ימאהה משפרת את צמד אופנועי הסופרבייק שלה – ה-YZF-R1 וה-YZF-R1M – ל-2018, בעיקר בתחום האלקטרוניקה.
ימאהה YZF-R1M דגם 2018
צמד הסופרבייקס של ימאהה מקבלים לשנת 2018 קוויקשיפטר חדש, אשר מאפשר גם הורדת הילוכים ללא שימוש בקלאץ'. יחד עם הקוויקשיפטר החדש מדובר באחת מחבילות האלקטרוניקה הטכנולוגיות שיש כיום בשוק אופנועי הספורט, והיא כוללת יחידת חיישן אינרציה ב-6 צירים IMU, בקרת החלקה גם לפניות, בקרת החלקה בבלימה לפנייה, בקרת ווילי, בקרת זינוק ומערכת ABS לפניות. בגרסת ה-R1M ניתן גם לכוון את רגישות הקוויקשיפטר במסך ה-TFT הצבעוני.
מה עוד חדש? ובכן, ה-R1M מקבל את הדור האחרון של מערכת הבולמים האלקטרוניים של אוהלינס – מדגם EC 2 ERS – שמשפרת את הגרסה הקודמת בתחום האלקטרוניקה, הניטור, והתאמת המתלים לעבודת האופנוע. נכון להיום זוהי ככל הנראה מערכת המתלים האיכותית ביותר שיש באופנועים סדרתיים.
ה-R1M מקבל השנה גם מפות חדשות ומעודכנות למחשב ניהול המנוע, שיפור בבקרת הרמת הגלגל הקדמי בתאוצה (בקרת ווילי), וכן פיירינגים חדשים מקרבון.
בשנה שעברה הציגה ימאהה במילאנו קונספט חדש בשם T7 – דו"ש אדוונצ'ר חדש עם מנוע ה-CP2 של ה-MT-07. אז אמרו בימאהה שגרסת הייצור תוצג ב-2018.
אמש במילאנו ימאהה הציגה גרסת אבטיפוס של הטנרה 700, על בסיס אותו T7, שכבר נראית אפויה וכמעטו מוכנה לייצור. בגרסת האבטיפוס כל כיסויי האופנוע היו מקרבון ולא מפלסטיק, אולם האופנוע נראה שלם למדי, ולפי הווידאו הוא גם נוסע לא רע בכלל.
הטנרה 700, שכאמור יוצג בשנה הבאה – כמו התכנון המקורי, הוא אדונצ'ר-דו"ש קרבי למדי. הוא יגיע עם גלגלי שטח בקוטר "21 מלפנים ו-"18 מאחור, בולמים איכותיים – שלפי אנשי ימאהה דומים למדי לאלו של ה-WR450F, ומרווח גחון גבוה. הוא צפוי להציג יכולות שטח גבוהות למדי. עוד אומרים בימאהה כי הם עובדים על הורדת משקל, ועל זה הם יעבדו בשנה הקרובה עד שתוצג הגרסה הסדרתית.
הדגם המצליח של ימאהה שהוצג לפני 4 שנים וקיבל בשנה שעברה מתיחת פנים יחד עם מספר עדכונים חשובים כמו קוויקשיפטר ובולמים משודרגים, מקבל כעת שדרוג נוסף – כמו אחיו הגדול, ה-MT-10 – עם מכלולים משופרים וסכימת צביעה ייחודית. קבלו את הימאהה MT-09 SP.
ימאהה MT-09 SP
ה-MT-09 SP מגיע עם בולם אחורי מתכוונן של אוהלינס, כולל כיוון עומס קפיץ על-ידי ברז חיצוני, וכן צמד בולמים קדמיים בעלי כיוון מלא מלפנים. הצביעה כאמור כמיטב מסורת ה-SP – בגוונים של כחול כהה בשילוב כסף וגווני אפור קרבון.
הימאהה MT-09 SP צפוי להיות יקר יותר מה-MT-09 הרגיל, אולם כרגע לא ידוע בכמה.
מאז הוצג לפני 3 שנים (שנה אחרי אחיו הגדול – ה-MT-09), הפך ה-MT-07 לרב-מכר של ממש – כזה שמחזיק כ-55% ממכירות כל סדרת ה-MT של ימאהה. כעת, אחרי 3 שנות שירות, הגיע הזמן למתיחת פנים עיצובית, והוא אכן מקבל אותה בתזמון המושלם – כאמור שנה אחרי אחיו הגדול, ה-09.
