ליין דגמי המוטוקרוס 2016 של הוסקוורנה נחשף רשמית בהשקה העולמית שנערכת במסלול באדס-קריק בארה"ב.
כמו בליין של חברת האחות – ק.ט.מ, גם להוסקוורנה יש ליין דגמי מוטוקרוס חדש ל-2016, למעשה דור חדש. עיקר השינויים הם בשלדה ומכלוליה – שהשנה הם קלים משמעותית, כולל שלדת זנב חדשה מקרבון, וכן במנוע ובניהול המנוע – כשכל ה-4 פעימות מקבלים מערכת הזרקה חדשה עם בקרת זינוק. וכמובן – יש גרפיקה חדשה – לא רק שינויי מדבקות אלא פלסטיקה חדשה לחלוטין.
הוסקוורנה FC250
קצת יותר בפירוט – מכלולי שלדה
שלדה חדשה – קטנה, קלה וקשיחה יותר
שלדת זנב חדשה – עשויה כולה מקרבון וקלה יותר ב-1 ק"ג
זרוע אחורית חדשה
משולשים חדשים – מכורסמים ב-CNC
בולמי 4CS חדשים (ההאסקים לא מקבלים את בולמי האוויר של הק.ט.מ)
בולם אחורי חדש – קל יותר ב-500 גרם
דיסקים חדשים של GSK
כידון PRO TAPER
גריפים עם נעילה של ODI
רדיאטורים חדשים
מיכל דלק חדש – 7 ל'
חישוקי DID שחורים
צמיגי דאנלופ MX52
שלדת זנב מקרבון
מנועים
שיפורים קטנים ב-250, 350 ו-450 מרובעי פעימות
ניהול מנוע חדש של קייהין, גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ
בקרת זינוק לכל ה-4 פעימות במערכת הניהול החדשה
כפתור לבחירת מפות על הכידון
מנוע חדש ל-125 – קל יותר
תיבת אוויר ומסנן חדשים
מערכת פליטה חדשה ל-4 פעימות
נראים פיצוץ!
משקלים
TC125 – משקל 89.1 ק"ג (ירידה של 3.2 ק"ג)
TC250 – משקל 97.7 ק"ג
FC250 – משקל 100.1 ק"ג (ירידה של 4 ק"ג)
FC350 – משקל 101.7 ק"ג (ירידה של 4.7 ק"ג)
FC450 – משקל 102.4 ק"ג (ירידה של 5.2 ק"ג)
דגמי המוטוקרוס של הוסקוורנה 2016 צפויים להגיע ארצה בשבועות הקרובים על ידי יבואנית הוסקוורנה – עופר-אבניר.
הוסקוורנה הודיעה השבוע שתתחרה בראלי דקאר הקרוב עם קבוצה רשמית על אופנוע רשמי – הוסקוורנה FR450 ראלי. צמד הרוכבים שירכבו בקבוצה יהיו רובן פאריה ופייר אלכסנדר רנה.
הוסקוורנה בגלגולה הקודם תחת שליטת ב.מ.וו התחרתה בדקאר מספר שנים, אבל לא כקבוצת מפעל אלא דרך סדנת ספידבריין, שלקחה את ה-TE450 והסבה אותו לראלי. שני הרוכבים המובילים שלה היו חואן ברדה הספרדי, שפרץ לתודעת הראלי העולמי עם הוסקוורנה, ופאולו גונסלבס הפורטוגלי המצוין. שניהם עברו לשורות הונדה HRC לפני שנתיים, עם מכירתה של הוסקוורנה לק.ט.מ.
תמונות רשמיות או נתונים טכניים של ה-FR450 טרם פורסמו, אבל היות והוסקוורנה היא למעשה מותג של קבוצת ק.ט.מ, והיות ואופנועי הוסקוורנה בנויים על בסיס אופנועי ק.ט.מ – כולל באליפויות האנדורו והמוטוקרוס וכמובן ב-Moto3, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שגם אופנוע הראלי של הוסקוורנה יהיה בנוי על הבסיס המכני של אופנוע הראלי של ק.ט.מ – ה-450 ראלי, עם שינויים קטנים כאלו ואחרים. אין סיבה שזה לא יהיה כך.
זו הזדמנות טובה לדבר על אופנוע הראלי של ק.ט.מ / הוסקוורנה, ולהבין טוב יותר מה מסתתר מתחת למיכלי הדלק הענקיים שלו.
