הימאהה PW50, המכונה בפי כל 'פיווי', הוא אחד מהכלים המיתולוגיים של ימאהה והאופנוע הקטן ביותר שימאהה מייצרת – כבר 30 שנים כמעט ללא שינויים. כעת הוא חוזר ארצה אחרי תקופה היעדרות. מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה כי דגמי 2018 של ה-PW50 הגיעו ארצה וזמינים במלאי.
ה-PW50 הוא אופנוע המיועד לילדים קטנים בגילאים 3 עד 6, העושים את צעדיהם הראשונים בשטח. הוא מציע מנוע דו-פעימתי קטן בנפח 50 סמ"ק עם תמסורת אוטומטית לחלוטין ואפשרות הגבלה של ההורה על המצערת. גובה המושב עומד על 485 מ"מ, והמשקל הכללי עומד על 39 ק"ג בלבד. יש לו גלגלי "10 מלפנים ומאחור, וכן בלמי תוף פשוטים.
מחירו של הימאהה PW50 נקבע על 10,985 ש"ח (רישיון אפור).
שוק מעילי הרכיבה המתנפחים בעלי כרית האוויר מתחמם. אחרי סדרת המעילים והווסטים של HELITE ושל אלפינסטארס שהגיעו לאחרונה ארצה, מטרו אביזרים החלה לייבא את ה-D-AIR– סדרת המעילים המתנפחים של דיינזה.
דיינזה האיטלקית הייתה החברה הראשונה לפתח מערכת כרית אוויר מתנפחת למעילי רכיבה המיועדים לרוכבי דו-גלגלי. הרעיון עלה בשנת 1996, והדגם הראשון הוצג במיזאנו בשנת 1999. בשנת 2011 הוצגה לראשונה מערכת מתנפחת עצמאית, ללא חיבור כבלים לאופנוע, והמערכת נבדקה בין היתר במסלולי ה-MotoGP – שם חליפה בעלת כרית אוויר מתנפחת הפכה לציוד חובה לרוכבים.
ה-D-AIR של דיינזה בפעולה
הטכנולוגיה
המערכת של דיינזה D-AIR היא כאמור מערכת עצמאית – ללא כבלים המחוברים לאופנוע – והיא כוללת מחשב עם מעבד מרכזי, רכיב GPS ו-6 חיישני תאוצה וג'יירו. המחשב מנטר את תאוצות המערכת 1,000 פעמים בשנייה, וכאשר הוא מזהה אימפקט הוא מפעיל את כרית האוויר, כשזמן הניפוח עומד על 40 מילישנייה (0.04 ש'). האלגוריתם פותח על-ידי דיינזה, כשהחברה השתמשה בכמויות נתונים עצומות – כולל ממסלולי ה-MotoGP.
ישנם שני דגמים למערכת ה-D-AIR – לכביש הציבורי ולמסלול המרוצים. במסלול המערכת תידרך החל מ-50 קמ"ש ותופעל רק באימפקט החל ממהירות זו. כך למשל, בהייסייד המערכת תופעל תמיד, אולם בלואוסייד המערכת תופעל רק במידה ויש אימפקט. בהחלקה 'נקייה' – ללא אימפקט – האלגוריתם של המערכת לא יפעיל אותה. בכביש הציבורי מהירות ההפעלה היא 10 קמ"ש ומעלה, והמערכת תופעל בכל אימפקט שהמערכת תזהה. את מהירות הנסיעה, אגב, המחשב מקבל דרך רכיב ה-GPS.
כרית האוויר עצמה בנויה כך שתגן על עצמות הבריח והכתפיים, על השכמות, על הכליות, על החזה ועל עמוד השדרה. בדיינזה אומרים שאחד המאמצים הגדולים שלהם היה להקטין את נפח כרית האוויר כך שמהירות הניפוח תהיה מקסימלית, ועם זאת לשמור על נפח אוויר מספיק גדול כך שיגן ויספוג אנרגיה בשעת אימפקט. הכרית בנויה בטכנולוגיה ייחודית של דיינזה, כששתי הדפנות של הכרית מחוברות ביניהם באלפי סיבים שעוזרים בחלוקת העומס בזמן אימפקט נקודתי.
