מדובר בחברה איטלקית ותיקה אשר רכשה את הטכנולוגיה של הוסקוורנה טרם רכישתה על ידי ב.מ.וו. הכלים שהחברה מייצרת נראים זהה לאופנועי השטח והדו"ש של הוסקוורנה, והם אמורים גם להתנהג באופן זהה שכן המכלולים זהים. הייצור מתבצע באיטליה, במפעלי הוסקוורנה שבווארזה.
חשוב לזכור שמדובר בטכנולוגיה שלפני ב.מ.וו. כך למשל אופנועי הכביש באחרונים של הוסקוורנה כמו הנודה 900 לא יחזרו לייצור, שכן זהו פיתוח של ב.מ.וו שנשאר בב.מ.וו. גם מנועי ה-TE250R וה-TE310R לא יופיעו בדגמי SWM, שכן ב.מ.וו מכרה את טכנולוגיית המנועים הללו דווקא לגאס גאס.
אז מה כן יהיה? אופנועי שטח מרובעי פעימות בנפחים 250, 300 ו-500 סמ"ק, מהדור שקדם למנוע הקומפקטי. אותם מנועים שסימן ההיכר שלהם היה משאבת מים על גל הזיזים ומכסה שסתומים אדום. בנוסף יהיו דגמי דו"ש בנפח 650 סמ"ק, הבנויים על בסיס ה-TE610/TE630 – שזו בשורה מצוינת לחובבי הדו"ש.
טרם פורסם אילו דגמים יגיעו ארצה ומה יהיו המחירים. נמשיך לעדכן.
הודעה קצרה ולקונית שנשלחה הסופ"ש לערוצי התקשורת בארה"ב סיימה בשקט בשקט את אחת הקריירות המפוארות בעולם המוטוקרוס והסופרקרוס.
ראיין וילפוטו חתום על 9 אליפויות בקטגוריות השונות, שמתוכן 4 אליפויות סופרקרוס 450 סמ"ק רצופות! וילו הודיע כבר בשנה שעברה שאין לו יותר כוח נפשי או פיזי להתחרות, אך החוזה עם קוואסאקי חייב אותו להתחרות בעונת 2015. האינטנסיביות של הסדרות האמריקאיות הייתה גדולה עליו, אז כפשרה הוא עבר ל-MXGP – אליפות העולם במוטוקרוס, שם יצר ציפייה גדולה כשאמור היה להתמודד מול התותחים העולמיים הכבדים.
תחילת העונה עוד הייתה סבירה כשניצח ב-GP של תאילנד והיה ממוקם גבוה בטבלה, אך אז הגיעה ההתרסקות ב-GP של איטליה.
וילפוטו נפצע בגב וחזר לארה"ב כדי להשתקם. המטרה הייתה לסיים את הקריירה בצורה ראויה, עם השתתפות בסבב האחרון של עונת ה-MXGP במסלול גלן הלן בקליפורניה, ומיד לאחריו להיות חלק מנבחרת ארה"ב למוטוקרוס האומות – סוג של סגירת מעגל עבור וילפוטו שהוביל את ארה"ב לזכייתה האחרונה במוטוקרוס האומות ב-2011.
אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. הפציעה בגב המשיכה להעיק, וילפוטו לא הצליח לחזור לכושר, ובאופן כללי נראה שאופנוע, אימונים וטיפולים רפואיים זה הדבר האחרון שמעניין אותו.
ג'ינג'י חם מזג
מה נזכור מוילפוטו?
ג'ינג'י חם מזג עם מעט מאד חברים בפיטס, שבמשך 4 שנים פירק את כל השמות הגדולים של התקופה – צ'אד ריד, ג'יימס סטיוארט, ראיין דאנג'י, קווין ווינדהם, דיווי מילסאפס ועוד רבים.
רוכב שהוביל את כל 80 ההקפות האחרונות בקריית ה-SX שלו בארה"ב (4 מרוצים מהזינוק לדגל השחמט).
