ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אופנועי ק.ט.מ לישראל, מודיעה על הרחבת אחריות היצרן ל־4 שנים על דגמי הכביש של ק.ט.מ, החל מ־2025.
לפני שנתיים הודענו כי כחלק מתכנית עולמית של ק.ט.מ, כל דגמי המותג משנת 2024 שמצוידים במנוע ה־LC8c (בנפחים 790, 890 ו־990 סמ"ק) ובמנוע ה־LC8 בנפחים הגדולים (1290 ו־1390) ייהנו מהארכת תקופת האחריות, כאשר דגמי ה־LC8c קיבלו אחריות של 4 שנים ודגמי ה־LC8 שלוש שנות אחריות במקום שנתיים שהיו עד אז.
כעת מודיעים בק.ט.מ כי על כל דגמי הכביש של המותג, כולל האדוונצ'רים, מנפח 390 סמ"ק ומעלה – למעט אופנועי השטח (אנדורו ומוטוקרוס), וכן אופנועי המסלול ברישוי אפור – תורחב האחריות לארבע שנים מלאות. דגמי ה־1290 משנת הדגם 2024 נשארים עם אחריות של שלוש שנים.
בכדי לממש את אחריות זו על רוכשי האופנועים לשמור על רצף טיפולים במוסכי הרשת בלבד ולבצע טיפולים במרווח שאינו עולה על 12 חודשים או לפי המרחק, בהתאם לרשום בתעודת האחריות – המוקדם מביניהם. לקוחות אשר יבחרו שלא לטפל במוסכי הרשת המורשים יקבלו את האחריות הקיימת בהתאם לדגם האופנוע – ללא ההרחבה.
גם בהוסקוורנה העולמית יצאו בהודעה זהה על דגמיהם המקבילים. אנחנו מעריכים כי בעופר־אבניר, היבואנים המקומיים, ייצאו בהודעה מסודרת בימים הקרובים.
שורה תחתונה: ק.ט.מ נמצאים בפינה ונדרשים לספק אופנוע שיחזיר את האמון של כולם; ה־RC R הוא בדיוק זה עם יכולות גבוהות גם על כביש ציבורי וגם על מסלול המרוצים, בלי להתפשר על אף אחד מהתחומים
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 947 סמ"ק, 128 כ"ס ב־9,500 סל"ד, 10.5 קג"מ ב־6,750 סל"ד, יחס דחיסה 13.5:1, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, קירור נוזל, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת פלדת כרומולי עם מנוע גורם נושא עומס, מזלג טלסקופי הפוך WP APEX בקוטר 48 מ"מ כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, מהלך 147 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד WP APEX עם כיוונים מלאים, מהלך 134 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים ברמבו HyPure, דיסק אחורי 240 מ"מ, מערכת ABS להטיה בוש M9.1, בסיס גלגלים 1,481 מ"מ, גובה מושב 845 מ"מ, מיכל דלק 15.7 ל', משקל מלא 195 ק"ג (184 ק"ג ללא דלק), צמיגים מישלין פאוור קאפ 2 במידות 180/55ZR17, 120/70ZR17
ה־990 RC R הוא אופנוע הספורט החדש של ק.ט.מ, שהוצג למרות כל הבלגן הפנימי בחברה, והוא מיועד לכביש ולמסלול. ממש בימים האלה הוא הגיע לישראל, ועד שנתארגן על מבחן מקומי היה לנו חשוב מה חברנו 'Adam Child ‘Chad חושב עליו, אחרי שבחן אותו על הכבישים והמסלולים של דרום ספרד.
בק.ט.מ תמיד דיברו, חשבו ורצו לקחת את ה־RC 8C – אופנוע המרוץ המיועד למסלול בלבד, אינו מגיע עם תקינת כביש, ומיוצר במהדורה מוגבלת בכל שנה – ולהרכיב עליו מראות ופנסים. אז מה שיש לנו כאן היום לא לא בא בהפתעה, ואף הוצג כאבטיפוס אפוי לגמרי בשנת 2024 עם יעד לשנה הקודמת. המצב הכלכלי הקשה בחברה האוסטרית דחה את ההצגה בשנה, כשהתנאים בק.ט.מ הבשילו לחשיפת אופנוע ספורט חדש, שמתמקם בקצה הימני של חבורה הכוללת את הימאהה R9, את הדוקאטי פניגאלה V2, ואפילו במידה מסוימת את ההונדה CBR600RR.
בק.ט.מ נדרשו להרשים את כולם, להחזיר את אמון הלקוחות ולהצליח על ההתחלה, ולפי דף הנתונים – הם שם. הפלטפורמה היא מנוע הטווין המקבילי בנפח 947 סמ"ק של ה־990 דיוק, שמפיק כאן 128 כ"ס ב־9,500 סל"ד – 5 כ"ס יותר מאשר בגרסת הנייקד המקורית. המומנט המקסימלי עומד על 10.5 קג"מ ב־6,750 סל"ד. מבין כל החבורה המוזכרת למעלה, זהו האופנוע החזק ביותר, אבל עם משקל ללא דלק של 184 ק"ג הוא כבד יותר מהדוקאטי לדוגמה.
החזרה של ק.ט.מ לעולם הכביש הספורטיבי מאז ה־RC8R
גם השלדה מבוססת על זו של הדיוק, אולם כאן בוצעו שינויים רבים כך בשביל להתאים לקונספט של אופנוע מסלול. דוגמה אחת לכך היא הטענה שחלוקת המשקל היא כזו שתשים משקל רב יותר על הפרונט לטובת מהירות פנייה – עם העדפה של 52.5% מהמשקל מלפנים ו־47.5% לאחור. עוד דוגמה לכך היא גיאומטריית היגוי שונה ובסיס גלגלים ארוך ב־5 מ"מ. הבולמים כמובן של חברת הבית WP – מזלג הפוך עבה יותר בקוטר 48 מ"מ מתכוונן באופן מלא. הבלמים ושאר המכלולים המכאניים מוכווני ביצועים עם בלמי ברמבו – כאן עם קליפרים איכותיים של HyPure ודיסקים בקוטר 320 מ"מ מלפנים, חישוקי 17″ מאלומיניום, וצמיגי מישלין פאוור קאפ 2 במידות 120/70 מלפנים ו־180/55 מאחור – כמו בדיוק.
כאופנוע המיועד למסלול בק.ט.מ שמו דגש על הארגונומיה ועל חיבור הרוכב למכונה ב־6 נקודות, ומאפשרים למקם את הרגליות במספר מצבים וכמובן את הידיות. בנוסף, ה־990 RC R מיועד להיות אווירודינמי במיוחד, ותכנון מעטפת הפיירינג בוצע במנהרת רוח כדי להוריד מקדם גרר, כשיש כמובן גם כנפונים אופנתיים שבולטים למרחוק.
כל הגדג'טים האלקטרוניים נוכחים כאן עם מסך TFT טאץ' אופקי בגודל "8.8, כולל שקע טעינה USC-C, עם התצוגה החדשה והמודרנית יותר ועם בית מתגים חדש. יש 4 מצבי רכיבה – ספורט, כביש, גשם ואישי, כשלושה נוספים מתווספים כאופציה בתשלום (מסלול ועוד שני אישיים; לארץ מגיעים כלולים במחיר) – בהם ניתן לכוון את התערבות בקרת האחיזה, בקרת הווילי, בקרת הבלימה ובקרת הזינוק. פרט לכך יש קוויקשיפטר ופנסי LED היקפיים.
מכונת כביש מעולה
אני מאוד אוהב את המראה של הנשק החדש, כשבק.ט.מ מאוד רצו להדמות ל־RC16 מעולמות ה־MotoGP. הכנפונים נועדו לשואו, אבל גם לספק עוד 13 ק"ג של כוח הצמדה על הגלגל הקדמי במהירות של 239 קמ"ש. הכתומים העמיסו עליו את כל הטופ שהיו יכולים, עם המסך המיוחד, מערכת הבלמים המתקדמת ומערכת בולמים איכותית. בואו נראה איך הוא מתמודד עם כבישי דרום ספרד המפותלים, בשביל להבין קודם כל אם אפשר לרכוב עליו לעבודה.
