תגית: ימאהה

רכיבה ראשונה: ימאהה MT-10
- יתרונות: מנוע, התנהגות, מתלים, זמישות, פאן פקטור, ורסטיליות, נוחות, מראה, מחיר
- חסרונות: זווית צידוד כידון, חום מהמנוע, ABS לא ניתן לניתוק (כי היינו חייבים לכתוב משהו)
- שורה תחתונה: סופר-נייקד יפני אמיתי שבנוי על בסיס ה-R1, לא נופל מהמתחרים האירופאים ומשלב ערך מוסף של ורסטיליות ונוחות – היפני הכי אירופאי שיש
- מחיר: 98,985 ש"ח
- מתחרים: אפריליה טואונו, ב.מ.וו S1000R, דוקאטי סטריטפייטר, ק.ט.מ סופר דיוק 1290
- נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים קרוספליין, 16 שסתומים, DOHC, הזרקה עם מצערות חשמליות, 160 כ"ס, 11.3 קג"מ, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת אלומיניום, בולמי KYB מתכווננים, בסיס גלגלים 1,400 מ"מ, גובה מושב 825 מ"מ, משקל 190 ק"ג
ימאהה MT-10 – בשלושה צבעים

מה זה?

ה-MT-10 הוא האח החמישי והבכור בסדרת ה-MT של ימאהה, והוא בנוי על בסיס ספינת הדגל הספורטיבית של ימאהה – ה-YZF-R1. למעשה זוהי הפעם הראשונה שיצרנית יפנית בונה סטריטפייטר-סופר-נייקד אמיתי, כזה שמתמודד ראש בראש מול הכלים האירופאים בסגמנט, וכמה מתאים שהסופר-נייקד הזה יהיה ממשפחת ה-MT – בעיקר בגלל מה שהמשפחה משדרת.

בימאהה עשו את הדרך הארוכה כשבנו את ה-MT-10. הם לא רק הפשיטו R1, שמו כידון גבוה, עיצוב חדש וקצת סט-אפ לבולמים, אלא ממש בנו את האופנוע מחדש. כך למשל כ-40% מחלקי המנוע הוחלפו – כולל ראש המנוע כולו (שסתומי יניקה קטנים יותר, מעברים שונים, יחס דחיסה שירד מ-13:1 ל-12:1), הטלטלים, הבוכנות וגלגל התנופה הכבד יותר, וזאת כדי להשיג מנוע שופע מומנט מסל"ד סופר-נמוך. כתוצאה מכך ההספק ירד מ-200 ל-160 כ"ס. גם ניהול המנוע חדש לגמרי, כולל גופי המצערת ותיבת האוויר, ויחס ההעברה הסופי התקצר כדי שהאופנוע יהיה מהיר פחות ('רק' 250 קמ"ש), אבל שימושי הרבה יותר לכביש.

גם מכלולי השלדה עברו את כל ההתאמות והשינויים. כך למשל שלדת הזנב מאלומיניום הוחלפה לפלדה כדי להתמודד עם העומסים, הבולמים של ה-R1 קיבלו סט-אפ חדש, המשולשים חדשים – גמישים יותר, ובגדול אפשר להגיד שכל מכלול קיבל את ההתאמות שלו לטובת התאמה לכביש, לסגמנט הסטריטפייטר סופר-נייקד, ולרוח ה-MT בכלל.

מבחינת אלקטרוניקה יש מערכת ABS (לא ניתנת לניתוק!), בקרת החלקה עם 3 מצבי התערבות וניתוק, בקרת שיוט, פנסי LED, ו-3 מצבי ניהול מנוע – סטנדרט, A אגרסיבי ו-B עוד יותר אגרסיבי.

לסיום נספר שהעיצוב הוא ברוח 'הצד האפל של יפן' – הסלוגן של משפחת ה-MT, חד, קרבי, מודרני, ובעינינו נראה מצוין, אפילו שהחזית קצת רובוטריקית.

בנוי על בסיס ה-R1 – והביצועים בהתאם!

ביצועים

מאופנוע שבנוי על בסיס ה-R1 ציפינו לביצועים ברמה הגבוהה ביותר, וה-MT-10 פורע את כל הצ'קים – ובגדול. מדובר באחת ממכונות הכביש הביצועיסטיות ביותר שיש. מנוע ה-R1 המותאם הוא קודם כל סופר מעניין ומרגש בזכות תצורת הקרוספליין הלא-קונבנציונלית, אבל הוא גם שופע כוח מסל"ד רצפה, ליניארי מאוד לכל אורך העקומה, ומספק הספק גבוה שמעיף את האופנוע קדימה. לא ציפינו למשהו אחר ממנוע ליטר ספורטיבי של 160 כ"ס. מה שמעניין הוא שהמנוע הזה נשלט מאוד, ואפילו נעים לשימוש. ברוב המכריע של הזמן רכבנו על ניהול המנוע הסטנדרטי, פשוט כי מצב A, ובעיקר מצב B, פשוט אגרסיביים מדי לכביש הציבורי בתגובות המנוע שלהם (שלושת המצבים נותנים את אותו ההספק, ורק תגובת המצערת שונה)

אבל זה לא רק המנוע, אלא האופנוע כולו. מערכת המתלים מהווה פשרה מצוינת בין ספיגה ונוחות לבין ספורטיביות – גם אם מדובר ברכיבת כסאח. בכל זאת, בולמים של R1. ההיגוי מעולה, זריז מאוד – גם בזכות הכידון הרחב, הניהוג סופר-קל היציבות גבוהה – גם בסוויפרים ארוכים של 200 קמ"ש, והבלמים מספיק חזקים כדי לשתול את ה-MT-10 במקום. חבילת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר – שלא נופלת מהכלים האירופאים שמובילים את הסגמנט.

מצד אחד, כמו R1, אפשר לרכב איתו מאוד מהר על כבישים סופר מהירים, למשל בסוויפרים סופר-מהירים, והוא יציב ונשלט, אבל מצד שני הוא כל כך זמיש (אג'יל), כך שאפשר לקפל אותו על כבישים מפותלים סופר-צפופים שמתאימים לסופרמוטו, והוא יהיה קל, נשלט וידידותי, וייתן קצב שהוא לא פחות ממדהים. ככה קל לרכב עליו, וכל המכלולים, כולל המנוע – משתפים פעולה באופן מושלם.

אה, ועוד משהו – ווילי ברביעי על 150 קמ"ש!

*גם* מכונת ווילי!

איך זה מרגיש?

העניין החשוב ביותר ב-MT-10 הוא לא שמדובר במכונת ביצועים מטורפת, שכן זה ברור לחלוטין כשהפלטפורמה לסופר-נייקד שלך הוא YZF-R1, אלא דווקא ההתנהגות שלו בכל מה שהוא לא רכיבת כסאח על כבישים ציבוריים.