ק.ט.מ 450 ראלי – בקרוב בלבן-כחול-צהוב
המנוע באופנוע הראלי של ק.ט.מ בנוי על בסיס מנוע ה-450 סמ"ק של גרסת המוטוקרוס של ק.ט.מ – 450SX-F, ולא על בסיס מנוע האנדורו. כמובן שלצורך עבודת הראלי הוא הותאם. כך למשל מערכת השימון עובתה משמעותית, כשמנוע הראלי מכיל לא פחות מ-3 משאבות שמן וכמות שמן גדולה משמעותית משל המוטוקרוס. גם יחס הדחיסה ירד מעט לטובת עמידות, אבל עדיין מדובר במנוע מרוץ מקצועי, חד וחזק. מאוד חזק. אין נתון הספק רשמי מק.ט.מ, אבל ההערכות מדברות על יותר מ-60 כ"ס. תיבת האוויר יושבת מעל למנוע כשיניקת האוויר היא בתצורת דאונדראפט ישרה, ויש כמובן מערכת הזרקת דלק של קייהין.
מנוע מוטוקרוס מותאם לראלי. יאמייי!
מסביב למנוע יש שלדת מסבך משולשים מסיבית, קשיחה וחזקה, שכאמור מכילה בתוכה, מעל למנוע, את תיבת האוויר. מסביב מיכל דלק ענק בנפח של יותר מ-30 ליטרים, כשמאחור ישנם 12 ליטרים נוספים. מכלולי השלדה הם כולם ברמת מפעל. כך למשל הבולמים הקדמיים הם מסוג Cone Valve של WP בקוטר 50 מ"מ, והם מכילים בתוכם חלקי קרבון רבים שאדם מן הישוב לא יכול לרכוש. גם הבולם האחורי הוא פקטורי, ומחירם של הבולמים מלפנים ומאחור עשוי להגיע בקלות ל-100 אלף יורו. הטיפול בהם הוא על בסיס כמעט יומי, כשחלקים רבים (ויקרים!) מוחלפים. שאר המכלולים – גלגלים, בלמים, משולשים, כידון – הכל ברמה הגבוהה ביותר. המשקל עומד על 140 ק"ג לפני דלק.
כמה שהאופנוע הזה סקסי כשהוא עירום!
אגב, הגרסה הציבורית של הק.ט.מ 450 ראלי, שנקראת ראלי רפליקה, נמכרת לרוכבי ראלי פרטיים במחיר של 25 אלף יורו, ולמעט בולמי המפעל ועוד כמה חלקי קרבון, היא מכילה את כל מה שאופנוע המפעל מציע. האם תוצע גרסת ראלי רפליקה גם מהוסקוורנה? אנחנו עדיין לא יודעים.
עכשיו בואו נדבר על הרוכבים. רובן פאריה הפורטוגלי הוא רוכב ראלי ותיק מאוד בשורות קבוצת המפעל של ק.ט.מ. בשנים האחרונות הוא שימש כנושא המים של מארק קומה, שפרש לאחרונה מתחרויות ראלי אחרי 5 זכיות בדקאר ו-6 אליפויות עולם בראלי. פאריה רוכב מצוין ועם הרבה ניסיון, והוא עשוי להוביל את הוסקוורנה לטופ 5.
רובן פאריה – צריך להחליף את צבע ציוד הרכיבה וזהו
פייר אלכסנדר רנה הוא צרפתי צעיר שמתחרה בהצלחה באליפות העולם באנדורו. באמתחתו אליפות בקטגוריית E2 עם הוסאברג, וזו הפעם הראשונה שהוא יתחרה בראלי. יהיה מעניין!
אנחנו לא באמת מאמינים בגלגול נשמות, אבל אם חשבתם שהוסקוורנה שהכרתם מתה, יכול להיות שתשמחו לגלות שהיא חיה ובועטת, תחת שם אחר – SWM. החברה החדשה הציגה את מרכולתה בסבב האיטלקי של אליפות העולם באנדורו.
הצד השוודי
הוסקוורנה היא מותג שוודי שנולד עוד במאה ה-17, אך אופנועים נכנסו לסיפור רק בתחילת המאה ה-20, כשהאופנוע הראשון נולד בשנת 1903 והיא הופכת להיות בין יצרניות האופנועים הראשונות בעולם. בתחילת דרכה היא אמנם יצרה גם אופנועי כביש ואף התחרתה ב-GP, אך את שמה בעולם המרוצים רכשה בשטח החל משנות ה-60. משנות ה-80, העתיד כבר הפך להיות פחות בטוח והמתוג החליף לא מעט ידיים.
כך נדד מותג הוסקוורנה:
1903 – הוסקוורנה מייצרת את האופנוע הראשון
1987 – החברה נמכרת לחברת קאג'יבה והייצור עובר לוורזה שבאיטליה
2007 – ב.מ.וו רוכשת את מותג הוסקוורנה, אך הייצור נשאר במפעל שבאיטליה
2013 – החברה נרכשת על ידי קבוצת ק.ט.מ, שבבעלותה גם יצרנית האופנועים ק.ט.מ. המפעל באיטליה נמכר, הייצור מופסק ומותג הוסקוורנה למעשה נטמע בק.ט.מ ומיוצר תחתיו.
