מאיר, יבואנית אופנועי הונדה לישראל, יוצאת במבצע על 10 הכלים האחרונים במלאי של ה-CRF1000L אפריקה טווין.
במסגרת המבצע יימכר האופנוע ב-92,900 ש"ח במקום ב-102,900 ש"ח.
האפריקה טווין, שהגיע ארצה לפני כשנתיים, הוא אופנוע אדוונצ'ר גדול עם חישוקי "21 ו-"18 ומתלים מותאמי שטח, והוא משלב יכולות שטח גבוהות ביחס לסגמנט עם תחבורה יומיומית נוחה.
"איפה אפשר לכתוב הודעה לרוכבי הכביש בישראל?", שאל אותי לא מזמן אביעד אברהמי (הוא העורך של מגזין האופנועים FullgaZ ואני, גיא חלמיש, העורך של מגזין האופניים BIKEPANEL). "בקבוצת רוכבי הכביש של ישראל בפייסבוק", עניתי. "למה? שוב הייתה היתקלות בין רוכבים לאופנוענים?…". "ברור…", הוא ענה לי. "מבאסים. מבאסים כולם, גם אצלכם וגם אצלנו, שלא יודעים להסתדר כמו בני אדם אחד עם השני", עניתי. "לגמרי". הוא ענה.
כדי להבין את מקורות האיבה ואולי לנסות לפרק אותה למרכיבים ולפתור את הבעיה הזו, נפגשנו לנו לשיחה כזו. שנינו באים ממקום של אמפתיה ואהדה 'לצד השני'. לגיא ('גיאחה') יש רישיון לאופנוע גדול והוא התנייד על קטנועים מגיל 16 ועד 30. אביעד גם הוא עם רקע ספורטיבי – אמנם לא באופניים, אבל בריצה – יש לו ברגליים 2:46 ש' בריצת מרתון!
שנינו מבינים את הקרבה בין הענפים והמשותף ביניהם – למשל ששניהם 'החוליות החלשות' בג'ונגל התעבורתי שנקרא גם 'הכביש הציבורי'. גם אופנוענים וגם רוכבי אופניים לא רק חולקים את הדו-גלגליות, אלא גם סובלים מדה-לגיטימציה בציבור הרחב, ולא מעט היו רוצים לראותם מחוץ לכבישים. אז איך זה שהדה-לגיטימציה הזו מגיעה מקבוצה אחת אל השנייה, ולא גורמת בדיוק לדבר ההפוך – להזדהות וקרבה?
אביעד: לרוכבי אופנועי הכביש, ובעצם גם לשאר משתמשי הכביש, יש שתי בעיות עיקריות עם רוכבי אופני הכביש.
הראשונה היא רכב הליווי. אנחנו מבינים לחלוטין את הצורך ברכב ליווי ש'יסגור' על הרוכבים מאחור ויגן עליהם. בכבישים עם שני נתיבים לכל כיוון או בכבישים בעלי שול ימני רחב דיו אין עם זה שום בעיה מפני שניתן לעקוף בזהירות ובבטחה. הבעיה נוצרת כאשר רכב הליווי נוסע מאחורי רוכבי האופניים בכבישים צרים – עם נתיב בודד לכל כיוון וללא שול ימני – תופס את כל הנתיב, ומאלץ את כלי הרכב שמאחוריו לנסוע במהירות איטית להחריד, לעתים גם 8 ו-10 קמ"ש אם מדובר בעלייה, או לחלופין מאלץ את הנהגים שמאחור לבצע עבירת תנועה חמורה ולעקוף בקו הפרדה רצוף. כמובן שמעבר לסכנה הבטיחותית שבעקיפה כזו יש גם את העניין התעבורתי – דו"ח של 500 ש"ח ו-6 נקודות חובה. תפיסת הנתיב זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, ואת זה יש להוקיע. אחזור ואגיד שאני מבין לחלוטין את הצורך ברכב ליווי שיגן על הרוכבים בגופם, אבל לא בכל מקום ולא בכל שעה. יש כבישים שבשעות מסוימות הדבר בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין.
העניין השני נוגע לרכיבה במקביל. לא מעט רוכבי אופני כביש נוהגים לרכב במקביל – אחד ליד השני – ועל-ידי כך מסכנים את עצמם ואת שאר משתמשי הדרך. אני לא מצליח להבין כיצד רוכבים נותנים את האחריות והשליטה על חייהם למשתמשי הדרך האחרים – במיוחד כשרוכבי האופניים הם החוליה החלשה ביותר על הכביש וצריכים להגן על עצמם. מעבר למטרד לשאר משתמשי הדרך, זוהי פעולה שנוגדת את כל כללי אסטרטגיית הרכיבה.
