תגית: הונדה

  • מבחן מהעבר: הונדה MSX125 – חרג'עת רבתי

    מבחן מהעבר: הונדה MSX125 – חרג'עת רבתי

    צילום: אסף רחמים

    • יתרונות: גודל פיזי, יכולות עירוניות, פאן פקטור
    • חסרונות: גודל פיזי
    • שורה תחתונה: כלי קטן ומגניב שיכול לשמש כבית ספר לרכיבה ומספק ערימות של כיף
    • מחיר: 20,900 ש"ח
    • מתחרים: בקרוב קוואסאקי Z125
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, קירור אוויר, 9.6 כ"ס, הזרקת דלק, 4 הילוכים, מזלג הפוך 31 מ"מ, בלמי דיסק קדמי ואחורי, גובה מושב 765 מ"מ, משקל מלא 102 ק"ג, מיכל דלק 5.5 ליטר, צמיגים 120/70-12, 130/70-12
    הונדה MSX125 שנת 2014-2016
    הונדה MSX125 שנת 2014-2016

    אם אתם קצת מחוברים לאינטרנט ועוקבים אחרי דגמים חדשים, אין מצב שפספסתם את ההונדה MSX125 החדש. לא כי מדובר באיזה דגם מהפכני שאי אפשר לפספס, אבל היום כדי להגיע ללב הרוכשים הפוטנציאלים עושים זאת דרך הרשתות החברתיות. לשם כך יש לרקוח סרטון מעניין ליוטיוב, את המרקחה יש להפיץ ברשתות החברתיות שבראשן פייסבוק, ומשם רצף השיתופים כבר יעשה את הבאזז הרצוי. אם לבחון את ה-MSX החדש במדד הזה, הונדה שיחקו אותה בענק עם סרטון עמוס פעלולים. השאלה היא איך זה שדווקא הקטנצ'יק הזה מקבל את כל תשומת הלב?

    יש דברים בגו?

    הייתי סקרן מאוד לדעת במה מדובר. האם איזה מנהל בכיר מהדור הישן פוטר ובמקומו מונה זב חוטם מדור הפייסבוק שמבין איך רשתות חברתיות עובדות, או שמא ה-MSX עומד מאחורי ראשי תיבות שלו – Mini Street Xtreme.

    כבר בהתנהלות ליד האופנוע מרגישים משהו מוזר. בעודי מחפש את רישיונות האופנוע מתחת למושב, אני קולט כמה הדבר הזה קטן. בקושי מצאתי אותו בשורת האופנועים בה עמד מחוץ לסוכנות.

    אופנוע קטן. מאוד קטן.
    אופנוע קטן. מאוד קטן.

    אני עולה על האופנוע, או במקרה הזה, שולח רגל בקלות מעליו ויורד למושב, משחרר קלאץ' ושם פעמיי הביתה. כבר ברמזורים הראשונים אני קולט שאנשים מסתכלים עלי, מצביעים ומגחכים. השאלה היא האם הם צוחקים עליי או איתי? כשאני פוגש לראשונה חברים אני מקבל אישור סופי – לא צוחקים איתי. אני לא מוגדר בחור גבוה במיוחד, פחות ממאה ושמונים סנטימטרים, ועדיין, עליו אני נראה ממש כמו קוף. שזה אגב, מקור השם לאופנועי המונקי.

    ה-MSX הוא גלגול של דגם ישן, כמו שכל כך מקובל היום בעולם הרכב. אלא שדגמי ההונדה Z הקטנים, שהחלו בשנת 1963, המשיכו להתגלגל שנים רבות לאחר מכן, מתאימים את עצמם לכל תקופה. היו את דגמי ה-DAX ולאחר מכן את ה-APE, דגמים שבישראל לא ממש הכירו בתקופת החרם הערבי. אלא שאנחנו בשנת 2014 וכעת מגיע אלינו המונקי המודרני, שמיוצר בתאילנד.

    ה-MSX מצויד במנוע מקורר אוויר לא מרשים במיוחד שמניע גם את דגמי ה-Wave ומספק קצת פחות מ-10 כ"ס ב-7,000 סל"ד ו-1.1 קג"מ ב-5,500 סל"ד. כמו בדגמי ה-Wave ובניגוד לקטנועים, יש כאן תיבת העברה עם ארבעה הילוכים, אלא שכאן לא מדובר בגיר מעגלי כמו של משל בהונדה קאב אלא בגיר כמו של אופנוע רגיל – ראשון למטה והשאר למעלה.

    אבל מגניב. מאוד מגניב!
    אבל מגניב. מאוד מגניב!

    רכיבה על האופנוע מגלה שגם עם הגיר הרגיל יש גבול למה אפשר להוציא מ-10 כ"ס. אני נעמד בצומת ולידי נעמד תיכוניסט עם קטנוע 125 מקורר אוויר, חבוט כמו שרק קטנוע של תיכוניסט יכול להיות. הוא מתלהב מהעיצוב של ההונדה, ועד שהאור מתחלף ברמזור אנו מדסקסים לגביו. החלטנו שכשמתחלף לירוק נעשה פתיחות, נראה מה הדבר הקטן הזה שווה. בשני הרמזורים שניסינו לא ניצחתי, אבל גם הוא לא ממש הצליח לברוח. היינו די שווים, עם יתרון קל לו. בן גילו שלא שוקל 20 קילו יותר ממנו אולי יצליח לנצח אותו מדי פעם, אבל לא מעבר. המנוע מתחיל לסחוב באזור ה-3,500 סל"ד בכוח קטן שנבנה בהדרגה עד שהוא נחנק סביב 8,000 סל"ד.

    בכביש בין עירוני המצב לא טוב בהרבה. בירידה הצלחנו לראות 110 קמ"ש על השעון, אבל עלייה קטנה כבר תוריד את זה ל-95 קמ"ש. זה יוצא בערך 100 קמ"ש בישורת, אבל כל שיפוע בכביש, כל עלייה במזג האוויר או משק כנפי פרפר בהודו – יורידו לו כמה קמ"שים.

    אז אחרי שצחקו עליי והגעתי הביתה, לא הבנתי על מה כל המהומה. יכול להיות שהונדה סתם שכרו איזה פעלולן כדי לצלם את הסרטון והכל היה עבודה בעיניים? עם השאלה הזו בראש התרעתי בפני אסף רחמים הצלם בערב שלפני יום הצילומים – אל תבנה על אקשן, עבדו עלינו!

    חרג'עת רבתי!
    חרג'עת רבתי!

    קוף שגולש בפייסבוק

    הרעיון שעומד מאחורי דגמי המונקי הוא לספק לנוער אופנוע קטן ומגניב לעיר, אבל גם הונדה מבינה שלדור של היום אין גבולות, והיא החליטה להתאים את עצמה. המנוע אמנם לא ינצח מרוצי גרנד-פרי, אבל כל המכלולים מסביב מרשימים למדי. מלפנים יש לא פחות ממזלג הפוך בקוטר 31 מ"מ, לראשונה בדגם 125 סמ"ק של הונדה. יש בולם יחיד מאחור, ולא בלם דיסק אחד כי אם שניים – אחד מלפנים ואחד מאחור. כל זה ארוז בחבילה שאי אפשר להתכחש לעובדה שהיא פשוט יפה. כשמתעלמים מהפרופורציות המצחיקות עם הגלגלים הקטנים בקוטר "12 והזנב הקצוץ, יש פה אחלה עיצוב. הפנס הקדמי שונה, הפלסטיקה של מיכל הדלק מסתירה בצורה נאה את שלדת הקורה המרכזית, המנוע צבוע בשחור, האגזוז משוך אחורה. למעט הזרוע האחורית ורגלית הצד (והמנוע) אין סימנים לחלקים זולים. משעשע אותי שאני נכנס כך לעומק העיצוב של הדבר הקטן הזה, אבל מה לעשות, צריך להוריד את הכובע. אפילו לוח המחוונים הדיגיטלי נראה כאילו נלקח מדגמי ה-CB500 של החברה, עם כל האינפורמציה שצריך, ומתקבלת תחושה כללית של איכות של כלי יקר בהרבה.

    וזה לא רק שהחבילה יפה, כי השילוב של המכלולים האיכותיים עם תצורה של אופנוע בעל תיבת הילוכים וקלאץ', בפועל מאפשר לא מעט השתובבות, כזאת שאף קטנוע לא יכול לספק. בבוקר הצילומים אסף ואני מצאנו את עצמנו משמשים כרכב לוגיסטיקה לכמה שעות, כך שהחלטנו להתנייד בהרכבה עם כל הציוד. קשה לומר שזאת הייתה חוויה נעימה, אבל האופנוע עמד בזה בגבורה. כשהתחלנו גם לצלם, הרוח השובבה לא יכולה הייתה להתאפק והחלה לזרום החוצה בפרץ גועש של רוח שטות.

    סלייט איט אינטו דה קורנר!
    סלייט איט אינטו דה קורנר!

