תגית: משטרת ישראל

כתב: עוד אסף ורשה

לפני מספר ימים פורסם סיפורם של תושבי מצפה דני, ישוב הסמוך למכמש במזרח בנימין, שאיתרו בכוחות עצמם אופנוע גנוב במאהל בדואי סמוך למבואות יריחו. אחד התושבים גילה בבוקר כי אופנוע השטח שלו נעלם לאחר שנגנב בידי בדואים שחדרו ליישוב, ולאחר שהתקבל מידע אדות מיקומו יצאה הקבוצה לחיפושים. סופו של הסיפור טוב אולם גם מצער, שכן הוא משקף את אובדן האמון של תושבי ישראל בכלל ושל בעלי הדו-גלגלי בפרט במסוגלות המערכת לסייע להם.

על פי סקר שנערך, כל אזרח שני בישראל מביע חוסר אמון במשטרה: 54% מהנשאלים מקרב החברה היהודית במדינת ישראל הצביעו על חוסר אמון בארגון שאמור לשמור על ביטחונם האישי ועל הסדר הציבורי. נתונים מדאיגים עוד יותר נמצאו גם בקרב האוכלוסייה הערבית, שם 59% מהנשאלים העידו על חוסר אמונם במשטרה. ועד כמה גדול השבר בקרב בעלי הדו-גלגלי? מעולם לא נערך מחקר מסודר שבודק באופן קונקרטי את הסוגיה, אולם נדמה גם שאין צורך: די בלקרוא את התגובות של ציבור הרוכבים לפוסטים בהם מבקשים בעלי הכלים עזרה באיתורו, על מנת להבין את גודלו.

בשנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל צוין כי בשנת 2017 חלה ירידה של 3.6% במספר כלי הרכב הגנובים לעומת שנת 2016, ומספר כלי הרכב שנגנבו בשנה זו הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון. אולם לצד זאת דווקא חלה עלייה בשיעור הכלים הדו-גלגליים שנגנבו, שעומדת על 20.7% מכל גניבות הרכב בישראל.

כמה מעצרים בוצעו? וכמה כתבי אישום הוגשו נגד גנבי דו גלגלי? לא ברור. את הנתון הזה המשטרה לא מפרסמת. שלל נתונים וחתכים לסוגיהם השונים נכללים בדו"ח שלה, אולם את היחס בין מספר התיקים שנפתחו לבין מספר כתבי האישום שהוגשו והמעצרים שבוצעו – היא מסתירה מהציבור. משטרת ישראל מודעת לחומרת המשבר. ראש אגף התכנון כתב בשנתון כי "עשייה המוכוונת לבעיות המטרידות את האזרח תעלה את שביעות רצונו מתפקוד המשטרה. עימה, יעלו הנכונות לשיתוף פעולה, לדיווח, להתנדבות, לגיוס וכיו"ב, ובכך תעלה רמת האמון במשטרה ויושג שיפור נוסף באיכות שירותי המשטרה". אך בפועל, מה היא עושה בנדון? במבחן התוצאה, כנראה שמעט מאוד.

שיקום האמון של ציבור הרוכבים במשטרה מצריך ממנה לשנות את התעדוף של חקירת גניבות רכב לעומת דו-גלגלי. יחידת אתגר, שאמונה על טיפול בנושא, מרכזת את עיקר מאמציה בסיכול גניבות הרכב. רוב הפרסומים על הצלחות היחידה עוסקים באיתור ופשיטות על משחטות רכבים. במציאות בה אחד מכל חמישה כלי רכב שנגנבים בישראל הוא דו-גלגלי – הגיעה השעה לשנות את סדרי העדיפויות.

הבעיה היא כי בניגוד לתחום הרכב, בו לחברות הביטוח יש אינטרס כלכלי מובהק להפעיל מכבש לחצים על מקבלי ההחלטות, כאשר מדובר על דו-גלגלי ציבור הרוכבים נותר כמעט לבד במאבקו. מרבית הרוכבים בישראל לא רכשו ביטוח מקיף מפאת העלויות הגבוהות, וכך נוצר מצב בו דווקא החלשים מופקרים. אם תחשבו לעומק תגיעו למסקנה כי מלבד לרוכבים, לכל הגורמים בשרשרת יש אינטרס לעצום עיניים אל מול ממדי התופעה. את כולם היא מפרנסת היטב.

אולם הפיתרון לבעיה לא יכול להיעשות רק על דרך האכיפה אלא גם באמצעות הרתעה עונשית. המציאות מלמדת כי בלא מעט מקרים, גנבי דו-גלגלי שהורשעו בעבירה זו נשפטו לפרקי זמן קצרים מאוד. שנה מאחורי סורג ובריח זו ענישה מקלה, שאינה מרתיעה. לא כך מהלכים אימים על הגנבים. לשון החוק קובעת כי אדם המשתמש או מעביר רכב לא רשות מבעליו – דינו חמש שנות מאסר. רק ענישה מחמירה שתשלח מורשע לישיבה ממושכת בבית הסוהר עשויה לחולל שינוי.

לצד האמור, המערכת צריכה להכביד ידה גם על העוסקים בסחר וממכר חלקים גנובים, וכאלו יש בשפע. ביום שבעלים של מוסך יישפט ל-7 שנות מאסר בפועל על התקנת חלק גנוב – השינוי יגיע מהר מאוד. החוק קובע כי

מי שמקבל רכב או חלקים של רכב ביודעו שהרכב גנוב, או נוטל עליו את השליטה ברכב או בחלק גנוב, צפוי ל-7 שנות מאסר. עכשיו רק נותר למצוא שופט שישמע את זעקת הרוכבים. כזה שיבין כי מדובר על עשרות אלפים שחסכו שקל לשקל על מנת להגשים חלום, ובוקר בהיר התעוררו לתוך סיוט בו בן בלייעל נטל מהם את אחת מהמתנות הכי משמעותיות שהעניקו לעצמם אי-פעם.

יום רביעי לפני שלושה שבועות, השעה 16:28, בחור צעיר שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה לאופנוע רוכב בכביש 444 בשול הדרך כאשר לפניו נוסע קטנוע פיאג'ו. לא ברור מדוע, אולם בשלב כלשהו הקטנוע מחליק והרוכב עף ממנו ומוטח ארצה. כעבור שנייה, לפי החשד, הרוכב שמאחוריו – שלא שמר מרחק – דורס אותו למוות ונמלט מהזירה. יעברו עוד 6 ימים עד שהחשוד ייעצר, במהלכם עבדה המשטרה בקדחתנות לאתר את הכלי, שבסופו של דבר נמצא בחצר של בית שכור שבו הוא מתגורר. יום למחרת הסגיר עצמו החשוד למשטרה, אולם הוא מכחיש את מעורבותו בתאונה. בא כוחו, עו"ד בועז קניג, טען בבית המשפט כי כל אחד יכול היה לעשות שימוש בכלי שעומד בחצר ביתו, לקחת אותו ולהשיב אותו. "הם תפסו את הבן אדם הלא נכון. אמנם יש לו עבר פלילי (ישב בכלא על קשירת קשר לניסיון רצח – מערכת פול גז), אין ספק, אולם אני מציע למשטרת ישראל להמשיך לחפש כי הפוגע עדיין מסתובב חופשי".

