תגית: הונדה

רכיבה ראשונה: הונדה גולדווינג F6B
- יתרונות: מנוע, נוחות, מערכת סטריאו, סטייל
- חסרונות: מחיר, פרקטיות, אלקטרוניקה, הנדסת אנוש
- סיכום: אופנוע תיור מעולה אך מיושן
- מחיר: בריטניה 17,999-20,399£, ארה"ב 20,499$
- מתחרים: הארלי-דיווידסון רואד-גלייד, ב.מ.וו K1600GT
- נתונים טכניים: מנוע בוקסר 6 צילינדרים, 1,832 סמ"ק, שני שסתומים לצילינדר, 104 כ"ס ב-5,580 סל"ד, 15.2 קג"מ ב-4,160 סל"ד, 5 הילוכים, 369 ק"ג (יבש), בסיס גלגלים 1,702 מ"מ
הונדה גולדווינג F6B

מה זה

גולדווינג עם טוויסט של מגניבות. ה-F6B הוא הגרסה הזולה והמגניבה של הגולדווינג הבורגני והגדול. האופנוע שהמציא את קטגוריית הסופר-תיורש ממנו הוסר הארגז האחורי הגדול ובמקומו התקבל זנב קליל בהרבה, שבעלי דמיון מפותח יראו בו רמז לרוד-קינג של הארלי. הורדת המשקל מתחת ל-370 ק"ג אפשרה להסיר את מערכת הרברס החשמלית המוצעת בגולדווינג ולהוריד את המחיר בהתאם. המשקל והמחיר נמוכים בהשוואה לשאר בני המשפחה, אבל גבוהים מאוד בכל השוואה אחרת. שאר המערכות נותרו בעינן, בעיקר מנוע 6 הצילינדרים המפיק ערימות של מומנט ללא מאמץ ומערכת הסטריאו המשוכללת. הגרסה הנבחנת כאן היא מודל 2014 הבסיסית אותה שכרנו באיטליה.

איך זה מרגיש

בקטגוריה הזו חשובים שני דברים: הנוחות והפינוק.

הנוחות מושלמת. מנוע הבוקסר העצום מפיק כוח זמין בכל שלב ומשגר את האופנוע בנינוחות לעבר מהירות של 200 קמ"ש, המרגישים שקטים ושלווים בזכות הגנת רוח מושלמת עד כדי סטריליות. תיבת ההילוכים מציעה רק חמישה הילוכים, אבל חסרונו של ההילוך השישי מורגש. בסוג של מוזרות, שילוב של ההילוך החמישי מדליק נורת אזהרה כתומה בלוח השעונים – הילוך יתר.

המתלים מציעים נוחות פנטסטית של פשרה מדויקת בין רכות לספיגה. התוצאה היא סוג של ריחוף מעודן מעל האספלט. למרות הגודל והמשקל, האופנוע יודע לתקוף פניות ולהציע יכולת דינמית משובחת. ה-F6B מרגיש נוח על המתלים והכידון, ומשדר ביטחון גם אם המידע העובר לרוכב אינו מושלם. העמסה של האופנוע בשני רוכבים ובציוד אינה משפיעה על ההתנהגות ומותירה בידי הרוכב את אותה יכולת דינמית כמו עם רוכב בודד. בהיעדר הילוך אחורי תצטרכו לתכנן היטב את מקום החניה שלכם, כי גם שיפוע קליל עלול להוות אתגר כאשר תנסו לדחוף 370 ק"ג כנגד כוח המשיכה.

במבחן השני – מבחן הפינוק – האופנוע נכשל. עבור 20,000$ לא רק שהאופנוע לא מתחנף לרוכב, אלא מזכיר לך בכל רגע שזו הגרסה הזולה. באגף האלקטרוניקה לא תמצאו יותר מ-ABS ומערכת סטריאו. לא מתלים מתכוונים, לא מערכת בקרת החלקה שתתמודד עם הררי המומנט ולא פינוקים כמו ידיות מחוממות, משקף חשמלי, בקרת שיוט או תוספות אחרות סטנדרטיות בסגמנט. לוח השעונים העצום אינו כולל כמעט שום דבר מעבר למידע בסיסי. האופנוע מצויד ב-4 מנעולים שונים (התנעה, דלק, תא כפפות, ארגזים), ולא ניתן לפתוח אף אחד מהם ללא מפתח. מערכת הסאונד מציעה איכות שמע מעולה, וגם במהירויות הקרובות ל-200 קמ"ש ניתן לשמוע את המערכת מהרמקולים, אבל לוח השליטה המיושן בכידון ובפאנל השמאלי מציעים המון כפתורים ואפס נוחות למשתמש. למרות אפשרות החיבור לטלפון, אין כל אפשרות לבחור פלייליסט או להעביר שירים.

