תגית: תאונות דרכים

בחודש יוני 2021 נהרגו חמישה רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל – כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאספנו במערכת פול גז. אלו מצטרפים ל-44 רוכבים שנהרגו בחודשים ינואר עד מאי, כך שבסך הכל נהרגו 49 רוכבי דו-גלגלי בששת החודשים הראשונים של שנת 2021 – עלייה של 17 רוכבים, שהם כ-53%, ביחס לתקופה המקבילה ב-2020, שהייתה השנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו-גלגלי ובה נהרגו 32 רוכבים בחצי הראשון של השנה ו-69 רוכבים בסך הכל. 

בסך הכל נהרגו מתחילת שנת 2021 על כבישי ישראל 179 בני אדם, לעומת 138 בני אדם בתקופה המקבילה אשתקד – גידול של כ-30%. עוד עולה מהמספרים כי 27.4% מכלל ההרוגים עד כה ב-2021 היו רוכבי אופנועים וקטנועים – זאת על אף שכלי הרכב הדו-גלגלי מהווים כ-5% בלבד ממצבת כלי הרכב הכללית במדינת ישראל, כלומר רוכבי דו-גלגלי נהרגים פי יותר מ-5 ביחס לחלקם היחסי על כבישי ישראל.

1. ב-7.6.21 סביב השעה 23:00 נהרגה רוכבת כבת 18 בדרך רמתיים בהוד השרון

הרוכבת נסעה מדרך רמתיים בהוד השרון, והתנגשה ברוכב אופניים חשמליים שהתפרץ אל הכביש מדרך צדדית. הרוכבת ניסתה לחמוק מהתאונה, אך פגעה ברוכב האופניים ונזרקה אל פטריית בטון שעל המדרכה. כתוצאה מהפגיעה הרוכבת נפצעה באורח אנוש, וצוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותה אחרי טיפול רפואי. הרוכבת בת כ-18, יהודייה, רכבה על אופנוע בנפח 125 סמ"ק.

 

2. ו-3. ב-10.6.21 סביב השעה 16:15 נהרגו רוכב ומורכב בני 26 ו-23 בכביש השירות שבים כפר קרע לרגבים.

שני הרוכבים נסעו בכביש השירות שבין כפר קרע לרגבים, כשליד צומת הכניסה לרגבים הם התנגשו בג'יפ שהגיע ממול. האופנוע והג'יפ נמצאו בצד הדרך כשהג'יפ הפוך על הגג והאופנוע נשרף כליל. הרוכב והמורכב נמצאו כשהם פצועים באורח אנוש, ללא דופק וללא נשימה, וצוותי רפואה נאלצו לקבוע את מותם. הרוכבים כבני 26 ו-23, ערבים, רכבו על קטנוע בנפח 300 סמ"ק.

 

4. ב-16.6.21 סביב השעה 16:15 נפצע קשה רוכב כבן 41 בכביש 44, והוא מת מפצעיו כעבור 3 ימים – ב-19.6.21.

הרוכב נסע בכביש 44, ובסמוך לצריפין הוא איבד שליטה על הקטנוע והתנגש בגדר ההפרדה. כתוצאה מהתאונה הרוכב נפצע קשה, וכעבור 3 ימים – ב-19.6.21 – הוא נפטר מפצעיו בבית החולים. הרוכב כבן 41, יהודי, רכב על קטנוע בנפח 300 סמ"ק.

 

5. ב- 18.6.21 סביב השעה 20:00 נהרג רוכב כבן 20 בכביש 805 בין עראבה לדיר חנא.

הרוכב נסע בכביש 805 כשהוא מרכיב על האופנוע נוסע נוסף, ורכב שנסע לצידו סטה מנתיבו ופגע ברוכב. כתוצאה מהפגיעה הרוכב איבד שליטה ועף אל גדר הבטיחות, ממנה נפגע באורח אנוש ומת מפצעיו דקות ספורות לאחר מכן. המורכב נפצע קשה ופונה לביה"ח. הרוכב כבן 20, ערבי, חייל המשרת בצה"ל, רכב על אופנוע בנפח 600 סמ"ק.

 

• בינואר: 5 הרוגים על דו-גלגלי
• בפברואר: 6 הרוגים על דו-גלגלי
• במרץ: 5 הרוגים על דו-גלגלי
• באפריל: 12 הרוגים על דו-גלגלי
• במאי: 16 הרוגים על דו-גלגלי
• 69 רוכבי דו-גלגלי נהרגו ב-2020
• 2019: שיא במספר ההרוגים על דו-גלגלי

תודה לדני גולדברג על העזרה באיסוף החומרים לכתבה.

חודש אפריל 2021 היה הקטלני ביותר אי-פעם לרוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל, ונהרגו בו 12 רוכבים – כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנתונים שאספנו במערכת פול גז. אלו מצטרפים ל-16 רוכבים שנהרגו בחודשים ינואר עד מרץ, כך שבסך הכל נהרגו 28 רוכבי דו-גלגלי בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2021 – נתון הגבוה ב-8 רוכבים מזה של התקופה המקבילה ב-2020, שהייתה השנה הקטלנית ביותר לרוכבי דו-גלגלי ובה נהרגו 20 רוכבים בתקופה זו.

