האם ק.ט.מ תחזיר את השם 990 לדגם דיוק עתידי? תמונות ה'ריגול' מראות שזהו הכיוון הבא של האוסטרים.
בשנת 2018 הציגו בק.ט.מ את ה-790 דיוק, אופנוע נייקד מרשים, שהשתבח וגדל בשנת 2020 ל-890 דיוק R (וב-2021 לדגם משונמך בשם 890 דיוק) המנועים שימשו גם את משפחת דגמי האדוונצ'ר של ק.ט.מ – ה-790, ולאחרונה גם ה-890 אדוונצ'ר.
תמונות 'ריגול' שנחשפו באתר MCN מראות דיוק חדש, שנמצא בתהליכי פיתוח סופיים, עם מערכת פליטה מעובה ורדיאטור גדול יותר. דוד הפליטה ממוקם נמוך יותר לעומת ה-890 דיוק, והזרוע האחורית בדגם המבחן מעוקלת לעומת הזרוע השטוחה של ה-890. דווח גם על דגם מבחן נוסף עם כידון מוגבה מעט, שמרמז אולי על שייכות למשפחת הסופר דיוק GT. אם בק.ט.מ יבחרו להגדיל את נפחו של ה-890 דיוק, אז המדרגה הבאה היא חזרה למספר האייקוני 990, ששירת את ה-990 אדוונצ'ר האייקוני וה-990 סופר דיוק החוליגן. נזכיר שק.ט.מ 'נתפסו' בוחנים גרסה חדשה של ה-890 אדוונצ'ר, שצפויה לצאת בשנה הבאה.
לא משעמם בחטיבת הפיתוח של ק.ט.מ, ואנחנו נמשיך לדווח על ההתפתחויות.
זו לא בדיחה: טריומף, היצרנית הבריטית הוותיקה, גייסה שמות מובילים לפיתוח ומודיעה על כוונתה להציג אופנועי מוטוקרוס ואנדורו מקצועיים – כולל הקמת קבוצות מפעל למרוצים.
טריומף תחגוג בשנה הבאה 120 שנים ארוכות ומאתגרות, ולאור החדשות האחרונות הם לא מתכוונים לנוח. בהודעה רשמית שפורסמה הודיעו בטריומף על כוונתם להיכנס לסגמנטים פופולריים ורווחיים בעולם האופנועים – המוטוקרוס והאנדורו, שנמצאים במגמת גידול בארץ ובעולם.
לשם כך בטריומף משתמשים ברוכבי פיתוח בעלי שם כדוגמת ריקי קרמייקל האמריקאי (12 אליפויות סופרקרוס ומוטוקרוס אמריקאיות), שסיים את החוזה שלו עם סוזוקי לפני כשנתיים ועבר לפרסם את אופנועי האדוונצ'ר של טריומף בארצות הברית. בתחום האנדורו נמצא את איוון סרבנטס הספרדי (4 אליפויות עולם באנדורו, כולל 3 רצופות בתחילת שנות האלפיים). שני אלופי העבר אמונים על פיתוח האופנועים, כאשר מדובר עוד על תכניות עתידיות לפתח קבוצות מרוצים.
אין פרטים כרגע על הדגמים שיפותחו, אם-כי הציפייה היא שבאנדורו יהיה מגוון כלים מרמת דו-שימושיים 'רכים' ועד לאנדורו מקצועיים – כמו מקביליהם האירופאים. אלו בהחלט חדשות מפתיעות ומעניינות, ואנו נמשיך לעדכן עם התקדמות הפרויקט וככל שיתבררו פרטים נוספים.
ק.ט.מ הציגה את ה-RC 8C, שייוצר ב-100 יחידות בלבד, עם מנוע שמספק 128 כוחות סוס על 140 ק"ג, מכלולי קצה ותג מחיר של 30,000 יורו.