סיכום

הבסיס של הגולדווינג – מנוע ושלדה שהוצגו ב-2001 – נותר מעולה כבסיס לאופנוע תיור. מנוע חלק חזק וחסר נוכחות במובן הטוב של המילה. על זה נוספת שלדה מאוזנת המציעה נוחות וביצועים בטופ של הקטגוריה. אולם ב-2015 אין בכך מספיק. עולם האופנועים התקדם, והגולד נותר מאחור. האבזור, האלקטרוניקה והפינוקים הקטנים פשוט לא עומדים ברמה אחת עם המקובל כיום, ובקטגוריית העלית של אופנועי התיור זהו חיסרון ללא מחילה.

אפילוג

אידיוט, זו הייתה תגובה של העורך למקרא המבחן הזה. "אתה לא יודע שב 2015 הונדה שדרגו את הדגם? קצת במבוכה, עניתי שהוספת מערכת בקרת שיוט, ידיות מחוממות, קיצוץ המשקף, וביטול אוטומטי של המאותתים לא צריכים לשנות את התמונה. "לא משנה" אמר העורך, "לך תביא מבחן עדכני".

אין ברירה, עכשיו נותר לאתר סוכנות השכרה מתאימה, רצוי בדרום ספרד. מישהו מכיר?
22 ביוני 2015
אופנוע במיליון שקל

ממש לא מזמן התבשרנו כי הונדה הציגה אופנוע MotoGP לכביש הציבורי במחיר עממי של 184,000 דולר לפני מיסים. על פניו מחיר לא זול לשלם עבור אופנוע, ושאלנו את עצמנו מי לעזאזל מוציא כל כך הרבה כסף על אופנוע? מה שגילינו שזה בכלל לא יקר ואפילו שימושי לעומת מה שהולך במועדון שש הספרות.

אז זכיתם בלוטו או הצלחתם בטירוף בעמדת הלימונדה השכונתית שפתחתם, ואתם מתים לדעת מה מ-100,000 דולר וצפונה יכולים להביא לחניה שהוא כבר מוכן מהמדף, בערך. מסתבר שיש לא מעט אופציות.

אקוס טיטניום FE TI XX, מחיר לפני מיסים – 300,000 דולר

החברה האמריקאית Ecosse הוקמה בשנת 2001 ומייצרת אופנועים סופר אקזוטיים במחירים שדואגים להשאיר אותם בכותרות עם התואר האופנוע היקר ביותר שכסף יכול לקנות. גרסת ה-FE Ti XX היא הגרסה היקרה יותר של משפחת הטיטניום, ואתם יכולים לנחש איזה חומר מככב באופנועים האלו. המראה של אופנוע נייקד אולי קצת מבלבל אתכם, אבל פרט לחומרים אקזוטיים המנוע בייצור עצמי בנפח 2,409 סמ"ק מספק לא פחות מ-225 כ"ס. יש בולמים של אוהלינס, בקיצור, גם חיה רעה. 13 כאלו הגיעו לייצור.

פיליין וואן, מחיר לפני מיסים – 280,000 דולר

הפיליין וואן נמצא כרגע רק על הנייר, אבל אתם יותר ממוזמנים לשלם מראש, שכן האופנוע צפוי להיות מוצג סופית בשנת 2016. עוצב ותוכנן על ידי המעצב וחובב המוטוריקה יאקובה גלה (Yacouba Galle). הפיליין מצויד במנוע טריפל בנפח 801 סמ"ק שמספק לא פחות מ-170 כ"ס, עם משקל יבש של 155 ק"ג, תודות לשימוש נרחב בטיטניום, סיבי פחם ואלומיניום. העיצוב נראה כמו שום דבר שקיים על הכביש, ולזה תורם לא מעט המזלג הייחודי מלפנים המכיל 2 זרועות מיוחדות מסיבי פחם. 50 אופנועים צפויים להיבנות.

NCR M16, מחיר לפני מיסים – 232,500 דולר

בפועל, אל תגבילו את עצמכם ל-M16, כי כל דגם של הסדנה האיטלקית NCR כנראה יהיה מגניב, יעלה מעל ל-100,000 דולר ויהיה מבוסס על דוקאטי. במקרה ה-M16 הוא היקר שבחבורה, ובמקרה הוא מבוסס על אופנוע ה-MotoGP של דוקאטי שנמכר לכביש הציבורי עוד ב-2006 – הדזמוסדיצ'י RR, או D16 RR. אצל NCR אופנוע ה-GP הפך לסטריטפייטר, ובגלל שהוא כל כך מיושן וחלש הוא קיבל טיפול רציני. כל חלק באופנוע עשוי סיבי פחם וכל חלק מכני אפשרי הוחלף לכזה מטיטניום, וכך יש ירידה של 15% במשקל מהאופנוע המקורי – 145 ק"ג ללא דלק. גם המנוע טופל והוא מספק עכשיו כ-200 כ"ס בגלגל. יש אלקטרוניקה מהדור האחרון וכך גם המתלים.

