מחבר: אסי ארנסון

לאחר תקופה קשה, ובמסגרת תכנית השיקום, מנסים בקבוצת פירר מוביליטי (כלומר ק.ט.מ, הוסקוורנה וגאס גאס) לחזור לרווחיות. רק לאחרונה הצליחה החברה לעמוד בדרישות תכנית ההבראה שאושרה על־ידי בית המשפט, כשבמקביל מנסים לעשות את מה שהם אמורים – למכור אופנועים.

סיקרנו רבות את מצבה העגום של קבוצת ק.ט.מ, עם חובות עתק, פיטורי עובדים, בעיות עם ספקי החלפים ומאמצים למצוא דרכים לשרוד. לפני כחודשיים הצליחו בק.ט.מ לגייס את ההון הנדרש – כ-600 מיליון אירו – משותפיהם בבגאג' ההודית, מה שאפשר לעמוד בתנאי תכנית ההבראה שאושרה על-ידי בית המשפט.

בשנת 2023 ציינו בק.ט.מ שיא מכירות חדש של 381,555 אופנועים. בשנת 2024 רק 292,497 אופנועים נמסרו למפיצים, כלומר ירידה של 21%. נכון לעכשיו, במחצית שנת 2025, עומדים בק.ט.מ על 100,391 יחידות שנמכרו ללקוחות קצה ועוד 50,286 יחידות שנמסרו ליבואנים שונים ומחכים להימכר. כלומר, אם ניקח את נתון המכירות האמיתי, בקצב הזה בק.ט.מ יסכמו את השנה עם ירידה משמעותית נוספת במכירות. מה שכמובן היה צפוי לאור עצירת הפעילות לתקופה ארוכה.

בדיווח של ק.ט.מ לא צוינה החלוקה הפנימית בין המותגים וגם לא זהות האופנועים שנמכרו או השווקים. ההערכה שלנו היא שחלק ניכר מהמכירות הם האופנועים של המותגים ק.ט.מ והוסקוורנה שמיוצרים בשיתוף פעולה עם בג'אג ההודית, כלומר הנפחים הקטנים של 400 סמ"ק ומטה. שאר המכירות ככל הנראה בסגמנט השטח – אנדורו ומוטוקרוס משלושת המותגים – וגן אופנועי ק.ט.מ 790 המיוצרים בסין, כלומר 790 דיוק ו-790 אדוונצ'ר. נציין גם שק.ט.מ מכרה השנה את חלקה בתחום האופניים והאופניים החשמליים, מה שגם עשוי לפגוע בדו"ח הרווחים או ההכנסות השנתי של החברה.

האופנועים שנמכרו עד כה השנה ישבו במחסני ק.ט.מ, משום שחידוש הפעילות בפס הייצור יהיה רק לקראת סוף החודש הנוכחי, וגם זה בהנחה שספקי החלפים השונים יחזרו לעבוד עם ק.ט.מ. אלו האחרונים אופטימיים וחשים כי הם בדרך בחזרה למעלה. נמשיך לעקוב ולעדכן.

גביע ישראל במוטוקרוס היווה את אליפות המוטוקרוס הישראלית לעונת 2025. האליפות יצאה לדרך בחודש מרץ, הציגה תוואי חדש לסבב השני, משכה עשרות מתחרים לסבב השלישי והתקיימה בשרב לוהט בחודש מאי, כאשר בתחילת חודש יוני התקיים הסבב החמישי. האליפות, שהתקיימה במסלול צ'אמפ פקטורי בפרדס חנה, הגיעה לסבב האחרון במניין בשבת האחרונה.

MX65

יהב עמית (26) סגר את העונה בנחישות עם ניצחון במרוץ הראשון ומקום שני במרוץ השני – מה שסיפק לו את המקום הראשון הכללי עם 47 נקודות. ניתאי כתריאל (169), שגבר על עמית במקצה השני, הגיע שני כללי עם 45 נקודות. אוריה להב (999) התמקם שני ושלישי בהתאמה בשני המרוצים – והשלים את הפודיום עם 42 נקודות.