כפי שכתבנו בתחילת השבוע, בק.ט.מ חשפו דגם קיצוני למסלול בלבד, במהדורה מוגבלת, שמבוסס על הקרמר GP2R ומיועד לספק חווית מסלול מזוקקת לרוכב. מנוע הטווין המקבילי של ה-890 דיוק R הורכב כאן עם יותר כוח (128 לעומת 121 כ"ס), ועם אותו נתון מומנט של 10.1 קג"מ. יש מערכות יניקה ופליטה חדשות לגמרי הכוללות תיבת אוויר ומסננים חדשים של Twin Air, ומערכת פליטה מייצור עצמי של קרמר ודוד פליטה מטיטניום עם סופית מקרבון של אקרפוביץ'. ניתן לרכוש גם מערכת פליטה שקטה יותר, למסלולים עם הגבלות רעש נוקשות יותר.
ק.ט.מ RC8C
המנוע יושב בשלדה פלדה אשר מיוצרת בעבודת ביד ומאפשרת יכולות כיוונון רבות. משולשי ההיגוי מיוצרים בטכנולוגיית CNC ומאפשרים בחירה בשני מצבים – למסלול טכני עם פניות איטיות או מהיר וזורם יותר. למעשה, כל רכיב ופריט ב-RC 8C ניתן להתאמה ולכוונון. מעטפת הפיירינג עשויה מקרבון ומגיעה עם ברגי שחרור מהיר, ולוקחת השראה מה-GP16 – אופנוע ה-MotoGP של ק.ט.מ – כולל כנפונים המאפשרים כוח הצמדה במהירויות גבוהות, מסיטי רוח על הזרוע האחורית לפינוי חום מהצמיג האחורי, ומגנים מפני נפילות על המכלולים השונים. מערכת הבולמים מורכבת מהטופ שיש ל-WP להציע, עם מזלג Apex Pro 7543 ובולם אחורי מסוג Apex Pro 7746. הבלמים מליין המרוץ של ברמבו, כולל צילינדר ראשי מסוג 19RCS Corsa Corta המאפשר לרוכב פיין-טיונינג מדויק ('נקודת הנשיכה') בידית הבלם. יש חישוקים מכורסמים מסוג Dymag UP7X עם שחרור מהיר, העטופים בצמיגי סליקס של פירלי.
מסך ה-TFT בגודל 5″ משקף את כל נתוני הבקרות והאלקטרוניקה האפשריים, אשר ניתנים לכיוון דרך מחשב נייד. ניתן גם לקבל ניתוחי מידע מהמסלול בעזרת GPS המורכב במערכת. יש שלושה כפתורים בצד שמאל המאפשרים לרוכב לבחור את מפות ניהול המנוע, את עוצמת בלימת המנוע ולהגביל את המהירות ברחבת הטיפולים – הכל בלחיצת כפתור.
ק.ט.מ משתמשת בשם קרוב לדגם העבר RC8R מ-2008 ובונה כלי חדש ב-100 יחידות המאפשר רכיבה במסלול בלבד, כל זה בעלות של 30,000 יורו באירופה. נקווה שנזכה לראות אחד כזה גם על המסלולים שלנו בישראל.
חברת האופנועים החשמליים האמריקאית זירו מציגה את ה-FXE, אשר מבוסס על דגמי ה-FX ומעוצב בסדנת עיצוב מיוחדת.
בשנת 2018 בחרו זירו ב-Huge Design – סדנת עיצוב זוכת פרסים מקליפורניה – לעצב עבורם מספר דגמים, כשה-FXE החדש הוא תוצר של שיתוף הפעולה הזה. הזירו FXE מבוסס על המכלולים ויחידת ההנעה של ה-FX הנוכחי, והוא מביא עיצוב של סופרמוטו עירוני, כאמור בשיתוף פעולה עם סדנת העיצוב האמריקאית Huge Design.
זירו FXE
ההספק המוצהר עומד על 46 כוחות סוס (34 קילוואט) ב-4,300 סל"ד, נתון המומנט עומד על 7.8 קג"מ, והמהירות המרבית 137 קמ"ש. יש סוללת ליתיום-יון של ZF עם קיבול של 7.2 קילוואט-שעה, וטווח רכיבה מוצהר של 160 ק"מ בעיר ו-120 ק"מ בתנאים משולבים. זמן הטעינה עם מטען של זירו הוא 3.6 שעות, עם אפשרות לשעה וחצי עם מטען מהיר שיגיע בתוספת מחיר. עם מטען ביתי, אגב, זמן הטעינה עומד על 10 שעות.