הימאהה MT-07 החדש של 2018
אז מה חדש ב-MT-07 של 2018? בעיקר מתיחת פנים עיצובית. ה-07 מקבל מראה חדש, שמצד אחד שומר על הקורלציה למשפחת ה-MT, אבל מצד שני צועד אל 2018 עם עיצוב מודרני יותר, שמזכיר מאוד את זה של ה-MT-09 המקורי.
פרט לכך אין שינויים גדולים מדי, כשהפלטפורמה המכאנית נשארה דומה למדי, למעט עדכון סט-אפ לבולמים הקדמיים ותנוחת רכיבה נוחה יותר, כשהארגונומיה היא חלק מהעיצוב החדש והזנב המחודד יותר.
יש אנשים שעבורם האושר נמצא באופנוענות, כל אחד ומה שמדבר אליו – קאסטומים, אופנועי ספורט, אדוונצ'רים, חרגולי שטח, או כל דבר אחר על 2 ולפעמים 3 גלגלים. אבל סביר להניח שאם תשאלו כל אחד מהם האם הוא מצא את האושר האולטימטיבי, כנראה שתֵיענו בשלילה.
הרבה נאמר ונכתב על בני האדם ועל אושרם, וכנראה שגם תואר בפילוסופיה לא יקרב אותי אל עבר ההבנה של המושג האמורפי הזה. ובכל זאת, במשפט אחד מיני רבים בנושא אני מוצא את עצמי מהרהר אחת לתקופה, ומבלי לצטט מילה במילה הכיוון הכללי אומר ש'האושר לא נמצא בסוף הדרך (אל האושר…), אלא האושר הוא הדרך עצמה'. עוד נחזור לזה.
כשימאהה התחילו לפזר בשנת 2013 טיזרים שונים שנשאו את הכותרת 'הצד האפל של יפן' הם הצליחו למשוך הרבה תשומת לב ויצרו סקרנות רבה, בעיקר לאור העובדה שכבר היה ידוע כי ימאהה מפתחת אופנוע עם מנוע 3 צילינדרים, ובעולם ציפו בכיליון עיניים לראות מה מתבשל במפעלי החברה. כשהוצגו לעולם ה-MT-09 וה-MT-07 הם זכו לשבחים רבים. תחילה על הקונספט ולאחר מכן גם על הביצועים ביחס למחיר האטרקטיבי של החבילה הכוללת. אלא שזו לא הייתה התלהבות סוחפת, כזו שגרמה לעיתונאים שרכבו על הכלים הללו לצאת מגדרם ולחלום בלילה על אחד מאותם אופנועים.
לאט לאט, שנה אחר שנה, התחילו להופיע דגמים חדשים שהרחיבו את הסדרה, דוגמת הטרייסרים וה-XSR-ים בשני הנפחים – אופנועים חשובים וטובים לכשעצמם, אך פתאום הצד האפל של יפן כבר נראה הרבה פחות אפל ומאיים. למעשה, הוא התחיל להיראות הרבה יותר נעים, מגניב והיפסטרי. הנייקדים החדשים של ימאהה כבר לא הזכירו את הסטריטפייטרים של שני העשורים הקודמים, לא את אלו שהתחילו כאופנועי ספורט ששוקמו לאחר תאונה ונותרו עירומים, ולא את אלו שהגיעו ככה מהמפעל כשהיצרנים הבינו שיש ביקוש לאופנועים כאלו, מינוס התאונה ברזומה.
איך מוצאים אושר?
מודל לחיקוי
מרוץ החימוש של שנות התשעים בואכה שנות האלפיים היה שייך כמעט באופן בלעדי לאופנועי הספורט שבין 600 ל-1,000 סמ"ק בחלוקה לקטגוריות, עם יוצאים מן הכלל בנפחים כמו 750, 1,300 ואפילו 1,400 סמ"ק, אבל אלו האחרונים לרוב היו לא יותר מתצוגת תכלית, שכן כלים כאלו לא הורשו להתחרות באליפויות הרשמיות ולא הייתה ליצרנים מוטיבציה אמיתית להילחם ביניהם מחוץ לגזרה הזו.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לנטישה כמעט מוחלטת של דגמי ה-600, דוגמת הונדה שהפסיקה את ייצורו של ה-CBR האלמותי מצד אחד, וחוסר פיתוח של הדגמים הקיימים כבר לא מעט שנים מאז שהוצגו, כמו הג'יקסר 600 והנינג'ה 636 מהצד השני. היחידה שעוד נתנה צ'אנס לקטגוריית הסופרספורט היא ימאהה, שהציגה בשנה שעברה R6 חדש, אם כי גם במקרה הזה הבסיס הוא בעיקרו הדגם שהוצג לפני קרוב לעשור.