מקצוען שראה ברכיבה מקום עבודה, ולכן לקח את העניין ברצינות תהומית והצליח העיף את המקצוענות בענף כמה שלבים קדימה.
לאור השובע מהענף, העייפות, האישיות הלא קלה ועם הרבה מאוד מיליונים בחשבון הבנק, הסבירות שווילפוטו יישאר בענף נמוכה מאוד. כנראה שלא נראה אותו מאמן, מנהל קבוצה או אפילו מבקר באופן קבוע במרוצים. וילפוטו מתכנן לפרוש לחווה שלו ולהתעסק במה שבאמת מעניין אותו כיום – דייג, צייד ועשיית הרבה ילדים ג'ינג'ים.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-Nmax 125, הקטנוע המודרני החדש של ימאהה. ה-Nmax מגיע כסטנדרט עם מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים ועם מנוע מתקדם הכולל תזמון שסתומים משתנה לטווח שימושי רחב ולתצרוכת דלק נמוכה. בנוסף מציע ה-Nmax עיצוב ספורטיבי ברוח משפחת ה-MAX – טימקס ו-Xmax.
מחירו של ה-Nmax 125 נקבע על 19,985 ש"ח.
להתרשמות רכיבה מההשקה האירופאית של ה-Nmax 125 – לחצו כאן.
ימאהה ממשיכה לככב בכותרות, הפעם עם שני דגמים שצפויים לצאת בשנה הבאה. אחרי שהוצגה הגרסה האסיאתית, שמים בימאהה גז על הדגם האירופאי של ה-MT-25, שצפוי להיקרא MT-03. כמובן שהנייקד הקטן יקבל את מנוע הטווין המקביל בנפח 321 סמ"ק המספק 42 כ"ס. כפי שניתן לראות מתמונות הפטנטים שזלגו והוצגו באתר autoevolution, האופנוע מצויד במערכת ABS שכנראה תגיע כסטדנרט, כדי לעמוד בתקנה האירופאית המחייבת מערכת שכזאת בכל אופנוע מעל נפח של 125 סמ"ק החל משנת 2016.
הנייקד החדש של ימאהה – בקרוב גם באירופה
דגם אחר, שנצפה שוב בתמונות ריגול, הוא ה-MT-07 טרייסר – גרסת התיור של ה-MT-07. הפעם בתמונה האופנוע לא היה מצויד במשקף והוסווה בצורה מסיבית, אך עם מורכב. ניתן לזהות ידיות אחיזה למורכב, וככל כנראה גם מיקום רגליות המורכב השתנה וגם צורת המושב. ייתכן כי כל שלדת הזנב שונה מזאת שבדגם ה-MT-07, אך האופנוע מעורר עניין רב, ובצדק.
טריומף ממשיכה לעשות ניסויים עם מערכת הנעה חדשה שכנראה תמצא את עצמה בלא מעט מדגמי החברה הקלאסיים – טווין מקביל מקורר נוזל, שכבר נצפה בעבר. באתר MCN עלו תמונות של האופנוע החדש, שנראה לא רע בכלל וזוכה לכינוי 'בובר' ונראה כי שם לו למטרה את הב.מ.וו R nine T. ההערכות הן כי למרות שהכלי נראה מוכן יחסית, הוא יוצג רק בשנת 2017. החברה עובדת בקדחתנות זה מספר שנים על רענון כולל לכל משפחת הקלאסיים שלה והבובר יהיה אחד מהם, כשההערכות הן כי נפח המנוע החדש הוא 1,100 סמ"ק ומספק כ-100 כ"ס.
