הארלי דיווידסון תבנה 500 יחידות בלבד של הסטריט גלייד ספיישל, שיגיע בצביעה מיוחדת, ואפילו פרו-ישראלית אם תשאלו אותנו.
שם הצביעה המיוחדת הוא Arctic Blast – פיצוץ ארקטי. הבסיס הוא הסטריט ספיישל אשר מגיע עם בכחול מטלי עמוק עם משיכות צבע של תכלת על בסיס לבן. כל 500 היחידות יהיו ממוספרות, וכולן נצבעו ביד בסדנת צביעה ידועה בקולורדו, ארצות הברית.
המנוע מגיע מסדרת המילווקי אייט, כלומר וי-טווין בנפח 1,868 סמ"ק עם 94 כ"ס ב-5,250 סל"ד ו-16 קג"מ ב-3,250 סל"ד. האלקטרוניקה מודרנית לגמרי עם ABS להטיה, בקרת אחיזה, מניעת נעילת גלגל אחורי בעת סגירת מצערת, מניעת התדרדרות אחורה בעלייה, LED ומערכת מולטימדיה ושמע.
כאמור, 500 יחידות ייוצרו, כאשר מחיר כל יחידה הוא $38,495 (כ-32,000 יורו).
2021 Street Glide – Arctic Blast2021 Street Glide – Arctic Blast2021 Street Glide – Arctic BlastMY21 White Sweep
לשנת 2022 סדרת דגמי ה-EVO טריאל של בטא מקבלת עדכוני בולמים וגרפיקה.
חברת בטא האיטלקית מייצרת אופנועי טריאל כבר משנות ה-80 של המאה הקודמת, ובאמתחתה 13 אליפויות עולם ויותר מ-100 אליפויות אזוריות. דגמי ה-EVO מציעים מנועים שופעי מומנט – כנהוג בעולם הטריאל, שלדות אלומיניום קלות וקשיחות, בולמים פרוגרסיביים, משקלים נמוכים וגרפיקות מודרניות.
בטא EVO טריאל דגם 2022
לשנת 2022, סדרת דגמי ה-EVO – המגיעה בנפחי מנוע של 80, 125, 200, 250 ו-300 סמ"ק (כולל דגם Super Smooth רך יותר) דו-פעימתיים ו-300 סמ"ק ארבע פעימות. השינוי הבולט הוא בגרפיקה וכולל כידון בצבע שחור – למראה מודרני ואגרסיבי יותר לדברי בטא. מכסה מסנן האוויר מגיע באדום, והשלדה מגיעה בצבע אדום. המזלג קיבל עדכונים ונוסף לו נפח שמן נוסף. המזלג מעניין, כשהוא מגיע בתצורת א-סימטרית – כלומר צד ימין וצד שמאל שלו שונים. בצד שמאל יש קפיץ מתכוונן שדרכו מכוונים את גובה הכלי, כשבצד ימין מכוונים את השיכוכים השונים. לכל צד יש נפח שמן שונה עבור התפקידים השונים.
הדגמים ממשיכים להגיע עם שתי מפות הצתה לבחירת הרוכב, עם מתג הממוקם על מיכל הדלק ומואר בתאורת LED.
דגמי הבטא EVO השונים יהיו זמינים באירופה בחודש ספטמבר הקרוב. טרם נמסרו מועד הגעה ומחירים לישראל.
בשנת 2019 הציגו מוטו מוריני את דגם האדוונצ'ר החדש – ב-X-CAPE, וכעת מתפרסמים פרטים מלאים על האופנוע המעניין.
מוטו מוריני מאיטליה הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת (מוטו מוריני דארט, למי שזוכר). כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי ומונעים על בסיס אותו מנוע וי-טווין בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים. בשנת 2018 החברה נקנתה על-ידי זונגנג (Zhongneng) הסינים, אם-כי הפיתוח והייצור נשארו באיטליה.