מילא לקפוץ עם הדבר הזה, אבל איך נוחתים? ; photo: Kenneth Olausson
הצד האיטלקי
SWM בטח לא אומר לרובכם כלום. ראשי התיבות אולי לא מגניבים כמו השם המלא – Speedy Working Motors. החברה האיטלקית הוקמה במילאנו בשנת 1971 ושמה לה למטרה להתמודד עם החולשה של האופנועים האיטלקיים בעלי מנועי הארבע פעימות במרוצי השטח. תחילה ייצרו אופנועים עם מנועים של זקס ובהמשך עשו שימוש גם במנועים של רוטקס.
החברה בנתה את שמה, ואכן עמדה ביעדיה – עם הצלחה לא מבוטלת בתחרויות שטח בדיסציפלינות שונות. החברה אמנם הצליחה בתחרויות, אך כנראה שלא בעסקים, כי ב-1984 היא פשטה רגל.
עם ראשי התיבות SWM, לא היה למתחרים ברירה, אלא להיות מהירים
הצד הסיני
תכירו את SWM החדשה, שהוצגה לראשונה בתערוכת מילאנו 2014. מי שעומד בראש המיזם הוא המהנדס האיטלקי אמפילו מאקי, שהוא גם יו"ר החברה. מאקי בעל עבר עשיר ועבד בעברו בקאג'יבה, הוסקוורנה וגם באפריליה. אבל רצון ויכולת לא עובדים בלי מימון, וזה מגיע מסין – מיצרנית האופנועים שיינריי (Shineray), שגם רכשה את מפעל הוסקוורנה הישן בוורזה ובו ייוצרו אופנועי SWM החדשים.
התוצאה
לא, חברים, זה לא הוסקוורנה TE310
כאמור, SWM הציגה את ליין האופנועים לשנת 2015 באיטליה בסוף חודש יוני, וחובבי הוסקוורנה לבטח יזהו כמה מהאופנועים. מדובר באופנועים מהדור האחרון של הוסקוורנה שיוצרו באיטליה תחת בעלות ב.מ.וו, אך עברו התאמות ונגיעות כדי שיתאימו לשנת 2015.
ניתן לזהות ארבעה כלים מקצועיים – שלושה לשטח (SR300R ו-SR500R), אחד סופרמוטו (SM500R) ועוד שניים לשימוש יומיומי – האחד לכביש (SM650R) והאחד לשטח (RS650R). כולם נראים כהמשך ישיר לאופנועי הוסקוורנה. שני כלים אחרים מעניינים לא פחות, ככל הנראה עם מנוע שמקורו במפעל בסין, הם הגראן-מילאנו והסילבר-ווייז, בעלי מנוע מקורר אוויר. הראשון קפה-רייסר והשני סקרמבלר. הם נראים מעולה וכנראה יתאימו לקטגורית רישיון הביניים.
הייצור אמור להתחיל החודש ויהיה מעניין לראות כיצד החברה תתפתח הלאה.
ועכשיו הבשורה העיקרית – אופנועי SWM יגיעו ארצה בקרוב בייבוא של א.ש.ל אופנועים, יבואני יוסאנג!
התחלתי לרכוב בגיל 3. מהרגע ההוא ועד גיל 21 עשיתי טריאל, ואז התחלתי עם סופר-אנדורו. ניצחתי שתי אליפויות עולם בג'וניור, ועכשיו באנדורו ניצחתי את אליפות ספרד לג'וניור. התחלתי להתחרות באקסטרים-אנדורו ומאז זכיתי בשני פודיומים. מקום שלישי בארצברג. מקום שני ברומניאקס.
היו לי אופני טריאל קטנים. אבא שלי בנה לי אותם כי לא היו אופני טריאל מוכנים לרכישה. ראיתי אותו רוכב על אופני טריאל וככה התחלתי גם אני. ואז הוא עבר לאופנועים. רכבתי חמש שנים על האופניים שאבי בנה לי עד שעברתי לאופנועי טריאל. אחר כך אחותי הצעירה גם רכבה על אותם האופניים. היום אחותי בת 22 והיא מתחרה באליפות העולם בסופר-אנדורו. טריאל זה חשוב – זה הבסיס לכל תחום האנדורו.
הסביבה תומכת. אני גר בכפר קטן בהרים 45 דקות צפונית למדריד, בסביבה שאוהדת ספורט מוטורי. בכלל, בספרד כולם יודעים מה זה ספורט מוטורי ואוהבים את זה. אנחנו מתאמנים בטריאל כי אבא שלי אוהב את זה ולשם הוא דחף אותנו – אותי ואת אחותי.
אנדורו של היום זה מוטוקרוס. עדיף להיות רוכב מוטוקרוס בשביל לנצח באנדורו כי המקטעים מהירים מאוד. זה סינגל שרץ מהר מאוד. זה נראה כמו אנדורו, אבל בפועל זו רכיבת מוטוקרוס.
