מחבר: אסי ארנסון

שמועות שרצות ברשת טוענות בתוקף שבימאהה יגיבו ליריבים הירוקים מבית קוואסאקי ויציבו מול ה-ZX-25R את ה-YZF-R25M. יאללה בלאגן?

בקוואסאקי יצרו הרבה רעש עולם האופנועים עם כל הקידום שהוביל להופעתו של הנינג'ה הקטן עם ארבעת הצילינדרים. מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 249 סמ"ק, מקורר נוזל, עם גל זיזים עילי כפול (DOHC) ו-16 שסתומים, 50 כ"ס וקו אדום ב-17,000 סל"ד, מתלים ובלמים שלקוחים מאופנועי הספורט הטובים ביותר ועיצוב קרבי. כולם מדברים על זה ומתעלמים כרגע מהעובדה שהוא רק לשוק האסייתי (כרגע) ועולה כמו ZX-6R.

על-פי שמועות רשת, גם ימאהה רוצה חלק מזה, וחזרה לקרבות שהיו ליצרניות היפניות בתצורת המנוע והנפח האלה. לימאהה דאז היה את ה-FZR250, שיתעדכן בתקופתנו ל-YZF-R25M וייראה כמו מיני R1M. בהיעדר נתונים מבוססים, קל לנחש שהמספרים והנתונים יהיו קרובים מאוד לאלו של הקוואסאקי, כמו-גם מערכות האלקטרוניקה. מעניין אם בהונדה ירוצו להוציא גם CBR250RR-R.

על-פי ההערכות מדובר כאן רק על שמועות רשת ותו לא. בימאהה לא שחררו שום הצהרה בעניין, אבל גם לא הכחישו. קשה לנו מאוד לראות איך האופנוע יגיע לייצור, אבל כמובן – מהצד שלנו – נשמח לראות את הקטגוריה הזאת חוזרת לחיים. כבר כתבנו, שלדעתנו – במסלולים בישראל – אופנועים אלו יכולים להתאים כמו כפפה ליד.

אילוסטרציה חדשה שיצאה מבית העיצוב של ק.ט.מ – Kiska – מסמנת את המשך הפיתוח של האוסטרים, יחד עם השותפה ההודית בג'אג', בתחום ההנעה החשמלית.

פרויקט ה-EMotion של ק.ט.מ, אשר מתפרש גם כ'רגש' וגם כ'תנועה חשמלית', ממשיך את הקו שנוקטים בק.ט.מ. האוסטרים מעריכים שבעוד 20-10 שנים עולם האופנועים יעבור כמעט באופן מלא לכלים חשמליים, והם מכינים את התשתית הטכנולוגית שלהם מבית – על-ידי פיתוח הפלטפורמה החשמלית, כמו במקרה של הפרירייד E, שיצא עוד בשנת 2017. בעתיד, עם מציאת הפתרונות הטכנולוגיים לבעיה הגדולה ביותר של כלים חשמליים נכון להיום – קיבול סוללה וטווח נסיעה – הטכנולוגיה תזלוג מבחינתם גם לכלים נוספים, מקצועיים יותר לשטח ואפילו לאופנועי כביש.

בשנה שעברה הודיעו ק.ט.מ ובג'אג' על פיתוח מצברים בקיבול של 3-10KWh והתעמקות בשוק קטן הנפח של אופנועים וקטנועים. ההודעה באה יד ביד על המיקוד של ממשלת הודו בפיתוח קטנועים חשמליים שווי ערך ל-150 סמ"ק, שיקבלו תמריץ מבחינת מיסוי שם וימכרו בשוק ההודי. השלב הבא מבחינת ק.ט.מ הוא כאמור פרויקט ה-EMotion, אשר משלב כוחות עם 11 שותפים שונים ומגוונים בתחום המחקר, פיתוח, עיצוב וטכנולוגיה. כל האופרציה מתוכננת לעבוד בהודו ולהתמקד שם בשלב הראשון. בהמשך, המחלקה החשמלית תתפרש לאירופה וגם אלינו. בק.ט.מ פורשים את הפיתוח ל-3 שנים הבאות ומתכננים להשקיע 6.3 מליון יורו בפיתוח יחידות ההנעה והמצברים.