מוטו מוריני X-CAPE
זאת עד לתערוכת מילאנו 2019, שם הציגו במוטו מוריני שלושה דגמים חדשים לגמרי, מתוכם שתי גרסאות כניסה של היצרן עם יחידת מנוע חדשה מקוררת נוזל בעלת שני צילינדרים מקבילים בנפח 650 סמ"ק. גרסה אחת נקראת Seiemmezzo (שש וחצי) כאשר על השנייה, גרסת אדוונצ'ר בשם X-CAPE, מתפרסמים כעת פרטים מלאים באתר הרשמי של מוטו מוריני. הבסיס הוא אדוונצ'ר-כביש כדוגמת הוורסיס 650 של קוואסאקי או הויסטרום 650 של סוזוקי.
המנוע, כאמור טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק, מקורר נוזל ומספק 60 כ"ס (44 קילוואט) ב-8,250 סל"ד ומומנט של 5.7 קג"מ ב-7,000 סל"ד. המנוע עומד בתקנות יורו 5 הנדרשות, ויש אופציה לגרסת A1 מוגבלת הספק. המהירות המרבית עומדת על 175 קמ"ש. המנוע נמצא בשלדה מפלדה, כאשר הזרוע האחורית מאלומיניום. יש מזלג מרזוקי הפוך בקוטר 50 מ"מ עם כיוונון מלא, כאשר הבולם האחורי של קאיאבה. חישוקי השפיצים מגיעים במידת 19″ מלפנים ו-17″ מאחור, ונעולים בצמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR.
בסיס הגלגלים עומד על 1,450 מ"מ, גובה המושב מאפשר בחירה בין 820 מ"מ ל-845 מ"מ, ומרווח הגחון עומד על 175 מ"מ. מיכל הדלק מכיל 18 ליטר והמשקל היבש המוצהר הוא 213 ק"ג. ל-X-CAPE צמד דיסקים קדמיים של ברמבו בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים צפים בעלי שתי בוכנות.
בגזרת האלקטרוניקה יש מערכת ABS של בוש עם אפשרות לניתוק, מסך TFT בגודל 7″ עם קישורית לסלולר. בנוסף, יש משקף מתכוונן ביד אחת ותאורת LED היקפית.
לגבי מחירים וסיכויים לראות את ה-X-CAPE המעוצב והמרשים של מוטו מוריני האיטלקית בישראל – נעדכן כשנדע.
סדרת MR RANGER החדשה מהווה כרטיס כניסה לעולם האנדורו לרוכבים מתחילים. הסדרה מבוססת על דגמי MR RACING, אולם הכלים נמוכים ומתונים יותר על-ידי הנמכת גובה המושב, קיצור מהלך המתלים ל-270 מ"מ ומיתון הספק המנוע. המנועים דו-פעימתיים, והם מגיעים בנפחי 200 ו-300 סמ"ק. לשנת 2022 גובה המושב יורד מ-925 מ"מ ל-903 מ"מ (950 מ"מ בדגמי הרייסינג והפרו). מנגנון הלינקים מאחור ניתן לכוונון בשבעה מצבים שונים המאפשרים לשנות את גובה הכלי על ספקטרום של 38 מ"מ (7mm/+31mm-). יש מפת הצתה מעודכנת, רגלית התנעה חדשה וגרפיקה מעודכנת.
רייחו MR רנג'ר – לינק מתכוונן לשינוי גובה האופנוע
השינויים לסדרת MR RACING כוללים רגלית התנעה חדשה, מפלט Tecnigas חדש, רגליות חדשות, בורג שונה לרגלית הצד וגרפיקה חדשה. השינויים לסדרת MR PRO כוללים את כל האמור ומוסיפים מפת הצתה מעודכנת.
המנועים מגיעים בשני נפחים דו-פעימתיים של 250 או 300 סמ"ק עם קרבורטור קייהין ושסתום עלים V-FORCE 4. מערכת ההצתה כוללת 2 מפות, יש תיבת הילוכים בעלת 6 מהירויות ומצמד הידראולי של מגורה.