גיא: רכבי ליווי לא אמורים לחסום את התנועה, בטח שלא לאורך זמן רב. אחת לכמה דקות, אם הצטבר פקק מאחורי הדבוקה, יש לאפשר שחרור שלו באמצעות עקיפה זהירה של דבוקת הרוכבים, ואז חזרה של רכב הליווי אל מאחוריהם (לדוגמה: רכב הליווי לא אמור לחסום את כל העלייה לצור הדסה במשך 20 דקות של 10 קמ"ש ולמנוע מהתנועה שמגיעה מאחור לעקוף).
רכיבת רוכבי כביש במקביל – אנחנו מפרידים פה בין היבטים חוקיים לבין היבטים מעשיים. החוק קובע שרוכב האופניים ירכוב באמצע הנתיב ככל רכב, וכל עקיפה שלו תתבצע בצורה מלאה כמו עקיפת רכב. במציאות, רוכבי האופניים אינם רוכבים כך, גם כדי להתחשב בסביבה וגם מתוך חשש לבטיחותם. הדרך הנכונה לרכיבה במקביל (לרוב בכבישים נידחים ובשעות מוקדמות) היא שאחד הרוכבים נמצא על השול ואחד צמוד לקו הצהוב של השול. בצורה כזו נתיב התנועה אינו נחסם. אם אין אפשרות רכיבה על השול או אין שול – עוברים לרכיבה בטור יחיד, בוודאי אם מגיע רכב או אופנוע.
גיא: בתוך התלונות על רוכבי האופניים בכביש, יש גם דרישות שאינן לגיטימיות: הכביש אינו בבעלותה של קבוצה אחת כלשהי – כשם שלא ראוי שנהגי רכבים יטענו שאופנועים לא לגיטימיים על הכביש, כך גם אופנוענים לא יכולים לטעון כנגד זכותם של רוכבי האופניים להשתמש בו. זו זכות מוקנה לכל אזרח, ולא משנה עוצמת או מהירות הכלי בו הוא בחר להשתמש בדרך הציבורית (אלא אם יש שילוט האוסר על כלי איטי, כמו בכבישים מהירים). זה חלק מחופש התנועה, והשוויון הבסיסי שמסגרת חיים משותפת מקנה לכל חבריה, השונים זה מזה. נדרשת סובלנות.
גם הטענה שנשמעת מאופנוענים שלגיטימי לרכוב עם אופני כביש ורכבי ליווי בשעות הבוקר המוקדמות בלבד אינה לגיטימית – הכביש של כולם לאורך כל שעות היום. כשאני יוצא לרכיבה של 120 ק"מ, זה לוקח לי בד"כ סביב החמש שעות. גם אם יצאתי באור ראשון אגיע חזרה לרכב סביב 11-12 בצהריים. זאת ועוד- אופניים הם גם כלי תחבורה לאזרחים שאין להם רכב. זכותו של כל אזרח, כולל בעלי כלי ניידות איטיים כמו אופניים, להשתמש בהם בכל שעה שירצו לאורך היום. ההדרה על בסיס שעות אינה לגיטימית בדיוק כמו עצם הניסיון לשלול את הזכות לרכוב – על אופניים או על אופנועים. הטענה הזו היא חרב פיפיות של האופנוענים כנגד עצמם שכן היא יכולה באותה קלות דעת להישמע כנגדם מדיירי התנועה האחרים.
גיא: חוץ מעישון לידינו בתחנות הדלק?… וברצינות – יש שני דברים עיקריים בהם האופנוענים מפריעים.
בתחום השטח – אופנוענים נכנסים לתשתיות שנבנו עבור אופניים (סינגלים) והורסים אותן – לעתים למרות השלטים שאוסרים על כניסת דו-גלגלי ממונע לסינגל. יש לא מעט סינגלים לרוכבי שטח שנבנו על-ידי קק"ל, ובהם הושקעו מאות אלפים ומיליונים של שקלים לטובת רוכבי אופני השטח. רכיבת אופנועי שטח על הסינגלים הללו הורסת אותם, והדבר נכון עשרות מונים בעונת הקיץ שבה השביל נטחן עד דק. כולנו מכירים את הקרקע הישראלית בקיץ.