עבור המכורים לדבר המשמעות הייתה 'שגשוג' של שוק המשומשים, שכן אלו עלו פחות פחות על הכביש לאורך השנים האחרונות, מה שהעלה משמעותית את ערכם של המשומשים. אך עבור מי שרצה אופנוע כביש חדש שיהיה חזק ובעל ביצועים ספורטיביים, המשמעות הייתה שעליו לקפוץ ישר לבריכה של הגדולים, ולא סתם לקפוץ – קפיצת ראש מ-5 מטרים לתוך בריכה של 1000 סנטימטרים מעוקבים.
נכון, היו אופנועי ביניים שונים עם ביצועים לא רעים, ובכלל, בשנים האחרונות הרבה אופנועי כביש עם הצמיגים הנכונים מציעים יותר ויותר ממה שהיה שייך פעם רק לאותן מכונות מלחמה קטנות, אבל אלו כבר לא הציעו מכלולי קצה מהטופ שבטופ, ולרוב היוו חבילה נעימה עמוסה בפשרות שהחלו לצוץ במהירויות גבוהות, ולעתים אפילו עוד קודם לכן.
לוקחים R1…
תאומים לא זהים
היצרנים, שזיהו לאחר המשבר הכלכלי של העשור הקודם את הצורך באופנועים שבאים בחבילה צרכנית שמציעה יותר אופנוע בפחות כסף, הבחינו כעת גם בפער שהחל להיווצר במקום שבו פעם היו ה-600-ים. לחלקם כבר היה בארסנל הדגמים נייקד גדול עם מנוע של הליטר הספורטיבי שלהם מדור או שניים אחורה, בזמן שאחרים בנו אחד כזה סביב מנוע של דגם קיים – פלוס כמה שינויים, מינוס הפיירינג וכמה כוחות סוס. הקטגוריה שהלכה והתבססה קיבלה בשנים האחרונות את השם הלא רשמי 'סופר-נייקדים'.
למעשה, משנת 2001 גם לימאהה היה אחד כזה בסל הדגמים והוא ענה לשם FZ1, או 'פייזר 1000' כמו שכונה בארץ ובאירופה, אך זה לא זכה לשינויים משמעותיים מאז הוצג הדור השני שלו ב-2006, בשעה שאחיו הגדול, ה-R1 עבר מהפכה קטנה ב-2009 עם המעבר למנוע קרוספליין. לשנת 2015 הוצג R1 חדש, עמוס במיטב האלקטרוניקה של היצרן היפני, והיה ברור שימאהה תהיה חייבת לעדכן את הדגם העירום לאור פערי הדורות הגדולים, אך יותר חשוב מכך – לאור הנחיתות הברורה אל מול האופוזיציה האירופאית שהלכה והתבססה בשנים האחרונות כסמן הימני של הסופר-נייקדים.
בשנת 2016 הגיעה הבשורה: ימאהה לקחו את ה-R1 מהדגם האחרון, הפשיטו אותו, ואל משפחת ה-MT הצטרף אח חדש, גדול ושרירי, שכצפוי נקרא MT-10.
הופכים אותו לסופר-נייקד
דחיית סיפוקים
עכשיו קחו את כל מה שקראתם עד לשורה הזו – כל זה, פלוס מינוס (בעיקר פלוס), הצליח לחלוף במוחי בהבזק של רגע כשאספתי את ה-MT-10 ועליתי עליו לרכיבה מרגשת ומרטיטת חושים (ללא שמץ של ציניות) אל עבר הצד השני של הצומת, מרחק 200 מטרים מהסוכנות. רצה הגורל והתחנה הבאה שלי הייתה 60 שניות על השעון מדלת הסוכנות, כולל הרמזור האדום שבו חיכיתי. אחרי שעה עליתי עליו שוב, הפעם הביתה, לרכיבה הרבה יותר ארוכה של 5 דקות וחצי. שתי הרכיבות הללו היו כנראה מהיותר קשות שחוויתי בחיי, ולו רק משום שהן נגמרו יותר מדי מהר.
הרכיבה למחרת בבוקר, לכביש 10 שנפתח לנסיעה בחג, הצליחה להציל את שפיות דעתי שאיימה להתפזר ברוח אם הייתי צריך לעשות שוב נסיעות קצרות כל כך על הרובוטריק הזה. אלא שמבלי לשים לב הגעתי לתחילת הכביש, ומשם הקצב הממוצע עד שעשיתי אחורה פנה חזרה הביתה עמד על 60 קמ"ש בערך. זו הייתה הזדמנות נהדרת לגלות שאפשר לנסוע עם ה-MT כמעט בכל הילוך שרוצים, כולל 55 קמ"ש בהילוך 6, ולסיים את כל 17 הליטרים שבמיכל הדלק אחרי מרחק של 284 ק"מ – 16.7 ק"מ לליטר בחישוב זריז. למי שלא מתרשם במיוחד, זה הזמן להסביר שברכיבה ממוצעת על ה-MT-10 לא כדאי לנסות לעשות יותר מ-200 ק"מ מבלי לתדלק. אז יש מצב ששברנו שיא.