השלדה הראשית עשויה מפלדת כרומולי, ויש שלדת זנב מאלומיניום, זרוע אחורית מאלומיניום עם מנגנון לינקים, בולמים של קאיאבה עם כיוונים מלאים, משולשים מכורסמים, מערכת בלימה של ניסין עם דיסקים של NG, חישוקי EXCEL וצמיגי מישלין ייעודיים לאנדורו, כידון של NEKEN, כיסוי מושב מונע החלקה, מגן גחון, מגני שלדה מפלסטיק קשיח ומצבר ליתיום קל משקל. גובה המושב עומד על 950 מ"מ, והמשקל המלא 105 ק"ג.
גרסת ה-PRO עם גרפיקה שחורה מקבלת בולמים של קאיאבה AOS בקוטר 48 מ"מ עם כיוונים מלאים ועם מוטות טלסקופ מצופים בשחור DLC להורדת חיכוך, משולשים מסוג XTRIG ROCS באנודייז אדום, כידון רנטל Twin Wall, חישוקי Goldspeed PRO עם נאבות באנודייז אדום, דיסק צף של NG בקוטר 260 מ"מ, כיסוי מושב מונע החלקה, מסנן אוויר Funnelweb, מגן גחון, מגני שלדה מפלסטיק קשיח ומאוורר רדיאטור.
דגמי רייחו של שנת 2022 צפויים להגיע ארצה, כאשר טרם נמסר אם מחירם ישתנה לעומת דגמי 2021.
בהונדה שמים דגש גדול בשנת 2022 על ה-CRF250R, ומשפרים אותו בגזרת המנוע והשלדה לטובת יכולות פנייה טובות יותר, זמישות וקלות רכיבה.
2022 HONDA CRF250R
דגם המוטוקרוס הקטן של הונדה הוצג בשנת 2004 ומאז צבר תשע אליפויות סופרקרוס אמריקאי, שתי אליפויות מוטוקרוס אמריקאי, ווגם את שלושת האליפויות האחרונות בסדרת הארינה-קרוס בארצות הברית. לשנת 2022 מהנדסי הונדה שיפרו את המומנט בסל"ד נמוך ובינוני דרך הגדלת נפח תיבת האוויר ב-78% לסך של 4.1 ל', שינוי תזמון השסתומים, וזווית ישרה לצינור הפליטה המוביל למפלט אחד, לעומת שני דודי פליטה בדגמים הקודמים. לטענת הונדה יש שיפור של 20% בכוח ב-6,500 סל"ד. יש גם זווית קטנה יותר למזרק הדלק (60° לעומת 30°). בהונדה חיזקו את המצמד השנה עם תשע רפידות חיכוך לעומת שמונה בדגם הקודם, לאור טענות רוכבים על היחלשות ההפרדה בעומס גבוה לאורך זמן. יחסי ההעברה שונו בין ההילוך השני לשלישי עם שימוש במזלג העברה אחד לעומת שניים בעבר, ההילוך השני קצר יותר, השלישי ארוך יותר ורביע-חמישי קצרים יותר.
בהונדה טוענים שהשלדה לשנת 2022 קלה וגמישה יותר, ושהפלסטיקה קלה יותר לפירוק ולהרכבה בזכות פחות ברגים. ה-CRF250R קל השנה בכ-4 ק"ג ושוקל 104 ק"ג – הרבה בזכות מערכת הפליטה עם הדוד היחיד.
דגם הקרוס קאנטרי, ה-CRF250RX, מקבל את אותם העדכונים ומוסיף עוד 5 מ"מ למהלך המתלה, מושב נמוך ב-10 מ"מ, כיול מחודש לבולמים, וכמובן שהוא מגיע עם חישוק 18″ מאחור, רגלית צד, והשנה גם עם מגני ידיים כסטנדרט.
ההונדה CRF250R לשנת 2022 יגיע ארצה בחודשים הקרובים – אז גם יתפרסם מחירו.