קודם כל צריך לעלות עליו ולהניף את הרגל מעל למושב המורכב התיאורטי והאמיץ. כשמצליחים בתרגיל הגמישות הזה מגלים מושב יחסית רחב ונוח. הכידון רחב והמשקף גבוה יחסית. הרגליות המתכווננות הותאמו כמובן לעבודת כביש, שפחות מקפלת את הרוכב, במצבם הקדמי והנמוך ביותר. המסך החדש קריא לגמרי ומגניב מאוד. קצת קשה לתפעול עם כפפות עבות, אבל לא צריך כשיש את הג'ויסטיק לתפעול, החדש גם הוא, בצד השמאלי של הכידון. זה משתלט גם על כל מצבי הרכיבה השונים, כשבק.ט.מ אפשרו לשמור את כל השגעונות של הרוכב גם לאחר כיבוי הסוויץ'. זאת אומרת שאם ניתקתם את בקרת הווילי ובקרת האחיזה במוטורסיטי, תקבלו בדיוק את אותו הסט־אפ ברכיבה לעבודה ביום שלמחרת.
הרושם מהמנוע ביציאה מהמסלול בסביליה לכיוון ההרים המקיפים היא שהמנוע מאוד חלק ומתורבת, עם קוויקשיפטר מדויק. הבולמים גם סיפקו כיוונון רך יחסית ונוח לאופנוע ספורט עם צליל נחמד מהאגזוז. זווית ההיגוי כצפוי קצת מאתגרת, אבל בסך הכל קל להתנייד איתו במהירויות עיר. כיאה להשקת אופנוע ספורט, יצאנו מהר מאוד אל ההרים הפנויים. תנוחת הרכיבה נוחה מאוד – בטח יחסית לאופנועי ה־600 סמ"ק היפניים – וגם במצב זקוף מיגון הרוח עושה את העבודה. כמו כל אופנוע ספורטיבי – אפשר לזרוק את המראות לפח.
לצד נשק מסלול
בכביש
למנוע יש הרבה כוח, אבל בהרים אפשר לרכוב על המומנט הרחב שמגיע בסל"ד נמוך יחסית, וזו הגדולה שלו על הכביש הציבורי. הבולמים לא רכים, אבל כשהקצב מתחיל להתחמם הם מגיבים בדיוק כמו שציפינו ושידרו את כל נפלאות הכביש היישר אל הרוכב. יש המון מידע שמתקבל מהם, וכל זה על כביש ציבורי ולא מסלול איכותי. זה מחדד את יכולות היום־יום של הק.ט.מ ומעט מרגיע את התחושה הראשונית – שמדובר על אופנוע למסלול בלבד. יש המון ביטחון בלזרוק את האופנוע מפנייה לפנייה ולגרור את הברך על הכביש הציבורי. ההיגוי מאוד מדויק ובכלל לא עצבני או חד מדי. הבלמים מכוילים מושלם לכביש, ולא אגרסיביים מדי.
ככל שהקילומטרים עברו למדתי את הכיול המועדף עלי מבחינת האלקטרוניקה, כזה שנותן יותר ווילי ויותר החלקה בגלגל האחורי, אבל עדיין שומר עליי במקרה הצורך. ה־RC R לא עליז על הכביש כמו ה־990 דיוק לדוגמה, בטח בגלל המשקל הנוסף ובסיס הגלגלים המעט ארוך יותר. גם קטע ארוך על כביש גלי ושבור לא הסתיימו באסון, למרות הקצב. בשלב הזה התחלתי לחשוב שלאור כל הרשמים ביום הזה, אולי הפשרה תהיה דווקא במסלול ולא הפוך כמו שחשבנו מלכתחילה.
במסלול
יום המסלול כלל 6 סשנים של 30 דקות, ולצורך כך קיבלנו את ה־RC R בלי מראות, בלי מחרשה ועם צמיגי סליקס, ששרדו יום שלם. הזמן הארוך על המסלול אפשר להתחיל בנחת עם סט־אפ כבישי יחסית במנוע ובבולמים, כשהמסקנה נשארה זהה – קל מאוד לשלוט עליו ולרכוב מהר. מנוע הטווין הזה מופלא ומאשר גם על המסלול לרכוב בהילוך גבוה יותר ממה שתכננת ולהשתמש בכל אחד מהקג"מ. נכון שאין פה את הבאז, הרעש, הדרמה וההתרגשות כמו ממנוע ארבעה צילינדרים רוחבי של 600 יפני קרבי, אבל יש פה יותר מהירות בשורה התחתונה.
בכל סשן שיניתי את הסט־אפ של הבולמים לאגרסיבי יותר והפחתתי את ההתערבות של הבקרות השונות. כן השארתי את הרגליות במצב הכביש שלהם, שהתברר כנוח ביותר עבורי ולא גירד ולו פעם אחת את האספלט. כל שינוי שכזה חידד עוד יותר את ההתנהגות של ה־RC R וסיפק הרבה הנאה. הוא לא חד כמו הפניגאלה V2 S, שהושק באותו מסלול בדיוק, ובהתאם לכך הוא יכול להיות כלי מסלול נפלא לרוכבים חדשים יחסית.
הבלמים האלו ממש מדהימים. לאורך כל היום הם לא התעייפו אף לא פעם אחת, ולמרות שהיו יכולים להיות אולי טיפה יותר אגרסיביים, הם סיפקו את כל מה שרציתי מהם. ה־ABS היה במצב סופרמוטו +, מה שביטל את ההתערבות שלו במצב הטיה, אבל למען האמת לא הרגשנו את ההתערבות שלהם לאורך היום, עדות לבשלות של המערכת. אם נהיה ביקורתיים רגע, אז נשמח לבקרת בלימת מנוע, שכן בקטעים מסוימים היינו שמחים להשתמש במנוע ולא בבלמים. לרגעים זה הרגיש כמו מנוע שתי פעימות. בכביש זה פחות הציק, אבל על המסלול זה יכול להיות שימושי. אגב, עם מערכת פליטה מלאה למסלול (ראו בקטלוג האופציות) כן ניתן לשלוט בזה.
כשהקצב ממש עלה אז גם צצו הפשרות שבק.ט.מ עשו לטובת הכביש. כי ב־100% רכיבה הבולמים התחילו להרגיש מעט לא במקום והתחושה מהחלק הקדמי גרמה להוריד במעט את הקצב, בטח לעומת התחושה מהבולם והצמיג האחורי. אבל פה מדובר על קצב פסיכי לחלוטין, שפחות נועד לאופנוע עם רישוי כביש. הייתי שמח להרגיש אותו עם הצמיגים המקוריים, אבל בטח רוב מי שיעלה איתו על המסלול וירכב בקצב הזה יחליף לצמיגים מתאימים.
סיכום
בק.ט.מ היו צריכים להציג משהו באמת מיוחד בשביל להחזיר את אמון ואהבת קהל הרוכבים, בטח אחרי התקופה הקשה במפעל. לבנות אופנוע שיכול להיות מעולה גם בכביש וגם על מסלול זה תהליך מורכב ולא מובן מאליו, ופה נראה שהאוסטרים הצליחו בדיוק בזה.
הוא נראה דרמטי ומעולה, עם מראה היישר מצמרת עולם המרוצים. ולמרות זאת הוא מאוד פרקטי, שימושי ואפילו נוח על כבישי היום־יום. הצג מעולה והממשק עם שאר המערכות מאוד אינטואיטיבי ונוח. המנוע והמכלולים מספקים חיים קלים על הכביש ויכולים לרגש בהינף מצערת. כבר קיטרנו על המראות ועל היעדר בלימת המנוע, אבל זה זניח לעומת מה שכן מקבלים.
על המסלול הוא מרשים באותה המידה. נוח וקל מאוד לרכיבה מהירה, כשכל המערכות מספקות בדיוק את מה שהן נדרשות. הבלמים מעולים, לא פחות. יש הרבה פידבק מהשלדה, ובצד הביקורת נעיר שוב על היעדר השימוש בבלימת מנוע, ועל החלק הקדמי שטוב מאוד, אבל לא מעולה. גם מנוע הטווין המקבילי – מעולה ככל שיהיה – לא מרגש כמו V2 או ארבע בשורה. בק.ט.מ לא התפשרו על היכולות בכביש בשביל המסלול, ולא על יכולות המסלול בשביל הכביש. הם יצרו כלי מאוזן שיודע להיות מעולה בשתי השדות. עבודה בהחלט יפה של האוסטרים.
המחיר בישראל צפוי להיות סביב 130 אלף ש"ח, שזה באזור של הדוקאטי V2 (גרסת ה־S יקרה יותר), וכמובן שיקר יותר מהימאהה R9 וההונדה CBR600RR. האחריות צפויה להיות על 4 שנים עם טיפולים כל 7,500 ק"מ. נחכה לרכוב עליו על הכבישים והמסלולים שלנו בכדי להבין ממה צ'אד התלהב כל כך.
