תקנות יורו 4 עשו חיסול ממוקד לכמה וכמה דגמים. ההונדה CBR600RR היה אחד הראשונים מהם, אם כי במקרה הזה בהונדה יכלו למצוא פתרון ולהמשיך למכור אותו, אלא שזה פשוט לא משתלם בגלל כמות מכירות זעומה. כעת אנו מתבשרים שגם הסוזוקי GSX-R1300 היאבוסה עובר תהליך דומה – ואחרוני דגמי 2018 נמכרים כעת באירופה. המגזין MCN מדווח, למשל, שבאנגליה נשארו 2 יחידות אחרונות במלאי של יבואנית סוזוקי, וכי ל-2019 וגם 2020 לא יגיעו היאבוסות חדשות.
בשאר העולם, אגב, ובכלל זה בארה"ב, ההיאבוסה ימשיך להימכר כרגיל ללא שינויים, והסיבה היחידה שבגינה ההיאבוסה יפסיק להימכר באירופה היא כאמור תקנות יורו 4 – שאותן ההיאבוסה כבר לא עובר.
הסוזוקי GSX-R1300 היאבוסה הוצג לראשונה בשנת 1999 כאופנוע ספורט ענק בנפח 1,300 סמ"ק, והדור השני שלו – המבוסס על אותה השלדה ואותו המנוע – נחשף ב-2008, ואז גם הגיע ארצה. בשנת 2013 ההיאבוסה קיבל שיפורים למערכת הבלימה וכן מערכת ABS, ומאז ועד היום הוא מיוצר כמעט ללא שינויים. העניין הגדול בו הוא ביצועים של אופנוע ספורט גדול עם נוחות גבוהה של אופנוע ענק ומומנט עצום כבר מסל"ד אפס, והמאפיינים הללו דיברו אל לא מעט רוכבים שהפכו לעדת מעריצים של הכלי האייקוני הזה.
בשנים האחרונות היו שמועות על היאבוסה חדשה שיוצג, אולם אלו התבררו כלא נכונות לעת עתה, כך שהשורה התחתונה היא שההיאבוסה עוזב את אירופה. אם מוסיפים לזה את ה-GSX-R600 ואת ה-GSX-R750, שגם הם כבר אינם מיוצרים לשוק האירופאי, נשארים עם ה-GSX-R1000 ואחיו הקרבי ה-GSX-R1000R (מבחן כאן באתר בקרוב מאוד), כך שממשפחה רחבה של אופנועי ספורט בסוזוקי מצמצמים את הטווח לליטר בלבד. הם לא היחידים כמובן, וזה קצת עצוב.
התאחדות הספורט המוטורי מכריזה על קורסים ייעודיים לבעלי תפקידים בספורט המוטורי הישראלי. במסגרת הקורסים יעברו החניכים הכשרות במקצועות שונים הקשורים לספורט המוטורי הישראלי כמו מאמן/מדריך, שופטי מרוצים, מנהלים מקצועיים ומרשלים, יקבלו הכרה רשמית מהרשות לנהיגה ספורטיבית ויוכלו לשמש כבעלי תפקידים רשמיים בתשלום באירועי ספורט מוטורי בישראל.
ההכשרות הקרובות:
מרשלים – 3 מפגשים החל מ-27.12.18 (עלות – 1,000 ש"ח)
חצי שנה עברה מאז לקחנו את האפריליה דורסודורו 900 למבחן ארוך טווח, ועל דבר אחד אין לנו ספק (ולמעשה גם לא היה ספק מהרגע הראשון) – זה אחד הכלים המיוחדים ביותר שמסתובבים כיום על הכבישים בישראל. הוא רחוק מלהיות מושלם, אבל הוא קשוח, סופר-מהנה, וגם אחרי יותר מ-10 שנות שירות – הוא עדיין יפה, סקסי ומודרני.
הדורסודורו 900 הוא שדרוג של ה-750 הוותיק, כשהגדלת נפח המנוע התבצעה על-ידי הגדלת מהלך הבוכנות מ-56.4 ל-67.4 מ"מ – 11 מ"מ תמימים – וזה המון. התוצאה הישירה מהמלך הזה הוא פחות זריזות של המנוע. מצד שני, יש הרבה יותר מומנט כבר מסל"ד אפס ושחרור קלאץ'.