בכביש – אופנוע עוצמתי שעוקף בצמוד רוכב כביש יכול להבהיל אותו ומסכן אותו. אני חושב שזוהי התנהגות לא מתחשבת ולא הולמת, ומעבר לסכנה הברורה – שכן אופני כביש הם כלים לא יציבים שנוסעים על גלגלים צרים במיוחד, מה שאומר שכל פעולה גסה של הרוכב עלולה להפיל אותם – יש כאן גם היבט חברתי ומוסרי. פשוט לא עושים דברים כאלה.
אביעד: בוא נתחיל עם הסינגלים של רוכבי האופניים. הרקע לתסכול של האופנוענים הוא שחלק מהתשתיות האלה הגיעו לאוויר העולם על-ידי אופנוענים – כלומר הסינגלים נפתחו על-ידי רוכבי אופנועי אנדורו – ורק אז הפכו לתשתיות רוכבי אופניים, כשקק"ל וגופים אחרים 'התלבשו' עליהם, ניכסו אותם לעצמם ומנעו כניסת רוכבי אופנוע.. כיום ישנה מגמה של רוכבי האנדורו לכיוון יותר אקסטרימי, ולכן למרות הגידול העצום בתחום רכיבת האנדורו, דווקא יש פחות ופחות שימוש בסינגלים של האופניים. בנוסף, נפתחים יותר ויותר סינגלים חדשים המתאימים יותר לרכיבת אנדורו מודרני, ואליהם רוכבי האופנועים מגיעים. בכל אופן, אני מסכים שרוכבי אופנוע צריכים לכבד את רוכבי האופניים ואת התשתיות שנבנו בהשקעה גדולה, ולהשתדל להימנע מכניסה לסינגלים כאלה – במיוחד כשהקרקע יבשה 8 חודשים בשנה. אני חושב גם שיש הרבה כבוד הדדי בין רוכבי שטח – אופנועים ואופניים. מעבר לעובדה שחלק בלתי מבוטל של רוכבי האנדורו הם גם רוכבי אופניים, אני רואה במקרים רבים בשטח כבוד מצד הצדדים. למשל – רוכבי אנדורו שמפנים את הדרך לרוכבי אופניים ומאפשרים להם 'לזרום' על הסינגל ללא הצורך לעצור. בשטח המצב טוב למדי.
בתחום הכביש – אופנוען מהיר, כשהוא רואה רוכב אופניים, הולך רגל או כלי תחבורה כזה או אחר – חייב להוריד מהירות ולעקוף בבטחה ובמרחק סביר. זה לא רק לשון החוק אלא גם התנהגות חברתית ראויה.
שני הענפים האלה – אופניים ואופנועים – הם חלק מצמיחה נפלאה של תרבות הפנאי, של הספורט ושל איכות החיים שלנו, ושניהם התעצמו מאוד בעשור האחרון.
אנחנו כישראלים מרשים לעצמנו לפעמים יותר מדי, יותר ממה שמקובל, גם אם זה חדירה למרחב של האחר, ומנגד רותחים ומתעצבנים מהר מדי כשעושים לנו את אותו הדבר. הקיום של כולנו במרחב הציבורי – במיוחד רוכבי אופניים ורוכבי אופנועים – מחייב אותנו להיות אדיבים זה לזה, להבין ולחוש את הכאבים אחד של השני, ולנסות להתחשב בהם ככל שניתן. למצוא את נקודות המפגש וההתחשבות.
אחרי הכל, התחביבים שלנו כוללים לא מעט קווים מקבילים ואפילו משותפים.
אירוע הרכיבה המקומי עם רוכב ה-Moto2 ג'ו רוברטס (20) בוטל היום באופן רשמי על-ידי התאחדות הספורט המוטורי והעומד בראשה – עומר שושני. הסיבה הרשמית לביטול האירוע היא חוסר היכולת של מסלול פצאל, ולאחר מכן מסלול ערד, לארח אופנועים על המסלול ולקיים אירוע מסודר.
אולם, מסתבר שמאחורי ביטול האירוע, או לפחות העברתו בתחילת השבוע ממסלול פצאל למסלול החדש בערד, שבנייתו טרם הסתיימה, עומד גורם שלישי, שאינו קשור לספורט מוטורי אלא לפוליטיקה קיצונית ורדיקלית. פעילי BDS ישראליים, אשר ראו את הפרסומים המקומיים בדבר האירוע במסלול פצאל, יצרו קשר עם גורמים רבים בחו"ל הקשורים לג'ו רוברטס וקבוצת LCR האיטלקית, ושכנעו אותם לבטל את האירוע או להעבירו למסלול אחר.