ראשית, הוא נוח מאוד. תנוחת הרכיבה זקופה, המושב נוח ומאפשר לזוז, ויש לא מעט מקום לרגליים. כמה הוא נוח? ההסבר הטוב ביותר הוא שאחרי יום רכיבה מלא בכבישים של חבל אנדלוסיה – רובם ככולם מפותלים וטכניים, חזרנו רעננים ולא כואבים, גם לא בישבן או ברגליים, וזה אחרי רכיבה אינטנסיבית של יום שלם. זה בעינינו לא פחות ממדהים.

שנית, הוא מאוד ורסטילי. כאמור, זה שמדובר במכונת ביצועים מטורפת כשלוחצים ומעמיסים אותה – זה ברור לחלוטין. אבל ל-MT-10 יש צד נוסף – השימושיות והוורסטיליות הרבה שלו. כשרוכבים איתו רגוע הוא חתלתול נשלט ונעים, וכשפותחים גז, דוחפים היגוי חזק או בולמים על הקשקש – הוא מכונת ספורט מושחזת שחיה על עומסים. זו לדעתנו הבשורה הגדולה של ה-MT-10 – שהוא יכול להיות גם וגם. גם מכונת ספורט סופר-מטריפה לכבישים מפותלים ולרכיבת קצה, אבל גם לשמש ככלי תחבורה נעים, נוח ושימושי. ואחרי הכל – הוא נראה מעולה.

אבל הרבה יותר מזה – אופנוע רב-שימושי, נוח ויעיל, לצד סופר-ספורטיבי

עלויות וסיכום

ה-MT-10 שומר על ערכי הליבה של משפחת ה-MT, וזה כולל המחיר. בשעה ש-R1 עולה 140 אלף שקלים – ה-MT-10 תומחר בארץ ב-100 אלף ש"ח כולל אגרות. גם אם משווים אותו למתחריו הישירים בסגמנט – הב.מ.וו S1000R שעולה 113 אלף ש"ח ואפריליה טואונו שמחירו 111 אלף ש"ח – עדיין מחירו סופר-אטרקטיבי.

במחיר הזה מקבלים אופנוע שנראה מצוין ומודרני, מציע חבילת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר לכביש הציבורי, מאוד ורסטילי וידידותי למשתמש כך שיכול לשמש בקלות ככלי תחבורה שלא מתיש את הרוכב אלא להפך, ואחרי הכל – זה מגיע מיפן. לדעתנו – בדיוק בהמשך למשפחת ה-MT – זהו אחד הכלים החשובים שיצאו מיפן בשנים האחרונות – היפני הכי אירופאי שיש, ואם תשאלו אותנו – זה עשוי להיות הכלי שייתן זריקת מרץ חשובה לסגמנט הכל כך מגניב הזה – הסטריטפייטרים סופר-נייקדים. אהבנו מאוד!

אופנוע שאנחנו רוצים אצלנו בחניה!
14 במאי 2016
יום הרוכבת על XSR700 – דיסוננס קוגנטיבי

צילום: אורן יצחק

האמת? יש בעיה!

השנה רכבתי בפעם הרביעית באירוע יום הרוכבת הבינלאומי בישראל. העשירי בעולם והרביעי במתכונת 'ההמונים' שלו בישראל.

מסורת שקיימת כבר עשור בה קוראים לכל רוכבות העולם לקום בבוקר שבת אחת בתחילת חודש מאי ולרכב תחת הסלוגן הכל כך פשוט אך מלא משמעות – JUST RIDE. בישראל, בניגוד לשאר היקום, לאחר דיונים וויכוחים מעמיקים, גם לרוכבים הגברים מתאפשר לבוא.

אין ספק, זוהי מסורת מוטורית מפוארת שמתפתחת אצלנו במקביל לשאר מדינות העולם ומקבלת מקום של כבוד בתרבות הדו-גלגלית.

במקביל התפתחה לה גם מסורת אישית שלי. מכיוון שזו גם הפעם הרביעית בה אני כותבת על היום הזה, זה מכבר התחלתי להגיע אליו רכובה על אופנוע שדווקא מתחבר למסורת דו-גלגלית מכיוון אחר לגמרי – על אופנוע רטרו. משלבת בין רכיבה שעושה כבוד לרוכבות של היום עם אופנוע שעושה כבוד לאופנועים של פעם.

יום הרוכבת – הפעם עם ימאהה XSR700

נו, אבל יש בעיה!

יש בעיה, כי כמסורת מתפתחת יום הרוכבת מתחיל לקבל פנים וזהות – מפגש מקדים של הרוכבות, כל שנה במספרים יותר ויותר גדולים, חבירה לרכיבה כללית אבל צבועה בוורוד, וסיום בהפנינג מקפיץ.

השנה המסלול והמיקום היו זהים לשנה שעברה. רכיבה קלילה דרך כבישי השרון וסיום בהפנינג שמח בפארק רעננה.

אז מה כותבים על זה שלא כתבתי כבר בעבר?

המציל שלי יהיה האופנוע! מבחינתי הוא ההבדל משנה שעברה. אותו אירוע, אבל אופנוע אחר אמור לתת לי חוויה שונה. אז נתמקד באופנוע?

בעיה? בעיה!

רגע. יש בעיה!

המסורת האישית שלי מדברת על יום הרוכבת בלוויית אופנוע רטרו. השנה בחרתי את הדגם האחרון בז'אנר תופס התאוצה הזה, בן הדוד החביב של משפחת ה-MT – ה-XSR700, שאמור לתת לי חבל הצלה לתיאורי יום הרוכבת 2016. והנה, אני מגלה שמבחן הדרכים עליו התפרסם באותו היום ממש בו אספתי אלי את האופנוע לחזקתי הקצרה.

סעעעעמק!

על הרוח שמאחורי יום הרוכבת כתבתי בשנה שעברה, כאשר רכבתי אליו עם הדוקאטי סקרמבלר.

על האופנוע עצמו כתב סקוטרמן מבחן מלא ממש לפני כמה ימים, וגם אביעד כתב עליו מההשקה העולמית.

אז לי נשאר לכתוב רק על דיסוננס.

ולא סתם דיסוננס – דיסוננס קוגנטיבי.

ידעתם שדיסוננס קוגנטיבי בעברית נקרא 'צריר הכרני'? גם אני לא. פשוט נכנסתי למילון בשביל לוודא שמה שהרגשתי אחרי שלושה ימים של רכיבה אכן עונה על ההגדרה הפסיכולוגית המדויקת. וכן, זה דיסוננס. מצב שבו חשיבתו של האדם מתמודדת עם סתירה וקונפליקט.