צפו בהונדה CRF250R לשנת 2022:
20YM HONDA CRF250RX2022 HONDA CRF250RX2022 HONDA CRF250RX2022 HONDA CRF250R2022 HONDA CRF250RThe CRF250R and CRF250RX headline the 2022 CRF family updatesThe CRF250R and CRF250RX headline the 2022 CRF family updates2022 HONDA CRF250R2022 HONDA CRF250R2022 HONDA CRF250R2022 HONDA CRF250R
הב.מ.וו HP2 אנדורו היה הניסיון של ב.מ.וו לצאת מהקופסה ולהציג משהו חדש ושונה. במבט לאחור, הניסיון לא היה כזה מוצלח.
השבוע פרסמנו תמונות ריגול של שני דגמי R nine T חדשים, שלוקחים את הסקרמבלר והאורבן G/S ומוסיפים להם יכולות שטח עם חישוק שפיצים בקוטר 21″ מלפנים וצמיגי קארו 3 של מצלר, שמגיעים על דגמי אדוונצ'ר-שטח עם מתלים ארוכי מהלך, כשההשערה היא מהלכי גלגל של 220 מ"מ בסקרמבלר ו-250 מ"מ באורבן. בנוסף, יש סעפת מוגבהת ומיכל השמן מוגן יותר, זאת על-מנת לאפשר הגנה מיטבית מפני אבנים מעופפות ברכיבת שבילים. יש רגליות רוכב משוננות לאחיזת מגף טובה יותר, כנף קדמית גבוהה ורגליות מורכב פריקות.
ב.מ.וו HP2 אנדורו
זה החזיר אותנו 16 שנה אחורה לדגם ה-HP2 אנדורו, שניסה להביא טעימה לשטח מאופנוע שפחות מותאם לכך. קודם כל, ראשי התיבות HP ייצגו את מחלקת ה-'High Performance' – ביצועים גבוהים, ו-2 ייצג את שתי הצילינדרים של מנוע הבוקסר. במשפחת ה-HP היו שלושה דגמים: האנדורו, עליו נתמקד היום ושהוצג בשנת 2005, ה-HP2 מגהמוטו שהוצג ב-2007 והיה מעין היפרמוטארד מגניב, וה-HP2 ספורט, שהוצג בשנת 2008 והתבסס על ה-R1200S. למעט האחרון, שני הדגמים הראשונים לא נחלו הצלחה מסחרית. כוונת המשורר של ב.מ.וו הייתה להקים מעין חטיבת M (חטיבת הביצועים של רכבי ב.מ.וו) ולייצר דגמים במהדורות מוגבלות.
המנוע הגיע מה-R1200GS שהוצג שנה לפני כן. מדובר על מנוע בוקסר מקורר אוויר ושמן בנפח 1,170 סמ"ק (קירור הנוזל הופיע בדגם של שנת 2013). ההספק כאן היה גבוה ב-5 כ"ס ועמד על 105 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד, עם נתון מומנט דומה של 10.3 קג"מ ב-5,500 סל"ד. המנוע הגיע ללא גל האיזון שהיה ב-GS, ולכן היו ויברציות מוחשיות ברכיבה. ההינע הסופי התבצע על-ידי גל-הינע. בקצה הקדמי של שלדת הצינורות הורכב מזלג קדמי הפוך של WP בקוטר 45 מ"מ ומהלך של 270 מ"מ במקום הטלהלבר המסורתי של ה-GS, ומאחור היה בולם – לא קונבנציונאלי בזמנו – עם שיכוך אוויר ומהלך של 250 מ"מ. גובה המושב עמד על 920 מ"מ גבוהים. המשקל היבש עמד על 175 ק"ג – משמעותית קל יותר מה-R1200GS עליו הוא מבוסס. את המסה הזאת בלם דיסק קדמי יחיד בקוטר 304 מ"מ, ללא מערכת ABS.