טריומף בובר – עוד רחוק מייצור, שלא לומר מייבוא לישראל, אבל נראה טוב
לחובבי ה-MotoGP יש גם לא מעט חדשות לקראת הסבב הקרוב בסקסנרינג. שלושה רוכבים ייעדרו מהסבב הקרוב. הראשון הוא קארל אברהם, שנעדר עוד מהסבב בברצלונה עקב פציעה ויוחלף על ידי רוכב המבחן של הונדה – הירושי אויאמה, שכבר החליף העונה גם את דני פדרוסה. רוכב אחר שייעדר הוא שטפן ברדל, שנפצע בסבב האחרון באסן. הוא יוחלף על ידי קלואדיו קורטי האיטלקי. הנעדר האחרון הוא ההפתעה הגדולה של סוף השבוע הקרוב – מרקו מלנדרי (בתמונה בראש הידיעה) ייעדר משארית העונה, לאחר שהוא ואפריליה החליטו להיפרד. מי שיחליף אותו יהיה מייקל לאברטי האירי, שיצטרף לאחיו יוג'ין לאברטי, בשנתו הראשונה באליפות. מלנדרי לא רצה לעזוב את אליפות הסופרבייק מראש, אך אפריליה לא השאירה לו יותר מדי ברירה. תוצאותיו העונה חיזקו את ההכרה שזה לא מקומו. עדיין לא ברור מי יחליף אותו באופן קבוע.
מייקל לאברטי יצטרף לאחיו לסוף השבוע. מלנדרי יצטרף לאשתו בבית
אנחנו לא באמת מאמינים בגלגול נשמות, אבל אם חשבתם שהוסקוורנה שהכרתם מתה, יכול להיות שתשמחו לגלות שהיא חיה ובועטת, תחת שם אחר – SWM. החברה החדשה הציגה את מרכולתה בסבב האיטלקי של אליפות העולם באנדורו.
הצד השוודי
הוסקוורנה היא מותג שוודי שנולד עוד במאה ה-17, אך אופנועים נכנסו לסיפור רק בתחילת המאה ה-20, כשהאופנוע הראשון נולד בשנת 1903 והיא הופכת להיות בין יצרניות האופנועים הראשונות בעולם. בתחילת דרכה היא אמנם יצרה גם אופנועי כביש ואף התחרתה ב-GP, אך את שמה בעולם המרוצים רכשה בשטח החל משנות ה-60. משנות ה-80, העתיד כבר הפך להיות פחות בטוח והמתוג החליף לא מעט ידיים.
כך נדד מותג הוסקוורנה:
1903 – הוסקוורנה מייצרת את האופנוע הראשון
1987 – החברה נמכרת לחברת קאג'יבה והייצור עובר לוורזה שבאיטליה
2007 – ב.מ.וו רוכשת את מותג הוסקוורנה, אך הייצור נשאר במפעל שבאיטליה
2013 – החברה נרכשת על ידי קבוצת ק.ט.מ, שבבעלותה גם יצרנית האופנועים ק.ט.מ. המפעל באיטליה נמכר, הייצור מופסק ומותג הוסקוורנה למעשה נטמע בק.ט.מ ומיוצר תחתיו.
מילא לקפוץ עם הדבר הזה, אבל איך נוחתים? ; photo: Kenneth Olausson
הצד האיטלקי
SWM בטח לא אומר לרובכם כלום. ראשי התיבות אולי לא מגניבים כמו השם המלא – Speedy Working Motors. החברה האיטלקית הוקמה במילאנו בשנת 1971 ושמה לה למטרה להתמודד עם החולשה של האופנועים האיטלקיים בעלי מנועי הארבע פעימות במרוצי השטח. תחילה ייצרו אופנועים עם מנועים של זקס ובהמשך עשו שימוש גם במנועים של רוטקס.
החברה בנתה את שמה, ואכן עמדה ביעדיה – עם הצלחה לא מבוטלת בתחרויות שטח בדיסציפלינות שונות. החברה אמנם הצליחה בתחרויות, אך כנראה שלא בעסקים, כי ב-1984 היא פשטה רגל.