יש בעיה אומרת לך!

אופנועי רטרו עושים לי את זה

אופנוע בשבילי קודם כל – לפני מנועים ומתלים ובלמים – מתקשר לרוח האדם. לכן כל אופנוע מקבל סוג אחר של יחס רגשי עמוק.

לאופנועי רטרו יש לי כבוד כי הם מייצגים בעיניי סוג של ראשוניות. מצד אחד לא אופנוע אספנות שדורש ידע וזמן בליווי תשוקה אמיתית אלא אופנוע מודרני שאמור לספק חוויית רכיבה שונה לחלוטין אך ורק בגלל המראה שלו. בגלל מה שהוא משדר לך ולסביבה.

ואת החוויה הזו, של הראשוניות, חיפשתי.

זה מתקשר אצלי לסוג של חספוס מוטורי. אופנוע רטרו מתקשר לי מיד עם אופנוע מטרטר, ולו רק בגלל העובדה שזה מה שהלוק שלו גורם לך לצפות. לטרטור מלווה בגרגור עמוק שמלווה אותך כל הדרך אל העבר.

הבעיה – דיסוננס קוגנטיבי

חודש חם הוא חודש מאי

יום הרוכבת מתקיים באופן מסורתי בשבת הראשונה של חודש מאי. לא תקופה למעיל עור. עדיפות למשהו מחורר ומאוורר, שייתן לרוח לנשוב דרכך.

אבל אופנוע רטרו דורש את הלוק, ולכן החלטתי שאני לא מוותרת על מעיל העור המזוהה כל כך עם אופנוענות. אם רק היו לי מעיל פרנזים וקסדת חצי, הייתי באה גם איתם.

ואז יצאנו לדרך – אני וה-XSR

רגע, יצאנו לדרך? לא הייתי בטוחה. וידאתי שנית ושלישית שהמנוע אכן מונע. לא טרטור ולא גרגור. מנוע רטרו שמתכתב עם תקנות יורו 4 שייכנסו לתוקף בתחילת 2017. אופנוע שפורט על נימי העבר עם תקנות העתיד.

כן, יצאנו לדרך.

חבל שבאתי עם מעיל עור. סתם חם.

נו, הבנתם. לא התחבר לי.

אני רוכבת, מנסה להרגיש, להתרגש, וזה לא בא.

הוא כל כך יפה ה-XSR700 הזה. לוק משוקע, על אופנוע במחיר אטרקטיבי. כל כך ציפיתי שחוויית הרכיבה תתחבר לטריפל מנצח. אבל זה לא בא.

עד שגיליתי שמשהו בזווית העין מציק לי בלוח השעונים בזמן הרכיבה. לא הצלחתי להבין מה זה. כאילו משהו קופץ שם ונעלם. עד שתפסתי את זה על חם. נורית ה-ECO.

אני חשבתי שאני מקבלת אופנוע של גבריות מסוקסת, וגיליתי שאני רוכבת על מחבק עצים.

וזה מעצבן!

התעצבנתי!

מחבק עצים? יורו 4? מנוע חרישי על סף החשמלי?

מה לזה ולאופנוע חשוף מנוע? הכרזתי מלחמה. איפה האדום פה של לוח הסל"ד?

מסתבר שהאדום על לוח השעונים הוא בעצם שחור, אבל החלטתי ששם אני אהיה, באש ובמים.

זרקתי את כל תחושת הרכיבה הרגועה-אך-מסעירה שציפיתי לה אך לא זכיתי לקבל, ועברתי למוד רכיבה קרבי. מזל שאני עם מעיל עור.

רכבתי חזק, ככל שהאופנוע מאפשר. ושם נפתח משהו אחר.

מהרגע שעולים על ה-XSR700 מסתיים תפקידו כאופנוע רטרו. הרכיבה עליו מספקת חוויה של אופנוע מודרני לכל דבר ועניין – חזק, חסכוני, יעיל, וכשהרשיתי לעצמי להשתחרר מהלם נורת ה-ECO, אז גם טונות של כיף.

למחרת, למפגש המקדים של הרוכבות בחניון אם הדרך, כבר הגעתי מפויסת יותר. ידעתי שהזריזות והמהירות שלו, שמהווים דיסוננס רציני למראה הכל כך מסורתי שלו, עוד יפתיעו רבים.

מקום מפגש הרוכבות היה מלא ברוכבות וברוכבים. כולם נצבעים בצבעי הוורוד – אמירה של הפוך על הפוך לצבע הכל כך מזוהה עם ילדותיות וברביות.

ויסטרומים וורסיס 1000 נצבעו ורוד. גם MT-09, CBR1000RR, S1000RR, ZX-10R ועוד אופנועים רבים ושונים שבדרך כלל לא מזוהים דווקא עם נשים.

וכן, גם אופנועי 'כניסה' רבים.

דיסוננס בין המראה לביצועים

הרבה אומרים שנשים רוכבות על הז'אנר הקל והנמוך יותר באופנוענות. לדעתי הסיבה שהיו הרבה אופנועי כניסה קשורה דווקא לעובדה שפשוט יש הרבה רוכבות חדשות שעושות את דרכן לעולם המופלא של הרכיבה. כי זו תופעה בתחילת דרכה, שאגב, לא שמורה רק לישראל. בכל העולם מדווחים על עליה מטאורית של רוכבות. בכביש בשטח.

הנראות הזו, ימי הרוכבת הצבועים ורוד – ירצו או לא ירצו – עושים את העבודה. יותר ויותר נשים מבינות שאופנוענות זה למי שבוחר בה. שאין לה מגדר. יותר ויותר אופנוענים שמעודדים את הנשים שלהן, את החברות שלהן, את הבנות שלהן להתנסות גם.

מאם הדרך יצאו הרוכבות והרוכבים בשיירה ארוכה. דקות ספורות לאחר תחילת המסע ראיתי את השיירה עוצרת בצד. אופנוע מפורק פונה מאמצע הכביש. כנראה אחד הרוכבים הקשיב פחות לתדריך הבטיחות היסודי אותו העבירה שירלי, מי שהביאה את יום הרוכבת לישראל ומנהלת אותו ביד רמה כבר 4 שנים.

לאחר שווידאנו שהרוכב מטופל השיירה המשיכה במסלול לעבר מחנה 80, שם חברו אליה שאר הרוכבים עד לפארק רעננה – שזו השנה השנייה שהוא פותח את שעריו – הלכה למעשה – ליום הרוכבת.

הענף כולו נרתם לחגיגה. יבואנים הציגו מבחר כלים, בתי ספר לרכיבה, חנויות ציוד, ספונסרים והגרלות.