קיימים 3 דגמי דיינזה D-AIR המיועדים לכביש הציבורי – מעיל עור Misano, מעיל תיור-אדוונצ'ר ומעיל אורבאני קליל. נכון לעכשיו מיובא ארצה מעיל העור מדגם מיזאנו, אולם בעתיד יגיעו גם שני דגמי הכביש הנוספים.
דיינזה Misano D-Air – מנופח
תחזוקה ועלויות
מערכת ה-D-AIR עובדת על סוללה פנימית שאותה יש להטעין אחת לכמה שבועות עם כבל USB של טלפונים סלולריים. בעת הידוק המעיל שני המגנטים שבשני צידי המעיל נוגעים אחד בשני, סוגרים מעגל, והמערכת נכנסת למצב פעיל. בשלב זה המערכת תמתין למהירות הנסיעה המינימלית – כאמור 10 קמ"ש בדגם הכביש – ומרגע זה היא דרוכה, מנטרת את מצב המעיל 1,000 פעמים בשנייה, ותופעל בזמן אימפקט.
ה-D-AIR מגיע עם אחריות ל-10 שנים, כשאחת לשנתיים יש צורך בבדיקה מקיפה ותחזוקה על-ידי מעבדה מוסמכת של דיינזה. בשלב זה אין עדיין מעבדה בישראל, אולם במטרו אביזרים אומרים שתהיה אחת כזו כבר בחודשים הקרובים.
אחרי שכרית האוויר הופעלה כתוצאה מאימפקט, המעיל צריך להגיע גם כן למעבדת שירות של דיינזה לצורך החלפת כרית אוויר ובדיקות כלליות. עד שתוקם מעבדת שירות של מטרו אביזרים, מטרו תשלח את המעיל לדיינזה איטליה לצורך התיקון. העלות טרם נקבעה.
כמו כל טכנולוגיית קצה, גם כאן המחיר לא זול. מעיל העור מדגם מיזאנו D-AIR עולה בארץ 7,985 ש"ח, וכאמור יש צורך לבצע תחזוקה במעבדת דיינזה אחת לשנתיים.
המחיר אמנם גבוה – כמו כל מערכות כרית האוויר ובמיוחד אלו שנמצאות בחזית הטכנולוגיה – אולם לא רחוק היום שבו מערכת כרית אוויר, שכבר הפכה להיות ציוד חובה במרוצי MotoGP, תהפוך להיות ציוד חובה גם לרוכבי כביש. אנחנו מעריכים שתוך שנים ספורות זה יקרה, לפחות במערב אירופה.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על הגעתו ארתה של ה-MT-09 בגרסת SP – הגרסה הקרבית של ה-MT-09 שהוצגה בתערוכת מילאנו האחרונה.
ימאהה MT-09 SP
ה-MT-09 SP מגיע עם בולם אחורי של אוהלינס המתכוונן באופן מלא, כולל כיוון עומס קפיץ על-ידי ברז חיצוני, וכן צמד בולמים קדמיים של קאיאבה בעלי כיוון מלא מלפנים. הצביעה כמיטב מסורת סדרת ה-SP – בגוונים של כחול כהה בשילוב כסף וגווני אפור קרבון.
ליגל, יבואנית דוקאטי לישראל, מודיעה על הורדת מחירים ל-13 דגמי דוקאטי בשיעור של 2,000 עד 10,000 ש"ח. בליגל מוסרים שהורדת המחירים מתאפשרת על-ידי שיתוף פעולה על היצרנית, וזאת על מנת להנגיש את אופנועי דוקאטי לקהל ישראלי רחב יותר.
מזה תקופה שמסתובבות ברשת ידיעות על כך שבנלי, או יותר נכון – הקונצרן הסיני קיאנג'יאנג, רשמו פטנט על מנוע טריפל בנפח 1,200 סמ"ק, ואפילו נחשפו שרטוטים מפורטים שלו שמצביעים על כך שהמנוע החדש הוא ככל הנראה גרסה מוגדלת של מנוע הטריפל בנפח 1,131 סמ"ק ששימש במשך אי-אלו שנים את דגמי הטורנדו וה-TNT של החברה. יחד עם זאת, נראה כי לא מעט חלקים במנוע חדשים לגמרי, כך למשל המנוע העליון ומכסי הצד הם שונים, והתמסורת הסופית היא באמצעות רצועת הינע במקום שרשרת.