האילוסטרציה של Kiska – סדנת העיצוב האוסטרית שמעצבת את כל אופנועי ק.ט.מ משנת 1994, את אופנועי הוסקוורנה מ-2014 ואופנועי CFMOTO – מרמזת על הכיוון האורבני אליו מכוונת ק.ט.מ, ובמקביל על הרצינות בה הם רואים את התחום הזה.

נמשיך כמובן לעדכן בנושא המעניין.

פאביו ויבמר (Fabio Wibmer) הוא רוכב אקסטרים על אופניים, שחוגג חמישה מיליון מנויים ביוטיוב; לא עם מנוע, אך בהחלט אחד משלנו.

פאביו ויבמר מאוסטריה נחשב לאחד מרוכבי האקסטרים והספורט הטובים ביותר על אופניים. הוא ספורטאי של רד-בול, וככזה הוא גם יכול להפיק סרטים מטורפים ומושקעים עם ביצועים שלא מהעולם הזה. אחד מהסרטים, אגב, צולם בישראל בשנה שעברה (ראו למטה), עובדה שיותר מתורמת לנו להיות מעריצים שלו. אמנם אין לו מנוע, אך כילד וכנער התחרה וזכה לא מעט במרוצי מוטוקרוס – אז הוא לגמרי משלנו.

הסרטון הבא מראה את חגיגות המנוי החמישה מיליון ביוטיוב, עם קטעים מחלק מסרטיו. מטורף!

וזה הסרטון המאוד מושקע שצולם בישראל בשנה שעברה (באתר שלו יש גם את סרטון מאחורי הקלעים) – כבוד!

משלט 21 – הגבעה המסולעת והמפורסמת בהרי ירושלים – נסגר על-ידי רשות הטבע והגנים מכל הכיוונים למעבר כלי רכב, לרבות אופנועים.

משלט 21 בהרי יהודה נחשב למקום עלייה לרגל בסופי שבוע עבור רכבי שטח אמיתיים (עם הילוך כוח ונעילות). נקודת השיא של המשלט מורכבת משטחי סלע ומדרגות מאתגרות, המאפשרות בחירת נתיבי תנועה ודרגות קושי שונות. הרבה רכבים השאירו שם דיפרנציאלים, ציריות ופח ברבות השנים. המקום משמש כשטח משחקים גם לרוכבי אנדורו, אשר יכולים לעקוף חלק מהמכשולים או לאתגר את עצמם עם מדרגות הסלע הגדולות. משלט 21 יכול להיות גם שדה קרב עבור רוכב אדוונצ'ר קרבי, אשר אמיץ וכשרוני מספיק כדי להגיע לשם.

במהלך שבוע שעבר התקינו אנשי רשות הטבע והגנים מחסומים ושלטי איסור כניסה לרכבים (ואופנועים). בחלקו התחתון, בסמוך לשער הגיא, יש מחסום מסיבי עם בולדרים החוסמים את השביל העולה לרכס המשלטים. בשליש הגובה יש מחסום נוסף, ובחלקו העליון – לאלו שמגיעים מכיוון בית מאיר – יש גדר ארוכה החוסמת את המעבר. השלטים מגדירים איסור כניסה ותנועה לרכבים ואופנועים.

אל תספרו לאף אחד, אבל עדיין יש גישה בסינגל האקסטרים, היורד בחלקו המערבי של המשלט – בסמוך לשלט המגרסה. הסינגל, שיורד מהשביל הלבן הראשי של דרך בורמה, מוביל דרך מדרגות מאתגרות לערוץ מתחת לרכס ולאמבטיית הסלעים ששם, ועולה לכיוון המשלט. ציר תנועה לרוכבים מנוסים בלבד.