הב.מ.וו HP2 אנדורו לא התקבל בהתלהבות בעולם בוחני האופנועים. מחיר יקר לעומת ה-GS, יכולת שטח שהוגבלה בגלל הצילינדרים הבולטים של המנוע, ובעיקר המשקל הרטוב שחצה את קו 200 הק"ג. בכביש לא היו לא יתרונות כלל, אלא להיפך – עם המושב השטוח, הכנף הגבוהה והחוסר במיגון רוח, הוא לא היה נוח לטווחים ארוכים. באירופה ב.מ.וו הציעו גם חישוקי 17″ ללא עלות לרוכשים. בשורה התחתונה, הוא לא היה יותר טוב מלמשל הק.ט.מ 990 אדוונצ'ר באף פרמטר, למעט הייחודיות, אבל המושג הזה עזר לכלי למצוא לקוחות נאמנים ולשמר את ערכו במידה מסוימת. ב.מ.וו נתנו לו 3 שנים, אך הפסיקו את ייצורו ב-2008. מספר אקזמפלרים הגיעו לישראל ונוסעים עד היום בכלי שהוא שונה וטוב בפני עצמו.
אחרי 26 שנים רצופות בזירה התחרותית הבין-לאומית, 9 אליפויות עולם, מספר 46 אחד ושם שכולם מכירים, הודיע ולנטינו רוסי על פרישה ממרוצי אופנועים בסוף העונה הנוכחית.
בגיל 42 ולאחר שהתחרה בצמרת העולם במשך 26 שנים רצופות, מתוכן 21 עונות בקטגוריה הבכירה, יפרוש ולנטינו רוסי ממעמד רוכב פעיל, זאת לאחר מספר עונות בהן ירד למעמקי הטבלה.
ולנטינו רוסי, לעולם מספר 46,נמצא שני ברשימת הרוכבים האיטלקיים המובילים אחרי ג'יאקומו אגוסטיני עם 89 ניצחונות בקטגוריה הבכירה ו-115 ניצחונות סך-הכל, 236 פודיומים ו-423 זינוקים עד-כה. רוסי מחזיק בתואר הלא רשמי של הרוכב היחיד שזכה באליפות של כל הקטגוריות שיש (125 סמ"ק, 250 סמ"ק, 500 סמ"ק שתי פעימות ו-MotoGP). רוסי שני ברשימה בפער של מקום אחד: 7 אליפויות בקטגוריה הבכירה לעומת 8 של אגוסטיני. רוסי הגיע לזירה כנער בן 17 בעונת 1996 לקטגוריית ה-125 סמ"ק על אפריליה, ואת האליפות הראשונה הוא קטף בעונת 1997. שנה לאחר מכן עלה ל-250 סמ"ק, עדיין על אפריליה, התבשל עונה אחת וזכה באליפות של 1999.
באותו רצף של מבחן פסיכומטרי הוא התחיל את המילניום בקטגוריה הבכירה (500 סמ"ק שתי פעימות) על הונדה, וזכה באליפות בעונה שאחרי – 2001. שלוש אליפויות רצופות סיפק במדי בכנף האדומה, ולאחר מכן עבר למדים הכחולים של ימאהה. הדומיננטיות המשיכה ביתר שאת, כאשר הוא כבש את הבכורה בשתי העונות הבאות (05-04), נתן לאחרים לשחק ולנצח ב-2008-2007 (ניקי היידן המנוח וקייסי סטונר), והוסיף שתי אליפויות רצופות ב-2008 ו-2009. דעיכת התארים התחילה במעבר המפורסם לקבוצת דוקאטי בעונת 2010 ולא השתפרה כשחזר לימאהה ב-2013.
זהו סיומו של עידן ושל אחת הדמויות הצבעוניות ומעניינות שהיו בעולם המרוצים. רוסי עתיד להישאר בענף כבעל קבוצת מרוצים בשם VR46.