המכלולים כוללים שלדת פלדה, בולמים קדמיים הפוכים של שוואה בקוטר 41 מ"מ עם כיוונים מלאים ועם מהלך גלגל של 178 מ"מ, זרוע אחורית עם בולם יחיד של שוואה בעל כיוונים מלאים ועם מהלך גלגל של 227 מ"מ, יש צמד חישוקי 17″ העטופים בצמיגי פירלי דיאבלו קורסה II, והמשקל המלא עומד על 135 ק"ג.
מבחינת אלקטרוניקה ובקרות, ה-FXE מציע מספר מצבי רכיבה מערכת ABS של בוש, פנסי LED היקפיים, וכן מסך TFT בגודל 5″ המתחבר לסלולר ולאפליקציה של זירו.
מחירו של הזירו FXE בארה"ב עומד על 12,000$, כשכרגע לא ברור אם יגיע ארצה. כזכור, מותג זירו מיובא ארצה על-ידי מטרו מוטור.
בדוקאטי מפרסמים את נתוני המכירות הגלובליים של המחצית הראשונה 2021, מהם ניתן לראות גידול מכירות מובן על פני 2020 – אך גם על פני 2019 הטובה בפני עצמה.
במחצית השנה הראשונה של 2021 מסרו בדוקאטי 34,485 אופנועים ברחבי העולם – מהם 8,598 נמסרו ללקוחות בחודש יוני האחרון. נתון זה מהווה גידול חיובי של 43% לעומת שנת 2020 הקשה, בה ספגה החברה עצירה מוחלטת של הפעילות, יחד עם כל הענפים, בגלל מגפת הקורונה. לכן הנתון החשוב יותר הוא גידול של כ-9% לעומת שנת 2019.
במושבת האם של דוקאטי, איטליה, נמסרו 6,071 יחידות – המקום המוביל מבחינת מספרי המסירות, כאשר באוסטרליה נרשם גידול של 82% משנה שעברה במסירות, ומעל 50% ביפן וצפון אמריקה. גם בישראל דוקאטי מציגה גידול מרשים של יותר מ-100% – עם 93 כלים לעומת 46 בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר רק מהמולטיסטראדה V4 לבדו נמכרים לא פחות מ-28 יחידות – 14 מהן בחודש יוני 2021
על-פי דוקאטי, הדגמים הנמכר ביותר הם המולטיסטראדה V4 הטכנולוגי, הסקרמבלר 800 והסטריטפייטר V4. המונסטר החדש יצא לשווקים רק באפריל האחרון, ובעוד בדוקאטי לא פרסמו את המספרים, בחברה ציינו לטובה את כמות המכירות.
הגידול במכירות של דוקאטי מסמל מגמה כלל עולמית של יצרניות רבות – כפי שראינו לפני מספר ימים עם ב.מ.וו. נמשיך לעקוב ולהביא נתונים גם של יצרנים אחרים.
בק.ט.מ שחררו שני סרטוני טיזר קצרים לקראת הצגתו של דגם המיועד למסלול בלבד אשר ייוצר ב-100 יחידות בלבד עם 128 כ"ס על 140 ק"ג ויפגין ביצועים מעולמות ה-Moto2.
הטיזר הראשון:
הטיזר השני:
בטיזרים של ק.ט.מ מוגדר שביום שלישי הקרוב יחשפו דגם אשר מיועד למסלול בלבד וייוצר ב-100 יחידות. צליל המנוע מזכיר מאוד את הטווין המקבילי של ה-890 דיוק R, כך שסביר להניח שהדגם המיועד (RC890R?) ישתמש במנוע שלו. פרטים נוספים שאנו יודעים הם מנוע בעבודת יד, נתון הספק של 128 כ"ס, משקל יבש של 140 ק"ג, בלמי ברמבו, בולמי WP, חישוקי Dymag ומערכת פליטה של אקרפוביץ'.