שיעור בהיסטוריה

משלט 21 (נ.ג 531) הוא אחת מהגבעות השולטות על כביש לטרון–ירושלים, ונמצא כקילומטר מצפון לישוב בית מאיר (בית מחסיר באותן השנים). במסגרת השלב הראשון במבצע מכבי, שנועד להשיג שליטה ולאבטח את כביש חולדה-ירושלים למעבר שיירת אספקה, כוחות חטיבת הראל, עציוני וגבעתי תפסו שליטה על יעדים שונים לאורך הכביש. המשלט נתפס בליל ה-9 במאי 1948, וכוח הפלמ"ח שישב בו סייע לכיבוש המשלטים מצפון לכביש ולהדיפת מתקפות הנגד שנערכו באזור. במהלך הקרבות עם צבא ההצלה, המשלט ספג אש ארטילרית וירי נק"ל מאזור בית מחסיר. כיבוש משלט 21 על-ידי כוחות ישראלים אפשרה לשלוט באש ובתצפית על שלוחת המסרק, על שער הגיא ועל דרך בורמה, במטרה לשמור על דרך האספקה לירושלים פתוחה.

דוקאטי מתחילים למכור את אופני ה-e-Scrambler – אופניים עירוניים שמקבלים את השראתם מסדרת אופנועי הסקרמבלר של דוקאטי.

בתערוכת מילאנו בשנה שעברה הציגו דוקאטי שלושה זוגות נוספים של אופניים חשמליים: האחד במהדורה מוגבלת עם מכלולי קצה (דוקאטי MIG-RR Limited Edition), השני לשטח (MIG-RR) והשלישי לעיר (E-Scrambler). כל הדגמים מיוצרים בשיתוף פעולה עם חברת Thok Ebikes האיטלקית, המתמחה באופניים חשמליים.

ה-e-Scrambler הוא אופניים חשמליים עירוניים, אופנתיים ויוקרתיים, שמעוצבים בקורלציה למשפחת הסקרמבלר של דוקאטי ומיועדים לשימוש אורבני בעיקר. לאופניים שלדת אלומיניום איכותית, מנוע E7000 חשמלי של שימאנו המספק 250 וואט ו-60Nm (כ-6 קג"מ) ושוקל 2.8 ק"ג. בנוסף, מצבר 504W, צמיגי פירלי Cycl-e GT על גלגלי 27.5″, בלמי Sram בקוטר 203 מ"מ עם קליפרים 4 בוכנות, גיר של Sram עם 11 מהירויות ועיצוב מדליק – לו הם קוראים "Land of Joy", כאמור בקורלציה לדגמי הסקרמבלר.

בהתאם לייעודו העירוני, בדוקאטי מציעים אבזור מקורי של סבל אחורי עליו ניתן להעמיס עד 25 ק"ג, מגני בוץ, רגלית צד, תאורה קדמית ואחורית, ואף מאותתים. משקלו (ללא רגליות) מגיע ל-22.5 ק"ג. מחירו בישראל טרם פורסם.

ההונדה CN250 SPAZIO הגיע לישראל בתחילת שנות ה-90 עם עיצוב מיוחד, שונה לגמרי מהקטנועים המוכרים, וסגנון שפנה לאנשי עסקים.

בשנת 1986 הציגו הונדה לעולם את המקסי-סקוטר שלהם, לו קראו ספזיו, פיוז'ן או הליקס – תלוי בשוק. בניגוד לתפיסה שהייתה דאז, שקטנוע הוא כלי פשוט ופרקטי שנועד לעבודה או לעיר הצפופה, הביא ה-CN250 (כך נקרא בישראל) גישה אחרת. העיצוב – עם המקור מלפנים, תא המטען מאחור ומדרך רגליים ארוך – לא היה נהוג בעולם הקטנועים דאז. בסיס הגלגלים הארוך – מעל 1.6 מ' – אפשר גם כורסת ישיבה לרוכב ולמורכב; ממש כמו לימוזינה דו-גלגלית.

מכלולי ההנעה היו יחסית פשוטים עם מנוע חד-צילינדרי בנפח 244 סמ"ק מקורר נוזל. העברת הכוח והתמסורת התבצעו בעזרת וריאטור, והחיבור לקרקע דרך מתלים פשוטים יחסית – מתלה קדמי מסוג זרוע עוקבת וזרוע פשוטה מאחור עם בולם יחיד. מערכת הבלימה עצרה את גלגל ה-12″ מלפנים עם דיסק בודד, ואת גלגל ה-10″ מאחור עם תוף מכני המופעל בעזרת דוושה. 160 ק"ג יבשים ומיכל דלק של 12 ליטרים יצרו משקל מכובד מאוד שהקשה על המנוע הצנום – פחות מ-20 כ"ס – להניע אותו.