מוזיקה שהביאה את כולם כולל כולם לריקודים על הדשא, לצד האופנועים, שניגנה ה-DJ אופנוענית ליידי דרגון.

עשו טובה ושימו לו אגזוז – זה יעזור לדיסוננס הקוגנטיבי של כולנו

מסביבי רקדו לא רק אופנועניות ואופנוענים אלא גם בני משפחה – הורים וילדים – שבאו לתמוך ולפרגן בנשים. חלקן אמהות שלמדו לשלב את האהבה שלהן לרכיבה – תחביב כל כך אינדיבידואלי – ביחד עם חיי משפחה.

יצאתי מיום הרוכבת שמחה על מסורת שמפתחת לה והגעתי אל האופנוע שצועק 'מסורת' מכל זווית שלא תסתכל עליו.

לא, לא קיבלתי את חווית הרכיבה שציפיתי לה. הדיסוננס בין המראה לתחושה עדיין היה חזק, אבל הצלחתי ללמוד להעריך את הוורסטיליות הרבה שהוא מאפשר.

מי שמסתפק במראה לבדו ולא מחפש את הרטרו גם בתחושת הרכיבה, יקבל אופנוע שיעצור את הנשימה כל פעם מחדש למראהו אבל ייתן חוויה מודרנית ומגוונת שנעה בין אופנוע שיודע להיות רגוע, חסכוני וקל תפעול, לאחד שיודע לתת בראש – אם רק נבחר לקחת אותו למקום בו הוא כבר לא מחבק שום עץ.

אה, אם החלטתם שהדיסוננס הזה מתאים לכם, רק תחליפו לו אגזוז. זה יעזור לדיסוננס הקוגנטיבי של כולנו.

12 במאי 2016
קיט Super 7 ל-XSR700 – עכשיו בייצור סדרתי

במקביל לחשיפת ה-XSR700, בימאהה נתנו לסדנאות שונות בעולם לבנות את הגרסה שלהם ל-XSR במסגרת פרויקט Yard Built. אחת הגרסאות – Super 7 – שייכת לסדנת JVB הגרמנית, ואפילו רכבנו עליה בהשקה העולמית של ה-XSR700 שנערכה באוקטובר האחרון בסרדיניה.

בימים האחרונים עלה לרשת אתר ייעודי של הסדנה, שדרכו ניתן כעת להזמין את קיט ה-Super 7 או חלקים ממנו, ולקסטם את ה-XSR700 כראות עיניכם וכעומק הכיס.

ימאהה XSR700 בגרסת Super 7 של JVB

הקיט המלא של ה-Super7 עולה לא מעט – כ-1,500 יורו, והוא כולל 11 פריטים, החל מכידון, פנס קדמי, גרמושקות, לוח שעונים, כנף קדמית, חיפויים למיכל הדלק, מושב, חיפוי רשת 7, ידית מצערת וכבל ספידומטר, כשניתן לרכוש כל פריט בנפרד.

לעמוד הייעודי של סדנת JVB ל-Super 7 – לחצו כאן.

10 במאי 2016
7 דברים שאהבנו בימאהה MT-10 החדש

פורסם לראשונה בנובמבר, מיד אחרי תערוכת מילאנו. עודכן היום – 9.5.16

לאופנוע הזה אף אחד לא ציפה. אפשר לומר שהוא הגיע בהפתעה גמורה, והוא בהחלט אחד מהאופנועים החשובים שהוצגו השנה במילאנו. ימאהה הלכה עד הסוף, ואל תוך משפחת ה-MT יצקה דגם נוסף – שמרחיב את המשפחה ומהווה את הסמן הימני בה. קבלו את ה-MT-10 – היציאה שמסמלת יותר מכל את התעוזה של ימאהה בשנים האחרונות. החברה הזו חושבת פחות יפנית ויותר אירופאית, ועל כך מגיע לה הרבה כבוד.

ה-MT-10 הוא למעשה YZF-R1 מהדור האחרון, מופשט, מעוצב ומותאם להיות סטריטפייטר. לא עוד נייקדים כאילו סטריטפייטרים רכרוכיים, אלא הדבר האמיתי – מכונת מלחמה שבנויה על בסיס אופנוע הספורט הקיצוני של ימאהה.

אחד האופנועים החשובים של תערוכת מילאנו 2015

אז הנה כל מה שאהבנו ב-MT-10 החדש

1. המנוע

אמנם 4 צילינדרים בשורה, אבל מנוע הקרוספליין של ה-R1 מ-2009 ועד היום הוא ה-4 צילינדרים הכי מגניב, מעניין, מחוספס ומרגש שיצא מיפן אי-פעם. הוא מרגיש כמו שילוב בין V2 ל-V4, יש לו סאונד מעניין – בטח עם מערכת פליטה פתוחה, והוא לא חלק כמו 4 צילינדרים קונבנציונלי עם סדר הצתה של כל 180 מעלות, אלא מציע חספוס והמון אופי.

ב-MT-10 המנוע הזה לא מספק 200 כ"ס אלא כ-170 כ"ס 'בלבד', ובתמורה עקומת המומנט רחבה יותר. נשמע שילוב מנצח, במיוחד עם מערכת פליטה קצת פחות חנוקה מזו שעומדת ביורו 4. נגיד אקרפוביץ'. יאמי!

מנוע הקרוספליין של ה-YZF-R1, מוחלש ל-170 כ"ס ומעובה מומנט… גרררר…

2. המראה

בימאהה עשו את הדרך הארוכה, ועיצבו מחדש את עבודת הגוף על הפלטפורמה של ה-R1, בהתאם לרוח של משפחת ה-MT. התוצאה, לדעתנו, מטריפה. נכון שהמסיכה עם צמד הפנסים מזכירה קצת את הטואונו של אפריליה, אבל אין ממש רע בזה, והחזות הכללית משדרת ערימות של קרביות. גם שאר האופנוע מעוצב יפה, כשמאוד אהבנו את המנוע ומיכל הדלק הגדולים במרכז ואת השפיצים הקטנים שנמתחים אחורנית ולפנים.

סופר-קרבי, ונאמן לעיצוב המודרני של משפחת ה-MT

3. מכלולי השלדה

מה כבר יש להוסיף על זה? שלדה של R1, בולמים של R1 (מכוילים לסטריטפייטר), בלמים רדיאליים של R1, גלגלים של R1, או בקיצור – מכלולי שלדה של R1 – אופנוע הסופרבייק של ימאהה. מה שאומר שהאופנוע הזה יודע לספוג כוחות, והרבה. עוד יאמי!

שלדה ומכלולים של R1 – מה עוד צריך להוסיף?