    השילוב הזה של אופנוע כזה קטן פיזית עם מנוע כזה לא מאיים ומכלולים איכותיים יחסית, פשוט מבקש את זה שישתוללו עליו. זה מתחיל בווילי קטן פה, נעילה של גלגל אחורי שם (שמצריכה דריכה חזקה על הבלם החלש), ולאט לאט זה כבר הופך לחרג'עת רבתי, או כמו שקוראים לזה במחוזותינו – השתחרר הקוף. מסתבר שיש סיבה לכך שהונדה הרשתה לעצמה לצאת מהקימונו וקצת להשתחרר, ולשחרר סרטון שמתאים יותר לק.ט.מ סופרדיוק. הוותיקים מביניכם אולי זוכרים שממש לא לפני הרבה שנים נגנז סרטון תדמית של ק.ט.מ של דיוק משתולל ברחובות עיר יפנית ומשאיר יפנים פעורי פה. נראה כי גם ביפן מתחלף לו דור.

    אחרי שמגלים את אופיו האמיתי של ה-MSX כבר קשה לרכב עליו רגיל. כך מצאתי את עצמי בכל פנייה סוחט ממנו את טיפת הכוח האחרונה. המתלים אמנם פשוטים, כך שההידראוליקה שלהם לא מתמודדת עם שיבושים עירוניים גדולים, אבל בהטיות על כביש סלול היטב הם עושים אחלה עבודה. מספיק כדי להפתיע אופנוע גדולים מנומנמים במחלפים, שלא מבינים מאיפה הגיע היתוש הזה שעקף אותם הרגע בחיצוני.

    כמובן שבתנועה עירונית ה-MSX מככב. הוא אמנם קטן ומרגיש מגוחך, אבל כשעומדים ברמזור ליד כל הקטנועים מגלים שגובה הקסדה לא נמוך יותר משל שאר הרובים. ובאמת גובה המושב של ה-MSX לא כזה נמוך ביחס לקטנועי 125. עם 765 מ"מ הוא אפילו גבוה מזה של הונדה PCX ב-4 מ"מ שלמים. הגיר רך ונעים לתפעול וכך גם המצמד. ורק המושב בלתי נסבל. אחרי חמש דקות של רכיבה, הישבן כבר כואב… אבל זה אולי כי אני בכלל מדור אחר.

    כן, פרדר יותר גבוה
    כן, פרדר יותר גבוה

    במחיר של 20,900 ש"ח, ה-MSX125 יקר מקטנוע ה-PCX125 ב-1,000 שקל. אם הבחירה הייתה שלנו, ברור לנו שהיינו הולכים על אופנוע, בטח כשה-CBR יקר בכ-4,000 שקל, אם כי ברור לנו שיש חלופות זולות יותר מחברות אחרות. נכון, יש מצב שהחבר'ה בתיכון קצת יסתלבטו עליכם, אבל יש פה אופנוע די נגיש שיכול להוות בית ספר מעולה לרכיבה.

    כך ייראה ה-MSX125 בשנת 2017

  • הונדה: קאמבק לדומינטור 650?

    הונדה: קאמבק לדומינטור 650?

    בהונדה מתכננים גרסה מודרנית ל-NX650 דומינטור? כך נראה ממסמכי פטנט שהגישה החברה בארה"ב ושחושפים אופנוע ד"ש / אדוונצ'ר שנראה בצללית דומה מאוד לאייקון מהעבר.

    ההונדה NX650, או בשמו הידוע יותר – דומינטור (בתמונה בראש הידיעה), היה אופנוע שיוצר ברציפות משנת 1988 ועד 2001, כמעט ללא שינויים, וזכה להצלחה גדולה בעולם. באוסטרליה למשל הוא היה אחד הכלים המועדפים למטיילים. לארץ הוא לא הגיע מעולם. הדומינטור היה בנוי על בסיס ה-XR650L, עם מנוע זהה (סינגל מקורר אוויר בנפח 644 סמ"ק עם 44 כ"ס). גם השלדה ומכלוליה התבססו על ה-XR650L האגדי, רק שהגלגל האחורי בדומינטור היה בקוטר "17 במקום "18 ב-XR. גלגל "21 מלפנים ומתלי XR650L הקנו לו יכולות שטח לא רעות בכלל. יחד עם זאת, עבודת הגוף הייתה ייחודית לדגם והציעה מושב נוח, סבל גדול לנשיאת ציוד ופיירינג קדמי עם משקף רוח צנוע שאפשר נוחות כביש טובה משמעותית משל דו"שים של התקופה כמו XR650L. בתוספת מיכל דלק בנפח 16 ליטר הוא היה כלי מצוין לטיולים, לפני שהמושג 'אדוונצ'ר-תורר' נולד.

    כעת, אחרי הקאמבק הגדול של האפריקה טווין וההצלחה המסחררת בעולם (בחודשים ינואר ופברואר נמכרו כ-1000 יחידות ממנו רק באיטליה!), נראה שבהונדה לא עוצרים ומתכננים אדוונצ'ר-תורר בנפח בינוני שיהיה זול משמעותית מהאפריקה טווין. בשרטוט נראה מנוע סינגל מקורר נוזל, מתלים פשוטים יחסית, ועבודת גוף של אדוונצ'ר מודרני. המראה של יחידת המיכל-מסיכה לא משאיר מקום לספק – האופנוע החדש תוכנן בהשראת הדומינטור, וסביר להניח שגם השם הזה יעשה קאמבק בקרוב. צפו לעדכונים מעניינים.

    NX650 דומינטור חדש בקרוב?
    NX650 דומינטור חדש בקרוב?

     

  • תוך שנתיים: הונדה קאב חשמלי

    תוך שנתיים: הונדה קאב חשמלי

    ההונדה קאב על כל גרסאותיו השונות הוא הכלי הדו-גלגלי הנמכר ביותר בכל הזמנים, ובפער עצום – כ-90 מיליון יחידות נמכרו ממנו מאז יצא בשנת 1958, ואפילו כותב שורות אלו מחזיק בסופר-קאב 50 שנת 94 יד שנייה במצב מקורי (לא למכירה!). בשנה שעברה הציגה הונדה קונספט של קאב חשמלי המיועד לתחבורה אורבאנית נקייה – EV CUB (בתמונות – הקונספט), וכעת מודיע נשיא החברה, טקהירו השיגו, שהקאב החשמלי יעבור לייצור סדרתי בשנתיים הקרובות.

    הקאב החשמלי יימכר במקביל לדגמי הקאב הרגילים, שממשיכים להימכר היטב בשווקי המזרח. הוא יציע כאמור תחבורה אורבאנית נקייה, אולם העיקר פה זה הצהרת כוונות ותצוגת תכלית של הונדה, כשקרוב לוודאי שבשנים הקרובות נראה דגמים חשמליים נוספים. כשזה מגיע מיצרנית גדולה כמו הונדה, יש לזה משמעות לגבי העתיד אליו אנחנו הולכים.

    אנחנו כבר מכינים את שקעי הטעינה (אבל לא מוותרים על הקאב 94' הקלאסי שלנו!).

    EV-Cub Concept
    הונדה EV CUB קונספט
    הקאב מתקדם, אבל אנחנו נשארים עם הקאב 50 שנת 94 שלנו
    הקאב מתקדם, אבל אנחנו נשארים עם הקאב 50 שנת 94 שלנו
    הכינו את שקעי הטעינה!
    הכינו את שקעי הטעינה!

     

  • האדוונצ'ר העירוני של הונדה מוכן לייצור

    האדוונצ'ר העירוני של הונדה מוכן לייצור

    בתערוכת מילאנו האחרונה הונדה הציגו קונספט מעניין בשם City Adventure – קטנוע שבנוי בתצורת אדוונצ'ר. לאחר מכן הודיעה החברה שהסיטי אדוונצ'ר יגיע לייצור, וכעת האתר האיטלקי Omnimoto.it מציג וידאו קצר שבו צולם הסיטי אדוונצ'ר בצבעי הסוואה כשהוא ברכיבת מבחן ברחובות רומא.

    בווידאו נראה הסיטי אדוונצ'ר כשהוא מוכן לייצור, ומה שמעניין הוא שבהונדה שמרו על כל המאפיינים של הקונספט – מזלג הפוך, זרוע אחורית מאלומיניום (כלומר יחידת המנוע והגיר – ככל הנראה DCT – נמצאת בתוך השלדה, כמו באופנועים), בלמים רדיאליים, גלגלי שפיצים ומבנה קרבי. פרט לכך הסיטי אדוונצ'ר נראה מוכוון עיר, עם מרווח גחון גבוה, מגני ידיים, תנוחה זקופה ועיצוב קרבי.

    הסיטי אדוונצ'ר יוצג רשמית ככל הנראה בתערוכת מילאנו הקרובה בסוף השנה ויתחיל ייצור כדגם 2017. ללא ספק אחד הכלים המעניינים.

  • מתיחת פנים להונדה MSX125

    מתיחת פנים להונדה MSX125

    ה-MSX125 של הונדה, או כפי שהוא מכונה במקומות אחרים בעולם – גרום, זוכה למתיחת פנים לשנת 2016. בהונדה משחררים תמונות ופרטים על ה-MSX החדש, מהם עולה כי עיצוב עבודת הגוף מקבל עדכון משמעותי שהופך אותו למודרני וקרבי יותר, עם פלסטיקה חדה יותר. בהונדה אף מציינים שהעיצוב החדש הופך את ה-MSX125 ל'מיני סטריטפייטר'.