אותם אנשי שמאל-קיצוני, פעילי תנועת ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות על ישראל), שאיתם שוחחנו מוקדם יותר השבוע, שלחו בשבוע שעבר מכתבים לחברת הונדה העולמית ולקבוצת LCR ולעומד בראשה – מכתבים שהגיעו לידי מערכת פול גז – וציינו שהאירוע המדובר במסלול פצאל "מתקיים בבקעת הירדן – בשטחים הנמצאים תחת כיבוש ובמחלוקת פוליטית", וכי אירוע הרכיבה "נוגד את החוק הבינלאומי". עוד כתבו הפעילים במכתביהם כי מסלול פצאל "עובר בשטח אש צה"לי", אם כי כאן חשוב לדייק ולציין כי האספלט עצמו אינו נמצא בשטח אש, ורק חלק מהגדר המערבית של המסלול גולשת כ-10 מטרים לתוך שטח אש צה"לי שאינו נמצא בשימוש כבר שנים רבות, וכי בכל מקרה בעלי המסלול מצויד בכל האישורים להפעלת המסלול – כולל אישור מצה"ל.
בנוסף, אחד הפעילים, שגם איתו שוחחנו מוקדם יותר השבוע, יצר קשר טלפוני עם הוריו של ג'ו רוברטס המתגוררים בארה"ב, ובשיחה הפעיל עליהם לחצים לשכנע את רוברטס הצעיר לבטל את אירוע הרכיבה. ההורים המבוהלים, שאינם מכירים את הפוליטיקה הישראלית למעט מהמדיות המקומיות, נלחצו משיחת הטלפון והעבירו את המידע לרוברטס הצעיר. רוברטס מצדו אומר כי לא היה ידוע לו שהאירוע אמור להתקיים בשטחי הגדה המערבית, וכי נאמר לו שהאירוע יתקיים בישראל.
במקביל, גשמי סוף השבוע האחרון גרמו להצפה במסלול פצאל והעמידו את קיום האירוע בסימן שאלה בכל מקרה. התאחדות הספורט המוטורי ורשות הספורט בדקו את האפשרות לניקוז מי הגשמים, ניקוי המסלול והכנתו לאירוע, ובמקביל חיפשו חלופה למקרה שבו מסלול פצאל לא יהיה מוכן. בתחילת השבוע העבירה המועצה מקומית בקעת הירדן תקציב של כ-180 אלף ש"ח לטובת סידור המסלול והכנתו לאירועי סוף השבוע.
ביום שני האחרון הודיעה ההתאחדות באופן רשמי כי האירועים, שכאמור אמורים להתקיים בסוף השבוע הקרוב, עוברים למסלול בערד. כאן חשוב לציין כי המסלול בערד עדיין אינו מוכן לאירוח אירועים. הוא אמור להיפתח בחג הפסח הקרוב, ובכל מקרה הוא אינו בטיחותי לרכיבה ספורטיבית של אופנועים בשל גדרות המסלול אשר נמצאות קרוב מדי לאספלט ולא מאפשרות משטח החלקה מספק. התאחדות הספורט המוטורי ורשות הספורט, בצעד תמוה למדי, אישרו את המסלול לקיום האירוע כבר בתחילת השבוע, וכאמור האירוע היה אמור להתקיים בערד. אולם לאחר שג'ו רוברטס בעצמו ביקר במסלול אתמול (רביעי) ובחן אותו, הוא החליט שהמסלול אינו בטוח דיו עבור רכיבה ספורטיבית של אופנועים, ולכן גם האירוע בערד בוטל.
אז מה היה שם? לחצים של פעילי BDS ישראליים על הונדה, על קבוצת LCR ועל משפחתו של ג'ו רוברטס, ובמקביל גשמי ברכה שהציפו את מסלול פצאל ונתנו למארגנים פתח מילוט לעבור לערד. אולם בדיקה של המסלול בערד על-ידי רוברטס עצמו העלתה שהמסלול לא כשיר לקיום אירוע רכיבת אופנועים. השורה התחתונה היא שהאירוע בוטל, וכולם מפסידים.