בין אם יתברר כי הוא היה מעורב בתאונה ובין אם לא, דבר אחד ברור: המשטרה הצליחה כעבור זמן לא רב לאתר את הכלי הפוגע.

על פי נתוני עמותת אור ירוק, בכל שנה נפגעים בממוצע כ-1,000 בני אדם בתאונות פגע וברח, ו-13 נהרגים (יותר מאחד בכל חודש). מהנתונים עולה כי בכל שנה מתרחשות כ-700 תאונות פגע וברח בממוצע – שתיים בכל יום. משטרת ישראל לא מפרסמת סטטיסטיקה עדכנית לגבי שיעור פענוחי תאונות הפגע וברח בישראל, אך היא מצהירה כי מדובר בשיעורים גבוהים ביותר. כיצד היא מצליחה לפענח מספר כה גדול של תאונות בפרק זמן כל כך קצר?

על מנת לפצח את סוד השיטה של משטרת ישראל, שוחחנו עם כמה מומחים בתחום המדע הפורנזי – חלקם שירתו במשטרה והיו מעורבים במספר רב של חקירות פגע וברח – שהסכימו לחשוף בפנינו את תהליך העבודה על תיק פגע וברח, החל מרגע קבלת ההודעה על התאונה ועד לעת בה שמים אזיקים על ידי של החשוד.

השלב הראשון הוא הגעת סייר תנועה לזירה וזיהוי האירוע כתאונת פגע וברח. מרגע זה האירוע כולו מקבל התייחסות של זירת פשע חמור. ממונה ראש צוות צח"מ, ובאופן מיידי מזומן לזירה צוות בוחני תנועה, כמו גם קצינים בכירים וניידת לזיהוי פלילי. בהתאם לצורך, הקצין האחראי ממנה גם גורמים נוספים בתחום החקירות, המודיעין, הבילוש וכו'. כל צוות פועל על-פי נוהל קבוע מראש: צוות ראשון אמון על ליקוט כל הממצאים שנותרו בזירה, וכמעט תמיד נותרים כאלו – חלקי פלסטיק שונים שעפו מהרכב מעוצמת הפגיעה או חלקים של פנס שנשבר. מטרת האיסוף היא לבצע מהלך של זיהוי סוג הרכב שהיה מעורב בתאונה. "יש למשטרת ישראל מעבדה מאוד מיומנת שיודעת איך להתחקות אחר סוג הרכב מבעד לניתוח כזה", מסביר ניר קוסטיקה, לשעבר קצין בוחני תנועה של מחוז מרכז. "על כל בקלית מוטבע מספר קטלוגי של היצרן באמצעותו ניתן לזהות את סוג הרכב והדגם. במקרה שחתיכת השבר שנותרה קטנה מדי, החוקרים נוסעים עם החלק למומחים בתחום הבקליות בדרום תל-אביב במטרה להיעזר בהם בזיהוי. הם יעברו דגם דגם, עד שיגלו באיזה רכב מדובר. כך גם לגבי חלקים אחרים שנותרו בזירה. נעשית כאן עבודה מאוד מסודרת ושיטתית".

עבודת איסוף וניתוח החלקים שנותרו בזירה היא חלק אחד מהפאזל, שכן קיים צוות נוסף שמתשאל את עדי הראייה שבסביבה, ובמקרים רבים מצליח הצוות לאסוף עדויות מנהגים שראו את המתרחש ואפילו צילמו את האירוע במצלמת הדרך. "לרוב, הנהג יתקשה למסור פרטים מדויקים על זהות הרכב הפוגע ברמת מספר הרישוי, אך יוכל לתת מידע כגון סוג הרכב, וזה בהחלט מסייע לבנות את הפאזל", אומר קוסטיקה. במקביל, שוטרים נוספים עובדים על ליקוט סרטי צילום ממצלמות שפוזורות באזור. אמנם לרוב המצלמה לא מצלמת בדיוק את זירת ההתרחשות, אולם יש סרטוני וידאו של כבישים באזור, ובאמצעות המידע המוקדם על סוג הרכב הם מתחילים לחפש אותו בסרטונים. כך למשל, הם מחפשים במצלמות ג'יפ בצבע מסוים, ומזהים כי במצלמה מסוימת הרכב נראה ללא כל פגיעה, ובמצלמה נוספת, מספר קילומטרים לאחר מכן, רואים בבירור כי המראה תלושה. הם ימשיכו לעקוב אחר המצלמות עד שימצאו צילום בו מספר הרישוי נראה בבירור. אם צריך, הם יקחו סרטוני אבטחה מתחנות דלק ומבתי עסק. הם ינתחו 15 מצלמות, ואולי אף יותר", מוסיף קוסטיקה.

אולם ישנם מקרים בהם מצלמות האבטחה לא מספקות מידע. במקרים כאלו, בהתאם לתוצאות החקירה הפורנזית וזיהוי סוג הרכב, יקבעו רדיוס מסוים ויתחילו לצמצם את מספר בעלי הרכבים הרלוונטיים שגרים בו בהתאם למספר קריטריונים, ואת הנותרים יזמנו לחקירה, והם יתבקשו להגיע עם הרכב. "אם החלק הוחלף, ניתן יהיה לזהות את זה בבירור, ואפילו אם הרכיבו חלק משומש – עדיין במקרים רבים אפשר יהיה להצביע על כך", אומר קוסטיקה.

"בכל תאונה של פגע וברח מבצעים ניסיון לאתר את הרכב הפוגע באמצעות איכון אותות סלולריים", מסביר לפול גז אבנר רוזנגרטן, מנהל המכון למדע פורנזי. "לרוב הבריחה מהזירה מתבצעת בתאונות שהתרחשו בשעות לילה, ובעיקר בכבישים בהם לא הייתה תנועה רבה של כלי רכב – דבר שמשחק לטובת המשטרה, שכן כך קל לה לזהות את האות של הטלפון שהיה בזירה. תאונות רבות פוענחו באופן הזה, וזה מידע שלא ניתן לטשטש".