    הונדה MSX125 בצהוב זוהר
    הונדה MSX125 בצהוב זוהר

    פרט למתיחת הפנים העיצובית יש גם פנס LED קדמי חדש, דוד פליטה קצר יותר, ויחידת זנב חדשה, גבוהה יותר, כשגם מושב המורכב הוגבה. המשמעות היא, אגב, שלדה חדשה, שכן השלדה בנויה כ'בק-בון' מיחידה אחת, ואין שלדת זנב נפרדת.

    ואחרי הכל, ה-MSX מגיע השנה בארבעה צבעים, כשהאדום והצהוב הזוהר מגניבים לגמרי.

    באדום - גם נראה מעולה
    באדום – גם נראה מעולה
    בלבן הקליפרים האדומים בולטים
    בלבן הקליפרים האדומים בולטים
    וגם השחור נראה לא רע
    וגם השחור נראה לא רע
    האגזוז החדש
    האגזוז החדש
    סביבת הרוכב
    סביבת הרוכב
    מיכל הדלק
    מיכל הדלק

     

  • מבחן מהעבר: הונדה CBR300R

    מבחן מהעבר: הונדה CBR300R

    צילום: בני דויטש

    איבן אל CBR

    את ההונדה CBR250R אין ממש צורך להציג, שכן מאז עלה ארצה ב-2011 הוא הפך לאחד האופנועים הפופולריים והנפוצים ביותר בשוק הישראלי. אם כך הדבר, אז גם את ה-CBR300R לא ממש צריך להציג, שכן ההבדלים בין ה-300 ל-250 מינוריים למדי, אולם אתם יודעים איך אנחנו – שוחים נגד הזרם, ולכן נעשה זאת בכל זאת.

    השינוי הראשון והמהותי ביותר הוא כמובן צמיחת נפח המנוע מ-249.3 סמ"ק ל-286 סמ"ק, תוצאה של הגדלת מהלך הבוכנה מ-55 מ"מ ל-63 מ"מ, כשקוטרה נשאר זהה. התוספת בנפח אחראית לעלייה של 4 כ"ס בהספק ו-0.3 קג"מ אשר מתקבלים ב-8,500 ו-7,250 סל"ד בהתאמה, בדומה ל-250. כדי לנצל את תוספת הכוח הוארכו מעט יחסי ההעברה וכן יש גל איזון מעט כבד יותר ותושבות מנוע שונות כדי להתמודד יותר טוב עם הוויברציות שמנוע הסינגל הקטן מעביר לישבננו.

    סוגרים את רשימת השינויים בסביבת המנוע הם שינויים קלים להזרקה ומשתיק שעוצב בדמות זה של משפחת ה-CB/R500 על מנת לספק מראה של אופנוע גדול ו-"צליל מספק", כך על פי הונדה. ובכן, קבוצת המעצבים בסך הכל עמדה ביעד, שכן המשתיק החדש נראה, בעינינו, בהחלט עדיף על הישן. קבוצת המהנדסים כנראה תצטרך לרוץ עד הש.ג וחזרה עוד הרבה, כי רבים מהרוכבים הצעירים כנראה לא יסתפקו בצליל, שנותר מעט אנמי.

    הונדה CBR300R
    הונדה CBR300R

    הכינוי 'בייבי CBR' לא ממש תפס כמו זה של הבייבי נינג'ה, אבל לפחות על פי המראה, ה-300 החדש זכאי להיקרא 'בייבי CBR', 'CBR סאן', 'איבן אל CBR', או כל שילוב אחר שידגיש כמה הוא קשור לאב המשפחה. זאת מאחר והשינוי הגדול השני הוא מתיחת הפנים שה-CBR הקטן קיבל – בעוד ה-250 עוצב בהשראת ה-VFR1200F, אופנוע מעט שנוי במחלוקת כדי להיות מעוצב בהשראתו, חזיתו של ה-300 החדש פוסלה בדמות זו של ה-CBR1000RR. הפעם קבוצת המעצבים לא רק עומדת ביעד, היא גם יוצאת חמשוש.

    קצת חבל שבאותה הזדמנות בהונדה לא עדכנו את לוח השעונים. העיצוב שלו אמנם נראה בכלל לא רע גם היום, אבל אפשר היה להתקדם ולהוסיף חיווי להילוך הנבחר או לפחות עוד מד מרחק מתאפס למי שרוצה לספור בין טיפולים. על יתר שילובי הנתונים הסטטיסטיים לא נתעקש, כי ממילא בחסרונם הם לא ממש פוגעים בשימושיות. בכל אופן, מד דלק קיים ממילא, ולשמחתנו גם מד הסל"ד האנלוגי הגדול נשאר לקדנציה נוספת. מראות חדשות מסכמות את השינויים בסביבת הרוכב, והן עושות את עבודתן ומראות די בברור דברים שקורים מאחוריהן. נשמע טריביאלי, אבל רק למי שמעולם לא רכב על אופנוע.

    רמת הגימור של הבייבי CBR, בדיוק כמו בדגם הקודם, סבירה בהחלט. לא מדובר כמובן ברמת הגימור המוקפדת כמו בדגמים היקרים של הונדה, למשל, אבל בסך הכל ביחס ליתר המתמודדים בקטגוריה ההונדה נמצא במקום לא רע.

    בייבי CBR
    בייבי CBR

    בצד השלדה השינויים מינוריים לחלוטין, כשהמשמעותי ביניהם הוא המושב שנשאר באותו גובה אך הוצר במעט ובכך תורם לקלות ההגעה לרצפה, באופנוע שממילא קל להגיע איתו לרצפה גם לנמוכי הקומה שבינינו. הילה, שהיא יותר נמוכה מהמטר ושבעים שלי, לא הפסיקה לחפור על זה שהיא מגיעה עם שתי הרגליים לרצפה ואיזה כיף זה. המושב החדש גם נוח למדי. גם על זה היא חפרה, אבל עוד נגיע לזה.

    נקודה שהטרידה אותנו במיוחד חזרה על עצמה בכל עצירת תדלוק. בחייתאק הונדה, אנחנו עוד יכולים לקבל, איכשהו, שאולי, כנראה, בגלל אילוצי שלדה, אי אפשר להניח את אקדח התדלוק בתוך המיכל אלא צריך להחזיקו באוויר ולתדלק בזהירות כדי לא להריח כמו הבפנוכו של המיכל, אבל מה הקטע עם מכסה מיכל התדלוק שאין לו ציר וצריך למצוא איפה להניח אותו?! רבאק, תשקיעו עוד רבע ין ותוסיפו ציר, שלפחות לא כל שלב בתהליך התדלוק של האופנוע יהיה מעיק.

    נחיתה רכה

    בעקבות פציעה שחוויתי נבצר ממני לרכב מזה מספר חודשים, וכשאביעד התחיל לאבד סבלנות הסכמתי לצאת למבחן מלא, אבל ביקשתי שיהיה משהו קל וידידותי, שכן אני עוד רחוק מלהיות במיטבי ואני צריך נחיתה רכה. אביעד לא היסס לשנייה ואמר שיש CBR300R. לרגע התאכזבתי קלות מהסיטואציה, שכן דמיינתי את רכיבת החזרה שלי על משהו גדול וחזק, אבל אז הבנתי שאת הבור הזה חפרתי לעצמי.

    היבלות מאת החפירה
    היבלות מאת החפירה

    להילה הצעתי להצטרף מתישהו למבחן, שתבוא ותראה שמדובר בעבודה קשה ולא סתם טיול בפארק. היא מצידה קצת אכלה לי את הראש על מה יהיה, אם היא תסתדר, חששות, תיאומי ציפיות וכריות. כשהתחלתי לאבד סבלנות היא הסכימה להצטרף למבחן מלא וביקשה שיהיה אופנוע קל וידידותי, בשביל הנחיתה הרכה. חייכתי לתוך הטלפון ואמרתי שיש CBR300R והיא לרגע התאכזבה, כנראה דמיינה משהו יותר גדול וחזק, אבל כמוני הבינה שהיבלות על ידיה הן מאת החפירה.

    מאיזושהי סיבה לא ברורה, היא רצתה לרכב לאילת ולחזור באותו יום. הצעתי לה שתשתה כוס מים וזה יעבור לה, אבל היא הייתה נעולה על העניין. סירבתי כמובן בתוקף להצעה להצטרף וסיכמנו שאם היא תחזור בחתיכה אחת ניפגש בשבת לצילומים ורכיבה משותפת, היא תספר לי איך היה לרכב מאות קילומטרים רצופים על אופנוע שנועד בעיקר להסתובב בעיר ובכבישי המטרופולין הסובבים אותה, בעוד אני אהיה חופשי לרכב בקצב שלי ולהוציא ל-300 את המיץ בכבישים המפותלים סביב ירושלים.

    עניין אותי במיוחד לשמוע מה יהיה לה לומר, שכן הילה רוכבת בימי שגרה על אופנועים גדולים. בניגוד אלי, שיוצא לי לרכב על אופנועים קטנים לא מעט ואני יודע כמה כיף יכול להיות טמון בתוך צילינדר קטן, להילה היה חשש אמיתי להתאכזב מהחוויה.

