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב, ב-1 בדצמבר 2019, כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות נגד רעייתו של הנהג בפועל, לאחר שזו דיווחה כי נהגה ברכב הפוגע. רישיונה נשלל עד תום ההליכים ונקבע דיון להקראת כתב אישום בחודש אפריל 2020. בחודש ינואר האחרון חלה התפנית בסיפור הטראגי הזה. קטלן התלוננה במשטרה נגד בעלה, מנצור קטלן, בטענה שאילץ אותה באיומים לדווח כי היא נהגה ברכב, למרות שבפועל הוא היה זה שנהג. המשטרה פתחה בחקירה סמויה, שלוותה על ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, במהלכה גילו החוקרים כי למנצור עבר פלילי קודם, בין היתר בגין נהיגה בעת פסילה, חבלה וסחיטה. הוא הורשע ב-30 עבירות תנועה שונות, בין היתר, כאמור, בנהיגה בזמן פסילה, שבגינה נידון למאסר בפועל למשך שישה חודשים.

בתום החקירה נעצר קטלן בחשד לגרימת מוות ברשלנות, בחשד לשיבוש הליכי חקירה והדחת עד, והשופטת שלומית בן-יצחק האריכה את מעצרו. על-פי כתב האישום, קטלן ובני משפחתו בילו בפארק סמוך לרחוב ראול ולנברג בתל-אביב. סמוך לשעה 22:15, כשעזבו את המקום, פנה קטלן שמאלה במקום אסור, חסם את נתיב הנסיעה של ויטקובסקי שנכנס לצומת באור ירוק, והוביל להתנגשות חזיתית. הרוכב פונה במצב קשה לבית החולים ונפטר כעבור מספר שעות. עוד מתואר בכתב האישום כי מיד לאחר התאונה הגיעה למקום אחותו של קטלן, רחל אהרון (34). קטלן ואחותו הפעילו מסכת לחצים ואיומים על אשתו על מנת שתטען בפני השוטרים שהיא הייתה זו שנהגה ברכב וגרמה למותו של רוכב האופנוע. לפי הפרקליטות, בזמן התאונה היו ברכבו של קטלן ילדיהם של אחותו יחד עם בנו. במשך כמה חודשים המשיך קטלן לאיים על אשתו שלא תחזור בה מגרסתה, ואף ניפץ את הטלפון שלה שהכיל ראיות מפלילות נגדו. בפרטים שהתבררו במשפט נטען כי כבר במהלך השבעה הגיע הנאשם לבית המשפחה על-מנת לדמות עצמו מתאבל ומבקש לנחם, תוך שהוא ממשיך לשקר ולהונות את המשפחה ורשויות החקירה ולשבש הליכים. באחד מדיוני המעצר התברר כי הנאשם הקליט פגישה זו עם האלמנה בשבעה.

כבר אז הייתה תרעומת רבה סביב האישום בגרימת מוות ברשלנות, שדינה עד שלוש שנות מאסר בלבד. משפחתו של אייל ויטקובסקי ז"ל פנתה למ"מ פרקליט המדינה בבקשה לשנות את חומרת הענישה ולהאשים את קטלן בהמתה בקלות דעת, שדינה עד 12 שנות מאסר. כאמור, בתום ארבע שנים ארוכות נגזר דינו של קטלן ל-3.5 שנים מאסר בפועל, 10 חודשים על תנאי ושלילת רישיון ל-15 שנים. זה דינו בישראל של נהג שביצע עבירת תנועה חמורה, פגע ברוכב אופנוע וגרם למותו, העלים ראיות וניסה לשבש הליכי משפט.

בתמונה: זירת התאונה שבה נהרג אייל ויטקובסקי ז"ל.

המלצת צפייה: טיפים לפני רכישה של ביטוח חובה, מה לעשות אחרי תאונת דרכים? נזקי גוף בתאונה בדרך לעבודה, כיצד נקבעים פיצויים במקרה תאונת דרכים? פיצויים לנהג שעבר תאונה ללא ביטוח חובה, ועוד – סדרה של 13 סרטוני יוטיוב של עורכת הדין ליאנה חזין רביב, שותפה בכירה במשרד עו"ד רונן ברק ושות', עונה על השאלות הללו ומספקת מידע חשוב על ביטוח חובה, על תאונות דרכים ועל תביעות נזקי גוף.

לפלייליסט המלא – לחצו על הקישור.

אחת הרעות החולות והמתסכלות בישראל היא תופעת גניבת האופנועים. לא משנה איך האופנוע יוסתר, ימוגן, ייקשר ויכוסה – הוא עלול להיגנב. ככה זה. הנה סיפור הזוי של ידין טל, שנאלץ להחזיר בעצמו את הב.מ.וו S 1000 RR מהשטחים, ללא כל יכולת או רצון לסיוע ממשטרת ישראל. 

אחד הנתונים בו נתקלנו לאחרונה מתאר מצב בו אחד מכל חמישה דו-גלגלים בישראל ייגנב בשלב כזה או אחר  לדעתנו הסיכוי אפילו גדול יותר מכך. להיות בעלים של אופנוע בישראל זה קשוח. תוסיפו על מחיר הרכישה המופרך, ביטוח החובה היקר, ציוד בטיחות עם מיסוי לא הגיוני, טיפולים ומסוכנות טבעית בכבישים – גם את נושא גניבת האופנוע. אם הרוכב הוא בר-ממון, הוא מבטח בביטוח מקיף ומסיר דאגה אחת מליבו (בערך, כי אז יש השתתפות עצמית, ופרמיה יקרה יותר במקרה גניבה). יש את האפשרות למערכות איתור כאלו ואחרות בכפוף למחיר התקנה ועלות חודשית קבועה – וגם זה לא פתרון מלא. גם אם תכניסו לתוך חניון סגור ומאובטח, זה לא תמיד יעבוד, כי אם שמו עליכם את הכוונת – האופנוע ייגנב, לא משנה מה. סיקרנו לפני שנתיים תופעה של גניבת מסיכות ופנסים של אופנועים (בעיקר מדגמי ה-MT השונים של ימאהה) – ולהבנתנו, התופעה עדיין ממשיכה.

ועכשיו לסיפור של ידין טל מפתח תקווה, שבבעלותו ב.מ.וו S 1000 RR ספורטיבי, נדיר ויקר, לאחר שקם בבוקר והתממש הסיוט הגדול ביותר של כל בעל אופנוע – לגלות שהוא לא נמצא. הוא פנה למשטרת ישראל והגיש תלונה, וכבר אז אמרו לו שאם הכלי הגיע לשטחים – אין למשטרה יכולת לסייע בכך. אין להם סמכות לטיפול בכל מה שמעבר לקו הירוק. מספר ימים לאחר מכן הוא קיבל הודעות לוואטסאפ, עם תמונות של האופנוע ותחילת משא ומתן לתשלום כופר בסכומים שמתחילים ב-70 אלף ש"ח, ובתמורה יוחזר לו האופנוע.

פרויקט חיפוש ברשתות החברתיות הביא לאיתור בטיקטוק מספר סרטונים בהם נראים תושבי שטחים עם אופנועים בחזית של 'חנות', שלדעתנו האישית – כולם גנובים. ידין זיהה את האופנוע שלו ביניהם (ראו סרטון מצורף). בסרטונים נוספים שפורסמו, ללא כל חשש, רואים סרטוני רכיבה נוספים על כלים לכאורה גנובים. משם, הדרך לאתר אותם הייתה קצרה.

הגנבים התחילו להרגיש את הלחץ וחזרו לשולחן משא ומתן הכופר. המחירים קוצצו בחצי, וכל הצדדים הגיעו לסיכום. ידין אירגן צוות חברים חמוש שנכנסו לשטחים על-מנת לחלץ את ה-S 1000 RR ולהביא אותו בחזרה לשטחי ישראל. באופן הזוי הוא מתאר איך הוא עובר ללא כל בעיות דרך המחסומים בחזרה, למרות שהאופנוע מוגדר כגנוב במחשבי הרשויות. ידין גם מספר שהוא קיבל מהגנבים מפתח משוכפל, למרות שהאופנוע נגנב ללא המפתח.

ידין טל אומר: "איך מסכמים 30 ימים של סיוט? וואו, לא יודע אפילו איך להתחיל לספר את זה כי אני עדיין לא מעכל שהאופנוע חזר. דמיינו שאתם קמים בבוקר, ופשוט אין אופנוע, אין, נעלם, גנבו. באותו רגע החלפתי 200 צבעים, זה מה שקרה לי, יורד לחניה רואה אין אופנוע, העמיסו אותו ולקחו אותו לשטחים, שברו את השער של החנייה, שיבשו את המצלמות ונעלמו.