אם נמשיך לשער, אז נזכיר את שיתוף הפעולה של סדנת קרמר עם ק.ט.מ אשר יצרה דגם למסלול עם מנוע ה-790 דיוק (בתמונה בתחתית הידיעה), לו הם הגדילו את הנפח ל-890 סמ"ק (850 סמ"ק לארה"ב, בהתאם לנפח של מרוצי המועדונים שם), והוא סיפק 128.2 כ"ס (105 כ"ס במקור ל-790) וכ-10 קג"מ על משקל רטוב של 140 ק"ג. מכלולי השלדה הם מהטופ שיש לתעשייה להציע, כמו חישוקים מחושלים של Dymag, קליפרים רדיאליים של ברמבו מדגם M50, מערכת פליטה של RP Race Performance ומערכת בולמים של WP – לא זו שמגיעה במקור על ה-790 דיוק אלא מערכת שלמה המיועדת למרוצים ופותחה בשיתוף של קרמר ו-WP. נתונים זהים למה שנחשף בטיזר.
כאמור, החשיפה הרשמית והמסקרנת תהיה ביום שלישי הקרוב.
מנוע של ק.ט.מ 790 דיוק, שלדה מייצור עצמי, ומכלולי קצה
בשנת 1998 הטילו בימאהה פצצה על עולם האופנועים, וקבעו מדד חדש בדמות צמד דגמי שטח שהעזו להציע לקהל רוכבי המוטוקרוס ואנדורו משהו שהוא לא דו-פעימתי מעשן.
עד לשנת 1998 עולם השטח המיינסטרימי דגל בתצורת מנוע של שתי פעימות. זה הכי קל פיזית, הכי מגיב, הכי זול לתחזוקה – בטח לעומת מנועי ארבע פעימות שהושארו לדו-שימושיים ולרפליקות דקאר – בעיקר בשל הגודל הפיזי והמשקל של המנועים. היו הבלחות של הוסאברג (עם יואל סמטס הענק) וק.ט.מ, אבל עולמות המוטוקרוס והאנדורו היו שייך למעשנים. באותה השנה בימאהה חשפו שני דגמים, שלימים יקבעו את הכיוון שאליו תצעד כל תעשיית המוטוקרוס והאנדורו. השגרירים הכחולים יצאו לאור בגרסתם הראשונה – WR400F לאנדורו, יחד עם גרסת המוטוקרוס YZ400F – וחוללו מהפכה של ממש באופנועי השטח, שכן הם הציגו מנועי 4 פעימות קומפקטיים במשקל הקרוב למנועים דו-פעימתיים, ועם ביצועי קצה קרביים – מה שלא היה עד אז. אנחנו נתמקד הפעם בגרסת האנדורו.
ימאהה WR400F דגם 1998 – הנביא
הימאהה WR400F היה גרסת האנדורו של ה-YZ400F (המשמעות של WR היא Wide-Ratio – כלומר יחסי העברה ארוכים יותר), שכבר עשתה את צעדיה כאב טיפוס באליפות המוטוקרוס העולמית שנה לפני כן. לעומת גרסת המוטוקרוס, האנדורו היה מעט רך יותר, מתון יותר, שקט יותר ועם תאורה ותקינת כביש). היפני החצוף העז להסתכל על דגמי ה-SC המקצועיים של ק.ט.מ ישר בעיניים עם מנוע חד-צילינדר בעל גל-זיזים עילי כפול, חמישה שסתומים (3 יניקה ו-2 פליטה) ונפח של 399 סמ"ק. המנוע היה מקורר נוזל וניזון מקרבורטור קייהין בקוטר 39 מ"מ. כנהוג בזמנו ההנעה התבצעה רגלית, כאשר היה מאוד מאתגר להצליח בכך כשהמנוע חם ולאחר נפילה.
ההספק עמד על 48 כוחות סוס ב-8,000 סל"ד, המומנט על כ-4 קג"מ ב-7,500 סל"ד והכל הועבר אחורה דרך גיר של חמישה הילוכים. מערכת הבולמים הורכבה ממזלג קדמי הפוך בקוטר 46 מ"מ עם מהלך של 300 מ"מ, ובולם אחורי עם מהלך גלגל של 315 מ"מ – שניהם של קאיאבה. נתון המשקל היבש עמד על 114 ק"ג.