אחרי תאונות פגע וברח, סביר להניח כי תראו שוטרים סורקים תא שטח של מספר קילומטרים בקרבת זירת התאונה. הסיבה לכך היא דפוס פעולה טיפוסי שרווח בקרב נהגים שדרסו ונמלטו: הם נוטשים את הרכב בקרבת מקום – לעתים זה יהיה אקט של נטישה ולעתים תוך ניסיון הסתרה – אולם מה שמעניין לא פחות הוא שרבים מהם חוזרים לזירה כעבור זמן קצר ונתפסים. "לכאורה אין היגיון לחזור לזירת הפשע, אולם הם עושים את זה מתוך רצון לברר אילו פעולות נעשות בזירה ומה הסיכוי שיתפסו אותם", אומר קוסטיקה.

ישנם מקרים בהם אין די במידע שנאסף מהזירה, והראיות שנאספו מהמצלמות אינן מאפשרות למשטרה להצביע על חשוד מסוים. במקרה כזה, מתחיל להיאסף מידע מודיעיני: בלשים מגיעים למוסכים בטווח שהוגדר מראש ומיידעים אותם על התאונה, בדיקות נערכות גם בקרב עסקים בתחום חלקי החילוף, וסורקים חצרות וחניונים. לרוב מדובר על אנשים נורמטיביים שעד לבריחה לא חיו חיי פשע, ובכל מקרה "הם לא תכננו מראש איך להתמודד עם הבריחה וההסתרה, ותמיד הם עושים טעות מסוימת שמביאה למעצר שלהם", מסכם קוסטיקה.

בריחה מזירה אחרי תאונת דרכים, "פגע וברח", מעבר להיותה עבירה פלילית שתושיב את הבורח בבית הסוהר, היא פעולה בלתי-מוסרית בעליל שבה הבורח מפקיר נפגעים בשטח ולא לוקח אחריות על מעשיו. בטווח הארוך מעשים כאלה גם מכרסמים בהגינות החברה שבה אנחנו חיים והופכים אותנו מחברה מסודרת ומתוקנת לאנרכיה שבה כל אדם עושה דין לעצמו. ואחרי הכל, את הרוב המכריע של הבורחים בתאונות כאלה – משטרת ישראל מצליחה לתפוס. לכן, אם חלילה הייתם מעורבים בתאונת דרכים, קחו אחריות ושאו בתוצאות. בריחה היא הפעולה השפלה ביותר שניתן לעשות במקרה כזה.

כתב: עו"ד אלירן בלוטמן

לאחרונה דווח בעמוד הפייסבוק של פול גז על רוכב אופנוע בן 32 שנקלט במכשיר הממל"ז רוכב במהירות של 225 קמ"ש, נתבקש על-ידי השוטרים לעצור, אך קיבל החלטה לברוח מהמשטרה. לאחר מספר דקות של מרדף השוטרים הצליחו לעצור את הרוכב באזור הבורסה ברמת גן. אירוע זה מצטרף לשורה של מקרי בריחה שאירעו במהלך השנה האחרונה, כשהמהדהד מכולם הוא הרוכב שתיעד את בריחתו מהמשטרה, בווילי, במהירות של למעלה מ-200 קמ"ש.

מה יעלה בגורלו של הרוכב שנתפס? האם הבריחה תביא אותו בהכרח לכלא? האמנם בתי המשפט מגלים אפס סובלנות כלפי עבירה זו ומחמירים באופן קטגורי עם כלל הרוכבים?

השאלות והתשובות הבאות יסבירו לכם בדיוק מה הסיכון:

האם בכל מקרה של בריחה הרוכב צפוי להישלח לכלא?

בהנחה כי זו הפעם הראשונה בה הרוכב נתפס בורח מהמשטרה, ואין לו עבר תעבורתי כבד (ריבוי עבירות תנועה או עבירות תנועה חמורות), בית המשפט לא יגזור עליו מאסר בפועל. מעטים מאוד המקרים בהם בית המשפט שלח למאסר בפועל נאשם עם פרופיל כזה שהורשע בעבירה זו.

כמה זמן הרוכב הבורח צפוי לשבת במעצר?

אם מדובר על רוכב שברח בנסיבות מחמירות, כאלו שיצרו סיכון ממשי לעוברי דרך אחרים, כמו למשל בכביש בינעירוני כאשר הייתה תנועה ערה – גרם לרכבים שבאו מולו לסטות, הוריד רכבים לשוליים או גרם להולכי רגל לברוח מפניו – קרוב לוודאי שהוא יישב 24 שעות בבית מעצר, ולאחר מכן המשטרה תבחן את המשך מעצרו, כלומר האם להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים או לשחררו לביתו. בפועל, אם מנתחים את גזרי הדין שניתנו בנסיבות קלות, במקרים רבים הענישה בגין עבירה זו הסתיימה בהטלת עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל למספר חודשים, פסילה על תנאי וקנס כספי. כאשר היה מדובר במקרים חמורים יותר, הוטלו גם מעצרים מותנים ובדרך של עבודות שירות.

ואם מדובר על מנוסה במהירות גבוהה בתוך העיר?

זה כבר מקרה אחר לחלוטין. אם יתברר כי במהלך המנוסה הרוכב יצר סיכון למשתמשי דרך אחרים ואילץ רכבים לסטות לשול, כמו גם גרם להולכי רגל להימלט על נפשם, והכל כאשר הוא נוהג במהירות גבוהה, סביר להניח כי בית המשפט יחמיר עימו. במקרה כזה הוא ייעצר ל-24 שעות, ובסופן בית המשפט ייעתר לבקשת התביעה ויאריך את מעצרו בשל הטיעון כי שחרורו מהווה סכנה לשלום הציבור. במילים אחרות – הוא עלול לשבת במעצר שבוע-שבועיים, ובנסיבות מסוימות גם הרבה יותר, אפילו עד תום ההליכים, כלומר מספר חודשים. גם במקרה הזה, הסבירות כי בגזר הדין הוא יישב בכלא נמוכה, ואם ייכלא סביר להניח שזה יהיה לפרק זמן של חודש-חודשיים.

במקרים רבים הרוכב בורח בשל העובדה שהוא נמצא תחת השפעת אלכוהול. מה יהיה דינו במקרה שייתפס לאחר שברח?