MX85

נבו שינו (121) הוביל את מקצה הדירוג, פתח חזק עם מקום שני במרוץ הראשון, וסיים בניצחון מרשים במקצה השני – מה שהעניק לו 47 נקודות ואת המקום הראשון הכללי. רון פלד (211), עם מקום ראשון במרוץ הראשון ורביעי בשני, סיים את היום במקום שני כללי עם 43 נקודות. ליאם הנדרי (38) רשם הופעה מרשימה וסיים שלישי כללי לאחר שסיים שלישי ושני בהתאמה בשני המרוצים.

MX2

אוראן אוחנה (100) השיג את הניצחון הכללי בזכות הופעה חזקה במיוחד: מקום ראשון במרוץ הראשון ושלישי בשני – שסיפקו לו 45 נקודות. בן נהרי (7) התאושש ממרוץ ראשון בו סיים רביעי, וכבש את הפודיום עם ניצחון במרוץ השני – מה שהציב אותו שני כללי עם 43 נקודות. איתמר עמר (39) התקדם לאורך היום עם מקום חמישי במרוץ הראשון ומקום שני בשני – שהובילו אותו למקום השלישי הכללי עם 38 נקודות.

MX1

גלב פורמנוב (3) ניצח את המרוץ השני לאחר שסיים שני בראשון, והשלים יום של 47 נקודות שהובילו אותו לפסגת הדירוג. אורי שטרק (338) התברג שני כללי לאחר שניצח את המרוץ הראשון וסיים רביעי בשני. הקרב על המקום השלישי היה צמוד: שחר בלולו (12) ואקרם אלחמידי (70) סיימו עם אותו ניקוד כולל (40 נק'), אך בלולו השיג את הפודיום בזכות תוצאה עדיפה במרוץ השני.

אנדורו

איתי שחל (944) סיים את העונה עם מקום שני במרוץ הראשון וניצחון חד־משמעי בשני, שסיפקו לו 47 נקודות ואת המקום הראשון הכללי. דור שמאי (715) פתח את היום בצורה מצוינת עם ניצחון במרוץ הראשון, אך סיים רביעי בשני – מה שהוביל אותו למקום השני הכללי עם 43 נקודות. אליאב דוד (378) סיים שלישי בראשון, שיפר למקום שני במרוץ השני, והשלים יום חזק עם 42 נקודות ומקום שלישי כללי.

טקס סיום העונה והענקת תארי האליפות ייערך לאחר פגרת הקיץ, בחודש ספטמבר. תאריך ומיקום מדויק יפורסמו בהמשך.

בצ'אמפ פקטורי מבקשים להודות שוב לכל נותני החסות: מטרו מוטור, מוטוליין, ד.ל.ב מוטוספורט, עופר-אבניר והתאחדות הספורט המוטורי – על התמיכה המתמשכת שמאפשרת להרים אליפות ששומרת הן על מקצועיות הענף והן תשוקה אמיתית לספורט מוטורי ישראלי.

לב.מ.וו תמיד היו יציאות מיוחדות או מוזרות, תלוי את מי אתם שואלים. אחד מהם הוא ללא ספק ה-K 1200 R של שנת 2005.

נייקד הוא לא תמיד אופנוע פרקטי, מה לעשות. דוגמה אחת לחוסר הפרקטיות היא היעדר מיגון רוח נאות, כזה שיסיט את הרוח דרך משקף גבוה או פיירינג עוטף. אז לקחת כזה דבר ולתת לו מנוע עם 163 כ"ס שיכולים להאיץ מעבר ל-270 קמ"ש ועוד להדביק עליו פרצוף מוזר – זו בהחלט יציאה.