המשבר במספרים: בשנת 2023, שנת השיא במכירות של קבוצת ק.ט.מ, נמכרו 381,555 אופנועים; בשנת 2024 נמסרו למפיצים (לא בהכרח נמכרו בפועל ללקוחות) 292,497 אופנועים; ואילו שנת 2025 מסתיימת עם 209,704 אופנועים שנמסרו בסך הכל, משלושת המותגים.
המשבר ידוע, מוכר ונכתב עליו רבות. רק לאחרונה הושלמה ההשתלטות של קונצרן בג'אג' על ק.ט.מ, כשהחברה ההודית רוכשת את מלוא המניות והופכת לבעלים היחיד של ק.ט.מ, ומותגיה. המשמעות: ק.ט.מ הופכת להיות בבעלות הודית מלאה ומנסה לצאת מהמשבר.
השנתיים האחרונות היו הקשות ביותר בהיסטוריה של מותג האם ק.ט.מ, או יותר נכון פירר מוביליטי, החברה המחזיקה את המותגים ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס ו־WP. שנתיים שהסתכמו בחובות עתק, צמצום אלפי משרות, צמצום ייצור, איבוד אמון הספקים וירידה דרמטית במכירות וכיוצא בזה – בריווחיות.
אם נתמקד בנתון הההכנסות (לא ריווחיות), שכבר חטף מכה בשנת 2024, אז הנתון של 2025 קשה עוד יותר. ירידה של 46% משמעותה הכנסות של 1.09 מיליארד אירו לעומת 1.88 מיליארד ב־2024. מבחינת מסירות, רק 209,704 כלים שנמסרו בפועל למפיצים, כש־101,153 מהם ירדו ממלאי קיים שהיה במחסנים השונים. עוד נתון קשה הוא קיצוץ מ־5,310 משרות ל־3,782 משרות בסוף שנת 2025, כאשר 500 בעלי תפקידים נוספים אמורים לסיים את העסקתם בתקופה הקרובה. המספרים בישראל גם משקפים את המצב עם ירידה במכירות מ־637 אופנועי ק.ט.מ ב־2024 ל־462 כלים ב־2025, ו־82 הוסקוורנות לעומת 204 בשנת 2024.
בעשור האחרון, עד למשבר, הפכה ק.ט.מ ליצרנית האופנועים הגדולה באירופה, כשגורם משמעותי שתרם לכך הוא שיתוף הפעולה עם בג'אג', שאפשר ייצור סדרות אופנועים קטני נפח כמו ה־390 דיוק וה־RC390, ואחיהם הקטנים בנפחים 125, 200 ו־250 סמ"ק, וכן אחיהם לפלטפורמה כמו הוסקוורנה ויטפילן וסווארטפילן 401, 250 ו־125.
בק.ט.מ הציבו בשנים האחרונות יעדים גבוהים מדי, בעיקר לסוכנים וליבואנים ברחבי העולם, מה שגרם ליבואנים להיתקע עם מלאים גדולים של כלים וציוד שלא נמכרו וריסק את ההזמנות הגלובליות ואת הייצור במטיגהופן, וכמובן עצר את ההכנסות. בנוסף, תקלות סדרתיות בגלי הזיזים של סדרת ה־790 גרמו לגלי שמועות ופגעו במוניטין של אמינות הכלים.
האם ההשתלטות ההודית על ק.ט.מ ומותגיה תעצור את המפולת בשנת 2026? ימים יגידו.
יתרונות: מנוע חזק במיוחד מהנה, התנהגות ומתלים רב-שימושיים, נוחות גבוהה, טכנולוגיה ואלקטרוניקה מובילים בסגמנט
חסרונות: מחיר אבסולוטי גבוה
שורה תחתונה: בק.ט.מ מבצעים קפיצת מדרגה עצומה ומביאים את הסופר אדוונצ'ר לחזית הטכנולוגיה של האדוונצ'רים הגדולים עם מנוע חזק, התנהגות חלומית, נוחות גבוהה, ובעיקר עם האלקטרוניקה והבקרות המובילות בסגמנט
נתונים טכניים: מנוע וי־טווין ˚75, 1,350 סמ"ק, 173 כ"ס ב־9,000 סל"ד, 14.78 קג"מ ב־6,500 סל"ד, יחס דחיסה 13.0:1, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, תיבת הילוכים אוטומטית 6 הילוכים AMT, קלאץ' אוטומטי צנטריפוגלי, שלדת מסבך משולשי פלדת כרומולי, שלדת זנב אלומיניום, מזלג טלסקופי הפוך של WP בקוטר 48 מ"מ, חשמלי סמי אקטיבי SAT, מהלך 220 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד חשמלי סמי אקטיבי WP SAT עם כיוון עומס קפיץ אוטומטי, מהלך 220 מ"מ, צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים של ברמבו ומשאבה רדיאלית של ברמבו, דיסק אחורי בקוטר 267 מ"מ, בסיס גלגלים 1,557 מ"מ, גובה מושב 847 / 867 מ"מ, מיכל דלק 23 ל', משקל מלא 228 ק"ג, צמיגים 170/60ZR17, 120/70ZR17
אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, 6 מצבי רכיבה ניתנים לשינוי ושליטה על ה־ABS, בקרת האחיזה, בקרת ההחלקה, בקרת בלימת המנוע, תגובת המצערת, מצב המתלים, עומס הקפיץ מאחור, אנטי־דייב מלפנים, מסך ה־TFT, ותיבת ההילוכים האוטומטית; ABS להטיה עם מצב כביש ושטח, בקרת אחיזה להטיה ב־9 מצבים וניתוק, בקרת החלקה, מסך TFT טאץ' בגודל "8 ורטיקלי כולל ניווט אינטגרלי וחיבור ל־Wifi, זיכרון פנימי 32 ג'יגה, פנסי LED היקפיים, מפתח קרבה, מערכת מתלים חשמלית סמי־אקטיבית של WP SAT, תיבת הילוכים אוטומטית AMT עם מצב חניה, קלאץ' אוטומטי צנטריפוגלי,
צפו בווידאו: ק.ט.מ 1390 סופר אדוונצ'ר S אבו בהשקה עולמית
ה־1390 סופר אדוונצ'ר החדש מחליף את ה־1290 הוותיק, ומגיע בשלוש גרסאות: S עם חישוקי "19 ו"17 ובולמים חשמליים סמי־אקטיביים, R עם חישוקי "21 ו־18 ובולמים מכאניים־הידראוליים, ו־S EVO, שלוקח את ה־S ומוסיף עליו תיבת הילוכים אוטומטית AMT ורדאר קדמי.
למעשה, בק.ט.מ לקחו את פלטפורמת ה־1290 סופר אדוונצ'ר המוצלחת ושיפרו אותה בכל מקום אפשרי, כשהעניין העיקרי פה הוא הזינוק הטכנולוגי שק.ט.מ מבצעת, כשהיא מטמיעה יישומים חדשים למערכות קיימות כפי שטרם נראו בעולם האופנועים.
נתחיל עם המנוע, שמיישר קו עם ה־1390 סופר דיוק R אשר הוצג שנה קודם. זהו ה־LC8 הוותיק, אשר גדל בנפחו מ־1,301 ל־1,350 סמ"ק על־ידי הגדלת קוטר הצילינדרים מ־108 מ"מ ל־110 מ"מ. מערכת תזמון השסתומים החדשה של ק.ט.מ, ה־Cam Shift, מגיעה למנוע החדש, והיא מחליפה בין הזיזים של שסתומי היניקה בין סל"ד נמוך לבין סל"ד גבוה, ובכך עוזרת לשיפור המילוי הנפחי ולטווח הגמישות של המנוע, ובנוסף תורמת לרמת זיהום ורעש. הספק המנוע טיפס ל־173 כוחות סוס, והמומנט ל־14.78 קג"מ אימתניים.
ק.ט.מ 1390 סופר אדוונצ'ר S EVO
ה־1390 סופר אדוונצ'ר S EVO מקבל – לראשונה באופנועים של ק.ט.מ – את תיבת ההילוכים האוטומטית החדשה AMT (ר"ת Automated Manual Transmission). התיבה האוטומטית של ק.ט.מ בנויה דומה מאוד לתיבה רגילה, עם 6 הילוכים, כשיש הבדל בתוף בורר ההילוכים (הסלקטור) – שבו הילוך הסרק נמצא מתחת להילוך הראשון ולא בין ראשון לשני, ובנוסף, מתחת להילוך הסרק יש הילוך P (חניה) הנועל את תיבת ההילוכים באמצעות פין נעילה, ולא מאפשר לאופנוע לזוז בזמן חניה, בדומה לרכב פרטי אוטומטי.