על פי חלק מאותם שרטוטים, נראה כי אחד הדגמים שצפויים להיחשף עם המנוע המדובר יהיה מתחרה בקטגוריית אופנועי התיור, דוגמת ה-R1200RT של ב.מ.וו. יחד עם זאת, הצפי הוא שבהמשך תציג בנלי דגמים נוספים על בסיס אותו המנוע, כשהספקולציות מדברות על לא פחות מאשר מתחרה ל-R1200GS.
מתחרה לב.מ.וו R1200RT – עם מנוע הטריפל 1,200 סמ"ק החדש של בנלי
היצרן האיטלקי, שנרכש בשנת 2005 על-ידי הקונצרן הסיני, ידע עליות ומורדות רבות בעשורים האחרונים, אך נראה שרוח חדשה נושבת במסדרונות החברה האיטלקית שמרכז הפיתוח שלה היה ונותר בפזארו שבאיטליה. בעשור הקודם היו אלו בעיקר דגמי ה-TNT בנפחים 899 ו-1,130 סמ"ק, נייקדים בעלי מנועי טריפל חזקים שהגיעו בעקבות הזרמת הכסף מסין ועזרו לחברה להמשיך ולמכור אופנועים ולשמור על המשכיות המותג בשווקים השונים.
אולם הרצון להכניס את מותג לשווקים מתפתחים במזרח אסיה ודרום אמריקה הביא את בנלי לעבוד על דגמים נוספים בנפחים קטנים – חלקם פרי פיתוח של החברה וחלקם תוצאה של שיתופי פעולה עם חברות נוספות הפועלות במזרח אסיה.
ואכן, התוצאות לא איחרו להגיע והדגמים ה'עממיים' החלו להימכר בהצלחה במקומות שונים בעולם, כשגם פה בישראל נחתו כמה מהם כמו דגמי ה-TNT הקטנים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק שקצרו הצלחה יפה תוך זמן קצר יחסית. השיא היה בתערוכת מילאנו האחרונה, שם הציגה בנלי לא פחות מאשר 10 דגמים חדשים בנפחים שנעים בין 125 ל-750 סמ"ק, כולל ה-402S בעל הדימיון העיצובי הרב לדוקאטי איקס-דיאבל.
אם תכנית השיקום למותג האיטלקי אכן תעבוד על פי התכנית, אנו סבורים שבשנים הקרובות נזכה לראות ממנו עוד אי-אלו דגמים מעניינים שעשויים להחזיר אותו לימים הטובים שלו. אנו כמובן נמשיך לעקוב ולעדכן.
הפלטפורמה המכאנית כמעט זהה לדגם היוצא, למעט עדכוני מנוע המחויבים בתקנות יורו 4. המנוע מפיק בגרסה הנוכחית 109 כ"ס ב-9,250 סל"ד ו-8.8 קג"מ ב-7,750 סל"ד, והוא מגיע עם מצערות חשמליות ו-3 מצבי ניהול מנוע. המונסטר 821 גם מגיע עם ה-Ducati Safety Pack הכוללת מערכת ABS של בוש ב-3 מצבים ומערכת בקרת אחיזה ב-8 מצבים. פרט לכך יש לוח שעונים עם מסך TFT צבעוני חדש. המונסטר 821 מקבל גם מתיחת פנים עיצובית בהתאם לרוח המונסטרים מהדור האחרון.
מחירו של המונסטר 821 החדש נמוך בכ-6,000 ש"ח ממחירו של הדגם היוצא, והוא עומד על 79,821 ש"ח.
שימוש דו-גלגלי בנתיבי תחבורה ציבורית יורחב מתל-אביב לכל רחבי הארץ, זאת לאחר מחקר מקיף בנושא שיבוצע על-ידי משרד התחבורה, המדען הראשי של המשרד והטכניון.