    בפול גז!
    בפול גז!

    שלב הוצאת המיץ

    ידענו זאת כבר מגלגולו הקודם ולא הייתה סיבה לחשוב שיהיה אחרת, אבל ה-CBR, למרות השם המבטיח והדמיון החיצוני ל-CBR1000RR, הוא לא אופנוע ספורט, אלא אופנוע מתחילים קלאסי שגם במקרה נראה טוב. הידידותיות למשתמש עוברת כחוט השני בכל רכיב מרכיביו של ה-300.

    כבר מהנפת האופנוע מרגלית הצד ושחרור המצמד ה-CBR300R מזכיר שהוא בעצם CBR250R משודרג, קל מאוד לרכיבה וכזה שבא לקראת הרוכב המתחיל. הוא משתחל בפקקים כמו קטנוע קטן, ורק המראות הרחבות והנמוכות פוגעות ביכולת התמרון שלו בין נהגים שעסוקים בלעשות לייק לסטטוס שכתב הנהג ברכב לידם. הכידון נראה כמו קליפ-און אך בעצם הוא בולט-און גבוה למדי שמאפשר תנוחה זקופה שלא מעמיסה על פרקי הידיים, ויחד עם הרגליות הנמוכות מאפשר למצוא בקלות תנוחת רכיבה ניטרלית ונוחה, גם בעיר וגם ברכיבות בכביש המהיר או המפותל.

    המנוע המשודרג סוחב כבר מסל"ד נמוך למדי, אבל כדי באמת להוציא ממנו את המיטב רצוי שמחט הסל"ד תרחף באזור שבין 6,000 ל-8,000 סל"ד, שם גם בהילוכים הגבוהים יותר המנוע מציע כוח זמין לתאוצות ועקיפות. שיוט נינוח בכביש המהיר נעשה בקלות ב-120 קמ"ש מבלי להרגיש מאמץ מצד המנוע, ואם ממהרים אז אפשר גם לראות 160 וקצת קמ"ש על השעון, שמתורגמים לכמה קמ"שים פחות ב-GPS תחת שלנו, אם כי זה לא ממש מומלץ.

    סגרי לו בבלוק פס!
    סגרי לו בבלוק פס!

    אין איך לומר זאת בעדינות, אבל ה-CBR מעט חלש ביחס למתחריו. הוא עדיין ייסע רחוק וירכיב בקלות יחסית גם קרוב ל-100 קילו של בני הצלם והציוד שלו, מהר יותר מיתר התנועה בכביש 1 (הוא אפילו אמר שהיה די נוח). אם רוצים באמת להאיץ ולרכב מהר, אין מנוס מלשמור את המנוע מנגן (בחרישיות מה) מעל 8,000 סל"ד. הגיר של ה-CBR עושה את המשימה הזו קלה במיוחד שכן הוא אחד הנעימים לשימוש שנתקלנו בהם בקרב אופנועים קטנים, עם מהלך קצר ומדויק. המחשבה שעברה לי כל הזמן בראש היא שזו לא רגלית הילוכים אלא בית ספר להעברת הילוכים ללא שימוש במצמד. בכבישים הצפופים והמפותלים זה כיף גדול להרגיש כמה דרייב אפשר לקבל ממנוע כל כך קטן וחלש יחסית, אבל בשביל זה צריך להיות חלקים ברכיבה ולהשתדל שלא להעמיס על המתלים בבלימות מיותרות, שכן הבולמים הפשוטים של ההונדה מאבדים עצמם לדעת ככל שהקצב עולה.

    מה שהיה נחמד בעיר וברכיבה בקצב יומיומי עת רכות המזלג והבולם האחורי באו לידי ביטוי בספיגה סבירה של תחלואי הסלילה המקומית, מייצר תחושה ברורה שלא המנוע הקטן הוא הפקטור שיגביל את הקצב ברכיבה ספורטיבית, אלא המתלים והצמיגים הזולים. אם משתמע כי מדובר במכלולים אשר מעיבים על כל חוויית הרכיבה אז המצב בפועל ממש אינו עד כדי כך גרוע, ובמרבית טווחי השימוש של רוכבים מתחילים ממילא לא ממש יבוא לידי ביטוי.

    מה שכן יבוא לידי ביטוי כנראה הרבה אצל אותם רוכבים מתחילים, הוא השימוש ב-ABS. הבלמים אמנם לא חזקים או נושכים מדי, ממש לא. הם דווקא סלחניים עם נשיכה ראשונית חלשה יחסית ומספיק עוצמה כדי להאט אתכם אך מבלי לספר סיפורי גבורה על עיניים שנופלות מחורים. ובכל זאת, על אספלט עירוני חלק, ל-ABS יש נטייה להיכנס לפעולה מעט מוקדם מדי לטעמנו. אל תחפשו איפה לנתק אותו, אגב, כי אי אפשר.

    זו גם דרך לחזור מפציעה
    זו גם דרך לחזור מפציעה

    יותר CBR מ-CBR500?

    ה-CBR250R שהיה לרב מכר, נישא על גלי המכירות בזכות שילוב של קלות תפעול והתאמה לרוכבים חדשים, ביצועים טובים ומחיר זול ביחס למתחרהו הישיר, הנינג'ה 250, שעם שינוי מדרגות הרישוי צמח גם הוא ל-300. פער המחירים ביניהם נשמר גם היום על כמעט 3,000 ₪ לטובת ההונדה.

    כעת ל-CBR300R יש מתחרים נוספים כמו הק.ט.מ RC390, ואף מתחרה מבית, הלא הוא ההונדה CBR500R, שמרגיש ביחס לבייבי CBR כמו אופנוע גדול יותר ובוגר יותר. עם זאת, גם המחיר שלו בוגר יותר ויש ביניהם פער של כמעט 12,000 שקלים לטובת ה-300. חשוב לציין שלא רק המחיר של ה-300 מהווה עבורו קלף ביחס לאחיו הגדול בעל שני הצילינדרים. המנוע של ה-300, למרות נחיתות הספק, בעינינו מגניב יותר ומתחבר טוב יותר לשם CBR מסדרת ה-500.

    להונדה היה דגם חדש יחסית (הוצג ב-2010) ומוצלח, וכעת כל שנדרש ממנה היא השקעה לא גדולה במתיחת פנים קלה והתאמה למציאות של דרגות הרישוי החדשות. באופן לא מפתיע, יוצא אם כך שה-CBR300R החדש הוא פשוט שדרוג קל שבאופן מוחלט שומר על אופיו של ה-250 שקדם לו, ואם חיפשתם את נקודת החוזק הטובה ביותר שלו – פה היא נמצאת.

    אז מה, את באה לפה הרבה?
    אז מה, את באה לפה הרבה?

    לגבור על היצר / הילה פנלון

    אצלנו האופנוענים, ניתן למצוא הרבה מאוד מן המשותף. אחת התכונות שקיימת כמעט אצל כולנו היא השאיפה ליותר. אנחנו רוצים לטרוף את העולם ורוצים לטרוף אותו מיד. מחפשים תמיד איך להיות יותר – יותר מהר, יותר חזק, יותר נמוך.

    כנראה זה היה הרצון הזה לטרוף הכל עכשיו ומיד שהביא אותי למצב בלתי אפשרי בו אמרתי "כן" לשתי הצעות שונות שלכאורה אין ביניהן מאום, משני אנשים שונים, בשני מקומות שונים אבל באותו התאריך.

    ההצעה הראשונה הייתה של קבוצת חברים מצומצמת שזה מכבר פיתחה מסורת של רכיבה חד-יומית לאילת. רוכבים עד אילת, אוכלים ארוחת צהריים במסעדה קבועה וחוזרים הביתה בזמן לארוחת הערב עם המשפחה.

    ההצעה השנייה הגיעה מאסף, להתרשם מה-CBR300R החדש, שאותו הוא בוחן.

    אני וה-CBR
    אני וה-CBR

    לולא תאוות הבצע האופנוענית שלי לא הייתי מוצאת את עצמי רוכבת במשך 12 שעות כמעט רצופות על אופנוע שמתגאה בסיומת R ושרכיבה ארוכה לעבר האופק אינה הייעוד העיקרי שלו, אבל כשעמדתי מולו בשעה 08:00 בבוקר לא תיארתי לעצמי את המהפך המחשבתי שאעבור בחברתו ולא שיערתי את התובנות שיכו בי 12 שעות מאוחר יותר.

    הרכיבה לאילת היא רכיבה ארוכה, ועם אופנוע בעל מהירות שיוט נוחה ב-120 קמ"ש יש לו לרוכב שפע זמן להרהר במעשיו. אז הרהרתי.

    נזכרתי בתחילת דרכי האופנוענית, בתקופת רישיונות ה-'עד 500' בה רוב אופנועי הכניסה היו בעלי נפח 500 סמ"ק. רובם היו נייקדים גבוהים באופן יחסי ובעלי גודל ומשקל 'פול סייז'. האופנוע הראשון שלי היה ה-GS500 שבזמנו היה דריסת הרגל האופנוענית הראשונה למרבית הרוכבים. מאז עברתי אי-אלו אופנועים, והמשותף לכולם היה שבאף אחד מהם לא הגעתי עם שתי רגליים יציבות על הקרקע.

