תגית: הארלי-דיווידסון

  • הארלי חושפת את הפאן אמריקה 1250 – האדוונצ'ר החדש

    הארלי חושפת את הפאן אמריקה 1250 – האדוונצ'ר החדש

    לצד הברונקס 975, בהארלי-דיווידסון חושפים בתערוכת מילאנו גם את הפאן אמריקה 1250 – האדוונצ'ר החדש והמפתיע של הארלי, שאמור להתחרות באדוונצ'רים האירופאים, ובראשם ה-R1250GS של ב.מ.וו.

    הארלי-דיווידסון פאן אמריקה 1250
    הארלי-דיווידסון פאן אמריקה 1250

    כמו הברונקס 975, גם הפאן אמריקה שהוצג הוא קונספט בלבד (גרסה ראשונית שלו הוצגה מוקדם יותר השנה), אולם הוא נראה מוכן לייצור, ולפי הארלי הוא אכן יגיע לייצור כבר במהלך 2020, כשקרוב לוודאי שהוא יהיה זהה למדי לדגם שהוצג בתערוכה.

    לפאן אמריקה 1250 מנוע וי-טווין 60 מעלות חדש בנפח 1,250 סמ"ק מקורר נוזל, גם הוא מסדרת רבולושן-מקס החדשה, כשבהארלי טוענים ליותר מ-145 כ"ס וכמעט 12.5 קג"מ. המנוע כמובן עומד בתקנות יורו 5.

    מכלולי השלדה נראים איכותיים למדי, כשיש מערכת בולמים אלקטרונית, ככל הנראה גם סמי-אקטיבית, יש מערכת בלמים של ברמבו עם קליפרים רדיאליים, ויש חישוקי שפיצים טיובלס עם צמיגי מישלין ייעודיים עליהם. גם מערכות האלקטרוניקה צפויות לעמוד בחזית הטכנולוגיה, עם מערכת למדידת אינרציה IMU של בוש, ומערכות כמו ABS להטיה בכמה מצבים, מערכת בקרת אחיזה מתקדמת, ומערכות עזר כמו זינוק בעלייה. יהיו כמובן בקרת שיוט וקוויקשיפטר, ויש פנסי LED ומסך TFT צבעוני ומודרני.

    העיצוב נראה מצד אחד פונקציונלי מאוד ומתאים לסגמנט האדוונצ'ר, אך מצד שני מסיכת החזית קשה לעיכול, בעלת מאפיינים הארליסטיים מובהקים, וקצת קשה לראות אותה על אופנוע אדוונצ'ר. אולי נתרגל עם הזמן. כך או כך, ההארלי-דיווידסון פאן אמריקה 1250 יגיע לייצור במהלך 2020, ואז גם יתפרסמו הנתונים המלאים כמו המשקל, מכלולי השלדה ומערכות האלקטרוניקה.

  • הארלי-דיווידסון חושפת את הברונקס 975 – נייקד ספורטיבי

    הארלי-דיווידסון חושפת את הברונקס 975 – נייקד ספורטיבי

    הארלי-דיווידסון מציגה במילאנו את הנייקד החדש, שעליו כבר מסרה פרטים ראשוניים בעבר – הברונקס 975. 

    הארלי-דיווידסון ברונקס 975
    הארלי-דיווידסון ברונקס 975

    הברונקס החדש עושה שימוש במנוע וי-טווין חדש מסדרת רבולושן-מקס, בנפח 975 סמ"ק מקורר נוזל, המפיק כ-116 כ"ס וכמעט 9.7 קג"מ, וככל הנראה בעל מאפיינים ספורטיביים למדי – בטח בהשוואה למנועים של הארלי.

    המנוע החדש הוא גורם נושא עומס מרכזי בשלדת הברונקס, כך שהמכלול צפוי להיות קשיח למדי, ויש מערכת בולמים שעושה רושם איכותית למדי – עם מזלג הפוך בשרני מלפנים ובולם אחורי בעל מיכל גז מאחור, כששני הצדדים מתכווננים באופן מלא. גם הבלמים איכותיים למדי, כשלראשונה בהרלי משתפים פעולה עם ברמבו ומציידים את הברונקס בקליפרים רדיאליים מונובלוק של החברה האיטלקית. הצמיגים, אגב, של מישלין, וגם זה שיתוף פעולה של הארלי שמתקיים בפעם הראשונה.

    בהארלי עדיין לא משחררים פרטים מלאים כמו משקל, גובה מושב ושאר המפרט הטכני, אולם הברונקס צפוי להגיע עם מערכת אלקטרוניקה מודרנית הכוללת מצבי ניהול מנוע ואופנוע, מערכת בקרת אחיזה מתקדמת, מערכת ABS להטיה, ושאר האלקטרוניקה המודרנית.

    בהארלי-דיווידסון מציינים כי נכון לעכשיו מדובר בגרסת קונספט, אולם הברונקס בתצורתו הנוכחית יגיע לייצור כבר במהלך 2020, והוא כמובן יגיע לישראל.