עם ראשי התיבות SWM, לא היה למתחרים ברירה, אלא להיות מהירים
הצד הסיני
תכירו את SWM החדשה, שהוצגה לראשונה בתערוכת מילאנו 2014. מי שעומד בראש המיזם הוא המהנדס האיטלקי אמפילו מאקי, שהוא גם יו"ר החברה. מאקי בעל עבר עשיר ועבד בעברו בקאג'יבה, הוסקוורנה וגם באפריליה. אבל רצון ויכולת לא עובדים בלי מימון, וזה מגיע מסין – מיצרנית האופנועים שיינריי (Shineray), שגם רכשה את מפעל הוסקוורנה הישן בוורזה ובו ייוצרו אופנועי SWM החדשים.
התוצאה
לא, חברים, זה לא הוסקוורנה TE310
כאמור, SWM הציגה את ליין האופנועים לשנת 2015 באיטליה בסוף חודש יוני, וחובבי הוסקוורנה לבטח יזהו כמה מהאופנועים. מדובר באופנועים מהדור האחרון של הוסקוורנה שיוצרו באיטליה תחת בעלות ב.מ.וו, אך עברו התאמות ונגיעות כדי שיתאימו לשנת 2015.
ניתן לזהות ארבעה כלים מקצועיים – שלושה לשטח (SR300R ו-SR500R), אחד סופרמוטו (SM500R) ועוד שניים לשימוש יומיומי – האחד לכביש (SM650R) והאחד לשטח (RS650R). כולם נראים כהמשך ישיר לאופנועי הוסקוורנה. שני כלים אחרים מעניינים לא פחות, ככל הנראה עם מנוע שמקורו במפעל בסין, הם הגראן-מילאנו והסילבר-ווייז, בעלי מנוע מקורר אוויר. הראשון קפה-רייסר והשני סקרמבלר. הם נראים מעולה וכנראה יתאימו לקטגורית רישיון הביניים.
הייצור אמור להתחיל החודש ויהיה מעניין לראות כיצד החברה תתפתח הלאה.
ועכשיו הבשורה העיקרית – אופנועי SWM יגיעו ארצה בקרוב בייבוא של א.ש.ל אופנועים, יבואני יוסאנג!
ב.מ.וו S1000XR, האופנוע שמכוון ישירות ללבן של פנסי ה-LED של הדוקאטי מולטיסטראדה, הגיע ארצה.
ה-S1000XR הוא האופנוע השלישי הבנוי על פלטפורמת ה-S1000RR (בנוסף ל-S1000R), כשהקונספט הוא אדוונצ'ר-תורר עם גלגלי "17 ספורטיביים – בדיוק כמו הדוקאטי מולטיסטראדה (וגם קוואסאקי ורסיס 1000 אם אתם מתעקשים…). כך יוצא שלב.מ.וו יש את ה-R1200GS האייקוני, המגיע עם גלגלי דו"ש "19 מלפנים ו-"17 מאחור, ואדוונצ'ר-תורר נוסף המיועד לכבישים בלבד.
האופנוע מגיע עם מנוע ה-4 צילינדרים של ה-S1000RR, רק שכאן ההספק ירד ל-160 כ"ס לטובת הרחבת טווח השימושיות. יש בולמים ארוכי מהלך ותנוחת רכיבה זקופה, וכאמור גלגלי "17 ספורטיביים. המשקל עומד על 228 ק"ג, ומיכל הדלק בן 20 ליטרים. ה-S1000XR מגיע לארץ מאובזר בכל התוספות האפשריות, ביניהן מערכת ABS מהדור האחרון שעובדת גם בפניות, מערכת בקרת החלקה, מערכת מתלים אלקטרוניים, בקרת שיוט, קוויקשיפטר, תושבת GPS, סבל ותושבות למזוודות ורגלית אמצע.
מחירו של ה-S1000XR בגרסה המאובזרת נקבע על 144,900 ש"ח.
מדיבורים למעשים. רוכבים רבים הגיעו לאירוע מחאה שאורגן על ידי דניאל 'מיצו' פטרי, דימה בני וליאור רמון, בכיכר המדינה שבתל אביב, למחות על כוונת העירייה לאסור חניית דו-גלגלי על מדרכות העיר.
בשעה 07:00 בבוקר, אחרי תיאומים והכנות בקבוצת הפייסבוק 'חונים כמו רכבים בתל אביב', הגיעו מאות רוכבים לכיכר המדינה בתל אביב. מטרת האירוע הייתה להמחיש לסובבים, אך בעיקר לעיריית תל-אביב, כיצד תראה העיר ביום שאחרי – אם אכן תיאסר חניית רכב דו-גלגלי על מדרכות העיר.
כאמור, לאירוע הגיעה כמות נאה מאוד של רוכבים, שהקיפו את כל כיכר המדינה, עמדו ליד רכבים חונים, ומרגע שאלו פינו את החנייה – נעמדו במקומם וחנו כמו רכבים. האירוע לא נועד לעורר פרובוקציות ואכן הסדר נשמר וכמעט ולא נרשמו אירועים חריגים, כשמדי פעם שומעים אף קריאות עידוד מעוברי אורח ברכבים. למרות כל זאת קיבלנו דיווח על קטנוע אחד שהופל על ידי רכב שיצא מחניה סמוכה – המחשה ברורה לבעייתיות שבחנייה של דו-גלגלי על 'כמו רכבים'.
היום שאחרי יכול להיות לא נעים לכל הצדדים
לאירוע הגיעה גם סגנית ראש העיר ומי שמחזיקה בתיק התחבורה בעיר, מיטל להבי. בסופו של האירוע הוחלט לפזר את ההפגנה בסביבות השעה 09:00 ונקבעו המשך פגישות עבודה עם כל הגורמים הרלוונטיים בעירייה ובמשטרה, כך על פי פטרי, שאומר כי התחושה הכללית היא של שיתוף פעולה מהגורמים הרלוונטיים.
אנו חושבים שאין ויכוח כי רכיבה על מדרכות או חניית דו-גלגלי באופן שחוסם את המדרכה הן פעולות שלא מקובלות – לא עלינו כרוכבים ובטח לא על ידי גורמי האכיפה או שאר המשתמשים בדרך או במדרכות. עם זאת, הניסיון של עיריית תל אביב לפעול באופן גורף כנגד רכבים דו-גלגליים, שבפועל עוזרים להתמודד עם גודש התנועה בעיר ומצוקת החנייה, כל זאת ללא מתן פתרונות אפקטיביים, הוא ניסיון מקומם, וראוי היה שהרוכבים יתרעמו כנגדו. על פי פטרי, אם לא יושגו הבנות, מתכננים מארגני האירוע לפעול שוב, כשבפעם הבאה הפעולה תהיה פחות נעימה, זאת בניגוד לאירוע שנערך היום, שנועד בעיקר לעורר הד תקשורתי ולהמחיש לעירייה את השלכות מעשיה.
בסופו של יום היה גם נחמד לראות את הסולידריות של הרוכבים, שטרחו והגיעו ביום עבודה כדי לעמוד על מה שחשוב להם, ועל כך מגיע שאפו הן למארגנים והן למשתתפים.
בחודש האחרון השם קאג'יבה חזר לחיים. סגן נשיא MV אגוסטה אמר שהוא לא שולל את חזרתו לחיים של מותג קאג'יבה, שנמצא בבעלות החברה. הפתח הצר הזה שהוא השאיר מספיק לכל עיתונאי הרכב בעולם כבר לצאת בספקולציות – האם אכן הדבר יקרה. כך או כך, הכיוון הוא החזרתה לחיים כמותג שטח, שיתבדל מיצרנית אופנועי הכביש MV אגוסטה.
