קטגוריה: חדשות

ראלי דקאר 2024 מסתיים עם ניצחון שני של ריקי בראבק ושלישי עבור הונדה בחמש שנים האחרונות. הראלי גם גבה קורבן אחד בקרב הרוכבים ורשם בספרי ההיסטוריה את גדי נחמני הישראלי שהצליח לסיים את המסע המפרך ואת יעל קדשאי שנאלצה לפרוש בגלל פציעה.

מהדורה מספר 46 של הדקאר האייקוני הסתיימה, כאשר המשתתפים חזרו בפעם החמישית לחולות, לקירות ולמדבריות של ערב הסעודית. בשנה שעברה ק.ט.מ חזרו לנצח עם קווין בנאבידס הארגנטינאי אחרי מספר שנים של אכזבות וכישלונות וציינו ניצחון מספר 19 עם זכייה בשני המקומות הראשונים שהופרד על-ידי פער זעום של 43 שניות בלבד, וזאת אחרי שבועיים של מרוץ.

דקאר 2024 כיסה מרחק כולל של 7,891 ק"מ, מתוכם 4,727 ק"מ תחרותיים. המרוץ כלל שלב מרתון חדש אשר התפרס על יומיים ובו כל המתחרים נדרשו לעצור בנקודת העצירה הקרובה לקראת השעה 16:00, זאת מתוך 8 נקודות אפשריות. לא היה קשר עם הצוותים הטכניים של הקבוצות, והרוכבים הורשו לבצע טיפולים באופנועים וכן להיעזר אחד בשני. הפיזור בין המחנות אמור היה לנתק את המתחרים מהיריבים שלהם ולהעצים את האקשן והדרמה לנו ולהם. בשבע בבוקר למחרת זינקו כולם על-מנת להשלים את החלק הנותר של קטע המרתון, שאורכו הכולל היה 600 ק"מ.

מקום ראשון: ריקי בראבק בן ה-34 מקליפורניה עבר לקריירת שטח מצליחה לאחר שמיצה את תחום ה-BMX באופניים. לאחר שליטה במרוצים מקומיים בארה"ב ובבאחה, טעם את הדקאר לראשונה ב-2016 עם הונדה, ואיתם זכה בדקאר 2020. האמריקאי על-גבי ההונדה CRF450 ראלי רכב בצורה אסטרטגית ושקולה מתוך ידיעה שמדובר על מרוץ ארוך שהתוצאה נמדדת בסופו. הניסיון הרב וקור הרוח השתקפו ברכיבה עקבית, שהתבטאה אמנם רק בניצחון אחד של סטייג', אבל שמירה על ההובלה הכללית החל מסיום היום השישי.

מקום שני: רוס בראנץ' מבוטסואנה שבדרום יבשת אפריקה, שביום-יום הוא טייס מסחרי, הוא ההפתעה הגדולה של הראלי. הסיבה הראשונה היא שאמנם הוא הפגין מהירות מאז שהגיע לדקאר ב-2019 ואף ניצח סטייג'ים כרוכב פרטי, אבל ב-2024 הוא היה מועמד לניצחון לכל אורך הדרך ואף הוביל במשך שלושה ימים את הדירוג הכללי. הסיבה השנייה היא האופנוע שלו. הירו היא חברה הודית שעד תחילת שנות האלפיים הייתה מחוברת להונדה. כשדרכם נפרדו הירו פרחה והפכה להיות – לפי המספרים שמספרים שם – ליצרנית האופנועים הגדולה ביותר מבחינת נפח מכירות. לא בהודו אלא בכל העולם! זה משנת 2001 ועד היום. החברה מייצרת קטנועים ואופנועים פשוטים בארבעה מפעלים בהודו ובמזרח. הם נכנסו לדקאר ב-2016 מתוך רצון לכבוש את העולם, עם הצלחה חלקית במקרה הטוב עד עכשיו. ההירו 450 ראלי הפגין מהירות ואמינות לאורך כל הראלי.

שאר המקומות בחמישייה הראשונה מורכבים מאדריאן ואן בוורן, חברו לקבוצה של בראבק בהונדה, שלו זו התוצאה הטובה ביותר. אחריו נמצא את המאוכזבים הגדולים ביותר ב-2024, שהם ק.ט.מ שאכזבו (ביחד עם התאומות מהוסקוורנה וגאס גאס) והמנצח של שנה שעברה קווין בנאבידס כשאחריו מסיים טובי פרייס.

הראלי השנה גבה קורבן בדמותו של קרלס פלקון (CARLES FALCON) הספרדי, רוכב מספר 135 על-גבי ק.ט.מ פרטי, שהתרסק ביום השני, הוטס במצב קריטי אל בית החולים ומת מפצעיו שבוע לאחר מכן.