הונדה RC213V-S, מחיר לפני מיסים – 201,500 דולר

נציג יחיד למפעל גדול ברשימה וזאת שבפועל גרם לנו לשבת ולחשוב איך אנחנו יכולים לבזבז כסף שאין לנו. אופנוע ה-MotoGP של החברה מותאם לכביש הציבורי, אבל עם הספק של 157 כ"ס, פחות מ-CBR1000RR. כדי לקבל 212 כ"ס תיאלצו להיפרד מ-13,500 דולר נוספים לקיט המרוצים, שגם יוריד את המשקל מ-170 ל-160 ק"ג מכובדים מאוד. הונדה מתכננת לייצר 200 אופנועים.

מידואל טייפ-1, מחיר לפני מיסים – 185,000 דולר

הכירו את הנציג הצרפתי בחבורה. כנראה שאף אחד חוץ מאיתנו לא זוכר שהחברה מכרה אופנועים 'המוניים' בעבר, אך היא לא ממש הצליחה. אז הצרפתים החליטו להשתמש בשם ובתצורת המנוע כדי לייצר על אותו הבסיס אופנוע ששם דגש על יוקרה ולאו דווקא על ביצועים. המנוע הוא חלק מעניין לא פחות – מנוע בוקסר רוחבי בנטייה של 25 מעלות, בתוך שלדת אלומיניום שעשויה מחלק אחד. המנוע בנפח 1,036 סמ"ק מספק 106 כ"ס ומניע 236 ק"ג. יש בולמים איכותיים של אוהלינס ומערכת בלימה של ברמבו, אך כאופנוע יוקרה – תוכלו לבחור בין 45 גווני עור ועוד 25 צבעים בהם ייצבעו שאר חלקי אופנוע וזה לפני שידברנו על לוח המחוונים שעל מיכל הדלק.

Photo: Frdric Chobard

MTT Y2K, מחיר לפני מיסים – 175,000 דולר

ראשי התיבות Marine Turbine Technologies כבר רומז מה יש פה, ורק אמריקאים מספיק משועממים כדי לשדך לאופנוע מנוע טורבינה. רוב האנשים מכירים את דגם הסופרבייק, אך לאחרונה החברה הציגה דגם חדש – סטריטפייטר. מנוע הרולס-רויס אליסון, שעובד על קרוסין או דיזל, מספק 320 כ"ס, אבל בסטריטפייטר אפשר לשדרג אותו לכדי 420 כ"ס ויש גם כ-70 קג"מ. אז כוח לא חסר, ובדגם הסטריטפייטר יש עוד קצת פוזה עם זרוע אחורית ארוכה יותר וצמיג אחורי ברוחב 240 מ"מ. הפיירינג מסיבי פחם, יש שני הילוכים, ואין מספיק כבישים ישרים בשבילו.

אייקון שין, מחיר לפני מיסים – 160,000 דולר

אנדרו מוריס הבריטי החליט שהוא רוצה לבנות את האופנוע האולטימטיבי כמו שהוא רואה אותו, ומיד קפץ לו לראש הרוכב האגדי בארי שין. כך נוצר האייקון שין. כיוון ששין ניצח שתי אליפויות עם סוזוקי, באופנוע מותקן מנוע סוזוקי GSX1400 מקורר אוויר שזכה לקצת (הרבה) פינוקים, ביניהם מגדש טורבו, ואלו מעלים את ההספק לכ-250 כ"ס. יש שלדת אלומיניום, גלגלים ופיירינג מסיבי פחם, מערכת בלימה של ISR ועוד. סה"כ יוצרו 52 יחידות.

לוטוס C-01, מחיר לפני מיסים – 130,000 דולר

עקרונית זה אופנוע של יצרנית המכוניות הבריטית הנודעת לוטוס. בפועל חוץ מהשם היא לא עשתה כמעט כלום, אבל למי אכפת? האופנוע עוצב על ידי מי שעיצב את האופנוע בסרט טרון ונבנה בפועל על ידי קבוצת המרוצים הגרמנית Kodewa. המנוע, וי-טווין ב-75 מעלות, מגיע מק.ט.מ RC8R ומספק 200 כ"ס. השלדה משלבת פלדה, טיטניום וסיבי פחם, ועם פיירינג מסיבי פחם הדבר הזה שוקל 181 ק"ג. 100 יחידות בלבד ייבנו.