ה-CN250 נחל הצלחה מרובה בארה"ב וביפן (אגב, שם הוא המשיך להימכר עד לאחרונה עם עשרות מועדונים ואביזרי אפטרמרקט). הקהל הורכב מרוכבים מבוגרים יחסית שחיפשו מקביל לאופנוע אוטומטי, וכזה שיודע לשייט בנוחות ועם ציוד. בארה"ב הוא נמכר עד שנת 2001, וחזר לשוק ב-2004 לכמה שנים נוספות. אלינו הוא הגיע בשנת 1993, אך לא בדיוק מצא את הקהל האמיתי שלו. התייחסו אליו בזמנו כקטנוע מנהלים – להשוות לרכבים המפוארים יותר ושונים מהעדר – אך הוא מצא את עצמו גם במספר חברות שליחויות שמצאו אותו כחלש ולא עמיד. השוק הישראלי התלהב ממנו בתחילה, אך הוא לא שרד במבחן הזמן או הסחירות. בכל זאת, אנו מעריכים את הניסיון של הונדה להביא לעולם משהו שונה וחדש, ואין ספק שה-CN250 השפיע רבות על עולם הקטנועים שמאז כבר נדרשים לספק גם איכות חיים ולא רק פרקטיות.

הונדה הציגו לשוק האסייתי את המחליף של הפורצה 300 – עם מנוע בנפח 350 סמ"ק ומספר עדכונים.

הפורצה 350 מיועד בשלב זה לשוק האסייתי, אך הוא צפוי להגיע לאירופה ולישראל בהמשך השנה או בתחילת שנה הבאה. המנוע הנוכחי – בנפח 279 סמ"ק, אשר נלקח ישירות מה-SH300i החדש (מבחן דרכים – בקישור) ומספק 25 כ"ס ו-2.6 קג"מ – גדל ל-329 סמ"ק. לא פורסמו נתוני הספק או מומנט, אך סביר להניח שתהיה תוספת צנועה אך חשובה בשני הערכים. המנוע החדש ימשיך להציע כמובן מערכת הזרקת דלק חסכונית וכן את בקרת האחיזה של הונדה – ה-HSTC.

העיצוב עודכן קלות ויכללו פנס יום LED מלפנים בצורת חץ ואת שאר האביזרים הנוכחיים כגון משקף חשמלי מתכוונן לגובה, לוח שעונים LCD, פנסי LED היקפיים, ומפתח קרבה KEYLESS הנועל אוטומטית גם את הארגז האחורי (שמגיע כתוספת בתשלום) בנפח 45 ליטרים. תא האחסון מתחת למושב ימשיך להכיל 2 קסדות מלאות, יחד עם תא כפפות ננעל מלפנים הכולל שקע 12V וחיבור USB. מערכת ABS מגיעה כמובן כציוד סטנדרטי.

הפורצה 300 הנוכחי הוצג ב-2018 – במקביל לאח קטן בעל מנוע בנפח 250 סמ"ק – יחד עם שלדה חדשה לחלוטין, בעלת בסיס גלגלים קצר יותר וגאומטריה חדה יותר מבעבר. בהונדה רצו להפוך את הפורצה לקומפקטי יותר, צר יותר, ועל הדרך השילו 12 ק"ג ממשקלו של הכלי, ששוקל 182 ק"ג כולל נוזלים. הגדלת הנפח, סביר להניח שבאה לשרת את תקנות ניהול זיהום האוויר העתידיות. במבחן המקומי (לגרסת ה-250 סמ"ק), ובמבחן ההשוואתי של דגם ה-300 סמ"ק מול מתחריו, גילינו חבילה מצוינת וסך של קטנוע איכותי ברמה הגבוהה ביותר בסגמנט. האבולוציה הנוכחית לבטח תשמור על אותם הרשמים.

• מבחן השוואתי: הונדה פורצה 300
• רכיבה ראשונה: הונדה פורצה 250
• רכיבה ראשונה: הונדה פורצה 125

משרד התחבורה מגבש בימים אלו המלצות לקטגוריות דו-גלגלי נוספות בישראל לפי התקינה האירופאית: L1e-b – קטנועים חשמליים המוגבלים למהירות של 45 קמ"ש (Moped), ו-L5e – קטנועים תלת-גלגליים.

