לאחר פרסום הכתבה קיבלנו תגובות רבות על מחירי הטכניון, שלטענת גולשים רבים הינם גבוהים ואף מופרזים.
בבדיקה שערכנו התברר שהמחיר שהטכניון גובה הינו דיפרנציאלי, ונקבע על פי המרחק של בית הדואר מהטכניון, שכן מהנדס מטעם הטכניון מגיע פיזית לבדוק את הקסדה בבית המכס. כך למשל על קסדה שהגיעה לבית דואר בירושלים תשלמו יותר מאשר על קסדה שהגיעה לתל אביב, והרבה יותר מאשר על קסדה שהגיעה לחיפה.
פנינו למשרד התחבורה על מנת לברר את פשר המחיר הגבוה, וקיבלנו תגובה שעל-פיה המחיר לביקור מהנדס מטעם הטכניון בבית הדואר או בית המכס בירושלים עודכן, וכעת הוא נמוך בכ-35% מהמחיר הקודם. מהטכניון נמסר לנו שיש הנחיה חדשה לגבות מחיר קבוע, בלי קשר למיקום בית הדואר, כך שאין יותר מחיר דיפרנציאלי.
בשבת שעברה, 15.8.15, נהרג הרוכב דור חכים ז"ל על כביש 375, בין חרבת חנות לבין מושב מטע. חכים החליק עם האפריליה טואונו 1100 החדש שלו בפנייה שמאלית היישר אל עמודי התמך של גדר הבטיחות. מעוצמת הפגיעה בגדר דור שבר את המפרקת ומת תוך דקות ספורות.
בדיוק באותה פנייה שמאלית נהרג לפני 7 שנים אורון אדרי ז"ל, לוחם ימ"מ צעיר ומצטיין שהחליק בנסיבות דומות ונפגע קשה גם הוא מאותה הגדר.
הנקודה שבה נהרגו דור חכים ואורון אדרי ז"ל (ברקע – האנדרטה לזכרו של אדרי) – פס ההגנה קצר מדי
השבוע, ימים ספורים אחרי התאונה של חכים, החלה החברה הלאומית לדרכים (מע"צ לשעבר) בהתקנת פסי הגנה לרוכבים לאורך כביש 375. פסי ההגנה עשויים פלסטיק קשיח, והם מותקנים בחלק התחתון של העמודים. כשרוכב מחליק הוא מתנגש בפסי ההגנה במקום בעמוד התמך של הגדר, וכך במקום גיליוטינה הוא פוגש את פס ההגנה ומחליק לאורכו. במקרה הגרוע הוא עלול לשבור גפה או צלע, אבל לא נגזר עליו גזר דין מוות. פסי ההגנה הותקנו החל מחלקו התחתון של הכביש עם תחילת הפיתולים (כ-2 ק"מ מזרחית לפנייה מעמק האלה לבית שמש) וכמעט עד למושב צור הדסה – על חלק נכבד מהפניות המסוכנות.
פס ההגנה – עשוי פלסטיק קשיח ומונע את אפקט הגיליוטינה של עמודי התמך
מסיבוב התרשמות שעשינו במקום נראה שלא דייקו ב-100% במיקום הגדרות. כך למשל בחלק מהפניות הרכיבו פס הגנה ארוך משמעותית מהדרוש, ובחלק אחר – כמו בפנייה שבה נהרגו חכים ואדרי – פס ההגנה קצר מדי ולא מגיע עד לסוף הפנייה.
לא הצלחנו לברר אם פסי ההגנה הותקנו בעקבות התאונה של דור חכים ז"ל, או שבצירוף מקרים נדיר הם הותקנו ימים ספורים לאחר המוות הכל כך מיותר. כך או כך, אנחנו בהחלט בעד, ויש עוד כבישים רבים שדורשים התקנת פסי הגנה שכאלה על הגדרות. גם אם רוכב עושה טעות ומחליק – אין סיבה שהתשתית המסוכנת תהרוג אותו, וזה לחלוטין אחריות של המדינה להתקין פסי הגנה כאלה כדי למנוע מקרי מוות כל כך מיותרים.