ויירוס 987 C3 4V V, מחיר לפני מיסים – 103,000 דולר

הכירו את הגרסה המוגזמת של הבימוטה טזי. כמובן זה מגיע מאיטליה ויש פה מנוע של דוקאטי. גרסת ה-4V V, היא הגרסה המוגזמת עוד יותר של ה-987 C3. מנוע הדוקאטי 1098R, מקבל מגדש על וההספק עולה ל-211 כ"ס לעומת 184 כ"ס בדגם הרגיל בלי ה-V הנוסף בסוף. נתון המשקל לא פחות ממדהים – 155 ק"ג, וזה לפני שדיברנו על המתלה הקדמי המיוחד או המראה העתידני. הוא בתחתית הרשימה בגלל המחיר, אך ממש לא בתחתית הרשימה מבחינת עניין.

21 ביוני 2015
רכיבה ראשונה: הונדה CRF250M
צילום: בני דויטש
- יתרונות: סופרמוטו – לעיר ולכביש מפותל
- חסרונות: נוחות לרכיבות ארוכות, מנוע
- סיכום: סופרמוטו פשוט לרוכבים בתחילת דרכם
- מחיר: 40,994 ש"ח על הכביש (במבצע לרכישה במזומן בחודשים יוני-יולי – 36,994 ש"ח)
- מתחרים: בפועל, המתחרה היחיד שהיה – ימאהה WR250X, כבר לא נמכר. לונסין החלו למכור בארץ את ה-GY250 LX.
סופרמוטו למתחילים

מה זה?

גרסת סופרמוטו של דגם הדו"ש – CRF250L. בפועל מדובר כמעט באותו האופנוע, רק עם גלגלים בקוטר "17, כיאה לאופנוע סופרמוטו. המנוע הוא אותו סינגל, אך החלפת מידת הגלגלים השפיעה כמובן על גובה המושב, מרווח הגחון ועוד.

ביצועים

המנוע בנפח 250 סמ"ק כבר קטן לדרגת הרישיון החדשה A1, ובסך הכל לא מדובר במנוע חזק במיוחד – 23 כ"ס. רוכב מנוסה יסחט את המנוע בדרך קבע, אך עבור רוכב מתחיל מדובר במנוע לא מאיים וקל לשליטה. אם ממש מתאמצים אפשר להגיע גם ל-140 קמ"ש, אך מהירות שיוט בין עירונית סבירה היא באזור ה-110 קמ"ש.

איך זה מרגיש?

מרגיש כמו CRF250L רק עם צמיגי כביש. הוא נמוך יותר ומרגיש קליל. בעיר הוא כנראה אחד הדברים הכי יעילים, פרט לעובדה שאין לו יכולת אחסון. מחוץ לעיר זה כבר סיפור אחר ומהירות השיוט נמוכה יחסית. בכל מקרה, רכיבה של מעל לחצי שעה הופכת להיות מעייפת ולא נעימה עקב המושב והתנוחה הזקופה והחשופה.

בכבישים מפותלים אפשר לתת איתו אחלה גז. כאופנוע לרוכב מתחיל שמתחבר לסצנת הסופרמוטו הוא יופי של בחירה, ואפשר ללמוד איתו כל מה שרוצים לעשות עם אופנוע סופרמוטו – ווילי, סטופי, החלקות זנב – רק לדאוג להתקין מגונים ראויים. המתלים פשוטים, כמו כל האופנוע, אך בכבישים מפותלים אפשר ליהנות מאוד, כשהבולם האחורי הוא הנקודה החלשה. הבלמים טובים, אך הקדמי חסר רגש.

עלויות

במחיר של כ-41,000 ש"ח מדובר באופנוע לא זול (ליוני-יולי יש הנחה של 4,000 ש"ח), אבל מאידך הוא כמעט האופציה היחידה, ודרגות הביטוח המעוותות גם יחסכו לכם כסף בפוליסה.
18 ביוני 2015
פורנוגרפיה מוטורית: הונדה RC213V-S

טוב, זהו, הונדה הציגה רשמית את האופנוע שכולנו חולמים עליו פחות או יותר. גרסת הכביש של האופנוע של מרקז. יש כמה בעיות עם האופנוע מעבר לעובדה שהוא לא שלנו. האחת היא המחיר. 188,000 אלף יורו באירופה. זה לפני מיסים, כן? אבל זו בעיה שציפינו לה. אף אחד לא חשב ש-200 אופנועי-הגרנד-פרי-עם-מראות שהונדה תייצר יהיו זולים.