על נהיגה בשכרות קבע המחוקק עונש מינימום של שנתיים פסילה. במקרים חמורים יותר, למשל כשמדובר על רוכב שהורשע בכך בעבר, בית המשפט יגזור עליו פסילה ממושכת יותר ולעתים גם מאסר – הן על תנאי והן בעבודות שירות, ולעתים גם מאסר של ממש. ומה בנוגע לעבירת הבריחה? במקרה כזה בית המשפט ייטה להחמיר את עונשו, גם אם המרדף התבצע בשעת לילה מאוחרת בכביש מהיר, ללא סיכון משמעותי של יתר משתמשי הכביש. במקרה כזה – ובמיוחד אם מדובר על ריכוז גבוה של אלכוהול – ייתכן בהחלט כי בית המשפט יגזור עליו עונש מאסר בפועל. לא בהכרח שיהיה מדובר על שנים מאחורי סורג ובריח, אלא על מספר חודשים וייתכנו גם עבודות שירות.

ומה יהיה דינו במקרה בו הוא נתפס כעבור מספר שעות, לאחר שריכוז האלכוהול בדמו ירד?

במקרה כזה המשטרה תתקשה להוכיח כי הוא רכב תחת השפעת אלכוהול, ולפיכך הוא יורשע רק בעבירה של אי-ציות להוראת שוטר. הענישה, כאמור, בהתייחס לרמת הסיכון שנוצרה במהלך מנוסתו ולעברו התעבורתי. אם מדובר באי-ציות ברף הנמוך, מבלי שנגרם סיכון ממשי לעוברי דרך, ועל נהג עם עבר קל יחסית – גדולים הסיכויים כי ההחלטה שקיבל תעלה לו במספר חודשי שלילה, עונש פסילה על תנאי, קנס, וייתכן שגם מאסר על תנאי – כמובן שהנקודות הם חלק מהמתנה שבאה במובנה עם העבירה.

מה המשמעות של ניתוק קשר-עין בין השוטר והרוכב לגבי סיכויי הרשעתו?

בואו ניקח לדוגמה מקרה בו השוטר מסמן לרוכב לעצור, אולם זה סוחט את הגז מול השוטרים ונעלם להם באופק. הם נכנסים לניידת ומתחילים לנהל מרדף מתוך השערה כי הוא עדיין רוכב בכביש מסוים. כעבור שעה קלה, במחסום שהוצב, הוא נתפס. אבל מי זה הוא? איך המשטרה יכולה לדעת כי הנהג שנתפס הוא הנהג שברח? בהנחה כי על האופנוע אין סימני זיהוי ברורים, קל וחומר אם הם לא צילמו אותו קודם לכן, מי ערב לכך כי הנהג שנמצא כרגע במעצר הוא הנהג הסורר? זו הסיבה כשבתי המשפט מקפידים לוודא כי השוטרים הקפידו על קיומו של קשר-עין רציף עם הרוכב. במקרה בו השוטר הבחין והצליח לקלוט את מספר האופנוע, עליו יהיה להציג את הפתק לבית המשפט כחלק ממסכת הראיות. תתפלאו, אבל היו מקרים רבים בהם הפתק לא הוצג והמשטרה התקשתה לבסס את הנחת היסוד שלה כי מדובר באותו רוכב.

אז לפי הכתוב, בנסיבות בהן לא מדובר על אופנוע גנוב או על נהיגה בשכרות, משתלם למדי לברוח משוטר, למשל כאשר מדובר על אופנוע ללא מבחן רישוי בתוקף?

לא! לא משתלם לברוח. וזאת מכמה טעמים:

ראשית, במקרים רבים הבריחה מסתיימת בהחלקה של הרוכב, פציעתו ואף במוות. ייצגנו לא מעט רוכבים שמעידים כי חרף ניסיונם, זו סיטואציה מאוד מלחיצה, ובעיקר כזו שלא ייכנסו אליה שוב. הסיכון פשוט לא משתלם.

שנית, צריך לקחת בחשבון כי היה ונגרמה תאונה, הן חברת הביטוח שמבטחת בפוליסת חובה והן חברת הביטוח שמבטחת בפוליסת מקיף – עלולות להתנער מאחריותן בטענה כי מדובר על תאונה שנגרמה במהלך ביצוע פשע.

שלישית, קשה לצפות כיצד יפסוק כל שופט ושופט. ייתכן כי התיק יגיע דווקא לשופט מחמיר שיחליט להפוך אתכם לתיק בבחינת למען יראו וייראו, וכדומה.

רביעית, במקרים חריגים הפרקליטות יכולה להגיש אישום בגין גרימת סיכון לעוברי דרך. או אז, האישום הוא פלילי ולא תעבורתי, הדיון יתקיים בבית משפט השלום ולא בית משפט לתעבורה, וכמובן העונש יהיה בהתאם.

בעבר אישר בית המשפט העליון עונש של ארבע שנות מאסר בפועל בגין אישום זה.

אז מה השורה התחתונה? ובכן, במידה ושוטר מסמן לכם לעצור – אל תברחו ממנו ואל תגרמו לשוטר לצאת אחריכם למרדף. זה מסוכן לכם ולמשתמשי הדרך האחרים, וזה עלול להביא לתוצאות קשות – הן במישור הפיזי, הן במישור הכלכלי, ובמקרים מסוימים זה עלול אפילו להביא למאסר.

רכבו בזהירות וקחו אחריות על הרכיבה שלכם.

עו"ד אלירן בלוטמן הוא מומחה בדיני תעבורה.

משטרת ישראל משיקה שירות חדש לנהגים: מהיום, נהג שירצה לפנות למפנ"א (מרכז פניות נהגים ארצי), למשל כדי לברר סטטוס של דו"ח תנועה או לבקש לבטלו, וכן על-מנת לבקש דו"ח אזהרה (ללא קנס וללא נקודות – במידה וב-5 שנים האחרונות הוא לא הורשע בעבירה כזו או אחרת), יוכל לעשות זאת דרך טופס מקוון באתר משטרת ישראל. עד עכשיו הפנייה למפנ"א התבצעה האמצעות דואר ישראל, בשליחת מכתב פיזי.

מרכז פניות נהגים ארצי של משטרת ישראל מטפל כבחצי מיליון פניות בשנה. עד כה מרבית הפניות נעשו על-ידי שליחת מכתב באמצעות דואר ישראל, כאשר המענה ניתן באותו האופן, מה שהאריך את זמן הגעת הפנייה והטיפול.

במטרה לייעל את אופן הפניות והמענה לאזרחים, משטרת ישראל הכניסה בימים האחרונים שירות חדש המאפשר לתת מענה לאזרחים שפנו בפנייה מקוונת (בלבד) דרך אתר האינטרנט, ולקבל מענה באמצעות מייל ולא כפי שניתן בעבר באמצעות דואר ישראל.

חשוב לציין כי לא ניתן לקבל מענה במייל לפנייה בבקשות להישפט, והשירות של מענה בדואר ישראל יימשך כבעבר בסוגייה זו. ככלל, השירות לפניות באמצעות דואר ישראל יימשך, והעברת המענה יישלח בדואר על-ידי מפנ"א כפי שנעשה בעבר.