סוכנות צרפתית של אינדיאן בנתה שתי גרסאות מיוחדות המבוססות על הסקאוט בובר. גרסה אחת נקראת 'מאה' ומציינת מכירה של 100 יחידות בשנה, והשנייה נקראת 'כנפיים אדומות' עם קריצה לעבר.
דגם ה'מאה' (Hundred – בתמונה בראש הידיעה) לוקח את השראתו ממרוצי דראג, והוא קיבל את שמו לציון 100 דגמי אינדיאן שנמכרו בשנה אחת. למאה יש כידון של Biltwell, קיט מושב יחיד של Wunderkind, מערכת נשימה שכוללת מסנן מבית Trask Performance, מערכת פליטה של Freedom performance וצינורות קירור מחוזקים של Samco Performance. הבולם האחורי הזוויתי והפנאומטי הוא של Arnott, החישוקים של Revtech, יש צמיגי אבון קוברה ומערכת בלימה ודיסקים של גלפר.
דגם 'כנפיים אדומות' (Red Wings) מגיע בגישת אולד-סקול ומשתמש בקטלוג החלפים של אינדיאן עם ידיות ומנופים שחורים ומשטחי דריכה לרגליים. יש מושב יחיד עם לוגו אינדיאן שמוטבע בו, חישוקי שפיצים מכרום של HD Wheels USA עם צמיג אחורי ברוחב 200 מ"מ, ומערכת הפליטה הכפולה היא של Freedom Performance. הבולם האחורי הפנאומטי הוא של Arnott, ויש כנף אחורית מייצור עצמי. יצרן גרמני בשם Blechfee, שמתמחה בחלקי מתכת, בנה את המזלג הקדמי הייחודי עם הקפיץ המרכזי.
Red Wings – כנפיים אדומות
שני הדגמים משתמשים בפלטפורמת דגם הסקאוט של אינדיאן שרץ כבר 100 שנים (ולכבוד זה יצאו שתי גרסאות מיוחדות). באינדיאן הציגו גרסת בובר לסקאוט Sixty בשנה שעברה – הדגם הקטן ביותר בליין הדגמים של אינדיאן – שמתבטא בעיצוב 'המקוצץ' שלו בכנפיים הקדמית והאחורית, שהמוטיב העיקרי שלו הוא שחור. למעשה, זהו שילוב של הסקאוט Sixty עם עיצובו הנקי של הסקאוט בובר. לאחרונה הצגנו גרסה מיוחדת על-בסיס האינדיאן סקאוט בובר Sixty, גם מצרפת.
שני הדגמים הייחודיים נבנו לצורכי תצוגה, ובשלב זה אינם מתומחרים. לדעתנו הם נראים מעולה!
סדנת העיצוב איטלדיזיין מציגה את הדוקאטי 860E קונספט, אשר לוקח את השראתו מהדוקאטי 860 שהם עצמם עיצבו בשנות ה-70.
בשנת 1974 הציגו בסדנת איטלדיזיין, אשר נוהלה על-ידי מעצב הרכב המפורסם ג'ורג'טו ג'וג'ארו, את הדוקאטי 860 אשר הציג שפת עיצוב חדשה עבור האיטלקים. כיום סדנת העיצוב שייכת לקונצרן פולקסווגן, כשדוקאטי הוא אחד המותגים השותפים, והיא מציגה את יצירת הקונספט אשר מבוססת על אותו הדוקאטי מהעבר.
דוקאטי 860E קונספט
את מנוע ה-V2 העתיק מחליפה סוללה גדולה ומנוע חשמלי, כשצלעות הקירור המקוריות מוטבעות לתוך מעטפת הסוללה. מלפנים יש מזלג הפוך ותאורת LED, ומאחור זרוע חד-צידית בשרנית.
נכון לעכשיו מדובר על קונספט ולא על כוונה לייצור סדרתי בשם סדנת העיצוב או דוקאטי עצמם. לא נופתע אם תוך מספר שנים, אחרי שדוקאטי ישתפשפו על האופניים החשמליים בהם מושקעים כיום הרבה משאבי פיתוח, נראה דגם חשמלי סדרתי מבולוניה, אשר יזכיר את הקונספט.