  • הארלי מחזירה את ה-LiveWire לייצור

    הארלי מחזירה את ה-LiveWire לייצור

    לאור בעיות שהתגלו במערכת הטעינה של האופנוע החשמלי החדש ומדובר של הארלי-דיווידסון, ה-LiveWire, החברה ממילווקי השהתה את קו הייצור של האופנוע והמסירות ללקוחות. מספר ימים לאחר מכן אותרה לטענתם הבעיה והכל חוזר לשגרה.

    הסיבה, לטענת הארלי-דיווידסון, לנקיטת הצעד הדרסטי והרע מאוד מבחינת יחסי ציבור, הייתה תקלה שאותרה לאופנוע בודד. בהחלטה אמיצה (או טיפשית) הוחלט לא לבצע 'ריקול' אלא פשוט לסגור את כל מערך הייצור והמסירות עד שיתברר מה הייתה הבעיה במטען המהיר. מהות התקלה, אגב, לא פורסמה על-ידי הארלי.

    הטיפול של הארלי בנושא יצר גל פרסום שלילי בעולם, בתחום שהוא גם כך מעורר לא מעט אנטגוניזם וחשד. כעת בהארלי הודיעו שהייצור והמסירות יחזרו לסדרם. נקווה בשבילם שהתקלה באמת נפתרה.

  • הארלי-דיווידסון משהה את פיתוח ה-LiveWire החשמלי

    הארלי-דיווידסון משהה את פיתוח ה-LiveWire החשמלי

    לאור בעיות שהתגלו במערכת הטעינה של האופנוע החשמלי החדש ומדובר של הארלי-דיווידסון, ה-LiveWire, החברה ממילווקי משהה את קו הייצור של האופנוע והמסירות ללקוחות.

    ה-LiveWire החשמלי החדש של הארלי, עליו עובדים בחברה כבר יותר מ-5 שנים, נועד להכניס את הארלי-דיווידסון לעתיד ולפתוח עבורה שווקים וקהלים חדשים. תקוות רבות נתלו באופנוע, למרות ביקורות על מחירו המאוד גבוה – 30,000$ בארה"ב. הלילה האמריקאים הודיעו שלאור בעיות שנתגלו במטען הביתי – אותו מטען איטי שמיועד לטעינת לילה – על הרוכשים שקיבלו את ה-LiveWire להשתמש אך ורק במטען ה-DC המהיר. לבינתיים בהארלי מעכבים את העבודה על פס הייצור ואינם משחררים אופנועים שהוזמנו עד לאבחון ופתרון הבעיה.

    ההספק המרבי של ה-LiveWire הוא 105 כ"ס עם 12 קג"מ, והוא שוקל כ-250 ק"ג. שלדת ה-LiveWire עשויה מאלומיניום עם בולמי שוואה מלפנים ומאחור – SFF-BP 43 מ"מ מפנים ו-BFRC-lite מאחור – שניהם עם כיוונים מלאים. ה-LiveWire מצויד בחבילת אלקטרוניקה מכובדת מאוד. ראשית יש יחידת IMU למדידת אינרציה, ובהמשך ישיר יש בקרת אחיזה מתקדמת ומערכת ABS לפניות. אבל בנוסף, האופנוע החשמלי של הארלי-דיווידסון מציע אפשרויות חיבור ושליטה מתקדמות מאוד דרך מסך ה-TFT והאפליקציה הייעודית לסמארטפון. מעבר לשיחות, הודעות, שמיעת מוזיקה והוראות ניווט, האפליקציה גם תעדכן את הרוכב בנתוני הסוללה – כמו טווח רכיבה, אחוז קיבול נותר בסוללה, זמן טעינה וכו'. יחידת ה-GPS הפנימית של האופנוע גם תאפשר לרוכב לעקוב אחרי האופנוע במקרה שנגנב, וכן לתת לרוכב התראות כאלה ואחרות על נגיעה באופנוע.

    החדשות הן כרגע כאב ראש גדול לחברה האמריקאית, שטרם רשמה עליות במכירות הדועכות שלה בארה"ב הביתית וברחבי העולם. הכיוון החשמלי, יחד עם אופנוע האדוונצ'ר – פאן אמריקה, והסטריטפייטר החדשים, אמורים להוות כוח משמעותי לליין דגמי שנת 2020 שלהם, כשכולם יחד אמורים לגדיל את המאזנים.

  • המסע החשמלי החדש של יואן מק'גרגור וצ'ארלי בורמן

    המסע החשמלי החדש של יואן מק'גרגור וצ'ארלי בורמן

    השחקן יואן מק'גרגור, שותפו צ'ארלי בורמן והצלם קלאודיו ון-פלטה, התפרסמו דרך שני מסעות אופנועים בעשור הקודם. כעת הם יוצאים למסע ארוך חדש, והפעם לא עם ה-GS המזוהים איתם, אלא עם לא פחות מאשר הארלי-דיווידסון LiveWire החשמליים.

    המסע הראשון של החבורה היה בשנת 2004, שם רכבו על אופנועי ב.מ.וו  R1150GS אדוונצ'ר מלונדון ועד ניו-יורק בדרך הארוכה מזרחה. המסע, שעבר דרך אירופה, אסיה ואלסקה, נמדד ב-35,960 ק"מ ו-3.5 חודשים. המסע – Long Way Round – הפך לסדרת וידאו וספר רב-מכר.