    ה-CBR300 היה מהבחינה הזו שינוי מרענן. לראשונה בחיי הרגשתי את תחושת הביטחון שכף הרגל יכולה להעניק בהתנהלות עם האופנוע. מלבד זאת האופנוע כולו שידר ידידותיות. הוא קל ונוח, אפשר חביקה יעילה של מיכל הדלק, התפעול כולו היה חלק ולא דרש תשומת לב מיוחדת.

    עד אילת וחזרה
    עד אילת וחזרה

    החיבור אליו היה מיידי, וכשהגענו לעיקולים הראשונים בדרכנו דרומה כבר עמדתי על היתרונות שהאופנוע מציג. התפעול שלו היה כל כך נוח, שברגע שהכביש התחיל להתפתל יכולתי לתת את מלוא הקשב שלי לתרגול של רכיבה נכונה – מבט, תנוחה, חביקה, היגוי. משהו בקלילות התנועה שלו גרם לי להרגיש ב'מוד' של אימון. אפילו ברכיבה שהאתגר שלה הוא אורך הדרך ולא הטכניות שלה מצאתי את עצמי עוסקת בתרגול ושיפור רכיבה בסיסית. כאילו שזו הייתה תמצית האופנוע ומהותו. גם ניסויים שערכתי להיכנס איתו לפנייה לא מותאמת למהירות ולהילוך לא הביאו את האופנוע לערער את תחושת הביטחון בפנייה – הילוך שישי או הילוך שלישי, הוא מאפשר לך טווח רחב מאוד של טעויות שעליהן לא צריך לשלם. רוכבים חדשים, כידוע, טועים, רק שה-CBR הזה לא מגיש לך את החשבון לפירעון מיידי.

    אם צריך לציין נקודה אחת שהקשתה עלי בהתמודדות בסיסית עם האופנוע, היא תהיה, למרבה ההפתעה, הזווית הכהה מדי של רגלית הצד. חלק גדול מהביטחון בהתנהלות יומיומית עם אופנוע צריך להיות גם בזמן שהרוכב לא נמצא עליו. הופתעתי שהאופנוע לא מקבל זווית טובה מספיק להעמיד אותו בבטחה בכל עצירה. מצאתי את עצמי מוודאת פעם שנייה ושלישית שהאופנוע עומד יציב. לפעמים נאלצתי להזיזו עד שהרגשתי שהוא לא בסכנת נפילה. לא זכור לי שאי-פעם הקדשתי כל כך הרבה מחשבה לפעולה הכל כך פשוטה וכל כך בסיסית של פשוט להוריד רגלית וללכת.

    הקבוצה הקטנה שלנו הגיע לאילת בשעות הצהריים דרך כביש 12 היפהפה והסלול היטב, ולאחר הפסקה לא ארוכה כבר מצאתי את עצמי עולה על האופנוע שוב בדרך הארוכה צפונה. הפעם רוב הדרך עברה בחשכה, וגם בתנאים לא פשוטים של עייפות וכבישים ארוכים וחשוכים לחלוטין, פשטות התפעול והאמון שלמדתי לתת באופנוע העבירו את הדרך מבלי שנרשמה ולו דרמה אחת.

    חיבור מיידי
    חיבור מיידי

    בשמונה בערב הגעתי הביתה. להפתעתי הרבה הגוף היה רענן. למרות המראה הספורטיבי, תנוחת הרכיבה נוחה. חוסר הנוחות היחיד שהרגשתי היה מכיוון המושב שהרגיש לי קשה יתר על המידה והזעזועים שהעביר הבולם האחורי היישר אל הגב התחתון, אבל המצוקה הזו הורגשה רק לאחר חצי יממה של רכיבה וזה לא משהו בלתי סביר.

    שעות ארוכות בחברת ה-300 סמ"ק ערערו לי את כל מה שהכרתי על עצמי עם היצר האופנועני-טבעי לרצות לרוץ קדימה כמה שיותר מהר. פתאום הבנתי כמה פחות יכול להיות להיות יותר – יותר ללמד, יותר להחדיר ביטחון, יותר להוציא מצרות. אין ספק שהאופנוע הזה הוא נקודת פתיחה אופנוענית שעושה הכל נכון.

    נזכרתי בעצמי, רוכבת מתחילה, נאבקת בגודל ובמשקל של האופנוע הראשון שלי. כשנאבקים באופנוע, פחות פנויים ללמידה נכונה, לטכניקה. שם, בדרך לאילת, זו הייתה הפעם הראשונה שחשבתי על הנטייה שלנו, האופנוענים, לטרוף הכל עכשיו ולרצות יותר – יותר גדול, יותר חזק ויותר מהר. אם כרוכבת מתחילה הייתה לי האפשרות והתבונה להתחיל את דרכי על אופנוע כמו ה-CBR300R, אני בטוחה שהייתי הופכת לרוכבת טובה יותר מהר יותר. השאלה היא, האם הייתי מצליחה לגבור על היצר…

    תודה לשי-טל מזרחי על העזרה בהפקת המבחן.

  • הונדה CRF1000L אפריקה טווין במבחן – True Adventure

    הונדה CRF1000L אפריקה טווין במבחן – True Adventure

    צילום: בני דויטש

    True Adventure. ככה תייגו בהונדה את אב הטיפוס של האפריקה טווין החדש בתערוכת מילאנו בשנה שעברה, כשהם יותר מרומזים על הייעוד האמיתי שלו על ידי צמיגי שטח קרביים ושפריצים של בוץ. הקונספט ההוא יצר ציפייה גדולה מהולה בחשד, שכן כבר נצרבנו בעבר מיצרניות יפניות שמבטיחות הרים וגבעות ובסופו של דבר משחררות אופנוע פושר.

    אפריקה טווין. הונדה מקימה לתחייה שם מפואר מהעבר. אפריקה טווין, או XRV750, למי שלא היה כאן בעשורים האחרונים, הוא אחד האופנועים האייקונים של הונדה בכל הזמנים. דו"ש גדול עם מנוע וי-טווין וגלגל קדמי בקוטר "21, שהוצג ב-1989 ויוצר כמעט ללא שינוי עד 2003. אנחנו עדיין זוכרים את ההגעה של האפריקה טווין ארצה בשנת 1996 עם כל הבאזזז סביבו. אז בהונדה מכוונים הכי גבוה שאפשר, כשהם נותנים לאדוונצ'ר החדש שלהם את השם הכל כך מחייב הזה. גם שילוב האותיות CRF מחייב את הונדה לייצר כלי בעל אוריינטציית שטח מובהקת. הציפיות בשמיים.

    בתוך השוק של האדוונצ'רים הגדולים ניתן כבר למצוא תתי-נישות, אדוונצ'ר לכל מטרה. יש את האדוונצ'רים הקלאסיים, עם חישוק "19 קדמי דוגמת ה-R1200GS, שהם בעיקר מכונות כביש נוחות ומפנקות. יש את האדוונצ'רים עם אוריינטציית הכביש שמצוידים בגלגלי "17 ספורטיביים, כשמי שמוביל את הסגמנט הזה הוא הדוקאטי מולטיסטראדה, ובקצה הימני של הסקאלה יש את האדוונצ'רים עם יכולות השטח, כשסימן ההיכר שלהם הוא גלגל קדמי בקוטר "21. עד שהגיע האפריקה אכלסו את הקטגוריה הזו הב.מ.וו F800GS (אם כי יש לו אחורי בקוטר "17) וק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R. האפריקה מיועד היה לתת לשני אלה בראש, ולפחות על פי המפרט הטכני נראה היה שבהחלט יש לשניים האלה ממה לחשוש.

    צילום ועריכה: בני דויטש

    אופנוע שטח גדול. האפריקה טווין בנוי ממש כמו אופנוע שטח, אבל גדול. השלדה עשויה מפלדה, בתצורת חצי עריסה כפולה. מבנה קלאסי של אופנועי שטח. כתוצאה מכך, אגב, הרדיאטור מחולק לשניים – ימני ושמאלי – שוב, כמו באופנועי שטח. מערכת המתלים של שוואה גם היא מסיבית מאוד ועושה רושם טוב לשטח. מלפנים מותקן מזלג הפוך בקוטר 45 מ"מ ומאחור בולם יחיד עם מערכת לינקים. מהלכי הגלגלים 230 ו-220 מ"מ, והבולמים מתכווננים באופן מלא בשני הצדדים. אליהם מחוברים כאמור גלגלים בקוטר "21 ו-"18, כן נו… כמו באופנועי שטח. בגלל מידות הצמיגים הלא שגרתיות, יש שילוב מעניין בין צמיג אחורי רדיאלי (150/70R18) לבין צמיג קדמי דיאגונלי (90/90-21) – בדיוק כמו באדוונצ'ר 990 של ק.ט.מ, שהיה, אם תשאלו אותנו, האדוונצ'ר האחרון שבא באמת מהשטח.

