בימאהה מציגים את דור חדש לטריסיטי, קטנוע התלת-גלגלי הקטן שמגיע בשני נפחים – 125 ו-155 סמ"ק.
אחרי שהיה חסר כשנה בגלל אי-עמידה בתקנות זיהום האוויר, בימאהה מציגים את הדור החדש של התלת-גלגלי הקטן, בנפחים 125 ו-155 סמ"ק. הטריסיטי 125 ממשיך להיות התלת-נוטה היחיד בנפח הזה, שהומצא על-ידי פיאג'ו עם ה-MP3, והופך אותו לפשוט ונגיש יותר. במקום מערכת אלקטרו-הידראולית לצמד הבולמים הקדמיים, כזו שנשלטת על-ידי מחשב וניתן לקבע בה את הבולמים כך שהקטנוע לא ייטה ויישאר במקום (למשל בחניה או ברמזור), הטריסיטי מציע צמד בולמים קונבנציונליים ופשוטים, דבר שמוזיל את החבילה משמעותית. גרסת ה-155 החדשה מקבלת גם בלם יד לחניה.
ימאהה טריסיטי 125 דגם 2023
מנוע הארבע פעימות בנפח 125 סמ"ק מקורר נוזל ועם הזרקת דלק משתדרג לתקנות יורו 5 ומשלב את מערכת תזמון שסתומים משתנה VVA (ר"ת Variable Valve Actuation) של ימאהה. ההספק עומד על 12 כוחות סוס (9 קילוואט) ב-8,000 סל"ד ו-1.14 קג"מ ב-6,000 סל"ד. מנוע ה-155 סמ"ק ממשיך להציע 15 כ"ס (11 קילוואט) ו- 1.42 קג"מ. יש מנגנון של 'כבה וסע' שמדומם את המנוע במצב עמידה.
השלדה חדשה, קשיחה יותר וארוכה ב-60 מ"מ לטובת יציבות משופרת ונוחות. צמד הבולמים מאחור חדשים לשנת 2022 עם יותר מהלך מתלה (90 מ"מ) וקפיצים קשיחים יותר לטובת התמודדות עם כבישי העיר ויכולת הרכבה. לרוכב יש גם משטח רגליים גדול מעט יותר מהדור הקודם. החישוקים ממשיכים להיות בקוטר 14″ מלפנים ומידות צמיג של 90/80 ו-13″ מאחור בגודל 130/70. המשקל המלא עומד על 168 ק"ג בגרסת ה-125 סמ"ק. לצמד הטריסיטי יש צג LCD חדש עם אפשרות לקישורית לסלולר, מערכת התנעה ללא מפתח חדשה, ופנסי LED מלפנים עם עיצוב מחודש לפנס הקדמי. בנוסף לשינויים המכאניים, הטריסיטי החדש מקבל מתיחת פנים שהופכת אותו למודרני ונאה יותר.
הימאהה טריסיטי 125 ו-155 צפויים להגיע לישראל עם תחילת השיווק באירופה במהלך חודשי הקיץ. בשלב לא פורסמו מחירים.
בשנת 2019 פרסמנו תמונת אילוסטרציה של ימאהה טנרה 1000, שנועד בזמנו להחליף את הסופר טנרה 1200 שירד מקו הייצור. אז וגם היום זה נשמע מאוד מתבקש והגיוני לייצר דגם נוסף על פלטפורמת מנוע ה-CP3, שכולל את ה-MT-09, הטרייסר 900 וה-XSR900 – בדיוק כמו עם הטנרה 700, ה-MT-07 ושאר אחיו לפלטפורמת מנוע ה-CP2. בימים האחרונים צפה ברשת עוד תמונה בעיבוד מחשב, שלוקחת מאפיינים עיצוביים מהטרייסר 900 והטנרה 700. בדרך כלל אנחנו לא מפרסמים תמונות מהסוג הזה, אבל נוצר באז גדול בקרב קהילת הרוכבים, ו'יודעי דבר' גם יודעים לדווח שבימאהה עתידים בקרוב להציג דגם דומה.
מנוע הטריפל בגרסתו האחרונה תוכנן מחדש וקיבל הגדלת נפח ל-890 סמ"ק. ההספק עומד על 119 כ"ס ב-10,000 סל"ד והמומנט על 9.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד. אם נתאים אותו לדגם האדוונצ'ר המשוער, אזי הנתונים ירדו לכיוון ה-100 עד 105 כוחות סוס. חישוקי 21″ מלפנים ו-18″ מאחור יקבלו גיבוי של בולמי קאיאבה, בדומה לטנרה 700. בניגוד לפשטות האלקטרונית של ה-700, כאן כן מצופה לקבל חבילת אלקטרוניקה מודרנית עם מצערות חשמליות, לפחות 3 מצבי ניהול מנוע, מערכת ניהול אופנוע המבוססת על חיישן מדידת אינרציה ב-6 צירים IMU. בנוסף, בקרת אחיזה ובקרת החלקה, ABS להטיה, בקרת ווילי, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, יש מסך TFT ופנסי LED היקפיים – חבילה שקיימת בדור השלישי של ה-MT-09.