הסיבה העיקרית שבגללה לקחנו את הדורסודורו 900 למבחן ארוך טווח היא הערך הצרכני שלו. אם לפני עשור גרסת ה-750 סמ"ק עלתה פה כ-85 אלף ש"ח, הרי שכיום הדורסודורו 900 – ששודרג מאוד באלקטרוניקה ביחס לדגמי העבר – עולה 69 אלף ש"ח. לטעמנו זה מחיר מעולה, ששם את הדורסודורו בתחום אופנועי התקציב יחד עם כלים כמו קוואסאקי Z900, סוזוקי GSX-S750, ובמידה מסוימת גם ימאהה MT-09.
הדורסודורו 900 מגיע כסטנדרט עם מערכת ABS, עם מערכת בקרת אחיזה בעלת 3 מצבי התערבות וניתוק, עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע, ועם מסך TFT צבעוני ויפהפה. בהקשר של המצערות החשמליות נציין שהדורסודורו 750 של שנת 2009 היה אחד הכלים הראשונים שהגיעו ארצה עם מצערות חשמליות. מאז ועד היום גם כבלי המצערת, שבעבר הובילו לחיישן מצב מצערת שישב מאחורי השלדה, בוטלו, וכעת ידית המצערת עצמה היא הפוטנציומטר – כמו בהרבה כלים אירופאיים.
דורסודורו 900 – כיפי ומהנה!
סקסי מאדרפאקר!
אף על פי שהעיצוב של הדורסודורו לא השתנה כבר 12 שנים, הוא עדיין יפהפה וסקסי. סכמת הצביעה בשחור-אדום-אפור עם ה-a של אפריליה על כונסי הצד – עושה לו טוב, וההוכחה הטובה ביותר היא כמות המבטים והשיחות מעוברי אורח שליוו אותנו בחודשי המבחן.
כהיפרמוטו, הדורסודורו 900 גבוה. לא גבוה שאי-אפשר להסתדר, אבל בהחלט מותח את הרגליים לרוכב בגובה ממוצע. בתמורה הוא מציב את הרוכב הרבה מעל לגובה התנועה, וזה מצוין במיוחד ברכיבה עירונית. המושב שטוח למדי, אבל רחב, ואפשר לומר שכבר אחרי כמה שבועות הישבן שלנו התרגל אליו ולא ממש סבלנו. למעשה, תנוחת הרכיבה נוחה למדי – וזה רק המושב הקשיח והמחסור במיגון רוח שמגבילים את טווחי הרכיבה. זה ונפח מיכל הדלק הפצפון – בעיה ידועה בדורסודורו לדורותיהם שנובעת בראש ובראשונה מהעיצוב המוקפד (בבחינת First we make it look good).
אז מה עושים? מתרגלים לכניסות תכופות לתחנות דלק. ברכיבה שלנו, שבה תצרוכת הדלק הממוצעת עמדה על כ-15.7 ק"מ/ל', נכנסנו לתדלק בכל 142 ק"מ בממוצע. מעט מציק, אבל כאמור – מתרגלים.
נראה מעולה – גם אחרי 12 שנים!
החיים היום-יומיים עם הדורסודורו 900 בסך הכול טובים למדי – כל עוד אין נסיעות ארוכות על בסיס קבוע. כאופנוע לסביבת הפרברים, או למרחקים של כ-50-40 ק"מ לכל כיוון, הוא תענוג. השיוט מתבצע על 140 ואפילו 150 קמ"ש, ויש בטווח הזה ערימות של מומנט לצאת לעקיפות. המהירות המקסימלית, אגב, עומדת על כ-205 קמ"ש, היא נובעת מההספק המוגבל ל-95 כ"ס (כדי שניתן יהיה להגביל אותו ל-A1), והתחושה היא שאפשר לסחוט מהמנוע הזה לפחות עוד 20 כ"ס בקלות.
מצד אחד מקריבים פה נוחות יום-יומית ושימושיות, שכן הדורסודורו 900 קשוח למדי. מצד שני, מקבלים אופנוע שהוא לגמרי אופנוע לאופנוענים – אופנוע שלא רק נראה טוב אלא גם מספק המון חיוכים בכל רכיבה. זה לא רק המנוע, אלא בעיקר ההתנהגות: ההיגוי של הדורסודורו הוא אחד הזריזים והפסיכיים שיש, וזה נובע מהגאומטריה ומהכידון הרחב. מאידך, היציבות גבוהה מאוד כשעוזבים את הכידון בשקט, וזה נובע בזכות בסיס הגלגלים הארוך. השילוב הזה בין שתי התכונות המנוגדות הוא אחד התופעות המיוחדות יותר בדורסודורו 900 לטעמנו.
יוצא אפוא שנגיעה בכידון מטיסה את הדורסודורו מצד אל צד, אבל כשמשחררים את הכידון לחלוטין הוא נותן את כל הביטחון שצריך לפתוח את הגז ולצאת בדרייב מהפנייה עם המומנט האדיר של מנוע הווי-טווין. וכמה כיף שזה מספק בכבישים מפותלים!