בנובמבר 2016 אושרה נסיעת דו-גלגלי על נת"צים ברחבי תל-אביב, לאחר ניסוי שנערך במשך חצי שנה והוכתר בהצלחה. במהלך הניסוי נבדקו גם הסכנות לרוכבי דו-גלגלי שנוסעים על נתיבי תחבורה ציבורית, וגם ההפרעה של רוכבי דו-גלגלי לתחבורה הציבורית על הנת"צ, כששתי הבדיקות הראו חד-משמעית שאין מניעה לשימוש רכב דו-גלגלי בנתיבי תחבורה ציבורית.
כעת מתחילים במשרד התחבורה מהלך נוסף, שאותו מוביל המדען הראשי של המשרד – ד"ר שי סופר, ושבמסגרתו תיבחן נסיעת רכב דו-גלגלי על נת"צים בכל רחבי הארץ. את המחקר יבצע צוות מהטכניון בראשותו של פרופ' שלום האקרט, והוא יכלול התקנת רכיבי GPS על ציי דו-גלגלי של ארגונים שונים ועל כלים פרטיים של רוכבים שיתנדבו לניסוי. נתוני הרכיבה יועברו לצוות המחקר, ואלו יוכלו לנטר את זמני הנסיעה ואת המסלולים הנפוצים והיעילים. המחקר תוקצב ב-906 אלף ש"ח.
"לראשונה המדינה ומשרד התחבורה בוחנים מדעית ויסודית את תרומת הכלים הדו־גלגליים להפחתת עומסי תנועה וזיהום", אומר ד"ר שי סופר. "המחקר יימשך שנתיים ויהיה הבסיס למדיניות התחבורתית לגבי אופנועים וקטנועים מבחינת מיסוי, ביטוח ועוד. כלים דו-גלגליים מציעים זמני נסיעה קצרים ומחיריהם נגישים מבעבר. הבעיה היא תדמית של היפגעות גבוהה. בנתיב רגיל יש הרבה נהגים, עם עצירות פתע, פתיחת דלתות למרכז הכביש וסיכונים שמתבטאים ביותר תאונות. בנת"צ יש נהגים מקצועיים, עם עצירות קבועות, ודלתות שנפתחות למדרכה. הרכיבה שם בטוחה יותר".
במשרד התחבורה מדגישים שעל הרוכבים להיכנס רק לנתיבים שבהם כבר הוצבו בכניסה שלטים המתירים להם לרכוב בהם, כשמתחת לשלט האוטובוס הרגיל מתווספת לוחית שמציינת שגם לאופנועים הכניסה מותרת. בהמשך יהיה שלט משולב עם שני סוגי כלי התחבורה. עוד אומר סופר: "גם מיומנות הרוכבים תגדל, במקביל למאמץ לפעול להקטנת תעריפי הביטוח. אנחנו בשיחות עם הממונה על הביטוח לתת הנחות למי שעברו קורסי רכיבה מתקדמת".
גדי אבירם, אחד האנשים החזקים בשוק הדו-גלגלי הישראלי, פורש מניהול מטרו מוטור אחרי 37 שנים בתפקיד. את מקומו יתפוס תומר קומרוב, ששימש בשנתיים האחרונות כמשנה למנכ"ל.
אבירם (62) הקים את מטרו מוטור בשנת 1981 יחד עם דרור גולדמן ויוסק'ה ברנדס. בזמן טיול אחרי צבא בדרום אמריקה הוא שלח לישראל 2 אופנועים שרכש, וכשאלו נמכרו במהירות הוא זיהה הזדמנות עסקית, פתח את מטרו מוטור והחל לייבא ארצה את אופנועי דרבי. בהמשך רכש אבירם את חלקם של צמד שותפיו והפך לבעלים היחידי של החברה. בשנת 1985 החלה החברה לייבא ארצה קטנועים אוטומטיים מטייוואן – סאן-יאנג, ואלו הפכו במהרה לכלים הנמכרים ביותר בשוק הישראלי ושברו את ההגמוניה של הווספה המיתולוגית. בשנת 1994 החלה מטרו מוטור לייבא ארצה את אופנועי קוואסאקי, וזמן קצר לאחר מכן קיבלה את זיכיון הייבוא של ימאהה מחברת 'כלל', שייבאה ארצה את אופנועי המותג היפני משנת 1992.