הדגם – ובעיקר גרסת המוטוקרוס – התקבל בעולם בהתלהבות מהולה בחשדנות. עלו טענות על יכולות ההתנעה החמה, על שרידות הפלסטיקים שאהבו לדהות, ועל מחירי הטיפולים. אבל היכולת הייתה שם, ובגדול – ה-WR ידע לזוז, חזק ומהר. שנתיים לאחר מכן נפח המנוע טיפס ל-426 סמ"ק (שנה לפני כן היה את ה-YZ426F) עם מצמד מחוזק, וב-2003 הוצג ה-WR450F, שכבר נשא מתנע חשמלי, ועודכן ארבע פעמים נוספות מאז. האח הקטן, WR250F, הוצג לראשונה בשנת 2001, והפך גם הוא להצלחה אדירה ולאופנוע אייקוני, כשהאבולוציה שלו ממשיכה עד היום.
שנת 1998 הייתה סופר-חשובה בתולדות ימאהה, עם –YZF-R1 שקבע עובדות בשטח בסגמנט הסופרבייקס, וצמד דגמי ה-400 שסללו את הדרך לטכנולוגיה שמובנת מאליה היום בתחום המוטוקרוס והאנדורו. ה-WR400F הגיע לארץ בשנתו הראשונה וזכה להצלחה פחותה מיריבו הכתום, גם בגלל תמחור גבוה יחסית למוצר יפני מול אירופאי, אבל להרבה כבוד בזכות היכולת והאמינות. בהחלט דגם לספרי ההיסטוריה.
במחצית הראשונה של 2021 שנת קבעו בב.מ.וו שיא במספר המסירות של דגמים דו-גלגליים ברחבי העולם.
שנת 2020 הייתה שנה מורכבת, עם משבר הקורונה העולמי ועם ירידה במכירות לכלל היצרנים, כאשר בב.מ.וו רשמו ירידה של 18% במכירות במחצית השנה הראשונה. לקראת סוף השנה נרשמה התאוששות והמספרים השתפרו, אך נשארו שליליים עם ירידה של כ-3.6% במכירות 2020, וסך של 169,272 אופנועים וקטנועים, וזאת לאחר 9 שנים רצופות של עלייה בנתוני המכירות.
2021 כבר מצטיירת כשנה מוצלחת לשוק המוטורי העולמי. בעוד שבישראל נרשמה עלייה של כ-30% במכירות הכלליות, גם בב.מ.וו יש גידול מרשים, שאם נשווה אותו לשנת 2019 ה'נורמטיבית' נגלה שבב.מ.וו גדלו בכ-15% (ובכ-40% אם בכל זאת נשווה ל-2020). המספרים עומדים על 107,610 קטנועים ואופנועים שנמסרו במחצית הראשונה של השנה (236 כלים בישראל), לעומת 76,707 יחידות ב-2020 ו-93,545 ב-2019.
קבוצת האם של ב.מ.וו נמצאת בעלייה כוללת עם סך של 1,339,080 רכבי ב.מ.וו, מיני ורולס רויס שנמכרו במחצית הראשונה (עלייה של 39% לעומת 2020 ו-7.1% לעומת 2019), וכאמור חטיבת האופנועים (BMW Motorrad) היא חלק מהעלייה הכללית. עד לסוף השנה לא צפויים דגמים שוברי שוק מב.מ.וו, אך מגמת ההתחזקות צפויה להמשיך. ה-CE 04 החשמלי לא ישפיע בצורה משמעותית על המכירות, וה-R1300GS חדש ייחשף רק לקראת שנת 2023.
לא קאסטום ולא קרוזר, השם של דגם הקאסטום-קרוזר-קרבי החדש של האמריקאים נקרא ספורטסטר, ובניגוד לקודמו הוא מודרני לחלוטין.