• לעמוד הפנייה למפנ"א – לחצו על הקישור
• שיטת מוצלאחי לביטול דו"חות תנועה

כתב: דניאל פטרי ('מיצו')

לאחרונה אנחנו נתקלים במידע רב אודות בעיות שצצות בנוגע לאמינות מצלמות המהירות האלקטרוניות – העמדות הכתומות שאנחנו רואים בצמתים ובצידי הדרך – מצלמות המהוות חלק מפרויקט א'3 של המשטרה והמשרד לביטחון פנים. אז הנה לפניכם סיכום קצר וגם כמה המלצות.

למי שלא עוקב, בבית המשפט לתעבורה בעכו מתנהל בימים אלה קרב איתנים בין צוות עורכי דין בראשותו של עו"ד תומר גונן, לבין תובעים, שוטרים, ואנשי מקצוע ממכון התקנים. במהלך מאבק משפטי זה מתבררות תוצאות שצריכות להדאיג כל אחד מאיתנו, השופכות אור על התנהלות מערכות אכיפת החוק במדינת ישראל. ואם זה מה שהן עושות בנושא 'פעוט' כמו מהירות יתר, רק השמיים הם הגבול במחשבה לאן התנהלות מסוג זה עלולה להוביל אותנו בנושאים מהותיים יותר.

במהלך המשפט שמתנהל זה חודשים רבים מתברר כי תו התקן הרשמי שהוענק למערכת מצלמות הגאטסו מתבסס על מסכת של שקרים ורמאויות שבוצעו לכאורה על ידי מכון התקנים. בדיקות שאותן היה אמור המכון לערוך למערכת כלל לא התקיימו למרות מיליוני השקלים שהוקצבו לעניין, והמומחים שטענו שהם כן התקיימו שיקרו במצח נחושה והמשיכו לשקר בבית המשפט.

גרוע מזאת – מתברר גם כי המשטרה עצמה ידעה, שתקה, ואף נקטה בפעולות מנע כדי לגרום לכך שהתובעים המשטרתיים ישקרו בבתי המשפט בכל התיקים בהם הם עוסקים בנושא זה, על מנת שמעשה זה לא יתגלה לציבור.

במהלך חקירת אחד העדים מתברר גם שהמצלמות שאמורות להיות מדויקות ועמידות בפני כל שיבוש, טעות אנוש או סטייה, כלל אינן מדויקות במאת האחוזים, ובחלק מהתסריטים שנבדקו הן מפיקות ממצאים שגויים ומוטעים. יתרה מזאת, השוטרים שבודקים ידנית את התמונות והמידע ואמורים להפיק דו"חות על סמך נתונים אלה, גם הם טועים ומפיקים לא מעט דו"חות שגויים.

אגב, חשוב לציין שבמהלך חלק מההוכחות שהובאו למשפט, התברר שגם מכמונת ה'דבורה' הנמצאת בשימוש על ניידות בעיקר באזור הצפון והדרום (אך גם במרכז על כבישים מסוימים) – התבררה כלא אמינה, וגם לה יש סטיות שיכולות להגיע לכדי עשרות קמ"ש.

עבור המשטרה מדובר בתיק קריטי והם מטילים את התותחים הכבדים ביותר שלהם למערכה. אבל מהצד השני צוות ההגנה עושה עבודה פנומנלית ומצליח לקעקע בצורה מרשימה את טענות המשטרה, להראות את מסכת השקרים והרמאויות שליוו את הפרויקט מרגע הקמתו, ותוך כדי כך יוצר בעיה מהותית למשטרה: במידה ויתברר שמצלמות הגאטסו לא נחשבות אמינות, יצטרכו במשטרה לבטל מידית את כל הדו"חות שהופקו וטרם שולמו, לעצור את כל ההליכים המשפטיים כנגד נהגים שביקשו להישפט או זומנו לבתי המשפט, וכמובן לוותר על הפרה החולבת המכונה 'פרויקט א'3' – לפחות עד שיתוקנו הליקויים, אם בכלל.

מה תוכלו לעשות במידה וקיבלתם דו"ח מהירות שהונפק ממצלמה אוטומטית?

ראשית חשוב לציין: אלו המלצות כלליות בהתאם למצב המשפטי הנוכחי של מצלמות המהירות, יש לקחת אותן בעירבון מוגבל, והן לא מהוות תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין לענייני תעבורה.

בשל המצב המשפטי של מצלמות המהירות, אפשר להמתין עד להתבהרות הדברים. לכן ראשית, אל תשלמו בשלב הזה את הדו"ח. חכו לרגע האחרון למועד החוקי האפשרי, והגישו בקשה להישפט (בדואר רשום, תוך שמירת העתק כל הנתונים, ולפני שפג המועד החוקי להגיש את הבקשה).

עקבו אחר השתלשלות המשפט הנוכחי בעכו. במקרה הטוב – עד שיגיע המועד למשפט שלכם, המשפט בעכו יסתיים. פעלו לפי תוצאותיו. אם המשפט טרם הסתיים – הגישו בקשה לביטול הדו"ח לבית המשפט, טענו כי אמינות המצלמות לא הוכחה והמשיכו לחכות לתוצאות המשפט בעכו. כפי שזה נראה כרגע, במקרה הגרוע תצטרכו לשלם את הדו"ח המקורי.

חשוב לציין שבמידה ותבחרו לשלם כעת את הדו"ח, גם אם יתברר בהמשך שאמינות המצלמות מוטלת בספק – התשלום שלכם הוא הודאה בביצוע העבירה ולכן לא תקבלו את כספכם חזרה ונקודות ייזקפו לחובתכם ברישיון הנהיגה.

אין בכל הכתוב לעיל משום לעודד נהיגה או רכיבה בניגוד לחוק. סעו במהירות המותרת, לפי חוקי התנועה ומצב הכביש באותו רגע נתון.

* הכותב מפעיל את האתר 'מיצו בדרכים', שבין היתר עוסק בהרחבה בפרויקט א'3 וממפה את כל מצלמות המהירות בישראל.

• שקרים, שקרים ועוד שקרים – המשטרה מסתבכת עם מצלמות המהירות
• שיטת מוצלאחי לביטול דו"חות תנועה

רוכבים על מדרכות? אתם על הכוונת של משטרת ישראל.

אגף התנועה פרסם אתמול (ב') הנחיה לשוטרי התנועה להגביר את האכיפה על רכיבת אופנועים וקטנועים על מדרכות, זאת בשל הסכנה להולכי הרגל.