4. האלקטרוניקה

מצערות חשמליות (Ride By Wire) עם 3 מצבי רכיבה, בקרת החלקה עם 3 מצבים, ABS, בקרת שיוט, אופציה לקוויקשיפטר. קליק אחד או קליק וחצי מתחת לחזית הטכנולוגיה האירופאית בסגמנט, אבל הרבה מעל הסטנדרט היפני. מכובד!

אלקטרוניקה שני קליקים מעל לסטנדרט היפני

5. הקונספט

זו אולי הנקודה החשובה ביותר: זו הפעם הראשונה שיצרנית יפנית משחררת סטריטפייטר שלא משחק בכאילו, שהוא לא נייקד רך, נעים ושימושי, אלא מכונת מלחמה אמיתית. אופנוע שמסתכל לאפריליה טואונו V4, ב.מ.וו S1000R, דוקאטי מונסטר 1200 ו-MV אגוסטה ברוטאלה 1000 ישר ללבן של העין. זו הפעם הראשונה שיצרנית יפנית בונה סטריטפייטר על בסיס אופנוע הספורט הקיצוני שלה, ולא אופנוע חדש סביב מנוע מוחלש. זו הפעם הראשונה שיצרנית יפנית יוצאת מגבולות יפן ובאה להילחם מול האירופאים במגרש הביתי שלהם, בסגמנט שהולך ומתפתח. ויודעים מה? כשהבסיס של הסטריטפייטר שלך הוא R1, יש מצב שגם תהיה שחקן משמעותי.

לראשונה מיפן – סטריטפייטר!

6. המחיר

נכון, המחיר הרשמי עדיין לא פורסם בארץ, אבל אם ימאהה תישאר נאמנה לערכי הליבה של משפחת ה-MT החדשה, זה אומר שה-MT-10 יוצע במחיר אטרקטיבי. כמה זה אטרקטיבי? אם YZF-R1 עולה כ-130 אלף ש"ח, אנחנו נהיה מאוד מרוצים אם ה-MT-10 יעלה פחות מ-100 אלף, ולהערכתו זה גמרי הכיוון אצל היואנית המקומית. בימאהה כבר הוכיחו שהם יכולים.

7. ההשקה העולמית

בשבוע הבא נספר לכם איך הוא נוסע…

בסוף השבוע הקרוב אנחנו נוסעים לרכב עליו על כבישים אירופאים משובחים, ולכן בתכלס זה הסעיף החשוב ביותר…

9 במאי 2016
בקרוב בארץ: ימאהה WR דו-פעימתיים

מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, ממשיכה בהסתערות על שוק האנדורו הישראלי. אחרי הימאהה WR250F החדש שהגיע ארצה לאחרונה, ה-WR450F של 2016 שמתחיל בשיווק בימים אלו, וכן צמד אופנועי המוטוקרוס של קוואסאקי שנמכרים כאן ברישוי צהוב – ה-KL250 וה-KL450, כעת אנו מתבשרים על כך שבקרוב יגיעו צמד דגמי אנדורו מעניינים במיוחד של ימאהה – WR125 ו-WR250.

ימאהה WR250 דו-פעימתי – בקרוב בארץ

מדובר בשני אופנועי אנדורו עם מנועים דו-פעימתיים בנפחים 125 ו-250 סמ"ק. שניהם בנויים על בסיס אופנועי המוטוקרוס הדו-פעימתיים של החברה – YZ125 ו-YZ250 (לא להתבלבל עם גרסאות ה-F בעלות המנועים מרובעי הפעימות), והם מותאמים במנוע, במתלים, במידות הגלגלים ובמערכת החשמל לרכיבת אנדורו. כמו גרסאות המוטוקרוס – שתי גרסאות האנדורו הדו-פעימתיות מיוצרות כבר שנים עם שינויים מינימליים. כעת עשו במטרו את המאמצים להתאים את צמד הכלים לתקינה הישראלית ולייבאם ארצה, וכאמור תוך חודשים ספורים הם יתחילו להימכר כאן.

שוק אופנועי האנדורו הדו-פעימתיים חווה בשנים האחרונות פריחה חסרת תקדים. זה החל ב-2007 עם הק.ט.מ 125EXC – שכן החל מ-1.1.07 המס על אופנועים בנפח 125 סמ"ק ירד ל-40%, מהלך שהוריד משמעותית את מחירו של הק.ט.מ הנ"ל והוא הפך ללהיט מכירות. בהמשך גילה רוכב האנדורו הישראלי את היתרונות הגלומים באופנוע אנדורו דו-פעימתי קטן, והק.ט.מ המשיך להימכר היטב. במקביל, יותר ויותר רוכבים גילו את רכיבת האנדורו הטכנית והאקסטרימית – סוג רכיבה שאופנועים דו-פעימתיים מתאימים לה במיוחד, ולכן אופנועים דו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק נמכרו גם הם לא רע במקביל לגרסאות בעלות מנועים מרובעי פעימות, כך שצמד ה-WR הדו-פעימתיים צפויים להיכנס לשוק תחרותי מצד אחד אבל עם מספיק נפח מצד שני.

מחירים לצמד הדגמים טרם פורסמו, אולם להערכתנו הם יהיו זולים יותר בכמה אלפי שקלים ממתחריהם הדו-פעימתיים האירופאים – ק.ט.מ, הוסקוורנה, שרקו ו-TM.

5 במאי 2016
ימאהה XSR700 במבחן – עניין של קונטורינג
צילום: אסף רחמים
- יתרונות: סטייל, התנהגות, מחיר
- חסרונות: צפוף להרכבה, בולם אחורי חלש מדי, צליל אגזוז
- מחיר: 63,985 ש"ח (65,200 ש"ח כולל אגרות)
- מתחרים: מוטוגוצי V7, דוקאטי סקרמבלר
- לרכיבת מבחן על הימאהה XSR700 – לחצו כאן
ימאהה XSR700

בינתיים בחצר האחורית

אופנוע זול ומגניב בעיצוב רטרו זה הכי 2013 שיש. לא מעט יצרנים קפצו על עגלת הרטרו הזו – גוצי V7 רייסר, ב.מ.וו R nine T (סליחה, אמרנו כלים זולים…), וכמובן הדוקאטי סקרמבלר שהגיע בשנה שעברה. ימאהה מצטרפת עכשיו למגמה, אבל מוסיפה טוויסט מעניין שמתבל את העלילה. לא עוד רטרו בנוסח של פעם – את זה היפנים כבר עשו כבר לפי 15 שנה. ה-XSR700 משלב בין רטרו לבין מראה של אופנוע שהורכב בחצר האחורית.