תפעול ההילוכים מתבצע על־ידי מנוע חשמלי ייעודי, כשלעומת ימאהה עם ה-Y-AMT החדש – שבחרו להרכיב מנוע חשמלי נוסף לתפעול הקלאץ' – כאן בק.ט.מ הקלאץ' הוא צנטריפוגלי מכאני, כלומר מפריד בסל"ד סרק ומצמיד כשפותחים מצערת ומעלים סל"ד. המשמעות היא שהעלאה והורדת הילוכים מתבצעים על־ידי שימוש של המערכת הקוויקשיפטר הדו־כיווני. בק.ט.מ מדברים על זמן החלפת הילוכים שעומד על כ־50 אלפיות השנייה – כמו הזמן שלוקח להעביר הילוך עם קוויקשיפטר. בגיר החדש אין ידית קלאץ' בכלל, אולם בק.ט.מ השאירו את רגלית ההילוכים לתפעול ה'ידני', לצד כפתורי פלוס ומינוס על בית המתגים השמאלי, אולם מדובר ברגלית המפעילה מתג אלקטרוני ולא באמת מבצעת פעולה מכאנית. בנוסף, סיבוב המצערת אחורנית מבצע 'קיק־דאון', כלומר מוריד הילוך
בבחירה במצב האוטומטי ניתן לבחור בין 3 מצבי גיר: ספורט, כביש ונוחות, כשבכל אחד מהם התנהגות הגיר שונה. בנוסף, ישנה תכנית החלפת הילוכים המותאמת לכל אחד ממצבי הרכיבה השונים, וכן למצב האופנוע (תאוצה, הטיה וכו'). לגיר האוטומטי יש מחשב ניהול משלו, שכמובן עובד במקביל למחשב ניהול המנוע ולשאר המחשבים ברשת. בק.ט.מ מציינים שהתגובה של הגיר לתגובת המצערת מהירה מאוד, כלומר שתיבת ההילוכים יודעת להגיב מהר לשינויי תפעול של הרוכב דרך המצערת. במצב הידני ניתן כאמור להעביר הילוכים באמצעות רגלית ההילוכים או הכפתורים שעל הכידון.
מנוע ה־LC8 מוגדל ל־1,350 סמ"ק ומקבל תיבה אוטומטית AMT
ה־1390 סופר אדוונצ'ר S מקבל גם את צג ה־TFT החדש בגודל 8″ המורכב בצורה אנכית (V80) ופועל גם במגע, כולל עם כפפות, וגם דרך מערכת מתגים חדשה ואינטואיטיבית. הרזולוציה גבוהה יחסית (1280X720), כשהמסך מצופה באנטי־ריפלקס – ציפוי המונע השתקפויות של אור ממקורות חיצוניים כגון מנורות, פנסי מכוניות וקרני השמש, מונע השארת טביעות אצבע ומונע השתקפות. ניתן לראות את התצוגה מכל זווית, ומבחר הצבעים שבו – 256,000 לעומת 65,000 במסך הקודם – מאפשר חדות טובה יותר. ניתן לבחור בין חמש תצוגות שונות, להפעיל במסכים מפוצלים, כשניתן לקבוע את גובה המסך המפוצל ולהתאים אישית את הנתונים שהרוכב רוצה לראות במסך הראשי.
ניתן להפעיל את מסך המגע עם או בלי כפפות, וגם דרך מערכת הפעלה חדשה שפועלת דרך ג'ויסטיק ומתגים הנמצאים על הכידון. כל מערכת הקישורית (CCU3.0 Connectivity Unit) משודרגת כעת. יש נפח אחסון של 32 ג'יגה בייט לאחסון מפות אופליין במערכת הניווט האינטגרלית, ועוד 3 ג'יגה בייט של זיכרון גישה אקראית (RAM) דרך מערכת הפעלה של אנדרואיד, שבסופו של דבר מאפשרת לחבר את הסלולר והאפליקציות שבו ישירות למסך.
הדור החמישישלמערכת הרדאר מתוצרת בוש נמצאת ב־S EVO בגרסה המתקדמת ביותר, עם שיפור בזיהוי עצמים וספציפית משאיות, בקרת שיוט אדפטיבית המאפשרת מהירות מרבית גבוהה יותר, וכן יישומים חדשים כמו בחירה בין מצב דינמי, כביש ורכיבה בקבוצה. בנוסף יש סיוע בבלימה במקרה חירום, התרעת התנגשות, וכן שמירת מרחק מרכב הנמצא לפנים. מערכת בקרת השיוט האדפטיבית (ACC) מאפשרת, ביחד עם הגיר האוטומטי, גם עצירה מלאה והתחלת נסיעה ללא התערבות הרוכב, בהתאם לרכב הנמצא לפני האופנוע.
מסך חדש וטכנולוגיה שטרם נראתה
ה־1390 סופר אדוונצ'ר S EVO מקבל את מערכת המתלים החשמלית הסמי־אקטיבית המעודכנת ביותר של WP SAT. בדור החדש יש חיישן פנימי PWM (ר"ת Pulse Width Modulation) שמגיב מהר יותר לשינויים בכביש ומאפשר שיכוך טוב יותר, וזאת עם מרכיבים פנימיים חדשים אשר, בהגדרת ק.ט.מ, מהווים שילוב בין קארטרידג' פתוח לסגור – למשל 2 בוכנות צפות עם תא אוויר ביניהן המפצות על שינויי הנפח. ניתן לכוון את עומס הקפיץ לבחירת הרוכב, בלחיצת כפתור, או להסתמך על מצב אוטומטי הקובע את הסאג אוטומטית לפי המשקל על הזנב. גם חיישן המחחק, אגב, נמצא כעת בתוך הבולם. מהלך הגלגל בשני הקצוות עומד על 220 מ"מ.
הדור החדש של הסופר אדוונצ'ר גם מגיע עם שלדה מחוזקת לעומת הדור הקודם – גם לכוחות אנכיים וגם לכוחות פיתול. בק.ט.מ שמו דגש גם על הארגונומיה, כשרגליות הרוכב החדשות ממוקמות 8 מ"מ נמוך יותר ורחבות ב־10 מ"מ. יש מושב חדש, קשיח יותר המתכוונן בין 847 ל־867 מ"מ בקלות, ויש משקף חדש ומתכוונן ידנית. יש גם תא חדש לטלפון הסלולרי, הכולל שקע טעינה USB-C ותושבת ייעודית מגומי המחזיקה את הטלפון הנייד. שקע USB-C נוסף נמצא מתחת למסך ה־TFT.
עיצוב מסיכת החזית חדש גם הוא, עם כל מערכת ה־LED החדשה גם היא, כשבק.ט.מ מציגים נורות LED חדשות המשתקפות אחורנית אל רפלקטור, ומשם קדימה, כשמהצד לא רואים את הנורות. יש כמובן את כל המערכות ובקרות הבטיחות המוכרים לקו ישר ולהטיה – ABS במצב רגיל ובמצב שטח, ובקרת אחיזה בתשעה מצבים. יש גם מפתח קרבה ובקרת שיוט.
הבלמים של ברמבו, כשיש משאבה רדיאלית חדשה ורפידות חדשות מלפנים, כשבק.ט.מ מדגישים שהשנה גרסאות ה־S וה־S EVO מקבלות רפידות ייעודיות לכביש, לעומת ה־R שמקבל רפידות בעלות איריינטציית שטח. החישוקים בקוטר 19″ מלפנים עם צמיג 120/70 ו־17″ מאחור עם 170/60. נתונים נוספים: מרווח הגחון עומד על 223 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 23 ליטרים ומאפשר טווח רכיבה גדול, והמשקל המלא עומד על 228 ק"ג.
כמעט 300 ק"מ על כבישי טנריף
ההשקה העולמית של ה־1390 סופר אדוונצ'ר S EVO התקיימה באי טנריף, הכולל שפע כבישים מפותלים עם אספלט משובח בנוף יפהפה, כולל טיפוס להר געש ברום של יותר מ־2,000 מטרים מעל פני הים. המסלול כלל כמעט 300 ק"מ, כשרובם בכבישים מפותלים ברמה זו או אחרת, כשפרט לרכיבה הקבוצתית היה גם קטע עצמאי של כ־100 ק"מ שבו יכולנו לרכוב לבד ולבחון את האופנוע בתנאים שעליהם אנחנו מחליטים.
ה־1390 לוקח את הפלטפורמה המצוינת של ה־1290 ומשפר אותה בכל מקום אפשרי. ראשית בנוחות. הוא נוח מאוד, מרווח , ומספק תנוחה נוחה לאורך זמן. על שני דברים כדאי להתעכב: אחד הראשון המושב, כשבק.ט.מ מציינים שהמושב קשיח יותר מבעבר ומדגישים את האג'נדה לפיה מושב קשיח יותר יהיה נוח יותר לאורך זמן לעומת מושב רך. השני הוא מיגון הרוח שמשתפר, ומספק בועה מרשימה סביב קסדת הרוכב.