כך זה נראה ב-375 – ויש עוד כבישים רבים שבהם צריך להתקין פסי הגנה שכאלה
הרעיון הזה נולד ספונטנית, בשיחה רוויית אלכוהול בין חברים: "אם מורידים את גשר מעריב, למה שלא נצלם עליו את הווילי האחרון?". למען האמת, לאף אחד מאיתנו לא הייתה תשובה למה לא, אבל כולנו התלהבנו מלמה כן.
צילום ועריכה: בני דויטש
במוצאי שבת ערכנו סיור מקדים כדי לראות אם זה בכלל אפשרי. גילינו שהעלייה הצפונית לגשר מעריב כבר שבורה, עד קיר התמך, מה שאומר 2 וחצי מטר גובה. לא אפשרי. העלייה הדרומית, לעומת זאת, עדיין קיימת. את המחסומים הזמניים ששמו שם לא בעיה להזיז, ואת מחסום העפר כל אופנוע אנדורו או סופרמוטו עובר בלי בעיה. ההחלטה התקבלה סופית – מתחילים להזיז עניינים, וצריך למהר כי בחמישי הקרוב, על פי התכנון, מפוצצים את הגשר!
מכיוון שהאספלט של גשר מעריב היה זכור לי כחלק במיוחד, ההחלטה התקבלה על אופנוע אנדורו 4 פעימות בנפח הגדול ביותר שאמצא, שעליו ארכיב את סט גלגלי הסופרמוטו שלי. ההוסקוורנה FE501 שהופשר להדגמות שבועיים קודם לכן התאים בדיוק למשימה, בעיקר כי הגלגלים שלי מתלבשים עליו ישירות – בלי שום מתאמים. Plug And Play.
בשני בצהריים הוצאתי את האופנוע מדרום תל-אביב ונסעתי לסדנה שלי שנמצאת מול עזריאלי, שם הייתי אמור להרכיב את הגלגלים. אני עובר דרך גשר מעריב ורואה שהלכה התכנית – הורידו גם את העלייה הדרומית, וגם שם יש כעת קיר בגובה 2.5 מטר. סעעעמק!
בהחלטה משותפת עם בני הצלם הרכבתי את הגלגלים: "נרכיב, נבוא בערב, ומקסימום נאלתר משהו". קבענו לשעה 22:30, חצי שעה אחרי שהעבודות אמורות היו להיפסק בגלל הלילה.
מההתרגשות הגעתי מוקדם – כבר ב-21:00, וכמה שמחתי כשראיתי שלפני הקיר מילאו ערימה של עפר כדי לאפשר לדחפור לעלות על הגשר! סיבוב רגלי קצר אישר – עם 2-3 חברים שיעזרו להרים את האופנוע מקצה ערימת העפר אל הגשר – עושים את זה! מזל שיש קבוצות וואטסאפ, כי אחרי שכתבתי בשתי קבוצות – תוך שעה כבר היו לידי 6 חברים שבאו לעזור…
בני מארגן את ציוד הצילום, אני עולה על ציוד רכיבה, והנה עוד בלת"מ: המפעיל של הדחפור מגיע, מניע, מחליף כף ובא להתחיל לעבוד. לא לא, אין מצב שעכשיו אנחנו מוותרים על הווילי האחרון על גשר מעריב. אז הצלם שבינינו הלך אליו, סיפר לו שעיריית תל-אביב שלחה אותנו לצלם צילומים אחרונים על הגשר, ושאנחנו צריכים 20 דקות בשביל זה. "אין בעיה", הוא אמר, "אני אפילו אעזור לכם עם תאורה"…
פאף! פשיטה על הגשר! תוך 10 דקות כבר היינו אחרי הכל, מבסוטים מההיסטוריה הקטנה שעשינו: ההוסקוורנה FE501 הזה היה כלי הרכב האחרון שנסע על גשר מעריב, והוא עשה את זה בסטייל – בווילי!
אז איך זה היה? תראו בסרטון.
תודה לכל החברים שבאו לעזור!
עולים לגשר בפעם האחרונה – עם הוסקוורנה FE501 בתצורת סופרמוטוווילי אחרון על הגשרחוגגים את ההיסטוריה
כלים דו-גלגליים יורשו לרכוב על נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) ללא אכיפה משטרתית – כך הודיע היום אגף התנועה של מחוז תל-אביב במשטרת ישראל.
על רקע עבודות הרכבת הקלה בגוש דן והכאוס התחבורתי שיבוא עימה, ועל רקע תחילת האכיפה האלקטרונית והאנושית על הנת"צ בנתיבי איילון לכיוון צפון, הודיעו היום באגף התנועה של מחוז ת"א שלא יאכפו נסיעת דו-גלגלי על נת"צים ברחבי גוש-דן, כל עוד הדו-גלגלי לא מפריע לתנועת התחבורה הציבורית. חשוב לציין כי ההנחיה שלא לאכוף נסיעת דו-גלגלי בנת"צים תקפה לגוש-דן בלבד, וכי עדיין על פי החוק היבש מדובר בעבירה – רק שעבירה זו לא תיאכף מתוקף הנחיה של אגף התנועה.
זוהי בשורה מצוינת לרוכבי דו-גלגלי, במיוחד על רקע עבודות התשתית לרכבת הקלה. בנוסף, היעדר האכיפה לרכב דו-גלגלי בנת"צים עשוי להיות זרז נוסף לנהגי מכוניות פרטיות לעבור לדו-גלגלי.
הפעם הראשונה הייתה ביום ראשון השבוע. עופר-אבניר, יבואנית קימקו, העלתה קמפיין מקורי ומשעשע על גשר מעריב העומד להריסה. במסגרת הקמפיין חברת עופר-אבניר תלתה שלטי חוצות על הגשר ובו נכתב "פיצוץ גשר מעריב בחסות KYMCO – הדרך הקלה לנסיעה בעיר", כשליד הכיתוב היו תמונות של חומרי נפץ. האמת? יופי של קמפיין ויופי של חשיבה מחוץ לקופסה. כשראינו את זה צחקנו בקול, ולדעתנו זו דרך נהדרת לנצל את הכאוס התחבורתי שעומד לפני הנהגים בגוש דן כדי להזכיר להם שיש פתרון מהיר וזמין – קטנוע.
חשיבה מקורית לקמפיין; צילום: רונן טופלברג
הפעם השנייה שצחקנו הייתה עוד באותו היום. חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), שמבצעת את עבודות הרכבת הקלה ואמונה בין היתר על פיצוץ גשר מעריב, שלחה דרך עורך דינה מכתב בהול לעופר-אבניר בבקשה להוריד את השלט. לטענתם, "הפרסום הכוזב של מתן חסות להריסת גשר מעריב והתחזות כמי שנתנו חסותם לפיצוץ הגשר מהווים עוולות של תיאור כוזב וגניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות התשנ"ט 1999".
כאן היינו חייבים להרים גבה ולשאול – חברת נת"ע עסוקה היום בבלגן אינסופי בשל הריסת גשר מעריב ופרויקט הרכבת הקלה. למעשה, אפילו בעת כתיבת שורות אלו מתקיימת הפגנה של בעלי עסקים מהסביבה כנגד הריסת הגשר ובדרישה למתן פיצויים. האם לחברה יש זמן להתעסק בשלט כזה או אחר שנתלה על הגשר? ובכן, משעשע, אבל מסתבר שכן.
קטע מהמכתב שנשלח לעופר-אבניר על ידי עורך הדין של נת"ע
אז מה עשו בעופר-אבניר? כדי לא להסתבך בתביעות משפטיות הזויות, הם החליפו את השלט. תגובתם הרשמית היא "הקמפיין המדובר נעשה ברוח הומוריסטית ולרגל המאורע ההיסטורי של פירוק גשר מעריב. קשה לנו להאמין שיש מי שחשב שמותג קטנועים לוקח חסות על פיצוץ הגשר, אך לאור פניית נת"ע, ולמען הסר ספק, החלטנו לשנות את ניסוח השלט ולהחליף את המילה 'בחסות' במשפט 'נפרדים מגשר מעריב'".
חדשות טובות לחובבי ביואל: חברת EBR, הגלגול הנוכחי של ביואל, שנמצאת בהליך פשיטת רגל, נרכשה בסוף השבוע והיא חוזרת לחיים. EBR נרכשה בהליך של מכרז על ידי חברת 'אטלנטיק מטאלס' האמריקאית – חברת ענק העוסקת בעיקר במסחר מתכות – תמורת 2.25 מיליון דולר. בסכום הזה קיבלה אטלנטיק מטאלס את ביואל על כל נכסיה – כולל מאגר הנתונים, הסימנים הרשומים, הפטנטים וכו', וכן הנכסים עצמם – המפעל, המכונות והכלים.
אריק ביואל, המייסד והבעלים של ביואל ו-EBR, ישמש כנשיא החברה החדשה ולמעשה ימשיך את פרויקט חייו, רק תחת בעלים אחרים.
היסטוריה קצרה של אריק ביואל
אריק ביואל היה מהנדס צעיר שעבר בהארלי-דיווידסון משנת 1979. במקביל, כחובב מרוצים הוא המשיך להתחרות במרוצי אספלט בארה"ב. בתחילת שנות ה-80 כשהארלי נקלעה לקשיים כלכליים, ביואל בנה אופנוע מרוץ על בסיס הארלי, וזאת כדי לא להתחרות על אופנוע יפני מתוך לויאליות לחברה שמעסיקה אותו. בהמשך עזב ביואל את הארלי ופתח חברה חדשה הנושאת את שמו – ביואל – כשהוא מייצר אופנועים עם אוריינטציה ספורטיבית על בסיס מנועי הארלי-דיווידסון אבל עם שלדות ומכלולים ופיתוח עצמי. ביואל עוד חזר להארלי ועזב שוב, כשתמיד הנושא הבעייתי ביותר היה כסף. ביואל התאפיין תמיד בחשיבה מקורית מחוץ לקופסה, ועל שמו רשומים כמה פטנטים מעניינים כמו שמן מנוע שנמצא בזרוכ האחורית או מיכלי דלק במיקומים שונים. בשנים שבהם אופנועי ביואל נמכרו תחת הארלי-דיווידסון זכינו לרכוב פה בארץ על כמה דגמים מעניינים כמו XB9, XB12 ויוליסס – האדוונצ'ר-תורר של ביואל.
ב-2009 ביואל עזב/נעזב מהארלי-דיווידסון והוא פתח את EBR – ר"ת של Erik Buell Racing. בתחילה הוא ייצר גרסאות כאלו ואחרות שנשענו על ה-1125R המיועד למסלול בלבד, אך בהמשך הציג גרסאות כביש כמו ה-1190RS (בראש הידיעה), כשתמיד מרוצים היו בראש מעיניו. זה לא החזיק יותר מדי זמן, ובאפריל השנה הודיע אריק ביואל על פשיטת רגל. כאמור, כעת יש תקווה לפרויקט היפה הזה עם הרכישה של ביואל על ידי חברה חזקה ואיתנה פיננסית.
ליין דגמי המוטוקרוס 2016 של הוסקוורנה נחשף רשמית בהשקה העולמית שנערכת במסלול באדס-קריק בארה"ב.
כמו בליין של חברת האחות – ק.ט.מ, גם להוסקוורנה יש ליין דגמי מוטוקרוס חדש ל-2016, למעשה דור חדש. עיקר השינויים הם בשלדה ומכלוליה – שהשנה הם קלים משמעותית, כולל שלדת זנב חדשה מקרבון, וכן במנוע ובניהול המנוע – כשכל ה-4 פעימות מקבלים מערכת הזרקה חדשה עם בקרת זינוק. וכמובן – יש גרפיקה חדשה – לא רק שינויי מדבקות אלא פלסטיקה חדשה לחלוטין.