    המסע השני היה בשנת 2007 ויצא מסקוטלנד ועד דרום אפריקה. אופנועי הב.מ.וו R1200GS כיסו 17 מדינות ו-19,500 ק"מ בשלושה חודשים. גם פה – והפעם בשם Long Way Down – המסע פורסם דרך סדרת סרטי DVD של ה-BBC וספר רב-מכר.

    מק'גרגור וההארלי LiveWire
    מק'גרגור וההארלי LiveWire

    לשנת 2019, הצמד וצוות הסיוע שלהם יוצאים למסע נוסף – על טהרת החשמל. הפעם הם ירכבו על האופנוע החשמלי החדש של הארלי-דיווידסון – ה-LiveWire (קראו עליו כאן). הם ילוו גם בטנדרים החשמליים של Rivian R1T המגניבים לא פחות. האופנועים שלהם לא יהיו במצב סדרתי כמובן, אלא עם מהלך מתלה ארוך יותר, חישוקי שפיצים (להבדיל מיצוקים) עם גלגל קדמי בקוטר 19″ (לעומת 17″ במקור) ושפצורים נוספים שיאפשרו להארלים לעבור בתווי שטח קשוח. המסע – הפעם בשם Long Way Up –  צפוי לכסות כ-13,000 ק"מ מדרום לצפון אמריקה, ככל הנראה עד ללוס-אנג'לס. לא פשוט בהתחשב בטווח המשוער שטעינה מלאה יכולה להעניק, שעומד על כ-150 ק"מ, ובטח פחות בתנאים קשים.

    שווה לעקוב אחריהם ולבחון את מסעות העבר בערוץ היוטיוב שלהם.

    הטריילר מהמסע הראשון שלהם:

    https://youtu.be/4-0uBcnmE2M

  • הארלי-דיווידסון בכמעט מיליון דולר

    הארלי-דיווידסון בכמעט מיליון דולר

    כמה הייתם משלמים עבור הארלי בן 43 שהיה שייך למלך רוקנרול בעצמו, אלביס פרסלי? ובכן, מישהו שילם כמעט מיליון דולר.

    הארלי-דיווידסון מדגם FLH 1200 אלקטרה-גלייד מודל 1976 נקנה על-ידי אלביס פרסלי מספר חודשים לפני מותו, והוא הספיק לרכוב עליו 201 ק"מ בלבד (126 מיילים ליתר דיוק). לאחר מותו האופנוע נקנה על-ידי אדם פרטי בתמורה ל-20 אלף דולר, והוצג מאז במוזיאון. לאחרונה עמד למכירה פומבית, כשיעד המחיר עמד על שני מיליון דולר, כך שמחיר הרכישה הסופי של 800,000$ יכול להיחשב לאכזבה. אך עדיין, זהו מחיר ראוי לציון.

    האלקטרה גלייד נושא מנוע וי-טווין בנפח 1,206 סמ"ק מקורר אוויר, והוא סיפק – כאמור בשנת 1976 – כ-54 כ"ס ב-5,150 סל"ד. ארבעת ההילוכים הצליחו להביא את 345 הקילוגרמים שלו למהירות מירבית של 135 קמ"ש.

    כמה אתם הייתם משלמים על דבר כזה?

    126 מיילים על השעון
    126 מיילים על השעון

    אלביס5

    אלביס7

  • בהארלי מפתחים בקרת שיוט אדפטיבית לרכיבה קבוצתית

    בהארלי מפתחים בקרת שיוט אדפטיבית לרכיבה קבוצתית

    בהארלי-דיווידסון עובדים על פיתוח מעניין לעתיד הקרוב – בקרת שיוט אדפטיבית מבוססת לייזר, שתתן מענה לרכיבה בקבוצה.

    החידוש הטכנולוגי המעניין הוא מערכת מבוססת לייזר המזכירה את המערכות שהוצגו על-ידי דוקאטי וק.ט.מ, אשר תורכב על דגמי הפרימיום בשנת 2020 – המולטיסטרדה V4 וה-1290 סופר-אדוונצ'ר S בהתאמה, וגם את המערכת של Ride Vision הישראלית. הייעוד הראשון של המערכת המבוססת על מספר חיישנים – כולל חיישני רדאר קדמי ואחורי – לספק התראות לרוכב על עצמים הנכנסים למרחב האופנוע כמו מכוניות או מכשולים, ועל-ידי כך להגביר את הבטיחות האקטיבית. אנו יודעים שהמערכות יודעות גם לתת מענה לבקרת שיוט אדפטיבית, אשר מאפשרת – דרך המצערת החשמלית ומערכת הבלימה – לווסת את מהירות האופנוע בהתאם לתנועה מלפנים, ללא התערבות הרוכב.

    החידוש שהארלי מציעים, על-בסיס התרשימים שהוגשו למשרד הפטנטים, הוא היכולת להבדיל בין רכב לאופנוע – וזאת ככל הנראה על בסיס מצלמה שתתווסף למערכת. היכולת להבדיל תאפשר לתכנת את האופנוע להתאים את מהירות הנסיעה בצורה קבוצתית בהתאם למוביל. בהארלי התייחסו גם לאפשרות שהאופנוע מלפנים עוקף רכב בכך שבמסך תופיע אינדיקציה לסוג הרכב עליו המערכת ננעלה.