במסגרת ההנחיה התבקשו השוטרים להגביר את האכיפה על עבירת תנועה זו, וכן לרשום דו"חות מסוג הזמנה לדין על 'נהיגה בקלות ראש' – בניגוד לתקנה 62(2) לפקודה – סמל סעיף 2011, ולפרט בסעיף האישום ובנסיבות העבירה את הסיכון שנגרם להולכי רגל.

נציין שהרשעה בסעיף נהיגה בקלות ראש כוללת עונש מינימלי של 3 חודשי שלילת רישיון וכן 6 נקודות חובה.

חציית מדרכה לצורך כניסה לחניה או יציאה ממנה מותרת, בתנאי שמקפידים על זהירות ונותנים זכות קדימה להולכי הרגל.

זה המקום להמליץ, בלי קשר להגברת האכיפה של משטרת ישראל, להימנע לחלוטין מרכיבה על מדרכות ולהשאיר אותן להולכי רגל. זה גם המקום לקרוא למשטרת התנועה להגביר את האכיפה על רוכבי אופניים חשמליים הנוסעים על מדרכות באופן פרוע.

• שיטת מוצלאחי לביטול דו"חות תנועה

*עדכון, ינואר 2021: מעתה ניתן לבקש להישפט עד 90 יום מקבלת הדו"ח המקורי בלבד. בהודעת התשלום השנייה, שתתקבל אחרי הבקשה לביטול הדו"ח, אין אפשרות לבקש להישפט. לכן יש לשלוח בקשה להישפט עד 90 יום מקבלת הדו"ח המקורי – גם אם טרם קיבלתם תשובה ממרכז פניות הנהגים על ביטול הדו"ח. 

*  *  *  *  *

לפני כמעט 20 שנה התפרסם במגזין 'מוטו' מאמר של אנונימי המכנה את עצמו 'ד"ר פאקי מוצלאחי – רופא רפורטים', שבו הוסבר בפירוט כיצד ניתן לבטל, או לפחות לעכב, דו"חות תנועה – על-ידי שימוש בחולשות של מערכות האכיפה והמשפט. כיום, כמעט 20 שנים אחרי אותו מאמר אייקוני, השיטה הזו נכונה מתמיד, וזאת בשל העומס הרב שיש על מערכת המשפט.

אנו מביאים כאן – בהסכמת הכותב המקורי – עו"ד עוזי בר, את השיטה, כשהיא ערוכה ומתאימה לזמננו.

נדגיש כי אין למערכת פול גז ו/או לכותב המאמר כל אחריות על השיטה. מי שבוחר להשתמש בשיטה עושה זאת על אחריותו הבלעדית, ובכל מקרה חשוב לדעת שהשיטה תמיד עובדת – גם אם זה רק בעיכוב הדו"ח, וכפועל יוצא עיכוב הנקודות וקיצור משך חייהן. כך או כך, יש צורך בסבלנות, בזמן ובדיוק כדי להגיע לתוצאות.

נדגיש גם כי איננו מעודדים נסיעה בלתי חוקית. יש לרכב תמיד במסגרת החוק ותקנות התעבורה, וכן בזהירות יתרה.

מאמר זה אינו מחליף ייעוץ מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום התעבורה.

*     *     *     *     * 

'שיטת מוצלאחי' מתייחסת לדו"חות מסוג ברירת משפט ('ברירת קנס'), ובעיקר לאלה שבנוסף לקנס נצברות עליהם נקודות, כלומר רוב עבירות הנהיגה. לא מדובר כאן על כתבי אישום שקובעים מידית תאריך משפט – אלה יטופלו במסגרת אחרת והאפשרויות להתגונן נגדם מוגבלות. במאמר זה מסביר ד"ר מוצלאחי כיצד הופכים את דו"ח התנועה שנרשם לרוכב לבומרנג שחוזר אל המערכת. צריך ריכוז וסבלנות כדי להבין, אך הדבר אינו כה מסובך. מתחילים.

שלב ראשון – המפגש עם השוטר

עוצר אותך שוטר, מבקש רישיונות, מסביר שעברת עבירה ורושם את הדו"ח. בשלב זה לא לבקש סליחות או להתנצל בשום פנים ואופן! זוהי הודאה באשמה וכל מילה נרשמת בסעיף 'דברי הנהג'! אם בכל זאת תבחרו יותר מאוחר להגיע למשפט, כל האמירות האלה תשמשנה נגדכם כנשק בידי התביעה. מה כן לעשות? אפשר לנסות לדבר על ליבו של שוטר שיוותר אך לא יותר מכך. בכל מקרה אין לצעוק, לדבר לא יפה או לקלל את השוטר! הוא עושה את תפקידו ואתם את תפקידכם. היו מנומסים ואדיבים וזכרו שלפניכם עוד דרך ארוכה.

עניין חשוב ביותר: בתחילת רישום הדו"ח יש לבקש מהשוטר שיכתוב את דבריכם בסעיף 'דברי הנהג'. כשהשוטר מגיע לסעיף הזה ורושם את דבריכם, יש לפרט את השתלשלות האירועים מהזווית שלכם. אל תתביישו למלא את כל הסעיף ולרדת לפרטי פרטים, במיוחד אם אתם בטוחים שלא ביצעתם עבירה. כל פרט שהשוטר יכתוב מפיכם עשוי לשמש לזכותכם בבית המשפט, שכן לדברים שנאמרים בשטח, בעת רישום הדו"ח, יש משקל גדול יותר בבית המשפט. יחד עם זאת, אם אינכם יודעים מה לומר, עדיף שלא תגידו דבר פרט ל"לא ביצעתי את העבירה" על מנת שלא לתת כלי בידי התביעה – שעלול לבוא נגדכם בזמן המשפט. בכל מקרה חשוב לשים לב שהשוטר לא כותב באופן אוטומטי דברים שלא אמרתם ושעלולים להפליל אתכם בבית המשפט ("מצטער", "לא שמתי לב" וכו'). לסיום הכתיבו לשוטר "לא כתבת את כל מה שאמרתי". גם לזה עשויה להיות משמעות גדולה במידה ותגיעו לבית המשפט ותעמדו מול שופט ומול השוטר.

אפשר לחתום על דו"ח ואפשר שלא. זה בסך הכל אישור על קבלתו‎. אנחנו ממליצים שכן לחתום במידה והשוטר מילא את הדו"ח לפי הנהלים וכתב את כל דבריכם.

שלב שני – בדיקת הדו"ח

טעות ברישום, למשל מספר רכב שגוי, פרטי נהג שגויים או כתובת שגויה של מקום ביצוע העבירה – עשויה להביא לביטולו המידי. בדקו את הדו"ח בשבע עיניים, לפרטי פרטים, ובמידה ומצאתם טעות – שלחו בקשה לביטול הדו"ח למפנ"א (מרכז פניות נהגים ארצי), לפי הפרטים הרשומים בחלקו האחורי של דו"ח התנועה.