נתחיל ממה שהאופנוע הזה יודע לעשות הכי טוב, וזה להיראות מדהים. הבסיס המכאני הוא ימאהה MT-07, והסיבה היחידה לשלם 4,000 שקלים נוספים על ה-XSR היא איך שהאופנוע הזה נראה. והוא נראה מעולה. ה-XSR700 מטפטף שלוליות של מגניבות, ושילוב של מראה רטרו עם bike builder. הוא תוכנן בקפידה להיראות כאילו הורכב כלאחר יד מאוסף חלקים אקראי שלוקט במגרש גרוטאות.

לא מעט סגנונות מצליחים צמחו בחצר האחורית, אומצו על ידי היצרנים הגדולים והיכו שורש באולמות המכירה. כך היה עם סטריטפייטרים וסופרמוטו, ואם להרחיק לכת אז גם קפה-רייסרים. היצרנים מצדם ידעו להמיר את הרוח החופשית למכונות מזומנים מצליחות. במקרה של אופנועים הנראים מבנייה עצמית, ימאהה הם הראשונים לזהות את הטרנד.

MT-07 עם טוויסט בעלילה

אפשר לנסות לתאר את הרשימה הארוכה של הפריטים המגניבים שנותנים לאופנוע הזה את המראה המיוחד: מיכל דלק ממתכת ורצועת הפלסטיק המורכבת עליו, ראשי ברגים בולטים וחשופים, רדיאטור עצום ממדים שנראה כאילו נלקח מאיזה 4 צילינדרים אימתני של שנות התשעים, מושב דו-גווני בו מוטבע הכיתוב XSR700, הרשת הכסופה המכסה את פתחי האוויר מתחת למיכל, והרשימה עוד ארוכה.

האגזוז הקצר נראה נפלא, כאילו לקוח מ'ראט בייק', אבל הצליל האנמי ממש לא הולם את האופנוע הדורש צליל רועד ומחוספס. במקום זאת יוצא ממנו משהו שיכול לעמוד בתקן יורו 18 לאופנועים חשמליים. בקטלוג האביזרים ישנן 2 מערכות פליטה מלאות של אקרפוביץ', אבל מחירן כעשירייה. כל אחת מהן, כן? איזו באסה, כי האקרפוביץ' שמטפס מעלה אל מתחת למושב תפור לגמרי על המראה של ה-XSR.

הטבלאות

במפרט הטכני אין שום דבר שיגרום לפספס פעימה. הכל בסיסי וזול. מזלג קדמי נטול כיוונים, בולם אחורי עם עומס קפיץ בלבד, דיסק כפול מלפנים עם ABS, ושלדת צינורות מינימלית אוחזת במנוע החולק את העומס עם השלדה.

תוכנן בקפידה שייראה כאילו הורכב מערימת גרוטאות

המנוע עצמו טווין מקבילי בנפח 689 סמ"ק. מנועי הטווין המקבילי זוכים לאחרונה לעדנה מחודשת ומוכיחים כי החיים אינם הוגנים. האבולוציה אולי יעילה, אבל לחלוטין אינה צודקת. יונקי-על נכחדים בעוד ג'וקים משגשגים. טווין דו-גלגלי – תצורת המנוע המשעממת ביותר שניתן להעלות על הדעת – הולכת, פושטת וקונה לה אחיזה. יעילות ועלות ייצור זה שם המשחק. על מנת לשבור מעט את השעמום ימאהה נתנו למנוע סדר הצתה א-סימטרי היוצר תחושה מעט מחוספסת ויותר חיה בתמורה למעט חוסר איזון ראשוני. בסדר, עובר.

המציאות

אלא ששתי הפסקאות האחרונות יעניינו את מי שרוכב על דפי הנתונים במקום לרכב על האופנוע. במציאות העסק פשוט עובד טוב. מילת המפתח היא משקל נמוך – 186 ק"ג ליתר דיוק. לא שיש לנו משהו נגד, אבל רזים נהנים יותר. בזכות המשקל הקל ההתנהגות ניטרלית והאופנוע מגיב במהירות לפקודות היגוי. כאשר לחצתי את האופנוע, בעיקר על סלילה קופצנית, המתלה האחורי לא עמד בעומסים ופשוט קרס. אביעד, שבחן את האופנוע בסרדיניה, לא נתקל בתופעה דומה. כנראה ש-30 הק"ג המפרידים ביני לבין אביעד עושים את ההבדל. כנראה גם שהכבישים בסרדיניה טובים יותר מאלו המקומיים שלנו. מבטיח לבדוק ולעדכן בהקדם. את הכבישים של סרדיניה, כן? לא את המשקל של אביעד. בכל אופן, הכוח הזמין והמשקל הקל יוצרים חבילה קלה לשליטה המאפשרת להוציא מהאופנוע הרבה יותר משנראה.

75 סוסים אולי לא נשמעים הרבה, אבל הם זמינים וגמישים, כלומר מאוד שימושיים. לא תמצאו כאן קלישאות על התפרצות אנרגיה אינטרגלקטית. לעומת זאת, זמינות הכוח מאפשרת ל-75 הסוסים לעשות את הדבר היחיד החשוב – לנצח טימקסים במרוץ ה-MotoGP של הרמזורים. לא נשמע הרבה? עבור לא מעט רוכבים זה כמעט הכל. אופן אספקת הכוח גובר על המידיות של וראיטור ומאפשר לראות במראה את הסיגריה נשמטת מזווית הפה ואת המבט המופתע תחת קסדת ה-3/4 כשהאופנוע הצנוע למראה שעמד לידך ברמזור נותן לך עכשיו בראש ואין לך מה לעשות כנגד זה. עבור רבים זה בדיוק מה שצריך.

טימקס קילר

המשקל הקל יספק דיבידנדים בכביש המפותל. אולי לא מספיק כדי לעמוד בקצב של אופנועים בעלי מכלולים טובים יותר, אבל מספיק כדי להיות מהיר וליהנות מזה. גם כאן המשקל הקל מאפשר לתקוף פניות עם הרבה רגש בכידון, והמנוע ייתן את מה שצריך בלי להשתלט על החוויה ומבלי להפחיד מכוח בלתי נשלט. אם יהיה לכם מזל, אז גם תביאו בראש לספינה דו-גלגלית של רבע מיליון שקל ומעלה שבעליה חושש מהאספלט יותר מאשר נהנה. עם כלי של 60 וקצת אלפי שקלים תוכלו להרגיש לרגע כאלו אתם סתיו שפיר הנותנת בראש ליצחק תשובה. גם הבלמים נהנים מהמשקל הקל ומייצרים עוצמת בלימה נהדרת ונשלטת. תוספת ה-ABS מרגישה בהחלט במקום לאור עוצמת התאוטה. האופנוע הזה לא רק נראה טוב אלא גם מענג לרכיבה, כך שגם ללא המראה שלו מובטח חיוך מטופש בקסדה. רגע, אמרנו שללא המראה זה MT-07, לא?