במרוץ הראשון שלי עם ק.ט.מ שברתי את האצבע. ניצחתי את אליפות הטריאל ב-2011, והחוזה שלי עם מונטסה עמד להסתיים בגלל שרפסול הפסיקו את התמיכה. ואז פנו אליי מק.ט.מ-ספרד. אני חבר טוב של לורנזו סנטולינו, רוכב ק.ט.מ-ספרד, ואנחנו בקשרים טובים, אז הזמינו אותי להשתתף בסבב האחרון של הסופר-אנדורו בספרד כי רצו יותר רוכבים. הם ארגנו לי הוסאברג 450 להתחרות עליו ולהיות בן קבוצה של חאבי גלינדו. אפילו לא הכרתי אותו. לקחתי שני הולשוט. בגמר הראשון סיימתי 8 ושברתי את האצבע הקטנה. בגמר השני סיימתי במקום טוב יותר – רביעי. ואז קיבלתי טלפון – ק.ט.מ ספרד מזמינה אותך לקבל חוזה לעונה מלאה בסופר-אנדורו. הייתי רוכב טריאל, אבל היינו בפגרה והיה לי זמן. ק.ט.מ הציעו לי שני אופנועים לעונה – אחד לאימונים ואחד לתחרויות, כולל מכונאי. השאר זה היסטוריה.
תחרות. שאר הרוכבים בטופ של האקסטרים אנדורו – גראהם ג'רוויס, ג'וני ווקר ואנדראס לטינביכלר, עושים ביחד מבחני קבוצה בשביל לבדוק חלקים חדשים, אבל לא יוצא לנו להתאמן יחד כי אנחנו גרים במקומות רחוקים אחד מהשני. אנחנו חברים טובים כי התחום קטן, אבל גם חבר הקבוצה שלך הוא מתחרה. אנחנו ביחסים טובים והווייב טוב. אבל בסוף היום הוא מתחרה.
גמרנו כולם ביחד. אני מכוון לווקר ולג'רוויס. בארצברג האחרון היינו חייבים לעזור אחד לשני כדי לעבור את המקטע החדש והבלתי עביר. כך סיימנו את המרוץ כולם ביחד.
תכנית האימונים היא לפי לו"ז המרוצים. יש לי מאמן אישי שמתאים לי את תכנית האימונים בהתאם למרוץ – אם זה סופר-אנדורו או אקסטרים-אנדורו. אני מתאמן עם אחותי בטריאל. אני עושה 5-6 אימוני רכיבה על אופנוע בשבוע – אנדורו 3 פעמים בשבוע, והשאר טריאל ומוטוקרוס. לפי הצורך אני מתאמן באקסטרים או במכשולי סופר-אנדורו. אחר הצהריים אני מתאמן במכון הכושר, רץ, שוחה או רוכב אופניים.
כסף. אני בר מזל. למשפחה אין הרבה כסף. אבא שלי משכיר אופניים ואמא שלי עובדת במשרד. ברגע שאתה מתחיל לנצח, אנשים מתחילים לעזור לך. עד גיל 18 רק שפכתי כסף, והרבה, ואני כאן רק בגלל שאבא שלי וכל המשפחה שלי רצתה ודחפה. היום כרוכב מפעל בטופ 3 בתחום המצב כבר קל יותר, תודה לאל.
2 פעימות. בשביל הנשמה. רכבתי בסופר-אנדורו על 350 עם מנוע 4 פעימות, אבל אולי אעבור בעונה הקרובה ל-300 כי זה אופנוע מצוין ואני מחובר אליו. בכל אופן, בשביל הנשמה – רק 2 פעימות.
אקסטרים-אנדורו. גם זה לנשמה. רכבתי טריאל, מוטוקרוס, אנדורו, אבל אני הכי אוהב אקסטרים-אנדורו. משלב לי את כל התחומים יחד.
להיות בטופ. לשם אני מכוון, פסגת האקסטרים-אנדורו. בהחלט. השאיפה שלי היא להיות מספר אחת בתחום. להיות האלוף. זה תחום קטן שמתפתח מאוד בשנים האחרונות. כרגע אני בטופ 3, אבל בהחלט מכוון לקצה, ועושה כל מה שאני יכול כדי להגיע לשם.
סליקס. אני צופה ב-MotoGP ומאוד אוהב את זה. זה גם נראה לי אקשן מטורף. אבל אף פעם לא רכבתי על אופנוע ספורט.
בחורות, ים ואווירה. תל אביב מטריפה וישראל בכלל מעניינת. בחדשות אתה שומע רק על מלחמות ובלגנים. ואז אתה מגיע לפה ומגלה מדינה מעניינת אם אנשים נהדרים, וזו הפתעה. עדיין לא יצא לי להיות בירושלים. רק חבל שהקרקע כל כך יבשה פה. אמרו לי שבחורף זה אחרת, אז אולי אבוא לבדוק.
