תגית: משטרת ישראל

לנעול, לקשור, לכסות (Lock, Chain, Cover) – זה הקמפיין החדש של משטרת אנגליה שנועד לרתום את ציבור בעלי הדו-גלגלי כנגד הגניבות.

כל בעל דו-גלגלי מכיר את חוסר הוודאות וחוסר האונים בכל פעם שהוא מחנה את האופנוע או הקטנוע שלו (ובטח אופניים חשמליים) והולך לענייניו או לביתו. מגפת גניבות הרכבים והאופנועים בישראל היא חמורה ומתסכלת, וחוסר היכולת או הרצון של משטרת ישראל ומערכת בתי המשפט להתמודד עם התופעה היא מקוממת.

אין נחמה בכך בידיעה שהבעיה היא גלובלית. משטרת אנגליה פרסמה סרטון אנימציה המתאר את המציאות – איך גניבה של קטנוע הופכת למסע פשע נרחב, והכל בעזרת דו-הגלגלי הגנוב. שימו לב לשיטת היירוט של משטרת אנגליה, שמאפשרת לשוטרים 'מגע טקטי' עם הגנבים. או במילים מדויקות – מאפשרת לשוטרים להתנגש עם הניידת ברוכבים על-מנת לעצור אותם.

אנו מצטרפים לסיסמה של משטרת אנגליה, המשתפת את בעלי הדו-גלגלי באחריות למניעת הגניבות.

ביום חמישי האחרון פרסמנו לראשונה על כוונת אגף התנועה של משטרת ישראל לבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי שירכבו בשוליים. כלי תקשורת רבים בארץ, כולל המרכזיים שבהם, עשו פולו-אפ לאייטם שפרסמנו, ובקרב הרוכבים מפלס ההתמרמרות גאה ואף גלש, עד לשיא של רכיבת המחאה בנתיבי איילון ביום ראשון בבוקר.

ביום ראשון כבר הודיע דובר אגף התנועה כי לא תהיה אכיפה גורפת כלפי רכיבה על השול, אלא רק כנגד רוכבים שישתוללו, ירכבו מהר, יסכנו את שאר משתמשי הדרך ולא יכבדו את הכללים. רוכבים אשר ירכבו לפי הכללים – לא תבוצע נגדם אכיפה. בכתבה זו נעשה סדר ונסביר בדיוק מה מותר ומה אסור לעשות על השול.

רקע – החל מ-2008

בשנת 2008 נוצרה הסכמה בין נציגי הרוכבים (מועדון האופנועים הישראלי) לבין אגף התנועה בראשות ניצב שחר איילון, כי לא תבוצע אכיפת משטרה כנגד רוכבי דו-גלגלי שירכבו על השול הימני בעת עומס תנועה. הרציונל היה שמבחינה בטיחותית עדיף לרוכבים לרכוב בזמן עומס על השול מאשר על הכביש בין המכוניות, והתנאים היו שמדובר על השול הימני בלבד (מצד שמאל לא מדובר בשול אלא בקו הפרדה לבן), במהירות סבירה, ומבלי לסכן את שאר משתמשי הדרך.

חשוב לציין שעל אף שלא התבצעה אכיפה, עדיין רכיבה על השול הייתה פעולה שנוגדת את תקנות התעבורה, וכל שוטר יכול היה לתת דו"ח לרוכב אשר רכב על השול. בנוסף, במקרה תאונה על השול שבה היה מעורב רוכב דו-גלגלי – האשמה הייתה נופלת עליו ברוב המקרים, שכן כאמור רכיבה על השול אסורה, גם אם לא נאכפת.

ההסכמה הזו עמדה בתוקף 11 שנים ברציפות, עד עכשיו. בשבועות האחרונים היינו עדים לסדרת תאונות דרכים קטלניות שבהן היו מעורבים רוכבי דו-גלגלי. בכלל, שנת 2019 תשבור שיא שלילי במספר ההרוגים בקרב רוכבי הדו-גלגלי, כשנכון לכתיבת שורות אלו מדובר על 63 רוכבים מתחילת השנה, כשבשנת 2017 כולה – השנה השחורה ביותר אי-פעם במספר ההרוגים על דו-גלגלי – נהרגו 61 רוכבים. עם העלייה הדרמטית במספר ההרוגים, באגף התנועה חיפשו דרכים להילחם בתאונות הדרכים. אחת הדרכים הייתה לאסור רכיבת דו-גלגלי על השול, וזאת בשל העובדה ש-3 מתוך ההרוגים השנה נהרגו על השול.

מה מותר?

במסגרת ההסכמה של אגף התנועה, לא תתבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי שרוכבים על השול, בתנאי שמתקיימים כל התנאים הבאים:

עומס תנועה (פקק תנועה), רכיבה בשול הימני, במהירות סבירה ומבלי לסכן את שאר משתמשי הדרך.