במדינות אירופה נמכרים כלים מקטגוריית L1e-b – קטנועים חשמליים קטנים עם מהירות מקסימלית של 45 קמ"ש (Moped) – כתחליף עירוני זול, שקט ולא מזהם לקטנועים קונבנציונליים. הם מספקים מהירות גבוהה יותר מאופניים חשמליים ומאפשרים נסיעה בטוחה בכבישים עירוניים. אופניים חשמליים מורשים בישראל למהירות של עד 25 קמ"ש, ויוצרים פער מסוכן בין מהירות הנסיעה שלהם לזו של התנועה מסביב. הדרג המקצועי במשרד התחבורה ימליץ לאשר גם כן את הקטגוריה כאמצעי זול משמעותית מקטנועים 125 סמ"ק. כלים אלו יחויבו אמנם ברישוי ובביטוח, אך בתעריף שנגבה מקטנועי 50 סמ"ק, קרי בין 1,500 ל-2,000 שקל בשנה, שזה פחות ממחצית ממחיר ביטוח החובה מהפול שמשלמים רוכבים 125 סמ"ק. בנוסף, במרבית מדינות אירופה, הרכיבה על קטנועים חשמליים מדרגת רישיון זה מותרת לבעלי רישיון B לרכב פרטי, כך שאין צורך להוציא רישיון נהיגה לדו-גלגלי.

מדובר בכלים שיהיו זולים משמעותית מקטנועי 125 סמ"ק או חשמליים קיימים, שמחירם נע בדרך כלל סביב 15 עד 20 אלף ש"ח. הכלים החשמליים העירוניים מקטגוריית L1e-b צפויים, על-פי ההערכות, לעלות בין 5,000 ל-10,000 שקל.

ההמלצה של הדרג המקצועי היא לחייב את הכלים החשמליים האלו בחובת רישיון A2, כלומר יש צורך במבחן תיאוריה ומבחן שליטה. זאת בניגוד לרוב מדינות אירופה, שם כאמור כלים אלו מאושרים לרכיבה גם ללא רישיון מיוחד החל מגיל 24, או למי שכבר נושא רישיון נהיגה B לרכב פרטי.

הוועדה גם תמליץ על אישור קטגוריית אופנועים L5e, המתייחסת לתלת-גלגלי, אם כי גם כאן מדובר על דרגת רישיון המחויבת במבחנים מעשיים לרישיון נהיגה, ולא כמו במרבית מדינות אירופה – המתירות למחזיקי רישיון נהיגה על רכב לרכוב על כלים תלת גלגליים גם מבלי שיצטרכו להחזיק ברישיון נהיגה לדו-גלגלי. השימוש בהם מוגדר בתקנות כיום כזמני, והדרג המקצועי במשרד, כאמור, ימליץ להפוך אותו לקבוע באמצעות הכרה בתקינה האירופית המסדירה אותו.

איגוד יבואני הדו-גלגלי הגיש למשרד התחבורה תכנית לעידוד הרכיבה בכלים דו ותלת-גלגליים, כתשובה לעומסי התנועה הכבדים. התכנית מבוססת על מחקרים של משרד התחבורה והמכון לחקר התחבורה בטכניון, שמצאו כי הגברת השימוש בכלים דו-גלגליים יצמצמו ב-50% את קטעי הכביש העמוסים בישראל. נתון זה מבוסס על מחקר שבחן את התרומה התחבורתית והסביבתית של מעבר לנסיעה בדו-גלגלי.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בימים אלו צוות מקצועי באגף הרכב בהשתתפות אגפים נוספים במשרד התחבורה, רלב"ד ומשטרת ישראל מגבשים המלצות לקטגורית אופנועים נוספים בישראל למול התקינה האירופאית. כחלק מעבודת הצוות נבחנת האפשרות לאישור קטגוריית אופנועים L1e-b ו-L5e, כולל המלצה בדבר רישיונות הנהיגה הנדרשים לקטגוריות אלו. לאחר סיום עבודת הצוות ואישור ההמלצות, הנ"ל יובאו להתייחסות הציבור כמקובל".

תודה לאודי עציון על העזרה בהכנת הכתבה.