מותג קאג'יבה, שהוקם על ידי ג'ובאני קאסטליוני הסב (אביו של קלאודיו קאסטליוני), מכיל את ראשי התיבות של שמו ועיירת מגוריו – CAstiglioni GIovanni VArese. מאז נכנס בשנת 1978 לעולם האופנועים עבר תהפוכות רבות, שבסופן נחת שוב בידי משפחת קאסטליוני.
למה בכלל אנחנו מתגעגעים לקאג'יבה?
1. האלפנט של אדי אוריולי
אנחנו אוהבים דוש"ים גדולים, בייחוד כאלו עם שורשים מהדקאר, בטח אם יש להם מנוע וי-טווין – במקרה הזה של דוקאטי. האלפנט עונה על כל אלו. בשנות ה-90 התחרותיות, כשלא מעט יצרניות ניסו לטעון לכתר מלכות המדבר האפריקאי, קאג'יבה הצליחה לזכות בתואר פעמיים עם הרוכב האגדי אדי אוריאולי. כך שאם קאג'יבה חוזרת כמותג שטח, יש פה שורשים לא רעים להיאחז בהם. זאת מבלי להזכיר שתי אליפויות עולם במוטוקרוס העולמי באמצע שנות השמונים בקטגוריית ה-125 סמ"ק.
אדי אוריולי והאלפנט – אנימל אינסטינקט
2. הקאג'יבה C594 של ג'ון קוזינסקי
מדברים על להחזיר את קאג'יבה כמותג שטח, אך בשנים האחרונות של המותג הוא ייצר רק אופנועי כביש. מעבר לזה, החברה השתתפה באליפות ה-MotoGP. היא אמנם לא ניצחה באליפות, אך שמות כמו רנדי ממולה שזיכה את החברה בפודיום הראשון, או אדי לאוסון, שסיפק לחברה ניצחון ראשון באליפות, בהחלט קשורים לחברה. ה-C594 של ג'ון קוזינסקי היה לא רק האופנוע הכי יפה על הגריד לטעמנו, הוא גם היה המוצלח ביותר של החברה. קוזינסקי הצליח לנצח ניצחון אחד ולבקר בפודיום מספיק פעמים כדי לסיים את האליפות במקום השלישי בשנת 1994.
הכי סקסית על הגריד!
3. הפרצ'יה של ספרינג
מישהו בישראל של סוף שנות ה-80 אשכרה הצליח לחשוב שקאג'יבות צהובות עם בחורות עליהן הן דרך טובה למכור משקה. בתור נערים, לא יכולנו שלא להסכים. אולי לא הבנו כל כך איזה אופנוע מגניב זה הקאג'יבה פרצ'יה הדו-פעימתי, אבל כשלא בהינו בדוגמניות, הצלחנו להבין שהקאג'יבה שלידן עדיף על המיץ שהן מנסות לקדם. בטח שהוא כל כך דומה לדוקאטי פאסו!
פתאום בא לנו ספרינג אננס
4. הפרימה של החבר מהכיתה
מה לעשות, חלקנו היינו בתיכון בשנות ה-90, ובעוד שילדים רכבו בעדרים של סוזוקי TS, היו פה ושם גם אופנועי כביש, והקאג'יבה פרימה היה אחד המגניבים שבהם. ל-א.ג מהכיתה שלי היה אחד כזה, והייתי מרייר עליו כל בוקר בחניה בדרך לכיתה. הוא היה אדום, מגניב והכי אקזוטי מאיטליה שהיה בנמצא לילד בן 16. אחר כך היינו מתיישבים בכיתה וקוראים יחד חוברות של מוטו. היו ימים.
פעם זה היה החלום הרטוב של בני ה-16. היום זה ג'וירייד 125 או אופניים חשמליים
5. ה-V-raptor 1000
פה אנחנו כבר נכנסים לימיה האחרונים של החברה. ה-V-Raptor היה הגרסה המגניבה יותר (בעינינו) לרפטור הרגיל. מי שאחראי על העיצוב הוא מי שעיצב את הדוקאטי מונסטר – מיגל גלוצי. המנוע מגיע מסוזוקי, שם הניע את ה-TL1000. תמיד תהינו אם האופנוע מגניב כמו שהוא נראה. אגב, הייתה גם גרסת 650 עם מנוע של סוזוקי SV650.