המנוע מטורף, לא פחות. כמובן, 173 כוחות סוס מטיסים את האדוונצ'ר הגדול ל־200 קמ"ש תוך פחות מ־11 שניות כפי שתוכלו לראות בווידאו מהמבחן, אבל העניין פה הוא לא ההספק בקצה הסקאלה אלא זמינות הכוח בסל"ד נמוך והמומנט הרב, ובעיקר קלות התפעול של המנוע הזה, שעם כל הגודל והכוח שלו – בסל"ד נמוך הוא מתנהג כמו חתלתול. עד כדי כך הוא קל לשליטה, בין היתר בזכות המצערת החשמלית המעולה בכל אחד ממצבי הרכיבה. כך או כך, זו תחנת כוח גרעינית, ויש פה הרבה יותר ממה שצריך ביום־יום. אבל לא תשמעו אותנו מתלוננים על עודף כוח מנוע. נקודה מעניינת היא שהנקישות שהיו מהמפגש בין השרשרת לבין הזרוע האחורית בסל"ד נמוך מאוד נעלמו לחלוטין, לשמחת הרוכבים. כך שגם בעניין הזה מקבלים יותר חלקות מבעבר.
נוחות גבוהה מאוד
הגיר האוטומטי עובד טוב מאוד. העברת ההילוכים מהירה מאוד, כשלרוב ההילוכים עוברים חלק וללא נקישות. ברוב הזמן ההילוכים עברו בזמן, והשימוש העיקרי שלנו בכפתורי ההעברה היה כדי להעלות הילוכים כשרצינו שורט שיפטינג והמערכת משכה את ההילוך קצת יותר מדי. עוד שימוש היה לנו בסיבוב המצערת אחורנית כדי לקבל קיק־דאון לפני כניסה לפנייה. פיצ'ר מהנה ביותר. לחסרונה של ידית הקלאץ' התרגלנו תוך קילומטרים ספורים, וברגלית ההילוכים לא השתמשנו בכלל, אלא רק בכפתורי ההעברה על הכידון. כמובן, גם במצב האוטומטי ניתן להעביר הילוכים עם כפתורי ההעברה הידניים או עם רגלית ההילוכים.
מילה אחרונה על התיבה תהיה על הפיצ'ר החשוב של מצב P שנועל את התיבה. זהו פיצ'ר חשוב מפני שלעומת הגיר האוטומטי של ימאהה, שכולל קלאץ' רגיל, כאן הקלאץ' הוא צנטריפוגלי, מה שאומר שהוא Normally Open – מתחת ל־1,900 סל"ד הקלאץ' פתוח, ולכן לא ניתן להשאיר את המנוע בהילוך בזמן חניה, וכאן נכנס מצב פארקינג במקום להרכיב בלם חניה כמו בהונדה.
ההתנהגות כמובן משובחת, לא פחות. ההיגוי אינטואיטיבי, האופנוע יציב מאוד, ולא ציפינו לשום דבר אחר. מה שכן, גם במהירויות נמוכות קל מאוד לשלוט במאסה ובגודל הפיזי, והתחושה היא שיש פחות משקל ממה שמוצהר.
ההתנהגות כצפוי משובחת, תחושה שהוא קל יותר מהנתון המוצהר
ברוב היום רכבנו על מצב רכיבה ספורט ובמצב מתלים ספורט, אבל המצב הזה טוב רק לכבישים באיכות גבוהה מאוד. כשהכבישים באיכות פחות גבוהה וכוללים חריצים ובורות, מגלים שבמצבי הספורט המתלים קשיחים מדי וזה פוגם בנוחות. במצבים כאלה העברנו למצב רכיבה כביש ולמצב מתלים קומפורט. ההבדל גדול ומורגש מאוד. למעשה, הרוכב יכול לכוון בלחיצת כפתור את כל הפרמטרים באופנוע.
וזה מוביל אותנו למסך החדש, כאמור בגודל "8. זהו מסך טאץ' שפועל מצוין עם כפפות, גם כפפות עבות, כשכל השליטה יכולה להתבצע ממסך המגע עצמו או מהכפתורים. בגלל כמויות האלקטרוניקה הבלתי נתפסות המסך עמוס בתפריטים ובתתי־תפריטים, אבל הוא מסודר בצורה אינטואיטיבית מאוד והוא קל להבנה ולשליטה. הרוכב יכול לכוון את כל הפרמטרים בכל אחד ממצבי הרכיבה, ובנוסף יש גם מצב קאסטום שאותו הרוכב יכול לכוון לפי העדפותיו. המחשב שומר את כל השינויים, כשניתן להחזיר את הפרמטרים להגדרות היצרן. רמה מעל מה שהכרנו עד עכשיו.
הרחבת היישומים ממשיכה גם על הבקרות השונות. למשל, הרדאר הקדמי מאפשר מצב של שמירת מרחק. כשמתקרבים מדי לרכב שמלפנים המערכת תסגור את הגז ואפילו תבלום על מנת לשמור על מרחק שנקבע על־ידי הרוכב. יישום נוסף של המערכת הוא רכיבה בקבוצה, כשעל המסך יופיע המיקום של הרוכב שמלפנים. נציין שהרדאר מגיע כסטנדרט על גרסת ה־S EVO, אולם ניתן להוסיף את המערכת בתוספת תשלום גם ל־S ול־R, כשהחיבור הוא פלאג אנד פליי.
גם הגיר האוטומט מצוין
עוד הרחבה של הבקרות נמצאת בבקרת האחיזה. למשל, כאשר הרוכב נותן מכת גז חזקה, המערכת מבינה שהרוכב רוצה להחליק את הגלגל האחורי והיא תאפשר לו. כך אפשר לרכוב בשטח עם בקרת אחיזה פועלת, ועדיין לקבל החלקות גלגל כשצריך. כאמור, זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים הרחבה כזו של הבקרות הקיימות, ואין לנו ספק ששאר היצרניות יישרו קו בדגמי הפרימיום שלהן כבר בעתיד הקרוב.
הק.ט.מ 1390 סופר אדוונצ'ר S EVO הוא מכונת על והוא פצצה טכנולוגית. בק.ט.מ לקחו פלטפורמה מוכרת ומוכחת, ושיפרו אותה בכל מקום אפשרי. ה־1390 סופר אדוונצ'ר חזק יותר, נוח יותר, מעוצב יותר, קל יותר, ובעיקר טכנולוגי יותר מהדור הקודם, כשהוא מציב את עצמו בחזית הטכנולוגיה של אופנועי האדוונצ'ר פרימיום נכון לשנת הדגם 2026.
המחיר, כצפוי, לא זול: גרסת ה־S צפויה לעלות כ־160 אלף שקלים, כשגרסאות ה־R הקרבית לשטח וה־S EVO בעלת הגיר האוטומטי והרדאר הקדמי צפויות לעלות כ־175 אלף שקלים. זהו מחיר גבוה אבסולוטית, אולם ביחס למתחרים הישירים – ב.מ.וו ודוקאטי – המחיר נמוך יותר בכ־20 עד 30 אלף שקלים, והמחיר דומה לזה של הטריומף טייגר.
כך או כך, הק.ט.מ 1390 סופר אדוונצ'ר S EVO הוא האדוונצ'ר פרימיום הטכנולוגי ביותר נכון להיום, והתחרות בהחלט קשה.
ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אופנועי ק.ט.מ לישראל, מודיעה על הגעת דגמי 2026 של ה־690 אנדורו R וה־690 SMC-R.
לשנת 2026 עדכנו בק.ט.מ את צמד האופנועים מסדרת ה־LC4 690. הפלטפורמה המשותפת לצמד הכלים נשארת זהה – שלדת מסבך משולשי פלדה, מנוע סינגל בנפח 690 סמ"ק המפיק 79 כ"ס במקום 75 כ"ס בדגם היוצא, כך שהוא הופך לסינגל החזק בעולם בייצור סדרתי, וכן מערכות בולמים של WP המותאמות לאנדורו ולסופרמוטו בהתאמה.