הישראלים: השנה השתתפו שני ישראלים – יעל קדשאי (גאס גאס RX450F ראלי מספר 111), האישה הישראלית הראשונה שמשתתפת בראלי דקאר מתוך שתי רוכבות בסך הכל שהתחילו את הדקאר, וגדי נחמני (ק.ט.מ 450 ראלי רפליקה מספר 146), רוכב ותיק ומנוסה שנכנס לראשונה בדקאר. יעל, שהפגינה רכיבה עקבית וחזקה לאורך כל המרוץ, התרסקה ארבעה ימים בלבד לפני הסיום ונאלצה לפרוש לאחר שהוטסה לבית החולים המקומי, שם שללו פגיעות רציניות. ביום הפרישה היא הייתה ממוקמת במקום ה-43 בקטגוריה שלה (ראלי 2) ו-64 בדירוג הכללי. גדי נחמני סיים את הראלי הקשוח במקום ה-76 בקטגוריה ראלי 2 ו-93 בדירוג הכללי מתוך 103 שסיימו. לא משהו מובן מאליו והישג אדיר עבור שני הרוכבים, למרות האכזבה של קדשאי.

בהוסקוורנה מציגים ל-2024 דור חדש לצמד דגמי הנייקד הקטנים – הוויטפילן והסווארטפילן – עם מנועים מוגדלי נפח וכוח, שלדה חדשה וספורטיבית יותר ומסך TFT חדש.

צמד ההוסקוורנה 401 – הוויטפילן והסווארטפילן (חץ לבן וחץ שחור בשוודית) – הוצגו בשנת 2018 והיו הסנוניות הראשונות של המותג השוודי שבבעלות ק.ט.מ בייצור אופנועי כביש (יחד עם הוויטפילן 701). הפלטפורמה המכאנית נלקחה כמעט בשלמותה מה-390 דיוק של חברת האם ק.ט.מ, אולם בהוסקוורנה בנו עבודת גוף חדשה לחלוטין שמרמזת על הרוח החדשה של החברה בכל הנוגע לאופנועי כביש.

בהמשך להצגת הק.ט.מ 390 דיוק ו-125 דיוק החדשים לשנת 2024, מגיעה תורה של הוסקוורנה. גרסת ה-401 מקבלת מנוע הגדל בנפחו מ-373 סמ"ק ל-399 סמ"ק על-ידי הגדלת מהלך הבוכנה היחידה ב-4 מ"מ ל-64 מ"מ. תוספת הנפח מגדילה את ההספק ל-45 כ"ס (ב-1 כ"ס) ואת המומנט ל-3.9 קג"מ ב-7,000 סל"ד.

שלדת הפלדה חדשה ומחוזקת, ואמורה לשפר את הרגש לרוכב ואת היציבות הכיוונית גם בזכות המשולשים החדשים מאלומיניום. הזרוע האחורית מאלומיניום חדשה ומעוקלת מה שמאפשר מיקום חדש לבולם האחורי, שנמצא בצידו הימני של האופנוע. בסיס הגלגלים הוארך ב-15 מ"מ וגובה המושב ירד מ-835 מ"מ ל-820 מ"מ. כל הדגמים מגיעים עם חישוקי 17″, כאשר הוויטפילן נועל צמיגי מישלין פאוור 6 על-גבי חישוקים יצוקים המתאימים לשימוש על אספלט, בעוד אחיו השחור (סווארטפילן) עם פירלי סקורפיון ראלי STR על חישוקי שפיצים, שאפשריים לשימוש גם על שבילי עפר.

מבחינת האלקטרוניקה, ההוסקוורנה-נייקד מגיע עם ABS להטיה הכולל מצב 'סופרמוטו' המנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי, ובקרת אחיזה עם אפשרות לניתוק. דרך מסך ה-TFT החדש בגודל 5″ עם קישורית לסלולר ניתן גם לשלוט על מערכת ניהול המנוע הכוללת מצב 'כביש' ומצב 'גשם'. יש מערכת תאורת LED היקפית וקוויקשיפטר דו-כיווני.

דגמי ה-125 מקבלים את אותם השינויים, כאשר המנוע ממשיך להפיק כ-15 כ"ס (14.8 כ"ס ליתר דיוק), גובה מושב סטנדרטי של 800 מ"מ ובולמים פשוטים יותר, כלומר מזלג WP בקוטר 43 מ"מ אך ללא אפשרויות כיוונון, ומהלך גלגל של 150 מ"מ. מבחינת אלקטרוניקה יש כאן מערכת ABS להטיה ואת צג ה-TFT החדש.

גרסת ה-250 סמ"ק, שגם נמכרת בישראל, קיבלה את מרבית השינויים למעט מזלג קדמי שונה ומסך LCD חדש בגודל 5″ לעומת ה-TFT בשאר הגרסאות. המנוע מספק 31 כ"ס, ולמעט ABS אין את שאר הבקרות שמגיעות על אחיו.

ההוסקוורנה וויטפילן והסווארטפילן החדשים צפויים להגיע לישראל, כאשר מועד מדויק ומחיר טרם נמסר, אם כי להערכתנו הם צפויים להיות יקרים יותר לעומת הדור הקודם.

עופר-אבניר, יבואנית אופנועי וקטנועי סוזוקי לישראל, מודיעה על הגעתו של הבורגמן 125 החדש לארץ.

בסוזוקי נכנסו לפני כשנתיים לשוק החם באירופה עם האדרס 125 (Address), שם שמוכר מקטנוע 50 סמ"ק דו-פעימתי שנמכר בישראל בעבר, והאווניס 125 (Avenis), שגם הגיעו לישראל. הבורגמן 125 יושב למעשה על אותה הפלטפורמה של שניהם, כאשר כל אחד מציע עיצוב שונה.

לסוזוקי בורגמן אותו מנוע ארבע פעימות בנפח 125 סמ"ק מקורר אוויר המפיק 8.6 כ"ס ב-6,750 סל"ד ו-1 קג"מ ב-5,500 סמ"ק. בסוזוקי מתגאים בתצרוכת דלק נמוכה בזכות טכנולוגיית SEP (ר"ת Suzuki’s Eco Performance) שמסמנת לרוכב באמצעות חיווי ECO על לוח השעונים כשהוא נמצא בתחום החסכוני. תצרוכת הדלק המוצהרת בעיר היא עם 34.4 ק"מ/ל' כאשר מיכל הדלק מכיל 10.4 ליטר. מערכת הבלמים כוללת דיסק גדול מלפנים בקוטר 240 מ"מ עם קליפר כפול בוכנות ודיסק אחורי. המשקל הכללי עומד על 112 ק"ג.

לבורגמן תאורת LED, צג LCD ותא מטען מתחת למושב בנפח של 41 ליטרים (המסוגל להכיל גם קסדה שלמה), עם שקע USB להטענה בתא הכפפות.

מחירו של הסוזוקי בורגמן 125 נקבע על 17,970 ש"ח.  

בשרקו ובסקורפה מציגים שיפורים ועדכונים לדור החמישי של דגמי הטריאל שהוצגו בשנה שעברה.

חברת סקורפה הוקמה בשנת 1993, ומאז מתמחה בייצור אופנועי טריאל תחרותיים. חברת שרקו נוסדה בשנת 1998, והציגה בשנה שלאחר מכן את הדור הראשון של אופנועי הטריאל במפעל בספרד (כאשר בשנת 2003 קם מפעל האנדורו בצרפת). בשנת 2009 רכשה שרקו את סקורפה, ומאז אופנועי הטריאל הדו-פעימתיים מצוידים במנועי שרקו, בעוד הארבע-פעימתיים במנועי ימאהה. דגמי הטריאל של שרקו ושל סקורפה יושבים על פלטפורמה זהה ולמעשה, למעט צביעה שונה ומעט פלסטיקה שונה – מדובר על אופנועים זהים.

אופנוע הטריאל הראשון של שרקו הוצג, כאמור, בשנת 1999, כאשר הדורות הבאים יצאו בשנת 2006, 2010, 2016, והדור החמישי והאחרון – בשנת 2023. הדור החדש הציג מנוע, שלדה ועיצוב חדשים, יחד עם הפחתה משמעותית במשקל שמגיע לכמעט 5 ק"ג ולמשקל כולל של 66.95 ק"ג. אופנועי הטריאל מגיעים עם מנועים דו-פעימתיים בשלושה נפחים – 125 סמ"ק, 250 סמ"ק ו-300 סמ"ק.

לשנת 2024 הדור החמישי מקבל עדכונים רבים מהצפוי כדוגמת מסנן אוויר חדש שגם אוטם טוב יותר, חיווט חשמלי מחודש, כידון NEKEN בכיפוף שונה שאמור להיות נוח יותר, משאבת דלק חדשה עם חיבור אלומיניום חדש, וסת חשמל חדש, רגלית התנעה חדשה שמקלה את השימוש על הרוכב, ידיות רוכב רכות יותר, כיסוי מצמד חדש לדגמי ה-250 ו-300 סמ"ק, מזרק דלק חדש למערכת ההזרקה, מיפוי חדש ואגרסיבי יותר, מצת כפול חדש, וכמובן גרפיקה חדשה ועדכנית לשנת 2024 – כחולה לשרקו וכתומה לסקורפה.

הדור החמישי והמשופר של אופנועי הטריאל של שרקו צפויים להגיע לישראל כדגמי 2024, אם כי מכירות הטריאל בישראל עומדות על כלים בודדים בשנה. אופנועי סקורפה יובאו לישראל בעבר על-ידי 'ליגל' יבואנית דוקאטי, אולם הייבוא הופסק בגלל מיעוט מכירות.

במוטוגוצי חושפים את הסטלביו, אופנוע האדוונצ'ר החדש של החברה, עם מנוע מקורר נוזל שמגיע מה-V100 מנדלו, הרבה אלקטרוניקה הכוללת גם רדאר קדמי ואחורי, ותפקיד חשוב שנועד לשפר את המכירות העולמיות של מוטוגוצי.

בתערוכת מילאנו של 2022 הודיעו במוטוגוצי על קאמבק לשם סטלביו, שהיה מוצמד לאדוונצ'ר גדול משנת 2007 ועד 2016 ושלא זכה להצלחה גדולה. המידע ניתן בתמונה שהראתה את שם הדגם וצמד חישוקי שפיצים במידות 19″ ו-17″. כבר אז ידענו על שימוש במנוע החדש ומקורר הנוזל של ה-V100 מנדלו. קפיצה קדימה של שנה, ואכן במוטוגוצי חושפים בתערוכת מילאנו של 2023 את הסטלביו החדש, שמגיע לשוק האירופאי בימים אלו ממש.

הסטלביו מכניס את מוטוגוצי לקטגוריית מיינסטרים שאמורה לדאוג לתזרים מזומנים חיובי למותג האיטלקי הקטן של בעלת הבית פיאג'ו. לשם כך נבחר המנוע החדש של ה-V100 מנדלו, שהוא וי-טווין עם גל ארכובה אורכי וזווית של 90° בין הצילינדרים, בעל גל-זיזים עילי כפול ו-8 שסתומים. החידוש המשמעותי מבחינת מוטוגוצי, שדגלו במשך כל השנים בתצורת קירור אוויר למנוע, הוא המעבר לקירור הנוזל. נפח המנוע עומד על 1,042 סמ"ק, והוא מפיק 115 כ"ס ב-8,700 סל"ד ו-10.7 קג"מ ב-6,750 סל"ד, כאשר 82% מנתון המומנט זמין כבר מ-3,500 סל"ד והקו האדום מתחיל ב-9,500 סל"ד – נתונים זהים לגרסת הכביש. יש מצמד רטוב מופעל הידראולית, והנעה דרך גל הינע.

השלדה הקומפקטית נלקחה מהמנדלו, והיא בנויה מצינורות פלדה, כאשר הזרוע האחורית החד-צידית מאלומיניום קיבלה חיזוקים לטובת ייעוד השטח. הבולם הקדמי ההפוך בקוטר 46 מ"מ הוא מתוצרת זקס, כאשר קאיאבה אחראים על הבולם האחורי – שניהם מתכווננים ומציעים מהלך גלגל של 170 מ"מ בכל צד. חישוקי השפיצים מגיעים במידות של 19″ מלפנים (עם צמיג טיובלס במידת 120/70) ו-17″ מאחור (גם ללא פנימית במידת 170/60). הבלמים של ברמבו עם צמד דיסקים במידות 320 מ"מ מלפנים וקליפרים בעלי 4 בוכנות, ודיסק יחיד מאחור בקוטר 280 מ"מ עם קליפר בעל שתי בוכנות. בסיס הגלגלים עומד על 1,520 מ"מ, גובה המושב על 830 מ"מ והמשקל היבש על 222 ק"ג עם מיכל דלק של 20 ליטר.

מערכת האלקטרוניקה כוללת יחידת מדידה אינרציאלית (IMU) בשישה צירים, יחד עם בקרת אחיזה רב-שלבית ולהטיה, ABS להטיה, בקרת שיוט, בקרת בלימת מנוע ו-5 מצבי ניהול מנוע. יש פנסי LED היקפיים וכן מסך TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר. החידוש הגדול של מוטוגוצי הוא מערכת מבוססת רדאר מלפנים ומאוחר ('PFF Rider Assistance Solution') אשר מספקת בקרת שיוט אדפטיבי המגיבה לרכב מלפנים, התראת התנגשות בעצם מלפנים, כיסוי שדה ראייה מת מאחור עם חיוויים שיוצגו במראות, והתראה על כלי רכב המגיעים מאחור בעת שינוי מסלול. מערכת זו צפויה להגיע בגרסה מיוחדת.

המוטוגוצי סטלביו מתומחר באירופה ב-16,500 אירו לגרסה הבכירה (עם הרדאר) – מעט פחות מהמנדלו S הבכיר שעולה בישראל 123 אלף ש"ח, כלומר להערכתנו סביב 115 אלף ש"ח. טרם ידוע מועד ההגעה לישראל, אם-כי סביר להניח שיהיה במהלך החודשים הקרובים. נמשיך לעדכן.

ראלי דקאר 2024 מגיע ליום המנוחה ההכרחי ולחצי הדרך לאחר שבוע מלא בחולות, תקלות, החלפות הובלה ושני ישראלים קשוחים ואמיצים.

איזה קשוחים הרוכבים והרוכבות שמתמודדים עם הדיונות האינסופיות של הדקאר! זוהי המהדורה ה-46 של הדקאר האייקוני, כאשר לשנת 2024 המשתתפים חוזרים בפעם החמישית לחולות, לקירות ולמדבריות של ערב הסעודית. בשנת 2023 ק.ט.מ חזרו לנצח אחרי מספר שנים של אכזבות וכישלונות וציינו ניצחון מספר 19 עם זכייה בשני המקומות הראשונים שהופרד על-ידי פער זעום של 43 שניות בלבד, וזאת אחרי שבועיים של מרוץ. קווין בנאבידס הארגנטינאי ניצח בפעם השנייה שלו, כאשר אחיו לוצ'יאנו (הוסקוורנה) זכה באליפות הראלי רייד לשנת 2023 (הדקאר נחשב כסבב בתוך האליפות) ונושא בגאווה את המספר '1' על אופנועו.

בדקאר 2024 המשתתפים אמורים לכסות מרחק כולל של 7,891 ק"מ, מתוכם 4,727 ק"מ תחרותיים. המרוץ כלל שלב מרתון חדש אשר התפרס על יומיים (חמישי ושישי), ובו כל המתחרים נדרשו לעצור בנקודת העצירה הקרובה לקראת השעה 16:00, זאת מתוך 8 נקודות אפשריות. לא היה קשר עם הצוותים הטכניים של הקבוצות, והרוכבים הורשו לבצע טיפולים באופנועים וכן להיעזר אחד בשני. הפיזור בין המחנות אמור לנתק בתיאוריה את המתחרים מהיריבים שלהם ולהעצים את האקשן והדרמה לנו ולהם. בשבע בבוקר של יום שישי זינקו כולם על-מנת להשלים את החלק הנותר של קטע המרתון, שאורכו הכולל היה 600 ק"מ.

המוביל הכללי בנקודת החצי בקטגורית האופנועים היה מנצח 2020, ריקי בראבק האמריקאי על-גבי ההונדה CRF450 ראלי (בתמונה בראש הידיעה). בראבק לא ניצח באף סטייג' עד כה, אבל הפגין את העקביות הנדרשת במרוץ המרתון הארוך ונמנע מצרות (למעט ביום הראשון כשסיים במקום ה-13). הוא מוביל ב-51 שניות בלבד על רוס בראנץ' המפתיע מבוטסואנה שבדרום יבשת אפריקה (הירו, לא פחות) ועל שני חבריו לקבוצה – אדריאן ואן בוורן וחוזה קונג'רו. במקומות הבאים נמצא את הראשונים בקבוצת ק.ט.מ – טובי פרייס (27 דקות מאחור, מקום שני בשנה שעברה) והמנצח משנה שעברה, קווין בנאבידס.

השנה כידוע משתתפים שני ישראלים: יעל קדשאי (גאס גאס RX450F ראלי מספר 111) כשהיא האישה הישראלית הראשונה שמשתתפת בראלי דקאר וכמובן בתו הבכורה של אביב קדשאי, שרכב בדקאר (כאן על הקוואסאקי KLX650R הגיבור שלו), וגם הישראלי היחיד ובין הבודדים בעולם שסיימו את הדקאר על-גבי אופנוע, רכב ומשאית. הרוכב השני הוא גדי נחמני (ק.ט.מ 450 ראלי רפליקה מספר 146), רוכב ותיק ומנוסה שמשתתף לראשונה בדקאר. כדאי לעקוב אחרי הדיווחים היומיים של גידי פרדר שמשותפים בעמוד הפייסבוק שלנו, אשר מתארים את כל מה שיעל וגדי עוברים.

נכון ליום המנוחה יעל ממוקמת במקום ה-64 הכללי, בעוד שגדי היה ממוקם במקום ה-94 הכללי, אך לא הגיע לנקודת הביקורת של היום השישי ונאלץ לחתוך על הכביש ולכן ירד למקום 102 הכללי מתוך 122 רוכבים שנותרו בסך-הכל. 

יעל קדשאי בכמה מילים לגולשי פול גז מיום המנוחה בריאד:

ביום הראשון הם התמודדו עם 541 ק"מ של רכיבה, מהם 414 בלבד קטע ספיישל מדוד. היום השני עם 655 ק"מ מהם 463 ספיישל מדוד והתחלה של הדיונות, כאן 'רק' בגובה של 50 מטרים. אורכו של הסטייג' ביום השלישי הוא 732 ק"מ, שהתחילו עם 123 ק״מ קישור בכביש, המשיכו בקטע מדידה תחרותי של 437 ק"מ והסתיימו ב-172 ק"מ של רכיבת קישור לחניון הלילה. לפני כן, בתום הקטע התחרותי, הרוכבים פגשו צוות מצומצם של מכונאים וקיבלו שעתיים בלבד לטפל באופנוע. היום הרביעי היה 'קליל' ומהיר (יחסית, כן?) עם 332 ק"מ קישור ו-299 ק"מ ספיישל מדוד. היום החמישי הוא 'רק' 118 ק"מ ספיישל ו-527 ק"מ קישור שלקחו את המתחרים אל 'הרבע הריק' (The Empty Quarter), שהוא ים החולות הגדול בעולם המשתרע על-פני 650 אלף קמ"ר ומכסה את דרום סעודיה בדיונות על-גבי דיונות על-גבי דיונות, חלקן בגובה של 250 מטר!