אבל חזקים? ציפינו שהם יהיו חזקים. אבל מסתבר שציפיות לחוד ומציאות לחוד. הונדה מסבירים שה-RC213V-S הוא אופנוע מסלול, וככזה הוא לא תוכנן לעמוד בתקנות זיהום ורעש. בניגוד לאופנועים סדרתיים, באופנוע הזה אין מקום לתיבות אוויר סופגות רעשים ומערכות פליטה ענקיות ומשקיטות. התוצאה? האופנוע של מרקז מסורס בהתאם לתקנות הרעש והזיהום של כל מדינה. אם אתה אירופאי תקבל את ה-RC שלך עם 157 כ"ס ב-11,000 סל"ד. לא הרבה? תגיד תודה שאתה לא חי באמריקה (101 כ"ס ו-8,000 סל"ד), או חס וחלילה ביפן – כי שם תקבל את ה-RC מוגבל ל-68 כ"ס!

אבל בינינו, מי שיוכל להשקיע ברכישה הזו ימצא גם את הדרך לשלם את 12,000 היורו שנדרשים על קיט המרוצים של HRC שמשחרר קצת ממה שהמנוע הזה מסוגל לתת – 212 כ"ס ב-13,000 סל"ד. עדיין לא מרעיש בימים של H2R מוגדש על? יכול להיות. אבל לפי הונדה האופנוע הזה אמור להיות סיפור של התנהגות וניהוג ופחות של ביצועים טהורים. את ההצהרה הזו מגבה נתון משקל של 170 ק"ג – רק ב-12 ק"ג כבד יותר מהאופנוע של מרקז (אגב, הקיט האמור מוריד את המשקל ל-160 ק"ג).

הונדה משחררת די הרבה נתונים על האופנוע, והיא עושה את זה עם השוואה צמודה ל-RCV213. כך לדוגמא אפשר לראות שבסיס הגלגלים של גרסת הכביש מעט ארוך יותר, וכך גם האורך הכללי.

עוד עולה מדפי הנתונים – מיכל הדלק באופנוע של מרקז גדול יותר. אבל למי אכפת – תראו איך זה נראה. RC אחד ביום, זה בערך קצב הייצור – וכשמסתכלים על הפרטים אפשר להבין למה.

המון חומרים אקזוטים בקצוות ה-RC תורמים למרכוז המאסה, וכך גם מיקום מיכל הדלק. זה, לטענת הונדה, מהווה את עיקר ההבדל בין ה-RC לסתם עוד סופרבייק. היינו שמחים לקחת סיבוב ולגלות.

מתלים ובלמים. הונדה מספרים שלא יכלו לחסוך כאן, והרכיבים הללו הם הדבר האמיתי. רכיבי קצה של אוהלינס, ברמבו ומרקזיני. בלי קשר לאלו, מספיק להעיף מבט בזרוע האחורית בכדי להבין עם מה יש לנו עסק.

מבחינת אלקטרוניקה ההיצע דל יחסית. יש בחירה בין מפות ניהול מנוע, יש מצערת חשמלית – רכב על חוט (ד"ש מקאטו) ובקרת משיכה. ABS? אין.

רשימת התוספות שהופכות את האופנוע הזה לחוקי כוללת: פנסים ומאותתים, מקום ללוחית רישוי, ספידומטר, אגזוז עם ממיר קטליטי, צופר, מפתח, מתנע חשמלי, רגלית צד ומראות – עד כאן – זה הדבר הראשון שהיינו מעיפים ממנו.

אנחנו חייבים להודות שעניין הכוח קצת מאכזב, ובאותה נשימה נודה שאין לנו ספק שהונדה תמכור כל RC שהיא תייצר. זה פריט לאספנים, ונתון הספק שמוגבל בגלל תקנות כאלו ואחרות לא ממש יזיז לאף אחד. לנו זה בטח לא מזיז, כי בחלומות שלנו אנחנו קונים אותו עם הקיט, מורידים ממנו כל מה שלא קשור לתאוצה, פנייה או בלימה ויוצאים למחלף הקרוב. כי כמו שזה נראה על הנייר – זה אחד מהאופנועים המלהיבים שהגיעו לכביש הציבורי אי-פעם. עד שנתעורר, הנה הווידאו הרשמי.

https://www.youtube.com/watch?v=zPSKkSUNcAk

14 ביוני 2015
הונדה RC213V-S: בעל הבית

תתחרה ביום ראשון תמכור ביום שני זו סיסמה שעובדת בתחום המוטורי כבר יותר ממאה שנה. אבל הדוגמה הבאה היא קיצונית למדי. הכי קיצונית (אם הזיכרון אינו מטעה אותנו) מאז הדזמוסדיצ'י של דוקאטי. למה קיצונית? כי תכל'ס האופנוע הזה קרוב מאוד לאופנוע של מרקז ופדרוסה, דהיינו אופנוע מרוצים טהור שנבנה למטרה אחת בלבד, שנושא בתוכו את שיא הטכנולוגיה ויידרש עבורו מחיר שיהיה שיא בפני עצמו.