אי אפשר בלי קצת ביקורת נוקבת. באופנוע המבחן שקיבלנו היה חופש בכידון שאפשר תנועה קדימה ואחורה תחת לחץ קל יחסית. לדברי נציג מטרו מדובר בפיצ'ר, לי זה נראה חתיכת באג, ואביעד לא זוכר תופעה כזו על ה-XSR בסרדיניה. אולי באמת אלו הכבישים של סרדיניה. הלכתי להזמין כרטיסי טיסה.

קונטורינג

ה-XSR700 אמנם נראה כמו אופנוע שנבנה על ידי תפרנים ועבור תפרנים, אבל הוא לחלוטין לא מרגיש כך. אפילו להפך. שילוב החלקים והחומרים נראה טוב, לוח השעונים המורכב משעון עגול ופשוט מציע שפע של אינפורמציה וקל לקריאה, כולל מצב הילוכים ושילוב מצוין בין מהירות לסל"ד באותו השעון. ב-XSR לא תמצאו דבר מעבר לבסיסי ביותר, אבל עשוי טוב. אם תרצו יותר, קטלוג האביזרים יאפשר לכם לתת מעט צביון אישי לאופנוע. חלק מהאביזרים תואמים את מחירו של האופנוע ומוצעים במחירים נגישים, וחלקם, כמו האגזוז שכבר הוזכר, ישפיעו במידה ניכרת על מחיר החבילה הכוללת. האופציה היחידה למיגון רוח מוצעת בקטלוג האביזרים (כאלפייה). מכל מקום, אני לא הרגשתי בחסרונו, אולי בגלל שאני מעדיף את ההרגשה של אוויר טרי בתוך הקסדה.

מכלולים פשוטים, אבל האופנוע עובד מצוין

עניין של מייק-אפ

קל לסכם אופנוע כמו XSR700. ה-MT-07 הוא אופנוע טוב, ואפילו מעולה. תוספת המייק-אפ שמוסיף ה-XSR הופכת את כל החבילה לאטרקטיבית. צפוף שם על המדף שבין 60 ל-70 אלף ש"ח. מונחים עליו לא מעט אופנועים טובים שנותנים הרבה מאוד תמורת מחירם, והם מתחרים על מעט כיסים. צריך משהו כדי לבלוט, צריך שיהיה לך קטע משלך, ואת זה עושה ה-XSR בזכות העיצוב השובה שלו, שמשלים חבילה מכאנית טובה וביצועים מעולים. גם אם אתה לא מכור לאופנועים אלא מחפש כלי שייתן אופי וישלים את ההופעה, הימאהה יכול לשמש כאביזר אופנע[1] מודע לעצמו.

[1] לא, זו לא שגיאת הקלדה

מפרט טכני

[table id=24 /]
5 במאי 2016
חדש בארץ: ימאהה WR450F דגם 2016
הימאהה WR450F החדש של 2016 הגיע ארצה. לא היינו עושים מזה עניין אלמלא היה מדובר באופנוע חשוב ומעניין, שכן לש-2016 מקבל ה-WR450F את המנוע ה'הפוך' של ה-YZ450F (שקיים מ-2010), שבו היניקה מלפנים, הפליטה מאחור, והצילינדר מוטה אחורנית – בדיוק כמו ב-WR250F שהגיע ארצה לאחרונה.

למעשה מדובר באופנוע חדש מהיסוד – אבולוציה משמעותית ל-WR הגדול, ששורשיו נמצאים אי-שם ב-1998 עם ה-WR400F המקורי שעשה מהפכה בתחום האנדורו 4 פעימות – שכן לא רק המנוע חדש אלא גם השלדה ומכלוליה.

ימאהה WR450F דגם 2016 – יעלה 63 אלף ש"ח

מה חדש במנוע של ה-WR450F דגם 2016?
- מנוע חדש עם צילינדר מוטה אחורנית, יניקה מלפנים ופליטה מאחור
- גוף מצערת חדש בקוטר 44 מ"מ (42 מ"מ בדגם היוצא)
- מערכת הזרקה חדשה
- רדיאטורים חדשים
- מתנע חשמלי חדש (בנוסף לרגלית התנעה)
- גיר חדש עם 5 הילוכים, כשהילוכים 2-5 ארוכים יותר ו-1 נשאר זהה
- קלאץ' חדש, רך יותר
צילינדר מוטה אחורנית עם יניקה מלפנים, פליטה מאחור, וגם שלדה חדשה

גם בשלדה ומכלוליה יש לא מעט חדש
- שלדה חדשה, קטנה וקלה יותר, בנויה על בסיס שלדת ה-YZ450F עם השינויים הנדרשים
- בולמי KYB עם תאי אוויר ושמן נפרדים (AOS) – אותם בולמים של המוטוקרוס, רק בכיוון חדש לאנדורו
- בולם אחורי שגם הוא לקוח מה-YZ, עם הכיוונים הנדרשים לאנדורו
- דיסק קדמי בקוטר 270 מ"מ
- עיצוב מחודש, ארגונומיה צרה יותר
המנוע של ה-WR450F החדש

מחירו של ה-WR450F החדש נקבע על 62,985 ש"ח.

רכיבה ראשונה על ה-WR450F החדש של 2016 תמצאו פה בפול גז בקרוב מאוד.

https://www.youtube.com/watch?v=ii6yh4w_ymk
4 במאי 2016
ה-XSR700 של Bunker

יצירה חדשה בפרויקט Yard Built של ימאהה – פרויקט שבו סדנאות פרטיות בונות אופנועי קאסטום מעוצבים על בסיס דגמים קיימים של ימאהה – והפעם XSR700 של סדנה טורקית בשם Bunker השייכת לשני אחים – קאן ומרט אוזר.

ה-XSS700 של Bunker

הרעיון שעמד מאחורי ה-XSR700 של שני האחים הוא להפוך אותו לטרקר, אבל עם עיצוב מודרני, וכדי להשיג את זה הם ביצעו שינויים רבים על הפלטפורמה. המנוע והשלדה נשארו אמנם זהים למקור, אבל הנגיעות של השניים נמצאות בכל מקום. כך למשל הוחלפו הגלגלים לחישוקי שפיצים בקוטר "17 ו-"19 שנלקחו מסופר טנרה, עם צמיגי גולדן טייר GT201 עליהם. הפרונט נלקח מ-MT-09 טרייסר, ומרווח הגחון עלה משמעותית – גם בשל הגלגל הקדמי הגדול יותר מהמקור. המושב הוגבה על ידי תוספת ייעודית ב-6 ס"מ, הכידון הוחלף לאחד של Renthal, ומערכת הפליטה היא מייצור עצמי בתוספת ממיר קטליטי של אקרפוביץ'.