מספרי ההרוגים על דו-גלגלי ב-2021 ממשיכים את המגמה הקטלנית של השנתיים האחרונות, כשהעלייה במספר ההרוגים בשנת 2021 עומדת נכון לשעה זו על 40% ביחס לשנת 2020. בסך הכל נהרגו על כבישי ישראל מתחילת השנה 110 בני אדם, מהם 38 נהרגו בחודש אפריל 2021. המשמעות היא שכ-26% מההרוגים על כבישי ישראל הם רוכבי אופנועים וקטנועים, וכי בחודש אפריל בלבד היחס עומד על כ-32%.

1. ב-9.4.21 סביב השעה 10:00 נהרג רוכב כבן 35 בכביש 31 ממזרח לצומת שוקת, בסמוך למולדה.

הרוכב נסע בכביש 31, ומסיבה שאינה ברורה איבד שליטה על האופנוע ועף אל מעבר לגדר ההפרדה אל הוואדי שבצד הכביש. כתוצאה מהפגיעה הרוכב נהרג. הרוכב בן כ-35, יהודי, נשוי ואב לשלושה, רכב על אופנוע בנפח 1,000 סמ"ק.

 

2. ב-12.4.21 סביב השעה 17:30 נהרג רוכב כבן 50 בכביש 65, בסמוך למחלף עירון.

הרוכב התנגש במשאית בשעה ששניהם פנו שמאלה בצומת, והרוכב נלכד מתחת למשאית. על-מנת לחלץ את הרוכב נאלצו לוחמי הכיבוי וההצלה להשתמש בציוד הידראולי מיוחד להרמת המשאית. צוותי מד"א נאלצו לקבוע את מותו של הרוכב. הרוכב כבן 50, יהודי, רכב על קטנוע בנפח 125 סמ"ק.

 

3. ב-12.4.21 סביב השעה 22:20 נהרג רוכב כבן 22 בכביש 44, צומת צריפין.

הרוכב נסע עם מורכב בכביש 44 לכיוון רמלה. בצומת צריפין הוא חצה את הצומת באור ירוק, נהג רכב פרטי שהגיע ממול פנה שמאלה – ככל הנראה באור אדום – והרוכב התנגש בצד הרכב. כתוצאה מההתנגשות הרוכב עף כ-25 מטרים ונפצע באורח אנוש, והמורכב נפצע קשה. שניהם פונו לביה"ח אסף הרופא שנמצא בסמוך, והרוכב נפטר מפצעיו כעבור מספר שעות. הרוכב בן 22, יהודי, רכב על מקסי-סקוטר בנפח 560 סמ"ק.

 

4. ב-13.4.21 סביב השעה 20:00 נהרג רוכב כבן 22 ברחוב יפו בירושלים.

הרוכב נסע ברחוב יפו בירושלים והתנגש בהולך רגל שחצה את הכביש. כתוצאה מהפגיעה הולך הרגל נפצע בינוני, ואילו הרוכב נפצע באורח אנוש ומת לאחר מכן מפצעיו. הרוכב כבן 22, יהודי, רכב על קטנוע בנפח 250 סמ"ק.

 

5. ב-17.4.21 בשעה 12:20 נהרג רוכב בן 24 בכביש 2, בסמוך למחלף נתניה.

הרוכב נסע בכביש 2 לכיוון צפון, ומעט אחרי מחלף נתניה הרים גלגל קדמי ('ווילי'), וככל הנראה בירידה מהווילי איבד שליטה על האופנוע. האופנוע נמצא במרחק של מאות מטרים מהרוכב, והרוכב נמצא מוטל מעבר לגדר הבטיחות כשהוא ללא רוח חיים. הרוכב כבן 24, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 1,000 סמ"ק.

 

6 ו-7. ב-19.4.21 בשעה 21:50 נהרגו רוכב כבן 34 ורוכב כבן 42 בכביש 44 בסמוך לכניסה לאזור.

התאונה התרחשה על כביש 44, כשרוכב האופנוע התנגש ברוכב הקטנוע. כתוצאה מההתנגשות רוכב האופנוע נהרג במקום. רוכב הקטנוע נמצא בזירה במרחק רב מרוכב האופנוע כשהוא ללא דופק וללא נשימה, ולאחר פעולות החייאה של צוותי הרפואה הדופק חזר אליו והוא פונה במצב אנוש, מורדם ומונשם, לבית החולים תל-השומר, אך נפטר מפצעיו כשעה מאוחר יותר. רוכב האופנוע בן 34, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 1,000 סמ"ק. רוכב הקטנוע בן 42, יהודי, רכב על קטנוע בנפח 125 סמ"ק.