בשלב זה אין פרטים או אפילו התייחסות של ימאהה לגבי היתכנות הדגם, וגם לא בטוח שיש הגיון גדול באדוונצ'ר קרבי עם מנוע ה-CP3 טריפל, כך שקרוב לוודאי שמדובר בשמועות רשת בלבד ללא היתכנות ממשית לייצור. נמשיך לעדכן.
ימאהה טנרה 900 – עיבוד מחשב שעשוי להמחיש כיצד ייראה הדגם
בימאהה מציגים את דגם הרטרו-נייקד הקטן – ה-XSR125 – בגרסה נוספת שנקראת 'לגאסי' (שושלת), עם צביעה ייחודית, צמיגי מצלר וחישוקי שפיצים מוזהבים.
ימאהה XSR127 בגרסת לגאסי
בשנה שעברה הציגו בימאהה את ה-XSR125, אשר התווסף למשפחת דגמי הרטרו-נייקד כשהוא מתבסס על פלטפורמת ה-MT125 ׁׁוה-YZF-R125 – עם מנוע בנפח 125 סמ"ק, מקורר נוזל ועם הזרקת דלק הכולל מערכת תזמון שסתומים משתנה VVA (ר"ת Variable Valve Actuation). ההספק עומד על 14.9 כוחות סוס (11 קילוואט) ב-9,000 סל"ד – המקסימום המותר לקטגוריית A2. מבחינת המכלולים יש שלדת דלתאבוקס מפלדה, זרוע אחורית מאלומיניום ומזלג קדמי הפוך בקוטר 37 מ"מ. ל-XSR125 חישוקי 17″ עם עשרה חישורים, בסיס גלגלים של 1,330 מ"מ וגובה מושב של 810 מ"מ. יש גם פנסי LED היקפיים, מסך LCD וחיבור הסלולר דרך אפליקציה ייעודית.
העיצוב – בקורלציה מלאה למשפחת ה-XSR700 וה-XSR900 היפהפייה, עם מיכל דלק בתצורת רטרו, כיסויי צד מאלומיניום, זנב מינימליסטי עם מושב שטוח ותפור, ופנס LED עגול עם הלוגו XSR עליו.
כעת מציגים בימאהה את ה-Legacy Edition שמקבל סכימת צביעה מיוחדת עם רקע שחור ופסים בצבעי זהב וכסף בהשראת דגמי הפורמולה אחת של לוטוס משנות ה-70 וה-80 עם החסות של JPS. בנוסף יש חישוקי שפיצים מוזהבים (חישוקים יצוקים בגרסה הרגילה) בקוטר 17″ מלפנים עם צמיגי מצלר קארו (IRC ברגיל). יש גם מגני מפלט מאלומיניום. לגרסת הלגאסי יוצעו אביזרים נילווים ייעודיים לדגם – למשל דוד פליטה של אקרפוביץ', משקף גבוה, מגני מיכל דלק ותיקי צד.
בימאהה טרם פרסמו את מחיר גרסת הלגאסי, וטרם ברור אם הוא יגיע לישראל.
לאחר הפרישה הרוחבית של ימאהה וה-WR450F מכל מסגרות מרוצי המדבר, מודיעים בחברה על הקמת קבוצה חדשה עם הרוכבים פול טארס ואלסנדרו בוטארי, שירכבו על הטנרה 700 WORLD RAID החדש.
לפני כחודשיים הודיעו בימאהה על פרישה מכל מרוצי המדבר, לרבות ראלי הדקאר בו זכו בפודיום רק השנה, זאת לאור הרצון להפנות את המשאבים הכלכליים לתחום אופנועי האדוונצ'ר בכלל והטנרה 700 בפרט. הידיעה התקבלה בתדהמה בעולם השטח, בעיקר משום שלימאהה יש קבלות בתחום: אם נתייחס רק לדקאר המפורסם והיוקרתי, אז סיריל נבו ניצח בדקאר הראשון עוד בשנת 1979 על-גבי ה-XT500. שנה לאחר מכן ימאהה כבר כבשו את כל ארבעת המקומות הראשונים, כאשר מתוך 25 רוכבים שסיימו באותה השנה, 11 רכבו על ימאהה XT500. סטפן פטרהנסל ניצח שש פעמים במדי ימאהה בשנות ה-90 (עם ה-YZE750 וה-XTZ850TRX), ואדי אוריולי הוסיף עוד ניצחון בשנת 1997.