הוסקוורנה FC250
קצת יותר בפירוט – מכלולי שלדה
שלדה חדשה – קטנה, קלה וקשיחה יותר
שלדת זנב חדשה – עשויה כולה מקרבון וקלה יותר ב-1 ק"ג
זרוע אחורית חדשה
משולשים חדשים – מכורסמים ב-CNC
בולמי 4CS חדשים (ההאסקים לא מקבלים את בולמי האוויר של הק.ט.מ)
בולם אחורי חדש – קל יותר ב-500 גרם
דיסקים חדשים של GSK
כידון PRO TAPER
גריפים עם נעילה של ODI
רדיאטורים חדשים
מיכל דלק חדש – 7 ל'
חישוקי DID שחורים
צמיגי דאנלופ MX52
שלדת זנב מקרבון
מנועים
שיפורים קטנים ב-250, 350 ו-450 מרובעי פעימות
ניהול מנוע חדש של קייהין, גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ
בקרת זינוק לכל ה-4 פעימות במערכת הניהול החדשה
כפתור לבחירת מפות על הכידון
מנוע חדש ל-125 – קל יותר
תיבת אוויר ומסנן חדשים
מערכת פליטה חדשה ל-4 פעימות
נראים פיצוץ!
משקלים
TC125 – משקל 89.1 ק"ג (ירידה של 3.2 ק"ג)
TC250 – משקל 97.7 ק"ג
FC250 – משקל 100.1 ק"ג (ירידה של 4 ק"ג)
FC350 – משקל 101.7 ק"ג (ירידה של 4.7 ק"ג)
FC450 – משקל 102.4 ק"ג (ירידה של 5.2 ק"ג)
דגמי המוטוקרוס של הוסקוורנה 2016 צפויים להגיע ארצה בשבועות הקרובים על ידי יבואנית הוסקוורנה – עופר-אבניר.
בעופר-אבניר מחזקים את תכנית החזרה לאופנועים – Back To Bikes – שהחלה בחודשים האחרונים עם תכניות ייחודיות לאופנועי אדוונצ'ר, לאופנועי נייקד ולאופנועי הוסקוורנה. כעת משיקים באבניר 6 דגמי אופנועים חדשים, כשכולם מתומחרים בצורה אטרקטיבית יחסית לסגמנט.
קובי גילון, סמנכ"ל השיווק של החברה, מציין שבמסגרת החזרה לאופנועים שמים באבניר את הלקוח במרכז, ומציעים בנוסף לאופנועים תכניות מקיפות כמו מימון, טרייד-אין, שירות ואביזרים נלווים לכל אחד מהכלים שבתכניות.
אז מה חדש בארץ?
מאפריליה אנחנו מקבלים בראש ובראשונה את ה-RSV4RR – הסופרבייק של אפריליה עם מנוע ה-V4 שעבר שדרוג ל-2015 וכעת הוא חזק יותר (201 כ"ס ו-11.7 קג"מ), קל יותר, ומציע מערכות אלקטרוניקה מתקדמות יותר כמו ABS למרוצים. מחירו נקבע על 147,000 ש"ח.
RSV4RR – מכונת סופרבבייק עם 201 כ"ס וערימות של אלקטרוניקה
עוד אופנוע שקיבל שדרוג משמעותי ל-2015 הוא הטואונו, שבמקור נבנה על בסיס ה-RSV4R. כעת הוא מקבל תוספת של 100 סמ"ק למנוע ה-V4 שלו, שמעלה את ההספק ל-175 כ"ס. עוד מקבל הטואונו מתיחת פנים משמעותית, שיפור ארגונומיה, ואלקטרוניקת aPRC מעודכנת. מחירו נקבע על 113,000 ש"ח.
טואונו V4 1100 החדש – 175 כ"ס לנייקד
דגם שלישי של אפריליה שהושק היום רשמית הוא הקאפונורד 1200 שמחירו נקבע על 125,000 ש"ח. על הקאפונורד כבר רכבנו, ועל הרכיבה הראשונה שלנו תוכלו לקרוא כאן.
מסוזוקי אנחנו גם מקבלים שלושה דגמים מעניינים. הראשון הוא ה-GSX-S1000 – הסטריטפייטר 1,000 סמ"ק שבנוי סביב מנועו של הג'יקסר 1000. הוא מגיע עם מערכת הזרקה מתקדמת, מערכת בקרת החלקה בעלת שלושה מצבים, וכן מערכת ABS. מחירו נקבע על 95,000 ש"ח.