ק.ט.מ 690 אנדורו R דגם 2026
דגם האנדורו מגיע עם חישוקי "21 ו־"18, צמיגים דו־שימושיים, ובולמים עם מהלך גלגל של 265 מ"מ מלפנים (גדל מ־250 בדגם היוצא) ו־250 מ"מ מאחור, על משקל של 152 ק"ג. ה־SMC-R מגיע עם עוד 1.5 ק"ג, חישוקי טיובלס בקוטר "17 וצמיגים ספורטיביים לכביש. בנוסף, ל־SMC-R מערכת בלימה קדמית הכוללת דיסק בקוטר 320 מ"מ וקליפר רדיאלי של ברמבו מדגם M4.32 מונובלוק.
לשנת 2026 מנוע הסינגל החזק מקבל התאמה מחויבת לתקנות זיהום האוויר יורו 5+. על הדרך מחליפים בק.ט.מ את בית גל הארכובה שמכיל את גל הארכובה והשמן שבתוכו, מצמד, מכסה מערכת הטעינה (סטטור ורוטור), וכן מעדכנים את מערכת השימון.
מבחינת אלקטרוניקה יש צג TFT חדש בגודל 4.2″, שקע USB-C ופנסי LED היקפיים. ל־ABS בהטיה משנת 2023 מצטרפת מערכת בקרת אחיזה בהטיה בעלת כמה מצבים, כולל מצב ראלי אופציונלי באנדורו.
ק.ט.מ 690 SMC R דגם 2026
ל־690 אנדורו R יש כמובן מצב שטח ל־ABS, אשר מפחית את התערבות המערכת למניעת נעילת גלגל בחלקו הקדמי ומבטל אותה לגמרי על הגלגל האחורי. זה דומה ל־690 SMC R, רק ששם זה מוגדר כמצב סופרמוטו. שני הדגמים מקבלים גרפיקה עדכנית לשנת 2026 ועדכוני פלסטיקה, וכן כיול מחודש לבולמים.
מחיריהם של הק.ט.מ 690 אנדורו R וה־690 SMC-R המעודכנים לשנת 2026 עומדים על 77,990 לאנדורו ו־78,990 לסופרמוטו.
חברת הבולמים WP אשר בבעלות קונצרן ק.ט.מ סיימה לפתח מערכות בלימה מלאות לאופנועים; החל מהשנה מערכות הבלמים יורכבו בהדרגה בדגמים השונים של ק.ט.מ.
חדשות מעניינות מצד חברת הבולמים WP, אשר נרכשה והפכה להיות חלק מק.ט.מ (כיום בג'אג') בשנת 2009. בשנים האחרונות עבדו בחברה על פיתוח מערכות בלימה מלאות לאופנועים, והחל מהשנה מערכות הבלמים החדשות יחליפו בהדרגה את מערכות הבלימה של ברמבו בליין האופנועים של ק.ט.מ.
למעשה, החל משנת 2026 מערכת הבלימה של WP תורכב על ה־390 דיוק – שגרסה מעודכנת שלו תוצג בחודש מרץ הקרוב – עם סט מלא שכולל את הדיסק, הקליפר הקדמי הרדיאלי (ששוקל 740 גרם), משאבה ראשית רדיאלית, קליפר אחורי צף, רפידות וצינורות בלימה. בסך הכל ייצרו ב־WP 19 רכיבים של מערכות בלימה, בשלב הראשון.
בתקופה הקרובה נראה את המעבר בדגמים קטני הנפח של ק.ט.מ (משפחת ה־390 וה־125), כאשר בהמשך הדרך צפויים בק.ט.מ לעבוד בהדרגה לסגמנטים ולנפחים נוספים. מערכות הבלימה של WP כמובן שעומדות בכל תקני הבטיחות הנדרשים, ולא מן הנמנע שנראה אותם גם על יצרניות אחרות, ובוודאי על המותגים הנוספים של ק.ט.מ – הוסקוורנה וגאס גאס.
לוצ'יאנו בנאבידאס מנצח בפעם הראשונה במרוץ הדקאר המפורסם והארוך, מעניק למשפחת בנאבידאס גביע נוסף לארון הגביעים ולק.ט.מ את הגאווה שהם כל־כך צריכים בתקופה הזאת; סיכום המהדורה ה־48 של ראלי דקאר.
כבר 48 שנים שהמוקד המוטורי הראשון שמסורתית מתחיל כל שנה אזרחית הוא ראלי דקאר האייקוני. המשתתפים חזרו בפעם השביעית לחולות, לקירות ולמדבריות של ערב הסעודית. 115 רוכבים נרשמו לכסות כמעט 8,000 ק"מ, שהתפרשו בין 3 בינואר ל־17 בינואר עם יום הפסקה אחד ויחיד. גם השנה בחצי הראשון של הראלי התקיים סטייג' כרונו של 48 שעות, וכן סטייג' מרתון – גם הוא בן יומיים – בו כל המתחרים נדרשו לעצור בנקודת העצירה הקרובה לקראת השעה 16:00, זאת מתוך 8 נקודות אפשריות וללא קשר עם הצוותים הטכניים של הקבוצות. הרוכבים הורשו לבצע טיפולים באופנועים וכן להיעזר אחד בשני. הפיזור בין המחנות אמור היה לנתק את המתחרים מהיריבים שלהם ולהעצים את האקשן והדרמה לנו ולהם. בשבע בבוקר למחרת זינקו כולם על־מנת להשלים את החלק הנותר של קטע המרתון.
לוצ'יאנו בנאבידאס מנצח בפעם הראשונה בדקאר – ובהפרש של 2 שניות!
ראלי דקאר 2025 הסתיים בניצחונו הראשון של דניאל סנדרס האוסטרלי והחזרת הגביע לק.ט.מ. סנדרס היה חזק בתמונה השנה בדרך לניצחון שני, אבל התרסקות חזקה 3 ימים לפני הסוף, שגרמה לשבר בעצם הבריח ובצלע, השאירה אותו במסע הישרדות מרשים עד לסופו, לשם הגיע כאוב ומותש במקום החמישי.
המנצח הגדול הוא לוצ'יאנו בנאבידס מק.ט.מ, שמייצג את המשפחה אחרי שאחיו קווין פרש מהתחום הדו־גלגלי עם הגביעים של שנת 2021 ו־2023. #77 התחיל את השבוע הראשון בצורה סבירה, כשבסיומו מוקם שלישי בלבד ולא נראה היה שהוא מועמד לניצחון למרות שני ניצחונות בסטייג'ים. בשבוע השני הכוונות שלו כבר היו יותר ברורות עם הגברת הקצב והשתלטות על המקום הראשון בדירוג ביום המרוץ השמיני, אותו איבד והחזיר לסירוגין, כאשר את היום האחרון והקצר ביותר התחיל בגירעון של 3.20 דקות מאחורי ריקי בארבק. יום היסטורי שהסתיים, כאמור, לא רק בניצחונו הראשון אחרי 6 אירועים בהם השתתף, אלא בסגירת פער משמעותית ומחטף שהסתכם בשתי שניות עבורו ועבור ק.ט.מ.
בראבק קצת הופתע שהוא במיקום הזה, כלומר מוביל את הראלי ביום האחרון. לאורך כל השבועיים הוא הפגין יציבות גבוהה והיה ממוקם במקום השני בדירוג ברובו, אבל למרות שהוא ותיק ומנוסה ואף ניצח פעמיים בדקאר בעבר, נראה שהוא לא מרגיש בנוח על האופנוע. את ההובלה הוא לקח ביום העשירי, רק כדי לשחק משחק טקטי ולאבד אותה בכדי לא לזנק ראשון ליום ה־12 הארוך (הזינוק לסטייג' הבא נקבע לפי סדר הסיום של הקודם). בראבק אמנם ניצח את הסטייג' של היום לפני האחרון, אבל איבד זמן לעומת המתחרה הצמוד אליו. אפשר לומר שבראבק יותר הפסיד את הראלי מאשר בנאבידס ניצח אותו, משום ש־7 ק"מ בלבד לפני הסיום הוא התברבר, הפסיד הרבה זמן, ובסופו של דבר סיים רק במקום השני, בפער כזה שיכאב לו לעוד הרבה זמן. מרוב טקטיקה לפעמים שוכחים מה נדרש בכדי לנצח – וזה לתת את הכי הרבה גז מכולם.
הונדה סיימו עם שני הרוכבים הנוספים שלהם במקומות 3 ו־4 לטושה שרינה הספרדי (סיים שני בשנה שעברה) וסקיילר האוס האמריקאי עם השפם, שגם ניצח בסטייג' הראשון שלו אי־פעם. לא בטוח שבהונדה יגדירו את השנה הזאת כמוצלחת, למרות 4 רוכבים בטופ 6.
90 רוכבים סיימו השנה את הדקאר כשכל השאר בריאים ושלמים יחסית, הישג מרשים בפני עצמו.
בהמשך ישיר לשנתיים הקודמות, גם שנת 2025 ברובה לא הייתה שנה קלה בישראל, וכנגזרת מכך לשוק הדו־גלגלי הישראלי. שוב שיא של כל הזמנים במספר התאונות הדרכים הקטלניות ושוב יותר מ־100 רוכבי דו־גלגלי שנהרגו על כבישי ישראל, שוב עלייה במחירי ביטוח החובה, שוב עלייה במחירי הדלק, וגם השלכות המלחמה הארוכה בכל החזיתות. מערכת פול גז המשיכה לתת גז במילואים – מה ששוב פגע בפעילות השוטפת שלנו.
לא להאמין שאנחנו כותבים את זה, אבל בין האופנועים הסינים שממשיכים להדהים אותנו (כן, כן), הגירים האוטומטים שפשוט עושים את העבודה ויצרנית אוסטרית גאה שהופכת להיות הודית וצריכה לחשב מסלול מחדש – רכבנו על הרבה אופנועים, קטנועים, תלת־גלגליים ו־SBS מעולים השנה, ואלו רק חלק מהסיפורים והאופנועים שעשו לנו את שנת 2025.
ימאהה R9 – מחזיר את ה'שפיות' לאופנועי הספורט
כבר כמה עשורים שאופנועי הספורט הקלאסיים הפכו מאופנועי כביש ספורטיביים לאופנועי מרוץ חוקיים לכביש, עם כל הפשרות וההשלכות הנובעות מכך. בימאהה עצמם ניתקו לגמרי את ה־R1 ואת ה־R6 מהכביש הציבורי, והשאירו אותם ברישוי מסלול בלבד. את הוואקום הגדול הזה הגיע למלא ה־R9, שיחד עם הפניגאלה V2 החדש של דוקאטי, מנסה להנגיש בחזרה לרוכבים את סוג האופנועים שמייצר את כל האדרנלין האפשרי ומזקק אותו בגבולות ההיגיון אל הכביש הציבורי.
הבסיס הוא ה־MT-09 הסופר־פופולרי והמוצלח של ימאהה עם עיצוב שמתחבר ישירות לשאר דגמי ה־R של ימאהה ומערכות אלקטרוניקה שדורשות אומנם מינימום תואר ראשון, אבל מאפשרות לתפור את כל מערכות העזר למסלול או לכביש בו אתם רוכבים. רכבנו עליו במסלול המרוצים בסביליה וגם לקחנו אותו לסופ"ש ארוך בישראל, ובשורה התחתונה הימאהה R9 הוא אופנוע ספורט מצוין. הוא מציע מנוע חזק ומוכל, מכלולים איכותיים לרכיבת כביש ספורטיבית ולרכיבת מסלול חזקה, ומערכות אלקטרוניקה מקיפות מהמתקדמות בסגמנט – כולל מערכת טלמטרייה ייחודית. כל זה מגיע באריזה יפה ומעוצבת, שמשדרת בכל הכוח ספורט, ועם מקדם גרר נמוך במיוחד וכנפונים אווירודינמיים ברוח משפחת ה־R של ימאהה.
ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר R – מחזיר את ה'שפיות' לאדוונצ'ר
טוב, הוא לא המציא את העניין, כי בשנה קודמת התלהבנו ממגמה שה־CFMOTO 450MT בא לבשר. למרות שהשוק הסיני נותן את כל האדוונצ'ריות שרק אפשר במחירים נגישים, עדיין יש צורך באופנוע שיגיע דרך הכביש ולא יגרום לרוכב לחשוב מיליון פעם לפני שהוא באמת נכנס לשטח. ק.ט.מ עברו שנת גיהינום ב־2024 ורק התחילו לראות את האור שבקצה המנהרה השנה – מנהרה שמובילה להודו ולא חוזרת לאוסטריה. אבל כל זה לא עצר אותם מלשים את כל הקלפים על פלטפורמת ה־390 החדשה, שנושאת עליה את כל האחריות להתבססות כלכלית מחודשת.
ה־390 אדוונצ'ר R לוקח על עצמו (יחד עם שאר הפלטפורמה שכוללת את ה־390 אנדורו R, ה־390 SMC-R וה-390 דיוק) להחזיר את ק.ט.מ בחזרה אל השפיות ואל הריווחיות, מה שהופך אותו לאחד הכלים החשובים של ק.ט.מ לשנת 2025 וצפונה. אנחנו מאמינים שהוא יעשה את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר כי הוא אופנוע טוב, ולא רק בייבי־אדוונצ'ר טוב. הדור החדש השתדרג בכל מקום אפשרי, נראה הרבה יותר טוב, ומספק יותר יכולות בכביש ובשטח טובות מלא מעט אופנועים בכלל ומהדור הקודם בפרט. עבודה יפה מאוד של ק.ט.מ.
חדש לנו, ורק השנה רכבנו עליו עם רמת ציפיות מסוימת, אבל איך שהופתענו! ה־GSX-S1000GX הוא האופנוע הטכנולוגי ביותר של סוזוקי בכל הזמנים, והוא מבצע קפיצת מדרגה עצומה ביחס לטכנולוגיות ששימשו את סוזוקי עד כה, כשבסוזוקי קופצים לחזית הטכנולוגיה המודרנית עם אופנוע ספורט־תיור גדול הבנוי סביב פלטפורמת ה־GSX-S1000 הנייקד. גילינו שסוזוקי יכולים להיות בטופ כשהם רוצים, ושה־GX הוא אופנוע מצוין שמשלב נוחות גבוהה עם יכולות ספורטיביות גבוהות ועם המון בקרות ואלקטרוניקה, וכל זה בעטיפה יפה ומודרנית.
הסאן־יאנג ADX400 TG הוא הדגם השלישי בסדרת הקרוס־אובר של סאן־יאנג – לצד ה־ADX 125 וה־ADX300 – אבל הוא קצת מעבר לקרוס־אובר: בסאן־יאנג הלכו על כל הקופה ויצרו מקסי־סקוטר בנפח בינוני, שונה מאוד משני אחיו הקטנים. ל־400 יש שלדת צינורות פלדה בתצורת עריסה, עם צמד משולשים קדמיים המחזיקים את המתלה הקדמי, אבל העיקר הוא שיחידת המנוע והגיר יושבת במרכז השלדה, המתלה האחורי הוא יחידה נפרדת, והגלגל האחורי מונע באמצעות שרשרת הינע. המאפיינים האלו הם נחלת מקסי־סקוטרים, והם אמורים לתת לקטנוע קשיחות ויכולות ספורטיביות בכמה רמות מעל לקטנוע סטנדרטי.
הסאן־יאנג ADX400 TG הוא מקסי סקוטר אדוונצ'ר משובח. הוא מתוכנן ומבוצע היטב, ומקיים את כל ההבטחות של סאן־יאנג. עם שלדה ומתלים של מקסי־סקוטר, מנוע חדש ומוצלח, שפע של אבזור ואיכות ייצור גבוהה. עם מילה חמה לזונטס, שהרשימו מאוד עם הקטנועים השנה, אנחנו בוחרים ב־ADX 400 כקטנוע המוביל לשנת 2025.
המולטיסטראדה V2 תמיד היה אחד האופנועים המועדפים עלינו בליין של דוקאטי, מפני שהוא שילב בין יכולות גבוהות, נוחות רבה והרבה טכנולוגיה, והוא לא היה גדול ומוגזם כמו ספינת הדגל – המולטיסטראדה V4 המשובח. לטעמנו הוא מתאים בדיוק לתנאי הארץ, ומספק לרוכב את כל מה שצריך למגוון סוגי רכיבות, ויותר. אפילו הרבה יותר. אבל הוא גם תמיד עמד בצילו של האח הגדול במשפחה ולא קיבל את הבמה הראויה.
לשנת 2025 בדוקאטי שחררו מולטיסטראדה V2 חדש לחלוטין, שבו הכל כולל הכל חדש. נתחיל עם מנוע ה־V2 החדש שמשמש מספר דגמים (ותכף גם את הדזרט X) עם 115 כ"ס ו־9.4 קג"מ, שלדה חדשה, אלקטרוניקה למכביר, עיצוב חדש וארגונומיה עוד יותר איכותית. המולטיסטראדה V2 הוא דוקאטי בדיוק לפי הד.נ.א של דוקאטי – ביצועים גבוהים מאוד, הרבה מאוד תחכום וטכנולוגיה, והכל בעטיפה יפה ומעוצבת, כשכל זה עם טווח שימושים רחב מאוד והרבה יותר התאמה לנו ולכבישי ישראל.