    המערכת צפויה להיכנס לדגמי 2021 של הארלי, והיא תוצע כאופציה במרבית דגמיה החדשים שהוצגו לאחרונה, לרבות האדוונצ'ר שעיצובו שנוי במחלוקת.

    POM365JPSGQIUYMQJ34JWVTBIA

    harley-board

  • הארלי-דיווידסון: עובדים על מנוע וי-טווין חדש

    הארלי-דיווידסון: עובדים על מנוע וי-טווין חדש

    בהארלי ממשיכים לפתח את המנועים המייחדים אותם ועובדים על מנוע וי-טווין חדש ומקורר אוויר – 3 שנים אחרי שהוצג מנוע המילווקי אייט.

    בתרשים פטנט שהוגש למשרד הפטנטים בארה"ב נראה שבהארלי עובדים על מנוע חדש עם מערכת שסתומים חדשה בראש המנוע שתאפשר נשימה בסל"ד גבוה יותר – לעומת משפחת מנועי המילווקי אייט (בתמונה בראש הידיעה) שהוצגה ב-2016. בתרשים אנו רואים שלכל אחד משני הצילינדרים יהיו ארבעה שסתומים (כמו במנוע הנוכחי) אך בצידי הצילינדרים יהיו מוטות-דחיף (pushrods) שיתפעלו את השסתומים.

    מערכת מוטות הדחיפים היא זאת שמעבירה את התנועה הקווית מגל הזיזים אל הנדנדים, ודרכם אל השסתומים שנמצאים בראש המנוע, ומאפשרת את סגירתם ופתיחתם. הדבר צפוי להעלות את גבול סיבובי המנוע לכיוון ה-7,000 סל"ד לעומת 5,500 סל"ד במנועים הקיימים.

    קרוב לוודאי שדור המנועים החדש ייחשף בדגמי 2021. נמשיך לעדכן.

    Harley-Davidson-Pushrod-Patent-article169Gallery-3914c64-1621841-1-1024x576

  • יומן מסע: שבועיים בארה"ב על הארלי-דיווידסון

    יומן מסע: שבועיים בארה"ב על הארלי-דיווידסון

    כתב: שרון בבלי

    גוד מורנינג אמריקה – היום הראשון

    אחרי טיסה מעייפת במיוחד הגענו ללוס אנג'לס בטיסת המשך מפולין. מישהו החליט לקרוא למטוס 'דרימליינר' אבל על השינה שלי זה לא עשה רושם וספרתי כל ק"מ עד ההגעה.

    שכרנו רכב ליומיים הקרובים לקחנו GMC ארוכה שבשיטוט איתה בעיר אנחנו מרגישים כמו אנשי FBI. קבוצת ילדים ברכב סמוך נופפה לנו לשלום ואני החזרתי להם בנפנוף מלא חשיבות. התמקמנו במוטל שידע ימים טובים יותר. השיקול בבחירתו היה שהוא צמוד לסוכנות הארלי-דיווידסון שממנה אנחנו לוקחים את האופנועים. בערב יצאנו למסעדה מקסיקנית עם מנות מוגזמות בעליל, אפילו דוד עברון לא סיים את הצלחת, נפלנו למיטות קרועים לגזרים ממתינים שאדון ג'ט-לג יעיר אותנו באמצע הלילה, והוא אכן לא אכזב.

    Harley-Trip-USA-017

    היום השנייום התקלות הקטנות

    לאחר ארוחת בוקר על שני בלוקים ברחוב בחברת מספר הומלסים, יצאנו עם הוואן לגלות מעט את העיר. מסתבר שהאופנועים יחכו לנו בשדה התעופה ולא במקום שנקבע (עניין פעוט של כשעה נסיעה), וכך מצאנו את עצמנו מודדים את האוטוסטרדות של LA הלוך ושוב. החזרנו את הרכב ולעת ערב הנחנו את עכוזינו על-גבי סוסי הברזל. קצת הסברים ואנחנו יוצאים לרחובות האפלים של LA. בקושי הספקנו להתפעל מאדיבות הנהגים המקומיים כשהם רואים 8 אופנועים יוצאי חלציהם, והופ… עוד תקלה. בעת רכיבה פקק השמן באופנוע שלי קפץ החוצה והשאיר אותי פעור פה ועם כתם שמן חם במכנסיים. לאחר מספר דקות הגיע עזרה, הכלים נפרסו, מסנן האוויר הוסר ונשם סורר נפתח. המשכנו בדרכנו למלון, סיימנו את היום שוב בארוחת ערב על שני בלוקים בחברת ההומלסים. מחר יוצאים למסע הגדול.

    Harley-Trip-USA-001

    היום השלישי – 450 ק"מ של עונג

    הג'ט-לג עדיין לא רוצה לעזוב. גררנו את עצמנו מהמיטות ויצאנו ליום הרכיבה הראשון. את הבוקר פתחנו בפקק עצום בגודלו שחימם את אשכינו לרמת שקשוקה חריפה, אבל באמצע היום נכנסנו לכביש 66 שנתן לנו תחושה שאנחנו מלכי העולם. השלטים בדרך טענו שהכביש משובש, אבל הכביש לא ממש הסכים עם השלטים חוץ מקטעים קצרים מאוד.