הימאהה טנרה 700 וורלד רייד וצמד הרוכבים שיתחרו עליו
מספר ימים לפני כן חשפו בימאהה את הטנרה 700 וורלד רייד החדש, וכעת מודיעים בימאהה על הקמת קבוצת מרוצים למרוצי המדבר – כאמור על בסיס הטנרה 700 רייד החדש. הרכב הרוכבים כולל את פול טארס ואלסנדרו בוטארי, שהיו שותפים לפיתוח הטנרה הקרבי, ומכוון אל מרוץ ה'אפריקה אקו' באוקטובר הקרוב, מרוץ שהוא ממשיך דרכו של ראלי הדקאר המקורי לפני שעבר מאפריקה לדרום אמריקה. נזכיר שגב סלעניצח שם בשנת 2017. עד אז ישתתפו הצמד במספר מרוצים מקומיים על-גבי הטנרה. האג'נדה של ימאהה היא לקדם את המותג של הטנרה 700, וזוהי דרך מעניינת ומאתגרת לעשות זאת.
גרסת הוורלד רייד לוקחת את פלטפורמת הטנרה 700 ומשפרת אותה במקומות החשובים. ראשית יש בולמים משודרגים – מלפנים קאיאבה הפוכים בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 230 מ"מ, שמוסיפים עוד 20 מ"מ על הגרסה הרגילה. מאחור גם נוספו 20 מ"מ למהלך הגלגל ל-220 בסך הכל, כשהמתלה מגיע עם לינק בתכנון חדש. יש גם משכך היגוי של אוהלינס עם 18 מצבים לטובת היציבות במהירות גבוהה. הבלמים קיבלו מערכת ABS עם שלושה מצבים: מלא על שני הגלגלים, רק על הגלגל הקדמי (ללא האחורי) או ניתוק מלא. עוד תוספות כוללות תיבת אוויר חדשה עם מתאם מאלומיניום, משקף קדמי הגבוה ב-15 מ"מ, כיסויי רדיאטור מפיברגלס, רגליות רוכב רחבות יותר (עם גומי פריק), מגן מנוע מסיבי, וכיסוי רדיאטור חדש וחזק יותר. יש מאותתי LED, ואת צג ה-LCD של הדגם הרגיל מחליף מסך TFT בגודל 5″ עם מצבים שונים וקישורית לסלולר. עוד בולט וחשוב – מיכל הדלק מוגדל המכיל 23 ליטרים של דלק וצמד פתחי התדלוק.
הימאהה XJ הוצג בתחילת שנות ה-90 והגיע בשלושה נפחי מנוע: 600,400 ו-900 סמ"ק.
חשבו על רכב משפחתי יפני גנרי – לא מרגש, לא מלהיב, לא מהיר, לא איטי. אפור כזה, שפשוט מניע בבוקר ומביא את הנהג מנקודה א' לנקודה ב', בין אם זה לסידורים, לעבודה או לטיול. הימאהה דיוורז'ן (Diversion – הסחה), שהוצג בשנת 1992 והחליף את ה-XJ המקורי משנת 1984, הוא כזה. אופנוע שיעשה את העבודה ויביא את רוכבו מכאן לשם ובחזרה ללא כל דרמה או עניין. אנחנו לא כותבים את זה כביקורת. הדייוורז'ן, מעבר להיותו 'סוס עבודה', הוא גם חבר נאמן שיניע בכל בוקר בשמחה וישרוד הרבה מעבר לבעלים שלו.
היו שלושה דגמים עיקריים שהגיעו אלינו לישראל בגרסת נייקד (N) ובגרסה עם חצי פיירינג (S). נתחיל עם דגם ה-400: ל-XJ400S היה מנוע ארבעה צילינדרים בשורה, מקורר אוויר ושמן, בנפח 398 סמ"ק. ההספק עמד על 42 כוחות סוס ב-10,000 סל"ד ו-3.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד. ל-400 היו חישוקי 17″ מלפנים עם מידת צמיג של 110/80 ו-"18 אחורי עם צמיג במידה 130/70. המכלולים היו צנועים עם שלדת פלדה, מזלג טלסקופי בקוטר 38 מ"מ עם מהלך גלגל של 140 מ"מ, ובולם אחורי עם כיוון עומס קפיץ. המשקל היבש עמד על 175 ק"ג, והביצועים היו צנועים בהתאם לנפח המנוע, ובניגוד למתחרה מהיפן – הסוזוקי בנדיט 400, שהלך בכיוון אחר לגמרי.