אנחנו ממליצים לרכוב על השול במהירות איטית שלא עולה על 30 או 40 קמ"ש מעל מהירות התנועה. כלומר אם מהירות התנועה היא 0 קמ"ש (פקק עומד) – מהירות הרכיבה צריכה להיות עד 40 קמ"ש. נזכיר שוב שגם אם לא מתבצעת אכיפה, עדיין מדובר בפעולה שמנוגדת לתקנות התעבורה, וכי ככל שרוכב קיבל דו"ח משוטר גם אם רכב לפי ההוראות הנ"ל – הדו"ח חוקי וקביל.

מה אסור?

עד עתה נדירים היו המקרים שבהם התבצעה אכיפה על השול, ומדובר היה במקרים קיצוניים בלבד. מעתה והלאה, לפי ההוראה של אגף התנועה שניתנה לשוטרים בשטח, תתבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי על השול שירכבו לא לפי הכלל שנקבע בהסכמה, כשנכון לעכשיו מי שיקבע אם הרוכב עמד בתנאים או לא הוא השוטר בשטח. הדו"ח הוא לפי סעיף 6680 – נהיגה שלא בכביש (רכב דו-גלגלי), והקנס על העבירה הוא 250 ש"ח ללא נקודות.

חשוב לדעת שבסעיף 6680 לא ניתן לקבל דו"ח אזהרה – גם אם לרוכב אין עבירות קודמות שנים רבות. 

באילו מקרים יינתן דו"ח?

• רכיבה מהירה על השול
• עקיפת רוכב אחר על השול
• שימוש בשול לצורך עקיפת רכב
• רכיבה על השול שלא בעומס תנועה (פקק)
• השתוללות על השול
• רכיבה המסכנת משתמשי דרך אחרים
• רכיבה על אי-תנועה צבוע (תמרור 815)
• רכיבה על שול שמאלי (מעבר קו הפרדה)

האכיפה תתבצע באזורים מרכזיים כמו נתיבי איילון, כביש החוף וכביש 5, על-ידי שוטרים על אופנועים, שוטרים בניידות, שוטרים המצוידים באמצעי עזר כמו מצלמות, וכן על-ידי מצלמות טקטיות המופעלות מרחוק.

עוד חשוב לזכור שבמקומות רבים השול הימני מלוכלך והסיכוי לתקרים גדל משמעותית, לכן כדאי להימנע ככל האפשר מרכיבה על השול שלא לצורך. עוד חשוב לזכור ונדגיש זאת בפעם השלישית: רכיבה על השול אינה חוקית, ובמקרה תאונה הרוכב עלול לצאת אשם. בנוסף, ככל שיינתן דו"ח גם אם הרוכב עמד בתנאים – הדו"ח חוקי וקביל.

נדגיש כי בכל מקרה אסור לרכוב על 'השול' השמאלי' – שאינו נחשב שול בכלל. רוכב שייתפס כשהוא רוכב משמאל לכביש עלול לחטוף דו"ח על מעבר קו הפרדה רצוף (קו לבן).

אי-תנועה צבוע – תמרור 815

נזכיר שוב כי בתקופה האחרונה המשטרה אוכפת ביתר-שאת רכיבה על איי-תנועה צבועים (תמרור 815, לשעבר ד'14) – מה שנקרא בפי הרוכבים 'זברה'.

האכיפה תתבצע גם אם מדובר על עומס תנועה, כלומר מבחינת המשטרה בכל מקרה אסור לעלות על אי-תנועה צבוע, ובכל מקרה תתבצע אכיפה לפי סעיף 5512 – אי ציות לתמרור 815. אגב, גם הסעיף הזה אינו ניתן להמרה לאזהרה, ובכל מקרה יינתן דו"ח על סך 250 ש"ח ובלי נקודות.

האכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי שרוכבים על אי-תנועה צבוע מתבצעת על-ידי שוטרים שממתינים על השול, שוטרים שמוצבים על גשרים, וכן על-ידי מצלמות טקטיות שממוקמות בעיקר בנתיבי איילון.

אנו במערכת פול גז ממליצים תמיד לרכוב בזהירות ולפי כללי התנועה. רכבו בזהירות גם על השול, ורק כאשר ישנם עומסי תנועה כבדים. ועם כל חוסר הנוחות – גם בזמן עומס תנועה, כאשר מגיעים לאי-תנועה צבוע עלו בחזרה על הכביש ואל תעלו על אי-התנועה הצבוע.

אגף התנועה של משטרת ישראל מרכך את עמדתו בהקשר של רכיבת דו-גלגלי על השול: אם ההחלטה שהתקבלה בחמישי האחרון דיברה על איסור גורף של רכיבת דו-גלגלי על השול, כעת מדברים במשטרה רק על רכיבה פראית ובלתי זהירה שמסכנת את משתמשי הדרך.