תגובת עומר שושני, מנכ"ל התאחדות הספורט המוטורי: "לצערנו הרב, גשמי סוף השבוע האחרון גרמו להצפת המסלול בפצאל, ועם התקדמות השבוע והתקרבות האירוע נאלצנו למצוא חלופה והעברנו את האירוע למסלול בערד וזאת חרף המאמצים הרבים של המועצה האזורית שהשקיעה משאבים רבים להחזיר את המסלול לתקינותו, ועל כך יש לנו הערכה רבה. לאחר שהרוכב ביקר אתמול פיזית במסלול בערד, לטענתו משום שטרם הסתיימו עבודות ההכנה שלו (הפתיחה מתוכננת לאפריל 2018), הוא החליט שהמסלול עדיין אינו בטיחותי דיו עבורו.
התאחדות הספורט המוטורי מתעסקת בספורט מוטורי בלבד, ואינה עוסקת בפוליטיקה. אנחנו לא מכירים כל פנייה אלינו מגורמי BDS, למעט התעניינות של סוכן הרוכב בשבוע שעבר בנוגע למיקומו של המסלול. יתרה מכך, ההתאחדות מגנה באופן נחרץ כל פעילות של חרם בכלל וכזו הפוגעת בריבונותה של מדינת ישראל בפרט.
בפועל, לא נדרשנו לסוגיה זו בשל אי היכולת הטכנית להעמיד מסלול תקין בזמן לרכיבת הניסיון של הרוכב כפי שנדרש מקסימום אתמול.
ייאמר ויצוין עוד כי בשיחה אישית שהתקיימה בין מנכ"ל ההתאחדות לראש המועצה ביום שני בערב, נאמר המופרש לראש המועצה על-ידי מנכ"ל ההתאחדות שככל שהמסלול יהיה מוכן, הרוכב ירכוב בפצאל או שלא ירכוב בכלל בשום מקום אחר.
אנחנו מצטערים על ביטולו של האירוע ומקווים כי נוכל לממשו שוב בעתיד הקרוב".
נכון לעכשיו אין שינוי בתעריפי ביטוח החובה, ולא ברור אם המחירים ירדו, כפי שדורש ח"כ מיקי זוהר שהולך למהלך חקיקה, האם יישאר דומים לנוכחיים או האם יעלו בכ-20% כפי שדורש הפול – בפועל יוצא מדו"ח וינוגרד.
הבוקר (ד') התקיימה בוועדת הרפורמות בכנסת ישיבה שבה דנו על תעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי ובהצעת החוק של יוזם הישיבה, ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, שלפיה רכיב ההעמסה על ביטוחי חובה של רכבים פרטיים יעלה מ-6.5% כיום ל-11%, ועל-ידי כך תעריפי הביטוח לדו-גלגלי ירדו. הסיבה – נהגי רכב אחראים לחלק גדול מהתאונות המעורבות ועל כן הם צריכים לשאת ברוב הנזק.
כזכור, דו"ח ועדת וינוגרד שדנה בתעריפי ביטוח החובה המליץ להעלות את מחירי ביטוח החובה בשל שינויים בריבית ההיוון. העלאה צפויה זו זוכה להתנגדות מצד גורמים רבים, בעיקר בשל העובדה שכבר היום כמחצית מרוכבי הדו-גלגלי רוכבים ללא ביטוח חובה בתוקף – נתון שמטריד מאוד גורמים רשמיים.
בוועדה השתתפו נציגי משרד האוצר ואגף שוק ההון, נציגי משרד המשפטים, נציגי מועדון האופנועים הישראלי ונציגי איגוד לשכות המסחר. יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה מכולנו, טענה כי המצב הנוכחי שבו כמחצית מרוכבי הדו-גלגלי רוכבים ללא ביטוח חובה הוא מצב בלתי נסבל. חשוב לציין שההצעה של ח"כ מיקי זוהר כבר עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה, וכעת כאמור היא הגיעה לוועדת הרפורמות.
הוועדה אמורה הייתה לאשר את הצעת החוק או לשלוח אותה לתיקונים טרם אישורה, וזאת לפני העברתה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, אולם היא נסגרה ללא התקדמות ממשית בשל עזיבתו המוקדמת של יוזם הצעת החוק, ח"כ מיקי זוהר. הוועדה תתכנס שוב בעוד שבועות ספורים על מנת לאשר את הצעת החוק במתווה כזה או אחר, כאמור טרם העברתה למליאת הכנסת.
עוד נציין שמשרד האוצר ביקש מבג"צ לעכב את הדיון בעתירה שהגישו בפול ליישום מיידי של דו"ח ועדת וינוגרד – משמע העלאת תעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי ב-19.2%, ובג"צ אישר את הדחייה בשל העובדה שהנושא נמצא בדיונים בוועדות הכנסת וצפי להגיע להכרעה בקרוב, בתצורת החוק של ח"כ מיקי זוהר.