כאמור, ה-K 1200 R הוצג בשנת 2005 כחלק מפלטפורמת ה-K 1200 S התיורי והמנומס יותר. המנוע היה בתצורת 4 צילינדרים בשורה בנפח 1,157 סמ"ק, עם 163 כוחות סוס ב-10,250 סל"ד וכמעט 13 קג"מ ב-8,250 סל"ד. 6 הילוכים (גיר קסטה) וגל הינע הביאו אותו – על הנייר – למהירות המרבית שהוזכרה. תכלס, בלי מיגון רוח היה קשה עד בלתי אפשרי לשרוד את המהירות הזאת. שלדת האלומיניום שודכה לחישוקים דרך מתלה דואולבר קדמי, שריכז את שתי זרועות המזלג דרך בולם יחיד, מה שנתן תחושת היגוי שונה וכזאת שצריך להתרגל אליה. ה-R הוצע גם עם מערכת בולמים חשמלית, שסיפקה שלושה מצבי התנגדות לבולמים מלפנים ומאחור – רך, רגיל וקשוח לספורט. החישוקים היו בקוטר 17″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. הבלמים יוצגו על־ידי שני דיסקים בקוטר 320 מ"מ מלפנים עם קליפר בעל 4 בוכנות, ודיסק בקוטר 265 מ"מ מאחור. הייתה מערכת ABS והייתה מערכת בלימה משולבת שהפעילה גם את האחורי בלחיצה על הקדמי. המשקל היבש נאמד על 237 ק"ג, לפני מילוי 19 הליטרים של מיכל הדלק, שגם דאג להתרוקן מהר מאוד.

אז הוא לא היה נייקד ספורטיבי, וגם לא כזה חוליגן, למרות המראה המוזר שלו. הוא היה חזק, מהיר, נוח ומיוחד. מעין גרסה דו־גלגלית של רכב שרירים אמריקאי. הוא גם לא היה רב־מכר בארץ או בעולם, אבל בהחלט הוערך וקיבל מעמד של אופנוע מיוחד. עד לסיום כהונתו בשנת 2008 לא נעשו שינויים או עדכונים משמעותיים, אבל בב.מ.וו כנראה היו מספיק משועשעים בכדי להציג לו מנוע עוד יותר וחזק עוד יותר.

לשנת 2009 הוצגה גרסת ה-1,300 סמ"ק, שכבר ניפחה את נפח המנוע לכדי 1,293 סמ"ק והוסיפה עוד כמה סוסים לשורת ההספק, שגם הגיעו בסל"ד נמוך יותר. כמובן שגם נתון המומנט השתפר במעט. מערכות האלקטרוניקה שודרגו עם דור שני לבולמים החשמליים, בקרת אחיזה ו-ABS מעט משוכלל יותר. גם קוויקשיפטר להעלאת הילוכים בלבד (מצערות מכניות) וידיות מחוממות הצטרפו לרשימה. המשקל ירד מעט עם שימוש של אלומיניום, כמו בזרועות המזלג למשל. עוד צבעים הצטרפו למבחר, אבל העיצוב והקונספט לא השתנו כמעט בכלל. מה שהשאיר אופנוע מוערך ואולי מעט נחשק, אבל ממש לא מסחרי. הוא המשיך עד לשנת 2015. יציאה טובה של הבווארים.

בטריומף מרחיבים את משפחת ה-TR400 עם גרסת ה-XC, שמוסיפה לגרסת הסקרמבלר 400X פרטי עיצוב ומיגון שמאפשרים יותר יכולות שטח.

צמד ה-TR400 של טריומף – הספיד 400 והסקרמבלר 400X – הוצגו בשנה שעברה כשהם ככל הנראה מהאופנועים החשובים ביותר של טריומף בעת החדשה, ומקור הכנסה והצלחה בגרף המכירות. הצמד הזה, שמיוצר בשיתו, פעולה עם בג'אג' ההודית, פותח לטריומף קהלי יעד חדשים וחשובים ביותר: רוכבים צעירים בעלי רישיון A1 (באירופה A2) המחפשים כלי זול, אבל דינמי ומעוצב. אבל לא רק, צמד ה-TR400 החדשים מנגישים את האופנועים של טריומף גם לקהל יעד צעיר עם הרבה פחות כסף.