כוכב עולה. הקטע של להיות במרכז הזרקורים חדש לי, אבל אני אוהב את זה. יש הרבה פוקוס עליך, יחסי ציבור, מסתובב בעולם לפעילויות שונות של הקבוצה. אני אוהב את זה. זה חלק מהעניין וזה כיף.
כדורגל זה לחלשים. עזוב אותי מריאל מדריד או ברצלונה. אתה יודע, אומרים: To play football you need only one ball. To ride enduro you need 2 balls…
ק.ט.מ כיכבה השבוע לא מעט בכותרות, גם עם ק.ט.מ וגם עם הוסקוורנה שנמצאת תחתיה. החברה עובדת על מספר פרויקטים במקביל, ואחד האופנועים המעניינים עליהם מדובר הוא אדוונצ'ר 390. המנוע יהיה אותו סינגל של הדיוק וה-RC, בנפח 373.2 סמ"ק, אך כנראה ששאר המכלולים, כמו שלדה ומתלים, יהיו שונים כדי להתאים למשימה.
יש בחברה האוסטרית גם מחיר לאופנוע שעדיין לא קיים. על-פי ההערכות, אופנוע ה-MotoGP שהיצרנית האוסטרית מפתחת – ה-RC16, יגיע לכביש הציבורי בכמות מוגבלת של 200 יחידות. המחיר הצפוי הוא כ-140,000 יורו. אם אין לכם כסף ל-RC213V-S של הונדה, אתם יכולים לחסוך פה כמה שקלים.
כן – גם אנחנו נרצה השוואתי של RC16 מול הונדה RC213V-S ודוקאטי דזמוסדיצ'י
הוסקוורנה הופיעה בחדשות עם אופנועים שיעשו שימוש באותו המנוע בדיוק – אופנועי הכביש החדשים שלה (401), שכבר נתפסו בעדשות המצלמה באירופה. האחד – ויטפילן (Vitpilen) שהוא בסגנון קפה רייסר, והשני סורטפילן (Svartpilen) שהוא יותר סקרמבלר.
הוסקוורנה 401. השמות מסובכים מדי, אבל הלוק מכפר על כך
ימאהה גם כיכבה השבוע בכותרות, בעיקר עם ה-MT-07. החברה היפנית מתכננת להרחיב את המשפחה, ובמילאנו נתפסה בעדשות המצלמה גרסת הטרייסר שלו. ימאהה לא עוצרת שם – בעתיד צפוי להצטרף לסדרה דגם נוסף, כנראה בסגנון רטרו כלשהו. כטיזר למה שצפוי לבוא הציגה החברה בביאריץ שבצרפת דגם מיוחד שעוצב על ידי שינייה קימורה (Shinya Kimura). החברה דאגה גם לטיזר מושקע ביוטיוב להנאתכם:
הוסקוורנה מציגה את ליין דגמי האנדורו ל-2016. אין בשורות גדולות וגם לא ציפינו שיהיו אלא רק שינויים ושדרוגים קטנים, ככל הנראה לקראת דור אופנועי אנדורו חדש שייצא בשנה הבאה – 2017.
FE250
אז מה יש השנה? ובכן, פחות או יותר מה ששונה בדגמי האנדורו של ק.ט.מ, בעלת הבית, לשנת 2016. ציר הגלגל הקדמי מוחלף מ-26 מ"מ ל-22 מ"מ, ההיסט בינו לבין המזלג מתקצר, יש סט-אפ חדש לבולמים (מזלג 4CS מלפנים ומונושוק עם מערכת לינקים מאחור), ועל הדרך גם מגני טלסקופים חדשים עם גרפיקה מוזרקת. כל הדגמים מקבלים גם מתג לבחירת מפות ניהול מנוע על הכידון וכן דיסקים חדשים מלפנים ומאחור וגלגל שיניים אחורי של סופרספרוקס – אלומיניום עם פלדה. גם השפיצים חדשים, והשנה הם קלים יותר ב-100 גרם בכל גלגל.
אין כמו 125
ה-FE250 וה-FE350 מקבלים תיבת הילוכים חדשה ושיפורים במערכת השימון, ואילו ה-FE450 וה-FE501 מקבלים שיפורים במצמד ה-DDS, כשהשנה הוא גם קל יותר.
FE450
פרט לכך יש גרפיקה חדשה, כשהצבע השולט הוא כחול, כשעליו לבן וצהוב – צבעי דגל שבדיה.
TE300
דגמי 2016 של הוסקוורנה יגיעו ארצה במהלך חודש יולי (2 פעימות) ואוגוסט (4 פעימות). מחירים טרם פורסמו.