באגף התנועה מבהירים הבוקר לפול גז כי האכיפה על השול, שגרמה לגל מחאה אדיר בקרב רוכבי הדו-גלגלי בישראל מאז הפרסום הראשון בחמישי ועד הבוקר עם רכיבת המחאה באיילון, תתבצע רק כנגד רוכבי דו-גלגלי שינצלו את השול לרכיבה מהירה ובלתי זהירה שמסכנת את משתמשי הדרך.

כזכור, ביום חמישי פרסמנו כאן בפול גז, בעקבות מידע שהגיע למערכת מתוך אגף התנועה, כי אגף התנועה קיבל החלטה שלפיה תחל אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי על השול הימני, וזאת לאחר 11 שנים שבהן המשטרה לא אכפה רכיבת דו-גלגלי על השול בזמן עומסי תנועה. למערכת פול גז נודע על הכוונה של אגף התנועה בשבועות האחרונים, והפרסום בחמישי האחרון גרר גל עצום של מחאה – בעיקר ברשתות החברתיות. שיא המחאה היה הבוקר, כשמאות רוכבי דו-גלגלי הגיעו לנתיבי איילון, רכבו במרכז הכביש כמו רכבים פרטיים, ונתנו הצצה לכיצד ייראו עומסי התנועה באיילון ובגוש דן אם אגף התנועה יגרום לרוכבי הדו-גלגלי לעלות מהשול הימני אל הכביש ולרכוב יחד עם שאר המכוניות בזמן עומסי תנועה.

כעת, כאמור, מבהירים באגף התנועה כי האכיפה תתמקד אך ורק ברוכבים שמתפרעים על השול, נוסעים במהירות גבוהה ומסכנים את משתמשי הדרך, וזאת בשל העלייה הדרמטית במספר ההרוגים בשנת 2019 ביחס לשנת 2018 – עלייה שעומדת על כ-40%. אגב, מהנתונים שבידינו יחס ההרוגים על השול מבין כלל ההרוגים דומה למדי לשנים קודמות, ואין פה איזו עלייה דרמטית.

האם ההבהרה של אגף התנועה על כך שהאכיפה תתמקד רק במשתוללים על השול, וכי רוכבים שירכבו במהירות סבירה ובזהירות לא יחטפו דו"ח, נובעת מגל המחאה העצום ששטף את המדינה בסוף השבוע והבוקר? בדוברות אגף התנועה אומרים שאין שום קשר, וכי מלכתחילה האכיפה תוכננה רק כנגד מתפרעים. כך או כך, בדוברות אגף התנועה מדגישים כי לא תתבצע אכיפה כנגד רוכבים אשר ירכבו בזהירות ובמהירות סבירה, מבלי לסכן את שאר משתמשי הדרך.

נזכיר כי באגף התנועה החלו בשבועות האחרונים ביתר שאת גם רכיבה על איי-תנועה מצוירים ('זברה', סעיף 815) – כולל שימוש במצלמות טקטיות.

אנחנו במערכת פול גז חושבים ששינוי המדיניות וההחלטה של אגף התנועה, וכן גל המחאה שהגיע בעקבותיה, רק מוכיחים את הצורך הדחוף בהסדרת נושא הדו-גלגלי על השול – בחקיקה או בשינוי תקנות, ולא רק בהסכמה של אי-אכיפה ושיקול דעת של השוטר בשטח או של מקבלי ההחלטות באגף התנועה. נמשיך כמובן לעדכן.

צפו במחאת רוכבי הדו-גלגלי הבוקר בנתיבי איילון, מתוך עמוד הפייסבוק שלנו:

כעת זה סופי: אחרי 11 שנים של הסכמה שבהן אפשרה משטרת ישראל לרוכבי אופנועים וקטנועים לרכוב על השול הימני בעת עומסי תנועה, וזאת על-מנת שלא לרכוב בין המכוניות – ממחר (ו') ההסכמה הסתיימה ומשטרת ישראל תחל אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי שירכבו על השוליים. זאת בהמשך לידיעה שפרסמנו הבוקר.

בישיבה שהתקיימה היום (ה') באגף התנועה, הוחלט להגביר את האכיפה כנגד רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, וכן כנגד רוכבי דו-גלגלי.

כחלק מנספחי המסמך, מופיעה אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי שאינם רוכבים על הכביש, כשבמשטרה מדגישים שמדובר גם על רכיבה על השול. המשמעות היא שמעתה רוכב אופנוע או קטנוע שיבחר לרכוב על השול בעת עומס תנועה – מסתכן בדו"ח תנועה לפי סמל עבירה 6680 – נהיגה שלא בכביש (250 ש"ח, ללא נקודות חובה).

החלטה זו של אגף התנועה מגיעה לאחר סדרת תאונות קטלניות שבהן היו מעורבים רוכבי דו-גלגלי בתקופה האחרונה, כששנת 2019 תהיה שנת שיא שלילי במספר ההרוגים בתאונות אופנועים וקטנועים. יחד עם זאת, לפי הנתונים שבידינו, אין עלייה בכמות ההרוגים בזמן רכיבה על השול, בטח שלא ביחס לשאר התאונות הקטלניות.