הטריומף ספיד 400 מיועד יותר לכביש ומגיע עם חישוקי 17″ עם צמיגי מצלר ספורטק M9RR, מזלג קדמי הפוך בקוטר 43 מ"מ ומהלכי גלגל קצרים יותר. הסקרמבלר 400X מאופיין בגישת הסקרמבלר, כפי שמתבטא בשמו, עם חישוק קדמי של 19″ וצמיגי מצלר קארו סטריט, המזלג עם מהלך גלגל ארוך יותר ב-10 מ"מ בשני הצדדים – עם 150 מ"מ בסך הכל. בסיס הגלגלים ארוך יותר (1,377 מ"מ לעומת 1,418 מ"מ), הכידון רחב וגבוה יותר, גובה המושב עומד על 835 מ"מ, הדיסק הקדמי גדול יותר ב-20 מ"מ (320 מ"מ), ויש מערכת ABS הניתנת לניתוק על הגלגל האחורי. כל זה מתבטא ב-9 ק"ג נוספים למשקל המלא, העומד על 179 ק"ג.

כעת מציגים בטריומף את גרסת ה-XC, שמוסיפה עוד מאפיינים עיצוביים בדמות חישוקי אלומיניום עם שפיצים, באותן המידות עם אותם הצמיגים. יש כנף קדמית גבוהה, שמתווספת לכנף הנמוכה, מגני ידיים, משקף אטום, מגן פנס ומגן מנוע. בטריומף מציעים גם צבעים נוספים בגרסה זו עם עוד עדכוני גרפיקה. זה מתווסף לתאורת LED היקפית, שקע USB לטעינה ולוח שעונים המשלב LCD ושעון מהירות אנלוגי – שמגיעים עם הגרסאות המקוריות.

המנוע המשותף נמצא כמובן גם כאן, כשהוא חלק מסדרת ה-'TR series' אשר מזכירה שלטריומף היו אופנועי סינגל בתחילת המאה הקודמת. מנוע הסינגל בנפח 398 סמ"ק מוזרק דלק, בעל מצערת חשמלית, והוא מספק 40 כ"ס ב-8,000 סל"ד ו-3.8 קג"מ ב-6,500 סל"ד. הגיר בן שישה הילוכים, המצמד מחליק, ויש ומערכת בקרת אחיזה הניתנת לניתוק. מרווחי הטיפולים הם 16,000 ק"מ או שנה.

גרסה זו אמורה לעלות מעט יותר מ-39,390 ש"ח שעולה גרסת הסקרמבלר בישראל. מחיר מדויק ומועד הגעה טרם התקבלו.

• טריומף ספיד 400 וסקרמבלר 400X בהשקה מקומית
• צפו בווידאו – טריומף ספיד 400 וסקרמבלר 400 בהשקה מקומית:

הקטע של מחלקת הרכב בפיג'ו היה תמיד להיראות אלגנטיים – ראו את ה-405, 406, 605 וכך הלאה, קטע שלא דילג על מחלקת הקטנועים של היצרנית, כמו במקרה של הוויוה סיטי 50.

בקטנועים היא מבינה. חברת פיג'ו החלה לייצר אופנועים דווקא לפני 127 שנים – בשנת 1898 – מה שהופך אותה ליצרנית האופנועים הוותיקה ביותר. הצורך האזרחי בתחבורה זולה גרם לחברה מסוף מלחמת העולם השנייה להתמקד בייצור קטנועים. אפילו ניסיון בתחום האופניים החשמליים היה להם, כשכבר בשנת 1951 הציגו אופניים חשמליים שיכלו להגיע עד ל-30 קמ"ש. בשנת 1968 השיקו בפיג'ו את 'משפחת ה-100', כאשר אחד מהקטנועים היה ה-103 מתחילת שנות ה-70 שהיה Moped באנגלית – הלחם של Motorcycle ו-Pedals – טוסטוס של פעם עם פדלים עם מנוע דו-פעימתי בנפח של 50 או 70 סמ"ק.

אז ביססנו שהם מבינים בקטנועים, וברור שגם ברכבים. קו העיצוב הנקי והאלגנטי שאפיין את הרכבים, בא לידי ביטוי בוויוה סיטי (VivaCity). זה הוצג בשנת 1998 עם מנוע דו-פעימתי מקורר אוויר בנפח 49.1 סמ"ק. לקרבורטור היה משנק (צ'וק) אוטומטי, התמסורת הייתה רציפה (וריאטור), והיה מתנע חשמלי עם רגלית הנעה לגיבוי. נתוני המנוע היו מצחיקים עם מעט פחות מ-5 כוחות סוס, שהצליחו, בירידה ארוכה, להביא את הכלי למהירות מרבית של 75 קמ"ש על השעון.