לאחר שמועות וטיזרים שהעריכו שהדגם החדש יקרא בשם קאסטום 1250 או קרוזר 1250, חושפים בהארלי-דיווידסון את המוצר הסופי – ספורטסטר S. בשנה שעברה הודיעו בהארלי על ביטול ליין דגמי הספורטסטר באירופה, כאשר באותה הידיעה הערכנו שהם יחזירו את הדגם – ששורשיו הולכים אחורה עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת – בגרסה חדשה ומודרנית בעתיד. העתיד הגיע מהר מהצפוי בפרויקט 'From Evolution to Revolution' – מאבולוציה לרבולוציה – אשר מתייחס למעבר מפלטפורמת המנועים הישנה, שהולכת אחורה לשנות ה-80, למנועי הרבולושן-מקס המודרניים.
הארלי דיווידסון ספורטסטר S
המנוע בספורטסטר S החדש הוא של הפאן אמריקה 1250, כלומר וי-טווין ב-60° עם תזמון שסתומים משתנה. הנפח עומד על 1,252 סמ"ק, מקורר נוזל ומפיק 121 כ"ס ב-7,500 סל"ד ו-13 קג"מ ב-6,000 סל"ד. ההספק כאן מונמך כצפוי לעומת האדוונצ'ר, ששם מספק 150 כ"ס ב-8,750 סל"ד עם מומנט דומה בסל"ד מעט גבוה יותר. המנוע כאן משתמש בשסתומים בקוטר קטן יותר ותא שריפה שונה, שמאפשר יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני. יחס הדחיסה הונמך ל-12:1 לעומת 13:1 בפאן אמריקה, והמנוע כמובן עומד בתקנות יורו 5. יש שישה הילוכים ומצמד מכני, ומערכת הפליטה חדשה לגמרי ולוקחת את השראתה ממרוצי הפלאט טראק.
השלדה היא מסוג צינורות מפלדה אשר מחוברת – חלקה הקדמי, האמצעי ושלדת הזנב – למנוע גורם נושא עומס מרכזי. בהארלי טוענים שיש כאן חסכון במשקל וחידוד ההתנהגות. מלפנים יש מזלג הפוך של שוואה בקוטר 43 מ"מ מתכוונן במלואו, וכך גם הבולם האחורי. האורך הכללי עומד על 2,260 מ"מ, בסיס הגלגלים על 1,520 מ"מ, גובה המושב על 730 מ"מ, והמשקל המלא (ללא דלק) מסתכם ב-228 ק"ג. מידות צמיגי הדאנלופ GT503 הרדיאליים הם 160/70R17 מלפנים ו-180/70R16 מאחור. הבלמים הם של ברמבו עם דיסק בקוטר 320 מ"מ מלפנים וקליפר מונובלוק רדיאלי עם 4 בוכנות, כאשר מאחור יש דיסק בקוטר 260 מ"מ וקליפר בעל שתי בוכנות. מיכל הדלק מכיל 11.7 ליטרים.
מבחינת אלקטרוניקה יש כאן מערכת ניהול מנוע עם שלושה מצבים (כביש, גשם וספורט), מערכת למדידת אינרציה IMU הכוללת ABS להטיה ומערכת בקרת אחיזה להטיה. יש מסך TFT חדש בגודל 4″ עם חיבור לסלולר ואפליקציית ניווט, פנסי LED היקפיים, בקרת שיוט ושקע USB להטענה.
אין עדיין מידע אם תהיה גם גרסת ספורטסטר בנוסף (בלי ה-S בשם), שכן בפאן אמריקה 1250 גרסת ה-S מציינת את הבולמים החשמליים הסמי-אקטיביים. המחיר בארצות הברית מתחיל ב-16,000$, והסכום דומה ביורו באירופה, כאשר לא ידוע בשלב זה מתי הספורטסטר S החדש יגיע לישראל.
2021 Model Photography. RH1250S2021 Model Photography. RH1250S2021 Model Photography. RH1250S
ההונדה Rebal 1100 הגדול והחדש הוא אופנוע מיוחד בפני עצמו, אבל הסתכלו פה על גרסאות הספורט והבובר לאותו הרבל שנבנו בצרפת.