גורמים בענף האופנועים אמרו לפול גז בעקבות ההחלטה כי טרם נאמרה המילה האחרונה, וכי ישנם מגעים מול אגף התנועה במשטרה לבטל את רוע הגזירה ולהחזיר את המצב לקדמותו. לטענת הגורמים הבכירים, אין סיבה להחיל עונש קולקטיבי על רכיבה בשול, וכי המשטרה צריכה לבצע אכיפה רק כנגד רוכבים המשתוללים על השול ומנצלים את השול על-מנת לרכוב מהר ושלא בזהירות.

אנחנו במערכת פול גז לחלוטין בעד רכיבה על השול הימני בעת עומס, ולדעתנו רכיבה בתוך תנועת המכוניות מסוכנת שבעתיים לרוכב. זוהי הלכה למעשה הכרזת מלחמה של אגף התנועה כנגד רוכבי הדו-גלגלי, ועונש קולקטיבי בלתי מידתי ובלתי בטיחותי שיזרוק את רוכבי הדו-גלגלי אל תוך התנועה הצפופה והעצבנית ויסכן את חייהם משמעותית. נמשיך כמובן לעדכן בפרשה.

האם ה'הטבה' שקיימת לרוכבי דו-גלגלי, לפיה ניתן לרכוב על השול הימני בשעת עומס תנועה, במהירות סבירה ובזהירות, וזאת במקום לרכוב בין המכוניות, הולכת להתבטל? ובכן, ככל הנראה התשובה היא כן.

בשנת 2008 הגיעו ראשי אגף התנועה של משטרת ישראל, בשיתוף עם אנשי מועדון האופנועים, להחלטה כי רכיבת דו-גלגלי על השול הימני (והימני בלבד. השמאלי נחשב קו הפרדה רצוף ולא שול) תתאפשר. נכון יותר יהיה לומר לא תיאכף. זאת על-מנת לאפשר לדו-גלגלי לרכוב בבטחה בזמן עומס תנועה במקום לרכוב בין המכוניות. התנאי היה רכיבה במהירות סבירה ובזהירות.

קצת יותר מעשור התקיימה ההסכמה שבשתיקה הזו, אולם כעת נראה שבאגף התנועה יש כוונה לבטלה. הסיבה: ריבוי תאונות הדרכים על השול שבהן מעורבים רוכבי דו-גלגלי. נציין כי רוכבים רבים ניצלו את ה'הטבה', ורכבו על השול במהירות גבוהה ובחוסר זהירות.

אם אכן תבוטל ה'הטבה', שוטרי אגף התנועה צפויים לעמוד על השול במקומות מרכזיים כמו נתיבי איילון והכבישים הבין-עירוניים המובילים אל גוש-דן, ולעצור רוכבי דו-גלגלי בקצב גבוה. המשמעות היא שרוכבי דו-גלגלי יצטרכו לחזור לרכוב בין המכוניות בשעת עומס. הגישה במשטרה היא שגם אם לרכוב בתוך עומס תנועה זה אכן יותר מסוכן, מהירויות הנסיעה תהיינה איטיות יותר ולכן התאונות יהיו קלות יותר.

נמשיך כמובן לעדכן, ככל שתהיה החלטה רשמית בעניין.

בנוסף נזכיר כי בשבועות האחרונים החלה משטרת התנועה לאכוף באופן אגרסיבי נסיעה על איי תנועה צבועים (815 – 'זברה') – בעיקר בנתיבי איילון, וזה כולל שימוש במצלמות טקטיות.

משטרת ישראל משיקה בימים אלו שירות חדש – הגשת תלונה בדבר תאונות דרכים קלות וללא נפגעים באמצעות אתר אינטרנט ייעודי.

במשטרת ישראל פיתחו באתר האינטרנט GOV.IL שירות המאפשר להגיש תלונה בדבר מעורבות בתאונת דרכים קלה או עם נזק בלבד (תאונה ללא נפגעים). השירות עשוי להקטין את העומס בתחנות המשטרה, כך שנהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים קלה ללא נפגעים וצריכים אישור משטרה – יוכלו להנפיק אותו באתר. היום הושקה המערכת והפכה לפעילה באופן מלא, זאת לאחר שבחודשים האחרונים נעשו כל הפיתוחים המתאימים.

החל מהיום יוכל כל אזרח להגיש באתר המאובטח תלונה על תאונת דרכים קלה לאחר מילוי הטפסים וכל הפרטים הנדרשים, ולמעשה האתר – המסונכרן עם המערכות המשטרתיות – יביא לטיפול מהיר של המשטרה בתלונה, ובכך ייחסך זמן יקר ואף צמצום משמעותי בהגעת האזרח לתחנת המשטרה.

באגף התנועה רואים בשירות כלי נוסף וחשוב במתן שירות לאזרח, וממליצים לעשות בו שימוש חלילה באם הייתם מעורבים בתאונות דרכים קלות או נזק בלבד.

