מחבר: אסי ארנסון

סוזוקי הציגו בשנת 1984 דגם קרוס מקצועי עם מנוע שתי פעימות בנפח 250 סמ"ק. לימים הוא היה אחד מדגמי האנדורו המובילים בישראל.

על ימי השפל האופנועניים בשנות ה-80 בישראל כבר כתבנו, אז לא מפתיע להסתכל לאחור ולהיזכר שדגם קרוס (אנדורו של פעם) עם 30 כ"ס היה אחד מאופנועי השטח המקצועיים לתקופה מסוימת. לסוזוקי היה דגם בשם TS250 עם קירור אוויר, שייצורו פסק בשנת 1981. מחליפו הרשמי היה הסוזוקי DR250, דגם ארבע פעימות חביב שעוד נכתוב עליו (עם מנוע שהורכב גם ב-GN250 קאסטום). בשנת 1984 חזרו סוזוקי לשם (בשוקים מסוימים הוא נקרא גם RH250X) ולקחו את מנוע השתי פעימות מקורר הנוזל מדגם המוטוקרוס, ה-RM250. ב-TS ההספק הופחת ל-31 כוחות סוס ב-7,500 סיבובים לדקה ו-3.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד. משקלו היבש של דגם הקרוס היה 111 ק"ג.

הבולמים היו פשוטים יחסית עם מזלג טלסקופי מלפנים בעל מהלך של 250 מ"מ ומערכת ה-FULL FLOATER מאחור עם מהלך של 266 מ"מ. מידות הגלגלים היו 21″ מלפנים ו-17″ מאחור, ומערכת הבלימה כללה דיסק בודד וקטן מלפנים ומערכת תוף מאחור. עוד נתונים: גובה המושב היה 850 מ"מ, היו חמישה הילוכים, התנעה רגלית, מיכל דלק בנפח 12 ל', מצבר של 6V ולוח שעונים ללא מד סל"ד.

בהיעדר אופציות נוספות (למעט ההוסקוורנה WR250 שנחשב למקצועי ויקר יותר והגיע לישראל רק ב-1988), ה-TS250X היה השלב הטבעי הבא לבוגרי ה-TS50X/W הרבים, אם כי הוא לא היה נפוץ כפי שניתן לחשוב. השימוש בזמנו כלל לא מעט שעות כביש ורכיבות שטח מזדמנות, וזה פחות התאים לאופנוע דו-פעימתי שחובב טורים גבוהים. היו גם בעיות התחממות, והבולמים היו טובים, אך לא יותר מזה. הוא בהחלט היה אופנוע שטח טוב, יחסית לאין-תחרות באותם הימים, כל עוד הרוכב הכיר את מגבלות הכלי. ייצורו פסק בשנת 1989, כאשר מחליפו הטבעי היה ה-DR350S מרובע הפעימות, שהגיע בשנת 1990 וגרם לכולם לשכוח את מי שכיכב בראש רשימת דגמי השטח המקצועיים בישראל.

לאותן שנים ה-TS250X בהחלט היה כלי מקצועי שסיפק את הצליל והריח הנכונים לעולם האנדורו של שנות ה-80. עדיין יש כלי אספנות מדוגמים ומשופצים שמסתובבים מדי פעם בשטחי ישראל. אחד הפריטים שהכי מחזיר אותנו אחורה הוא רגליות המורכב על הזרוע האחורית. רגלי המורכב היו עולות ויורדות יחד עם הזרוע – הכי הרגשה של פעם.

מגיפת הקורונה עדיין משנה סדרי עולם בענף מרוצי האופנועים ומאלצת את מארגני מרוץ הארצברג המפורסם לבטל אותו זו השנה שנייה ברציפות. בנוסף, סוף סלע מסיים בטופ 20 בסבב הראשון, שהשתנה ברגע האחרון.

הדיבורים על ביטול או דחיית מרוץ הארצברג המפורסם באוסטריה היו ברקע כבר שבוע, אך רק אתמול (ב') יצאה ההודעה הרשמית על ביטולו של המרוץ, שהיה אמור להתקיים בתחילת חודש יוני. זו השנה השנייה ברציפות שהאירוע המפורסם מתבטל, לאחר השנה הקשה ב-2020.

לתחרות נרשמים בדרך כלל אלפי רוכבים שמנסים את מזלם רק להשתתף במרוץ. לאירוע המרכזי עצמו יכולים להתברג רק 500 רוכבים, שאמורים לכסות את כל 35 הקילומטרים בזמן גג של 4 שעות דרך 27 נקודות ביקורת. במהדורת 2019 רק 16 רוכבים סיימו את המרוץ, כשסיימו את המסלול בגבולות הזמן שהוגדר. הארצברג רודיאו הוא חלק מסדרת ההארד אנדורו העולמית.

גם הסבב הראשון של אליפות ההארד אנדורו העולמית שינה את המתווה ברגע האחרון והומר לשלושה מקצים של אנדורוקרוס. סבב ה-Extreme XL Lagares בפורטו, שהתקיים בסוף שבוע האחרון, התקיים בתנאי בוץ וגשם מאתגרים, שסיפקו לבילי בולט מהוסקוורנה את המקום הראשון. סוף סלע הישראלי על-גבי ק.ט.מ סיים במקום ה-17 המכובד.