זה הוביל אותם אל 48 השעות של המרתון החדש (שהוסבר למעלה) בו נדרשו המתחרים לכסות 626 ק"מ ספיישל ו-209 ק"מ של רכיבת קישור עד למטוס שלקח אותם למחנה המנוחה בריאד, שם צוברים המתחרים כמה שיותר כוחות לקראת חידוש הרכיבה ביום ראשון, שמתחיל עם 873 ק"מ בסך הכל, מתוכם 483 ק"מ מדודים. עד לסיום ביום שישי נמשיך לעקוב ולהחזיק אצבעות ליעל וגדי.

עליית תעריפי ביטוח החובה לרוכבי דו-גלגלי באמצע שנת 2023 הייתה מכה כואבת לרוכבים, והיא הגדילה את מספרי הרוכבים ללא ביטוח. מלחמת חרבות ברזל הקשתה עוד יותר על המצב הכלכלי של רבים, והתוצאה היא שיותר ויותר רוכבים לא רוכשים פוליסת ביטוח חובה. המדינה תצטרך לתת את הדעת ולמצוא פתרונות.

"אני אישית מכיר לפחות מבוטחים 5 רוכבי דו-גלגלי שלא חידשו בתחילת ינואר 2024 את תוקף פוליסת החובה. למה? כי נגמר להם הכסף. המלחמה אכלה להם את כל הרזרבות". המילים הללו, שנאמרות לנו על-ידי סוכן ביטוח, משקפות חשש כבד ממגמה של עלייה נוספת ובלתי מבוטלת במספר הרוכבים מחוסרי ביטוח חובה שנעים על כבישי ישראל. מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות טלטלה בעוצמה רבים מתושבי ישראל, הכניסה את חלקם לתוך סחרור כלכלי ויצרה קושי לעמוד בנטל תשלום ביטוח החובה.

בחודש יולי 2023 עודכנו תעריפי הביטוח של הפול לדו-גלגלי, והעלייה הייתה בשיעור של עד 10%, זאת, בין היתר, בשל העלייה במספר תאונות הדרכים בהן מעורבים רוכבים, כמו גם בזינוק בסכומי הפיצוי ששולמו בעקבותיהן. המהלך גרר ביקורת רבה בקרב גורמים בענף הדו-גלגלי, שחששו מעלייה בשיעור הרוכבים ללא ביטוח חובה.

הנושא סוקר אז על ידנו, אולם איש לא שיער כי אנו עומדים בפתחה של מלחמה שתטרוף את הקלפים ותפגע ביכולת הפיננסית של עסקים ובתי אב רבים כל כך בישראל. כיום, שלושה חודשים מפרוץ המלחמה, הנושא מטריד מאוד את כלל הנוגעים בדבר: הרוכבים, סוכני הביטוח ואף את רשות שוק ההון. "נתקלתי בלפחות 3 מקרים, רק מהחודש האחרון, בהם נפגעו רוכבים מחוסרי ביטוח חובה בתאונות דרכים עצמיות. חלקם איבדו את כושר עבודתם לתקופה ארוכה" מציין עו"ד אסף ורשה, מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום הביטוח והנזיקין, שמייצג שורה ארוכה של רוכבים שנפגעו בתאונות דרכים. לאיש אין נתון ודאי בנוגע לשיעור העלייה ברוכבים מחוסרי הביטוח בשל המלחמה, אולם גורם בכיר באחת מסוכנויות הביטוח הגדולות בישראל מעריך כי מדובר על בשיעור מוערך של בין 5% ל-10%. "הנתון האחרון שהוצג בנושא, במסגרת דיון שנערך בשנת 2018 בכנסת, עומד על כ-50% מרוכבי הדו-גלגלי שעושים ביטוח רק לטסט השנתי, ובשאר הזמן רוכבים בלי ביטוח", הוא מציין.

גם באגף הפיקוח על הביטוח ברשות שוק ההון מביעים חשש. בתגובה לשאלות של פול גז נאמר כי "רשות שוק ההון בוחנת בימים אלו מספר צעדים להוזלת תעריפי ביטוח החובה לאופנועים, בין היתר על-ידי יצירת פוליסות ייחודיות לאופנועים עם היקף כיסוי מותאם". הסכומים שנדרשים רוכבים בישראל לשלם בגין רכישת פוליסת חובה הם גבוהים ביותר, יש שיגדירו כבלתי סביר בעליל. כך למשל, בדיקה שערכנו במחשבון הפול מעלה כי רוכב בן 45 בעל ותק של 24 שנים, שרוכב על קטנוע בנפח 350 סמ"ק עם 33 כוחות סוס, ישלם פרמיה הגבוהה מ-6,000 ש"ח (ללא השתתפות עצמית), וזאת אף שלא היה מעורב בתאונה או שרישיון נהיגתו נשלל. הפרמיה מתייקרת באופן משמעותי אם מדובר על רוכב שמצהיר כי הכלי משמשו לצורך עבודתו, כדוגמת רואה חשבון, עורך דין וכו'.