לטובת שיכוך המהמורות ברחובות העיר מלפנים היה מזלג קדמי הפוך, החישוקים היו בקוטר 12″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו-130/70 מאחור, שהגביהו את גובה המושב ל-790 מ"מ. בשלב מסוים נמכרה בישראל גם גרסה עם חישוקי 10″ שנועדה להוריד קצת במחיר ולהוסיף קצת בזריזות. כדי להגיע לעצירה מלאה הוויוה סיטי הסתייע בבלם דיסק קדמי בקוטר 190 מ"מ ובלם תוף מאחור, וזה לפני שביססו ABS כסטנדרט.

העיצוב היה יפה, נקי ממדבקות ועם קווי עיצוב מעוגלים. פנס חזית הגדול הגיע עם פנסי איתות שצמודים אליו וכמובן סמל האריה של פיג'ו שבולט מרחוק. לוח השעונים היה פשוט וקל לקריאה ותא האחסון מתחת למושב הצליח למצוא מקום לקסדה מלאה ומעיל רכיבה.

הפיג'ו ויוה סיטי 50 זכה לפופולריות רבה באירופה ונחשב לקטנוע-אלגנט (בניגוד לטוסטוס כמו הפיג'ו פוקס 50 לדוגמה), ונמכר יפה גם בישראל במחיר של כ-10,000 ש"ח לתקופה מסוימת. לאחר תום עידן הקטנועי הדו-פעימתיים הוא הגיע גם עם מנוע ארבע פעימות בנפח 125 סמ"ק, שהוציא ממנו את השובבות והמגניבות המסוימת שהייתה לו.

ג'וני ווקר וסאם סאנדרלנד ישתתפו ברומניאקס 2025 על-גבי טריומף טייגר 900 ראלי פרו, ואיכשהו זה נראה כבר נורמלי.

כבר התרגלנו למראה של ימאהה טנרה 700 שמשתתף במרוצי אנדורו, ובשנים האחרונות גם ק.ט.מ נענו לאתגר הפילים בחנויות החרסינה. בטריומף הציגו ממש לאחרונה את אופנועי האנדורו החדשים לגמרי, אבל בוחרים להשתתף באחר ממרוצי ההארד-אנדורו הקשים שיש דווקא עם אחד מאופנועי האדוונצ'ר-שטח מתוצרתם.

ג'וני ווקר וסאם סאנדרלנד, האחד ניצח כבר פעמיים את האירוע והשני את ראלי דקאר. ווקר נמצא בשלבי ההכנה לקראת עונת האנדורוקרוס והסופראנדורו המתקרבת, והמרוץ הזה יפגע לו בהכנות, אך בטריומף לא יתנגדו לקצת יחסי ציבור ולכן בוחרים להכניס לאירוע בן ארבעת הימים שברומניה את שני הרוכבים על-גבי הטייגר 900 ראלי פרו עם מנוע הטריפל בנפח 888 סמ"ק המפיק 95 כוחות סוס. כמובן שהמנוע, מערכת הפליטה, הבולמים וכל שאר המכלולים יותאמו וישופרו לטובת המרוץ. גם מה שאפשר לגלח מ-200 הק"ג של האדוונצ'ר הגדול יטופל, למרות שבטריומף טוענים שיהיו רק התאמות מינימליות.

אופנועי האדוונצ'ר הגדולים ישתתפו בקטגוריה יעודית וחדשה, כאשר מתווה המרוץ יהיה קל יותר ומותאם לעומת רוכבי האנדורו. הקטגוריה נקראת אדוונצ'ר אולטימה, כשיש גם אדוונצ'ר לייט לרוכבים חובבים (ראו הסבר בסרטון המצורף). עדיין, אנחנו מצדיעים לכל מי שבוחר לאתגר את עצמו עם אופנועים המיועדים יותר לכביש מאשר לאנדורו טכני.

הסבר על קטגוריית האדוונצ'ר אולטימה ואדוונצ'ר לייט: