מטרו מכריזה היום על תחרות לקידום כישרונות צעירים במוטוקרוס, במסגרתה ייבחרו ארבעה רוכבי מוטוקרוס צעירים (גילאי 8-15) שיזכו להצטרף לקבוצת המרוצים הרשמית לעונת 2016, וזאת במסגרת קידום ותמיכה לדור העתיד בספורט המוטורי. ארבעת הרוכבים במקומות הראשונים בתחרות, שתיערך במסלול המוטוקרוס בווינגייט, ייבחרו להתחרות במסגרת קבוצת מטרו רייסינג באליפות המוטוקרוס בקטגוריות הג'וניור והסופר-ג'וניור (שניים בכל קטגוריה), ויזכו בחסות לעונת 2016 כולה, חסות הכוללת תמיכה טכנית ותפעולית, ציוד רכיבה וכיסוי כל הוצאות הרישום.
רוכבים בעלי כלים שאינם מתוצרת ימאהה או קוואסאקי ומעוניינים להתמודד על מקום בקבוצת המרוצים הרשמית, יוכלו גם הם להשתתף בתחרות. במידה וייבחרו על סמך הישגיהם במקצי התחרות, יוכלו לקבל אופנוע מתוצרת ימאהה או קוואסאקי במחיר מסובסד, וכאמור, חסות לכל אורך העונה.
תומר קומרוב, משנה למנכ"ל מטרו מוטור: "מטרו שמחה לתמוך בספורט המוטורי בישראל והשקיעה בשנים האחרונות מאמצים רבים בקידום הספורט והעוסקים בו, ובפרט בדור העתיד– בני נוער וילדים. מטרת התחרות היא קודם כל לעודד ולתמוך בילדים ובני נוער העוסקים בספורט מוטורי באמצעות סבסוד מגרשי אימון ובהדרכות, וכמו כן לתת תמיכה לרוכבים מצטיינים באמצעות חסות של מטרו רייסינג".
היום הפתוח ייערך במסלול המוטוקרוס בווינגייט ביום שישי, 15.1.16, החל מהשעה 08:00
לוח זמנים
08:00 – התכנסות והרשמה
08:30 – בדיקות טכניות לכלים
09:00 – תדריך
10:15 – מקצי אימון
11:00 – זינוק מקצה סופר ג'וניור
11:20 – זינוק מקצה ג'וניור
11:40 – זינוק מקצה סופר ג'וניור שני
12:00 – זינוק מקצה ג'וניור שני
12:40 – סיום
רוכבים המעוניינים להירשם לתחרות ולהתמודד על מקום בקבוצת מטרו רייסינג מוזמנים להשאיר פרטים בטלפון 9930* או ליצור קשר עם רועי שגב בטל. 052-6115949.
דקאר 2016 נפתח הבוקר (א') קצת פחות טוב מהמתוכנן. הסטייג' הראשון מבין 13 בוטל בהחלטת המארגנים, וזאת בשל סערה שהשתוללה בחציו השני של המסלול.
הסטייג' הראשון התחיל ברוסאריו והסתיים בווילה קרלוס פז, מרחק של כ-650 ק"מ, מהם 227 ספיישל לאופנועים וטרקטורונים ו-250 ק"מ ספיישל למכוניות ומשאיות. אך בשל סערה חזקה שפקדה את חציו השני של הסטייג' המארגנים דחו את הזינוק כמה פעמים, ולבסוף ביטלו אותו לגמרי. הסיבה היא אי-יכולת להרים מסוקי בטיחות לאוויר, וכמובן בטיחות.
האופנועים והטרקטורונים עושים את דרכם בשיירה מנהלתית לווילה קרלוס פז, משם יזנקו מחר לסטייג' השני לטרמאס דה ריו הונדה.
בדקאר 2016 יהיו 5 קבוצות מפעל רשמיות עם אופנועים מפעל שהוכנו במיוחד לדקאר בפרט ולמרוצי ראלי בכלל. חלק מהם מבוססים ברמה כזו או אחרת על אופנועי אנדורו של היצרניות, אבל חלק הם אופנועי ראלי ייעודיים שנבנו מדף חלק במטרה אחת – ליצור את אופנוע הראלי הטוב ביותר שאפשר. אגב, חוק ה-450 של הדקאר, שמגביל את נפח המנוע של האופנועים ל-450 סמ"ק, הוא זה שפתח את הדלת ליצרניות נוספות זולת ק.ט.מ להשתתף בראלי, שכן עם השליטה המוחלטת של ה-690 ראלי עד 2011 – לאף יצרנית אחרת לא היה סיכוי להתמודד כשווה.
קבלו את חמשת האופנועים הרשמיים של דקאר 2016.
ק.ט.מ 450 ראלי
ק.ט.מ 450 ראלי
האופנוע הוותיק ביותר על קו הזינוק של הדקאר, שנמצא שם כבר עם יישום חוק ה-450 המדורג ב-2011 (אבל כמובן שעובר מקצה שיפורים בכל שנה). המנוע נלקח במקור מגרסת המוטוקרוס 450SX-F, אבל עבר הסבה לראלי, בין היתר על ידי הוספת כמות משמעותית של שמן, הורדת יחס דחיסה לטובת עמידות, וכמובן הוספת הילוך שישי. הוא בעל גל זיזים יחיד ו-4 שסתומים, נפח של 449.3 סמ"ק (קוטר 95 מ"מ, מהלך 63.4 מ"מ), הזנת הדלק על ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ, ויש גם מתנע חשמלי. ההספק לא מצוין, אבל על פי הערכות עומד על יותר מ-60 כ"ס. השלדה נבנתה במיוחד – שלדת מסבך משולשי פלדת כרומולי, הבולמים הם של WP – בקוטר 52 מ"מ מלפנים עם שסתום קוני, וזרוע אלומיניום מאחור עם בולם פקטורי ומערכת לינקים. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, הנפח הכולל של מיכלי הדלק (מלפנים ומאחור) עומד על 33 ליטרים, והמשקל היבש עומד על 140 ק"ג, בין היתר על ידי שימוש נרחב בחלקי גוף מקרבון. מתחרים פרטיים יכולים לרכוש בהזמנה מיוחדת ראלי רפליקה – אופנוע ראלי ייעודי שקרוב מאוד לאופנוע המפעל – תמורת 25 אלף יורו.
הוסקוורנה FR450 ראלי
הוסקוורנה 450 ראלי – ק.ט.מ בצבעי הוסקוורנה
קחו את כל מה שכתבנו על הק.ט.מ פסקה אחת למעלה, תעשו העתק-הדבק, ותקבלו את אופנוע הראלי של הוסקוורנה שעושה את הופעת הבכורה שלו בדקאר 2016. זהו למעשה ק.ט.מ 450 ראלי, אחד לאחד, פשוט צבוע בצבעי הוסקוורנה. השוו בין התמונות בשביל הספורט…
הונדה CRF450 ראלי
הונדה CRF450 ראלי
ה-CRF450 ראלי הוא אופנוע שפותח במיוחד לפני 3 שנים עבור מרוצי ראלי בכלל והדקאר בפרט על ידי HRC – חטיבת המרוצים של הונדה. הבסיס במקור היה הונדה CRF450X, אבל למעשה מדובר באופנוע שבנוי מחדש מהיסוד. המנוע בנפח 449.4 סמ"ק (97 מ"מ קוטר, 60.8 מהלך), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים. גם כאן יש מערכת הזרקת דלק ומתנע חשמלי, ונוסף פה הילוך שישי. הונדה מצהירים על יותר מ-45 קילוואט, כלומר יותר מ-60 כ"ס. השלדה הראשית מצמד קורות אלומיניום, בדיוק כמו ה-CRF המקורי, אך שלדת הזנב עשויה מקרבון. מלפנים יש מזלג הפוך פקטורי של שוואה בקוטר 51 מ"מ ומהלך של 310 מ"מ, ומאחור בולם יחיד פקטורי של שוואה עם מערכת לינקים ומהלך גלגל של 315 מ"מ. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, והנפח הכללי של מיכלי הדלק עומד על 33.7 ליטרים.
ימאהה WR450F ראלי
ימאהה WR450F ראלי
ה-WR450F ראלי הוא אופנוע חדש לדקאר 2016 – הפעם הראשונה מזה כמעט 20 שנה שימאהה משתתפת בראלי הדקאר עם קבוצת מפעל רשמית שלא דרך ימאהה-אירופה או ימאהה-צרפת. ה-WR450F ראלי בנוי על בסיס ה-WR450F, אולם שלא כמו ה-CRF של הונדה, פה מדובר יותר על הסבה לראלי ולא על בניית אופנוע מחדש. המנוע נלקח דווקא מה-YZ450F, והוא הוסב לעבודת ראלי, בין היתר על ידי הוספת שמן כמו בק.ט.מ. הנפח 449 סמ"ק (97 על 60.8 מ"מ), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים, ויש כמובן מערכת הזרקה. הגיר בן 5 הילוכים בלבד, ואין מתנע חשמלי אלא רק רגלית התנעה. השלדה היא אותה שלדת אלומיניום של ה-WR, אבל הבולמים של WP – מלפנים מזלג בקוטר 52 מ"מ כמו בק.ט.מ / הוסקוורנה, ומאחור אל הזרוע מאלומיניום ומערכת הלינקים התווסף בולם פקטורי של WP. הדיסק הקדמי בקוטר 270 מ"מ בלבד, אבל המשקל על פי ימאהה עומד על 123 ק"ג מוכן למרוץ. קצת נמוך בעינינו, שכן רק נפח מיכלי הדלק עומד על 30 ליטרים.
שרקו RTR450 ראלי
שרקו RTR450 ראלי
זו השנה השנייה ששרקו מריצה קבוצה רשמית בדקאר – שרקו TVS. המנוע הוא ה-450 של שרקו בנפח 449.4 סמ"ק (95 על 63.5 מ"מ), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים ועם הזרקת דלק של סינרג'קט. הגיר בן 6 הילוכים ויש מתנע חשמלי. השלדה עשויה מפלדת כרומולי, והבולמים – WP פקטורי מלפנים בקוטר 52 מ"מ (שסתום קוני) עם מהלך של 300 מ"מ, ומאחור זרוע אלומיניום עם מערכת לינקים ובולם WP פקטורי מסוג TRAX עם מהלך גלגל של 300 מ"מ. הדיסק הקדמי בקוטר 300 מ"מ, בסיס הגלגלים באורך 1,505 מ"מ, גובה המושב 970 מ"מ, מרווח הגחון 355 מ"מ, מיכלי הדלק בנפח כולל של 32 ליטר, והמשקל עומד על 135 ק"ג.
שנת 2015 מסתיימת היום. האמת, הייתה שנה מצוינת. השוק העולמי יצא מהמשבר העמוק ואנחנו מופצצים בדגמים חדשים שהם תוצאה ישירה של המשבר הזה, וגם השוק המקומי חווה עלייה במכירות אחרי שנים ארוכות של דשדוש במקום, כולל גידול מסיבי בתחום האופנועים והגדלת היחס בין אופנועים לקטנועים. זה הזמן שלנו לבחור את האופנועים שעשו לנו את זה יותר מכולם השנה.
לא היו לנו יותר מדי כללים לבחירה. בהתחלה רצינו לבחור אופנועים שעליהם רכבנו, אבל השנה הוצגו כמה כלים מחרמנים במיוחד שעליהם טרם רכבנו והם חייבים להיכנס לרשימה הזו. אז בלי יותר מדי בלבולי מוח – קבלו את הרשימה שלנו ל-2015. רק הערה קטנה – את האפריקה טווין של הונדה וה-MT-10 של ימאהה אנחנו שומרים לרשימה של שנה הבאה, אחרי שנרכב עליהם…
אפריליה קאפונורד
אפריליה קאפונורד – מלא אדוונצ'ר (צילום: בני דויטש)
אמנם יצא כבר ב-2013, אבל רק השנה הקאפונורד הגיע ארצה וזכינו לרכב עליו, והופתענו בגדול. המתלים הסמי-אקטיביים עם כיוון עומס הקפיץ מעולים, מנוע הווי-טווין אדיר (רק שתיין דלק לא קטן…), ההתנהגות מצוינת והוא מספק המון נוחות. ים של אופנוע אדוונצ'ר ב-125 אלף שקל.
ב.מ.וו S1000XR
ב.מ.וו S1000XR – סמן ימני (צילום: אסף רחמים)
האדוונצ'ר המטורלל של ב.מ.וו. סופרבייק בחליפת אדוונצ'ר. למי שרוצה ללכת עד הסוף. אם עד עכשיו המולטיסטראדה של דוקאטי היה הסמן הימני של הקטגוריה, בא ה-S1000XR והזיז את הסקאלה עוד יותר. הקונספט מאוד דומה למולטיסטראדה – בסיס של אופנוע ספורט, גלגלי "17, מתלים סמי-אקטיביים וים של אלקטרוניקה על אדוונצ'ר-כבישי, אבל לעומת הווי-טווין של דוקאטי, הב.מ.וו מצויד ב-4 צילינדרים בשורה, עם סאונד והתנהגות של סופרבייק. טירוף!
ק.ט.מ סופר-אדוונצ'ר 1290
ק.ט.מ סופר-אדוונצ'ר 1290 – סופר-טנקר (צילום: בני דויטש)
אנחנו כבר בשוונג של אדוונצ'רים, והם הולכים ונהיים מוגזמים, אז עכשיו זה המקום של הסופר-טנקר, סליחה סופר-אדוונצ'ר של ק.ט.מ – ה-1290 – התשובה האוסטרית לR1200GS בגרסת האדוונצ'ר למי שהאדוונצ'ר 1190 קטן עליו. 160 כ"ס ממנוע וי-טווין ענק, ערימות של אלקטרוניקה – כל מה שק.ט.מ יכלו לזרוק על האופנוע, כולל פנסי ערפל שמשנים את עוצמתם כתלות בהטיה, וכמובן מתלים סמי-אקטיביים וכל הבקרות שיש, מיכל דלק ענק, ובגדול אופנוע סופר-מוגזם, אבל מה-זה מהנה…
דוקאטי מונסטר 1200R
דוקאטי מונסטר 1200R – פרימיום בסטייל
במעבר חד לסטריטפייטרים. המונסטר 1200R הוא גם אופנוע מוגזם. כאילו, מה חסר לגרסת ה-S המושקעת? האמת שכלום, אבל אם אפשר לייצר מונסטר שיהיה אפילו יותר פרימיום עם רכיבים של פניגאלה, אז למה לא? אופנוע אדיר שמיועד לפנאי – ימי מסלול ורכיבות ספורטיביות, מכלולים איכותיים, 160 כ"ס, וכל זה בא באופנוע מעודן ומגומר. איזו מכונה!
ב.מ.וו R1200R
ב.מ.וו R1200R – זאב בעור כבש (צילום: אסף רחמים)
נישאר בנייקדים, אבל מסטריטפייטר מטורלל נעבור לרודסטר מעודן. ה-R1200R המחודש ל-2015 קיבל את מנוע קירור האוויר-נוזל של ה-R1200GS, ועל הדרך עבר מקצה שיפורים מקיף. לא אבולוציה אלא אופנוע חדש לגמרי, כולל מזלג הפוך במקום הטלהלבר המסורתי (אגב, זה בגלל שאין מקום לטלהלבר בשל הרדיאטור…). התוצאה – אחד האופנועים שיותר נהנינו לרכב עליהם השנה. מצד אחד אופנוע כביש נעים לשימוש ואיכותי, ומצד שני זאב בעור כבש – עם יכולות כביש אדירות והמון חיוכים בקסדה. וכל זה מגיע באריזה סופר-סטייליסטית, כך שזה פצצה של אופנוע בתי קפה, ועם ערימות של אלקטרוניקה.
ימאהה XSR700
ימאהה XSR700 – ווילי בשלישי על 70 קמ"ש עם אופנוע רטרו…
נשארים עם נייקדים סטייליסטים. מה שאנחנו אוהבים ב-XSR700 זה שמצד אחד הוא רטרו סטייליסטי שנראה מצוין, אבל על פלטפורמה סופר-מגניבה של ה-MT-07 – כלומר אופנוע שמח עם מנוע כיפי בטירוף והתנהגות אדירה. תראו לנו עוד אופנוע רטרו שמרים גלגל בקלות בהילוך שלישי ב-70 קמ"ש בדאבל-קלאץ' קטן. בקיצור, עפנו עליו. המחיר הזול הוא בונוס רציני.
ימאהה טימקס 530
ימאהה טימקס 530 – כמעט מושלם (צילום: בני דויטש)
נשארים עם ימאהה. למה בחרנו בטימקס 530 המחודש? פשוט מאוד – כי הוא קיבל מזלג הפוך. בדיוק מה שהיה חסר לו כדי להיות ספורטיבי חד ומדויק בפרונט במקום הדרדל'ה שהיה שם לפני כן, שהיה מתעוות בכניסה לפנייה על בלמים כמו אחרון הג'ויריידים. עוד רגע אתם שם, ימאהה – רק חסרים עוד איזה 300 סמ"ק 30-40 כ"ס!
ימאהה MT-09 טרייסר
ימאהה MT-09 טרייסר – אחת היציאות (צילום: אסף רחמים)
אם יש פה 3 אופנועים רצופים של ימאהה, זה אומר בדיוק באיזו תקופה החברה נמצאת, ועוד לא הכנסנו את ה-WR250F החדש כי טרם רכבנו עליו. בקיצור, הטרייסר הוא אחת היציאות החזקות של השנה – אדוונצ'ר-כביש על בסיס ה-MT-09 עם מנוע הטריפל האדיר ועם התנהגות מעולה, וכל זה במחיר ממתק.
SWM
SWM – כבוד להוסקוורנה האדומה
גם ה-630 וגם ה-250/310. גם כי להוסקוורנה האיטלקית מגיע קצת כבוד, וגם כי אלו היו אופנועים מעולים שמגיע לעולם השטח לקבל בחזרה!
ראשית, כי סוף סוף רואים דגמים חדשים מבנלי אחרי שנרכשה על ידי הסינים. הדור הראשון של האופנועים היו מאוד 'סיניים', ופה נראה שהחברה תופסת כיוון מסוים ומגניב, אבל במיוחד כי ה-Leoncino – שם עבר שעושה קאמבק – הוא בעינינו הרטרו היפה ביותר שהוצג השנה, ואולי גם אחד היפים ביותר שמוצעים בשוק.
עופר-אבניר, יבואנית סוזוקי לישראל, מודיעה על קריאה חוזרת (ריקול) לשני דגמי סוזוקי – ויסטרום 1000 מהשנים 2014 עד 2016 (סך הכל 64 אופנועים) ו-SVF650 גלדיוס מהשנים 2013 עד 2015 (סך הכל 12 כלים).
הריקול מתבצע בשל כשל אפשרי בצמת החשמל של הויסטרום 1000 ובמיכל הדלק של הגלדיוס, כשהחלקים ייבדקו ויוחלפו במידת הצורך. התיקון יתבצע ללא תשלום בכל אחד ממוסכי השירות של עופר-אבניר, ומשך התיקון עומד על שעה וחצי עד שלוש שעות. בעלי הכלים יקבלו הודעה, ובכל מקרה ניתן ליצור קשר עם מחלקת השירות של עופר-אבניר ולקבוע תור לביצוע הריקול בטלפון 03-5158856/7.
רגע לפני שדקאר 2016 מתחיל, יש כמה רוכבים שאנחנו חושבים שאתם חייבים להכיר. ב-37 המהדורות של ראלי הדקאר שהתקיימו עד כה יש 11 מנצחים, כששישה מהם מנצחים 3 מרוצים או יותר, שלושה מהם מנצחים 2 מרוצים ושניים נוספים מנצחים פעם אחת. בחרנו את שש האגדות – אלו שניצחו בדקאר 3 פעמים ויותר, והוספנו אליהם את הרוכבים הבולטים יותר בהיסטוריה של הדקאר – למשל אלו שניצחו פעמיים. בכנות, הרשימה הזו מצליחה לרגש אותנו!
סיריל נבאו – Cyril Neveu
סיריל נבאו על ההונדה XR500R בשנת 1982
סיריל נבאו הוא מנצח המהדורה הראשונה של ראלי הדקאר שהתקיימה ב-1979, על גבי ימאהה XT500. בשנה שלאחר מכן הוא שוב ניצח, שוב על גבי XT500, ושני ניצחונות נוספים הוא הוסיף ב-1982 על הונדה XR500R (בתמונה) וב-1986 על הונדה NXR750V. המהדורה של 1987 תיזכר כאחת ההירואיות בתולדות הדקאר – את הראלי הוביל הוברט אוריאול, אחד משני מתחריו העיקריים של נבאו, אולם התרסקות כואבת במיוחד גרמה לו לשבור את שני הקרסוליים. אוריאול המשיך את הסטייג' וסיים אותו, אולם אולץ לפרוש בסופו אל מול מצלמות הטלוויזיה, וכך נבאו זכה באליפות החמישית שלו. כשהאופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה.
הוברט אוריאול – Hubert Auriol
הוברט אוריאול – פעמיים על אופנוע, פעם אחת עם רכב
הוברט אוריאול הצרפתי השתתף גם הוא בראלי פריז-דקאר כבר מהמהדורה הראשונה. אחרי 2 ניצחונות של נבאו, היה זה תורו של אוריאול לזכות בתואר, במהדורה השלישית שהתקיימה ב-1981, והוא עשה את זה על גבי ב.מ.וו R80G/S אחרי שנתיים על גבי XT500. ב-82 שוב היה זה נבאו שניצח, וב-83 הפינג-פונג המשיך בניצחון שני לאוריאול על גבי R100GS. הוא היה קרוב מאוד לניצחון שלישי ב-1987, אבל כאמור שבר את שני הקרסוליים לקראת הסיום והניצחון הלך לנבאו. בהמשך הקריירה עבר אוריאול ל-4 גלגלים, ואף ניצח את הדקאר ב-1992 עם מיצובישי פאג'רו. ב-2009, כשראלי הדקאר עבר לדרום אמריקה, אוריאול לא היה מוכן להסכים על רוע הגזירה, וארגן את 'ראלי אפריקה' – ראלי שעובר על מסלול הפריז-דקאר המקורי, אך ראלי זה לא זכה להצלחה.
גאסטון ראייה – Gaston Rahier
גאסטון ראייה – איש קטן, רוכב גדול
בשנים הראשונות של הדקאר היה לנבאו ולאוריאול מתחרה נוסף, לא פחות חזק ואגדת דקאר בפני עצמו – גאסטון ראייה, הבלגי נמוך הקומה. ראייה ניצח פעמיים ברציפות, ב-1984 ו-1985, בשתי הפעמים על ב.מ.וו R100GS של סדנת HPN, ועל אף שניצח 'רק' פעמיים בדקאר, הפך לאגדה יחד עם שני מתחריו העיקריים. ראייה מת ב-2005 בגיל 59, אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן.
אדי אוריאולי – Edi Orioli
אדי אוריאולי והקאג'יבה אלפנט 900
אחרי תור דוברי הצרפתית (שני הצרפתים והבלגי), הגיע אוריאולי האיטלקי וניצח את הדקאר ב-1988 על גבי הונדה NXR800V. בהמשך הוא זכה בעוד שלושה ניצחונות – ב-1990, 1994 ו-1996, שניים מהם על גבי הקאג'יבה אלפנט האלמותי כבן קבוצתו של ג'ורדי ארקארונס, והאחרון על גבי ימאהה YZE850T כבן קבוצתו של סטפן פטרהנסל, שהיה מתחרהו העיקרי בשנים אלו. אוריאולי ייזכר כרוכב היחידי שהצליח לנצח את פטרהנסל בשנות השיא. בסך הכל יש לאוריאולי 4 ניצחונות בדקאר. ב-2006 ו-2007 הוא ניסה לחזור לדקאר עם איסוזו, אבל לא נחל הצלחה רבה.
סטפן פטרהנסל – Stéphane Peterhansel
פטרהנסל עם איזה אחד – סיריל דפרה
פטרהנסל החזיר לאוכלי הצפרדעים את הכבוד שאוריאולי לקח. אגדת הדקאר הגדולה מכולן עם 6 ניצחונות בראלי על גבי אופנוע ו-5 ניצחונות ברכב, ובסך הכל 11 ניצחונות בדקאר! פטרהנסל ניצח 3 פעמים רצוף – ב-1991, 1992 ו-1993, ואז בסדרת פינג-פונג עם אוריאולי ניצח ב-1995, 1997 ו-1998 – כל הניצחונות עם ימאהה. בשנים 2004, 2005 ו-2007 הוא ניצח עם מיצובישי פאג'רו, וב-2012 ו-2013 עם מיני. מה שמדהים הוא שפטרהנסל ממשיך ומתחרה גם עכשיו, למעשה בלי הפסקה. אייקון!
ריצ'ארד סיינקט – Richard Sainct
ריצ'ארד סיינקט – בא משום מקום ונתן בראש לכולם
אחרי השליטה המוחלטת של פטרהנסל, הגענו כבר לסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. ק.ט.מ מנסים לנצח בכל הכוח עם היינץ קיניגדנר ורוכבים נוספים, אבל צרפתי כמעט עלום שם בשם ריצ'ארד סיינקט, רכוב על ב.מ.וו F650RR של סדנה פרטית, שצבר ניצחונות במרוצי ראלי קצרים יותר כמו מרוקו ותוניס, עושה לכולם בית ספר ומנצח שנתיים ברציפות ב-1999 ו-2000. את הניצחון השלישי שלו הוא משיג ב-2003 במדי ק.ט.מ על גבי LC4 660R. ריצ'ארד סיינקט נהרג בשנת 2004 במהלך הסטייג' הרביעי של ראלי הפרעונים, כשהתרסק חזק עם האופנוע.
פבריציו מאוני – Fabrizio Meoni
פבריציו מאוני – האיטלקי שהביא את הניצחון הראשון לק.ט.מ
עוד אגדת דקאר שחתום על הישג חסר תקדים – מאוני הנפיל האיטלקי היה הרוכב הראשון שניצח את הדקאר על גבי ק.ט.מ. זה קרה בשנת 2001 כשהוא רכב על LC4 660R, ומאז ק.ט.מ שולטת לגמרי בראלי עם 14 ניצחונות רצופים. שנה אחרי הניצחון הראשון מאוני חזר לדקאר רכוב על גבי LC8 950R – שהוא הבסיס לאדוונצ'ר 950/990 שאנחנו מכירים, כתש את מתחריו עד דק וזכה בניצחון אדיר, שני ברציפות. השליטה של מאוני והווי-טווין הייתה כל כך דומיננטית, שבשנה שלאחר מכן תקנות הדקאר אסרו השתתפות של אופנועים עם יותר מצילינדר אחד בתואנה של מהירות ובטיחות. מאוני נהרג בסטייג' ה-11 של דקאר 2005 כשהוא בן 47. הסיבה הרשמית למותו היא דום לב שהביא להתרסקות, אולם יש הטוענים שההתרסקות היא שגרמה לשבר במפרקת ולמוות.
סיריל דפרה – Cyril Despres
סיריל דפרה – 5 ניצחונות בדקאר
עוד צרפתי שהפך לאייקון דקאר הוא סיריל דפרה, שבאמתחתו לא פחות מ-5 ניצחונות בראלי הקשה מכולם – שניים מהם באפריקה ושלושה בדרום אמריקה, כולם עם ק.ט.מ. יריבו העיקרי היה מארק קומה, ובשנים הטובות שלהם השניים עשו פינג-פונג בניצחונות, כשפעם זה מנצח ופעם השני. דפרה נחשב עילוי ברכיבה ובניווט, אולם שנוי במחלוקת מבחינת תדמית בשל גאווה צרפתית יתרה, סירוב להתראיין לתקשורת ספרדית, או קטעים לא מכובדים שעשה לרוכבים אחרים כמו פאולו גונקלבס. אחרי 5 ניצחונות דפרה עבר בשנה שעברה למכוניות, אך גם הוא לא נחל הצלחה יתרה בתחום.
מארק קומה – Marc Coma
מארק קומה – הספרדי הראשון
הספרדי הראשון לנצח את הדקאר על אופנוע, עשה זאת 5 פעמים – האחרון במהדורה ה-37 שהתקיימה בשנה שעברה. הוא גם הראשון לנצח בדקאר אחרי המעבר לדרום אמריקה. קומה נחשב לרוכב קר רוח ועקבי, ולאסטרטג דקאר גדול, והוא ללא ספק אחד מהרוכבים הגדולים שהיו בספורט הזה. היום קומה משמש כמנהל מקצועי של קבוצת ק.ט.מ לדקאר, כך שנראה את הפנים שלו גם השנה.
יש עוד כל כך הרבה רוכבים שהיינו רוצים להכניס לפה, למשל היינץ קיניגדנר, נני רומה, יוטה קליינשמידט, אנדריאה מאייר, ג'ובאני סאלה, ועוד, אבל קצרה היריעה ונתמקד הפעם רק באגדות שזכו בשני ניצחונות ויותר. זה אומר שיש לנו עוד חומר לכתבה הבאה.
כל שנה אותו סיפור. מגיעים לסוף דצמבר ואז רף ההתרגשות עולה, כי בשבוע הראשון של ינואר מתחילה הצגת הראלי המרתקת מכולן ואחד מאירועי הספורט המוטורי הקשים והתובעניים ביותר שיש. הראלי שמיועד לקשוחים שבקשוחים – ראלי דקאר.
השנה יזנק הראלי במהדורה ה-38 ביום ראשון 3.1 מבואנוס איירס שבארגנטינה, ובמשך 14 ימים, מהם 13 ימי רכיבה ויום אחד של מנוחה (היום השמיני), יעברו המתחרים לא פחות מ-9,000 ק"מ מפרכים. השינוי העיקרי השנה במסלול הוא שהשנה לא חוצים את רכס האנדים ונכנסים לצ'ילה ולמדבר האטקאמה הצחיח, אלא עולים מארגנטינה צפונה לבוליביה וחזרה דרך דרכים מקבילות. חבל, שכן צ'ילה הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהדקאר, והרכיבה בדיונות של מדבר אטקאמה בהחלט היו תחליף ראוי לאלו של מאוריטניה שבאפריקה. כך או כך, אנחנו בטוחים שגם השנה המסלול לא יעשה חיים קלים למתחרים.
דקאר 2016 – המסלול
הרוכבים
בעשור האחרון הדקאר נשלט על ידי שני רוכבי-על שכל אחד מהם אגדה – מארק קומה וסיריל דפרה. לשניהם 5 זכיות בדקאר במצטבר, כולם במדי ק.ט.מ. אחרי המעבר של דפרה לרכבים בשנה שעברה הבמה נשארה בראלי הקודם לקומה, והוא אכן לא אכזב וזכה כאור בפעם החמישית בדקאר. אחרי דקאר 2015 הודיע הספרדי בן ה-39 על פרישה ממרוצי ראלי.
המשמעות של פרישת שני הרוכבים המובילים של העשור האחרון היא שהבמה כעת פתוחה לרוכבים צעירים וכשרוניים להביא את יכולתם לידי ביטוי ולזכות בדקאר.
הראשון מבין הרוכבים הללו הוא האס של השנים האחרונות – הספרדי חואן ברדה שרוכב בקבוצת הונדה. ברדה התגלה לפני 5 שנים כשרכב בקבוצת ספידבריין-הוסקוורנה, וכבר אז הציג כישורי רכיבה גבוהים מאוד. יש לו בסך הכל 13 ניצחונות בסטייג'ים בדקאר, אבל בעייתו הגדולה ביותר הייתה יציבות ועקביות. להיות רוכב טוב ומהיר זה חשוב, אבל צריך גם חוכמת חיים ואסטרטגיה מסודרת ובוגרת במרוץ כל כך ארוך, ובתחום הזה ברדה עוד לא הוכיח את הבגרות הדרושה, ולכן בכל הדקארים האחרונים הוא ירד אחורנית בשלבים האחרונים של המרוץ בשל התרסקויות או תקלות טכניות. השנה זו הפעם השלישית שברדה יתחרה בקבוצת הונדה, שכבר צברה ניסיון רב בדקאר, והשילוב של הניסיון וההשקעה של הונדה יחד עם הבגרות של ברדה שללא ספק תגיע השנה בהיעדר צמד מתחריו העיקריים, גורמת לנו להמר עליו כמועמד המוביל לזכייה בתואר השנה.
חואן ברדה – זו עשויה להיות שנת הפריצה שלו
רוכב כשרוני נוסף שהוכיח את עצמו בגדול בשנה האחרונה הוא מתיאס וולקנר האוסטרי. וולקנר הצעיר בן ה-29, שרוכב בקבוצת ק.ט.מ, הוא בכלל רוכב מוטוקרוס שזכה 3 פעמים באליפות העולם במוטוקרוס בקטגוריות MX1 ו-MX2, וב-2014 עשה הרוכב הכשרוני הסבה למרוצי ראלי. כמה כשרוני הבחור? ובכן, מספיק אם נספר שבעונת 2015 הוא זכה באליפות העולם בראלי-רייד בשנתו הראשונה המלאה התחום. בדקאר הקודם הוא השתתף לראשונה כוויילד-קארד של ק.ט.מ, ובשל ההצלחה היחסית (כולל ניצחון בסטייג'!) בק.ט.מ בונים עליו כרוכב המוביל וכזה שיחליף את קומה ודפרה וימשיך את הרצף של 14 ניצחונות רצופים בדקאר ליצרנית הקטומה. עם המערך המשומן והמסיבי של ק.ט.מ לדקאר, אין ספק שגם וולקנר הוא פייבוריט רציני לתואר השנה.