כאן חשוב לציין שכל משלוח מכתב כזה או אחר – חובה לבצע בדואר רשום ולשמור את אישור השליחה בתיקייה המסודרת של הדו"ח. אם תהיו מסודרים – יהיה לכם קל יותר.

שלב שלישי – מתחילים לעבוד לפי השיטה

בדו"ח מופיע בפירוש כי תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה. כלומר לא שילמתם – אין רישום בגיליון ההרשעות ולא נרשמות נקודות‎. חשוב לדעת כי הנקודות נרשמות רק בתאריך ההרשעה (או תשלום הקנס‎) ותוקפן הוא שנתיים מיום ביצוע העבירה. לפיכך, לא שילמתם את הדו"ח‎ – בזבזתם חלק ניכר מ'משך חיי הנקודות'. כמובן שאי אפשר לשכוח מהדו"ח מפני שרישיון הנהיגה שלכם יעוכב. עוברים לשלב הבא.

שלב רביעי – בקשה לביטול הדו"ח

החוק מאפשר להגיש בקשה לביטול בתוך 30 יום מקבלתו על ידי השוטר או קבלת דו"ח מצלמה בדואר. יש לכתוב מכתב שבו אתם כותבים בפשטות "נא לבטל את הדו"ח", ולשלוח בדואר רשום למפנ"א, לפי הפרטים הכתובים על חלקו האחורי של הדו"ח. במידה והדו"ח אכן לא מוצדק ואתם בטוחים שלא עברתם עבירה, רשמו את השתלשלות העניינים המלאה במכתב. חשוב לשמור את אישור הדואר הרשום והעתק המכתב. עכשיו מחכים. בין חודש לשלושה חודשים ממועד משלוח המכתב, תקבלו תשובה מהמשטרה בזו הלשון:

1. התובע דחה את בקשתך לביטול.

2‎. הינך מתבקש לנהוג בדו"ח ככתוב בו (הכוונה – אם טרם חלפו 90 יום, יש לשלם את הקנס המקורי לפני שיחול כפל קנס).

אם חלפו 90 הימים לתשלום הקנס המקורי – תקבל בקרוב הודעה לתשלום כפל קנס, ובהודעה זו תוכל לבקש להישפט‎ – ובתנאי שתודיע על כך תוך 30 יום מקבלת ההודעה.

מה אומר ד"ר מוצלאחי‎? חכו! קודם כל יש אפשרות שהמחשבים של המשטרה יאבדו אתכם.

אם לא‎ – תוך חודש עד 3 חודשים תקבלו הודעת כפל קנס עם ספח בקשה להישפט‎. בינתיים לא משלמים, אין נקודות, אין קורסים, אין הרשעה, אין עיכוב חידוש רישיון‎.

ממתינים 30 יום כאמור בהודעת המשטרה, או מספר ימים קודם (יום אחד ליתר ביטחון‎), ושולחים את ספח הבקשה להישפט בדואר רשום, תוך שמירת צילום של הספח והקבלה על הרשום. עכשיו מחכים שוב‎.

שלב חמישי – ממתינים

ההמתנה לקבלת תאריך משפט יכולה להימשך מספר חודשים‎ – תלוי בלחץ על בתי המשפט לתעבורה באותו אזור, בפגרות בתי המשפט ובכמות הבקשות להישפט המצטברות בלשכת התביעות המרחבית במשטרה. במצב זה, אם הגיע מועד חידוש רישיון הנהיגה, אין עיכוב של החידוש בגלל אי תשלום הדו"ח הנדון. הדו"ח הזה‎ הוא בינתיים במצב של בירור ביניכם לבין המשטרה, ומשרד הרישוי טרם שמע עליו‎. כידוע‎, רישיון הנהיגה מתחדש (נכון להיום) אחת ל-10 שנים.

קיבלתם את הרישיון? יש עכשיו עוד כמה שנים טובות למשחקים עם המערכת‎.

נקודה סופר-חשובה: אם עברה למעלה משנה מאז ביקשתם להישפט ועד שקיבלתם הודעה על תאריך המשפט (וזה קורה הרבה!) – המשטרה אינה רשאית להגיש את הדו"ח‎ לבית המשפט, ולמעשה הוא מיועד לביטול סופי (תקנה 230 לתקנות סדר דין פלילי). כדי לערוך בכל זאת את המשפט, חייבת המשטרה לבקש אישור מיוחד ומנומק מבתי המשפט‎, וזכותכם להתנגד לבקשה הזו בפני בית המשפט. בפועל, התובע המשטרתי אינו טורח להתאמץ בעניין זה.

איך מבקשים ביטול במקרה כזה? פשוט מאוד: פונים לתובע ביום שנקבע לדיון או מספר ימים לפני כן, ומבקשים שהדו"ח יבוטל מהסיבה הנ"ל‎. לידיעתכם: רק מסיבה זו המשטרה מבטלת מאות דו"חות שנה‎!

שלב שישי – יש משפט

כדי להביא בחשבון את האפשרות הפחות טובה, נצא בהנחה שההודעה על תאריך המשפט הגיעה אליכם תוך פחות משנה מאז שביקשתם להישפט‎. הדיון בבית המשפט יתקיים בדרך כלל 3-4 חודשים נוספים ממועד קבלת ההודעה על תאריך המשפט‎. זה הזמן לעצור לרגע ולעשות חשבון כמה זמן בערך עיכבנו את הדו"ח:

• 1 חודש (30 יום) עד שליחת הבקשה לביטול
• 1-3 חודשים נוספים לקבלת התשובה על דחיית הבקשה
• 2-3 חדשים נוספים לקבלת הודעה על כפל קנס ואפשרות להישפט
• 1 חודש נוסף למשלוח הבקשה לקביעת תאריך משפט
• 3-12 חודשים לקבלת תאריך משפט
• 3-6 חודשים למועד המשפט מאז קבלת ההודעה עליו

סך הכל עד המשפט עצמו – 11-26 חודשים.

בממוצע, כל תהליך הזה אורך כ-15 חודשים, כלומר כשנה ורבע.

בינתיים: לא משלמים, אין נקודות, אין הרשעה ואין עיכוב חידוש רישיון‎.

חשוב לדעת! כל ההתכתבויות והטרטורים האלה מגבירים בצורה משמעותיות את הסיכויים שהדו"ח הזה 'יתפספס' למשטרה ושהתיק יאבד, או שתיפול טעות באחת ההקלדות שתגרום לו להיעלם. ככל שירבה מספרם של המשתמשים בשיטה, כן ילך ויגבר הסיכוי לאבדן דו"חות רבים יותר‎.

שלב שביעי – למרות הכל, הגענו למשפט

מה עכשיו? שתי אפשרויות עומדות בפנינו.

האפשרות הראשונה: לא להודות באשמה. ייקבע תור להוכחות, כאשר יהיה על התביעה להביא את השוטר שהגיש את הדו"ח שיעיד על הנסיבות של העבירה. זכותכם לחקור אותו. ד"ר מוצלחי סבור שזה צעד מסוכן והימור גדול. אם השופט לא יקבל את גרסתכם, תחטפו ממנו עונש רציני בצורת קנס גבוה ומי יודע מה עוד, כעונש על בזבוז הזמן של המשטרה ושל בית המשפט .

על כן ממליץ ד"ר מוצלאחי לבחור באפשרות השנייה: ביום המשפט, או ימים מספר לפני כן, לדבר עם התובע בזו הלשון‎: "ביום‎… יש משפט. אמנם אני לא אשם, אבל אין לי זמן לכל בלבולי המוח האלה. אני מוכן להודות תמורת הקנס המקורי. מקובל? סגרנו?".

אז רגע, הקנס למעשה הכפיל ושילש את עצמו, ואתם ברוב חוצפתכם מציעים לתובע קנס מקורי?! ובכן, כן גדול! דעו שברוב המכריע של המקרים התובע יסכים. לא אכפת לו מפני שזה לא עניין אישי שלו. מה שמעניין את התובע זה לגמור את התיק ולא למשוך אותו. אף אחד לא בודק אותו בכמה סוכמה ה'עסקה‎'. העומס על התביעה הוא עצום, ומבחינתם זה פשוט עסק בקבלנות בו צריך להספיק לגמור כמה שיותר עבודה בכמה שפחות זמן כדי להתגבר על כמויות התיקים הנערמות מדי יום. אז לא להתבייש, להציע ו'לסגור' על הקנס המקורי. זה עובד. יותר מזה – אפשר גם 'להתמקח', ולסגור על עסקה שבה התובע ישנה את סעיף האישום למשהו 'קל' יותר, ללא נקודות, תמורת הודאה שלכם. הרבה פעמים גם זה עובד.

ישנה אפשרות נוספת: בדיון הראשון לא להודות, ואז קובעים תור להוכחות. קורה פעמים רבות שלמשטרה יש בעיה להביא את השוטר לעדות (אולי הוא פרש או עזב את המשטרה, אולי הוא במרחב אחר‎, אולי הוא חולה, או אולי לא יכול להגיע מסיבה מבצעית או מכל סיבה אחרת שלא תהיה), ואז המשטרה מיוזמתה תדחה את הדין להוכחות ותשלח לכם הודעה על כך. ואז שוב מחכים ומחכים, ובינתיים אתם מסודרים בלי הרשעה. במקרה היותר גרוע‎, השוטר יגיע לדיון. גם אז, ועדיין לא מאוחר, אפשר להציע לתובע את אפשרות ב‎'. דהיינו, לסגור עם התובע על קנס מקורי בטרם כניסתכם לאולם המשפט. מקסימום הוא ישלח את העד / השוטר הביתה, וגם השוטר יהיה שבע רצון מכך וימהר להסתלק לענייניו‎.

חשוב לדעת: לפני כמה שנים עודכנו התקנות כך שנהג שצבר 22 נקודות ויותר במשך תקופה של שנתיים – הנקודות לא תימחקנה אחרי שנתיים, אלא תוקפן יוארך ל-4 שנים.

עוד חשוב לדעת: זכותו של כל נאשם העומד למשפט לעיין בחומר התביעה, בין אם ביחידת התנועה שבה ניתן הדו"ח ובין אם באתר האינטרנט של המשטרה. הגעתם למשפט? הגיעו מוכנים ובדקו את חומר התביעה מבעוד מועד.

 

ועכשיו סיכום: מאזן רווח והפסד

חטפנו דו"ח, היינו תלמידים טובים וממושמעים של ד"ר מוצלאחי – מה הרווחנו?

• דחייה של שנה עד שנתיים ויותר ברישום הדו"ח בהרשעות.
• דחייה של שנה עד שנתיים ויותר בתשלום הקנס המקורי.
• נקודות לא נרשמו לנו, ואם חלפו שנתיים עד ההרשעה – הנקודות כבר לא תירשמנה, ולכן אולי חסכנו קורס נהיגה מונעת, אולי חסכנו שלילה וכו'.
• סיכוי גבוה לאובדן הדו"ח, ואם אכן זה קרה (וזה קורה הרבה!) אזי הרווח הוא 100%, עד תום המשפט, אם היה בכלל משפט.
• לא עיכבו לנו את חידוש רישיון הנהיגה.

מה ההפסד? אין הפסד! ניצלנו את חולשות המערכת לטובתנו בצורה חוקית לחלוטין.

מהי ההשקעה?

• קצת שכל והגיון בריא.
• להיות מסודר עם התאריכים של משלוח כל ההודעות (חשוב מאוד! פספוס בתאריכי משלוח ההודעות יכול להפיל את כל העסק!).
• לשמור בקלסר מסודר את כל הניירת שמקבלים ושולחים.

מסר חשוב נוסף של ד"ר מוצאלחי:

מספיק עוד 1% של משתמשי שיטת מוצלחי מבין מקבלי הדו"חות, כדי שהמערכת תקרוס: אין מספיק קלדניות, אין מספיק שופטים ואין מספיק שעות בתי משפט כדי לטפל בכל כך הרבה דו"חות תנועה!

אם מספרם של משתמשי השיטה יגדל ב-2, 3 או 4% – זוהי קטסטרופה אמיתית למשטרה. כל דו"ח שהשוטרים בשטח ירשמו לנהגים‎ – יגביר את העומס. לגמרי גול עצמי, או בומרנג כמו שקראנו לזה בתחילת המאמר.

כשהמשטרה תרגיש את תוצאות השיטה, אין ספק שהיא תצטרך התארגנות מחדש לעניין הזה, כולל שינוי בתקנות התעבורה. אולם עד אז במצב הקיים – השיטה מנצחת‎!

*עדכון, ינואר 2021: מעתה ניתן לבקש להישפט עד 90 יום מקבלת הדו"ח המקורי בלבד. בהודעת התשלום השנייה, שתתקבל אחרי הבקשה לביטול הדו"ח, אין אפשרות לבקש להישפט. לכן יש לשלוח בקשה להישפט עד 90 יום מקבלת הדו"ח המקורי – גם אם טרם קיבלתם תשובה ממרכז פניות הנהגים על ביטול הדו"ח.