השתמש בו כדי להקים שלושה פרויקטים ספורטיביים כדי להתחיל לחלחל את הרעיון
בדוק את תגובות דעת הקהל
התחל לייצר אופנועי ספורט (???)
הצעד האחרון בהוראות ההכנה עדיין לא בוצע, אך לפי ראות עינינו זה מה שקונצרן פולריס הגדול הולך לעשות עם יצרנית האופנועים שלו – ויקטורי. יש לפולריס בעיה – יש לה שתי יצרניות אופנועי קאסטום – ויקטורי ואינדיאן. הן אמנם שונות מאוד במהות, אך עדיין קרובות ודי מכוונות לאותו פלח שוק. נראה שמישהו בפולריס החליט לקחת את ויקטורי למקום קצת אחר, ספורטיבי, ובצירוף מקרים קצת עצוב, ממש לא מזמן יצרנית אופנועי ספורט אמריקאית אחרת – EBR, הודיעה על פשיטת רגל ונוצר ואקום אליו ויקטורי יכולה להיכנס.
צעד ראשון: קבוצת מרוצי מאוץ
הצעד הראשון שבו חזינו היה ההודעה על קבוצת מרוצי המאוץ של החברה בתחילת השנה באליפות האמריקאית NHRA. האמת היא שפה עדיין לא חשדנו. זה נראה כמו צעד הגיוני, לדחוף מותג בקטגוריית מרוצים פופולרית בארצות הברית. אחר כך היה עוד איזה רמז – סרטון של שני אופנועי קאסטום של החברה עושים דריפטים במסלול – סרטון מגניב, אבל כזה שכבר גרם להרמת גבה.
אופנוע המאוץ של ויקטורי – שימושי מאוד ליום-יום, רק חסר קצת מקום מתחת למושב
שני הצעדים הבאים הגיעו כמעט במקביל, אך מכורח הנסיבות – השתתפות בשני מרוצים בעלי פרופיל גבוה שהתקיימו יחסית בסמיכות. האחד, ה-TT באי מאן בקטגוריית האופנועים החשמליים. השני, מרוץ הטיפוס פייקס-פיק בארצות הברית. בשני המקרים ההשתתפות הייתה תחת השם ויקטורי, אך לאופנוע היה קשר רופף מאוד למותג עצמו.
צעד שני: השתתפות ב-TT Zero באי מאן
לאי מאן הגיעה החברה עם אופנוע חשמלי שאמנם נשא את השם ויקטורי, אך בפועל היה מדובר באופנוע של בראמו, אותה רכשה פולריס ממש לא מזמן. החברה הרשימה מאוד כשהרוכב לי ג'ונסטון הקיף את המסלול במהירות ממוצעת של מעל 110 מייל לשעה והפך את ויקטורי לקבוצה השנייה בהיסטוריה שמשיגה הישג שכזה. התוצאות במרוץ היו מרשימות לא פחות – לי ג'ונסטון סיים על הפודיום עם מקום שלישי מכובד ומהירות ממוצעת של 111.620 מייל לשעה. גיא מרטין, שהחליף אל ווילאים דנלופ הפצוע, סיים במקום הרביעי.
ויקטורי נותנים בחשמל וכבר בניסיון הראשון מגיעים לפודיום
צעד שלישי: השתתפות במרוץ פייקס-פיק בארה"ב
הצעד האחרון היה ההשתתפות במרוץ פייקס-פיק, אליו הגיעה החברה עם אופנוע שבנתה במיוחד למרוץ בשיתוף עם רולנד סנדס. האופנוע היה מהיר מאוד תחת ידיו של עיתונאי המגזין האמריקאי Cycle World – דון קנט. הוא אמנם לא סיים את המרוץ בגלל בעיית אלקטרוניקה שנוצרה בנפילה במהלך המרוץ, אך האופנוע עצמו היה מהיר וקיבל הרבה תשומת לב.