 

8. ב-22.4.21 סביב חצות נהרג רוכב כבן 21 בתאונה עצמית כפר מנדא.

הרוכב נסע בכפר מנדא, ומסיבה שאינה ברורה איבד שליטה על הקטנוע והתרסק בתאונה עצמית. כתוצאה מהתאונה הרוכב נהרג במקום. הרוכב בן 21, ערבי.

 

9. ב-26.4.21 בשעה 04:15 נהרג רוכב כבן 25 בצומת הרחובות דרך נמיר ושדרות רוקח בתל-אביב.

הרוכב נסע בדרך נמיר לכיוון דרום, ובצומת שדרות רוקח התנגש ברכב פרטי שנכנס גם הוא לצומת, כשאחד מהם ככל הנראה נכנס לצומת באור אדום. כתוצאה מההתנגשות הרוכב נהרג במקום, והוא נמצא מוטל במרחק מהאופנוע. הרוכב כבן 25, יהודי, רכב על קטנוע בנפח 300 סמ"ק.

10. ב-28.4.21 סביב השעה 16:30 נהרג רוכב כבן 25 בכביש 90, בין הישובים תומר לגילגל שבבקעת הירדן.

הרוכב נסע בכביש 90, ומסיבה שאינה ברורה איבד שליטה על הקטנוע והחליק אל הנתיב הנגדי, שם פגע בו רכב פלסטיני שהגיע בנתיב הנגדי. כתוצאה מהפגיעה הרוכב נהרג במקום, וצוותי רפואה שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 25, יהודי, רכב על מקסי-סקוטר בנפח 530 סמ"ק.

 

11. ב-29.4.21 סביב השעה 18:30 נהרג רוכב כבן 27 בכביש 375 עוקף חוסאן, בקטע שבין ביתר עילית לבין כביש 60.

הרוכב נסע בכביש 60, וכתוצאה מכתם שמן שהיה על הכביש הוא החליק בעיקול אל הנתיב הנגדי, שם התנגשה בו מכונית פרטית והרוכב נלכד מתחת למכונית. צוותי כיבוי והצלה חילצו את הרוכב מתחת למכונית כשהוא ללא רוח חיים, וצוותי רפואה נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב בן 27, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 1,000 סמ"ק.

 

12 ב-29.4.21 סביב השעה 18:40 נהרג רוכב כבן 29 באור-עקיבא, ברחוב עליזה ינקין. 

הרוכב נסע ברחוב עליזה ינקין באור עקיבא, ומסיבה שאינה ברורה איבד שליטה על האופנוע והחליק אל תוך מכונית חונה. כתוצאה מהפגיעה הרוכב נהרג במקום וצוותי רפואה נאלצו לקבוע את מותו. הרוכב כבן 29, יהודי, רכב על אופנוע בנפח 600 סמ"ק.

 

• בינואר: 5 הרוגים על דו-גלגלי
• בפברואר: 6 הרוגים על דו-גלגלי
• במרץ: 5 הרוגים על דו-גלגלי
• 69 רוכבי דו-גלגלי נהרגו ב-2020
• 2019: שיא במספר ההרוגים על דו-גלגלי

תודה לדני גולדברג על העזרה באיסוף החומרים לכתבה.

מנצור קטלן פגע והרג בשנת 2019 את רוכב האופנוע אייל ויטקובסקי ז"ל בת"א, ובנוסף איים ולחץ על אשתו בזמנו לקבל את האחריות על התאונה. היא כבר הואשמה בגרימת מותו, אך לאחר שנתגלו ראיות חדשות הוא הואשם בגרימת מוות ברשלנות שדינה עד שלוש שנות מאסר בלבד. עוד דוגמה למערכת משפט שלא דואגת לביטחוננו.

ב-17 בספטמבר 2019 אירעה ברחוב ראול ולנברג פינת רחוב משמר הירדן בשכונת רמת החייל בתל אביב תאונת דרכים בין רכב פרטי לאופנוע. הרוכב אייל ויטקובסקי (49) נפצע קשה בתאונה ופונה לבית החולים, שם נפטר מפצעיו. אייל היה אחד מפעילי מועדון האופנועים הישראלי המרכזיים במהלך שנים רבות, והוא תפעל את מזכירות המועדון במסירות רבה.

בתום חקירת התאונה הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב, ב-1 בדצמבר 2019, כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות נגד רעייתו של הנהג בפועל, לאחר שזו דיווחה כי נהגה ברכב הפוגע. רישיונה נשלל עד תום ההליכים ונקבע דיון להקראת כתב אישום בחודש אפריל 2020. בחודש ינואר האחרון חלה התפנית בסיפור הטרגי הזה. קטלן התלוננה במשטרה נגד בעלה, מנצור קטלן (41), בטענה שאילץ אותה באיומים לדווח כי היא נהגה ברכב, למרות שבפועל הוא היה זה שנהג. המשטרה פתחה בחקירה סמויה, שלוותה על ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, במהלכה גילו החוקרים כי למנצור עבר פלילי קודם, בין היתר בגין נהיגה בעת פסילה, חבלה וסחיטה. הוא הורשע ב-30 עבירות תנועה שונות, בין היתר, כאמור, בנהיגה בזמן פסילה, שבגינה נידון למאסר בפועל למשך שישה חודשים.