אפשר היה לחשוב ש-700 ק"מ ביום הזה יגרמו לי לרצות להחזיר את האופנוע לסוכנות מרוצה מהספק הקילומטרז' המכובד. אבל היה חסר לי משהו. נכון, הספקתי להתרשם מרוב מה שיש לאופנוע להציע לי; המושב נוח מאוד, וגם אחרי יום שלם עליו, אחרי שכבר ירדתי ממנו לכמה דקות, לא הייתה לי שום בעיה לעלות עליו שוב ולקפוץ לביקור קצרצר אצל ההורים. אפילו לא חשבתי על זה באותו רגע. הקוויקשיפטר (מעלה בלבד) שנוסף בגרסת 2017 עובד נהדר ועושה את העברת ההילוכים באופנוע לחלקה ומהנה יותר. בקרת השיוט בכביש 6 מומלצת בהחלט בקטעים שבהם הוא פנוי ולא דורש יותר מדי התערבות של הרוכב.
אלא שמה שהיה חסר לי לבדוק זה מה יש לו להציע לי בסעיף 'התכונה המיוחדת'. כן, אותה תכונה שגורמת לך לחייך בקסדה מן חיוך מטופש כזה שמאיים לבקע את הקסדה אם הוא לא יעצור בזמן.
ומסתכלים לאירופאים בלבן של פנסי ה-LED
קופו של הרגל
יצאתי לסיבוב של שעה וחצי באחד הכבישים החביבים עליי, בדיוק המקום בשביל לדעת האם זהו האחד. בכל זאת, יש הרבה מאוד אופנועים טובים בשוק, על חלקם גם רכבתי והתרשמתי מאוד. אז החלטתי שאסור לי למהר להחליט לגבי האופנוע הזה. הבעיה הייתה שפשוט קשה שלא למהר איתו.
נכון, לרכוב מהר זו לא חכמה עם אופנועים כאלו, פשוט מסובבים את המצערת והשאר כבר קורה לבד. אבל לרכוב מהר עם ה-MT-10 קורה מבלי ששמים לב, בשניות, ובקלות. ואז כשאתה כבר רוכב איתו מהר, אתה מגלה שזה גם קל –קל לשנות איתו כיוון בסוויפרים מהירים, קל להפיל אותו על הצד אל תוך הפניה ואז להרים אותו ביציאה ממנה. ובכל הזמן הזה, בכלל לא שמת לב שאתה רק עם אצבע אחת על ידית הברקס, ללא קשר למהירות הדמיונית שבה אתה נמצא. כל כך הרבה כח אבל גם כל כך הרבה רגש יש לבלם הקדמי שלו, שאצבע אחת זה כל מה שצריך בשביל לעצור אותו, ועוד פחות מזה אם רק רוצים להאט קצת.
בתחילת הרכיבה עוד הייתי על מצב 2 מתוך 3 גם של מצב ניהול המנוע ועם בקרת האחיזה גם כן במצב דומה, מתוך מחשבה שאם לא אני אז לפחות שהאופנוע יהיה המבוגר האחראי היום. תוך כדי הרכיבה הרשיתי לעצמי להוריד קצת את הבקרה ל-1, קצת פחות מבוגר אבל עדיין אחראי.
אלא שהסאונד של מנוע הקרוספליין הזה מבעבע מתחתיך והתחושה שהוא מייצר בגוף כשהסל"ד מתחיל לטפס – יש בהם משהו לא הגיוני. הם לוקחים רוכב רגוע ושפוי שהחליט שעדיף לו קטנוע 250 סמ"ק על פני אופנוע ספורט, ומרסקים לו את כל התכניות ברגע אחד. במקומו של ההיגיון נותר רק קוף קטן ושובב.
כיביתי את בקרת האחיזה, העברתי את ניהול המנוע למצב מספר 1 ונתתי לקוף את המפתחות.