ימאהה XJ400S דיוורז'ן
הגרסה הנפוצה ביותר – הלחם וחמאה של ימאהה בארץ ובעולם – הייתה ה-XJ600. מנוע בנפח 598 סמ"ק, קירור אוויר ושמן, שני שסתומים לצילינדר, 61 כוחות סוס, 4.7 קג"מ, מהירות מוצהרת של 190 קמ"ש, וכוח שמרוכז בסיבובי המנוע הנמוכים והבינוניים. השינויים במשך השנים היו מינוריים וכללו שינויי גרפיקה קלים, פנס קדמי חדש, שינוי קטן בפיירינג בגרסת ה-S, ידית משנק שעלתה לכידון – כל זה בשנת 1996, ומזלג בקוטר 41 מ"מ שהצטרף ב-1998. בשנת 2004 כיבו בימאהה את האור על הדגם.
ימאהה XJ600S דיוורז'ן
בשנת 1994 הוצג האח הגדול והבכיר במשפחה – ה-XJ900. הוא כבר קיבל את התואר של האול-אראונד האולטימטיבי, שיכול להגיע לכל מקום על הגלובוס בעלויות נמוכות יחסית ובאמינות מוחלטת. 892 סמ"ק עם 90 כוחות סוס ו-8.6 קג"מ, על 240 ק"ג ועם מהירות מרבית של מעט מעל 200 קמ"ש. ה-XJ900 יכול היה לנוע כל היום במהירות גבוהה בנוחות ובניחוחות, כשהבולמים והבלמים הרכים היו הגורם המגביל בתנאים תובעניים. ואכן, שנתיים לאחר הצגתו שיפרו בימאהה את הבולמים והקשיחו אותם מעט. השינויים המוזכרים ב-XJ600 של אותה שנה התרחשו גם כאן. ב-1997 התווספה גם האפשרות להפעלת ארבעת אורות האיתות בכפתור אחד. אלו העדכונים המסעירים בחיי הדגם, וגם הוא – כמו כל המשפחה – סיים את תפקידו בשנת 2004.
הימאהה דיוורז'ן הוחלף למעשה על-ידי הFZ1 ו-FZ6 – הפייזרים. הדגם המקורי מכר לא מעט בישראל ושימש ללא מעט רוכבים כאופנוע ראשון. הוא פשוט עשה את העבודה וקסם לרבים בדרך הקלה והנוחה בה הוא עובד ביום-יום. לא מרגש, לא מהיר, פשוט חבר נאמן שאתה יודע שיקום איתך בכל בוקר. בישראל נמכרו לא מעט יחידות עם תחילת הייבוא של ימאהה בתחילת שנות ה-90, כשדגם ה-900 סמ"ק הגיע בטפטופים לארץ, וסביר להניח שיש עוד רבים שעדיין מסתובבים על כבישי ישראל.
בימאהה יבחנו באליפות יפן במוטוקרוס אבטיפוס של כידון מתוגבר חשמלית שנועד לשפר את היציבות והזמישות ברכיבה בתנאים קשים.
בימאהה מודיעים על פיתוח מערכת ניסיונית שנקראת EPS (ר"ת Electric Power Steering), כלומר תגבור חשמלי להיגוי, או 'כידון כוח' על משקל 'הגה כוח' ברכב. המערכת האלקטרונית נועדה לשרת רוכבים בתנאים קשים ולשפר את היציבות והתגובה של הכידון. רכיבת מוטוקרוס היא מאוד פיזית ותובענית, כאשר – כך לפי ימאהה – הרוכב נדרש להפעיל מאמצים גם דרך הכידון. יחידת ה-EPS יושבת על ראש ההיגוי בין שני המשולשים, ומשמשת כחיישן מומנט הממיר את הכוח שמפעיל הרוכב על הכידון לתנועות. בימאהה מסבירים שזה דומה למנגנון הנמצא בדוושות של אופניים חשמליים, ושם זה פותח, כשהיתרון לטענתם הוא במהירויות נמוכות שם יש יותר תפעול של הכידון לצורך היגוי. הכידון המתוגבר גם עובד כמשכך היגוי ומפחית את הזעזועים של הכידון בנחיתות מקפיצות ובזעזועים הנגרמים ממצע האדמה הקשיחה.
בימאהה מדגישים שהתחושות, הרגש והשליטה של הרוכב לא מושפעים כתוצאה מהמנגנון והוא עדיין בשליטה מוחלטת על האופנוע. בימאהה יבחנו את המערכת על דגמי ה-YZ450F ו-YZ250F המתחרים באליפות המוטוקרוס ביפן, כאשר משם המערכת מיועדת לעבור גם לדגמי האנדורו, ובעתיד הרחוק גם לדגמי האדוונצ'ר, והיא תתווסף למערכות האלקטרוניקה השונות הקיימות ומחוברות ליחידת מדידה אינרציאלית (IMU) באופנועים.