החיסרון, אגב, הוא ההידראוליקה הבינונית של הבולמים. אחרי מקצה כיוון הצלחנו להגיע לסט-אפ טוב ומאוזן מלפנים ומאחור – גם בעומס הקפיץ וגם בשיכוך ההחזרה, וזו הייתה פשרה טובה למדי. יחד עם זאת, בהחלט היינו רוצים פה הידראוליקה איכותית יותר שתאפשר ללחוץ עוד יותר את האופנוע המגניב הזה ולסחוט ממנו את מה שהמנוע, השלדה, הגלגלים והבלמים מסוגלים לתת. קיטים אפטרמרקט – למשל של קארטרידג'ים לפרונט ובולם אחורי – בהחלט באים פה בחשבון, ובקרוב גם נדווח על שינוי שהם עשו ועל העלות-תועלת.
היפרמוטו עם אלקטרוניקה מודרנית במחיר תחרותי
סיכום חצי שנה
אז אחרי חצי שנה שבהם השתמשנו באפריליה דורסודורו 900 ככלי תחבורה יום-יומי, אפשר לסכם ולהגיד שזה אופנוע מגניב ומהנה, שאנחנו אוהבים אותו מאוד, ושבמחיר הזה של 69 אלף ש"ח הוא בהחלט משתלם.
בצד היתרונות נמנה כאמור את העיצוב הסקסי, את המנוע הגמיש והחזק, את הטכנולוגיה והבקרות, את מכלול התחושות הדינמי הייחודי ואת איכות הבנייה והגימור. מאידך, בחסרונות נציין את ההידראוליקה הבינונית בבולמים שהיא צוואר הבקבוק של הביצועים, ואת נפח מיכל הדלק שמגביל את טווח הרכיבה. את הצמיגים המקוריים, אגב, החלפנו למיטאס פורס-ספורט+, וההתנהגות השתפרה משמעותית.
לחיות עם אופנוע היפרמוטו אירופאי זה לא קל, או לפחות לא נוח כמו לחיות עם אופנוע יפני גנרי כזה או אחר. מקריבים פה בתחומים כמו נוחות ושימושיות, אי אפשר למשל להתקין ארגז מאחור ולכן צריך להסתובב עם תיק גב, ותגובות האופנוע עצבניות וקשיחות יותר משל אופנוע יפני פשוט.
מאידך, בדורסודורו 900 מקבלים המון חיוכים – החל מהבוקר כשמתבוננים עליו בפעם הראשונה, דרך היציאה לדרך והמנוע הגמיש, תנוחת הרכיבה הקרבית אך נוחה, ולבסוף הזריזות הפסיכית והדיסוננס הגדול עם היציבות המרשימה אם רק תשחררו את הכידון. אופנוע לאופנוענים!
ושוב – ב-69 אלף ש"ח זוהי לדעתנו עסקה מעולה, ונזכיר שהוא מגיע גם ב-A1.
ווייד יאנג, רוכב האנדורו בן ה-22, יגיע בשבוע הבא ארצה על-מנת ליטול חלק בסדרת ימי הדרכה ורכיבת אקסטרים-אנדורו בהפקה של קבוצת Riders For Riders.
הסדרה תתקיים החל מ-12 בדצמבר ועד 18 בדצמבר, והיא תכלול הדרכות אנדורו לילדים, הדרכות אנדורו ואקסטרים-אנדורו לבוגרים, וכן שני ימי טיול אנדורו שיכללו בין היתר הדרכה וטיפים למעבר מכשולים מזדמנים.
הסדרה הזו היא חלק מרצף מרשים של רוכבים בקנה מידה עולמי שהגיעו ויגיעו ארצה לאירועים של Riders For Riders. כך למשל, רק לפני חודשיים ביקר כאן בילי בולט, רוכב רשמי של הוסקוורנה, וקיים סדרה דומה של הדרכות רכיבה וימי טיול אנדורו, ואל הפעילויות הצטרפו נותני חסות רבים כמו למשל עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל, וכן אבזריון, שחילקה למשתתפים תלושי הנחה לקנייה ברשת וכן הגרילה צמיגים ואביזרים נוספים. תמונות מימי ההדרכה של בילי בולט תוכלו לראות בגלריה של אלי שמר בתחתית הכתבה.