בתום החקירה נעצר קטלן בחשד לגרימת מוות ברשלנות, בחשד לשיבוש הליכי חקירה והדחת עד, והשופטת שלומית בן יצחק האריכה את מעצרו. על-פי כתב האישום, קטלן ובני משפחתו בילו בפארק סמוך לרחוב ראול ולנברג בתל-אביב. סמוך לשעה 22:15, כשעזבו את המקום, פנה קטלן שמאלה במקום אסור, חסם את נתיב הנסיעה של ויטקובסקי שנכנס לצומת באור ירוק, והוביל להתנגשות חזיתית. האופנוען פונה במצב קשה לבית החולים ונפטר כעבור מספר שעות. עוד מתואר בכתב האישום כי מיד לאחר התאונה הגיעה למקום אחותו של קטלן, רחל אהרון (34). קטלן ואחותו הפעילו מסכת לחצים ואיומים על אשתו על מנת שתטען בפני השוטרים שהיא הייתה זו שנהגה ברכב וגרמה למותו של רוכב האופנוע. לפי הפרקליטות, בזמן התאונה היו ברכבו של קטלן ילדיהם של אחותו יחד עם בנו. במשך כמה חודשים המשיך קטלן לאיים על אשתו שלא תחזור בה מגרסתה, ואף ניפץ את הטלפון שלה שהכיל ראיות מפלילות נגדו.

פרטים חדשים התבררו באתר YNET על הפרשה בה מואשם קטלן בגרימת מוות ברשלנות שדינה עד שלוש שנות מאסר בלבד. משפחתו של אייל ויטקובסקי ז"ל פנתה למ"מ פרקליט המדינה בבקשה לשנות את חומרת הענישה ולהאשים את קטלן בהמתה בקלות דעת, שדינה עד 12 שנות מאסר. לפי האתר, נחשפה טענה נוספת על אופיו והתנהגותו של קטלן: "כבר במהלך השבעה", צוין, "הנאשם הרהיב עוז להגיע לבית המשפחה, לדמות עצמו מתאבל ומבקש לנחם, תוך שהוא ממשיך לשקר ולהונות את המשפחה ורשויות החקירה ולשבש הליכים. באחד מדיוני המעצר התברר כי הנאשם הקליט פגישה זו עם האלמנה בשבעה".

לא נתייחס מעבר לפרטים הספציפיים של האירוע, אך כל הראיות לכאורה מעידות על התנהלות עבריינית של הנאשם ומשפחתו, וחורה לנו מאוד שלאור הסיפור המזעזע כאן מדינת ישראל בחרה להאשימו בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר. כלומר, על הנייר, הוא יכול לצאת מהכלא בפחות משנה – וזאת למרות שביצע עבירת תנועה חמורה, פגע והרג רוכב אופנוע, העלים ראיות וניסה לשבש הליכי משפט. עוד דוגמה למערכת משפט שלא דואגת לביטחוננו.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) מפרסמת היום (א') דו"ח המפרט את המגמות בתחום הבטיחות בכבישי ישראל בשנים 2013 עד 2019, כשמהדו"ח עולה תמונה מדאיגה בכל הקשור להיפגעות רוכבי דו-גלגלי על כבישי ישראל.

רוכבי אופנוע הם משתמשי הדרך המצויים בסיכון הגבוה ביותר – גם בשל המספר הגבוה של התאונות שבהן הם מעורבים, וגם בשל פגיעותו של הרוכב בעת תאונה. בתאונות שבהן היו מעורבים רוכבי ד-גלגלי בשנים 2019-2013, כ-89% מההרוגים והפצועים קשה הם הרוכבים עצמם, כ-10% הם הולכי רגל, ועוד אחוז בודד הם נהגי רכב מנועי אחר או הנוסעים בו. המגמות של 7 השנים האחרונות מראות תמונה לפיה הן במספרים מוחלטים והם באחוזים – היפגעות רוכבי אופנוע נמצאת בעלייה. בנוסף, שיעור ההיפגעות של רוכבי דו-גלגלי גבוה גם בהשוואה למדינות אחרות.

מעורבותם של אופנועים גבוהה הרבה יותר בהשוואה לכל כלי הרכב האחרים. לכל מיליארד ק"מ נסועה היו אופנועים מעורבים ב-644.9 תאונות חמורות, בעוד כלי רכב פרטיים היו מעורבים ב-42.1 תאונות באותו המרחק. כלומר, ב-2019 הייתה מעורבותם של אופנועים בתאונות חמורות גבוהה פי 15 ממעורבות כלי רכב פרטיים.