לאתר הגשת התלונה על תאונת דרכים קלה ללא נפגעים – לחצו על הקישור.

כותרת פופוליסטית גדולה במקומון ירושלמי ובאתר MYNET בישרה על מבצע אכיפה בהרי ירושלים כנגד 'נהגי (ורוכבי) מרוץ פיראטים'. בסיום המבצע, שנערך בשני סופי השבוע האחרונים, חולקו עשרות דו"חות לרוכבים, הכוללים חציית קו הפרדה רצוף, עקיפה בדרך לא פנויה, עקיפה מסוכנת וכן אי-תקינות. המבצע כלל אמצעים גלויים כגון ניידות ונקודות ביקורת, וכן סמויים, עם שימוש ברחפנים ותצפיתנים.

ה'מבצע' התרחש באזור כבישי הרכיבה הפופולריים בהרי ירושלים – כבישים 386, 395, 375 וסביבתם – שחלקם הפופולרי משתרע בין צומת האלה, צור הדסה, הסטף ואשתאול. כביש צפוף ומפותל שמרכז בסופי שבוע גם נהגים, רוכבי אופניים ומטיילים. בשבת האחרונה של אוגוסט נהרג בתאונה עצמית הרוכב שגיא גל ז"ל בשיפולים הדרומיים היורדים למחסיה. לא ננתח כאן את הגורמים לתאונה, אך התוצאה הטראגית הובילה את המשטרה להתמקד ברדיוס הכבישים הזה ולטווח בעיקר רוכבי אופנועים. לשיטתם, הנוכחות וההרתעה תמנע את ההרוג הבא.

כך למשל, בשבת בבוקר עמדו ניידות ואופנועי משטרת התנועה הארצית בכביש 395, בכניסה לקטע הצר המכונה 'שוויצריה הקטנה' שבאזור יער הקדושים, עצרו רוכבי אופנוע, בדקו בציציות וחילקו דו"חות תנועה על אי-תקינות.

אנחנו כרגיל אומרים שהכביש – ובטח כביש טיולים, מפתה ככל שיהיה – אינו מסלול מרוצים. הקפידו על בטיחותכם ובטיחות שאר משתמשי הכביש. אל תסתכנו ואל תספקו למשטרת התנועה סיבות נוספות להתמקד ברוכבי אופנועים. כמו כן, קחו בחשבון שגם בסופי השבוע הקרובים צפויה נוכחות משטרתית גבוהה בכבישים אלו.

נזכיר גם שלאחרונה החלה משטרת התנועה להשתמש במצלמות טקטיות ולשלוח דו"חות לרוכבים שעולים על אי-תנועה צבוע ('זברה' – סעיף 815).

משטרת התנועה הארצית מתחילה לשים דגש מיוחד על רכיבת אופנועים וקטנועים על שטחי הפרדה צבועים ('זברה'), כשחלק מהאכיפה תתבצע על-ידי מצלמות טקטיות.

דובר משטרת התנועה הוציא היום (ד') הודעה לעיתונות, ובה הוא מציין כי בתקופה הקרובה יושם דגש על רכיבת אופנועים וקטנועים על שטחי הפרדה צבועים. הסיבה: מתחילת השנה נהרגו – לטענת המשטרה – 10 רוכבי דו-גלגלי על שוליים ועל שטחי הפרדה, ונפצעו 64. המטרה היא להגביר את בטיחות הרוכבים על-ידי אכיפה משטרתית ומתן דו"חות תנועה לרוכבים שירכבו על שטחי ההפרדה הצבועים.

אם עד עכשיו אכיפה שכזו נעשתה על-ידי שוטרים – בנידות או על-גבי אופנועים של מתנ"א – הרי שמעכשיו מתווסף גם אמצעי טכנולוגי בדמות המצלמות הטקטיות של משטרת התנועה, שנכנסו לשימוש זה מכבר. אם רוכב יצולם על-ידי מצלמה טקטית כשהוא רוכב על שטח הפרדה, הוא יקבל את הדו"ח לביתו בדואר. להערכתנו, עיקר האכיפה תהיה בכביש 20 (איילון), באזור המחלפים של תל-אביב וגוש דן, אולם לא מן הנמנע שאכיפת שטחי הפרדה תתבצע גם במקומות נוספים בארץ.

צפו בצילום וידאו מהמצלמה הטקטית של משטרת התנועה:

תפקידה של משטרת ישראל הוא להגיע לחקר האמת ולהגיש כתב אישום, בכפוף למסכת ראיות מוצקה שאינה מותירה מקום לספק סביר. תפקיד המשטרה בוודאי שאינו לשמש כקבלן הרשעות בתעבורה. אלא שבפועל, במקרים לא מעטים היד הקלה על ההדק יוצרת מצב בו רוכבים נקלעים לתופת של הליך משפטי מיותר וחלקם מוצאים את עצמם מורשעים על לא עוול בכפם.