בתמונה: יפני שולח ידיים

אופנוע מרוץ מיועד לדבר אחד בלבד – לזוז הכי מהר סביב מסלול נתון. הוא מכיל דברים שעוזרים לו להאיץ, לבלום או לפנות. זהו בגדול. העניין הוא שהדברים האלה לא תמיד מתאימים לכביש הציבורי, ושלא לדבר על קפיצה למכולת. אבל למה לתת פרטים כמו ביצים, לחם וחלב לבלבל אותנו?

מעניין איך הוא ייראה עם ארגז ירוק של תנובה מאחור

בהונדה לא התבלבלו. זה לא דומה לאופנוע של מרקז, זה לא כמעט. זה-זה. הדבר האמיתי, אופנוע גרנד-פרי שאני ואתה יכולים לקנות בסניף הונדה הקרוב (טוב, אני לא, אולי אתה, ובטח לא בשום סניף קרוב). שינויים מעטים קיימים, כמובן. הבוכנות שונות ומתאימות ליותר אמינות עם מרווחי טיפולים גדולים יותר. השסתומים הפניאומטים גם לא כאן, ותיבת ההילוכים סטנדרטית יותר. אבל כל השאר זהה. השלדה, הזרוע האחורית, חלקי הגוף. המתלים לדוגמה הם מכלולי GP של אוהלינס. איך כל זה אמור לתפקד על כביש ציבורי? שאלה מצוינת שנשמח לענות עליה בהזדמנות. אבל כרגע יש רק איש אחד שיודע לענות על השאלה הזו.

הונדה אומרים שלמרות שזה אופנוע מסובך לבנייה הם מסוגלים לייצר אחד או שניים כאלה ביום

האיש הזה הוא הירושי אויאמה, רוכב המבחן של HRC, שביום ראשון האחרון הוציא את ה-RC213V-S לנסיעה הפומבית הראשונה שלו (במסגרת מרוץ טיפוס גבעה באסאמה,יפן). נצטרך לחכות עד שיזמינו אותנו לרכוב עליו בשביל לספר לכם איך זה זז (כן, בטח). בינתיים תשמחו בטח לשמוע שהאופנוע הזה ייבנה על ידי הפועלים המיומנים ביותר של הונדה, ובגלל המורכבות שבבנייה ייוצרו ככל הנראה שני אופנועים כאלו ביום.

החומרים שמהם עשויה מכונה. טוב, המכונה הזו, שלנו מלאה אפוקסי ואזיקונים.

והאמת שגם זה נשמע לנו המון – לבנות שני אופנועים כאלו ביום. כמה אנשים יוכלו להרשות לעצמם לקנות את האופנוע הזה. שלא תבינו אותנו לא נכון, גם אנחנו היינו רוצים אופנוע כמו של מרקז (ועוד כמה דברים אם כבר מדברים על זה), אבל אנחנו לא בטוחים שמנהל הבנק שלנו יסכים. אפילו כשנספר לו על חלקי הקרבון, הטיטניום ועל השינויים הקטנים מאוד בפיירינג בשביל להכיל אביזרי רישוי.

אנחנו לא רוצים להיות קטנוניים, אבל אין וינקרים על האופנוע הזה. ואם נגענו כבר בחשמל – אפשר לצפות למצוא כל סוג של מערכת בקרה ושליטה אלקטרונית ב-RC213V-S

העולם כולו מחכה למספרים. הונדה מדברים על כ-210 כ"ס – פחות ממרקז, אבל כשאתה חושב על אופנוע 'סדרתי', פחות או יותר, אתה צריך לחשוב על מרווחי טיפולים הגיוניים יותר משל אופנוע גרנד-פרי. אנחנו מצפים שאת הרעש האמיתי יעשה נתון המשקל. אבל כאמור, אנחנו עדיין מחכים. ההופעה הבאה של האופנוע הזה בפני הציבור אמורה להתרחש במרוץ הגרנד-פרי הקרוב בקטלוניה. שם ככל הנראה יימסרו פרטים נוספים.

4 ביוני 2015
הונדה VFR800 במבחן

בוחן: אייל פרדר.

צלם: אסף רחמים.

1 ביוני 2015
הונדה CRF1000L: תמונת ריגול ראשונה

מסע יחסי הציבור של הונדה לאפריקה טווין החדש – ה-CRF1000L – התחיל לפני שבועיים, ונראה שקצב הטיזרים שאנחנו מקבלים מהונדה גבוה מהרגיל. ראשית קיבלנו 2 תמונות רשמיות מהונדה, 4 ימים לאחר מכן ראינו תמונות נוספות ממסמכי הפטנט מאוסטרליה פלוס סרטון וידאו טיזרי קצר, ועכשיו כבר יש תמונת 'ריגול' של דגם משנה של האפריקה-טווין – על כבישי אירופה.