מתיאס וולקנר – כישרון
רוכב נוסף שעשוי השנה לבוא לידי ביטוי הוא פאולו גונקלבס הפורטוגזי, שרוכב כמו ברדה בקבוצת הונדה, ועבר כמו ברדה לספידבריין-הוסקוורנה. גונקלבס עשוי להיות המבוגר האחראי השנה, ועם קור הרוח שלו והניסיון הרב הוא לדעתנו יהיה הרוכב העקבי ביותר. ועקביות, כידוע לכל חובב דקאר, היא שם המשחק כשמדובר במרוץ של שבועיים ו-9,000 ק"מ.
אבל יש רוכבים נוספים שאליהם יש לשים השנה לב. טובי פרייס האוסטרלי, שרוכב בקבוצת ק.ט.מ הרשמית, אם רק יקפיד לא להתרסק עשוי להיות בצמרת ולנצח סטייג'ים. הלדר רודריגז הפורטוגזי הוותיק סיים בעשור האחרון 5 פעמים בתוך החמישייה הראשונה, והשנה עם קבוצה רשמית של ימאהה ולוגיסטיקה בהתאם הוא עשוי להביא את יכולותיו הגבוהות לידי ביטוי. רובן פאריה, ששימש בשנים האחרונות כנושא המים של מארק קומה, ועם פרישתו של האחרון עבר לקבוצה המקבילה והחדשה – הוסקוורנה. גם הוא רוכב עתיר ניסיון שצפוי להיות בטופ 5. ג'ורדי וילאדומס, הספרדי הוותיק, שגם השנה ירכב בקבוצה הרשמית של ק.ט.מ ויביא איתו 15 שנות ניסיון. סטפן סוויטקו הסלובקי, רוכב ק.ט.מ שהציג כמה סטייג'ים יפים מאוד בשנים האחרונות. פאבלו קינטנילה, רוכב הוסקוורנה שגם הציג בשנים האחרונות כמה סטייג'ים יפים, ובן קבוצתו בהופעת הבכורה בדקאר – פלה רנה הצרפתי, שהגיע לראלי מאליפות העולם באנדורו. בהחלט נבחרת רוכבים מכובדת.
ואיך אפשר בלי נסיכת המערכת – לאיה סאנז הספרדייה המוכשרת, שסיימה בשנה שעברה במקום ה-9 המדהים – המקום הגבוה ביותר לאישה בראלי הדקאר אי-פעם. השנה, במדי ק.ט.מ, על ק.ט.מ 450 ראלי ועם מערך הסיוע של ק.ט.מ, סאנז צפויה להשיג תוצאות אפילו טובות יותר, ואנחנו (כמו רבים אחרים) מתכוונים לעקוב אחריה באופן צמוד.
לאיה סאנז – יקירת המערכת!
הקבוצות
עכשיו כבר אפשר להגיד באופן ברור – חוק ה-450 סמ"ק שהחל לפני כמה שנים עשה טוב לראלי הדקאר כל עוד מדובר בקבוצות רשמיות. ההוכחה – השנה תהיינה לא פחות מ-5 קבוצות מפעל רשמיות, לעומת אחת בודדת בימי השליטה האבסולוטית של ק.ט.מ עם ה-660/690 ראלי. מי שנדפק מהחוק הזה הם הרוכבים הפרטיים, שבגלל החוק מגדילים את הוצאות התחזוקה הגם כך יקרות במהלך מרוץ, עד לרמה של להביא מנוע נוסף רזרבי. כך או כך, כשיש תחרות ברמות הגבוהות יש יותר עניין, יש יותר סיקור תקשורתי, ויש יותר כסף, לשם בדיוק כיוונו ב-ASO – מארגני הדקאר.
הקבוצה המובילה היא כמובן קבוצת המפעל של ק.ט.מ. כאמור, כבר 14 שנים ברציפות שהקבוצה זוכה בתואר בדקאר. יש שם מערכת סיוע מסיבית ומשומנת, שיודעת היטב את העבודה, והכספים שזורמים כדי להחזיק את האופרציה הזו הם גדולים מאוד. הכל כדי לשמור על ההגמוניה. בקבוצת ק.ט.מ ירכבו השנה 5 רוכבים רשמיים – מתיאס וולקנר, טובי פרייס וג'ורדי וילאדומס, כמובן לאיה סאנז, ורוכב וויילד-קארד שהגיע גם הוא מאליפות העולם באנדורו – אנטוני מיאו, אלוף EWC. בק.ט.מ כבר מכינים את התשתית לשנים הבאות.
קבוצת ק.ט.מ
המתחרה הגדולה של ק.ט.מ גם השנה תהיה קבוצת הונדה HRC. אחרי שנתיים של השקעות עתק ב-CRF450 ראלי ובקבוצה, וזאת על מנת לקחת מק.ט.מ את התואר, השנה עשויה להיות שנה של צומת חשוב עבור הונדה. אם המאמצים הרבים והמשאבים המטורפים ש-HRC משקיעה בקבוצת הדקאר שלה לא יניבו פרי, כלומר אליפות, לא בטוח שהקבוצה תמשיך להשקיע בהיקפים גדולים כאלה בדקאר. כך או כך, גם השנה הקבוצה מריצה מערך סיוע אדיר ממדים שמשתווה רק לזה של ק.ט.מ. הרוכבים המובילים מבין החמישה הם כאמור חואן ברדה ופאולו גונקלבס, והשלושה הנוספים הם מיכאל מטג' הצרפתי, פאולו קצ'י האיטלקי וריקי בראבק האמריקאי. פרט לקבוצת HRC הרשמית יש גם את קבוצת הונדה דרום-אמריקה שמריצה ארבעה רוכבים נוספים בראשות חבייר פיזוליטו המצוין.