מי שקורא את כתב האישום שהוגש כנגד הרוכב הזה משוכנע כי מקומו בכלא. מדובר על מקרה שאירע בשנת 2016 במהלכו רכב הנאשם על אופנוע בנתיב השמאלי בשדרות ירושלים שבתל-אביב מכיוון צפון לדרום, כאשר במהלך הנסיעה הוא הגיע למעבר חציה, אולם במקום לאפשר להולך הרגל להשלים את החצייה בבטחה, הוא התנגש בו וגרם לו לפציעות קשות. כתב האישום שהוגש כנגדו כלל סעיפים חמורים, בין היתר גרימת נזק וחבלה של ממש, אי מתן זכות קדימה ונהיגה בקלות ראש.

הרוכב, מנגד, כפר באחריות והעיד כי רכב בזהירות, במהירות נמוכה של 40-30 קמ"ש, ושהתאונה התרחשה בכלל אחרי שעבר את מעבר החציה, כאשר לפתע הגיח הולך הרגל והם החליקו יחד על הכביש בגלל הגשם. לטענתו התאונה הייתה בלתי נמנעת.

אז מה באמת קרה שם? זה תפקידו של בוחן התנועה לברר זאת. וכבכל תאונה שמסתיימת עם נפגעים, לבטח במצב קשה, זומן לזירה בוחן שכתב דו"ח שבעקבותיו הוגש כתב האישום החמור.

אלא שבמהלך המשפט התברר כי שורה ארוכה של טעויות קריטיות נעשו בעבודתו, אבל איש מבין המעורבים במחלקת התביעות במשטרה לא מצא לנכון להציף אותן. נתחיל בכך שהבוחן אסף סרטון ממצלמת אבטחה שמוצבת בבניין סמוך, בו רואים אופנוע מחליק על הכביש עד לעצירה, אבל לא ניתן לזהות את מעבר החצייה או את הולך הרגל. בנוסף, אחת מהסוגיות המרכזיות שנבחנות בתאונה עם הולך רגל היא חישוב אופן הטלת גופו של הנפגע בעקבות המגע עם האופנוע. במקרה הזה הבוחן לא ידע להשיב אם ניתן היה, בנסיבות התאונה, לבצע זאת. כמו כן, המשקל הראייתי שניתן לעדות של גורם שצפה בתאונה הוא משמעותי ביותר, ולא בכדי. במקרה הזה, על אף שלרשות החוקר הועברו פרטים של עדה – הוא נמנע מלחקור אותה.

אולם בכך לא מסתיימות הבעיות שיש בתיק הזה. למעשה, משטרת ישראל לא הציגה כל ראיה, אף לא אחת, ממנה ניתן ללמוד על רשלנותו של הנאשם. על כך כתבה השופטת "ולא בכדי, לא נקבעה מסקנה בעניין זה על-ידי הבוחן ולא נטענה טענה ברוח זו, בסיכומי המאשימה".

השופטת לא חסכה את ביקורתה ממשטרת ישראל תוך שהיא טוענת כי כתב האישום נוסח באופן רשלני. ראשית היא קובעת כי לא צוין בו מקום התאונה אלא רק צוין הרחוב וכיוון הנסיעה, ללא כל נתון נוסף. בנוסף, יוחסה לנאשם עבירה על תקנה 64ב, על פיה נהג רכב שיוצא מחצרים או מדרך גישה לבית יאט ואף יעצור במידת הצורך כדי לאפשר להולכי הרגל לעבור בבטחה. אלא שבמקרה הנדון הנאשם נסע בכביש ולא יצא מכל מקום אחר, כך שבחירת המשטרה להאשימו בסעיף זה אינה רלוונטית.

בסופו של יום קבעה השופטת – בפסק הדין שניתן לאחרונה – כי הבוחן לא מיצה את הליכי החקירה הנדרשים ממנו בכל הנוגע לעריכת שחזור וביצוע ניסוי שדה ראייה, ושהם לא נערכו על פי הקבוע בנהלים המשטרתיים. לאור כך ובהיעדר עדי ראייה ועדות כלשהי מטעם הולך הרגל בנוגע לאופן קרות התאונה, הרי שלא בוססה תשתית ראייתית שיש בה כדי להרשיע את הנאשם – והוא זוכה מכל אשמה.

עו"ד אסף ורשה מסביר כי בתי המשפט מתייחסים "בחרדת קודש" כלפי חובתו של הרוכב לאפשר להולכי הרגל להשלים בבטחה את החצייה במעבר: עליהם לתת את הדעת אם יש מי שמעוניין לחצות, להתאים את המהירות ולכבד את זכות הקדימה שלו. יתרה על כן, עליו לצפות שזה ינסה לחצות את הכביש ואף שייטול על עצמו סיכון של חצייה על אף התקרבות הרכב, ושיסמוך על כך שתכובד זכות הקדימה שלו. למעשה, על הרוכב להתחשב באפשרות של התנהגות רשלנית מצידו של הולך הרגל.