ווייד יאנג, רוכב רשמי של שרקו, נולד ב-1996 (בן 22 בלבד), ולעומת רוב רוכבי האקסטרים-אנדורו שגדלו בטריאל והביאו את המיומנות הטכנית הגבוהה לאקסטרים-אנדורו, יאנג גדל דווקא באנדורו הקלאסי ופיתח בהמשך את המיומנויות הדרושות לאקסטרים-אנדורו. הוא נחשב לכישרון רכיבה ענק, והוא הרוכב הצעיר ביותר שניצח ברומניאקס, ברוף-אוף-אפריקה וב-111 מגהוואט.
חברי קבוצת Riders For Riders לא עוצרים כאן, ואחרי ווייד יאנג צפויים להגיע ארצה גם קודי ווב בסוף ינואר אל תחילת פברואר, וכן מנואל לטנביכלר חודש לאחר מכן. בעבר הלא רחוק ביקרו פה במתכונן דומה טים קולמן, ג'וני ווקר, מריו רומן ולי וולטרס.
עוד רגע מסתיימת שנת 2018 ויגיעו סיכומי השנה המלאים עם כל הנתונים החדשים, אולם זה זמן טוב לתת תמונת מצב עדכנית על השוק הדו-גלגלי הישראלי.
בניגוד לשנים האחרונות, שבהן נרשמה עלייה במכירות דו-גלגלי בכל שנה, שנת 2018 מסתמנת כשנת התמתנות והתייצבות בשוק. מתחילת השנה ועד סוף נובמבר 2018 נמכרו בישראל 17,203 אופנועים וקטנועים, לעומת 17,371 כלים בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בירידה זעומה של 0.96%, אולם כאמור זוהי הפעם הראשונה ב-5 השנים האחרונות שבה נרשמת מגמת התמתנות אחרי שנים של מגמת עלייה ברורה. הצפי הוא ששנת 2018 תסתיים עם קצת יותר מ-18 אלף כלים בסך הכל.
מצד אחד הנתון הזה מאכזב – גם כי מגמת העלייה הברוכה נעצרה וגם מפני שבמחצית הראשונה של 2018 נרשמה עלייה של כ-5% במכירות. מאידך, בשנה שבה שוק הרכב יורד בכ-10% במכירות, שמירה על כמות המכירות בדו-גלגלי בהחלט מעודדת. עדיין, הפער בין כמות כלי הרכב והמכוניות הפרטיות שעולים על הכבישים לבין כמות האופנועים והקטנועים הוא גדול מדי.
סיכום מלא של שנת 2018, כולל נתוני מכירות של דגמים, של סגמנטים, של מותגים ושל יבואנים – נפרסם כבכל שנה בתחילת חודש ינואר, כשיתפרסמו הנתונים המלאים של איגוד לשכות המסחר.
למכירה: ק.ט.מ RC16, שנת 2018, יד ראשונה, ק"מ נמוך, מפוצץ תוספות, תחזוקה אחרי כל רכיבה, מנוע בכל שני מרוצים, האופנוע שעלה על הפודיום במרוץ ה-MotoGP של ולנסיה שסגרה את עונת 2018.
250 אלף יורו – לרציניים בלבד!
את המודעה הזו אמנם לא תראו ביד 2, אבל אם אתם מעוניינים לרכוש לעצמכם אופנוע MotoGP אמיתי – כזה שהשתתף במרוצים ואף עלה על פודיום – עכשיו יש לכם הזדמנות.
בק.ט.מ מציעים למכירה את ה-RC16 – אופנוע ה-MotoGP שלהם החל מעונת 2016. ה-RC16 בעל מנוע V4, מפיק יותר מ-250 כ"ס, מצויד במכלולי שלדה הטובים ביותר שיש לתעשייה להציע ובאלקטרוניקה של חללית.
ה-RC16 יגיע עם חתימה אישית של פול אספרגרו – רוכב ק.ט.מ שעמד על הפודיום בוולנסיה, וכן עם ציוד הרכיבה המלא שלו, כולל חליפה, כפפות, מגפיים, קסדה ובגדי פיטס, וכן עם כניסת VIP ואירוח בקבוצת רדבול-ק.ט.מ באחד מסבבי ה-MotoGP של עונת 2019.
המחיר: 250,000 יורו – קצת יותר ממיליון ש"ח. האמת, לא יקר.
עולם האופנועים עומד בפני מהפכה נוספת: בינואר 2020 תיכנסנה לתוקף תקנות יורו 5 לפליטת מזהמים ברכבים דו-גלגליים, וזה יקרה 3 שנים בלבד אחרי כניסתן לתוקף של תקנות יורו 4 – שעשו גם הן מהפכה לא קטנה.
מהפכה ראשונה – יורו 1, 2 ו-3
אם מסתכלים על ההיסטוריה, הרי שהחל מ-1997 החל האיחוד האירופאי להילחם בזיהום אוויר מכלים דו-גלגליים, כשב-1999 נכנסו לתוקף תקנות יורו 1. עד כניסתן לתוקף של תקנות יורו 3 בשנת 2007, המלחמה העיקרית הייתה בפליטת מזהמים רעילים ממנועים – תחמוצת פחמן (CO), פחמימנים (HC – חלקיקי דלק ושמן לא שרופים), ותחמוצות חנקן (NOx) – כשתקנות יורו 3 הורידו את הערכים של שלושת המזהמים הללו לערכים נמוכים מאוד.
על מנת לעמוד בתקנות יורו 3, היצרניות נאלצו לשפר משמעותית את מערכות ההזרקה וניהול המנוע, וכן את טכנולוגיות הבעירה בתוך תאי השריפה – שנובעות בין היתר ממשטרי זרימה בראש המנוע. בנוסף, אל מערכות הפליטה התווספו ממירים קטליטיים תלת-דרכיים אשר הורידו עוד יותר את רמות המזהמים בגזי הפליטה.
תקנות יורו – הולכות וחונקות את המנועים
מהפכה שנייה – יורו 4
תקנות יורו 4, שכאמור נכנסו לתוקף מלא ב-1.1.18 (החל מ-1.1.17 כלים חדשים חויבו לעמוד בתקנות, ואילו החל מ-1.1.18 גם כלים קיימים חויבו לעמוד בהן), היו השלב הבא והלכה למעשה היוו את המהפכה השנייה. מעבר להפחתה נוספת בכמות המזהמים – מה שדרש מערכות ניהול מנוע מדויקות יותר ומערכות פליטה גדולות ומסרסות יותר – נוספו לתקנות גם חובת מחזור אדי דלק ממיכל הדלק בזמן חניה, מערכת דיאגנוסטיקה עצמית דור 1 (OBD1), חובת מערכת ABS לכלים בנפח של מעל 125 סמ"ק, וכן דרישה שגם אחרי 20,000 ק"מ המערכות תתפקדנה כחדשות וכמות המזהמים תעמוד בתקן.
אם תיקחו למשל כלי קיים, שיצא לשווקים לפני 2017 (יורו 3) וממשיך בייצור אל תוך 2018 ו-2019 (יורו 4), תגלו שב-2018 נוספו לו שקע דיאגנוסטיקה לחיבור למחשב – לאבחון תקלות ועדכוני תוכנה, קניסטר חיצוני למחזור אדי דלק, ואם הכלי הגיע עם אופציה למערכת ABS – הרי שמ-2018 ה-ABS מגיע כסטנדרט וכחובה על-פי התקנות החדשות.
יותר טכנולוגיה – גם אלקטרונית וגם מכאנית
מהפכה שלישית – יורו 5
עדיין לא התאוששנו מתקנות יורו 4 וההשלכות שלהן על האופנועים והקטנועים שעליהם אנחנו רוכבים, וכבר מגיעות אלינו במהירות תקנות יורו 5. התקנות החדשות תיכנסנה לתוקף ב-1.1.2020 לכלים חדשים, ואילו כלים שכבר מיוצרים יצטרכו לעמוד בתקן החל מ-1.1.2021.
תקן יורו 5 בראש ובראשונה מהדק את ההגבלות על פליטת מזהמים. כך למשל רמת ה-CO תרד מרמה מקסימלית של 1.14 גרם/ק"מ ביורו 4 ל-1.00 ג'/ק"מ ביורו 5, רמת ה-HC תרד מ-0.17 ל-0.10 ג'/ק"מ, ואילו רמת ה-NOx תרד מ-0.09 ל-0.06 ג'/ק"מ (טבלה מלאה בתחתית הכתבה) בנוסף לאלה, תקנות יורו 5 תגבלנה לראשונה כמות חלקיקים חומציים מזהמים ל-0.045 ג'/ק"מ, כשבתקנות הקודמות לא הייתה התייחסות לחלקיקים שאינם תחמוצות פחמן (CO), תחמוצות חנקן (NOx) ופחמימנים (HC). המשמעות היא עוד מסנני חלקיקים, ממירים קטליטיים גדולים יותר, וכפועל יוצא מערכות פליטה גדולות, כבדות, שקטות ומסרסות יותר, אבל גם תצרוכת דלק נמוכה יותר.
תקן יורו 5 גם מחייב כאמור מערכת לקליטת אדי דלק ממיכל הדלק – כמו ביורו 4, כשאדי הדלק שנקלטים בקניסטר, שעשוי פחם ופחמן פעיל, מוחזרים אל המנוע בעת שהוא מונע מחדש. אוקי, עד כאן אין חדשות מרעישות.
תקן יורו 5 גם מתייחס לאורך החיים של הגבלת המזהמים. אם עד יורו 3 רק אופנועים חדשים שיצאו מהמפעל היו חייבים לעמוד בהגבלות המחמירות על פליטת מזהמים, ולאחר הרכישה הרוכב יכול היה לעשות כאוות נפשו, הרי שביורו 4 כבר ישנה הגבלה נוספת של 20,000 ק"מ שבהם האופנוע או הקטנוע חייבים לעמוד בתקנות מבחינת פליטת מזהמים. בתקנות יורו 5 הלכו צעד נוסף קדימה, והכלים יהיו חייבים לעמוד בתקנות על הגבלת המזהמים לכל אורך חייהם – ללא הגבלת גיל או ק"מ. המשמעות – יהיה קשה יותר להתקין מערכות פליטה פתוחות ומשוחררות. ראינו את התהליך הזה ביורו 4, כשיצרניות מערכות הפליטה שחררו לשווקים דודים שאמנם קלים יותר, אבל הם שקטים מאוד ועומדים בתקנות זיהום האוויר, והתהליך הזה ימשיך ויתחזק גם אל יורו 5.
ממירים קטליטיים – יגדלו ביורו 5
OBD II
אבל לא הכל פועל לרעת הרוכבים. אחד הדברים החשובים שיורו 5 יביא איתו הוא תקן מחייב למערכות דיאגנוסטיקה לרשת מחשבי האופנוע – השלב השני של OBD (ר"ת On-Board Diagnostics).
השלב הראשון התחיל ב-2017 ו-2018, עם יישום תקנות יורו 4, והוא חייב את היצרניות לשנות את מערכות ניהול המנוע כך שיהיה בהם שקע דיאגנוסטיקה לחיבור למחשב לצורך קריאת קודי תקלות ועדכוני תוכנה. לחלק מהיצרניות היה שקע כזה בדגמים כאלו ואחרים, אולם תקן OBD1 של יורו 4 כבר חייב את היצרניות בקודי תקלות קבועים – בדומה למה שקורה בתחום הרכב כבר יותר מ-20 שנה.
השלב השני – OBD2 – כבר יחייב את היצרניות לספק שקע דיאגנוסטיקה אחיד וקודי תקלות אחידים – בדיוק כמו שיש בתחום הרכב ה-4 גלגלי. המשמעות היא אבחון תקלות אחיד לכל האופנועים והקטנועים, בניגוד גמור למה שקורה עכשיו – שלכל יצרנית יש את החיבור הייחודי שלה ואת התוכנה הייחודית שלה. אחרי יורו 5 יהיה כאמור שקע אחיד ותקן אחיד, כך שכלי אבחון בסיסי יאפשר לאבחן תקלות ניהול מנוע וניהול אופנוע (מחשב ניהול מנוע, מחשב ABS, מחשב לוח שעונים וכו') בכל האופנועים והקטנועים.
זה לדעתנו מהלך מעולה שיעשה סדר בתחום אבחון התקלות ויאפשר לכל רוכב לרכוש תקע דיאגנוסטיקה OBD II עם קישורית בלוטות', ולבצע הליך דיאגנוסטיקה לאופנוע שלו ולכל אופנוע אחר על-ידי אפליקציה לטלפון הנייד – בדיוק מה שקורה בתחום הרכב כבר שנים ארוכות.
יחד עם זאת, חלק מהכלים יקבלו החרגה לתקן OBD II החדש. אופנועי טריאל ואנדורו למשל, וייתכן שגם קטנועים קטנים, לא יחויבו בשלב הראשון בתקן OBD II. כרגע מדברים באיחוד האירופאי על אזור 2022, ואולי אפילו 2024 – אז יחויבו גם אופנועים אלו במערכת הדיאגנוסטיקה, או שיימצא עד אז פתרון אחר.
עניין נוסף שקשור למערכת ניהול המנוע הוא האבחון העצמי. בכל מערכת ניהול מנוע תהיה מערכת ניטור ובקרה על גזי הפליטה, שתדליק נורת תקלה בלוח השעונים במקרה ובו פליטת המזהמים גבוהה מהמותר. יחד עם זאת, האירופאים מבינים שטכנולוגיה כזו לא זמינה עדיין לכל היצרניות, ולכן התכנון הוא לחייב את מערכת הניטור והאבחון העצמי רק ב-2025. גם במקרה הזה, לאופנועי טריאל ואנדורו תינתן החרגה והם לא יהיו מחויבים במערכת הניטור.