רוכבי קבוצת HRC
פרט לשתי הקבוצות הגדולות שמתמודדות ראש בראש בשנתיים האחרונות, השנה יש שתי קבוצות חדשות – הוסקוורנה וימאהה. קבוצת הוסקוורנה היא למעשה קבוצת ק.ט.מ נוספת. האופנוע – הוסקוורנה 450 ראלי, הוא למעשה ק.ט.מ 450 ראלי צבוע בצבעי הוסקוורנה, כשהקונספט שעונד מאחורי קבוצת הוסקוורנה הוא למצג את החברה כמובילה בכל דוקטרינות הספורט המוטורי. בקבוצת הוסקוורנה ירכבו כאמור רובן פאריה הוותיק, פלה רנה הצעיר ופאבלו קינטנילה. יחד עם זאת, חשוב להבין שעל אף שהוסקוורנה שייכת לק.ט.מ, שתי הקבוצות נפרדות לחלוטין, עם מערך סיוע נפרד לחלוטין.
שלושת רוכבי הוסקוורנה
הקבוצה החדשה השנייה היא קבוצת ימאהה, עם ה-WR450F ראלי. אם עד היום ימאהה הריצה קבוצה בדקאר דרך ימאהה-צרפת או ימאהה-אירופה, כעת ישנה קבוצת מפעל רשמית. הרוכב הוא כאמור הלדר רודריגז הוותיק, שרוכב שנים ארוכות על אופנועי הראלי של ימאהה, ואליו יצטרפו לקבוצה פראנס ורהובן ההולנדי הוותיק ואלסנדרו בוטורי האיטלקי.
הקבוצה האחרונה היא קבוצתשרקו, שעם הרוכבים חואן פדררו גרסיה ואליין דוקלו הוותיק, ינסו לגנוב ניצחון או שניים ולהתברג לצמרת. בשנה שעברה זה בהחלט הצליח להם.
אין ספק שיהיה מעניין!
רצועת בונוס
הפעם רצועה אמיתית, לא במטאפורה. הוותיקים שביניכם שעוקבים אחרי הדקאר עוד מימי אפריקה, ודאי יעלו חיוך על פניהם ואפילו ישקעו ברגע של נוסטלגיה למשמע השיר הבא והתמונות שהוא מביא איתו.
https://www.youtube.com/watch?v=ZY4TvOh6eto
שיהיה לנו יופי של דקאר. אנחנו כמובן נהיה פה מדי יום בכדי לעדכן.
בשנת 2015 הספורט המוטורי נכנס לקיפאון עמוק, בכל התחומים. ריבים וסכסוכים בין גופים ובין אנשים, ניהול לא תקין של כספים, עלויות הפקה גבוהות וכו', כל אלו גרמו גם למעט האנשים שניסו לדחוף קדימה, להרים ידיים ולפרוש. כאילו מלחמה בלתי אפשרית לקיים פה ספורט מוטורי.
כעת, בסוף שנת 2015, שוב נראה שהספורט הולך לכיוון טוב. התרגלנו לתנודות האלה אז אנחנו מאוד זהירים באופטימיות שלנו, אבל כרגע נראה שיש דרייב, וההתאחדות דוחפת קדימה כדי שיתקיימו פה אליפויות מסודרות.
אתמול (שבת) התקיים הסבב הראשון מבין שבעה סבבים של אליפות ישראל באנדורו – עונת 2016. המרוץ, חוקי לגמרי כמובן, התקיים בשטחי רמת הגולן בסמוך לקצרין, וכדי לחסור בעלויות הפקה ובלוגיסטיקה הוא התקיים בסגנון הייר-סקרמבלר – מקסימום הקפות בזמן נתון.
כ-50 רוכבים הגיעו לסבב הראשון בכלל הקטגוריות, כולל ילדים ונוער, כשהרוכבים מדווחים על תוואי קרקע קשוח ומסלול צפוף הכולל איסוף סלעים ואבנים משוחרות רבות. הקצב, כצפוי, לא היה גבוה, אבל קרבות בין המתחרים היו גם היו.
המנצח הכללי של המרוץ הוא נמרוד חמו (ק.ט.מ 350EXC-F), שסיים 12 הקפות ב-2:00:27 ש'. בן קבוצתו, זיו כרמי (ק.ט.מ 350EXC-F), רכב צמוד לחמו בכל מהלך המרוץ וסיים 3 שניות אחריו, שני בקטגוריה E2 ושני בכללי. כרמי גם עשה את ההקפה המהירה ביותר במרוץ. שלישי בכללי וראשון בקטגוריה E1 סיים גב סלע הצעיר (ק.ט.מ 250EXC-F), וצמוד אליו, רביעי בכללי ושני בקטגוריה E1, סיים תומר שמש (ק.ט.מ 250EXC-F).
בשבת הקרובה, 26.12.15, יתקיים הסבב הראשון של עונת 2016 באליפות ישראל באנדורו. המרוץ יתקיים בשטחים שבסמוך לקצרין' רמת הגולן, והוא ייערך בסגנון הייר-סקרמבל – מקסימום הקפות בזמן נתון.
רוכבים המעוניינים להשתתף במרוץ צריכים להצטייד ברישיון נהיגה ספורטיבי. קורסים מרוכזים מתקיימים בימים אלו. ברישיון רכב דואלי לאופנוע ניתן להוציא בבוקר המרוץ בשטח הכינוס ללא תשלום.
הסבב השני יתקיים בבקעת הירדן 4 שבועות מאוחר יותר, ב-23.1.16.