צפו במרוץ האקסטרים XL Lagares:

עד לשנת 2024 ירחיבו בהונדה את פורטפוליו הכלים החשמליים עם שלושה דגמים על טהרת החשמל בעלי סוללות מתחלפות, וחטיבת 'FUN' לכלים ספורטיביים.

נשיא חברת הונדה הציג במסיבת עיתונאים של תערוכת שנחאי את התכניות לשנים הקרובות בחטיבת האופנועים של הכנף האדומה, עם דגש על החטיבה החשמלית. דובר שם על המשך פיתוח היעילות של מנועי הבעירה הפנימית, וכן פיתוח שימוש בדלקים חלופיים. לשיטתם, טכנולוגיית הסוללות יקרה מדי, ובהונדה מפתחים את נושא הסוללות המתחלפות מצד אחד, וכן תשתיות תחנות ההחלפה, כפי שדיווחנו על שיתוף הפעולה הנרחב בתחום זה, המפורט בהמשך.

עד לשנת 2024 יוסיפו בהונדה לקטנועי הג'יירו החשמליים עוד שלושה דגמים חשמליים אורבניים המקבילים בהספקם לנפחי 50 ו-125 סמ"ק מונעי בנזין. בנוסף, יציגו בהונדה גם דגמים חשמליים ספורטיביים, להם הם קוראים חטיבת הפאן.

זהו עוד שלב בעתיד החשמלי ההולך ומתקרב, כאשר יש שיתוף פעולה ענק עליו דיווחנו לאחרונה: הונדה, ימאהה, קבוצת ק.ט.מ (הכוללת גם את הוסקוורנה, גאס גאס ו-CFMOTO) וקבוצת פיאג'ו (הכוללת את המותגים פיאג'ו, וספה, אפריליה, מוטוגוצי, ג'ילרה ודרבי) עובדים על פיתוח פלטפורמת סוללות מתחלפות אשר יתאימו לכל אחד מקטנועי או אופנועי העתיד החשמליים של היצרניות. המטרה היא לקדם את עתיד חשמלי דרך פלטפורמה משותפת, שאמורה להוזיל עלויות פיתוח וייצור, לפשט את בניית תחנות ההחלפה, ולהנגיש עבור רוכבי העתיד את הפתרון החשמלי. דיווחנו גם על רשת תחנות החלפת סוללות רחבה הנבנית בהודו על-ידי הירו וגוגורו, כאשר הונדה עצמם הודיעו לאחרונה על כוונתם לעבור להנעה חשמלית טהורה עבור כל החטיבות שלה, כולל דו-גלגלי, עד שנת 2040.

• הקאב החשמלי של הונדה

יצרנית מערכות הבלימה ברמבו הציגה את ה-G Sessanta, המשלב בקליפר תאורת LED, אשר בעזרת אפליקציה ייעודית יכולה גם לשנות את צבעה לפי דרישת הרוכב לאיתור הכלי בחניה.

ברמבו חוגגים השנה 60 שנים להיווסדם, ולכבוד המאורע מציגים בחברה קונספט של מערכת בלימה המשלבת גם תאורה מתחלפת. בצלעות הקירור של הקליפר יש תאורת LED מובנית, ובגוף הקליפר יש את הלוגו של ברמבו – גם הוא בתאורת LED. בשילוב אפליקציה ייעודית הרוכב יכול להפעיל את התאורה ולאתר את האופנוע בחניה, ובנוסף גם לשנות את צבע התאורה. בברמבו גם מדברים על שילוב GPS במערכת, המאפשרת לאתר את הכלי על גבי האפליקציה. פיצ'ר נחמד.

לאחר שהוסקוורנה הציגו את קונספט ה-E-Pilen מגיע תורו של ה-Vektorr החשמלי, שמיועד אך ורק לסביבה אורבנית צפופה.

לפני כשבועיים נחשפנו לקונספט האי-פילן של הוסקוורנה, אשר עובד על טהרת המנוע החשמלי. המנוע בדגם הזה מפיק 8KW (כ-11 כ"ס) עם טווח רכיבה של כ-100 ק"מ על סוללה אחת. דגם הקונספט משתמש בסוללות מתחלפות לפתרון בעיית הטווח.

כעת חושפים בהוסקוורנה את קונספט הוקטור, עם שני פרטים טכניים בלבד: הוא מסוגל להגיע למהירות מרבית של עד 45 קמ"ש (כלומר מתאים לקטגוריית L5-e-b), ובעל טווח רכיבה של עד 95 ק"מ. אנו לא יודעים אם יש בוקטור סוללות מתחלפות או רק אפשרות הטענה, אבל יכולים לשער שהוא מבוסס על קטנוע חשמלי של בעלת הבית בג'אג' – הצ'יטק (Chetak), אשר מזכיר מאוד וספה חשמלית. ניתן להבחין בזרוע הקדמית החד-צידית, כמו כן מאחור. במקרה כאן, הוקטור משלב אלמנטים עיצוביים של הוסקוורנה.

בשבוע שעבר כתבנו על תוכנית משרד התחבורה לקדם מהלך שלפיו בעלי רישיון נהיגה B לרכב פרטי יוכלו לרכוב על קטנועים חשמליים עירוניים בעלי מהירות מקסימליים של 45 קמ"ש (Moped), כך שההוסקוורנה וקטור יכנס ישר לתוך האפשרות הזאת.