2 פעימות – הגבלות קשות
כבר ראינו איך תקנות זיהום האוויר הלכו וסגרו על מנועי 2 פעימות ככל שהתקדמו התקנים. כעת, עם יורו 5, יהיה אפילו קשה יותר למנועי 2 פעימות לעבור את התקנות. בק.ט.מ והוסקוורנה כבר פתרו את זה על-ידי מערכות הזרקת דלק אלקטרוניות – שעברו את יורו 4 בקלות, ועם כיוון כזה או אחר עשויות גם לעבור את יורו 5. שאר היצרניות תצטרכנה לעבור גם הן למערכות הזרקה אלקטרוניות, שכן כמו שנראה עכשיו, אין להן סיכוי לעמוד בתקנות יורו 5 עם קרבורטורים, גם אם יגבילו את המנועים אפילו יותר מעכשיו. צפו למערכות הזרקת דלק לאופנועי אנדורו דו-פעימתיים גם מבטא, שרקו, גאס גאס ו-TM – עד שנת 2021.
פליטת מזהמים מקסימלית והתניות נוספות לאורך תקנות יורו
המגזין הבריטי MCN חושף תמונות 'ריגול' ממפעלי ק.ט.מ במטיגהופן, שבהן בוחנים אנשי הוסקוורנה קונספט ראשוני של אופנוע רטרו בעל פנס עגול, שכאמור בנוי על בסיס הפלטפורמה של ה-790 אדוונצ'ר החדש.
תחילת תהליך הפיתוח של ההוסקוורנה 801; צילום: ק.ט.מ / MCN
כאן נציין במאמר מוסגר שאלו לא באמת תמונות ריגול אלא תמונות יח"צ מהונדסות היטב שיצרנים שולחים למגזינים מובילים כדי להתחיל לעורר את דעת הקהל.
כך או כך, בתמונות שחושף מגזין MCN נראה ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר, כשהוא מתחיל לקבל עבודת גוף של אופנוע רטרו – על זה מעיד היטב הפנס העגול שנלקח מהסווארטפילן. חשוב לציין שהתמונות מראות שתהליך הבנייה של ההוסקוורנה החדש נמצאות רק בתחילת התהליך.
פרט לפנס הקדמי ולחיפוי הזמני שלו, שמעיד על מסיכת חזית מעוצבת שתותקן בעתיד, נראה שה-790 הופשט כולו, ובמקום עבודת הגוף שלו מתחילים בהוסקוורנה לבנות עבודת גוף חדשה עם מושב שונה ושטוח יותר ופנס אחורי שנלקח גם הוא מה-701. גם מיכלי הדלק הגדולים של ה-790 אדוונצ'ר הוחלפו במיכל קטן יותר וזמני, ועל החישוקים הורכבו צמיגים דו-שימושיים.
אנחנו מהמרים שבעתיד, עם התקדמות תהליך הפיתוח, נראה תמונות ריגול נוספות של ה-801 החדש, שקרוב לוודאי ייקרא סווארטפילן 801.
מרוץ החימוש בגזרת הסופרבייקס הגדולים נמשך, ולצד כלים חדשים שהוצגו השנה כמו הב.מ.וו S1000RR החדשוהדוקאטי פניגאלה V4 R או כלים ששודרגו השנה כמו הסוזוקי ג'יקסר 1000, בהונדה משדרגים את ה-CBR1000RR פיירבלייד שהוצג בדיוק לפני שנתיים. העדכונים מתרכזים כולם במערכות האלקטרוניקה והבקרות, שהופכים השנה לטובים ומודרניים יותר, והם מגיעים גם בגרסה הרגילה וגם בגרסת ה-SP הקרבית (בתמונה בראש הידיעה).
הונדה CBR1000RR דגם 2019
ראשית, מערכת ניהול המנוע שופרה, וכעת מערכת בקרת האחיזה, ה-HSTC, מדויקת יותר ואמורה לעבוד טוב יותר ברכיבת מסלול – במיוחד בהטיה. גם המצערות החשמליות שופרו, יחד עם התוכנה, וכעת הן נפתחות ונסגרות מהר יותר. בנוסף, בקרת הווילי, שהייתה עד עכשיו חלק אינטגרלי מבקרת האחיזה, עברה לשליטה נפרדת וכעת ניתן להגדיר אותה בנפרד ב-3 מצבים, לצד בקרת האחיזה, בקרת בלימת המנוע ובחירת מצב ניהול המנוע. גם מערכת ה-ABS להטיה שופרה בתוכנה, וכעת המערכת תתערב פחות כשמדובר על רכיבת מסלול אגרסיבית.