GSX-S1000 – יעלה 95 אלף על הכביש כולל בקרות אלקטרוניות
דגם נוסף החשוב מאוד לשוק הישראלי הוא הסוזוקי ויסטרום DL650XA – הגרסה האדוונצ'רית של הויסטרום 650. האופנוע מגיע עם חישוקי שפיצים בתצורת טיובלס, שינויי עיצוב במקור, סט ארגזי 'הפקו בקר', וכמובן מערכת ABS. מחירו נקבע על 80,000ש"ח.
DL650XA ויסטרום – 80 אלף שקל כולל סט ארגזים מלא
אחרון מסוזוקי הוא האינאזומה 250 בגרסת הפיירינג – GW250F, שמחירו נקבע על 38,000 ש"ח.
אינאזומה 250 עם פיירינג ב-38 אלף ש"ח. ברקע: הוסקוורנה.
דו"ח מסירות כלי רכב של איגוד לשכות המסחר שהתפרסם היום, חושף בצורה גלויה את התחושות שלנו מהשבועות האחרונים – ישנה עלייה של ממש במסירות אופנועים וקטנועים בחודש האחרון, עלייה שנובעת מהחשש של הנהגים מהפקקים והבלגן התחבורתי שצפויים בשנים הקרובות בגלל עבודות התשתית של הרכבת הקלה בתל-אביב.
מהנתונים עולה כי ישנה עלייה של למעלה מ-43% במסירות ביחס לחודש יולי שעבר, ובמספרים 1,785 מסירות לעומת 1,247 ביולי שעבר. אך היות וביולי 2014 התקיים מבצע צוק איתן, מה שעלול היה לפגוע במכירות, נראה שיש עלייה גם בהשוואה ל-2013, אז נמכרו ביולי 1,459 כלים – עלייה של כ-22%.
גם בסיכום כללי של חודשים ינואר עד יולי יש עלייה יפה ב-2015. עד כה עלו על הכבישים 9,622 כלים, וזאת בהשוואה ל-9,001 ו-8,810 כלים בשנים 2014 ו-2013, גידול של כ-7% ו-9% בהתאמה. חשוב לציין שנתוני חודש יולי אינם סופיים, וכי צפויים להתעדכן אחוזים נוספים.
משיחות עם יבואני הדו-גלגלי עולה כי הגידול הגדול ביותר נרשם בסגמנטים של אופנועים וקטנועים לרישיונות A1 ו-A2, כלומר כלים בנפח 125 עד 400-500 סמ"ק.
אנו כמובן מקווים שמדובר במגמה, ולא רק בסטיית תקן של סטטיסטיקה. אם אכן יתממשו התחזיות השחורות על מצב התנועה בגוש דן בכלל ותל אביב בפרט בשנים הקרובות – אין ספק שדו-גלגלי יהיה הפתרון הטוב ביותר, והמספרים ימשיכו לטפס.
חברת הבולמים האיטלקית מרזוקי (MARZOCCHI) הודיעה זה מכבר שככל הנראה תסגור את שעריה ותפסיק את הייצור, שכבר עכשיו מתבצע במתכונת מצומצמת. מרזוקי מתמחה בבולמים לאופנועי כביש ושטח וכן באופני שטח, והיא מוכרת בעיקר בגלל המזלגות הקדמיים שלה – באופנועי כביש ושטח.
המשמעות של סגירת החברה היא שיצרניות אופנועים רבות תצטרכנה להשקיע כסף רב בהתאמה של בולמים חדשים – תהליך הכולל תכנון רב ובעיקר מבחנים. קילומטרים של מבחנים.
עשינו רשימה קצרה של האופנועים העיקריים שעושים שימוש בבולמי מרזוקי וייפגעו מסגירת החברה.