חרף זאת, השופטת המלומדת כתבה כי אין די בשילוב הגורמים רכב, כביש, הולך ורגל ותאונה – כדי לקבוע כי הנאשם התרשל. למעשה, מציינת כבוד השופטת שרית קריספין כי גם במקרה של פגיעה על-גבי מעבר חציה או באזור המעבר, על המשטרה להציג ראיות מהן ניתן ללמוד על רשלנותו ומה יכול היה לעשות כדי למנוע את התאונה. במקרה הזה לא הובא כל  ממצא לגבי כיוון חציית הולך הרגל, אופן חצייתו ומהירות החצייה.

מצלמות דרך לתיעוד הרכיבה הפכו בתקופה האחרונה לפופולריות מאוד בקרב רוכבי דו-גלגלי. היתרונות הגדולים של מצלמות תיעוד רכיבה ברורים לחלוטין, והם עשויים להציל את הרוכב במגוון מצבים – החל מדו"ח תנועה לא מוצדק ועד תביעת נזיקין בבית-משפט. יחד עם זאת, מצלמת הדרך עלולה גם לתעד עבירות תנועה של הרוכב – גם אם הן קלות וזניחות. שאלנו את עו"ד עמרי ארגמן, מומחה לדיני תעבורה, כיצד יכולה מצלמת הדרך לפעול כנגדנו.

*     *     *     *     *

לאחרונה הוגש כתב אישום חמור כנגד שלושה חברים בקהילתו של הרב ברלנד, שבמסגרתו נכללות לא פחות מ-26 עבירות תנועה מסוכנות, כאשר חלקן צולם באמצעות המצלמות שהותקנו ברכב. החרמת המצלמות והשימוש בהן כראיה מפלילה מהווה בסיס לדיון שרלוונטי מאוד לקהילת הרוכבים בישראל, שכן חלק לא קטן מהרוכבים משתמש במצלמות אקסטרים ובמצלמות דרך לתיעוד הרכיבה. אם כן, באילו מקרים רשאית המשטרה לדרוש מרוכב למסור לידיה את מצלמת הקסדה או את הטלפון הנייד? מה הדין במקרה בו המשטרה נחשפה לסרטון שהועלה לפייסבוק ומתעד את הרוכב 'מתגרזן' או מבצע עבירות תנועה? האם די בצפייה בסרטון על מנת לסלול את הדרך להרשעתו?

באופן עקרוני, ההוראה המכוננת בחוק לעריכת חיפוש בגופו של חשוד או בכליו קובעת כי רק אם היה לשוטר יסוד סביר לחשוד שבמצלמה יש ראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, רשאי הוא לערוך בו חיפוש חיצוני.

מה יכול לבסס את החשד הסביר?

מבחינת המשטרה – כמעט כל עבירת תנועה שהרוכב מבצע. מרגע שהשוטר צפה ברוכב והתגבשה אצלו ההבנה כי בוצעה עבירה, למעשה די בכך בשביל לבסס את החשד הסביר לצורך החרמה או נטילת המצלמה. כך למשל, די בהשכבת האופנוע על-מנת שהשוטר יוכל לטעון כי בוצעה עבירה של נהיגה בקלות ראש ולרשום לרוכב דו"ח בגינה. במקביל הוא יכול לטעון כי הדבר מבסס מבחינתו את החשד הסביר כי אין זו העבירה היחידה שבוצעה על-ידי הרוכב וניתן להניח כי הוא ביצע בנוסף שורה של עבירות נוספות – שתיעודן קיים במצלמה.

לצורך העניין, גם ווילי מבסס חשד סביר?

כן, בהחלט. גם ביצוע 'ווילי' מהווה עבירה ובין היתר של נהיגה בקלות ראש, שהרשעה על פיה עלולה להוביל לשלילת רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשי פסילה מינימום. לחילופין, יכולה המשטרה לטעון כי מדובר על נהיגה בחוסר זהירות. כך או אחרת – די בהרמת הגלגל בכדי לבסס אצל השוטר את החשד הסביר ולדרוש מהרוכב להעביר לחזקתו את המצלמה.

ומה הדין לגבי עבירת מהירות?

במקרה בו השוטר אמד את מהירות הרכיבה באמצעות מכמונת שהצביעה על סטייה משמעותית מהמותר, הדבר יהווה ביסוס לחשד הסביר ויסלול את הדרך להחרמת המצלמה.

כלומר, מרגע שהמצלמה הוחרמה , השוטר רשאי לצפות בסרטונים שבה באופן מיידי?

באופן עקרוני, לשון החוק קובעת כי אסור למשטרה לעשות חיפוש מבלי שהיא קיבלה צו לחיפוש במחשב. לצורך העניין, סמארטפון ולמעשה כל מצלמה דיגיטלית אחרת נחשבים בגדר מחשב. אולם בחוות דעת שנתנה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, הוא קבע כי ניתן  לערוך חיפוש מעמיק בטלפון סלולרי של נחקר ללא צו שופט – אם הוא מסכים לכך. לפי מנדלבליט, אין צורך בצו משופט כאשר החיפוש נערך בהסכמת הנחקר שניתנה באופן מודע, בהתאם למגבלות שהוא קובע מראש

אז מומלץ לסרב? והאם זה ימנע ממנה לעשות שימוש בסרטונים על מנת להפליל אותי?