בשנת 2006 נכנס לשותפות במטרו איש העסקים חן למדן, וכמה שנים מאוחר יותר גם חברת 'קרסו', המייבאת ארצה את הרכבים של רנו וניסן, נכנסה כשותפה, כשכיום חלקם של אבירם ולמדן בחברה עומד על שליש, וקרסו מחזיקה בשליש נוסף ממניות מטרו מוטור. מאז מטרו נכנסה לתחומים נוספים כמו רכבים 4 גלגליים ורכבים תפעוליים, וכן מחזיקה בזיכיון הייבוא של אופנועי השטח של בטא וגאס גאס, אותם רכשה בשנה שעברה מ'מוטוטראק'.
מאז שהקים את מטרו מוטור, גדי אבירם שימש כמנכ"ל החברה בפועל והוביל אותה להובלת השוק הדו-גלגלי בישראל עם נתח שוק של כמעט 50% לכלל מותגי החברה. כעת, אחרי 37 שנות ניהול רצופות והישגים חסרי תקדים, אבירם מפנה את כסא הניהול ועובר לשמש כיו"ר פעיל שיתווה פיתוח עסקי ואסטרטגיית ניהול, וכן יהיה אחראי על הנדל"ן ועל השקעות בחברות טכנולוגיה בתחומים שבהם פועלת מטרו מוטור.
את מקומו של אבירם יתפוס תומר קומרוב (38), שמשמש החל מנובמבר 2015 כמשנה למנכ"ל ולפני כן שימש כמנהל מכירות. קומרוב הצטרף למטרו מוטור בשנת 2012 כמנהל פיתוח עסקי, ובמשך תקופה ארוכה היה אחראי על הפיתוח העסקי של תחום הרכב ה-4 גלגלי – בארץ ובעולם. בתקופה האחרונה הוא משמש כמנכ"ל בפועל, אולם כעת התפקיד הופך לרשמי, ומעתה הוא ישמש כאמור כמנכ"ל מטרו מוטור.
חורחה לורנזו לוקח את הדוקאטי GP18 אל מתחת ל-1:59 דקות להקפה, כשהוא עוצר את השעון על 1:58.830 דק' ובכך קובע שיא מסלול אבסולוטי לאופנוע בספאנג. מעבר לפסיכולוגיה, כנראה שאין משמעות מיוחדת להקפה הזאת – הזמן נקבע מוקדם במהלך היום השלישי והאחרון, כשטמפרטורות האוויר והמסלול נמוכות משמעותית ממה שחווים הצמיגים, המנועים והרוכבים במהלך המרוץ. היריבים הישירים של לורנזו אפילו לא טרחו לרכב בשעות שאפשרו לקצץ בזמני ההקפה. חלקם אפילו לא טרח לבצע סימולציית מרוץ. קאל קראטשלאו על גבי ההונדה RCV213V של קבוצת LCR טוען שסימולציית מרוץ נותנת יותר מדי מידע למתחרים, בעוד האלוף המכהן, מארק מרקז על גבי ההונדה הרשמית של קבוצת רפסול, טוען שהאופנוע עדיין אינו בשל מספיק.
מארק מרקז – מבסוט מההונדה של 2018
ניתוח טבלאות הזמנים מנבא שלפתחנו עונה נפלאה. לורנזו נראה כמי שבאמת מצא שפה משותפת עם הפרא האדום. דובי גם הוא בחוד. פדרוסה היה רחוק 10 אלפיות מלהצטרף ללורנזו במועדון ה- 1:58 דקות. מרקז רכב עם שלושה מנועים שונים, בהם המנוע של 2017, המנוע של 2018 ומנוע נוסף. הונדה שמחו לגלות שמרקז, פדרוסה וגם קראטשלאו שרוכב על אופנוע מפעל, אהבו שלושתם את מנוע 2018 ובכך מאפשרים להונדה להתקדם בפיתוח בכיוון ברור.