נכון לעכשיו תעריפי ביטוח החובה עומדים בפני צומת גדול וחשוב: במידה והצעת החוק תעבור במתווה הנוכחי של 11% העמסה, תעריפי ביטוח החובה עשויים לרדת. אחוז נמוך יותר של רכיב העמסה, שעליו יחליטו בוועדה הגורמים המקצועיים, אמור להשאיר את תעריפי הביטוח דומים מאוד לאלו הנוכחיים ולמעשה לקזז את ההעלאה הצפויה כתוצאה מדו"ח וינוגרד. במידה והצעת החוק לא תאושר ורכיב ההעמסה יישאר 6.5, המשמעות היא שתעריפי ביטוח החובה לדו-גלגלי צפויים לעלות בכ-19.2% ביחס לתעריפים הנוכחיים – מהלך שעלול לגרום לרוכבים נוספים לרכוב ללא ביטוח חובה בתוקף, אם כי הסיכוי לכך הוא קלוש למדי. נכון לעכשיו ההערכות הן שמחירי הביטוח אכן ירדו במידה זו או אחרת.
בהחלט צומת חשוב ודרמטי. נמשיך לעדכן.
ח"כ הרב משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, פנה בימים האחרונים אל העומד בראשות רשות המסים, משה אשר, בדרישה להתקדם עם מהלך הורדת מס הקנייה על אופנועים וקטנועים בקטגוריית הרישוי A1 (עד 47.6 כ"ס). הפנייה התבצעה לאחר שרשות המסים לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע בחודש נובמבר האחרון, אז התקיימה ישיבה של ועדת הכספים שבה בין היתר נטל חלק ראש רשות המסים, ושבה הוחלט כי עד 1.2.18 תגיש רשות המסים מסמך עם הצעה להורדת מס הקנייה לאופנועים וקטנועים בקטגוריית הרישוי A1, וזאת על מנת שוועדת הכספים לא תפנה להליך חקיקה בכנסת.
משלא התקבלה שום תשובה מרשות המסים, פנה כאמור יו"ר ועדת הכספים, שבועיים לאחר המועד שנקבע, אל ראש רשות המסים, ודרש את התקדמות בנושא. יו"ר ועדת הכספים ציין שבמידה והנושא לא יתקדם, הוועדה תפנה כאמור להליך חקיקה שבמסגרתו מס הקנייה לאופנועים וקטנועים בקטגוריית הרישוי A1 ירד.
ח"כ גפני כתב במכתבו: "הוראת השעה של הרשות, שנתבקשנו לאשר הביאה להפחתת שיעורי המס לקטנועים עירוניים בעלי הספק נמוך, ולייקור בשיעור המס על אופנועים עוצמתיים. חברי הוועדה ואנוכי סברנו שאחוזי המס החלים על הכלים הבינוניים גבוהים מדי ונוצרת פגיעה במשתמשי הרכב הדו־גלגלי, שלכאורה יש לעודד שימוש בו בזכות יתרונו בהפחתת גודש. כמו כן, סברנו שהעלאת המס לכלים הכבדים גבוהה מדי. בשל כך אנוכי, ח"כ מיקי לוי וח"כ מיקי רוזנטל הגשנו רביזיה לאישור הצו. ב־15 בנובמבר סוכם שנחזור בנו מהרביזיה, ואתה הבטחת שעד 1 בפברואר 2018 נקבל מהרשות עקרונות לרפרומה וקידומה של חקיקה בנושא. מאז ועד היום לא חזרתם אלינו".
רשות המסים ענתה בתגובה: "כפי שסוכם, רשות המסים בוחנת, בתיאום עם משרד התחבורה, הצעות בעניין יישום מיסוי ירוק של רכב דו-גלגלי. עם סיום העבודה בעניין, העקרונות יוצגו ליו"ר ועדת הכספים".
כזכור, באוגוסט 2015 בוצעה רפורמה מקיפה במס הקנייה לאופנועים וקטנועים, שהפכה להיות דיפרנציאלית – לפי נפח מנוע והספק מקסימלי, וכן ביטלה את ההבדלים במס הקנייה בין אופנועים לבין קטנועים. כמעט שנה לאחר מכן, ביולי 2016, הוחלט בוועדת הכספים ובמשרד האוצר על הוראת שעה שבמסגרתה ירד מס הקנייה לדו-גלגלי בנפח 125 סמ"ק מ-40% ל-25%. חברי ועדת הכספים דרשו להרחיב את הורדת מס הקנייה גם לדו-גלגלי בקטגוריית A1, וכאמור דיון נוסף על הנושא התקיים בנובמבר האחרון.