אלפרדו גומז עם אביעד אברהמי בשבדיה – השקת ליין 2015 של הוסקוורנה
רוכב האקסטרים-אנדורו אלפרדו גומז בדרכו ארצה. גומז (בתמונה בראש הידיעה), רוכב רשמי של הוסקוורנה העולמית במרוצי אקסטרים-אנדורו, ישהה בארץ ב-18-21.6.15 כפרזנטור של עופר-אבניר, יבואני הוסקוורנה לישראל, וזאת כחלק מחגיגות השנה למותג הוסקוורנה בישראל.
במסגרת הפעילויות שמתוכננות לגומז בארץ הוא יקיים הרצאה בנושא אקסטרים-אנדורו לרוכבי מותג הוסקוורנה, וכן יקיים שתי רכיבות משותפות עם רוכבי האנדורו הישראליים ועם חברי מועדון HUSKY FRIENDS – רוכבי הוסקוורנה בישראל, שבמסגרתן יחלק טיפים בכל הנוגע לטכניקות רכיבת אנדורו בכלל ואקסטרים-אנדורו בפרט. הרכיבות המשותפות תתקיימנה בימים שישי 19.6 ושבת 20.6. פרטים והרשמה יתפרסמו בעתיד הקרוב.
אלפרדו גומז, רוכב רשמי של הוסקוורנה, נמנה על חוד החנית של רוכבי האקסטרים-אנדורו העולמי. הספרדי בן ה-26 משתתף באופן קבוע בתחרויות אקסטרים-אנדורו עולמיות ונמצא בשלישייה המובילה יחד עם גראהם ג'רוויס וג'וני ווקר.
אלפרדו גומז – רשימת הישגים
2004 – אלוף אנדורו ג'וניורס ספרד
2005 – אלוף אנדורו ג'וניורס 125 ספרד
2006 – אלוף אנדורו ג'וניורס ספרד
2007 – אלוף העולם לצעירים בטריאל
2009 – סגן אלוף העולם בטריאל לצעירים
2010 – סגן אלוף העולם בטריאל לצעירים
2010 – מקום רביעי אליפות העולם אנדורו באולמות
2011 – עשירייה ראשונה ב-SSDT (טריאל ששת הימים)
2011 – סגן אלוף אירופה באנדורו
2011 – אלוף העולם בטריאל לצעירים
2012 – מקום שני אקסטרים-אנדורו לגארס
2013 – מקום שלישי בארצברג רודיאו
2013 – מדליית כסף ב-X-GAMES מינכן
2013 – מקום שני ברומניאקס
2013 – מקום שלישי Sea To Sky
2014 – מקום שלישי באליפות העולם בסופראנדורו בברזיל
האופנוע הזה נראה סקסי. אי אפשר להתעלם משפת העיצוב האחרונה של הוסקוורנה (האחרונה, תרתי משמע); קווים ישרים, זוויות חדות, משטחים מאונכים. עיצוב מעז ומתפרץ המתחיל בכנף הקדמית הזוויתית, עובר בכתפיים הכוחניות של מיכל הדלק ונמשך לזנב המחודד. כולם מציגים משהו חדש. תוסיפו את הנגיעות המסורתיות באדום, כגון ראש מנוע, והתוצאה היא המון פרטים מגניבים באופנוע מינימלי ורזה למראה.
סבתא שלי הייתה אומרת: "זה שהיא יפה, עוד לא אומר שאבא שלה קבלן".
פייר, צודקת.
אבא גרמני, אמא איטלקייה
למי שלא היה כאן בחמש שנים האחרונות, נספר שב-2007 רכשה ב.מ.וו את הוסקוורנה תמורת 100 מיליון יורו. ב-2012 ב.מ.וו כבר הייתה מוכנה לתת את המפתחות של היצרן השוודי/איטלקי לכל מי שיהיה מוכן לקחת על עצמו את כאב הראש הזה. בדרך הגרמנים ניסו לייצר דגמים עם שם המשפחה של האם האיטלקית ומכלולים של האב הגרמני. זה עבד נהדר עם דגמי ה-449/511 שקיבלו את מנוע ה-G450X, ונפלא בנודה שקיבלה את מנוע ה-F800. מי שבסוף גאל את הגרמנים היה סטפן פירר, הבעלים של ק.ט.מ, כשהדבר הראשון שהוא עשה זה לעצור את הייצור ולהודיע על הכוונה להתמקד בשטח. מה שזה אומר שהאופנוע שלפניכם הוא מסדרת הייצור הראשונה והאחרונה גם יחד.
מאז שנות השלושים של המאה הקודמת הוסקוורנה לא ייצרה אופנועי כביש (למעט סופרמוטו לנוקדנים שביניכם). הוסקוורנה הייתה מאוד ממוקדת בליין המוצרים שלה – אנדורו, מוטוקרוס וסופרמוטו. נכון, היו שם גם דו"שים, דו"שים קרביים אם לדייק. ה-TE610/630 היו אופנועים מאוד מוערכים, אבל מעולם לא בליבת העשייה של הוסקוורנה, ובהתאמה גם לא אצל הקהל. כל זה כאמור השתנה כאשר ב.מ.וו לקחה לידיה את הניהול. הגרמנים החליטו שהוסקוורנה תייצר גם אופנועי כביש. לא שחסרו כאלו לב.מ.וו, להפך – אלה היו החלקים שהוסקוורנה יכלה לקחת מהמחסן המשותף מבלי להצטרך להשקעות יקרות בפיתוח וייצור.
עם הנודה הוסקוורנה הראתה שבתיבול נכון גם זאוורקראוט יכול להיות חריימה. האם היצרן השוודי-איטלקי-גרמני, ובקרוב אוסטרי, מסוגל לעשות זאת שוב?
הוסקוורנה TR650 טרה
האח הקטן
הטרה מרגיש קטן וקליל, לא רק בהשוואה לסרטאו אלא גם בהשוואה לדו"שים דומים. מהלך המתלים עומד על 190 מ"מ בלבד, ולמרות גובה מושב של 860 מ"מ, קל מאוד למצוא את הרצפה (ברוב המקרים היא תהיה למטה). למול הרוכב ישנו לוח שעונים בסיסי אבל נאה למראה, במיוחד עם הנורות הצבעוניות משמאל. נגיעה במתנע מניבה צליל מפתיע, לא משהו אנטי-סביבתי חלילה, רק צרידות נעימה של מסיבות.
המנוע אמנם הגיע ממדף החלקים של ב.מ.וו, אבל טיפול יסודי הצליח להוציא ממנו 58 כוחות סוס, תוספת של למעלה מ-20%. למתיחת המנוע הזו יש מחיר, והוא צריך את הטמפרטורה שהוא אוהב. אם דורשים ממנו לעבוד לפני שהוא מתחמם הוא יפתח בשביתה איטלקית. המנוע גם לא מרגיש עגול, אלא מעדיף בברור את הסל"ד הגבוה. באזורים אחרים מוצאים רעידות ופיהוקים שיכוונו אתכם לתחום העבודה הרצוי והברור. אם תתאמצו תמצאו קווים מקבילים למנועים של סדרת ה-Xchallenge/Xcountry, זצוקללה"ה.
כדי לכפר על חוסר הליניאריות של המנוע תזדקקו לתיבה, ופה צפויה אכזבה קטנה. לטרה תיבת 5 הילוכים בלבד. תפעול התיבה מעולה, אך בבירור חסר הילוך נוסף. ההילוך החמישי גבוה מדי וכתוצאה מכך בין הרביעי לחמישי יש פער מורגש, וגם בין השני לשלישי יש חור גדול מעט.
אם עבורכם הפסקאות האחרונות הן dislike, יכול להיות שהטרה זה לא האופנוע שלכם. אבל אם מה שאתם מחפשים זה אופנוע שצריך לתפעל אותו, אז אתם רוצים להיות מעורבים: לדייק בהחלפת ההילוכים, לשמור את המנוע במקום הנכון – אז כדאי שתעשו like. המנוע או התיבה לא יענישו אתכם על טעויות, אבל בהחלט יספרו לכם שיכולתם לעשות את זה יותר טוב. אני בהחלט מעדיף את הגישה הזו שהיא הרבה יותר איטלקית מאשר גרמנית.
חריימה?
פריז
כפי שיודע כל מי שביקר בפריז, גם הבחורה הכי יפה לא יכולה לתת יותר ממה שיש לה. כך גם במקרה של הטרה. 58 כ"ס הם לא מעט, אבל גם לא הרבה. בכביש המהיר אם תשמרו את הסל"ד בטווח הנכון האופנוע יאיץ בנחישות עד 160 ומשם יאט את הקצב עד למהירות הסופית (המוצהרת) של 175. אנו שומרי חוק שכמונו, כמובן שלא חשבנו לאמת את הנתונים הללו. בכל מקרה אם אתם רוכבים ליד אופנועי כביש בנפח דומה, סביר להניח שתכירו היטב את האגזוזים שלהם.
לעומת זאת כאשר מגיעים לכבישים קטנים, צפופים ומעוקלים, בהם מה שאין חשוב לא פחות ממה שיש, תגלו שלאופנוע הזה אין הרבה משקל והרבה פחות אינרציה של חלקים פנימיים. זה אומר שתוכלו בקלות ללא מאמץ ועם הרבה ביטחון לדחוף אותו פנימה לכיוון האספלט. האופנוע לא יתנגד ואפילו ישתף פעולה בחדווה. מהר מאוד תגלו זוויות פנייה מרשימות ומהירות פנייה שתראה אגזוזים גם לאופנועי כביש.