השבוע התעכבנו על הגרסאות המיוחדות של יבואני הונדה מצרפת, ספרד ופורטוגל שבנו הונדה CB650R בסגנון ניאו-ספורט-קפה. אלו היו אמורות להיות מיוצגות בתערוכה מקומית בצרפת. לאותה התערוכה שהתבטלה בגלל הקורונה נבנו גם שתי גרסאות מאוד מיוחדות של ה-CMX1100 רבל החדש שהוצג בסוף שנה שעברה.
CMX BOBBER
סדנת העיצוב FCR Original בנתה את ה-CMX ספורט, שהחליף את הזרוע האחורית לאחת עם תוספת תחתונה אשר מבליטה את צמד בולמי האוהלינס המושחרים עם המהלך המוגדל. החישוק האחורי המקורי בקוטר 16″ הוחלף לזה של ה-CB500F בקוטר 17″, ונוספו צמיגי דאנלופ D212 ספורטיביים יותר כשהאחורי במידה 190/55. מלפנים יש חיפוי ליחידת הפנס, כידון רחב יותר ומגן בוץ שיושב 25 מ"מ נמוך יותר. המושב עטוף באלקנטרה, והגוף המינימליסטי נבנה במדפסת תלת-ממד – כולל מיכל הדלק העשוי גם משילוב של פוליאסטר וקרבון. הרגליות מייצור עצמי גם כן. במנוע לא נגעו, אבל המפלט הגדול פינה את מקומו לאחד קצוץ.
ה-CMX בובר הוא כבר חיה אחרת, כאשר כאן הזרוע האחורית והשלדה נשארו מקוריים, אך חלקו הקדמי הונמך ב-25 מ"מ וחישוקים מיוחדים נבנו לדגם עם צמיגי בריג'סטון בלוניים. יש כידון שונה מאלומיניום, חיפוי מינימליסטי לפנס מפנים, מושב מעור, מיכל הדלק מעשוי גם משילוב של פוליאסטר וקרבון ומפלט מושחר מייצור עצמי.
CMX SPORT
הונדה CMX1100 רבל
בהונדה הציגו בסוף שנה שעברה גרסה גדולת נפח של דגם הרבל, שעד כה הגיע בגרסאות 500 סמ"ק ו-300 סמ"ק (רק ה-500 מוצע בישראל). הדגם החדש משתמש במנוע ה-1,084 סמ"ק שנלקח בשלמותו מהאפריקה טווין 1100. ברבל השתמשו הונדה במערכת תזמון שסתומים שונה ובגלגל תנופה גדול יותר לטובת מומנט מוגבר בסל"ד נמוך ובינוני. בגרסה זו המנוע מפיק 86 כ"ס (לעומת 102 כ"ס באפריקה) ב-7,000 סל"ד ו-10 קג"מ ב-4,750 סל"ד (שיא המומנט באפריקה מגיע ב-6,250 סל"ד). מערכת ניהול המנוע מגיעה עם שלושה מצבי רכיבה מובנים – כביש, ספורט וגשם – ועוד מצב אחד להתאמה אישית של הרוכב. יש בקרת ווילי ובקרת שיוט.
השלדה מגיעה באותה תצורה של צינורות פלדה, כמו ב-500, אך כאן קוטר הצינורות גדול יותר. מלפנים יש מזלג טלסקופי בקוטר 43 מ"מ ומאחור צמד בולמים עבים יותר, עם כיוון עומס קפיץ. לעצירה יש על חישוק ה-18″ מלפנים דיסק בודד בקוטר 330 מ"מ, עם קליפר רדיאלי בן 4 בוכנות. על חישוק ה-16″ מאחור יש דיסק בודד בקוטר 256 מ"מ. גובה המושב הוא 700 מ"מ, כשמתחתיו יש תא קטן בנפח 3 ליטרים עם שקע USB. מיכל הדלק מכיל 13.6 ליטר. המשקל הרטוב עומד על 233 ק"ג (223 ק"ג עם הגיר הידני). לוח השעונים מורכב מ-LCD, ויש פנסי LED היקפיים.