את הדרך אל האושר לא תמצאו ב-WAZE וגם לא במפת השודדים שקניתם בשוק הפשפשים ב-25 שקלים אחרי מיקוח. זוהי דרך שרבים ניסו למצוא. חלקם שבו כלאחר שבאו, אחרים מספרים שמצאו אותה אך מעולם לא הצליחו להוכיח שהיא קיימת. למעשה, בדומה לתיאוריות רבות בפיזיקה, קשה עד בלתי אפשרי להוכיח את קיומה. כמוה כך גם האופנוע המושלם.
כשלנמרוד יוצא הקוף…
אבל אולי לא צריך אופנוע מושלם, אולי זה חלק מהעניין – שאם היה אופנוע מושלם לא היה בו שום דבר מעניין שייחודי לו, שעושה אותו למה שהוא. אז בסדר, זווית הצידוד שלו לא מושלמת, ופתיחת המושב שלו יכולה הייתה להיות יותר נוחה, והכבל של הקלאץ' – הוא בכוונה מפריע להכניס את המפתח לסוויץ' בקלות, כדי לוודא שאתה באמת מתכוון לזה. נראה לי. אבל זה לא חשוב.
אולי לא הייתי הראשון שנכנס לסוכנות כדי להחזיר את המפתח של האופנוע עם חיוך שאי אפשר להסתיר, אבל יש סיכוי לא רע שהייתי הראשון שעשה את זה ולא שם על השולחן יחד עם המפתח גם 90 אלף שקלים ואיזה פתק קטן שעליו כתוב הצבע שבחרתי.
לקחתי את הקוף, דחפתי אותו חזרה מתחת למושב של הקטנוע וחזרתי הביתה עם חיוך. זה לא היה חיוך של אושר, אלא החיוך ההוא ממקודם, כשנכנסתי לסוכנות. הוא פשוט עוד לא ירד.
שבועיים לפני פתיחת תערוכת מילאנו, ימאהה משחררת פרטים ראשוניים על דגם שהיה צפוי – ה-NIKEN – אופנוע תלת-גלגלי שבבסיסו מנוע הטריפל CP3 של הימאהה MT-09 בנפח 847 סמ"ק.
תלת-גלגלי עם מנוע הטריפל של ה-MT-09, עם גלגלי "15 מלפנים ועם עיצוב קיצוני
ה-NIKEN החדש הוא חלק מפרויקט ה-LMW (ר"ת Leaning Multi Wheeler), כלומר התלת-גלגליים של ימאהה. רק שבניגוד לטריסיטי הקטן, פה מדובר על אופנוע של ממש, עם מנוע טריפל בנפח 847 סמ"ק שנלקח ישירות מה-MT-09 ומפיק 115 כ"ס.
בימאהה לא מפרסמים נתונים מלאים, שכן אלו יימסרו במסיבת העיתונאים של ימאהה בתערוכת מילאנו ב-6.11, אולם מהמעט שהם כן מוסרים ומהתמונות ניתן ללמוד כי צמד הגלגלים הקדמיים בקוטר "15, ושעל כל גלגל יש צמד בולמים הפוכים בשרניים.
העיצוב קיצוני וחד, כמו המגמה של ימאהה בשנים האחרונות, וחלק ניכר מחלקי המנוע נראה כמו חלקי מדף מכלים אחרים – על מנת לחסוך בהוצאות ולשמור על מחיר רכישה שפוי.
זוהי הפעם הראשונה שחברה משחררת תלת-גלגלי בנפח שכזה על בסיס של אופנוע ולא קטנוע (תיבת הילוכים וקלאץ', מבנה מנוע, הינע סופי, מתלה אחורי וכו'), ואנחנו כבר מצפים לרכב עליו. חתיכת יציאה מעניינת.
ימאהה חושפת את דגמי ה-WR250F וה-WR450F המשודרגים לשנת 2018, כשהשינויים העיקריים נמצאים דווקא בגרסת ה-250.
ימאהה WR250F שנת 2018
ה-WR250F בעל המנוע עם הצילינדר ההפוך (צילינדר מוטה אחורנית, יניקה מלפנים ופליטה מאחור) מקבל ראש מנוע חדש לחלוטין עם מעברי יניקה ופליטה חדשים וכן סעפת יניקה חדשה, אשר תפקידם לשפר את אספקת הכוח בסל"ד גבוה. בנוסף גם גלי הזיזים חדשים וכן קפיצי השסתומים, כשאלו נועדו לשפר את אספקת הכוח בסל"ד נמוך ובינוני. גם הבוכנה חדשה לגמרי ב-WR250F, היא בעלת ראש שטוח ומצופה DLC (ר"ת Diamond Like Carbon) לעמידות גבוהה יותר. יש גם טלטל חדש ושינויים בגל הארכובה עצמו לעבודה חלקה יותר ולעמידות.