    מזג האוויר השתנה מחם לקר ומקר לחם, הנוף מדברי מדהים, קטעים ממנו נראים ככביש אל האופק שאין לו סוף.

    המשכנו דרך העיירה נידלס וחצינו למדינת נוואדה. סיימנו את היום בלאפלין, עיירה מיוחדת שיש בה יותר בתי קזינו מתושבים. ככה זה כשמותר להמר.

    שילמנו מחיר מופקע של 27 דולר ללילה לחדר זוגי מעולה – העיקר שתהמר בתקווה שתפסיד. אני מהמר שאחרי ארוחת הערב כולנו נופלים למיטות עד שהג'ט-לג יטריף אותנו שוב.

    Harley-Trip-USA-003

    היום הרביעי

    אחרי לילה בעיר לפלין – עיר ההימורים לגיל השלישי ולמעוטי יכולת – יצאנו לדרכנו. חצינו את הגבול למדינת אריזונה והמשכנו על כביש 66. עצרנו בעיירה אוטמן, עיירת כורים שהפכה לעיירת חמורים, בתי עץ בסגנון מערבונים, חרשי עור, מסעדות וחנויות מזכרות בסגנון המערב הפרוע. מישהו החליט שהתיירים צריכים להאכיל את החמורים שלו שמסתובבים כאטרקציה תיירותית ולגמרי תופסים תחת – תרתי משמע.

    המשכנו למוזיאון כביש 66 בקינגמאן. משהו במוזיאון גרם לירידה מסוכנת של רמות השומן בדם, אז נכנסנו לאכול צהריים, כמובן בורגר, ונרגענו. משם דרך כבישים שאינם נגמרים המשכנו במסע. מזג האוויר נפלא, 8 האופנועים דוהרים קדימה כרכבת, והלב מתמלא באושר שקשה לתאר. יד נאלמת ציירה לנו נוף שכאילו לקוח מהאגדות. בין לבין עצרנו בעיירות מיוחדות לאורך הכביש, מסעדות, תחנות דלק, חנויות, רכבים ישנים – הכל כאילו לקוח מסרט ואנחנו שחקנים ראשיים לרגע. את היום סגרנו בעיירה וויליאמס היפיפייה ובארוחה במסעדה תאילנדית מוצלחת.

    Harley-Trip-USA-002

    היום החמישי – עדיין באריזונה

    אחרי לילה שלם של שינה שהופרע רק מרכבת שחלפה בסמוך למלון, התעוררנו בוויליאמס הקרירה. ארוחת הבוקר כללה בעיקר דברים צהובים כמו ופל אמריקאי, חמאה, טוסטים, קורנפלקס, מיץ תפוזים לא טבעי ומיץ תפוחים מתוק להחריד.

    קנינו כרטיס כניסה לגרנד קניון והערנו את סוסי הברזל. אחרי שלושה ימי רכיבה יש דעות לכאן ולכאן בקרב חברי הקבוצה לגבי האופנועים. על הסופטייל הריטג' שעליו אני רוכב יש לי בעיקר מחמאות. כמעט מושלם.

    עזבנו את כביש 66 ועלינו לכביש שהוביל אותנו לשמורת הגרנד קניון. הגענו לתצפית מדהימה שהעתיקה את נשימתנו וסימרה את שיערותינו.

    אחרי שהסדרנו נשימה והסתרקנו יצאנו מהשמורה ברכיבה לכיוון היער הלאומי קאיבב. באופק הרים מושלגים, מסביב הכול ירוק, שהופך לחום, ואחרי עוד זמן קצר הרים צחיחים ואדומים מעוטרים בסלעים חדים ולמרגלותיהם צריפים של אינדיאנים. בירכנו ובורכנו לשלום והמשכנו לכיוון Horse Shoe.

    העמדנו את האופנועים וצעדנו בחול כקילומטר לכל כיוון לראות את אחד המראות המרתקים – נהר הקולורדו מתעקל ומסתובב סביב סלע עצום ועקשן שלא הצליח להכניע.

    המשכנו לביקור קצר בסכר לייק פאוול המרשים, ועזבנו את אריזונה. ברוכים הבאים ליוטה. עצרנו במלון דרכים בעיירה נידחת בשם Big Water ללילה.

    לרוב אנחנו רוכבים בכבישים לא עמוסים, אך אדיבות הנהגים האמריקאים בולטת וניכר עליהם שהם מעריכים קבוצות אופנועים, ולמשל נותנים זכות קדימה גם כשלא חייבים. תענוג.

    אנחנו בנקודה הצפון מזרחית של המסלול שלנו, וממחר רוכבים מערבה.