תמונות שפורסמו באתר אופנועים הודי התפשטו כהרף עין ברחבי הרשת ומראות את הק.ט.מ RC200, RC390 ו-RC125 החדשים.
תקופה ארוכה אנו יודעים על כוונת ק.ט.מ לשדרג לחלוטין את דגם ה-RC390 ואת אחיו הקטנים עם עוד טכנולוגיה, עוד אלקטרוניקה, ועיצוב שמיישר קו עם האחים הגדולים. תמונות מציאותיות וככל הנראה אמיתיות שפורסמו באתר motorbeam מראות בדיוק את הדגמים החדשים אשר צפויים לצאת בהמשך השנה.
כך ייראה ה-RC390 של 2022? כנראה שכן
עיצובית אנו רואים חלק קדמי עם פנס מוכר שמקבל משטח דמוי קרבון בין שני מאותתי LED אינטגרליים עם יחידת הפנס. יש משקף גדול יותר ומראות חדשות, יש קימורים שונים למעטפת הפיירינג החדשה, יחידת הזנב חדשה גם היא ומתחברת עם ברגים במקום בריתוך – מה שיאפשר החלפה במקרה של תאונה, ובנוסף מיכל הדלק אמור להכיל יותר נפח והמושב המדורג חדש גם כן.
אנו מצפים שחבילת האלקטרוניקה המכובדת של ה-390 אדוונצ'ר תמצא את דרכה ל-RC390. כלומר, מצערת חשמלית, מערכת בקרת אחיזה MTC הניתנת לניתוק, זאת בנוסף כאמור למערכת ה-ABS, פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני המוכר משאר דגמי ק.ט.מ. המערכת תציע שפע נתונים, תתממשק לטלפון הנייד ותתופעל דרך הממשק המוכר של ק.ט.מ מבית המתגים השמאלי. המנוע ימשיך להיות הסינגל המוכר מה-390 דיוק עם 373 סמ"ק, 44 כ"ס, שיתוגברו במערכת פליטה חדשה. בנוסף, ה-RC390 יגיע עם מצמד מחליק כסטנדרט ואופציה לקוויקשיפטר. יכול להיות גם שנפגוש מערכת בולמים חדשה, הנמצאת גם באדוונצ'ר הקטן, עם מזלג הפוך של WP בקוטר 43 ועם כיווני שיכוך כיווץ והחזרה. מאחור תהיה זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של WP המתכוונן לעומס קפיץ ושיכוך החזרה.
ה-RC200 צפוי להציע פחות אלקטרוניקה, יחידת פנס שונה מלפנים, מערכת מתלים פשוטה יותר ומפלט נמוך. ה-RC125 מצד שני, לפחות בתמונות, מגיע עם מפלט קטן חיצוני בצידו הימני (בתמונה בראש הידיעה).
היסטורית משפחת ה-RC, בדומה למשפחת הדיוק עליה היא מבוססת, חולקת בין שלושה דגמים (RC125, RC200, RC390) את אותה הפלטפורמה – שלדה ומכלולים, כשההבדלים ביניהם הוא נפח המנוע, איכות הבולמים וכמות האלקטרוניקה. במעבר מ-125 סמ"ק ל-200 סמ"ק יש הבדל בין קוטר ומהלך הבוכנה. בין שני הדגמים הקטנים, השלדה והמתלים זהים, וכך גם נתוני המשקל דומים מאוד – כ-140 ק"ג ל-125 ועוד קילו וחצי ל-200. ה-125 סמ"ק כמובן כבול למגבלות דרגת הרישוי הנמוכה, כלומר מוגבל ל-14.9 כ"ס, ואילו ה-200 מפיק כמעט כפול – 25 כוחות סוס.
סדרת הדגמים החדשה ל-2022 צפויה להערכתנו להיחשף בשבועות הקרובים. נמשיך לעדכן.