ויקטורי 156, אופנוע מהיר שלימד את ויקטורי שכדי לסיים ראשונים צריך קודם כל לסיים
אז מה בדיוק צפוי לנו מויקטורי אנחנו לא יודעים, אבל הכיוון הכללי די ברור – להתרחב לכיוון הרבה יותר ספורטיבי. זה לא אומר שלא נראה יותר אופנועי קאסטום מהחברה, אך לא נופתע אם נזכה לראות אופנוע ספורטיבי אמריקאי אמיתי, כזה כמו שאריק ביואל חלם שיהיה ואולי ויקטורי תהיה זאת שתגשים את החלום.
הורקס (שהחליטו לדחוף מנוע V6 לאופנוע) כבר הספיקו לפשוט רגל ולחזור לחיים, ועכשיו כנראה עובדים על דגם חדש, כך על פי תמונה שהופיע במגזין הגרמני מוטוראד. אין מה לצפות למהפכות – המנוע והשלדה צפויים להישאר זהים, אך לאור העובדה כי בעלי המפעל החדשים עוסקים בסיבי פחם, אנו משערים שהחומר הקל ימצא דרכו לדגם החדש ויפחית ממשקלו. שלדת הזנב והמושב אף הם צפויים להיות חדשים והמנוע כנראה יוציא עוד כמה סוסים, ככל הנראה סביב ה-160 כ"ס, זאת תודות למערכת פליטה חדשה. אחרי שהסיבוב הראשון לא הלך, נראה שבסיבוב השני האופנוע צפוי להיות יקר ואקזוטי יותר מבעבר. לפעמים השיטה הזאת עובדת.
הורקס – אם לא מצליחים למכור במחיר גבוה, מנסים במחיר אסטרונומי
באנגליה נצפה טריומף ספיד-טריפל חדש. טוב, לא ממש חדש, אלא שהנייקד המוערך זוכה לרענון. הוא אמנם לא עומד עם התחרות העזה מאירופה בקטגוריית הסופר-נייקד, אך בטריומף החליטו בכל זאת להאריך מעט את חייו. לא צפויים שינויים מהותיים בשלדה או במנוע פרט לעמידה בתקנות זיהום, כך שיש מערכת פליטה חדשה לעזור בכך. עם זאת בתחילת השנה האופנוע נצפה עם פתח ראם-אייר מלפנים ויש סיכוי שנזכה לראות עלייה קלה בהספק. טכנולוגית, עם זאת, הוא יישר קו וככל הנראה יציע מערכות לניהול מנוע ובקרת אחיזה.
הספיד-טריפל יקבל שדרוג, אבל מראש לא מכוון להיכנס לגוב האריות האירופאי של הסופר-נייקדים
הונדה הייתה כנראה הכוכבת של השבוע האחרון, ובצדק. המגזין היפני young guns הצית את השמועה כי הונדה מתכננת להציג בקרוב אופנוע שנקרא CB900R. לא ממש ברור מדוע הדגם מוצג כ-CB900, שכן השמועה מדברת על החייאת דגם הקונספט משנת 2007, ה-CB1100R (בתמונה בראש הידיעה), גרסת ספורט-רטרו של הדגם שבסוף כן הגיע לייצור – ה-CB1100EX. ייתכן ונפח המנוע יקטן, כפי שהשם מרמז.
ההתלהבות נובעת כנראה מהתגובות החיוביות שעורר עוד דגם הקונספט, שכנראה נגנז עם עוד לא מעט תכניות עקב המשבר הכלכלי של 2008. כעת עושה רושם שהונדה אוזרת אומץ, והיא עשויה באמת לייצר את האופנוע הסקסי הזה.