    Harley-Trip-USA-019

    היום השישי – 3 מדינות ביום אחד

    אחרי לילה שקט במיוחד ב-Big Water – אורחן מבודד למי שלא מוצא מקום לינה בפייג' – ואחרי ארוחת בוקר צהובה כרגיל, יצאנו לכיוון פארק ציון (Zion). הדרך ירוקה משולבת עם הרים אדמדמים, ושוב חוצים את הגבול לאריזונה. הגענו לכניסה המזרחית של הפארק. הפתעה: דווקא הפארק עם השם הכי ציוני לא הקל עלינו, ובכניסה המזרחית שממנה התכוונו להיכנס ולנוע מערבה בתוך הפארק היו עבודות והפארק היה חסום למעבר מערבה. החלטנו שעל פארק ציון לא מוותרים אף על פי שלהיכנס מהכניסה המערבית האריך לנו את המסלול שהיה מלכתחילה הארוך ביותר ליום הרכיבה הנוכחי. נכנסנו לפארק ושוב חווינו אכזבה: אי אפשר לרכוב עם האופנועים מזרחה על הדרך הראשית, וניתן להשתמש אך ורק בשאטלים לכניסה לפארק. מה לחבורת גברים מסוקסים כמונו ולאוטובוס? מילא אוטובוס עם חלונות גדולים שמתאים למשימה, אבל לשאטל הזה היו חלונות עם יותר אלומיניום מזכוכית, מה שגרם לחוסר רצון להביט החוצה ובטח שלא להצליח לצלם משהו.

    מאוכזבים משהו המשכנו ברכיבה ארוכה לכיוון לאס וגאס. חצינו את הגבול לנוואדה באור אחרון. חמישים ק"מ ויותר לפני לאס וגאס, בחשיכה מוחלטת, מבחינים בהילה שמייצרת עיר החטאים וצובעת את השמיים באור כתמתם. ההילה הזו היא רק ההכנה למראה של העיר המופרעת והמוגזמת ביותר בארה"ב, שמתגלית כמעט במפתיע. השינוי בין רכיבה במדבר בלילה שעות ארוכות בחשיכה מוחלטת לבין מראה העיר המוארת שנפרס מקצה לקצה, גרם לי לפלוט צעקת אושר לתוך הקסדה. התמקמנו במלון פלאנט הוליווד על הסטריפ, וסיימנו יום ארוך ומתיש עם חיוך על השפתיים. בסך הכל רכבנו היום 660 ק"מ בתנאים לא אופטימליים, בחום, ברוחות צד ובחשיכה. בלאס וגאס נשהה שני לילות של חופשה מהחופשה.

    Harley-Trip-USA-020

    היום השביעי – נוואדה, לאס וגאס

    היום יום מנוחה וקניות. העברנו את היום בסוכנות הארלי-דיווידסון, סדנת בניית האופנועים קאוונטי קאסטומס שמייצרים ומקסטמים אופנועים ומכוניות, רכשנו אביזרים בסייקל גיר, ובעיקר נחנו לקראת המסע שממשיך מחר.

    לאס וגאס מדהימה. מופרעת, חמה, מבעבעת – הכל ביחד. בחורות בלבוש מינימלי מסתובבות ברחובות, בתי קזינו עם שחקנים שלא ברור להם אם יום או לילה בחוץ, ערב רב של תיירים מכל העולם, ועל הכל מרחף ענן ריחני של מריחואנה. העיר הזאת דלוקה תמידית. סיימנו את היום במסעדת המבורגרים של השף גורדון ראמזי. היה שווה את הקלוריות.

    Harley-Trip-USA-008

    היום השמיני

    בוקר טוב ואגס. באופן אישי שמחתי לעזוב אותה. משהו בהמולה הבלתי נגמרת בעיר פשוט מתיש ומעייף גם אם לא עושים כלום. אחרי יומיים בוגאס שלא נגענו באופנועים, שמחנו לחזור אליהם.

    יצאנו לרכיבה אחרי קפה ומאפה בסטארבקס מתחת למלון. מזג האוויר היה מצוין ולא רמז למה שהולך להיות בהמשך. חצינו לקליפורניה ורכבנו לשמורת הטבע Death Vally. מי שמבקש לרכוב במקום שנקרא 'עמק המוות' שייקח בחשבון שיהיה חום מהגיהינום: 42 מעלות מלמעלה והארלי רותח מלמטה – מתכון לבישול ארוך של האשכים. עמק המוות הוא המקום הנמוך ביותר באמריקות – 86 מטרים מתחת לפני הים. נוף יפה דומה לערבה, אך הרבה יותר פראי והרבה יותר גדול, כיאה לשמורה באמריקה. הבדלי הטמפרטורות היו של לפחות 10 מעלות בין החלקים הנמוכים לגבוהים.

    בעיירה אולנצ'ה עשינו הפסקת קפה דלוח ופושר. המשכנו בדרך דרומה לעיירה רידג'קרסט. הדרך מיוחדת – מצד ימין הרים ירוקים ומצד שמאל הרים יבשים שמהווים את הגבול של עמק המוות. ברידג'קרסט מעבירים את הלילה. עיירה אמריקאית מנומנמת. נהדר אחרי וגאס.

    Harley-Trip-USA-014

    היום התשיעי – קליפורניה

    היום התחיל ברידג'קרסט בארוחת בוקר צהובה, כרגיל. היום בתפריט תפירה של 320 ק"מ מנהלתיים ללא אתרים מיוחדים. בכוונתנו היה להגיע לסקויה פארק, ולאחר מכן ללון בויסיליה.