    בואו נמשיך עם הפרטים הטכניים. במבט בוחן, נראה שבהונדה השקיעו מחשבה רבה על יכולות השטח של האפריקה. כך למשל הכנף הקדמית אמנם 'כבישית', אבל היא גבוהה יחסית ומשאירה מרווח של כ-3 ס"מ בינה לבין הגלגל כדי שלא יצטבר בוץ. גם הארגונומיה מותאמת לשטח. המושב יחסית שטוח (יש 2 מצבי גובה), ובכל מקרה יש לא מעט מקום לזוז קדימה ואחורה, במיוחד בעמידה, הכידון רחב מאוד וגבוה, ורגליות הרוכב, על אף כיסוי הגומי המיותר, ממוקמות בול במקום. גם מרווח הגחון גבוה מהמקובל – 250 מ"מ תמימים, בין היתר על ידי שימוש במערכת שמן מסוג עוקה יבשה, שבה השמן מאוכסן במיכל חיצוני ולא באגן השמן שבתחתית המנוע, ועל ידי כך חוסכים את הסרח העודף בתחתית המנוע, וכאמור מגדילים את מרווח הגחון.

    הונדה CRF1000L אפריקה טווין
    הונדה CRF1000L אפריקה טווין

    וזה מוביל אותנו לדבר על המנוע. בהונדה זנחו את תצורת ה-V של האפריקה המקורי ועברו לטווין מקבילי. כדי לתת למנוע את החספוס והסאונד של וי-טווין, גל הארכובה בסידור של 270 מעלות בין שתי הבוכנות. אנחנו יכולים לספר שהסאונד של האפריקה מאוד מזכיר את זה של המקור. הלאה. הנפח כאמור 1,000 סמ"ק, וההספק עומד על 95 כ"ס – נמוך מהספקים שאליהם התרגלנו בקטגוריה. המומנט עומד על 10 קג"מ, והוא מתקבל בסל"ד נמוך יחסית. ראש המנוע הוא מסוג UNICAM של הונדה, כמו בדגמי ה-CRF המקצועיים וכמו ה-VFR1200. במנגנון הזה יש גל זיזים יחיד שמניע ישירות את שסתומי היניקה על ידי דחיפים ישירים, ואת שסתומי הפליטה על ידי דחיפים עקיפים (נדנדים), והמבנה הזה יוצר ראש מנוע קומפקטי במיוחד. הגיר בן 6 הילוכים (על גרסת ה-DCT הרובוטית טרם רכבנו), והמצמד מחליק, ובתפעול כבל מכאני.

    מבחינת אבזור, ישנו לוח שעונים תכליתי הכולל מחשב דרך ולא מעט מידע, ויש פנסי LED איכותיים מלפנים ומאחור, שבחושך נותנים תאורה מעולה (ראו בגלריה). גרסת ה-ABS, שמשלבת גם בקרת החלקה, מצוידת גם במאותתי LED, מגני ידיים ומגן גחון, כשכל אלו נעדרים בגרסה ללא ABS. זה אגב ניתן לניתוק בגלגל האחורי לטובת רכיבת שטח. גם בקרת ההחלקה מתכווננת וניתנת לניתוק, כשיש 3 מצבי התערבות. במצב עם ההתערבות המינימלית אפשר להחליק את הזנב בסחיפה ביציאה מפנייה על אספלט רטוב או שביל כורכר, וגם להרים ווילי קטן. חזירי הגז שביניכם יכולים כאמור לנתק את בקרת ההחלקה לגמרי.

    בנוי כמו אופנוע שטח
    בנוי כמו אופנוע שטח

    אדוונצ'ר כביש. האפריקה טווין לא מציב אי-אילו סטנדרטים חדשים בכביש. תנוחת הרכיבה זקופה, מציבה את הרוכב בתנוחה מאוד נוחה, ובשילוב עם המושב הנוח אפשר לבלות שעות רבות באוכף. גם המורכבת שלנו דיווחה על איכות חיים גבוהה במיוחד במושב האחורי. הכידון הרחב מציב את הידיים פרושות לפנים, אבל מיגון הרוח, על אף שאינו מתכוונן, מתוכנן נכון והוא מהטובים בקטגוריה. בכלל, כשמתיישבים על האפריקה לראשונה, הכל מרגיש בבית. הונדה, נו…

    המנוע על פניו חלש, שכן כאמור התרגלנו להרבה יותר מאותם 95 כוחות סוס שהטווין הזה מציע. יחד עם זאת, הוא סופר-גמיש ודוחף מצוין כבר מסל"ד מאוד נמוך. אפשר לרכב בקוויק-שיפטינג על סל"ד נמוך וליהנות מרכיבה נינוחה ורגועה. שיוט בכבישים בינעירוניים מתבצע בנינוחות גמורה על 160 קמ"ש, וגם על 170 ו-180 האפריקה לא מאבד משלוותו. המהירות המקסימלית, אגב, עומדת על 230 קמ"ש, אבל שם לא ממש נוח לו.

    אהבנו מאוד את היכולות העירוניות שלו. האפריקה טווין מרגיש אתלט, הוא גבוה וצר, והוא עובר כמעט בכל מקום שקטנוע אורבני עובר, כשהוא עושה את זה בשליטה, מלמעלה. המנוע גמיש ונעים לשימוש, ובשילוב עם קלאץ' מצוין החיים בעיר מצוינים, על אחת כמה וכמה כשמוסיפים למשוואה את יכולת הספיגה של הגלגלים והמתלים. הוא גם קל מאוד לתפעול, וכמאמר הקלישאה – הכל פה אינטואיטיבי, נופל לידיים ומדויק. הונדאי לגמרי. הבלמים למשל, אמנם רדיאליים, אבל נושכים בדיוק במידה ועם ערימות של רגש, וזו רק דוגמה אחת לתחושת השלמות שהאפריקה נותן.

    בכבישים מפותלים מורגש הטרייד-אוף. האפריקה מציע אמנם הרבה אחיזה מצמיגי הכביש של דאנלופ, אבל בגלל הגלגל הקדמי בקוטר "21 הפידבק בהיגוי מעורפל וקשה לדעת מה מצב האחיזה, בניגוד לגלגלי "19 של המתחרים, או בכלל אלו בעלי ה-"17 הספורטיביים שהם כמו סכינים בפניות. למרות זאת, אנחנו חיים עם הטרייד-אוף הזה בשלום ומקבלים אותו בשמחה, כי הערך המוסף שמקבלים מרחיב משמעותית את מנעד השימושים של האופנוע.

    יכולות כביש מצוינות עם הרבה נוחות
    יכולות כביש מצוינות עם הרבה נוחות

    ערך מוסף. וזה נמצא בשטח. אנחנו שוב אומרים – היינו מאוד סקפטיים לגבי יכולות השטח של האפריקה טווין. הונדה פיזרה הרבה מאוד הצהרות בשנה האחרונה, כולל סרטוני וידאו שבהם נראה האפריקה נותן גז בשטח, קופץ ומחליק זנב – כמו אופנוע שטח. אחרי 3 ימים אינטנסיביים על האפריקה טווין אנחנו יכולים להגיד בפה מלא שהאפריקה טווין פורע את כל הצ'קים שהונדה כתבה בשנה האחרונה, עד השקל האחרון. זה אשכרה אופנוע עם יכולות שטח מהגבוהות בקטגוריה, כשייתכן שאפילו טובות יותר משל צמד מתחריו – הב.מ.וו F800GS והק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R, ואת זה אנחנו אומרים אפילו לפני מבחן השוואתי.

    האפריקה מרגיש קל יותר מאותם 228 ו-232 ק"ג של אופנועי המבחן שעליהם רכבנו (עם ABS ובקרת החלקה ובלי), והוא כאמור אתלט – צר וגבוה. השילוב של הגלגלים במידות שטח עם הבולמים המצוינים של שוואה סופג את כל מה שיש לשביל כזה או אחר להציע, כולל אבנים בולטות, וגם אם זה במהירות גבוהה. במיוחד אהבנו את התנהגות הבולמים והיכולת שלהם לספוג ולשמור על יציבות האופנוע ולייצר תחושה של עבודת אופנוע תלת-ממדית, והנה שוב – כמו אופנוע שטח. כוח המנוע בשטח מספק בדיוק את מה שצריך, והוא בעיקר נשלט ונעים לשימוש. יחד עם זאת, יש לו בדיוק את מידת החספוס והחוצפה שצריך כדי לרגש את הרוכב, וגם התגובה מספיק חדה למשל כדי להוציא את האחורי בגז ביציאה מפניות. כמה כיף!

    והוא קשוח, האפריקה הזה. בידיים הנכונות הוא יכול לזוז מהר מאוד בשבילים. לא להתגלגל על שבילים כמו חבריו עם "19, אלא ממש לרכב, ומהר. היתקלויות בסלעים ואבנים ששקועים בקרקע, התרוממויות מקרסטים ודיצ'ים שחוצים את השבילים, קפיצות, דאבל-קלאצ'ים להנפת קדמי מעל מכשול – את כל אלה האופנוע בולע כאילו כלום. בקפיצות גבוהות המתלים כמובן יסגרו מהלך, אבל זה בסדר גמור כשמדובר ב-300 קילו של אופנוע ורוכב, ויותר חשוב – הם מתאוששים מזה באופן מושלם והאופנוע שומר על יציבות, וזאת בזכות ההידראוליקה המעולה של הבולמים. צמיגי דו"ש ראויים עשויים לשפר משמעותית את האחיזה והתחושות בשטח ולתת לרוכב אפילו יותר ביטחון.