פרט לשיפורים במערכות האלקטרוניקה, הפיירבלייד מקבל ל-2019 סכימות צביעה מעודכנות כפי שניתן לראות בתמונות.
סכימת צביעה נוספת של ה-CBR1000RRכאן זה כבר ה-CBR1000RR SP הקרבי עם הבולמים הסמי-אקטיביים של אוהלינס
סיומה של תקופה: הדוקאטי פניגאלה 1299 בעל מנוע ה-L-טווין סופרלג'רה מגיע בימים אלו לסוכנויות דוקאטי בפעם האחרונה, ובגרסה מיוחדת – פניגאלה 1299 R-FE.
דוקאטי פניגאלה 1299 R-FE – כמה סקסיות בתמונה אחת!
בדוקאטי הציגו בשנה שעברה את הפניגאלה V4 ו-V4S החדשים – לראשונה עם מנוע V4 שמחליף את ה-L2 המסורתי. השנה המשיכו בדוקאטי את התהליך והציגו את ה-V4 R – גרסת ההומולוגציה לסופרבייק העולמי, בנפח של 1,000 סמ"ק ועם 234 כ"ס. גרסת המרוץ, אגב, מפיקה כ-250 כ"ס אימתניים. זוהי תקופה חדשה לחלוטין לדוקאטי, שמתנפלת בסערה על אליפות הסופרבייק העולמית, במטרה אחת ויחידה – להדיח את השלטון של קוואסאקי ב-4 השנים האחרונות ולזכות באליפות כבר בעונה הראשונה.
אבל בכל זאת, אחרי עשרות שנים רצופות של מנועי L-טווין (וי-טווין 90 מעלות), בדוקאטי עושים כבוד למנוע האייקוני ומשחררים גרסה מיוחדת לפניגאלה 1299 – גרסת R-FE, כלומר הבסיס הוא פניגאלה 1299R, והדגם הוא Final Edition – מהדורה סופית.
אז מה כל כך מיוחד בפניגאלה 1299 R-FE? ובכן, זהו הווי-טווין החזק ביותר של דוקאטי אי-פעם – מנוע הסופרלג'רה המפיק 209 כ"ס ב-11,000 סל"ד ו-14.5 קג"מ (!) ב-9,000 סל"ד, ושבו חלקים אקסוטיים רבים כמו גל ארכובה קל משקל, שסתומי טיטניום, ואפילו טלטלים שעשויים מטיטניום.
הבסיס הוא כאמור הפניגאלה 1299R – שהיה בעצמו גרסת ההומולוגציה לסופרבייק הקודם של דוקאטי, וככזה הוא מקבל מכלולי קצה כמו בולמי אוהלינס איכותיים, בלמי ברמבו מהדור האחרון וחישוקים קלים של מרקזיני. יש גם מערכת פליטה מלאה של אקרפוביץ' העשויה מטיטניום ועומדת בתקנות יורו 4, והמשקל הכללי של הפניגאלה 1299 R-FE עומד על 179 ק"ג בלבד.
גם מבחינת אלקטרוניקה הפניגאלה 1299 R-FE נמצא בחזית, כשהוא מציע יחידת מדידת אינרציה IMU של בוש, מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה ב-8 מצבים, בקרת ווילי מהדור האחרון, בקרת בלימת מנוע, מצערות חשמליות עם 3 מצבים – מרוץ, ספורט ורטוב, מסך TFT צבעוני, פנסי LED, ועוד מערכות ובקרות.
הצביעה – הטריקולור היפהפה והסקסי של דוקאטי.
1,299 יחידות של היצירה המפוארת הזו יוצרו, כולן ממוספרות במספרים סידוריים מ-1 עד 1,299, והיחידות האחרונות עושות בימים אלו את דרכן לסוכנויות דוקאטי בעולם. המחיר בישראל, אם תהיתם, עומד על כ-300 אלף ש"ח.
דוקאטי מכבדת את האופנוע האייקוני שלה, ומסיימת תקופה מפוארת עם גרסה אקזוטית שבהחלט עושה כבוד לא רק לפניגאלה לדורותיו, אלא בכלל לאופנועי הספורט של דוקאטי לאורך השנים – שכולם כאמור היו עם מנועי L-טווין.
אנחנו במערכת תמימי דעים שזה אחד האופנועים היותר סקסיים, והוא נכנס לרשימת האופנועים שעליהם היינו רוצים לתת גז, או סתם לשים כפסל ליופי במרכז הסלון.