    היום משמעת הרכיבה התרופפה מעט, והעונש לא אחר להגיע: אף על פי שאנו רוכבים עם מוביל, מאסף מספרי ברזל במיקום קבוע עם קשר עין רצוף ונהלים ברורים – נוצר נתק בקבוצה.

    לאחר כ-40 דקות הקבוצה אוחדה, הנהלים חודדו, הלקח נלמד והמשכנו בדרכנו.

    לכל חברי הקבוצה נמאס מהאוכל הטיפוסי האמריקאי. כמה שמחנו שבדרכנו נקרתה מסעדה שכתוב עליה 'שניצל האוס'. מה רבה הייתה אכזבתנו שלא היה בנמצא אפילו שארית שניצל, ונפלנו שוב על המבורגר ונקניקיות בקטשופ וצ'יפס. עקב המרחק הרב שאנו רוכבים, מדי יום ארוחת הצהריים זוכה לזמן מוקצב יחסית קצר ואין לנו פנאי להשקיע בחיפוש.

    בבקרספילד נכנסנו לסוכנות הארלי מרשימה. לא עצומה כמו בוגאס, אבל עדיין פי חמישה מגודל הסוכנות בחולון. בסוכנות מכבדים בקפה, שוקולד ומים.

    המשכנו בדרכנו לכיוון העיירה ויסיליה למרגלות שמורת הסקויה. היום קיבלנו אפטר, ובהחלטה משותפת החלטנו לסיים את היום יחסית מוקדם אחר הצהריים ולעלות לשמורת סקויה מחר בבוקר. טבלנו בבריכת המלון שמימיה ירוקים, ואת הערב סיימנו במסעדה סינית שהגישה לנו קומבינציה של ארוחה מלאה, מרק, מנה ראשונה ועיקרית, וכל זה ב-10 דולר.

    Harley-Trip-USA-013

    היום העשירי – קליפורניה

    בבוקר, לאחר השכמה מוקדמת, קיבלנו ארוחת בוקר מצוינת במונחים אמריקאים במלון בסט ווסטרן בויסיליה.

    לאחר שמילאנו את בטננו הוחלט בלב כבד שנוותר על שמורת הסקויה שתוכננה להיום עקב תחזית קרה במיוחד בשמורה עם סיכוי קל לגשם, שבשילוב עם טמפרטורות נמוכות מאוד סביב ה-0 מעלות עלול להפוך לקרח. וכידוע, קרח ודו-גלגלי לא מסתדרים טוב ביחד.

    הפלגנו לכיוון כללי מערב לכיוון כביש 1 הנושק לאוקיינוס השקט. בדרך חלפנו בין שדות חיטה ותפוחי אדמה בישורת כמו שיש רק באמריקה. בהמשך הנוף השתנה לירוק משובץ בגפנים מכל כיוון וקור מקפיא עצמות.

    עצרנו להוסיף שכבות לבוש. דוד (סנדלים) זוהה כשהוא לובש חליפת גשם שני חלקים ולרגליו נעלים סגורות – כל זאת בלי גשם. מחזה שאפשר לצפות בו פעם במיליון שנה ויירשם בדפי ההיסטוריה של המועדון.

    עצרנו לטעימות יין לחימום הבטן, והמשכנו מערבה עד לחיבור עם כביש 1 והאוקיינוס השקט.

    ביקרנו בהרסט קאסל והתרשמנו מעושרו של איל התקשורת והסרטים וויליאם רנדולף הרסט, שבנה לעצמו טירת מלכים.

    סיימנו את היום במוטל על כביש 1 באזור הרסט סאן סימון, ולשם שינוי התפנקנו בארוחת ערב שכללה בשר אמיתי שלא הונדס ועובד.

    עקב השינוי הבלתי צפוי רכבנו היום 220 ק"מ בלבד. מחר ממשיכים לנוע דרומה על כביש 1.

    Harley-Trip-USA-018

    היום האחד-עשר – קליפורניה

    התעוררנו לחופו של האוקיינוס השקט בסאן סימון, והצפנו מעט על כביש 1 לצפות במגדלור ובפילי הים. בעונה זו של השנה מגיעות הנקבות עם הצאצאים ללא הזכרים. הצאצאים נולדים במשקל של 35 ק"ג, ועולים 100 ק"ג בחודש הראשון. לאחר הסבר קצר במקום המשכנו דרומה על 1 ועצרנו במפרץ מורו להאכיל את השחפים. ארוחת צהריים אכלנו בסאן לואיס אוביספו. ביקרנו בסמטת המסטיקים, סמטה שמלאה במאות אלפי מסטיקים לעוסים מודבקים על קירות סמטה – ממש דיסקסטינג.

    דרך כביש 1 וכביש 101 הגענו לעיירה סולבאנג, כ-200 ק"מ צפונית ללוס אנג'לס. זוהי עיירה מיוחדת בנוף האמריקאי – עיירת מהגרים שהגיעו מדנמרק ב-1909 וביקשו להקים לעצמם קהילה בקליפורניה. פירוש השם סולבאנג – שדה שטוף שמש. זוהי עיירה יפהפייה, סוג של קפיצה לאירופה של פעם. בסולבאנג נעביר את הלילה האחרון בחברת סוסי הברזל שלנו.