    רוכבי אדוונצ'ר שמשלבים טיולי שטח אמיתיים בנוסף לרכיבת כביש עשויים למצוא באפריקה טווין פרטנר מצוין, שכן הוא באמת מרחיב את טווח השימושים של האדוונצ'רים – לא בכביש, אבל בהחלט בשטח.

    ערך מוסף גדול - יכולות שטח אמיתיות!
    ערך מוסף גדול – יכולות שטח אמיתיות!

    אדוונצ'ר אמיתי. אז כן, על אף היותנו סקפטיים, אחרי הרכיבה על האפריקה אנחנו יכולים להגיד שה-CRF1000L אפריקה טווין מצדיק את שילוב האותיות CRF, מצדיק בגדול את השם המיתולוגי אפריקה טווין, ומצדיק גם את הטייטל True Adventure. בהונדה השכילו לייצר אופנוע שמצד אחד נוח ואיכותי מאוד בכביש, עם האיכויות המובנות של הונדה, אבל עם ערך מוסף של יכולות שטח אמיתיות, מה שהאדוונצ'רים איבדו כמעט לגמרי בשנים האחרונות. אם תרצו, האפריקה טווין מחזיר אותנו למקורות – כשהאדוונצ'רים לא נקראו אדוונצ'רים אלא פשוט דו"שים גדולים, והם אשכרה יכולים היו לנסוע בשטח. אז הונדה מחזירה לנו את הסגמנט הזה, רק בצורה מודרנית ואיכותית, שבפועל – מרחיבה את טווח השימושים של האדוונצ'ר-תורר. וכן, אם זה לא היה ברור עד עכשיו – התלהבנו ממנו לגמרי.

    מחירה של הגרסה הבסיסית של האפריקה טווין נקבע על 98,900 ש"ח. תמורת 4,000 ש"ח נוספים תקבלו מערכת ABS, מערכת בקרת החלקה, מגן מנוע, מגני ידיים ומאותתי LED, מה שהופך לדעתנו את הגרסה נטולת הבקרות לפחות כדאית. ההפרש הנמוך, אגב, נובע מההטבה שניתנת במס הקנייה לכלים עם מערכת ABS. גרסת ה-DCT בעלת הגיר הרובוטי-אוטומטי כפול המצמדים צפויה להגיע ארצה בחודש הבא, והיא מציעה תוכנה מתוחכמת שיודעת לזהות שיפועים ולהקל על הרוכב ברכיבת שטח. נרכב עליה כשתגיע. וכמו כל אדוונצ'ר מודרני, גם לאפריקה טווין יש מגוון רחב של אביזרים מקוריים של הונדה, מסט ארגזים מלא (8,500 ש"ח), דרך מגן מנוע, פנסי ערפל, רגליות רוכב מסיביות, וכו'.

    אז אנחנו מאוד אוהבים את האפריקה טווין, ומבחינתנו, אף על פי שאנחנו רק בתחילת 2016, זהו אחד האופנועים החשובים של השנה. כשזה מגיע מהונדה, שבתקופה האחרונה קצת שעממה אותנו ביעילות שלה, אנחנו אפילו עוד יותר שמחים. אופנוע אדיר.

    מתים על האופנוע הזה!
    עפים על האופנוע הזה!

    מפרט טכני

    [table id=29 /]

  • רכיבה ראשונה: הונדה CRF1000L אפריקה טווין

    רכיבה ראשונה: הונדה CRF1000L אפריקה טווין

     

    • יתרונות: מנוע, משקל, מתלים, תנוחת רכיבה, וכפועל יוצא יכולות שטח וכביש
    • חסרונות: עלול להיות קצת רך לרוכבים כבדים
    • שורה תחתונה: אופנוע אדוונצ'ר אמיתי שמשלב נוחות עם יכולות כביש ושטח גבוהות
    • מחיר: גרסה רגילה 98,900 ש"ח, גרסה עם ABS ובקרת החלקה – 102,900 ש"ח, גרסת DTC עם ABS ובקרת החלקה 113,900 ש"ח
    • מתחרים: ב.מ.וו F800GS, ק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R, ובמידה מסוימת שאר האדוונצ'רים הגדולים
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקביל 270 מעלות, 998 סמ"ק, 8 שסתומים, 95 כ"ס, 10 קג"מ, 6 הילוכים / גיר רובוטי DTC, בולמים קדמיים 45 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 230 מ"מ, בולם אחורי כיוונים מלאים, מהלך 220 מ"מ, צמיגים 90/90-21 ו-150/70R18, גובה מושב 870/850 מ"מ, מיכל דלק 18.8 ל', משקלים מלאים 208 ק"ג, 212 ק"ג, 222 ק"ג לרגיל, ABS ו-DTC
    הונדה CRF1000L אפריקה טווין
    הונדה CRF1000L אפריקה טווין

    מה זה?

    ההונדה CRF1000F אפריקה טווין הוא אופנוע חדש לחלוטין של הונדה, שמקבל שם מפואר מהעבר (האפריקה טווין 750 היה אחד האייקונים הגדולים של הונדה בשנות ה-80 וה-90) ונזרק אל תוך הקטגוריה החשובה ביותר בשנים האחרונות – האדוונצ'רים הגדולים. לעומת הרוב המכריע של הכלים בסגמנט הזה, שהפכו להיות כבישיים מאוד עם יכולות שטח פושרות, האפריקה טווין מתיימר להציע יכולות שטח אמיתיות, כמובן במגבלות הגודל, כשהוא מהווה מעין ממשיך דרך של האדוונצ'ר 990 של ק.ט.מ – שהיה אופנוע שטח אמיתי עם יכולות כביש גבוהות. כלומר האפריקה טווין אמור לשלב נוחות יכולות כביש, יחד עם יכולות שטח טובות – כלים שקשה למצוא היום בסגמנט של אופנועי האדוונצ'ר הגדולים. מתחריו הישירים הם הב.מ.וו F800GS מלמטה בנפח, וק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R מלמעלה.

    בבסיס האופנוע מנוע טווין מקבילי בן 1,000 סמ"ק, חדש לחלוטין, עם גל ארכובה בזווית של 270 מעלות, שמפיק הספק של 95 כ"ס ומומנט של 10 קג"מ. השלדה עשויה מפלדה, וכל מכלוליה מכוונים לעבודת אדוונצ'ר עם ייעוד ברור לשטח. זה מתחיל בחישוקי "21 מלפנים ו-"18 מאחור, כיאה לאופנוע עם יכולות שטח ובניגוד ל-"19 ו-"17 המקובלים באדוונצ'רים. זה ממשיך במתלים ובבולמים – פרונט הפוך מלפנים וזרוע אלומיניום עם מונושוק ומנגנון לינקים  מאחור, עם מהלכים של 230 ו-220 מ"מ וכיוונים מלאים, מערכת הבלמים שם ABS לשטח שבו אפשר לנתק את המערכת מהגלגל האחורי, בקרת ההחלקה עם ארבעת המצבים, ובכלל תנוחת הרכיבה וסביבת הרוכב, שמיועדים מצד אחד לנוחות ברכיבת כביש בישיבה ומצד שני ארגונומיה מצוינת שמאפשרת תזוזה רבה על האופנוע, גם בעמידה. למעשה האפריקה טווין נכנס בדיוק לתוך הוואקום שנוצר בתת הנישה הזו.

    אדוונצ'ר נוח וטוב לכביש
    אדוונצ'ר נוח וטוב לכביש

    ביצועים

    בואו נתחיל מהסוף – האפריקה טווין פורע בגדול את כל הצ'קים שהונדה פיזרו בשנה האחרונה. זהו אופנוע אדוונצ'ר עם יכולות שטח אמיתיות, שבידיים הנכונות יכול לזוז מהר מאוד בכל תוואי שטח.

    המנוע נעים לשימוש, כמו שציפינו מהונדה. הוא גמיש מאוד ומספק כוח כבר מסל"ד רצפה, והוא מטפס בלינאריות תוך הורדת כוח נשלטת וטובה. הוא לא מנוע קרבי, אבל בהחלט מספיק חד בתגובותיו כדי להוריד פקודות החלטיות לקרקע, למשל כדי להוציא את הגלגל האחורי הצידה על שביל כורכר. בהתרשמות ראשונית של פחות מחצי שעה במסגרת ההשקה לעיתונות הישראלית, ששילבה כבישים מפותלים עם שבילים, אנחנו יכולים לספר שזה בהחלט מנוע טוב ומתאים לייעודו, למרות שטרם רכבנו בכבישים מהירים. הגיר בן 6 הילוכים שמחולקים טוב לכביש, ובשטח ההילוך השני מעט ארוך, אם כי מאפשר להיות על ההילוך הזה בטווח מהירויות רחב.