המגזין הבריטי VISORDOWN מפרסם בסוף השבוע תמונת 'ריגול' של האפריקה-טווין שצולמה בגרמניה. בתמונה נראה ה-CRF1000L בגרסה נוספת – תיורית יותר, עם משקף רוח גבוה יותר מזה של הרגיל, עם צמד מזוודות צד ועם ארגז אחורי. כמו כן האופנוע היה מוסווה היטב במדבקות קאמופלאז'. לטענת המגזין, המבחנים בגרמניה התבצעו על אוטובאנים מהירים, מה שהגיוני לאור הייעוד התיורי יותר של הגרסה שנבחנה.

עם מנוע בנפח 1,000 סמ"ק (ואופציה ל-DCT – ר"ת Dual Clutch Transmission – התיבה האוטומטית-רובוטית כפולת המצמדים של הונדה), גלגל קדמי בקוטר "21 ומראה קרבי, להונדה יש סיכוי טוב להצליח בתחום האדוונצ'רים הגדולים, אם רק ייצרו כלי בעל יכולות שטח אמיתיות – מה שלא מגיע כרגע מיפן אלא רק מק.ט.מ, ב.מ.וו וטריומף.

אז כמו שכבר כתבנו – בעתיד הקרוב אנחנו הולכים לראות מסע יחסי ציבור נרחב סביב האפריקה-טווין החדש הזה, עד להצגתו המלאה, ככל הנראה בתערוכת מילאנו.

הונדה CRF1000F אפריקה-טווין בגרסת תיור

31 במאי 2015
מרקז: "שום דבר לא הלך כמו שצריך"

מארק מרקז יזנק למרוץ במוג'לו היום מהמקום ה-13 – מיקום הגריד הגרוע ביותר בקריירת ה-MotoGP שלו. הסיבה שמרקז לא ימצא את עצמו על השורה הראשונה, בפעם השישית בלבד מאז שהגיע לקטגוריה הבכירה, היא שורה של טעויות ובחירות שגויות.

במקצה האימונים הוא התעסק יותר בכוונון המערכות האלקטרוניות ופחות בהשגת זמן מהיר. זה הציב אותו במקצה דירוג 1. במקצה האמור, אם היה משיג את אחד משני הזמנים המהירים ביותר היה מתקדם למקצה דירוג 2 – המקום הטבעי עבורו. אבל למרבה ההפתעה גם 'הישג' כזה לא עלה בידו.

סדרה של החלטות שגויות

לעיתונות מסר מרקז: "שום דבר לא הלך כמו שצריך היום. אפשר להגיד שעשינו טעות כשלא החלפנו לצמיגים חדשים במקצה האימון. השתמשתי בצמיג מאתמול במשך האימון כי רצינו לכוונן את האלקטרוניקה למרוץ. בשביל לעשות את זה צריך הרבה הקפות על אותו הצמיג", אמר מרקז, שגילה סימני עצבנות 'קלים' בסיום מבחני הדירוג.

"ככה המשכנו לתוך מקצה הדירוג כשיש לי ביטחון לדחוף על סט צמיגים אחד, אבל אז נתקלנו בעוד בעיה". מרקז נפל בסיום מקצה האימון ובמבחני הדירוג חווה התנהגות קיצונית של האופנוע, אפילו במונחים שלו. מרקז כמו מרקז, לא ממש מתרגש מאופנוע שזז תחתיו, המשיך עוד שתי הקפות וקבע את הזמן השני בטיבו – זמן המעניק לו כרטיס כניסה למקצה דירוג 2. אבל אז יוני הרננדז על צמיגים עדיפים חטף את המקום השני ממרקז, והותיר לו את המקום ה-13 על הגריד.

לחץ בפיטס של הונדה

מרקז שעמד בפיטס בזמן הזה סיפר לאחר מכן: "הבעיה מבחני הדירוג היתה הצמיג האחורי. הרגשתי את הגלגל מאבד אחיזה כל הזמן. כשנכנסתי לפיטס הטלמטריה הראתה שהתחושות שלי נכונות ושאנחנו מאבדים אחיזה מאחור. רציתי לנסות צמיג אחורי אחר, אבל כבר לא היה לנו זמן. אבל אני חוזר ואומר – הבעיה האמיתית שלנו היתה הטעות באימון".

המרוץ במוג'לו עומד להיות מעניין במיוחד. דוקאטי על הפול-פוזישן, לורנזו חזר להיות הרייסר שהוא יכול להיות, רוסי שם, ומרקז רוצה להוכיח שהוא יהיה אלוף עולם שוב. רוסי הגיב על חוויותיו של מרקז בשבת: "מרקז עשה טעות, אבל שימו עליו עין, הוא מסוגל לשמור קצב טוב גם על צמיגים משומשים, יהיה מרוץ מעניין".