במקרה שבו הסרטון כולל תיעוד של רכיבה עתירת עבירות תנועה, מוטב לסרב. בהנחה כי למשטרה אין מידע מודיעיני שאפשר לה לקבל צו משופט לחיפוש עוד קודם לתפיסת המכשיר, היא תידרש לפנות בבקשה לכך ויתקיים דיון בו נשטח את מסכת הטיעונים הנגדית. בהחלט קיים סיכוי כי השופט ישתכנע ולא יתיר זאת.

ומה הדין במקרה בו המשטרה חיפשה ללא קבלת צו משופט?

מדובר על ראיות שהושגו שלא כדין, כי אז ניתן לפסול אותן ולהביא לזיכוי הנאשם – גם אם הן מלמדות על התנהלות עבריינית מצד הרוכב.

ואם מדובר על סרטון שדלף לרשת בו מד המהירות שמצולם מראה מספר תלת-ספרתי פלילי? האם די בכך בשביל לסלול את הדרך להרשעה?

על-מנת שהמשטרה תוכל לעשות זאת, עליה לעבור שני מכשולים. הראשון – להוכיח כי הסרטון מתעד את רכיבתו העבריינית של הנאשם ולא של גורם אחר. איך עושים זאת? זה תלוי ברצון שלה לנתב משאבי חקירה. אם היא מוצאת לנכון, ניתן במקרים רבים להתחקות אחר הגורם הראשון שהפיץ את הסרטון. לחילופין, אם היא מתעקשת, וקרו דברים מעולם – בהנחה כי מלבד הספידומטר מצולם גם קטע הכביש, היא יכולה לנסות לאתר את הכלי באמצעות ניתוח מצלמות הבקרה באותו הכביש.

אולם אין בכך די –  עליה להתגבר על מכשול נוסף, קשה לא פחות – לעמוד בכללי הראיות. וזו משימה לא פשוטה כלל. ראשית יהיה עליה להוכיח כי הסרטון לא 'בושל' – כלומר שלא נערך, ושמדובר בצילום אותנטי. לצורך כך יהיה עליה לקבל חוות דעת מקצועית של מומחה בעניין. שוב, זו שאלה של מוטיבציה ורצון להשקיע משאבים. בשלב השני היא תידרש להוכיח כי מד המהירות משקף את המהירות בפועל, וזו משימה מורכבת עוד יותר. לפני מספר שנים הורשע נהג שהעלה סרטון בו חבריו צילמו את מד המהירות שהצביע על מהירות של 260 קמ"ש. בשביל לבסס את המהימנות, המשטרה נדרשה להביא מומחים מטעם יצרן הרכב שהעידו כי שלוש אינדיקציות שונות מצביעות על כך שמערכות הרכב פעלו כסדרן, וכי המהירות שהוצגה במחוג המהירות תאמה את שעון הסל"ד ושעון צריכת הדלק. מדובר אם כן על מאמץ בלתי מבוטל מצד המשטרה.

איפה עובר קו הגבול בין הזכות של הנהג לתעד את התנהלות השוטר לבין הטענה כי מדובר על הכשלתו בתפקידו?

אני מציע לשוטרים להימנע מהעלאת טענה זו על מנת לחסוך את הצורך להביכם בבית המשפט במהלך חקירה נגדית. זכותו הבסיסית והבלתי משתמעת של נהג היא לתעד את השוטר, קל וחומר כאשר נטען לאלימות מצד המשטרה, כי אז הדרישה להפסיק לצלם מהווה עדות נוספת לבריונות מצידה. בהנחה כי אופן הצילום לא מפריע לשוטר למלא את תפקידו ובכלל זה לא חוסם את דרכו – אין התכנות לכך ששופט יאשר זאת. חקר האמת הוא שם המשחק, וזכותו הטבעית של הנהג להביא ראיות שתומכות בגרסתו.

לסיכום, אין ספק כי מצלמת קסדה מונעת את האפשרות לייחס לרוכב עבירה שלא ביצע, אולם היא טומנת בחובה גם סיכון. נכון יעשה הרוכב אם ישקול את הפעלתה בהתאם לאמור מעלה ולא יהסס לעמוד על זכויותיו במקרה בו המשטרה מבקשת לעשות שימוש מפליל בסרטון. ובכל מקרה – רכבו בזהירות וצייתו לחוקי התנועה, גם כדי שמצלמת התיעוד שברשותכם תשמש אתכם ככלי להגנה ולא תשמש ככלי שפועל נגדכם.

עו"ד עמרי ארגמן הוא מומחה בדיני תעבורה.