    מה שמעניין בעיקר באפריקה טווין זה השילוב בין יכולות כביש לשטח. מצד אחד זהו אופנוע אדוונצ'ר כביש מעולה. הוא נוח ומרווח, מיגון הרוח יעיל, והמנוע מספק את כל מה שצריך לרכיבה שפויה ויותר. ההתנהגות בכבישים מפותלים טובה, כולל ההיגוי, אם כי בשל הגלגל הקדמי בקוטר "21 הפידבק פחות ברור ממקביליו עם "19, אבל זה טרייד-אוף ברור ומקובל. ככלי תחבורה יומיומי ולטיולים בסוף שבוע, כולל תקיפת כבישים מפותלים, הוא בהחלט עומד בציפיות מהקטגוריה. אבל מצד שני, ופה הוא פורע את הצ'קים – לאפריקה טווין יש יכולות שטח אמיתיות. מידות הגלגלים בשילוב המתלים המצוינים בעלי המהלך הנדיב וההידראוליקה האיכותית מאפשרים לתת גז של ממש בשבילים, ואף להיכנס לקטעים טכניים יותר. זהו לא אדוונצ'ר של כאילו-שטח, אלא יש פה יכולות שטח אמיתיות. כל זה מגובה בארגונומיה שמאפשרת לזוז לאורך האופנוע, קדימה ואחורה, ושמראש תוכננה לעמידה. לא כמו אופנוע שטח אמיתי או האדוונצ'ר 990, אבל בהחלט הרבה יותר מהמקובל בקטגוריה.

    ערך מוסף אמיתי ברכיבת שטח
    ערך מוסף אמיתי ברכיבת שטח

    איך זה מרגיש?

    האפריקה טווין הוא הונדה קלאסי. התפעול רך ונעים, אינטואיטיבי, ומיד מרגישים בבית. אין בו פינות חדות או לא מגומרות. מצד שני, מהונדה אנחנו רגילים לאופנועים יעילים ורכים, כשהדגש הוא על מדי, ופה האפריקה לוקח צעד קטן ימינה, כשמצד אחד הוא שומר על ההונדאיות שלו, אבל מצד שני נותן ערך מוסף של אקסטרה יכולות, וזה נהדר, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע מהונדה.

    האופנוע מאוד נוח ומרווח, המושב טוב, הכידון ממוקם היטב, גם לעמידה, ומיגון הרוח כאמור יעיל. המימדים והמשקל נכונים בדיוק לייעוד, כאמור אדוונצ'ר עם יכולות שטח גבוהות, והוא לחלוטין לא הרגיש כבד אלא להפך – הוא מסתיר היטב את המשקל של הנתון היבש (212 ק"ג משקל מלא לדגם שעליו רכבנו – עם ABS ובקרת החלקה).

    מחיר תחרותי
    מחיר תחרותי

    עלויות

    מחירה של הגרסה הרגילה, ללא ABS ובקרת החלקה ועם מאותתים רגילים ולא LED, נקבע על 98,900 ש"ח. גרסת ה-ABS עם בקרת החלקה ומאותתי LED תעלה 102,900 ש"ח, וגרסת ה-DTC, שגם היא מגיעה עם כל האלקטרוניקה, תעלה 113,900 ש"ח. המחירים האלה בהחלט טובים ומציבים את האפריקה טווין כתחרותי בשוק הזה, שכן הוא עולה פחות מצמד מתחריו הישירים, ועומד בסביבת המחירים של הוויסטרום 1000 והוורסיס 1000. בנוסף, בהפרש המחירים בין הגרסה הרגילה לבין ה-ABS, הגרסה הרגילה הופכת לדעתנו לפחות כדאית.

    הונדה כמובן מציעה מבחר רב של תוספות מקוריות, או של חברות אפטרמרקט שמייצרות חלקים עבור האפריקה, החל מסט ארגזים מלא (כ-8,500 ש"ח), מיגונים שונים, רגליות, ידיות, פנסים וכו', וכן ציוד רכיבה ייעודי מבית אראי, אלפינסטארס וספידי.

    למבחן מלא על ההונדה CRF1000L אפריקה טווין, לחצו כאן.

  • הונדה CRF – עכשיו ברישוי צהוב

    הונדה CRF – עכשיו ברישוי צהוב

    מאיר, יבואנית הונדה לישראל, מודיעה על תחילת השיווק בישראל של דגמי המוטוקרוס והאנדורו המקצועיים של הונדה ממשפחת ה-CRF, כשהם ברישוי צהוב ועם תקינת כביש מלאה. מדובר בשני דגמי המוטוקרוס CRF250R ו-CRF450R, וצמד דגמי האנדורו CRF250X ו-CRF450X.

    תקינת הכביש מתאפשרת על ידי הסבת הכלים בסדנת RedMoto שבאיטליה, שם מרכיבים על הכלים את כל אביזרי הכביש הנחוצים לתקינה, כולל פנסים ומערכת חשמל, מראות ורגלית צד. אופנועי המוטוקורס גם מקבלים חישוק "18 אחורי במקום ה-"19 המקורי.

    מחירים

    • הונדה CRF250R – מחיר 64,900 ש"ח
    • הונדה CRF250X – מחיר 55,900 ש"ח
    • הונדה CRF450R – מחיר 66,900 ש"ח
    • הונדה CRF450X – מחיר 63,900 ש"ח

    את הכלים ניתן לראות ולרכוש בכל סוכנויות הונדה ברחבי הארץ.

    הונדה CRF450X
    הונדה CRF450X
  • הקונספטים המעניינים של הונדה

    הקונספטים המעניינים של הונדה

    פרט לסדרות ה-CB500 וה-NC750 שעברו עדכון חשוב, הונדה הציגה במילאנו שלושה קונספטים מעניינים. הראשון הוא קטנוע אדוונצ'ר עירוני, והשניים הנוספים הם נייקד-סטריטפייטר בעל מראה עתידני וסקרמבלר עתידני גם הוא – שניהם בנויים על בסיס ה-CB650F.

    נתחיל עם הקטנוע – City Adventure – כלומר אדוונצ'ר עירוני. בהונדה לא משחררים פרטים על הקונספט, רק אומרים שהם מביאים את חוויית האדוונצ'ר אל העיר. אין נתוני מנוע ושאר נתונים טכניים, אבל רואים בבירור את חישוקי השפיצים וצמיגי הדו"ש במידות 120/70R17 מלפנים ו-170/60R15 (!) מאחור. יש מזלג הפוך מלפנים, שקרוב לוודאי מחובר לשני משולשי היגוי ולא לאחד, ועוד רואים בבירור שהזרוע האחורית אינה כמקובל בקטנועים – יחידת הווריאטור שמחוברת למנוע ומהווה את המתלה האחורי, אלא כמקובל באופנועים – מזלג אחורי שמחובר לשלדה עם מערכת בולמים, כשהמנוע והווריאטור נמצאים במרכז השלדה. סידור זה מאפשר ביצועים דינמיים גבוהים – כמו למשל בטימקס, בקטנועים של ב.מ.וו, וב-850 של אפריליה / ג'ילרה. בין אם הקטנוע הזה ייצא לייצור סדרתי בקונפיגורציה כזו או אחרת ובין אם לאו – נשמח מאוד לראות קטנועים נוספים, של הונדה או של חברות אחרות, שעושים שימוש בתצורת הזרוע האחורית הזו.

    כך או כך, הקטנוע הזה נראה מצוין בעינינו.

    סיטי אדוונצ'ר - קטנוע עם תצורת שלדה של אופנוע
    סיטי אדוונצ'ר – קטנוע עם תצורת שלדה של אופנוע

    שני הכלים הבאים נבנו סביב פלטפורמת ה-CB650F הפשוטה, והתוצאה לא פחות ממדהימה. הראשון הוא ה-CB4 – נייקד-סטריטפייטר שנבנה כתרגיל עיצוב על ידי הונדה-אירופה. הזרוע האחורית בו הוחלפה לזרוע חד-צידית עם חישוק וצמיג רחבים, ומלפנים הפרונט הרגיל הוחלף למזלג הפוך שיושב במשולשים מכורסמים בשרניים. הדיסק הקדמי ללא קדחים, והקליפרים האדומים של טוקיקו נותנים מראה קרבי. פרט לכך דוד הפליטה עוצב מחדש, וכל עבודת הגוף עוצבה ברוח עתידנית, כולל הפנס הקדמי העגול עם פנסי ה-LED. נראה פשוט מצוין!

    CB4 - לוקח את ה-CB650F למקומות סופר-מגניבים
    CB4 – לוקח את ה-CB650F למקומות סופר-מגניבים

    השני הוא ה-Six50 – סקרמבלר עתידני שבנוי גם הוא על אותה הפלטפורמה ומעוצב גם הוא על ידי הונדה-אירופה. מלפנים יש את אותו מזלג של ה-CB4, אך מאחור נשארה הזרוע האחורית של ה-CB650F, ושני הגלגלים הוחלפו לחישוקי שפיצים בקוטר "17 מאחור ו-"19 מלפנים, כשעליהם צמיגי קוביות רחבים ובשרניים. על עיצוב עבודת הגוף לא נכביר במילים. רק נגיד וואו!

    CBSix50 - הסקרמבלא המודרני על פי הונדה-אירופה
    CBSix50 – הסקרמבלר המודרני על פי הונדה-אירופה