מערכת ניהול המנוע עברה שינויים גם היא עם מחשב חדש שמאפשר סל"ד גבוה יותר. בנוסף לאלו יש ידית קלאץ' חדשה שמאפשרת עבודה קלה יותר על הקלאץ', וכדי להוריד משקל כל מערכת ההתנעה הרגלית הוסרה, וכעת ההתנעה היא חשמלית בלבד.
השלדה חדשה גם היא, ולמעשה היא נלקחה ישירות מה-YZ250F, עם השינויים הנדרשים לאופנוע אנדורו. יש תושבות מנוע חדשות, ורגליות הרוכב שינו מקום לטובת ארגונומיה משופרת. מערכת הבולמים של קאיאבה נשארה כמעט כמו שהיא, למעט כיוונים חדשים בגלל השלדה החדשה.
פרט לאלו יש גרפיקה חדשה כולל חישוקים באנודייז כחול, וכן כיסוי פלסטיק צדדי חדש.
וכאן בגז
ה-WR450F של 2018 מקבל קצת פחות שינויים: יש מחשב ניהול מנוע חדש, מערכת הבולמים כוילה מחדש, יש כיסוי פלסטיק צדדי חדש ויש גרפיקה חדשה.
ימאהה WR450F שנת 2018
דגמי 2018 של סדרת ה-WR-F יגיעו ארצה בחודשים הקרובים. מחירים טרם נקבעו.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על תחילת השיווק של האיקסמקס 400 החדש.
האיקסמקס 400 החדש נחשף בחודש יולי האחרון, והושק לעיתונות העולמית כשבועיים לאחר מכן (רכיבה ראשונה על הימאהה איקסמקס 400 – בקישור המצורף). הוא מציע עיצוב חדש, בקורלציה מלאה למשפחת ה'מקס' של ימאהה ועם זיקה ברורה לטימקס 530 החדש, מציע שיפורים ביחס לדגם הקודם כמו צמד משולשי היגוי, בקרת החלקה כסטנדרט, כידון ומשקף מתכווננים, בלם חניה בדומה לטימקס 530, ויש גם מפתח קרבה KEYLESS.
המנוע באיקסמקס 400 החדש נשען על המנוע של הדור הקודם, אולם הוא מותאם לתקנות יורו 4, מספק 33 כ"ס ו-3.7 קג"מ, והוא מתאים לרישיון נהיגה A1.
מחירו של האיקסמקס 400 החדש נקבע על 43,985 ש"ח לפני אגרות רישוי (45,306 ש"ח 'על הכביש').
ימאהה חשפה השבוע איקסמקס 125 חדש ומעודכן לשנת 2018, ובכך למעשה יישרה קו עם שני הדגמים האחרים במשפחת הקטנועים המצליחה שלה שהוצגו השנה – האיקסמקס 300 שהיה הראשון לקבל את עיצוב החדש ואת החידושים הטכנולוגיים שאיתם הוא מגיע, כמו גם האיקסמקס 400 שהושק לפני כחודשיים.
ימאהה איקסמקס 125 החדש
הדגם החדש זוכה כאמור לאותם העדכונים שאותם הוא יורש ישירות משני אחיו הגדולים, כשבראשם העיצוב החדש והמרשים, כולל פנסי LED מלפנים ומאחור, שלט קרבה ללא צורך במפתח, מזלג קדמי עם 2 משולשי היגוי במקום אחד, וכן בקרת החלקה לגלגל האחורי ומערכת ABS כסטנדרט, ואילו המנוע בנפח 125 סמ"ק עודכן כך שיתאים לתקנות יורו 4.
הימאהה איקסמקס 125 החדש מוצע בארבעה צבעים אפשריים לבחירה: אדום, אפור כהה, כחול ואפור בהיר, ושיווקו באירופה ובישראל יחל בחודש אוקטובר 2017. טרם נקבע מחירו בישראל.
גם ימאהה עוברת מ-250 סמ"ק ל-300 סמ"ק. אחרי שנים ארוכות שבהן האיקסמקס 250 נמכר יפה והציב רף של איכויות בקטגוריית קטנועי ה-250 סמ"ק, גם ימאהה שוחה עם הזרם האירופאי ומגדילה ל-300 סמ"ק. האיקסמקס 300 שהוצג בתערוכת קלן האחרונה מיישר קו עם המגמה האירופאית של קטנועי 300 סמ"ק, פשוט כי אין אצלם את מדרגת הביטוח הלא הגיונית כמו אצלנו.