עוד עולה מהדו"ח שרוכבים מתחת לגיל 35 נפגעים משמעותית יותר מרוכבים מבוגרים יותר, וכי רוכבי דו-גלגלי בנפחים של מעל 400 סמ"ק נפגעים גם הם משמעותית יותר מהנפחים הנמוכים – סיכוי גבוה פי 3 למות בתאונה ופי 1.6 להיפגע בתאונה. נתון נוסף שעולה מהדו"ח הוא שכ-34% מתאונות הדו-גלגלי הן תאונות עצמיות. בהשוואה לרכב פרטי וביחס לנסועה זהה, תאונות במעורבות דו-גלגלי גורמות לשיעור נפגעים גבוה פי יותר מ־4 בקרב משתמשי דרך פגיעים.

חשוב לציין כי מצבת כלי הרכב הדו-גלגלי עלתה משמעותית בשנים האחרונות, וכי לעומת כ-110 אלף כלי רכב דו-גלגליים ב-2009, ב-2019 כבר נעו על כבישי ישראל כ-143 אלף אופנועים וקטנועים.

בשנת 2018 נהרגו 3.2 רוכבי אופנוע לכל 10,000 אופנועים בישראל. שיעור זה גבוה מממוצע מדינות ה-OECD, העומד על 2.3 רוכבים הרוגים ל-10,000 אופנועים; ישראל נמצאת במקום ה-15 מבין 21 מדינות.

עוד עולה מהדו"ח כי רוכבים צעירים נפגעים משמעותית יותר בתאונות דו-גלגלי מאשר רוכבים בוגרים יותר. בשנה ממוצעת מתוך כל 10,000 מורשים לרכוב עד גיל 19 נפצעו קשה או נהרגו בשנה ממוצעת 60 רוכבים בקירוב. כלומר 1 מכל 173 מורשים לרכוב נפצע קשה או נהרג. לעומת זאת, בקבוצת הגיל 44-35 היה השיעור מעט יותר מ־ 5 רוכבים. כלומר הסיכון לרוכב צעיר גבוה ביותר מפי 10 בהשוואה לרוכב בגילי הביניים. עם זאת, יש להביא בחשבון שחלק מההבדל עשוי לנבוע מההבדלים בנסועה בין רוכבים צעירים לבין רוכבים בקבוצות גיל מבוגרות יותר. ניתן לשער כי חלק מהמורשים לנהוג באופנוע בקבוצות הגיל המבוגרות אינם מחזיקים אופנוע בבעלותם ואינם רוכבים כלל. נתונים אלו אינם מובאים בדו"ח.

גורם נוסף שמשפיע השפעה ניכרת על הסיכון להיפגעות הוא משקל האופנוע ונפח המנוע שלו. חשוב לציין כי איסוף הנתונים הוא מוגבל מאוד, וכי החלוקה היא ל-3 קבוצות נפח – עד 125 סמ"ק, 126 עד 400 סמ"ק, ומעל 400 סמ"ק. באיסוף הנתונים הסטטיסטיים בישראל אין התייחסות למשקל האופנוע, או יותר חשוב – להספק המנוע.

כך או כך, הסיכון להיהרג ברכיבה על אופנוע בנפח הגדול מ-400 סמ"ק גבוה יותר מפי 3 בהשוואה לסיכון להיהרג ברכיבה על אופנוע קל יותר. לכל מיליארד ק"מ נסועה של רוכבי אופנועים בנפח גבוה נהרגו 123 רוכבים, בהשוואה ל-41 רוכבי אופנוע בנפח מנוע של 400-126 סמ"ק ו-34 רוכבי אופנוע בנפח עד 125 סמ"ק שנהרגו בנסועה ממוצעת זהה.

הסיכוי להיפצע קשה ברכיבה על אופנוע בנפח מנוע הגבוה מ-400 סמ"ק גבוה פי 1.6 בהשוואה לאופנוע בנפח מנוע 400-126 סמ"ק ופי 1.3 בהשוואה לאופנוע בנפח מנוע עד 125 סמ"ק.

ניתוח שיעורי המעורבות של אופנועים בתאונות הראה כי שיעורי המעורבות של אופנועים בנפח מנוע של 400 סמ"ק ומעלה נמצא במגמת ירידה קלה, ולעומת זאת, שיעור המעורבות של אופנועים בינוניים נמצא במגמת עלייה. חשוב לציין גם שמספר האופנועים בעלי נפח מנוע גבוה נמצא במגמת עלייה מהירה: בין 2013 ל-2019 מספר האופנועים בנפח הגבוה מ-400 סמ"ק הכפיל את עצמו, בעוד בקבוצת הנפח של 400-126 סמ"ק חל גידול של כ-25% בלבד.