    Harley-Trip-USA-021

    היום השנים-עשר והאחרון – קליפורניה

    הקצנו כמעט יקיצה טבעית בסולבנג, ולאחר ארוחת בוקר בקונדיטוריה מקומית בסמוך למלון התנענו את סוסי הברזל לפס האחרון. המשכנו לנוע על כביש 101 עד לסנטה ברברה, והצטלמנו על הפיר המפורסם. אווירת סיום טירונות באוויר. המשכנו תנועה דרומה על כביש 1, חלפנו על פני בתי 'המסכנות' של מליבו וחצינו את טונה קניון פארק – אזור שנשרף לפני מספר חודשים, אבל האביב מעיר אותו לחיים והגבעות מוריקות משובצות בפרחי בר סגולים.

    זהו, הגענו לנקודת ההחזרה של האופנועים בלוס אנג'לס.

    Harley-Trip-USA-027

    איך מסכמים מסע של כמעט שבועיים?

    קצת מספרים: 8 רוכבים, כ-3,500 ק"מ, ביחד רכבנו כ-28,000 ק"מ ללא תקלות וללא אירועים מיוחדים. רכבנו בנופים משתנים, בקור עז ובחום לוהט, בימים עמוסים יותר וגם פחות, עייפים יותר או פחות, וסיימנו כל יום עם חיוך מרוח וציפייה ליום המחר.

    אנחנו מכירים שנים רבות אחד את השני, את הצדדים הטובים והטובים פחות, למדנו להכיר טוב יותר ולהוקיר אחד את השני. זכינו, וזו לא קלישאה.

    14 ימים בלי מרווחי נשימה אחד מהשני, במסע שהוא לא תמיד רק כיף וטומן בחובו גם מאמץ לא קטן, יכול בקלות להיגרר לכעס ועצבים. כולנו ידענו איך לגרום למסע הזה להצליח וכולנו תרמנו לאווירה הטובה.

    תודה מיוחדת מגיעה לאדם מיוחד מאוד, משלב הרעיון שבתחילה נשמע לנו מופרך, דרך שלב ההזמנות, התכנון והציפייה, ולבסוף גם ההובלה של הטיול. אורן, בשם כולנו – תודה רבה.

    ומילה קטנה על המכונה המדהימה – במקרה שלנו הארלי-דיווידסון. היפנים מאמינים שלחפצים יש נשמה, בדומה לאנשים. אופנוע הוא בהחלט הוכחה לכך. ביד מאומנת בנוף מתאים ועם החבורה הנכונה, המכונה הזו הזיזה את הנשמה ולא רק את הגוף. היו לנו תחושות התעלות שזר לא יבין אותם. הספיק לנו להביט אחד בשני ולהבין כמה ברי מזל אנחנו שאנחנו מי שאנחנו.

    עוד תודה מגיעה לבנות הזוג שלנו. אני טוען ש-90 אחוז מאושרו של אדם טמון בבן / בת הזוג. תודה על הפרגון שאינו מובן מאליו ועל הליווי הצמוד שלכן, המילים החמות והעידוד.

    ובסופו של דבר גם תודה לאל ששמר עלינו.

  • הארלי-דיווידסון: האדוונצ'ר והסטריטפייטר החדשים ל-2020

    הארלי-דיווידסון: האדוונצ'ר והסטריטפייטר החדשים ל-2020

    שני דגמים חדשים נוספים להארלי -דיווידסון ב-2020: אדוונצ'ר טווין מפלצתי בשם פאן-אמריקה וסטריטפייטר סקסי.

    באמת הבענו תמיהה שבהארלי לא בחרו לחשוף את שני הדגמים בהודעה לעיתונות שלהם לדגמי 2020 – כנראה שרצו לשמור את הבמה ל-Low Rider S המגניב שלהם. על שני הדגמים החדשים לגמרי, שמכניסים את היצרן ממילווקי לנישות חדשות שאמורות להוציא אותו מהמיתון הקשה בו נמצא בשנים האחרונות, כבר כתבנו לא מזמן.

    נתחיל עם הראשון והמפתיע: אדוונצ'ר-תיור גדול (מאוד) שמיועד – לפי התמונות – לכביש, למרות חישוקי שפיצים בדגם התצוגה. הדגם, שייקרא פאן אמריקה, יישא מנוע וי-טווין בנפח 1,250 סמ"ק וייכנס ראש בראש מול הדוקאטי מולטיסטרדה 1260 המצליח וממשיך דרכו המולטיסטרדה V4, וגם כמובן מול הב.מ.וו R1250GS. אין שום נתונים נוספים כרגע.

    הדגם השני יהיה על טהרת הסטריטפייטר, וייקרא כך או Bareknuckle – שם שהארלי רשמו עליו זכויות לפני מספר חודשים. המנוע יהיה בנפח 975 סמ"ק, מקורר נוזל, ולפי ההערכות יספק כ-115 כ"ס.

    עיתונאים ברחבי העולם הוזמנו להשקת דגם חדש בחודש הבא, וככל הנראה זה המועד בו הארלי תחשוף את שני הדגמים שאמורים להצעיד אותה קדימה עם קהל חדש.

    נמשיך לעדכן.

    כך נראה הסטריטפייטר של הארלי
    כך נראה הסטריטפייטר של הארלי