דובי – גם בחוד
צמד רוכבי מוביסטאר-ימאהה יצאו מחושך לאור. רוסי וויניאלס מאוהבים ב-YZR-M1 של 2018. האופנוע של קבוצת המפעל משתמש בשלדה של 2016, ובשילוב של מנוע, מתלים, צמיגים ואלקטרוניקה, רוסי וגם ויניאלס מראים שהם תחרותיים. בימאהה, כרגיל, מי שהופך את הסיטואציה למעניינת הוא יוהאן זרקו, שמצא את האופנוע של השנה שעברה – זה שרוסי וויניאלס שונאים – לטוב משמעותית עבורו מה-YZR-M1 של 2016 שעליו רכב בעונה שעברה. זרקו טוען שהאופנוע הנוכחי נוסך בו יותר בטחון ומאפשר לו לשמור על הצמיגים, ובכך לאיים באופן ישיר על הניצחון. גם סוזוקי, אפריליה וק.ט.מ השתפרו, אבל הפער משלוש היצרניות המובילות עדיין שריר וקיים.
ולנטינו רוסי – מחושך לאור, וייתכן שיישאר גם ב-2019
אקשן לרוב היה על האספלט בספאנג, אבל הדברים החשובים באמת קרו לידו. הראשון ישמח את דורנה, ימאהה והצופים, כשוולנטינו רוסי מרגיש שוב תחרותי ומודיע שיש סיכוי גבוה שירכב גם ב-2019. על פניו נראה כי החוזה ייסגר עוד לפני המרוץ הראשון בקאטר.
השני ישמח מאוד את ויניאלס, שאיבד כל סיכוי לאליפות ב-2017 כשמישלין שינתה את מבנה וקושי הצמיג הקדמי במהלך העונה. החל מ- 2018 אסור יהיה לשנות את הצמיגים במהלך עונת המרוצים. הצמיגים של 2018 הם הצמיגים איתם התחרו בעונה שעברה. היצרניות, הקבוצות והרוכבים מכירים אותם, וכך ניתן להמשיך פיתוח ואין צורך להיכנס לפיתוח מדף חלק.
ויניאלס – ישמח לשמוע שיש איסור על שינוי צמיגים
איסור פיתוח הצמיגים מצטרף לאיסורים נוספים שמטרתם להוזיל עלויות וליצור מרוצים צמודים, ובהם איסור פיתוח מנועים ואיסור פיתוח אלקטרוניקה. העונות האחרונות מוכיחות שזה טוב לסדרה – אלא אם אתה גיק טכני.
אם ב-2017 היה זה ויניאלס שהיה מהיר כשד בכל מבחני טרום העונה, המבחן הראשון ב-2018 מראה כי כל רוכבי החוד – ובהם מרקז, דובי, רוסי, ויניאלס, זרקו ולורנזו – מהירים מאוד. המבחן הבא יחל ביום שישי 16.2 במסלול צ'אנג בתיאלנד ויימשך שלושה ימים. זהו גם המסלול הנוסף לעונת 2018 שתהיה בת 19 סבבים.
סוזוקי – משתפרים, אבל עוד יש פערק.ט.מ – גם הם במגמת שיפור; יש עוד עבודה
לשנת 2018 מקבל האיקסמקס 125 שורה ארוכה של עדכונים – בדומה לצמד אחיו הגדולים. העיצוב מתחדד השנה והוא בתאימות מלאה לגרסאות ה-300 וה-400. בנוסף, האיקסמקס 125 מקבל כסטנדרט מערכות ABS ו-TCS (בקרת אחיזה) – מה שמקנה 6% הנחה בביטוח החובה, וכן מזלג קדמי עם שני משולשי היגוי. פרט לאלו יש שורה ארוכה של אבזור מקורי כמו מפתח קרבה KEYLESS, פנסי LED היקפיים, לוח שעונים LCD, תא אחסון המכיל 2 קסדות מלאות, שקע טעינה 12V, משקף מתכוונן, כידון מתכוונן ותאורה בתא האחסון.
מחירו של האיקסמקס 125 נשאר זהה לדגם היוצא, והוא עומד על 24,985 ש"ח (לפני אגרות רישוי).