האיקסמקס 300 הוא קטנוע חדש לחלוטין ולא שדרוג כזה או אחר ל-250 הוותיק. יש לו שלדה חדשה, מזלג קדמי בעל צמד משולשי היגוי, כמו באופנועים וכמו בטימקס 530, במקום משולש בודד כמו במבנה הקלאסי של הקטנועים, נפח תא האחסון שמתחת למושב גדל מ-38 ל' ל-45 ל', המנוע חדש לגמרי, מסדרת Blue-Core המודרנית של ימאהה, וכמובן שעומד בתקנות יורו 4, והוא מציע אבזור מקורי רב כמו מפתח קרבה חכם (KEYLESS), פנסי LED קדמיים ואחוריים, לוח שעונים הכולל מחשב דרך ושפע נתונים, מערכת בקרת החלקה הניתנת לניתוק, וכמובן מערכת ABS.
בנוסף, העיצוב של האיקסמקס 300 עודכן וחודד ביחס ל-250 הקודם, והקורלציה בינו לבין שאר משפחת ה-MAX ובראשם הטימקס 530 – ברורה מתמיד.
ההגדלה ל-300 סמ"ק פותחת את האפשרות לרכיבה בינעירונית כמעט ללא הגבלה
ביצועים
האיקסמקס 300 מציע חבילת ביצועים טובה ומאוזנת, ללא פינות חדות. המנוע למשל גמיש מאוד, מספק כוח זמין על פני כל טווח העבודה של המנוע ומושך מצוין בתאוצות. המהירות הסופית שלו עמדה במדידות שלנו על 152 קמ"ש על לוח השעונים, שהם בדיוק 142 קמ"ש במדידת GPS. מהירות השיוט הנוחה שלו היא 20-10 קמ"ש פחות מזה, מה שאומר מהירות בינעירונית מכובדת ויעילה.
גם מערכת הווריאטור טובה ויעילה – כמו בדגמי האיקסמקס 250 הקודמים. השילוב מיידי ואיתו התאוצה מהמקום, והעברת הכוח חלקה ונעימה לאורך כל רצועת הסל"ד עד לשיא ההספק מהמנוע. פשוט וריאטור טוב ויעיל – מהטובים שפגשנו.
הביצועים הדינמיים של האיקסמקס תמיד היום טובים ומאוזנים, והם אפילו משתפרים ב-300 – בעיקר בזכות צמד המשולשים הקדמיים והמזלג החדש, הארוך יותר. היתרון של צמד משולשי היגוי לעומת אחד בודד הוא יציבות גבוהה יותר והרבה פחות עיוות של המזלג תחת כוחות, כמו למשל בלימה, היגוי וכניסה לפנייה, ויציבות בתוך פנייה. נספר שהפרונט החדש סופר-יציב, מספק היגוי מדויק מתמיד – מהמדויקים והחדים שיש בקטנועים, וכאמור יציבות גבוהה בתוך פנייה.
המזלג המצוין הזה רק מחדד את החסרונות של המבנה הקטנועני הקלאסי, שבו המנוע והווריאטור הם הזרוע האחורית, וביניהם לבין השלדה מחוברים צמד בולמים. המבנה הזה, שבו המשקל מאחור גבוה, וחמור מכך – ישנו משקל בלתי מוקפץ גבוה מאחור, פחות יציב ומדויק ממבנה אופנועני של מנוע בתוך השלדה וזרוע אחורית קלה. באיקסמקס 300 זה בא לידי ביטוי בנדנודים קלים ולא מפחידים בתוך פנייה, כשהאספלט אינו מפולס כראוי. לא נורא בכלל ועדיין טוב יותר מקטנועים אחרים בעלי המבנה הזה, אבל כאמור – צמד המשולשים מלפנים מדגישים יותר את חסרונות המבנה הזה.
אחרי הכל, הבולמים טובים ושומרים על יציבות טובה למדי, גם בזכות הגלגל הקדמי בקוטר "15 (אחורי "14), וגם הבלמים טובים מאוד. השורה התחתונה היא שהאיקסמקס 300 מציע חבילת ביצועים מהטובות בסגמנט, אם לא הטובה מכולן, ויהיה מעניין לברר את זה במבחן השוואתי מקיף שיפורסם בקרוב.
ביצועים טובים – גם על הצד
איך זה מרגיש?
ובכן, גם כאן האיקסמקס 300 מככב. זהו אחד הקטנועים הטובים, האיכותיים והמהודקים שבקטגוריה. איכות החומרים והגימור גבוהה מאוד, אפילו טובה יותר משל האיקסמקס 250 הקודם שהיה מצוין גם בתחום הזה.