ה־675NK הוא נייקד חדש של CFMOTO שמביא לכביש מנוע טריפל מגניב עם 90 כ"ס, מזלג קאיאבה איכותי ומעל הכל עיצוב מיוחד. רכבנו עליו בחו"ל ובישראל – בכביש ובמסלול – זהו אופנוע מצוין עם מנוע טריפל ייחודי, חזק וגמיש ובעל סאונד מעניין, מכלולי שלדה טובים שמספקים התנהגות דינמית זריזה וטובה, בקרות אלקטרוניות שעובדות טוב ומיישרות קו בסגמנט, ובעיקר עיצוב יפהפה של סדנת KISKA המעצבת את האופנועים של CFMOTO ושל ק.ט.מ, ובאיכות חומרים וגימור טובה מאוד – כשהאופנוע שלם ומהודק. וכל זה, עוד לא אמרנו, ב־46 אלף ש"ח
הוא פופולרי בכל העולם, אבל אפשר לחשוב שהוא ממש אופנוע ישראלי, עם כמות הכלים על הכביש מאז 2019, ביקוש, סחירות ומועדון של מטורפים. לשנת 2025 הגיע העדכון הכל כך מתבקש לטנרה 700. ראשית, העיצוב מתחדש ואיתו הארגונומיה. יש חזית חדשה לגמרי עם 4 פנסי LED ועם משקף גבוה יותר. מיכל הדלק בן 16 הליטרים זז קדימה ולמטה כדי לשפר את הארגונומיה ולהוריד את מרכז הכובד. המנוע אותו מנוע, אבל עם יישור קו לתקופה בדמות מצערות חשמליות, אלקטרוניקה בטעם (כי הרי כל הקטע שלו זה שכמה שפחות דברים שיכולים להתקלקל) ומה שחשוב – בולמים הרבה יותר טובים. לצד זה יש גם את גרסת הראלי, שמיועדת יותר לשטח ומאבזרת את הטנרה בחלקים, מכלולים (בולמים מעולים) ובאביזרים ייעודיים לרכיבת שטח.
רכבנו על שני הדגמים בצורה מלאה וגילינו שבימאהה לקחו את המתכון הטוב והמנצח, ביצעו כמה שינויים קטנים שעשו הבדל גדול. הטנרה 700 הפך השנה לאופנוע טוב יותר וקל יותר לרכיבה, ובעל יכולות טובות יותר. אלו שינויים חשובים מאוד.
בסיכום 2024 בחרנו בק.ט.מ כסיפור השנה בגלל הצלילה החדה במניות והעתיד השחור שציפה לחברה. קבוצת פירר מוביליטי, שעוד החזיקה בזמנו את המותגים ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס, WP ו־MV אגוסטה, הודתה בקשיים פיננסיים משמעותיים, הודיעה על תהליך ארגון מחדש עצמי לצורך שיקום פיננסי והמשך הפעילות העתידית. האוסטרים מכרו את חלקם ב־MV אגוסטה, צמצמו את תכנית המרוצים, הסתכסכו עם ספקים, פיטרו מאות עובדים וסוגרו מפעלים וקווי יצור.
מה שהתחדש וצבע את שנת 2025 זאת ההשתלטות המלאה של קונצרן בג'אג' על ק.ט.מ, כשהחברה רוכשת את מלוא המניות והופכת לבעלים היחיד של ק.ט.מ, ומותגיה. המשמעות: ק.ט.מ הופכת להיות בבעלות הודית מלאה וסוגרת לגמרי את הפרק האוסטרי הגאה שצימח את מותג הבוטיק של פעם. עדיין לא ברור מה יוליד יום מבחינת ריבוי המותגים התאומים, קבוצות המרוצים היקרות, המפעלים באוסטריה והיבואנים בישראל.
סין – סדר עולמי חדש!
סין, סין, סין, ועוד פעם סין. תערוכת מילאנו 2025 תיזכר כזו שבה תעשיית האופנועים הסינית שילבה הילוך שישי ופתחה פול גז, מותירה את יפן ואירופה מאחור בקצב של שחרור דגמים חדשים. חלקם הותיר את כתבנו בתערוכה, יוסי שווץ, עם לא פחות מאשר לסת שמוטה. וזה לא רק הכמות אלא גם האיכות. אם לפני שנים בודדות – אפילו שלוש או ארבע שנים – אפשר היה להתלהב בעיקר מהמחירים של כלים סינים בנפחי ביניים אבל הרבה פחות מרמת הגימור והעיצוב המביכים, אז לא עוד. הידע שהצטבר בסין משיתופי הפעולה של השנים האחרונות עם יצרניות אירופאיות מיושם עכשיו למוצרים חדשים שמתוכננים בסין מ־א' ועד ת', ומגובה בתקציבי מימון ענקיים.
חווינו כאן במערכת את האיכות הסינית מיד ראשונה עם ה־CFMOTO 800MT-X ארוך הטווח שלנו, שלאורך 10,000 ק"מ הוכיח את יתרון המחיר הסיני עם איכות ייצור ואמינות מהטובות שיש, וזאת מאחד מאופנועי האדוונצ'ר שטח הטובים שיש בכלל. המותגים הסינים הרבים רואים את עצמם – ובצדק – בשורה הראשונה עם היצרנים האירופאים והיפנים ומספקים אופנועים וקטנועים טובים לאורך כל הסגמנטים. אבל מה שהכי משך לנו את העין – ולכל העולם למעשה – הוא ה־CFMOTO V4 SR-RRעם מנוע V4 חזק, אלקטרוניקה וטכנולוגיה בקצה ובעיקר הכרזתתחרות על תחום הסופרבייק פרימיום, שנשלט על־ידי קבוצת עילית מסוימת, מעין מועדון סגור – בראשות דוקאטי, אפריליה וב.מ.וו.
ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אופנועי ק.ט.מ לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה־890 אדוונצ'ר R המעודכן של 2026.
לאחר היעדרות קצרה חוזר ה־890 אדוונצ'ר R לישראל, בלי שינויים משמעותיים מאז מתיחת הפנים הגדולה של דגם 2023, שבחנו בישראל. העיצוב המודרני והשלם יותר נשאר, ויש גרפיקה מעודכנת. מנוע הטווין המקבילי בנפח 889 סמ"ק נשאר ללא שינוי, והוא מציע 105 כ"ס ב־8,000 סל"ד ומומנט של 10.2 קג"מ ב־6,500 סל"ד. בולמי ה־WP XPLOR מספקים מהלכי גלגל של 240 מ"מ מלפנים ומאחור. החישוקים במידות 21″ מלפנים (צמיג 90/90) ו־18″ מאחור (150/70).
מערכות האלקטרוניקה עם מסך TFT חדש בגודל 5″ וחיבור לשקע USB. למערכת אפשרות להקרין גם תצוגת ניווט (turn-by-turn plus) ותצוגה של 10 מספרי טלפון לחיוג מהיר. יש תאורת LED היקפית ומערכת ה־ABS להטיה, כשמצב ABS לשטח ייכנס בצורה אוטומטית במעבר למצב רכיבה שטח.
בד.ל.ב מוטוספורט ממשיכים להציע את מערכת ה־TECK PACK המלאה ללא תוספת תשלום (הטבה בשווי של כ־5,000 ש"ח), לצד מרווח טיפולים גדול של 15,000 ק"מ או שנה (המוקדם מביניהם) ועם אחריות מלאה ל־4 שנים ללא הגבלת קילומטרים.
מחירו של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R דגם 2026 נקבע על 109,990 ש"ח.
בק.ט.מ ובהוסקוורנה, החולקים את אותו המנוע בדגמי ה־390 וה־401, מעדכנים על ריקול עולמי בעקבות מקרים של דימום המנוע בסל"ד נמוך.
הדגמים המדוברים הם ה־390 דיוק, האנדורו R, האדוונצ'ר R וה־SMC-R של ק.ט.מ, משנתונים 2024 עד 2026, וההוסקוורנה ויטפילן וסווארטפילן 401 מאותן השנים. קריאת השירות העולמית יוצאת בעקבות מקרים שדווחו על דימומי מנוע בסל"ד נמוך – תופעה שדווחה על ידינו גם באופנועים שנבחנו אצלנו.
קריאת השירות תכלול עדכון תוכנה קצר לניהול המנוע, שאינו אמור לקחת יותר מכמה דקות. העדכון יתבצע ללא תשלום במוסכים המורשים.
לקוח המעוניין לבדוק אם אופנועו נכלל בקריאת השירות יכול להזין את מספר הרישוי והשלדה של האופנוע באתרי ד.ל.ב מוטוספורט, יבואני ק.ט.מ, או עופר־אבניר, יבואני הוסקוורנה.