בניגוד לענפי ביטוח אחרים, ענף ביטוח חובה לדו-גלגלי מהווה עבור המבטחות בישראל סוג של עצם בגרון. בעוד שהאופנועים מהווים 43% מסך הכלים המבוטחים בפול, הם אחראים לכ-90% מההפסדים. נכון לשנת 2021 היו מבוטחים בפול כ-290 אלף כלים, מתוכם כ-125 אלף אופנועים. לעומת זאת, לפי הדוחות הכספיים של הפול, ב-2021 הפסדי החברה הסתכמו ב-384 מיליון ש"ח, מתוכם כ-344 מיליון ש"ח בשל עלויות ביטוחי האופנועים. ההפסדים שנגרמים לפול מסובסדים בחלקם על-ידי מבוטחי פוליסות הרכב, והחוק מגביל את אחוז הסבסוד ל-8% מ-'עלות הסיכון הטהור' – העלות הנדרשת לכיסוי סכום התביעות הצפוי. ומה גובה סכום הסבסוד?  "נכון לשנת 2022 גובה סבסוד זה הסתכם ב-670 מיליוני שקלים", מציינים ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

בה בעת, על מנת להפחית את הסיכון לחברות הביטוח שטמון בפוליסות חובה לדו-גלגלי, שלחה הרשות בחודש יוני לכל חברות הביטוח הודעה לפיה הן נדרשות להוסיף מספר משתנים נוספים לצורך אפיון פרופיל המבוטח, ובין היתר השתתפות בקורס רכיבה מתקדמת. מתשובת הרשות עולה כי נכון להיום, העניין טרם הוסדר, אך יש מקום לאופטימיות, זהירה: "השלמת המהלך כפופה לאישור ועדה משותפות של ועדות החוקה והכספים של הכנסת,  בכוונת הרשות לפנות בחודשים הקרובים לוועדה כדי לקבל את אישורה".

תחום ביטוחי החובה לרוכבי דו-גלגלי הגיע למצב קיצוני ומסוכן, והמדינה צריכה למצוא פתרונות ראויים ומידיים אחרי שהזניחה את התחום למשך כל כך הרבה זמן עד שהגיע לאנומליה הזו. מלחמת חרבות ברזל מעכבת כמובן את ההתעסקות בנושא ביטוחי החובה לדו-גלגלי, כמו גם נושאים אחרים, אולם לאחר שתסתיים המלחמה הרשויות הממונות תצטרכנה לתת את הדעת ולמצוא פתרונות. אנו כמובן נעדכן.

בטריומף מציגים את הדייטונה 660 אשר יושב על פלטפורמת הטריידנט והטייגר ספורט 660 ומהווה גרסה ספורטיבית עם פיירינג מלא, עם יותר כוח ועם מכלולים המותאמים לרכיבת כביש מפותל.

בתחילת שנת 2022 הציגו בטריומף את הטייגר ספורט 660, כגרסת ספורט-תיור בנפח בינוני שאמורה להתחרות ישירות מול הימאהה טרייסר 700 הפופולרי. הטייגר ספורט 660 מבוסס על גרסת הנייקד – הטרידנט 660 – עם אותו המנוע ואותם המכלולים, ומשפר את יכולות הכביש עם מיכל דלק גדול יותר ומיגון רוח. בחודש אוגוסט בשנה שעברה פרסמנו תמונות 'ריגול' שמגלות את כוונות טריומף להרחיב את משפחת דגמי ה-660 וליהכנס אל-תוך קטגוריה מלאה, פופולרית ומכובדת אשר כוללת את הימאהה R7, ההונדה CBR650R, הקוואסאקי נינג'ה 650, האפריליה RS660 ואף הסוזוקי GSX-8R החדש.

השם דייטונה אינו זר לטריומף ושייך לסדרת כביש ספורטיבית עוד משנת 1966, אך מוכר מהדייטונה 600 הספורטיבי, עם מנוע ארבעת הצילינדרים משנת 2003. הבסיס כאן הוא מנוע הטריפל בשורה בנפח 660 סמ"ק, אך כאן הוא חזק יותר מאחיו ומפיק 94 כ"ס ב-11,250 סל"ד (17% חזק יותר מהטרידנט, ומאפשר גם הגבלה לקטגוריית רישיון A1), ו-7 קג"מ ב-8,250 סל"ד (9% חזק יותר), אשר 80% מהם מושגים כבר מ-3,125 סל"ד – נתון המשקף את הכוח הזמין לרוכב בתנאי יום-יום. חשוב להדגיש שהקטגוריה הזאת מורכבת מאופנועים עם יכולות ספורטיביות על כביש ציבורי מפותל ולאו דווקא במסלול המרוצים – כלומר אופנועים בעלי יכולות ספורטיביות אבל לא אופנועי ספורט. נתוני המנוע מתאפשרים בזכות רכיבי מנוע חדשים כדוגמת גל ארכובה חדש, גל-זיזים שונה, ראש מנוע ובוכנות חדשות. יחס הדחיסה עלה ל-12.05:1 (עלייה מ-11.95:1) והמפלט חדש גם הוא. מערכת ניהול מנוע כוללת שלושה מצבי רכיבה (כביש, גשם, ספורט) המשנים גם את הפרמטרים של בקרת האחיזה, שיכולה גם להתנתק לגמרי.

