פרמיית ביטוח החובה בישראל יצרה מצב מעוות שבו שימוש עסקי בדו-גלגלי יגרור פרמיה גבוהה יותר. מה זה שימוש עסקי? ובכן, גם אם אתם משתמשים לעתים רחוקות ביותר בדו-גלגלי לצורך ביצוע מטלות עבודה, עדיין בהתאם להוראות הפול עליכם להצהיר כי הכלי משמש לצורכי עבודה ולשלם בגין כך פרמיה נוספת שעלולה להגיע גם ל-2,000 ש"ח בשנה. אין זה משנה אם אתם עצמאיים או שכירים, ולא אם אתם משתמשים בכלי הדו-גלגלי לצרכים אלו לעתים רחוקות מאוד.
לדוגמה, ביטוח חובה פרטי לאופנוע מעל 250 סמ"ק עם מערכת ABS, לרוכב יחיד – בן 40 עם 20 שנות ותק, ללא תאונות או עבירות תנועה, יעלה נכון להיום 4,404 ש"ח לשנה. אותו הביטוח בשימוש עסקי יעלה 5,724 ש"ח – הפרש של 1,320 ש"ח.
אם כך, כיצד נקבע האם פוליסת החובה מוגדרת לצורך שימוש פרטי או עסקי?
סוכן הביטוח אודי דגן ענה לנו על השאלה הזו: אחד מהפרמטרים שמשפיעים על גובה הפרמיה לביטוח חובה של כלי דו-גלגלי הוא מטרת השימוש ברכב. בטופס ההצעה של חברת הפול, אותו המבוטח נדרש למלא בעת רכישת פוליסת ביטוח החובה, קיימות שלוש שאלות שעל-פיהן נקבע אם הפוליסה תהיה פרטית או עסקית, כאשר די שאחת מהתשובות נענית בחיוב על מנת שהדבר יהווה מבחינת הפול כמקרה שמחייב הוצאת פוליסה עסקית:
- אם האופנוע רשום על-שם תאגיד או חברה
- אם רוכש הפוליסה מצהיר לרשויות המס על הוצאות של האופנוע, קנייתו וכו', לצורך החזרי מס
- אם הרוכב משתמש באופנוע לצורכי עבודה
הבעיה הגדולה היא שפער המחירים בין פוליסת ביטוח חובה לשימוש פרטי לבין פוליסת ביטוח חובה לשימוש עסקי עלולה להגיע ל-1,000 ש"ח, ובמקרים מסוימים אפילו 1,500 ש"ח לשנה ואף יותר.
ומה אם מדובר על עצמאי שעושה שימוש בדו-גלגלי שלו פעם בחצי שנה לצורך ביצוע מטלות שקשורות בעבודה? האם גם אז צריך להצהיר ולשלם פרמיה עסקית?
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין וביטוח: כל מי שעושה שימוש בכלי לצורכי עבודתו, גם לעתים רחוקות, ייחשב לכזה שעושה שימוש עסקי בכלי ועליו לרכוש פוליסה עסקית. תכיפות השימוש אינה המבחן שמוכל על הנושא אלא קרותו.
ומה הדין לגבי שכיר? האם גם הוא צריך להצהיר על שימוש עסקי, גם אם תכיפות השימוש בכלי לצורכי עבודתו נעשית לעתים רחוקות מאוד?
עו"ד ורשה: אין רלוונטיות לכך, שכן השאלה היא מהות השימוש ולא הגדרת הגורם שמשתמש. לפיכך, גם שכיר נדרש לרכוש פוליסה עסקית, ואין רלוונטיות לתדירות. כלומר, גם פקיד שמתבקש אחד למספר חודשים לקפוץ עבור מעסיקו לדואר, צריך על פי פרשנות הפול לרכוש פוליסה עסקית ולשלם פרמיה מוגדלת.
היה ותתרחש תאונת דרכים ויתברר כי בהצעת לביטוח הוצהר כי מדובר על שימוש פרטי, אך האירוע קרה בנסיבות שקשורות לביצוע עבודתו של הנהג. האם המבוטח יאבד לחלוטין את זכאותו לקבל פיצוי?
עו"ד ורשה: במקרה כזה יכול המבוטח להיקלע למצב בו הוא צריך להילחם על זכותו לקבל פיצוי, שכן לא מן הנמנע כי הפול יטען שהמבוטח מסר פרטים לא מדויקים לגבי מטרת השימוש בכלי. בית המשפט יבחן את המקרה לגופו ויברר בין היתר את תדירות השימוש העסקי, ועל-פי כך יפסוק. אולם דבר אחד בטוח – עצם הדיון על זכאותו של התובע לקבל פיצוי צפוי להאריך אותו משמעותית. סביר להניח כי במרבית המקרים בית המשפט לא יאפשר לפול להתחמק מתשלום פיצוי, אך גובהו עלול להיות מופחת ויחושב בהתאם ליחס שבין הפרמיה בתעריף הפרטי ששילם המבוטח לבין זו שהיה צריך לשלם לו הצהיר על השימוש למטרה עסקית.
תגובת רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון:
"רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון קבעה כי בעלות אחרת מוגדרת כ"בעלות שאינה בעלות פרטית", או "בעלות על רכב שרשום ברשות הרישוי על שם יחיד שאינו תאגיד ומשמש למטרת עסקו של יחיד או גוף אחר – בתנאי שבחרה בכך חברת הביטוח, והיא מסווגת את כל כלי הרכב מאותו הסוג באותו אופן והודיעה על אופן הסיווג שקבעה מראש למפקח על הביטוח ובלבד שהאחרון לא התנגד לכך". נציין כי קיים קשר בין בעלות הרכב לסיכון הביטוחי. לגבי אופנועים, נמצא כי הסיכון הביטוחי של אופנוע בבעלות אחרת גבוה מהסיכון הביטוחי לאופנוע בבעלות פרטית. ממצא זה מתבסס על דו"ח תעריפי סיכון מוצעים בביטוח רכב חובה שפורסם על-ידי רון בינה אקטוארית בע"מ. מצ"ב קישור לדו"ח (ראה עמודים 86 ו-87 בדו"ח):
בנוסף, האבחנה בדמי הביטוח בסוג הבעלות לגבי אופנועים, נובעת בין היתר גם מהעובדה שביטוח החובה של כלי רכב הדו-גלגליים המבוטחים בפול מסובסד על-ידי כל שאר ציבור המבוטחים בביטוח חובה. אין זה נכון שאדם שמשתמש בכלי הרכב הדו-גלגלי שלו למטרות עסקיות, יסובסד באותו שיעור של אדם שאינו עושה שימוש עסקי בכלי הרכב.
לעניין היקף הכיסוי הביטוחי, כאשר מקרה ביטוח מתרחש בעת שימוש עסקי בעוד הפוליסה הוצאה לשימוש פרטי, נציין שסעיף 9 לפוליסה התקנית קובע סנקציה שתחול על בעל הפוליסה במקרה שהוא השיב "לשאלת חיתום תשובה שלא הייתה מלאה וכנה בעת שניתנה… וקרה מקרה הביטוח".