MV אגוסטה
האיטלקים ידועים כפטריוטים שמעדיפים להשתמש בתוצרת מקומית, וכך על הרוב המכריע של אופנועי האקזוטיקה האיטלקית MV אגוסטה מותקנים מזלגות של מרזוקי – החל מהדגמים הבסיסיים וכמעט עד לדגמי הקצה. כך למשל ה-F4 וה-F4R, ה-F3 בנפחים 800 ו-675, כל דגמי הברוטאלה – 1090 (כולל R ו-RR – גרסאות הביצועים), 800, 675 ו-800RR, הריבאלה, הסטרדאלה, הדראגסטר, כולל גרסת ה-RR, והטוריזמו ולוצ'ה – לכל אלה יצטרכו להתאים באגוסטה מזלגות חדשים. דגמי הקצה – ה-F4RR, ה-F4RC והברוטאלה 1090 קורסה – עושים שימוש במזלגות אוהלינס סופר-מתוחכמים.
F4RR – בתכל'ס הוא מהיחידים שמגיעים עם אוהלינס, אבל התמונה פצצה אז עפנו עליה
דוקאטי
עוד יצרנית איטלקית שנשענת על המזלגות האיטלקיים של מרזוקי, אם כי בהיקף נמוך משמעותי מ-MV אגוסטה. שלושה דגמים יצטרכו למצוא מזלגות אחרים – ההיפרמוטארד בגרסת SP, הדיאבל והסטריטפייטר 848. בבולוניה כבר עובדים מסביב לשעון על בולמים אחרים.
דוקאטי סטריטפייטר 848 – בקרוב עם אוהלינס? (צילום: אסף רחמים)
ב.מ.וו
שלושת הקטנועים של ב.מ.וו – ה-C600 ספורט, ה-C650GT וה-C אבולושן (החשמלי) משתמשים במזלגות של מרזוקי ויצטרכו למצוא פתרון אחר. גם צמד הדגמים החדשים ל-2015 – ה-R1200R וה-R1200RS, מגיעים עם מזלג מרזוקי בגרסה הבסיסית שלהם, לעומת הגרסאות היקרות עם הבולמים החשמליים שמגיעים עם זקס. אולי בב.מ.וו יעבירו את כל הליין לבולמים מתכווננים חשמלית.
במעבר חד לשטח. כבר ציינו את העובדה שיצרניות איטלקיות משתמשות ברכיבים איטלקיים, ו-TM – יצרנית אופנועי השטח האקזוטיים האיטלקית, עושה שימוש בין היתר בבולמים של מרזוקי מסוג קארטרידג' סגור (תא כפול). למזלם של מהנדסי TM, כל דגם יכול להגיע כאופציה גם עם מזלג של אוהלינס, כך שהמעבר לא אמור להיות יקר מדי.
TM – כבר יש תחליף (צילום: אסף רחמים)
בטא
חברה איטלקית נוספת שתצטרך למצוא תחליף לבולמים שלה. לארץ מגיעים רק דגמי הדו"ש עם המזלגות של פאיולי (גם חברה איטלקית), אבל ברחבי אירופה יש גם דגמי אנדורו מקצועיים, וגם הם בבעיה.
בטא 125 – מגיע עם פאיולי, אבל הדגמים המקצועיים בבעיה…. (צילום: אסף רחמים)
גאס גאס
יצרנית אופנועי השטח הספרדית עושה שימוש בבולמי מרזוקי בכל ליין הדגמים שלה – אנדורו וטריאל – ובכל הרמות, החל מבולמי קארטרידג' פתוח פשוטים יחסית ועד לקארטרידג' הסגור האיכותי עם ציפוי DLC שחור. במקרה של גאס גאס, נכון לעכשיו לא בטוח שיצטרכו שם למצוא בולמים חדשים כי כרגע גאס גאס נמצאת בהליך של פשיטת רגל ולא מייצרת אופנועים. לא קל להיות יצרנית אופנועים אירופאית.
גאס גאס – את מי מעניין עכשיו הבולמים כשהחברה עומדת להיסגר? (צילום: בני דויטש)
יש יצרניות נוספות שמשתמשות במזלגות של מרזוקי, כמו למשל בימוטה, אולם למרבה הצער אלינו זה פחות רלוונטי…