אנחנו מסכימים עם רוסי וממליצים – אל תפסידו את מוג'לו 2015 !

יכול לנצח מכל מקום על הגריד

31 במאי 2015
מבחן וידאו: הונדה VFR800F

"ההונדה VFR800F (וסדרת ה-VFR בכלל) תמיד היה אופנוע סולידי ולא מתלהם, סוג של קלאסיקה מודרנית. לשנת 2014 הונדה החליטה לשדרג את הדגם האלמותי שלה ונתנה לו רענון רציני. ממש רציני. אבל עכשיו נשאלת השאלה – בעולם של אופנועי אדוונצ'ר-תיור עם נטיית כביש מובהקת ומערכות אלקטרוניקה של תחנת חלל, האם עוד יש מקום לאופנוע ספורט-תיור כזה של פעם, ששורשיו נעוצים עמוק בתחילת שנות השמונים?"

צילום ועריכה: אסף רחמים

לקריאת המבחן הכתוב המלא, לחץ כאן.

27 במאי 2015
ארבעה סופרבייקים שגורמים לנו להתגעגע לשנות ה-90

הסופ"ש כבר כאן ואנחנו מרשים לעצמנו להפליג בדמיון. על אילו כלים היינו רוצים לבלות את היומיים הקרובים. ארבעת הסופרבייקים המובאים כאן לא מקבילים מבחינת קליבר. שניים מהם הם תוצר של מלחמת חימוש אדירה שהתחוללה בין דוקאטי להונדה על השליטה במסלולי הסופרבייק – מלחמה בה ניצח הדוקאטי. ההונדה לעומת זאת נחשב לסופרבייק 750 סמ"ק הטוב ביותר שיוצר אי-פעם, ותג המחיר שלו והעובדה שיוצר בכמות זעומה רק מגבירים את המשיכה שהוא מייצר. שני האחרים מעוררי תאבון באותה מידה מבחינתנו. הם אולי לא נחשקים או נחשבים כמו הדוקאטי וההונדה, אבל עדיין היינו שמחים לצאת איתם לטעימת פורענות קצרה. כאלה אנחנו, מתפשרים ולא קטנוניים.

1. דוקאטי 916 – האלוף הבלתי מעורער

הסופרבייק של שנות ה-90. הדוקאטי הזה הראה שליטה מוחלטת במסלולים (6 אליפויות עולם יחד עם מחליפו – ה-996) בידיהם של קארל פוגרטי, טרוי קורסר וטרוי בייליס. ממשיך למעשה את ההצלחה של ה-851/888 ומסכם שליטה של דוקאטי באליפות הסופרבייק העולמית של העשור ההוא. אבל עזבו את זה בצד רגע ותסתכלו על התמונה: האופנוע הזה עוצב על ידי טמבוריני לפני 21 שנה.

2. הונדה RC45 – פריט לאספנים

האופנוע שהונדה בנו במטרה אחת – לערער את השליטה של דוקאטי בסופרבייק העולמי. התוצאה היתה כלי יקר מאוד ונדיר בצורה מחרידה. רוכבים ועיתונאים הכתירו אותו כסופרבייק הטוב ביותר בסביבה, אבל הוא הצליח לרשום אליפות אחת בלבד.

3. קאוואסאקי ZX7RR – ירוק בעיניים

עוד עיצוב אלמותי. הוא אולי נראה קצת שמנמן מול סופרבייקים מודרניים, אבל הוא בהחלט מפצה על זה באגרסיביות (צמד פתחי היניקה מלפנים מרשים במידותיו גם היום). ה-ZX7 זכה להצלחה באליפויות סופרבייק לאומיות. באליפות העולמית ייזכר הקאוואסאקי כאופנוע שעל גבו זכה סקוט ראסל באליפות הרוכבים ב-1993. את אליפות היצרנים ה-ZX7 לא השיג, כשגם בשנה האמורה זכתה דוקאטי בתואר.

4. ימאהה YZF750SP – ה-YZF הראשון

שנייה לפני שימאהה המציאה את הסופרבייק המודרני מחדש היא זרקה את הכלי הזה אל מסלולי המירוצים. גרסת ההומולוגציה, ה-SP, נבדלת מהגרסה הרגילה באפשרויות הכוונון (נקודת עיגון זרוע אחורית, בולם אחורי ומזלג), קרבורטורים (זוכרים?) מסוג מגופה שטוחה, תת-שילדה פריקה עם מושב בודד ועוד. באליפות הסופרבייק העולמית האופנוע לא זכה להצלחה רבה, בלשון המעטה, אבל כמו שכבר אמרנו, אנחנו לא בררנים – אם למישהו מקוראינו יש SP כזה נשמח לקחת סיבוב.

21 במאי 2015

תגית: הונדה

לקריאת המבחן הכתוב המלא, לחץ כאן.