לא מדובר בסופרמוטו מושחז, ולמזלכם אם תגזימו הזנב יאותת ראשון ויסמן לכם להרגיע. יותר מהיכולות הנאות שמאפשר האופנוע, אפילו עם צמיגי דו"ש, היתרון הגדול הוא בידידותיות והביטחון שהאופנוע הזה מאפשר ללמוד לתקוף פניות. הוא בית ספר יעיל בתחום הזה יותר מכל אופנוע כביש.
בשלדה לא תמצאו פרטים מסעירים מדי. שלדת פלדה פשוטה, מלפנים מזלג הפוך ללא כוונונים ומאחור כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה. בפועל לא צריך יותר מזה. כיוון בסיסי טוב מניב פשרה המכסה את מרבית הטווח. כן, כאשר תלחצו בכביש או בשטח תגיעו למגבלות, אבל מתלים טובים יותר קשה למצוא בתקציב של 60 אלפיות. הבלמים הם אותם בלמים שפגשנו בסרטאו, אבל כאן הם מרגישים מעט יותר חזקים. אולי ההבדל במשקל, אולי הקשחה של המתלים.
"21 מלפנים
סופט מאשין
לאורך זמן המושב יגיע למגבלותיו וחלקים מסוימים בגוף שלכם יתחילו לכאוב. אם אתם צעירים בגיל או בוותק הרכיבה שלכם, ההתלהבות עוד עלולה לגרום לכם שלא להרגיש בכך, מה שמוכיח שוב שנוחות היא עניין יחסי. לעומת זאת, בכל הקשור למושב האחורי לא מדובר ביחסיות אלא ביחסים. המושב קטן ומאוד צמוד. זה אומר שאם הדייט שלכם לא היה ממש, אבל ממש מוצלח, כדאי שתזמינו לבת הזוג שלכם מונית, אחרת היא עוד עלולה לטעות בכוונות.
כל מי שרכב אי פעם עם כפפות זולות מדי ביום קר מדי וגשום מדי, יידע להעריך את היכולת לפשוט את הידיים לאחור ולהפשיר מעט את האצבעות לפני שהרמזור מתחלף. ביום חם, או במקרה של הפסקה הקודמת – אם הדייט שלכם מהפסקה הקודמת אכן היה מוצלח, כדאי שתמהרו הביתה, אלא אם כן כוויות בירכיים עושות לכם את זה. כמות החום שהמושב מעביר היא גבוהה מדי.
בתוך העיר תקבלו מכונת התניידות מושלמת. תנוחת ישיבה גבוהה הצופה מעבר לפקק, כידון העובר מעל מרבית המראות, זווית צידוד שיכולה להתחרות בחד-אופן ומרווח גחון המאפשר לעלות ולרדת מדרכות וגם מדרגות אם צריך.
גלגל ה-"21 מלפנים מבהיר כי לאופנוע הזה כוונות רציניות. המשקל הנמוך (יחסית), המבנה הרזה, תנוחת העמידה הסבירה – כולם עוזרים לנהג את האופנוע גם דרך שבילים הכוללים אתגרים קלים כמו מדרגות סלע, דרדרות או תמרונים צפופים. מנגד, המשקל הלא ממש קל (אבסולוטית) והמתלים הרכים והקצרים יחסית, ישמרו אותו בשבילים ולא מעבר לכך. אלא שהשבילים הללו יכפילו את ספקטרום השימושים באופנוע. מעבר לאספלט תוכלו להגיע לאותה פינת חמד נידחת ומבודדת. 60,000 ש"ח הם המחיר עבור אופנוע עירום לחלוטין. אם אתם מתכוונים לרדת איתו לשטח תצטרכו להשקיע במיגון, בוודאי במיגון גחון וידיים, ורצוי גם למגן את המנוע החשוף למדי.
סופרפוזיציה
הטרה מוכיח שלא צריך אופנוע יקר כדי לקבל את החוויה האופנועית, גם לא צריך אופנוע מעולה. להפך – שני אלו עוד עלולים להפריע. אופנוע טוב יכול להספיק בהחלט. והטרה הוא אופנוע טוב, בטח מול התמורה שתידרשו לשלם עבורו. לטרה יש לא מעט מגרעות. תמצאו אותן במנוע, בתיבת ההילוכים, בברגים החשופים שיזכירו לכם איפה נחסך הכסף, ובאבזור החסר, אבל כל אלו לא גורעים מכמויות הכיף והשימושיות שהאופנוע הזה יודע לספק. אולי להפך: החוסרים שלו נותנים לו אופי, והופכים את החוויה לישירה ומעורבת.
הוסקוורנה הצליחו לייצר משהו שאנו אוהבים, אופנוע פשוט הממלא קשת רחבה של שימושים ובמחיר זול. אבל גם המחיר הנמוך לא מבטיח כי האופנוע יהיה בהשיג יד, פשוט כי הייצור נגמר.