העיצוב, שכאמור בעל קורלציה לטימקס 530, מרשים מאוד, וניכר שבימאהה השקיעו גם בפרטים הקטנים כדי ליצור קטנוע שלא רק נעים לרכיבה אלא גם נעים לעין. האבזור לגמרי מציב סטנדרט חדש. ABS הוא כבר סטנדרט בסגמנט, אבל בקרת ההחלקה היא תוספת מבורכת למרחב האורבני החלקלק, ולזכותו ייאמר שהוא לא חותך את המנוע בפתאומיות אלא נכנס בהדרגה ובצורה עדינה. מצוין. פנסי ה-LED נותנים לקטנוע יוקרה מסוימת, על אף שבשנים הקרובות נראה יותר ויותר כלים עם פנסים קדמיים שכאלו, ומפתח הקרבה הוא גימיק נחמד מאוד, וכשמתרגלים אליו מגלים שגם יעיל – אין צורך להוציא את המפתח מהכיס. אחלה.
תנוחת הרכיבה איקסמקסית לגמרי. המושב גבוה אבל לא גבוה מדי, ומי שרכב על איקסמקסים מדורות קודמים ירגיש על ה-300 בבית. התפעול קל ואינטואיטיבי, וטווח היכולות של ה-300 רחב. הוא טוב, כמו שתיארנו בסעיף הביצועים, ברכיבה 'ספורטיבית', אבל הוא גם זריז בעיר, בעל זווית צידוד כידון טובה מאוד, והוא משתחל בקלות בתנועה צפופה. המתלים, שהיו מצוינים ברכיבה חזקה יותר או בינעירונית, עלולים להרגיש קשיחים מעט במהמורות אורבניות, אולם הגלגל הקדמי בקוטר "15 סופג חלק נכבד מהם, והקשיחות מורגשת במיוחד מאחור.
לאיקסמקס 300 יש תא אחסון גדול למדי שמכיל 2 קסדות מלאות, גם אם קצת בלחץ, ונשאר עוד מקום לתיק קטן. יש תא כפפות ימני לא ננעל, ועוד אחד שמאלי ננעל. יש גם שקע 12V לטעינת סמארטפון, ידיות מורכב, רגלית אמצע, והמשקף הקדמי מתכוונן ל-2 גבהים על-ידי ברגים. וו נשיאה אין, אבל בעיקר הייתה חסרה לנו זרוע טלסקופית להרמת המושב, למרות שהוא נשאר יציב כשפותחים אותו.
מציב רף חדש של ביצועים, של איכות ושל אבזור בקטנועי 300 סמ"ק
סיכום ועלויות
האיקסמקס 300, כאמור, מציב רף חדש בסגמנט קטנועי ה-300 סמ"ק. הוא שומר על המאפיינים של הדור האחרון של האיקסמקס 250, כמו מנוע גמיש וחזק, וריאטור איכותי והתנהגות דינמית מצוינת, משפר אותם – גם בכוח וגם בהתנהגות, ומוסיף עליהם הרבה אבזור – למעשה האבזור הרב ביותר שיש בקטגוריה. כאמור עם בקרת החלקה, פנסי LED, מפתח קרבה ומחשב דרך בלוח השעונים.
פרט לאלו, הוא גם משפר את נושא האיכות והגימור – שהיו מצוינים גם ב-250, ובגדול הוא קטנוע איכותי מאוד, שנראה טוב, מתנהג טוב ומגומר טוב. ואחרי הכל, הגדלת הנפח ל-300 סמ"ק פותחת כמעט לחלוטין את האפשרות לרכיבה בינעירונית, פרמטר שבו קטנועי ה-250 סמ"ק מוגבלים בו. על זה, אגב, תצטרכו לשלם עוד כאלפייה בביטוח החובה.
על האיכות הזו תצטרכו לשלם. מחירו של האיקסמקס 300 'על הכביש' כולל כל האגרות עומד על 36,304 ש"ח (34,985 ש"ח לפני אגרות והוצאות רישוי), והוא היקר ביותר בקטגוריה. כך למשל הבוורלי 350 של פיאג'ו עולה 35 אלף ש"ח, ומתחת לזה הדאונטאון עולה 31,900 ש"ח, והקרוזים עולה 31,306 ש"ח. האיקסמקס 300 אמנם עולה יותר, אבל הוא גם נותן יותר. רף חדש בקטנועי 300 סמ"ק.
עלויות תחזוקה
[table id=104 /]
* המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.
לוח שעונים עם מחשב דרך ושפע אינפורמציהמפתח קרבה ושני תאי כפפותתא אחסון גדול המכיל 2 קסדות מלאות