סביר מאוד להניח שעם הלחץ הכבד של ועדת הכספים על רשות המסים, הכולל כאמור מהלך חקיקה בכנסת, נראה בקרוב הורדת ניסוי שם גל דו-גלגלי בקטגוריית הרישוי A1. נמשיך כמובן לעדכן.
עופר אבניר, יבואנית קימקו לישראל, בשיתוף רשת האביזרים אבזריון, מודיעים על הגעת אבזור משלים למקסי-סקוטר החדש של קימקו – ה-AK550.
האביזרים כוללים דודי פליטה של MIVV, משקף גבוה, משקף קצר שחור, משענת גב, סבל וסט מדרסים.
המחירים:
את האביזרים ניתן להשיג בכל סניפי אבזריון. המחירים כוללים מע"מ.
חברת OGIO, המייצרת בין היתר תיקים ייעודיים לרוכבי אופנועים, כבר מוכרת לנו היטב וכבר בחנו מספר רב של פריטים מתוצרתה. הייבוא האחרון של ABMC, יבואנית OGIO לישראל, הוא סדרת תיקי השתייה ('קאמלבקים', 'שלוקרים') של החברה.
הדגם שבמבחן הציוד שכאן הוא ה'באחה', דגם ותיק למדי, שיוצר למשל עבור ק.ט.מ והוסקוורנה כציוד מקורי, והשנה מקבל עדכון לגרסה ה'אזרחית' הלא ממותגת שלו.
נתחיל דווקא בשקית השתייה, שכן היא מציעה שני פיצ'רים שמאוד אהבנו.
ראשית, פתיחת השקית, סגירתה ונעילתה מתבצעים על-ידי מנגנון ייחודי ל-OGIO הכולל צמד שפתיים קשיחות הננעלות על-ידי צמד מנעולי פלסטיק נוחים לשימוש ולא על ידי מסילה פלסטית כמו בשאר שקיות השתייה. המנגנון מאוד נוח לשימוש.
שנית, השקית כוללת ידית אחיזה פלסטית לאורך כל אורכה, שמעבר לנוחות שבנשיאה משמשת כגורם מייצב לשקית בתוך התיק, כך שגם אם לא מחברים את השקית לחבק הסקוץ' שעל התיק – היא נשארת מיוצבת בתוך התא הייעודי לה בתיק.
פרט לאלו, צינורית השתייה כוללת חיבור מהיר אל השקית, ובקצה של הפה ישנו מפרק אשר נפתח כאשר הפייה ב-90 מעלות ונסגר ב-0 או 180 מעלות. יעיל, נוח ושימושי.
ניתוק הצינורית מהשקית וכן הפתח הגדול של השקית נוחים מאוד דווקא לאחר השימוש, כשרוצים לייבש את השקית כדי שלא תצבור עובש ופטריות.
שקית השתייה בנפח 2 ליטרים, אולם ניתן להחליפה לשקית של OGIO בנפח 3 ליטרים.
התיק עצמו עשוי מחומרים איכותיים, והוא תפור ומגומר ברמה גבוהה.
התא האחורי של שקית השתייה כולל בידוד תרמי בשני צדדיו כך ששקית השתייה תשמור על הטמפרטורה זמן רב ככל האפשר. בקצהו העליון ישנה רצועת סקוץ' לקיבוע שקית השתייה. צינור השתייה יוצא מפתח עליון – כמקובל בתיקי שתייה, ומתקבע לרצועה הימנית או השמאלית על-ידי חבק סקוץ' נוח לשימוש. את קצה הצינורית מחזיקים קרוב לפה הרוכב על-ידי חבק פלסטי עם שליפה מהירה. שוב, נוח ושימושי.
התא הקדמי, המרופד בבד צהוב זוהר, כולל תא ראשי לחפצים גדולים יותר, צמד כיסים קטנים, ועוד כיס גדול יותר שנסגר עם רוכסן. בנוסף יש תא חיצוני נוסף הנסגר עם רוכסן ומשמש לציוד אלקטרוני ולמפתחות, והוא יעיל ביותר. פרט לאלו יש צמד כיסים צדדיים קטנים, וכן כיס חיצוני גדול שנפתח עם צמד קליפסים, ומיועד לחפצים גדולים כמו קסדה נוספת או סווטשירט – פיצ'ר מעולה דווקא לרוכבי כביש לדעתנו.