לא ידעתי איך להמשיך מפה, מי שמכיר אותי יודע כמה קשה אני עובד בשביל הדברים ואני משיג אותם רק בדרכים ישרות, לקח לי שנים להגיע למצב הזה, להשיג את האופנוע שבאמת רציתי, אבל אז יש הורים שמחליטים להביא ילד בן ז*נה שכל מה שהוא יודע זה לגנוב מאחרים, כי ככה חינכו אותו, לעבור את המחסום להיכנס לכמה שעות לשטחי ישראל, בלי שהמשטרה / צבא בודקת אותם. ולקחת רכוש של יהודים, כן, הם אפילו לא רצו להחזיר את האופנוע בגלל שהוא שייך למישהו יהודי (אני).

בואו תשמעו עוד משהו מצחיק, כשחזרתי עם האופנוע (שעדיין רשום במערכת כגנוב) עברתי במחסומים בלי שאשכרה בדקו אותי, אם היו בודקים, ביציאה ובכניסה, כל הסיפור הזה היה נמנע מהתחלה, בקיצור, כל עוד לא יעשו פה שינוי, ויהיו עונשים כבדים נגד הגנבים, זה בחיים לא ייפסק.

בנוסף, מאז שפרסמתי שגנבו לי את האופנוע, רצו שמועות שעשיתי את זה בשביל לקבל מחירון מהביטוח, אז סתם שתדעו לא היה לי ביטוח מקיף. אני עדיין לא הגעתי לשלב של להיות נוכל וגם לא אגיע לשלב הזה חס וחלילה, אז עכשיו כל הקנאים תתפוצצו"

מה השורה התחתונה? מדינת ישראל חייבת לטפל (גם) בבעיה הזאת דרך הגברת השיטור והענישה. המצב הבלתי אפשרי שבו אין שום בטחון שתצאו מהבית, מהעבודה או מהבילוי ותראו שאופנוע או הקטנוע עדיין חונה איפה במקום בו שמתם אותו צריך להיפסק. בנוסף, המדינה חייבת למצוא את הדרך לטפל בגניבות האופנועים ולעזור לבעלי האופנועים להחזיר את האופנועים הביתה. הרוכבים שאופנועיהם נגנבו מוצאים את עצמם חסרי אונים מול הרשויות, שלא מסוגלות לתת מענה, ולמעשה שולחות את האזרחים להתמודד מול הגנבים.

זה סיפור אחד מיני רבים על אזרח שצריך לטפל אישית ולסכן את עצמו רק בשביל להחזיר רכוש ששייך לו.

האופנוע קפץ בפתאומיות בגלל מהמורה בכביש והמורכבת, אימו של הרוכב במקרה זה, שברה חוליה בגבה. האם היא נפגעת תאונת דרכים?

רוכב שהרכיב את אימו (60) על האופנוע עלה על מהמורה במרכז הכביש, וכתוצאה מכך הגלגל האחורי של האופנוע קפץ לגובה ושב והוטח בקרקע תוך כדי תנועה. האופנוע המשיך בנסיעתו מבלי שהתהפך, אך כתוצאה מהטלטול והמכה החזקה בקרקע שזעזעה את גופה של האישה היא החלה לחוש כאבים עזים בגבה וצעקה לבנה שיעצור את האופנוע. מנקודה זו היא הלכה ברגל למכוניתה שחנתה בקרבת מקום, ומשם נהגה לביתה.

לדברי האישה, היא קיוותה שהכאבים יחלפו מעצמם, אך ביום שלמחרת התאונה, כשהכאבים רק החמירו, היא פנתה לבית החולים, שם נמצא שהיא סובלת משבר דחיסה באחת מחוליות עמוד השדרה. היא אושפזה במחלקה לניתוחי עמוד שדרה להמשך בירור ולאיזון הכאב, ובהמשך עברה ניתוח לייצוב החוליה שנשברה.

לאחר 11 ימי אשפוז שוחררה האישה לביתה כשהיא מצוידת בהמלצות למעקב רופא משפחה, ביקורת במרפאת עמוד שדרה, שימוש במחוך, המשך טיפול תרופתי, הוצאת תפרים בחלוף 14 ימים מהניתוח, טיפולי פיזיותרפיה וחופשת מחלה למשך 30 יום.

לאחרונה פנתה האישה לעו"ד ליטל ביבר חייקין ממשרד עורכי הדין ביבר-חייקין-לקואה-הררי מראשון לציון, במטרה למצות את זכויותיה לקבלת פיצוי. עו"ד ביבר חייקין פנתה בשמה של האישה לחברת 'הפול – המאגר הישראלי לביטוחי רכב', שביטחה את האופנוע בביטוח חובה, בניסיון להגיע להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי אובייקטיבי שעל פי הכרעתו ייפסקו הפיצויים שישולמו לאישה. לטענתם, עד היום, כשנתיים וחצי לאחר התאונה, סובלת האישה, בין היתר, מהגבלה בטווח תנועות הגב התחתון ומחוסר יציבות בהליכה והיא נמצאת במעקב רפואי רצוף, בין היתר אצל רופא משפחה ואורתופד.

"האישה זכאית לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד), אשר קובע כי כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, בין אם התאונה ארעה באשמתו ובין אם לא", מסבירה עו"ד ביבר חייקין.

לדבריה: "בהליך משפטי החוסה תחת חוק הפלת"ד, הדרך היחידה להוכיח נזק רפואי המותיר נכות צמיתה, היא באמצעות מינוי מומחה אובייקטיבי אשר בודק את הנפגע, וקובע את שיעור נכותו. לכן, ככל שלא תהיה הסכמה למינוי מומחה כאמור, תוגש התביעה לבית המשפט ובית המשפט ימנה מומחה אובייקטיבי מטעמו".

סיפור מעניין שעשוי להיות נוגע לכל רוכב דו-גלגלי, שכן על כל רוכב לדעת את זכויותיו בכל הנוגע לנזקי גוף בעת רכיבה על אופנוע. נמשיך לעדכן.

הסופה 'ברברה' מכה בישראל וגורמת בין היתר לנזקי רכוש. ביממה האחרונה דווח על עצים שפגעו בכלים דו-גלגליים ועל פרטי רכוש שהתעופפו ברוח והסבו נזקים לקטנועים ולאופנועים. מי יפצה את בעלי הדו"ג שניזוקו, היכן מתחילה ונגמרת האחריות של הרשות המקומית, וכיצד יפסוק בית המשפט במקרה של תאונה שאירעה בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים? עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין, מומחה לדיני ביטוח ותעבורה, משיב על השאלות המהותיות בנושא.

עץ קרס על האופנוע שלי וגרם לו לנזק. את מי אני תובע?

תלוי היכן נשתל העץ. אם מדובר על עץ ששתול בבית מגורים – הכתובת לכך היא בעלי הקרקע ו/או מי שעושה בו שימוש. אם העץ נשתל בבית משותף – ועד הבית הוא הכתובת. עץ שנשתל ומטופל היטב אינו אמור לקרוס גם בעת סערה. במקרה שנגרם נזק, ייאלצו בעלי הקרקע להוכיח שהעץ טופל כנדרש. שונה הדבר אם היה מדובר על סערה כמו הוריקן שעוצמתה משמעותיות גדולה. עם כל הכבוד ל'ברברה', מדובר על מיתוג כסערה ולא על אירוע אקלימי חריג בחורף שאותו לא ניתן לצפות.

למעשה, בשנים האחרונות חל תהליך חזרה בתשובה המוני של רבות מהרשויות המקומיות בישראל, שאילו לא כן, אין הסבר אחר לטענה השכיחה על פיה כל נפילה של עץ ופגיעה ברכב מקורה בכוח עליון.

כך למשל, במקרה שאירע בחודש ינואר 2018, בו שני רכבים רוסקו על-ידי עץ שקרס עליהם. באופן כמעט אוטומטי טענה הרשות כי הפגיעה אירעה בשל כוח עליון, כמובן. אלא שבמהלך חקירת הנתבעת התגלה כי זו לא טרחה לבדוק, גם לא בדיעבד, את סיבת קריסת העץ (למשל בבדיקה אגרונומית / מעבדתית) ואת מצב העץ. כב' הרשם הבכיר אבי כהן מתח ביקורת על היתממותה, וכתב כי התנהלות זו אינה סבירה ומצופה ממנה כרשות מקומית שתבדוק את סיבת קריסתו ולא תפטור את עצמה בהנחת עבודה כללית כזו. ככלל, אף אם אכן מדובר על כוח עליון ועל תופעת טבע חריגה, עדיין הרשות אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה הזו ולפטור את עצמה מאחריות. עץ אינו אמור ליפול סתם כך, גם לא בשל סערה חזקה, אלא אם לא גזמו ותחזקו אותו כראוי

בור נפער בכביש בשל תנאי מזג האוויר, מה שהוביל לנזק לדו-גלגלי. מה הן זכויותיו של בעלי הכלי שניזוק?

תחזוקת הדרכים הציבוריות מתבצעת בכמה שיטות שתכליתן לשפר את בטיחות המשתמשים בדרכים שבתחומי הרשות המקומית ולשמור על רמת השירות שמספקת הרשות לתושביה. השיטות העיקריות הן תחזוקה תקופתית מונעת המתבצעת אחת לכמה שנים למניעת התדרדרות של מצב הדרכים (תחזוקה מונעת), תחזוקה שוטפת של הדרכים המתבצעת במהלך השנה כדי לשמור על הקיים (תחזוקה שוטפת), וטיפול מיידי במפגעים שאירעו בדרכים (תחזוקת שבר). שאלת האחריות ושיעור הרשלנות של הרשות תלויה במספר גורמים, ובכלל זה באופן היווצרות הבור או המפגע. אם מדובר על בור שנפער בכביש בשל תחזוקה מונעת או שוטפת שלא בוצעה כהלכה, לא מן הנמנע שבית המשפט יקבע כי מדובר על התרשלות מצידה של הרשות. ישנם מקרים מובהקים יותר כמו בור שנפער מדי חורף – מקרה אשר מבסס עוד יותר את טענת ההתרשלות של הרשות.

טענה נוספת שאוהבת הרשויות להתגונן מאחוריה היא שהמפגע אינו קיצוני, ועובדה היא שרכבים או הולכי רגל אחרים לא ניזוקו. אלא שבתי המשפט הבהירו לא אחת כי הדבר משול לזאב בעור של כבש, ודווקא מפגע קיצוני עשוי היה להזהיר את התובעת ואת עוברי הדרך מפניו ואילו מפגע לכאורה קטן שאינו בולט למרחק עלול בהחלט לשם מכשול בפני הנהגים והולכי הרגל שאינם צופים את קיומו.

הקטנוע שלי הוצף במים וניזוק. כיצד עלי לפעול?

בעל אופנוע שיש ברשותו ביטוח מקיף זכאי לפנות לחברת הביטוח שמבטחת אותו. אם יוכח שההצפה נגרמה בשל רשלנות של רשות מקומית, הוא יכול להגיש כנגדה תביעה על מלוא סכום הנזק, או לחילופין לממש את זכאותו לתבוע את המבטחת שלו ולאחר מכן להגיש תביעה כנגד הרשות אך ורק בגין ההפסדים שנגרמו לו, כלומר ההשתתפות העצמית אותה שילם לה וההפסד שנגרם לו כתוצאה מהתייקרות הפוליסה.

האופנוע שלי נפל כתוצאה מהרוח וניזוק. האם מדובר על אירוע ביטוחי שמכוסה בפוליסת מקיף?

כן. ביטוח מקיף לאופנוע מקנה הגנה ביטוחית מפני מגוון רחב של מקרי נזק, ביניהם שריפה, פגיעת ברק, התפוצצות, התלקחות, התנגשות, התהפכות, תאונה מכל סוג, גניבה ונזק שנגרם תוך כדי ניסיון הגניבה, מעשה זדון, ונזקי טבע כגון שיטפון וסערה.

רכב פגע בי במהלך נסיעה. לטענתו, הוא לא הבחין בי בגלל תנאי ראות לקויים ביותר ולפיכך אינו אשם.

בעלי הרכב יכול לטעון כאוות נפשו, אולם הצדק בצידו של הרוכב. לשון הפסיקה מצפה מבעל רכב להתאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך, ואם אינו יכול לנהוג בבטחה – עליו לעצור את הרכב בצידי הכביש עד להתבהרות מזג האוויר. למעשה, בתי המשפט קבעו לא פעם שמצופה מכלל המשתמשים בכביש לפעול ביתר זהירות בתנאי מזג אוויר קשים.

האם קיים קשר בין תנאי מזג האוויר לבין היכולת של מכשירי מדידת מהירות לספק תוצאות מדויקות?

התשובה נחלקת לכמה חלקים: ראשית, מכשירי ממל"ז אסורים לשימוש בעת גשם  או שלג – כך על-פי הוראות השימוש של היצרנית. בהוראות ההפעלה של מכשיר הדבורה BEE III לא מצוין שימוש בגשם, אולם פסיקה של בית המשפט קבעה כי אסור למשטרה למדוד מהירות בעזרת דבורה בתנאי גשם או שלג, כך שדו"ח מהירות שניתן בזמן גשם, כשהרוכב יכול להיכוח שהיה גשום, ייפסל בבית המשפט. לעומת אלו, מכשירי הגאטסו (פרויקט א'3), שמוודדים מהירות בעזרת פסים מגנטיים במרווחים קבועים על הכביש – ניתנים לשימוש בכל מזג אוויר – גם בגשם ובשלג.

האם יכולת המדידה של מכשיר הינשוף מושפעת מתנאי מזג האוויר?

בכל הנוגע להשפעת גשם על מסוגלות מדידתו הרי שאין קשר בין השניים, אולם תנאי לחות קיצוניים יכולים בהחלט לעוות את תוצאות בדיקתו. לצורך ביסוס הנחת העבודה כי תוצאת המדידה הושפעה מתנאי לחות, על הנהג להצטייד בחוות דעת מטאורולוגית.

בשל הצפת הכביש לא התאפשר לי להגיע לדיון וניתן פסק דין בהיעדרי. האם אני זכאי להגיש בקשה לביטול הפסיקה?

אם קיימת סיבה מוצדקת לאי-התייצבות והדבר ניתן לאימות באמצעות אסמכתאות אשר יצורפו לבקשה, ייתכן שבית המשפט יסכים לבטל את פסק הדין ולתת לנהג אפשרות נוספת לדון בתיקו. בכל מקרה הדבר מצריך כתיבת בקשה מסודרת ומפורטת לבית המשפט, שיבחן את הנושא בהתאם לחריגות תנאי מזג האוויר והאופן בו הוא השפיע על התנועה בכביש.

רכבו בזהירות, בהתאם לחוק ובעיקר בהתאם לתנאי הדרך, הגדילו מרווחי בטיחות וחזרו הביתה בשלום.

רוכב לא שמר מרחק, נכנס בחלקו האחורי של רכב שנסע לפניו וכמעט איבד את חייו. המדינה הגישה נגדו כתב אישום חמור, אך בסופו של דבר הוא זוכה לחלוטין. למה? בגלל גרגר אבק.

קריאה של כתב האישום שהוגש כנגד רוכב האופנוע אינה מותירה מקום לספק: הרוכב אשם. באחד מימי פברואר 2021 בשעות אחה"צ הרוכב נסע בכביש 4 מצפון לדרום, ולא שמר מרחק מהרכב שלפניו. בנקודת זמן מסוימת הנהג האט את הרכב, והרוכב התתנגש בעוצמה בחלקו האחורי של הרכב שלפניו. התוצאה – האופנוע התרסק, הרכב ניזוק באופן קשה, וחמור מכל – הרוכב נפצע באורח קשה, והובהל לבית החולים עם שבר פתוח ברגלו המרוסקת. קיימת אסכולה משפטית שגורסת כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגד רוכב שקיבל כבר את עונשו בדמות פציעה קשה, אך במדינת ישראל החוק לא מייחס לכך חשיבות. אי לכך, זמן לא רב לאחר מכן הוגש כנגד הרוכב כתב אישום שכולל שורה של סעיפים: אי-שמירת מרחק, נהיגה בחוסר זהירות וקלות ראש, ואישום דבר בהתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש.

השאלה היא כיצד ייתכן שבסופו של דבר בית המשפט לתעבורה זיכה אותו ושחרר את הבחור ללא כל עונש? איך תאונה בנסיבות שמצביעות על רשלנות מובהקת של רוכב מסתיימת בזיכוי מוחלט ומהדהד? התשובה לכך טמונה בגרגר אבק. הנאשם אמנם הודה בכל האמור בכתב האישום לעניין אופן התרחשות התאונה ותוצאותיה, אלא שטען טענת הגנה לפיה היא התרחשה בשל אובדן שליטה רגעי, גוף זר חדר לעינו ואילץ אותו לעצום את עיניו באופן בלתי רצוני ובלתי נשלט.

בפרוטוקול הדיון נכתב כי הנאשם העיד שרכב על-גבי אופנועו כשהוא חבוש בקסדה הכוללת משקף, ונסע מעבודתו לכיוון ביתו בנסיעה במהירות של 80-70 קמ"ש. תוך כדי הנסיעה הרגיש כי גוף זר חדר לעינו, וכתוצאה מכך איבד שליטה, ניסה לבלום את האופנוע, אך למרות זאת נכנס ברכב שלפניו בחלקו האחורי.

המדינה מנגד, באמצעות התובע המשטרתי, סירבה לקבל את טענת ההגנה של הרוכב. לדברי נציג התביעה, לאחר שהרוכב הרגיש כי נכנס לו גוף זר לעין, היה עליו לעצור בצד, אך במקום זאת הוא לא האט ועצר את האופנוע אלא המשיך בנסיעתו ואף סטה לנתיב הנגדי, כאשר לא ברור מדוע עצם את עיניו אם אכן הייתה לו קסדה. לדברי התובע "הנאשם אמנם העלה טענה של אובדן שליטה, אולם מדובר בטענה בעלמא כי ייתכן שנכנס לו ריס לעין, אולם לא מדובר בטענה מבוססת והנאשם לא הצליח להוכיחה".

כאמור, בסופו של ההליך החליט בית המשפט לקבל את עמדת ההגנה ולזכות את הנאשם. הסיבה לכך היא כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הרוכב אשם.

עורך הדין אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ומומחה לדיני תעבורה, מסביר כי סעיף 34/ז לחוק העונשין קובע כי אדם אינו נושא באחריות פלילית למעשה עבירה, אלא במקום שהייתה לו בשעה שביצע את מעשה העבירה, היכולת לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו.

לטענתו, בעת התאונה ועובר לה פעל בהיעדר שליטה. הנאשם מנמק כי בזמן הנסיעה ועובר לתאונה נכנס לו גוף זר לעין, אשר גרם לו לעצום את עיניו באופן בלתי רצוני. לדבריו הוא ניסה לבלום, אלא שבאותו זמן האופנוע סטה לשמאל – לנתיב השני, כתוצאה מאובדן שליטת הרוכב על הכלי. מוסיף הנאשם וטוען כי משפקח עיניו ניסה לבלום, אולם לא הספיק והתנגש ברכב שנסע לפניו – רכב אשר במקביל, האט מהירות נסיעתו.

לאור סעיף זה, נכתב בפסק הדין, כי תיאורו של הנאשם מתאים למצב של 'אוטומטיזם' בו פועל האדם, ללא כל יכולת פיזית של בחירה אם לפעול אם לאו. "התנהגותו של הפועל במצב של אוטומטיזם אינה נשלטת ואינה מודרכת על ידו ומה שנעשה על ידו. מעשיו מתרחשים מבלי שבידו האפשרות לבחור אם לעשות זאת אם לאו, כגון בתגובה רפלקסיבית מכנית לאירוע בלתי צפוי".

עוד צוין בפסק הדין כי הנאשם היה עקבי בגרסתו לאופן קרות התאונה, וכבר בבית החולים לשם פונה מיד לאחר התאונה ציין בפני הרופא עם כניסתו למיון: "באופן פתאומי נכנס דבר מה לעיניו איבד שליטה על האופנוע. החליק על הכביש כאשר התגלגל פעמים רבות. החליק קדימה עד אשר פגע ברכב לפניו". עו"ד ורשה מציין כי סביר להניח שלו טענה זו הייתה מועלת לראשונה במהלך הדיון, גדולים הסיכויים כי בית המשפט לא היה מקבל אותה.

למעשה ציין השופט כי "לא היה בידי הנאשם להביא הוכחה ברורה וחותכת כי אכן נכנס לו גוף זר לעין אשר גרם לו לאיבוד שליטה, אולם מצאתי כי עדותו של הנאשם הייתה אמינה ועקבית".

סוף דבר: הרוכב זוכה מחמת הספק, בגלל גרגר אבק.