יחידת המנוע החשמלי ומערכת ההינע שיושבת מסביב לציר ההיגוי
בימאהה מציגים את ה-TY-E 2.0 – אבולוציה של קונספט טריאל חשמלי שהוצג בשנת 2018 וכולל לעומתו שלדה משופרת וסוללה חזקה יותר; ישתתף בסבבים של אליפות העולם בטריאל כחלק מהמשך הפיתוח, עד להצגת הגרסה הסדרתית.
בשנת 2018 חשפו בימאהה את ה-TY-E – אופנוע טריאל חשמלי שהוצג כקונספט. במשך ארבע שנים נוספות עבדו בימאהה על הדגם, וכעת חושפים בתערוכת טוקיו את ה-TY-E 2.0. היתרון של המנוע החשמלי, על-פי ימאהה, הוא העוצמה ואספקת מומנט גבוה כבר בסל"ד אפס – יתרון משמעותי כשמדובר ברכיבת טריאל. בימאהה חוסכים בנתונים טכניים ולא מציינים את הספק המנוע. אל המנוע החשמלי מתווסף מצמד מכאני רב-דיסקי רטוב לשליטה טובה יותר על הורדת הכוח. המצבר מסוג ליתיום-יון, כשגם כאן בימאהה לא מציינים נתונים טכניים כמו קיבול, משך טעינה וזמן עבודה. המשקל הכללי עומד על סביב 70 ק"ג, בסיס הגלגלים על 1,310 מ"מ, ומרווח גחון המינימלי על 340 מ"מ.
החידוש בדגם 2.0 הוא שלדה חדשה לעומת הקונספט, כאשר מדובר על שלדת מונוקוק קלת משקל העשויה מחומרים מרוכבים, ועם סידור מחודש של המנוע החשמלי והסוללה להורדת מרכז הכובד. הסוללה החדשה קלה יותר ואמורה להיות עם קיבול הגדול פי 2.5 לעומת הקונספט. הימאהה TY-E 2.0 ישתתף בסבבים נבחרים של אליפות העולם בטריאל בעונה הקרובה, כשבמקביל יימשך תהליך הפיתוח עד להצגת הגרסה הסדרתית.
שנתיים בלבד אחרי הטימקס 560, הדור השביעי של הטימקס האייקוני, בימאהה מבצעים עדכון מקיף ומשחררים ל-2022 את הדור השמיני של הטימקס 560. זה לא מפתיע, שכן אחרי עשור וחצי שבו הטימקס עמד לבד בקטגוריה משל עצמו, בשנים האחרונות קמו לו מתחרים בקטגוריית המקסי-סקוטרים – חלקם חזקים מאוד כמו צמד ההונדות פורצה 750 ו-X-ADV – והטימקס היה חייב ליישר קו טכנולוגית כדי להמשיך ולהוביל את הקטגוריה הגדולה והחשובה.
הדבר הבולט ביותר בטימקס 560 של 2022 הוא העיצוב החדש. זה הרבה יותר ממתיחת פנים, אלא ממש עיצוב חדש לגמרי, שאמנם שומר על האלמנטים המוכרים של הטימקס כמו תצורת הבומרנג במרכז הכלי והקווים הזורמים והספורטיביים, אבל מתחדש לחלוטין. הקווים המנחים בעיצוב הטימקס בדור השמיני היו קומפקטיות וספורטיביות, ונכנס גם אלמנט נוסף של צורות גאומטריות. כך למשל, החזית חדשה לחלוטין, קומפקטית יותר, והיא כוללת צורות גאומטריות כמו צמד המשולשים שמתחת לפנסים. הפנסים LED כמובן, כשבימאהה חוזרים לטימקס הראשון של 2001 וכעת צמד הפנסים דולקים באופן קבוע ולא רק אחד. הזנב חדש גם הוא, כשבימאהה שומרים על תצורת ה-T של הפנס האחורי, ורק מעדכנים את הפנס כך שיהיה מודרני יותר ויתאים לקונספט העיצובי של הטימקס החדש.
הפלטפורמה המכאנית נשארה כמעט זהה, עם מנוע הטווין המקבילי הנפח 562 סמ"ק המפיק 47.6 כ"ס (35 קילוואט) כך שהוא מתאים לבעלי רישיון נהיגה A1. גם שלדת האלומיניום נשארה זהה, אבל החישוקים הוחלפו לקלים יותר עם 10% פחות אינרציה מלפנים ו-6% פחות מאחור, כשעליהם הותקנו צמיגי ברידג'סטון באטלקס סקוטר חדשים. כדי להשלים את החבילה, הבולמים מלפנים ומאחור קיבלו סט-אפ חדש.