גב התיק עשוי מחומר קשיח למדי, והוא כולל כריות לתמיכת התיק על הגב ולתמיכה בו. כפועל יוצא הוא מפחית את כמות הזיעה שהגב מייצר, ונראה שגם פה הושקעה מחשבה רבה.
אהבנו מאוד את הרצועות, שכן אלו רחבות ומפחיתות את העומס על הכתפיים, אך מעבר לזה – מנגנון כיוון אורך הרצועות והתאמתן לגוף הרוכב כוללות סקוץ' מרכזי, כך שאין פה עודפי רצועות המשתלשלות מהתיק.
הרצועות נצמדות לגוף על-ידי קליפס מרכזי אחד, כשישנם 2 קליפסים נוספים – אחד לכל רצועה – אותם אין צורך לפתוח אחרי הכיוון הראשוני והתאמת התיק לגוף הרוכב.
רכבנו עם הבאחה גם ברכיבת אנדורו כשלגופנו חליפת לחץ, גם בכביש עם מעיל קורדורה, וגם השתמשנו בו בחיי היום-יום. בשלושת המקרים לא היינו צריכים לכוון את הרצועות לאחר הכיוון הראשוני והחד-פעמי, והתיק התאים בדיוק למידת גופנו.
ה-OGIO באחה הוא תיק שתייה טכנולוגי, פונקציונלי ואיכותי – מהיותר איכותיים שיש לתעשייה להציע.
הוא עשוי מחומרים איכותיים, רמת הגימור שלו גבוהה, והושקעה בו מחשבה רבה על כל פרט ופרט על מנת להעניק את חוויית המשתמש הגבוהה ביותר, או במילים אחרות – שלא תצטרכו להתעסק עם התיק ברכיבה ושלא תרגישו אותו.
אהבנו מאוד דווקא את שקית השתייה עם הנעילה הייחודית ועם הקיבוע לכל אורכה.
כמוצר פרימיום, מחירו של הבאחה אינו זול – 569 ש"ח. בחו"ל, אגב, הוא נמכר בין 400 לבין 570 ש"ח, כך שהמחיר הישראלי הוגן למדי לטעמנו.
הוא עולה יותר מתיקי שתייה פשוטים יותר, אולם הוא גם מציע יותר. רוכבים שמשתמשים בתיק השתייה שלהם בצורה מסיבית, כמו למשל רוכבי אנדורו, ימצאו את ה-OGIO באחה כפתרון מעולה לתיק שתייה.
מטרו מוטור, יבואנית קוואסאקי לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-Z900 RS – אופנוע הרטרו שעוצב בהשראת ה-Z1 ונבנה על בסיס ה-Z900.
הפלטפורמה המכאנית של ה-Z900 RS נלקחה כאמור מה-Z900, אם כי בוצעו בה כמה שינויים כמו גלגל תנופה כבד יותר כך שיתאים לקונספט החדש. המנוע – 4 צילינדרים בנפח 948 סמ"ק – עבר מספר שינויים, וכעת הוא מספק 111 כ"ס במקום 125 כ"ס בגרסת המקור, אולם שיא המומנט מתקבל בסל"ד נמוך יותר. מערכת הפליטה ייעודית לדגם ה-RS, עוצבה בהשראת ה-Z1, אך כמובן עומדת בתקנות יורו 4. גם השלדה והמתלים לקוחים מה-Z900, אם כי כאן ב-RS הבולמים כוילו מחדש להתאמה לדגם.
העניין העיקרי ב-Z900 RS הוא העיצוב, כשכאמור מדובר בהומאז' ל-Z1 המיתולוגי מ-1973. מיכל הדלק מעוצב בצורת טיפה, הפנס הקדמי עגול בציפוי כרום (אם כי זהו פנס מודרני עם תאורת LED), והזנב כולו מעוצב בסגנון רטרו.
מבחינת אבזור, ה-Z900 RS מגיע עם מערכת ABS, עם בקרת אחיזה, וכן עם לוח שעונים משולב בסגנון רטרו הכולל שעונים 'אנלוגיים' עם נורות חיווי.
מחירו של ה-Z900 RS נקבע בישראל על 79,985 ש"ח (לפני אגרות רישוי).