הסיבה השכיחה ביותר להיפגעות רוכבי דו-גלגלי הייתה תאונה עצמית, שגרמה ל-34% מההרוגים והפצועים קשה בקרב רוכבים לעומת 26% מההרוגים והפצועים קשה בקרב נהגי רכב פרטי ונוסעיו. עוד ניתן ללמוד שתאונות התנגשויות צד בצד הן הגורם השלישי בשכיחותו להיפגעות רוכבי דו-גלגלי, וכי בקטגוריה זו ההבדל בין אופנועים לבין כלי רכב פרטיים הוא הגדול ביותר. תאונות אלו עשויות להיגרם בשל אי-ההבחנה של נהגי כלי רכב אחרים באופנוע הנוסע לצידם בעת נסיעה רצופה או בעת עקיפה.

נראה כי תאונות מסוג התנגשות חזית בחזית הן גורם היפגעות שכיח הרבה יותר בכלי רכב פרטיים מאשר באופנועים. עובדה זו תואמת את הציפיות משום ששטח החזית הקטן של אופנועים מאפשר להם לחמוק מרכב אחר הבא ממול, ולמנוע את התאונה או לעשות אותה לתאונה מסוג אחר (חזית בצד או תאונה עצמית).

לכל מיליארד קילומטרים נסועת דו-גלגלי נהרגו 6.6 איש ונפצעו קשה 82.9 בתאונות מסוג פגיעת צד בצד במעורבות אופנועים, וזאת בהשוואה ל-0.2 הרוגים ו-2.1 פצועים קשה בתאונות במעורבות רכב פרטי למרחק נסיעה זהה. כלומר, הסיכון לתאונות צד בצד קטלניות במעורבות דו-גלגלי גבוה פי 33 והסיכון לתאונות קשות מסוג זה גבוה פי 40. ההפרש השני בגודלו הוא בתאונות עצמיות – הסיכון של רוכבי אופנוע להיהרג בתאונה עצמית גבוה פי 28 מהסיכון המקביל לנהגי רכב פרטי ונוסעיו ביחס לאותה נסועה, והסיכון להיפצע קשה גבוה פי 39 .

עוד ניתן ללמוד מהדו"ח כי לכל מיליארד ק"מ שנסעו רוכבי דו-גלגלי בשנים 2018 ו-2019 נהרגו 62 אנשים בממוצע, מהם 55 היו הרוכבים עצמם, 5.5 היו הולכי רגל, ו-2 היו רוכבי אופניים או ממונעים לא מרושיינים אחרים. הממצא העיקרי הוא כי רוב הסיכון בנסיעת אופנוע הוא לרוכב האופנוע עצמו.

זו הזדמנות נוספת לקרוא לציבור הרוכבים: אנא כבו בזהירות ובמודעות מלאה, והיו ערים לסכנות הרבות על כבישי ישראל. 

• בינואר: 5 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• בפברואר: 7 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• במרץ: 4 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• באפריל: 3 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• במאי: 7 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• ביוני: 6 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• ביולי: 9 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• באוגוסט: 10 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• בספטמבר: 2 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• באוקטובר: 5 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי
• 2019: שיא במספר ההרוגים על דו-גלגלי

למוסף סוף השבוע של העיתון 'ישראל היום' התראיין ניצב משנה אפרים 'קרמשניט' ארליך, ששימש כסגן מפקד משטרת התנועה הארצית וכפרויקטור לחיזוי תאונות דרכים, והודה שלא עשה כלום בתפקידו. במקרה אחר בו תפס בכיר במשטרה נוהג הרבה מעל המהירות החוקית – העלים את המקרה. משטרת התנועה לשירותכם.

מה נתנו לך לעשות במשטרה?

"לא רצו לתת לי תפקיד קונבנציונלי. שברו את הראש, ובסוף המציאו תפקיד: פרויקטור לחיזוי תאונות דרכים. אתה יודע מה זה? גם אני לא. נתנו לי רכב ומשרד. הייתי בא לעבודה, מחתים כרטיס, לא עושה כלום והולך הביתה".

כלומר, בזבוז כספי ציבור.

הציטוט לקוח מראיון שנערך עם ניצב משנה אפרים 'קרמשניט' ארליך, שהתפרסם כרודף שחיתויות במשטרה והביא להתפטרות מפכ"ל וכיום עובד כנהג מונית. הרבה סיפורים פורסמו על ארליך ועל-כך שחשף שחיתיות במשטרה והביא על עצמו הרבה אויבים מבית. בראיון קפץ לנו לעין מקרה ספציפי ותיאור של ניצב המשנה על תפקידו האחרון במשטרה – שיש לו נגיעה ישירה לבטיחות רוכבי ונהגי ישראל.

המקרה הראשון (שפורסם פעמים רבות בעבר) מדבר על תקופתו כראש היחידה המרכזית באגף התנועה בשנת 2006. במעקב לצורך תרגיל, אותו ערכו אחר רכבו של דודי כהן – ראש אגף חקירות ומודיעין דאז ולימים מפכ"ל המשטרה – צילמו אותו נוהג, שלא לצורך מבצעי, במהירות של 180 קמ"ש. במקום לטפל בנושא משמעתית לכל הפחות או תעבורתית כמו כל אדם מהשורה, 'העלימו' השוטרים את החומר ואף נתנו לשוטר שביצע את העבירה את הצילומים. בימינו, כשאגף הדוברות מתעד ומפרסם בגלוי כל עבירה שכזאת – ובטח של רוכבי דו-גלגלי – אנו מקבלים ממקור ראשון איך המשטרה אוכפת סלקטיבית את עבירות התנועה 'מסכנות החיים' כלשונן.