השלדה עשויה מצינורות פלדה, ומערכת הבולמים מורכבת ממזלג הפוך של שוואה SFF בקוטר 41 מ"מ מלפנים עם מהלך של 110 מ"מ, ובולם יחיד של שוואה מאחור בעל אפשרות לכיוון עומס קפיץ, עם מהלך גלגל של 130 מ"מ. מערכת הבלימה מורכבת מצמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים בעלי שתי בוכנות מלפנים ודיסק יחיד בקוטר 220 מ"מ מאחור, זאת יחד עם חישוקי 17″ וצמיגים במידות 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. לעומת הטריידנט 660, רגליות הרוכב ממוקמות 'ספורטיבי' יותר, ונמצאות 10 מ"מ גבוה ו-15 מ"מ לאחור. גם הכידון הוסט קדימה ולמטה לעומת גרסת הנייקד, לטובת תנוחת רכיבה ספורטיבית יותר. הדייטונה 660 שוקל 201 ק"ג עם מלוא 14 הליטרים המקסימליים שיכולים להיכנס למיכל הדלק.

מערכות האלקטרוניקה זהות וכוללות מערכת ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, בקרת אחיזה הניתנת לניתוק, לוח מחוונים המשלב תצוגת TFT ו-LCD עם חיבור לאפליקציית 'My Triumph' (בתוספת תשלום) המאפשרת ניווט, חיבור לבלוטות' המאפשר גם חיבור של מערכת מוזיקה, ניווט וצילום גופרו, מאותתים המתבטלים אוטומטית, איתות חירום ופנסי LED היקפיים. בטריומף מספקים את הקוויקשיפטר רק כאופציה בתשלום, כמו-גם חיבור USB, ידיות מחוממות, שיקוף לחץ אוויר ואופציות זיווד ואחסון מקוריות.

אנו משערים כי הטריומף דייטונה 660 החדש יגיע לישראל במהלך השנה הנוכחית, כאשר מחירו באירופה מעט יקר יותר מההונדה CBR650R, שמתומחר בישראל סביב 69 אלף ש"ח, כלומר הדייטונה 660 צפוי להערכתנו לעלות סביב 72 אלף ש"ח.

הרוכב הישראלי סוף סלע ממשיך בהצלחות באליפות הסופר-אנדורו העולמית, ומנצח בסבב שנערך בגרמניה. זהו ניצחונו השני עד כה העונה בקטגורית הג'וניור. יעל קדשאי וגדי נחמני סיימו את היומיים הראשונים של הדקאר הקשוח.

עונת 2024 באליפות העולם בסופר-אנדורו התחילה בצרפת וסימנה את ניצחונו הראשון של סוף סלע המוכשר (ק.ט.מ). את הסבב השני בפולין הוא סיים במקום השלישי, ובסוף השבוע האחרון, בסבב השלישי באליפות שנערך בגרמניה, הוא סיים שוב על המדרגה הגבוהה בפודיום.

בדירוג הכללי הוא ממוקם במקום הראשון, שתי נקודות מעל ליריבו הקרוב ביותר – אשטון ברייטמור מאנגליה (גאס גאס). את הגמר הראשון סיים סוף במקום השני, אך את שני הסיבובים האחרונים (התוצאה הכללית מסכמת את שלושת המרוצים של הלילה) הוא סיים ראשון.

בילי בולט (הוסקוורנה) ממשיך לשלוט בקטגוריה הבכירה כאשר הוא מנצח שוב לפני ג'וני ווקר (בטא) ומני לטנביכלר (ק.ט.מ). ארבעה מפגשים נשארו עד לסיומה של עונת 2024, כאשר הסבב הבא יתקיים ברומניה בעוד כשבועיים. בהצלחה סוף!

למרוץ דקאר 2024 זינקו יעל קדשאי וגדי נחמני, ובסיומו של היום השני שמסכם 541 ק"מ (414 ק"מ ספיישל מדוד) ביום הראשון ו-655 ק"מ (463 ק"מ מדודים) ביום השני ממוקמת יעל במקום ה-69 בדירוג הכללי כאשר גדי נחמני נמצא במקום ה-91 הכללי.

אנו נעלה סיכום יומי בדף הפייסבוק שלנו, וכן סיכום אמצע וסיכום מרוץ כאן באתר.