שינויים אלה מאפשרים ל-XSR להפוך כאמור לטרקר – אופנוע רב-שימושי שכולל גם יכולות שטח.

פרט לכך השינויים הם בעיקר עיצוביים – אבל הם רבים. כך למשל הפנס הקדמי הצנוע הוחלף באחד בקוטר "5.5, וכל עבודה הגוף של הטרקר היא בעבודה עצמית של הסדנה. בנוסף, הורכבו על האופנוע שפע אביזרים מהקטלוג הרשמי של ימאהה כמו מנופים, ידיות וכו'. לטעמנו התוצאה הסופית יפהפייה.

1 במאי 2016
ימאהה חושפת: טרייסר 700

על דבר קיומו של האופנוע הזה אנחנו יודעים כבר הרבה זמן, אבל ההפתעה מגיעה בעיתוי החשיפה: ימאהה חושפת לפני דקות אחדות באופן רשמי את הטרייסר 700 – אופנוע כביש-תיור שבנוי על בסיס ה-MT-07 המצליח, בדומה לקונספט של ה-MT-09 טרייסר.

הפלטפורמה הזו מוצלחת למדי, שכן על בסיס ה-MT-07 הרגיל ימאהה הוציאה את ה-XSR700 בסוף 2015, את ה-MT-07 טרייסר היום, ולפי תמונות ריגול – בקרוב נראה גם XT700Z טנרה על אותה הפלטפורמה.

ימאהה טרייסר 700 – בארץ ביולי 2016, בשלושה צבעים

הבסיס ל-MT-07 טרייסר הוא כאמור פלטפורמת ה-MT-07 – מנוע טווין מקבילי שמפיק 75 כ"ס, עם אותה שלדה ומכלולי שלדה של ה-MT-07. רק הזרוע האחורית הוארכה ב-50 מ"מ על מנת לספק לטרייסר יותר יציבות, וכפועל יוצא בסיס הגלגלים טיפס ל-1,450 מ"מ. על הפלטפורמה הזו בנו בימאהה עבודת גוף חדשה של אופנוע כביש-תיור, הכוללת תנוחת רכיבה זקופה יותר, מושב מדורג ומיגון רוח יעיל הכולל משקף מתכוונן ידנית. בטרייסר 700 החדש גדל מיכל הדלק מ-14 ל' ל-17 ליטרים כדי לאפשר טווח תיור יעיל, גובה המושב עומד על 845 מ"מ, הפנסים מלפנים הם מסוג LED, בדומה ל-MT-09 טרייסר, והמשקל עומד על 196 ק"ג. למעשה, פרט לעבודת הגוף החדשה, הטרייסר 700 כמעט זהה כמעט ל-MT-07 – כאמור יושב על אותה הפלטפורמה המכאנית, למעט כיול חדש למתלים בגלל המשקל הגבוה יותר וכאמור בסיס הגלגלים הארוך יותר. אהבנו במיוחד את העיצוב, ששומר על הקווים של ה-MT-09 טרייסר, אולם פחות חד ויותר עדין.

בימאהה לא מדברים על בקרות כאלו ואחרות, אולם קרוב לוודאי שהטרייסר 700 יגיע עם מערכת ABS כסטנדרט, ואילו בקרת החלקה פחות נחוצה בגלל המומנט הלא גבוה שעומד על 6.9 קג"מ – בהתאם לנפח, וזאת על מנת לשמור על מחיר רכישה נמוך. פרט מעניין הוא שהאופנוע החדש לא נקרא MT-07 טרייסר, אלא טרייסר 700 – זאת על מנת לבדל בינו לבין ה-MT-07.

ברשימת האביזרים תמצאו סט ארגזי-צד בנפח 20 ל' כל אחד, ארגז עליון בנפח 39 ל', ומשקף גבוה יותר.

בימאהה מספרים כי הטרייסר 700 יתחיל את שיווקו באירופה ביולי 2016. מחיר בארץ טרם פורסם, אולי באנגליה מחירו נקבע על 6,300 פאונד – 1,000 פאונד יותר מה-MT-07 הרגיל, מה שאומר שבחישוב גס מחירו בארץ צפוי להיות כ-70 אלף ש"ח.

20 באפריל 2016
עכשיו זה רשמי: לורנזו עובר לדוקאטי

השמועה של השבועות האחרונים מתבררת כנכונה: בסוף עונת 2016 של ה-MotoGP, חורחה לורנזו יעזוב את קבוצת ימאהה ויעבור לשורות קבוצת המפעל של דוקאטי.

חורחה לורנזו רוכב בשורות קבוצת המפעל של ימאהה החל מעונת 2008, ובאמתחתו 3 אליפויות עולם (2011, 2012, 2015) ו-41 ניצחונות. לאחרונה ישנם חילוקי דעות עם הקבוצה, בעיקר בגלל בן קבוצתו ולנטינו רוסי, והחלו שמועות על עזיבתו של לורנזו בסוף העונה ומעבר לקבוצת דוקאטי. לפני שעה קלה מודיעה קבוצת ימאהה כי בסוף עונת 2016 לורנזו עוזב את הקבוצה, ודקות לאחר מכן מודיעה דוקאטי כי החל מעונת 2017 לורנזו מצטרף לשורותיה לעונות 2017 ו-2018, וכך מסתיים גל השמועות הגדול. כך נראה את לורנזו רוכב במרוץ האחרון של העונה בוולנסיה על אופנוע כחול, ויומיים לאחר מכן, במבחנים הראשונים של 2017 על אותו המסלול, הוא כבר ירכב על אופנוע אדום.

בימאהה טרם פרסמו את שם הרוכב שיחליף את לורנזו בקבוצת המפעל, אך ייתכן ואחד מרוכבי קבוצת טק-3, קבוצת הלוויין של ימאהה – פול אספרגרו וברדלי סמית', יעלה כיתה לקבוצת המפעל.

המעבר של לורנזו לשורות דוקאטי מסקרן במיוחד, דווקא בגלל חוסר ההצלחה של ולנטינו רוסי עם האופנוע האיטלקי. יחד עם זאת, מאז הגיע ג'יג'י דלינייה מאפריליה לדוקאטי האופנוע עבר שינויים רבים, כולל שלדה חדשה וקונבנציונלית, וכיום קל הרבה יותר לרכב עליו כך שלורנזו בהחלט צפוי להישאר בחוד.

מעניין ה-MotoGP, ובהחלט נמשיך לעדכן.

18 באפריל 2016