את הציטוט המקומם השני כבר כתבנו למעלה. מה זה בדיוק פרויקטור לחיזוי תאונות דרכים? לא יודעים, אבל בניחוש פרוע נניח שתפקיד המשרד הזה הוא לנתח כבישים אדומים, לזהות מעקות בטיחות מסוכנים, צמתים מסוכנים, כיכרות מסוכנות, מחלפים חלקלקים וכל מקום שיכול לפצוע או להרוג נהג רכב או רוכב אופנוע בישראל. כלומר, בניגוד למחלקה במשטרה שמפיקה דו"חות תחקיר אחרי התאונות, על-מנת ללמוד ולמנוע, מדובר כאן על אגף שמחבר אחת ועוד אחת ויודע מראש להגדיר איפה מסוכן ולמי.

ניצב משנה בדימוס קרמשניט מודה שהלכה למעשה, בשנה שבה היה בתפקיד, לא עשה כלום במסגרת תפקידו. תחשבו כמה פציעות או מוות של רוכבים ניתן היה למנוע אם היה טורח לעשות את תפקידו ולא רק "בא לעבודה, מחתים כרטיס, לא עושה כלום והולך הביתה".

אנו בפול גז לוקחים ברצינות את נושא תאונות הדרכים בישראל, מצרים על העלייה במספר ההרוגים על דו-גלגלי ופועלים על-בסיס חודשי על-מנת לנתח כל תאונה ותאונה ולפלג לכל נתון אפשרי – החל מנפח וסוג האופנוע, מין ולאום הרוכב, שעת התאונה ומיקום התאונה. בסוף השנה נוכל להוציא דו"ח סטטיסטי מפורט על מה, למה וכמה בתחום קטל רוכבי האופנועים בישראל. לצערנו נוכל גם להגדיר מראש מקומות מסוכנים – כאלה שכולם יודעים שהם מסוכנים – שבטח עוד יככבו לנו בנתונים. חורה לנו לקרוא על בכיר במשטרה, שמונה למנוע תאונות דרכים, שמודה, שתכלס, הוא לא עשה כלום בתפקידו.

המלחמה ברעש האופנועים אינה יתומה או נטולת תקדים באירופה – תזכורת לתקופה שבמסגרת המלחמה בתאונות הדרכים הוגבלו כל האופנועים בצרפת לעד 100 כ"ס.

בשבוע האחרון כתבנו על הצעה גרמנית להגבלת רעש אופנועים בצורה משמעותית ואף אפשרות לשקול איסור רכיבה על אופנועים בימי שבתון. ההצעה מחזקת צעדים שנעשו בצרפת, אנגליה ובלגיה, ומסמנים כיוון מחמיר לעולם האופנועים בצד הגלובלי של האיחוד האירופאי. הצעות אלו גררו תגובות סקפטיות מצד אחד והרבה תגובות מצדיקות מהצד השני. הסקפטים מנו את ההגנה על השוק החופשי וגרסו שההצעות הן פופוליסטיות ותו לא. אז רק רצינו להזכיר, שלא מזמן בצרפת חוקקה הגבלה על כלל האופנועים לעד 100 כ"ס, עם איום רציני על כך שההגבלה תחול על כל אירופה.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת יצא מחקר נורבגי שגרס שיש קשר ישיר בין תאונות אופנועים לבין הדימוי שלהם. כלומר, גדולים הסיכויים של אופנוע ספורטיבי וחזק להיות מעורב בתאונת דרכים. ההצעה שעלתה באותו המחקר הייתה להגביל מראש את הספק האופנוע, דבר שלכאורה ישפיע על הרוכב לרכוב בצורה אחראית יותר. ברוח המחקר הזה ודומיו הגבילו היצרניות הגרמניות את מהירות הרכבים שלהם ל-250 קמ"ש, והייתה גם הגבלה מקבילה בעולם האופנועים ל-300 קמ"ש – הכל בשם המלחמה בתאונות הדרכים. בצרפת, שם דיברו על הנושא כבר ב-1985, חיזקו ואימצו את הגישה הזאת וחסמו את כלל האופנועים הנמכרים שם – כולל כמובן אופנועי ספורט – לעבור את ה-100 כ"ס.

בשנת 2010 המים בקהילה הדו-גלגלית האירופאית החלו לבעבע כשהחלו לצוץ שמועות על ניסיון האיחוד האירופאי להכיל את תקנות היורו הקובעות את חובת ה-ABS, תקנות הגבלת מהירות או הספק בדרגות רישיון נמוכות, הגבלות זיהום אוויר ואימוץ מגבלת ההספק של הצרפתים. הפוליטיקאים הובלו תחת האמונה שהגבלות – כאלו ואחרות – מסמנות אותם כמובילי דרך וכבעלי אג'נדה של לוחמים בתאונות הדרכים.