ימאהה טימקס 560 דור 8
גם הארגונומיה התעדכנה, כשיש כידון אלומיניום חדש המספק תנוחה נכונה יותר עם פחות כיפוף בידיים, מדרס הרגליים גדל – גם לפנים וגם לאחור – כך שיש יותר חופש תנועה לרגליים, ומשענת המושב כעת מתכווננת ל-30 מ"מ קדימה ואחורה. בנוסף, יש משקף רוח חדש אשר משפר את זרימת האוויר, משפר את הוואקום סביב קסדת הרוכב, ומאפשר אקוסטיקה טובה יותר לרוכב.
עדכון חשוב ביותר נמצא בטכנולוגיה: הטימקס 560 מקבל מסך TFT צבעוני בגודל "7 מכובדים, המציע 3 מסכים שונים לבחירת הרוכב, וכן התממשקות לטלפון הנייד ולאפליקציית MyRide של ימאהה ולמערכת התקשורת של הקסדה. כך ניתן לנהל שיחות, לקבל הודעות ולנהל את האודיו דרך המסך. בנוסף, יש מערכת ניווט מקורית של גרמין כחלק מהמסך החדש. השליטה מתבצעת על-ידי ג'ויסטיק חדש עם 5 מצבים שנמצא בבית המתגים השמאלי, והוא נוח ואינטואיטיבי לשימוש. פרט לאלו יש מפתח קירבה חדש, שמעתה מאפשר גם פתיחה של פקק מיכל הדלק ללא שימוש במפתח פיזי.
גרסת Tech MAX היוקרתית יותר מקבלת גם משקף מתכוונן חשמלית, ידיות ומושבים מחוממים, בקרת שיוט, התנעה מהירה בלחיצה, מתגים מוארים, בולם אחורי מתכוונן ונעילה לרגלית האמצע.
וכאן הטימקס לצד ה-Tech MAX
ביצועים
הימאהה טימקס תמיד הצטיין בביצועים, ובעיקר בהתנהגות הדינמית שלו שהלכה והשתפרה עם השנים. בדור השמיני המאפיינים האלו נשמרים, ויש שיפור בזריזות וביכולת להזיז את הטימקס מצד לצד – בזכות הגלגלים הקלים יותר. יחד עם זאת, הטימקס שומר על היציבות המופלאה שלו – בעיר, בקו ישר ובכביש המפותל – גם אם האספלט לא מושלם. זה אחד המאפיינים החשובים והמובהקים בהתנהגות הדינמית של הטימקס.
המנוע נשאר כאמור זהה לדגם היוצא, כשקפיצת המדרגה הייתה בדגם הקודם ביחס לגרסת ה-530 הקודמת. כאן במנוע הנוכחי אין הפתעות. הוא מספיק חזק כדי לזנק היטב, הוא מושך חזק ולינארי, והוא יאפשר להגיע למהירות סופית של כ-180 קמ"ש (כ-170 קמ"ש לפי מדידת GPS). זה מנוע טוב, יעיל ומהנה, עם מכלול תחושות מעניין בזכות הזווית של 360 מעלות בין הצילינדרים, אבל לגמרי לא היינו מתנגדים ל-20 כ"ס נוספים על אותה השלדה ואותם הממדים.
שאר הביצועים זהים למדי לטימקס 560 של הדור השביעי. כך למשל מערכת הבלמים חזקה למדי ויעילה, ויש מערכת ABS טובה שלא ממהרת להתערב כל עוד האחיזה טובה. קרוב לוודאי שעל הכבישים החלקלקים של גוש דן המערכת תתערב מוקדם יותר, ובמיוחד בגלגל האחורי.
נסכם ונאמר שהביצועים של הטימקס נשמרו ברמה הגבוהה והמוכרת של הדור השביעי היוצר, כשזריזות ההיגוי השתפרה בזכות הגלגלים הקלים יותר, והטימקס שומר על המאפיינים הדינמיים שעושים אותו מקסי-סקוטר כל כך איכותי. מעולה.
ביצועים מעולים (גם בגשם)
איך זה מרגיש?
ובכן, קודם כל כמו טימקס. בימאהה שומרים על הד.נ.א הייחודי של הטימקס, ומכלול התחושות זהה לדגם הקודם.
המנוע מצד אחד חלק מאוד, נעים לשימוש וגמיש למדי, אולם הזווית בין פעימות העבודה, שעומדת על 360 מעלות, יוצרת חספוס נעים ואופייני למנוע הזה שאנחנו מאוד אוהבים. מערכת הפליטה אמנם חונקת את רוב הסאונד והתחושה, אבל מערכת פליטה חלופית משוחררת תעשה טוב גם בהקשר הזה.
נקודה חשובה לזכות הטימקס היא איכות החלקים, איכות הבנייה, איכות החומרים ואיכות הגימור. בכל אלו הטימקס 560 קיבל ציון גבוה בעבר ומקבל ציון גבוה מאוד גם עכשיו, שכן הוא איכותי מאוד בכל מקום – מהחזית ועד לקצה הזנב. סביבת הרוכב, למשל, איכותית, עשירה ומפנקת, והתחושה הכללית היא של כלי פרימיום עם מעט מאוד פשרות.
תנוחת הרכיבה נוחה יותר, כשהכידון ממוקם נכון יותר וכבר אין את ההתכופפות קדימה לעבר הכידון. בנוסף, יש כעת יותר מקום לרגליים על המדרס – גם קדימה וגם אחורה. המושב נוח כבעבר, ויש כעת משענת שניתנת לכיוון 30 מ"מ לפנים. פיצ'ר נחמד, אם כי אנחנו רכבנו על המצב האחורי ביותר. מיגון הרוח מעולה, בעיקר בגרסת ה-Tech MAX עליה רכבנו במהלך רוב ההשקה, כשהכיוון החשמלי נוח ויעיל. במצב הנמוך רוח תגיע אל קסדת הרוכב, אולם במצב הגבוה נוצרת בועת ואקום כמעט מושלמת סביב קסדת הרוכב, וזה מאפשר לרכוב מהר בכבישים בין-עירוניים בשקט מופלא ובנוחות. מעולה!
נוח יותר, טכנולוגי יותר
ברכיבה על הטימקס החדש, השדרוג המשמעותי ביותר הנראה לעין הוא כמובן מסך ה-TFT החדש. זה היה מהלך מחויב המציאות, כשבימאהה נטשו את הסידור הוותיק של צמד השעונים העגולים ומסך ה-LCD באמצע, ועברו למסך TFT מודרני. המסך הזה גדול מאוד, בגודל "7, בגימור מט, והוא איכותי מאוד, ברור וקריא בכל מזג אוויר. יש 3 מצבי תצוגה לבחירת הרוכב, כשתפעול כולו מתבצע מג'ויסטיק חדש הנמצא בבית המתגים השמאלי – קל ואינטואיטיבי.
מעבר לכל הנתונים הרגילים, המסך מציע התממשקות מלאה לטלפון הנייד ולמערכת התקשורת של הקסדה, ויחד עם אפליקציית MyRide של ימאהה מתקבל משולש תקשורת המספק את כל צורכי הרוכב – כולל ניהול שיחות טלפון והודעות טקסט, שליטה על האודיו ועל המוזיקה בקסדה, וכן עדכוני מזג אוויר. בנוסף, המסך מציע מערכת ניווט מקורית של גרמין (בחיבור לאפליקציה ייעודית של גרמין), כשהתצוגה היא על המסך עצמו. נוח מאוד ואיכותי, אם כי לא בטוח שיעבוד בישראל.
הטימקס בגרסה הרגילה מגיע בצביעת Icon Blue כחולה של ימאהה, צביעה אפורה, וכן צהובה כהומאז' לטימקס הראשון. גרסת ה-Tech MAX מגיעה באפור, או ב-Dark Petrol – מעין גוון ירוק כהה מט עם חישוקים זהובים (בתמונות). יש חבילת ספורט הכוללת דוד משקף קצר, מדרסי אלומיניום ומחרשה ספורטיבית, ויש חבילת עיר הכוללת ארגז אחורי.
נסכם ונגיד שהטימקס החדש שומר על המאפיינים של ה-560 הקודם, כשהוא משתפר משמעותית בתחום האלקטרוניקה – מהלך מחויב המציאות ב-2022.
מבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית חשובה
סיכום ועלויות
הטימקס 560 בדור השמיני שומר על האיכויות הגבוהות של ה-560 בדור השביעי, אבל משפר במה שחשוב: העיצוב חדש, והוא ספורטיבי, קומפקטי ומודרני יותר, ההתנהגות הדינמית מעט טובה יותר תוך שמירה על היציבות הדינמית הגבוהה של הטימקס, ובעיקר יש פה קפיצת מדרגה משמעותית בתחום האלקטרוניקה לרוכב. המסך החדש וכל מה שהוא מציע, יחד עם האלקטרוניקה והבקרות המוכרים של הטימקס כמו 2 מצבי רכיבה, בקרת אחיזה ו-ABS, מקפיצים את הטימקס לחזית הטכנולוגיה בסגמנט המקסי-סקוטרים, ומאפשרים לו להתמודד עם המתחרים החזקים שלו – שגם הם עמוסים באלקטרוניקה ובבקרות. המהלך הזה, כאמור, מחויב המציאות, והוא נועד כדי לשמור את הטימקס כמוביל קטגוריית המקסי-סקוטרים החשובה והלוהטת.
אז בימאהה עושים עבודה טובה, נוגעים בדיוק איפה שצריך וכמה שצריך, וכאמור מביאים את הטימקס לחזית הטכנולוגיה בסגמנט, כשהוא מיישר קו עם המתחרים ואף מציע אקסטרה כמו מערכת הניווט המקורית.
מחיר בישראל עדיין לא נקבעא, אולם הוא צפוי להיות גבוה יותר ממחירו של הטימקס בדור השביעי – גם בגלל עליית המס בקטגוריית 500 עד 600 סמ"ק, גם בגלל הקפיצה הטכנולוגית שהטימקס עבר, וגם בגלל עליית המחירים הכללית בארץ ובעולם. להערכתנו הגרסה הרגילה של הטימקס תעלה סביב 85 אלף ש"ח, ואילו גרסת ה-Tech MAXתעלה סביב 92 אלף ש"ח. זה הרבה כסף, אולם ברור לחלוטין לאן הכסף הולך, שכן מדובר בכלי איכותי מאוד, שהולך ומשתבח עם השנים, עם מכלולים איכותיים של אופנוע, עם חומרים וגימור ברמה גבוהה, וגם עם טכנולוגיה מודרנית.
לשנתו ה-22, הטימקס עושה קפיצת מדרגה עיצובית וטכנולוגית, והוא צפוי להמשיך ולהיות הרבה יותר ממקסי-סקוטר, סמל סטטוס של ממש, והמוביל של קטגוריית המקסי-סקוטרים החשובה והיוקרתית. מהלך יפה של ימאהה.
ימאהה MT-09 מדגמי 2021 ו-2022, וכן טרייסר 900 מדגמי 2021, נקראים למוסך לעדכון תוכנת ניהול מנוע.
קריאת התיקון שהוציאה ימאהה מתייחסת ל-303 אופנועים מדגמים אלו, כשימאהה משחררת תוכנת ניהול מנוע חדשה בשל החשש לתגובת מצערת מוגבלת, להשתנקויות ואף לדימום המנוע. עדכון התוכנה ייקח כרבע שעה ויתבצע ללא תשלום במוסכי השירות ימאהה.
בעלי האופנועים יקבלו הודעה על קריאת התיקון בדואר, אולם רוכב המעוניין לבדוק את אופנועו נכלל בקריאת התיקון יכול לבדוק בקישור המצורף.
הסנונית הראשונה של ימאהה בתכנית 'Switch ON' החשמלית מגיעה בצורת קטנוע עירוני חשמלי בשם ניאו.
בימאהה הציגו לאחרונה את התכנית החשמלית שנקראת 'Switch ON', הכוללת בשלב הראשון שני קטנועים חשמליים וליין של אופניים חשמליים. הדגם הראשון שנחשף הוא ה'ניאו' (Neo) – שם של קטנוע עבר פופולרי של ימאהה, שכעת חוזר. יחידת הכוח נקראת YIPU (ר"ת Yamaha Integrated Power Unit), והיא כוללת סוללת ליתיום און נשלפת עם 50.4V ו-19.2A ובקיבול של 1kWh השוקלת 8 ק"ג ומנוע 'בראשלס' היושב על הגלגל האחורי.
ימאהה ניאו
במצב 'אקו' המנוע מספק 2.15 כוחות סוס (1.58kW), מגביל את המהירות המרבית ל-35 קמ"ש, והסוללה במצב זה יכולה לספק טווח רכיבה של 38.5 ק"מ. מצב STD נועד לתנועה רגילה ומספק 2.8 כוחות סוס (2.06kW), מהירות מרבית של 40 קמ"ש, וטווח רכיבה של 37 ק"מ. בעלות נוספת מציעים בימאהה אפשרות לסוללה שנייה, אשר תמוקם בתא המטען תחת המושב (על חשבון תא המטען שנפחו הכולל 27 ליטרים), מספקת את הכוח אוטומטית ומגדילה את הטווח המשוער ל-68 ק"מ. זמן הטעינה במטען ביתי עומד על 8 שעות.
הימאהה ניאו מגיע עם חישוקי 13″ ברוחב 110 מלפנים ו-130 מאחור, שעליהם צמיגים עם התנגדות גלגול נמוכה. יש בולמי קאיאבה, זרוע אחורית חד-צידית, תאורת LED היקפית, ולוח שעונים LCD עם קישורית לסלולר שיציג שיחות נכנסות והודעות מהטלפון הנייד דרך אפליקציית MyRide של ימאהה.
המחיר של הימאהה ניאו יעמוד באירופה על 3,449 אירו, כשהוא יהיה זמין החל מחודש יוני השנה – וככל הנראה גם בישראל.