על אביזרי העזר לבטיחות או אקלים לא היה ויכוח אמיתי, אך אותם פוליטיקאים, בריצתם אחרי הכותרות, פספסו ביודעין בעיה אחת: מגבלת ההספק הצרפתית מעולם לא הוכיחה את עצמה. רוכבי צרפת המשיכו להיפגע ולמות לא פחות מאשר לפני ההגבלות. בשנת 2016 הוסרה סופית המגבלה על אופנועים חדשים ועל כאלה שהוגבלו עד לאותו הרגע.

כך או כך, לכל אלה שלא מאמינים שניתן לחסום רעש או תנועה של אופנועים, תזכורת קלה שכשהאירופאים רוצים לחוקק חוקים אנטי-אופנועים – הם יכולים.

מנצור קטלן נאשם בגרימת מותו של רוכב האופנוע אייל ויטקובסקי ז"ל בחודש בספטמבר האחרון. לפי הפרקליטות, הוא איים ולחץ על אשתו לקבל את האחריות על התאונה. היא כבר הואשמה בגרימת מותו, אך כעת – משנתגלו ראיות חדשות – הוגשה בקשה לביטול אותו כתב אישום.

ביום הבחירות בשנה שעברה, בתאריך 17 בספטמבר 2019, אירעה ברחוב ראול ולנברג פינת רחוב משמר הירדן בשכונת רמת החייל בתל אביב תאונת דרכים בין רכב פרטי לאופנוע. הרוכב אייל ויטקובסקי (49) נפצע קשה בתאונה ופונה לבית החולים, שם נפטר מפצעיו. אייל היה אחד מפעילי מועדון האופנועים הישראלי המרכזיים במהלך שנים רבות, והוא תפעל את מזכירות המועדון במסירות רבה.

בתום חקירת התאונה הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב, ב-1 בדצמבר 2019, כתב אישום על גרימת מוות ברשלנות נגד רעייתו של הנהג בפועל, לאחר שזו דיווחה כי נהגה ברכב הפוגע. רישיונה נשלל עד תום ההליכים ונקבע דיון להקראת כתב אישום בחודש אפריל 2020. בחודש ינואר האחרון חלה התפנית בסיפור הטרגי הזה. קטלן התלוננה במשטרה נגד בעלה, מנצור קטלן (41), בטענה שאילץ אותה באיומים לדווח כי היא נהגה ברכב, למרות שבפועל הוא היה זה שנהג. המשטרה פתחה בחקירה סמויה, שלוותה על ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, במהלכה גילו החוקרים כי למנצור עבר פלילי קודם, בין היתר בגין נהיגה בעת פסילה, חבלה וסחיטה.

בתום החקירה נעצר קטלן בחשד לגרימת מוות ברשלנות, בחשד לשיבוש הליכי חקירה והדחת עד, והשופטת שלומית בן יצחק האריכה את מעצרו. על-פי כתב האישום, קטלן ובני משפחתו בילו בפארק סמוך לרחוב ראול ולנברג בתל-אביב. סמוך לשעה 22:15, כשעזבו את המקום, פנה קטלן שמאלה במקום אסור, חסם את נתיב הנסיעה של ויטקובסקי שנכנס לצומת באור ירוק, והוביל להתנגשות חזיתית. האופנוען פונה במצב קשה לבית החולים ונפטר כעבור מספר שעות. עוד מתואר בכתב האישום כי מיד לאחר התאונה הגיעה למקום אחותו של קטלן, רחל אהרון (34). קטלן ואחותו הפעילו מסכת לחצים ואיומים על אשתו על-מנת שתטען בפני השוטרים שהיא הייתה זו שנהגה ברכב וגרמה למותו של רוכב האופנוע. לפי הפרקליטות, בזמן התאונה היו ברכבו של קטלן ילדיהם של אחותו יחד עם בנו. במשך כמה חודשים המשיך קטלן לאיים על אשתו שלא תחזור בה מגרסתה, ואף ניפץ את הטלפון שלה שהכיל ראיות מפלילות נגדו.

בדיון השני השופטת ענת יהב סירבה לשחררו למעצר בית: "מקרה זה הוא בהחלט חריג שבחריג, שכן, כך על פי החשדות ועל פי הראיות לכאורה, החשוד לא די שהוציא עצמו מאותו אירוע, אלא אילץ את בת זוגו שהייתה ברכב ליטול אחריות על המעשה ואקטים אשר גובלים באלימות. לחשוד עבר פלילי ועבר תעבורתי מכביד… אלמנט האלימות והכוח עולה גם בעברו הפלילי. משכך, כמובן שאין לשקול שחרורו לעת הזו".

נמשיך לעקוב אחר המקרה המצער הזה.

בתמונה: זירת התאונה שבה נהרג אייל ויטקובסקי ז"ל